וכשאלוהים לצידך אתה לא סופר את המתים

מני אביב

The First World War, boys, it closed out its fate
The reason for fighting I never got straigt
but I learned to accept it, accept it with pride
and you don`t count the dead when god`s on your side.

זהו בית אחד מתוך שירו של בוב דילן `כשאלוהים לצידך`, מתוך אלבומו היפה `הזמנים משתנים`. השורה האחרונה צלצלה בראשי בשעה שהאזנתי לאלבום בשעת ערב שקטה, ומיד הדהדה בי אותה אמירת כנף של אחד מהגנרלים שלנו לפיה לא סופרים עכשיו את המתים (אני לא זוכר את הניסוח המדוייק).
יש משהו מעניין בהזכרתה של מלחמת העולם הראשונה בכפוף לאמירה ש`אתה לא סופר את המתים כשאלוהים לצידך`, כי בפרספקטיבה היסטורית יהיו רבים שיודו שמלחמה זו הייתה מהמטופשות, האכזריות והמיותרות בתולדות האנושות המודרנית. נראה כי ברבות השנים מלחמה זו הפכה למעין סמל למלחמות הבל ורעות רוח, שבני אדם, בטבעם המוזר והבלתי מפוענח, מסוגלים לייצר תחת הטלית המקודשת של מלחמת צדק קיומית.

המלחמה התרחשה, בין היתר, על רקע עימות בין מעצמות המערב דאז לגבי שליטתן במרחב הקולוניאלי וחלוקת הרווחים העצומים שהופקו מהארצות הנשלטות, והיא פרצה לאחר שנים ארוכות של `גלובאליזם` כלכלי ליברלי שטמן באמתחתו הבטחה לעולם של שקט ויציבות מחד, ומנגד, לאור התעצמותה המרשימה של התנועה הסוציאליסטית ופיעפועם של רעיונות רדיקליים אל בין שורות המעמדות הנמוכים.

לקראת 1914 החלו מסרי המלחמה לפעפע בגרמניה, אנגליה וצרפת, ולאט לאט עוצבה דעת הקהל לקראתה, עד כדי כך שעם פריצתה כבר נתפסה בעליל כמלחמת `אין ברירה` שכבוד האומה והמשך קיומה מוטל בה על הכף, והמוני העמים כבר היו אחוזים בקדחת הטירוף של מחול החרבות כשבעיניהם דולקת להבת המשיחיות. בסופו של דבר הצליחו שליטי המדינות הנלחמות לגייס את דעת הקהל כולה לתמיכה גורפת במעשי האיבה, וצעירים בגיל הגיוס כבר צבאו על הלשכות בלא שהיה צורך בדרבון מיוחד, ורק מעטים בודדים- כל מיני טיפוסים `משונים` שמספרם היה כה זעיר עד כי קולם נבלע לחלוטין במרקם הגועש של הלמויות התופים הקוראים לקרב- הביעו התנגדות, וידעו לזהות באומץ לב ובפקחון את המניעים האמיתיים של המלחמה.
וזכורות לרע בעיקר מפלגות השמאל הסוציאל דמוקרטיות, מנהיגיהן הפוליטיים והרוחניים ותומכיהן, שנסחפו גם הן (דווקא בשעת מבחן אמיתית לתפיסות שהטיפו להן במשך שנים) בזרם הלאומני הגועש ששום מחסום לא יכול לו.

מה שיותר מכל מכה אותי בהלם בימים אלו זו התופעה אדירת המימדים, המתגבשת כנחשול עצום במירוצו העיוור להשתברות רבת קצף על מצוקי החוף, של התמיכה המאסיבית בהחלטת ממשלה לצאת למלחמה, אשר בתנאים מינימאליים של שיח ציבורי סביר הייתה אמורה לעורר, אם לא התנגדות מירבית, אז לפחות איזה פילוח ניכר לעין של חילוקי דעות פנים חברתיים. אולם כל סיכוי לויכוח ציבורי חוסל מבראשית על ידי מכונה כה משומנת ומתוזמנת עד כי לעיתים מתעורר חשד כלשהו שהכל מנוהל מתוך איזה חדר בקרה אפלולי וממוזג הנמצא אולי בסמוך ל`בור` המיתולוגי שבקריה. כמו מחזה מרהיב של אלפי זיקוקי דינור המתפרצים להם לפתע ממעבה חשכת האדמה, מיד עם הינתן האות (כלומר: תקיפת החיזבאללה במוצב צה"ל) נצבעו שמי ישראל בצבעיו הבוהקים של `הקונסנזוס הלאומי` החדש, כאילו לחטיפת החיילים יכולה להיות רק תגובה אחת ויחידה וכל פרשנות אחרת היא בבחינת בלתי נסבלת, ועוד בטרם הספקנו להבין מה מתרחש נכבשה דעת הקהל הישראלית בעוצמה רבתי הרועמת כהדף מטחי הטילים בצפון ופגזי המטוסים בלבנון.


אדם הקורא את סיפורה של מלחמת העולם הראשונה ונתקל במבוכה אל מול התרחשות לא מובנת של המונים הנגררים במחולות- כאותם ילדי העיר המלין אחר החלילן הקסום- אל מלחמת הבל לא להם, שברור בעליל שרק תזיק להם ותביא להם חורבן ואובדן, עשוי לקבל בימים אלו שיעור מאלף שלכמוהו לא יזכה בשום ספר, מחקר אקדמי או סרט תיעודי. אך כשה`שיעור` הזה מתרחש בתוך ביתך שלך, לקול נאקות הייאוש, החרדה והסבל העולים יחד עם תמרות העשן מכל סביבותיך, אזי מצטרף אליו גם הכאב הנורא, שאת עוצמתו אף היסטוריון לא יצליח למדוד.   

בסרט המקסים `חג שמח`, שמתעד את הפסקת האש הספונטנית שיזמו חיילים גרמנים, צרפתים ובריטיים בערב חג המולד של 1914, ישנה סצינה מרגשת וחזקה שמתארת את הדחתו של הכומר הסקוטי, שניהל את המיסה המשותפת לחיילי הצבאות השונים. איש הדת הבכיר המדיח אותו מתפקידו נוזף בו קשות על שגרם להורדת מורל החיילים ולריכוך ליבם במשימתם החשובה, ועל כך שמעל בתפקידו כאיש הכנסייה. הכומר הנזוף עונה לו שזו הייתה המיסה החשובה ביותר בחייו, אולם הלה לא נותר להקשיב לו ופונה לחדר בו נמצאת קבוצת חיילים בריטיים הממתינה לו בדריכות. אז מתוך החדר נשמעות הטפותיו הנחושות לחיילים: `הגרמנים הם אויביו של ישו`, הוא אומר, `הם אינם בני אדם כמונו`, `זוהי מלחמת קודש. אלוהים לצידנו`. ולכומר המודח, הכורע בברכיו על הארץ, נותר רק לפרוץ בבכי מר.

לעיתים, כשאני שומע את הלהג המצטדק המחולל במרחב שלנו, שמלווה את מאורעות המלחמה כמו ניגון רקע מוקיוני בסצינת אקשן הוליוודית- את אותה מכבסת המילים המשוכללת שבכוחה להפוך תקרית גבול אחת למלחמת גוג ומגוג, ואת המלל המלביש מעשי אלימות עיוורים ואכזריים בשלמה סינתטית של צדקנות עצמית- אני מתמלא תשוקה לעשות כמעשהו של הכומר: לכרוע ארצה ולמרר בבכי. למרר בבכי…

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אילה

    נראה לי שבעלי הדעות המתנגדות למלחמה הם אלה שמיוצגים על ידי אותם כוחות בממשלה שאין להם גישה לאותו כפתור המסוגל להפסיק את מכונת המלחמה.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    בתגובה למאמרך ברור שמרבית המלחמות בארץ ובעולם ניזונו מ"תקריות" שבהם הצדדים מנסים כלים. הפעם מנסים עלינו קטיושות וקסאמים בכמויות. אנחנו – הישראלים – נדרשים תמיד להיות בצד החכם, הצודק, הקורבן השואתי ועוד סופרלטיבים מחמיאים. האם מצאת איזה "מוני אביב" מוסלמי או פלסטינאי שכורע ארצה וממרר בבכי על מה שנעשה מהעבר השני? מאמרים בדבר הדטרמניזם בהיסטוריה לא ינחם את האבלים והגולים מבתיהם, הקול השפוי צריך להשמע בשתי שפות. הבו לנו ארבע אמהות פלסטינאיות, לבנוניות או ישראליות מוסלמיות כדי שנשכב על הכביש בגבול בין ישראל ללבנון.
    איך קורה שהעוקץ פוגע ומשכנע רק את המשוכנעים?

  3. אמיר

    חשוב לזכור שבמלחמה יש שני צדדים ושהצד השני ניקרא מפלגת האל
    לדעתי הצנועה ממשלת ישראל וצה"ל עושים במלחמה הזו את כל הטעויות האפשריות.
    אבל קשה להאשים את ישראל לבד בהדרדרות
    בקצרה אפשר לומר שהטעות העקרית היא פספוס נקודות החולשה העקרית של חיזב אללה:
    (הם לא צודקים, אין להם שום צורך בנשק כי הם לא מדינה ריבונית)
    אם ישראל רוצה להרוס את נאצארללאה היא צריכה להכות (הסברתית) בנקודה הזו
    ובמקביל לתקוף רק את משגרי המה-שזה-לא-יהיה

  4. רונן אלפסי

    דווקא במלחמת העולם השניייה היהודים חיו בהדחקה מוחלטת ולא ראו את הקץ קרב גם כשאחיהם נשרפו בכיבשנים.
    גם בגבול הצפון חיכו ליום שלם של הרעשה לאורך כל הגיזרה והריגת 8 חיילים פלוס חטיפת שניים כדי לצאת למלחמה וזאת אחרי 6 שנים של עקיצות חוזרות ונשנות של החיזבאללה.
    אפשר להתווכח על עוצמת המלחמה ועל כדאיותה אבל לשבת בחיבוק ידיים ולחכות להשמדה מוחלטת כפי שכבר קרה בעבר זאת דרך קלה מדי של הוגי דיעות עצלים מדי.

  5. איריס

    כתוב מקסים. תודה.
    מצד אחד נראה ומורגש שיש קונצנזוס מקיר לקיר נגד המלחמה הזו. בניגוד למלחמת העולם הראשונה, שיש תמונות שמראות איך החיילים יוצאים לקרב בשמחה, כולל אלו שקבורים בהמוניהם בורדין ושאר בתי קברות המוניים, התמונות ממלחמה העולם השניה מראות חיילים שמראש יוצאים לקרב עם יאוש בעיניים. למרר בבכי, זה באמת מה שנשאר אולי כרגע והתקווה היחידה שלי, היא שאולי גם מלחמת לבנון השניה הזו תעשה שינוי דומה. אין הרבה בסיס לתקווה הזו, חוץ מהקונצנזוס האדיר. בימים האחרונים ניסיתי להבין למה כל כך דחוף ל-99% המשוכנעים לא להרפות עד שהאחוז בקושי שמתנגדים יסכימו איתם. אני לא ממש יודעת, אבל לפעמים נדמה לי שהאחוז בקושי הזה, מייצג את הספק המכרסם בכל אחד מהם, והם פוחדים שהוא יגדל בתוכם. הספק, שמזכיר להם שהחברים שלהם מתו בלבנון לפני חמש עשרה שנה, ואף אחד כבר לא זוכר למה, וזה מה שיקרה לחברים מהיום. כמו החיילים בורדין. וכדי שהספק לא יגדל הם מכים בו ללא רחם ומנסים לעשות ממנו את "המשוגע", כלומר הילד הנכה שלא הולך אחרי החליל של החלילן והוא זה שנשאר בחיים.

  6. אלברט

    אנשים שמצביעים רע כלומר עבור מי שגרר אותנו למלחמה הזו ומנהל אותה כפי שהוא מנהל והוא עצמו נעדר לחלוטין ממחוזות הביקורת , שום דבר לא דבק בו כאילו המהלך המלחמתי שאותו הוא יזם הוא גורל משמיים ולו עצמו אין שום קשר להיקף המלחמה ולמקומות אליה היא הגיעה ואולי עוד תגיע.

    למשל שלי יחימוביץ עולה לרדיו ומבקרת את התנהלות הממשלה בהקשר האזרחי ואת הנטישה הפושעת של תושבי הצפון- היא כמובן צודקת , אבל היא תומכת במי שגרם לכל המחדלים עליהם היא מלינה. היא הרי גרמה בעצם הבחירה שלה לתוצאה הזו היא הרי תומכת בו בלי סייג ממש הערצה שדומה לתופעות ממדינות שאין בהם מקום לביקורת על מנהיגים.

    ככה פה באתר , אם כבר כותבים ביקורת ממוקדת אישית היא רק כלפי אולמרט אפילו כלפי האופוזציה, הכי הרבה נגד ההון והשלטון שאותם עושה רושם מיצג לא רע עמיר פרץ , כאילו לאולמרט אין פרטנר מתלהם בשם עמיר פרץ , כאילו הפרטנר הכי מובהק של הרחבת המלחמה וההתלהמות אינו עמיר פרץ שזוכה להערצה ואפילו למילים חמות מהימין הכי קיצוני.

    והביקורת נגד המלחמה וגם חתימה על עצומות היא מאותם אלה שהביאו עלינו את הממשלה הזו , הם אפילו לא מצטערים על הבחירה שלהם – למשל ניר ברעם הוא נגד המלחמה , הוא לא נגד עמיר פרץ ההפך ואם יש לו ביקורת נגד עמיר פרץ היא מוצנעת ומינורית אולי זה קשור באביו שעדיין מיעץ לעמיר פרץ אבל זה מונע ממנו לחתום ולארגן עצומות למען ההיסטוריה שידעו שהוא היה במקום ה"נכון". , זה נראה להם מובן מאליו שהם גם בחרו רע עבור מי שאירגן את המלחמה הזו או לפחות מנהל אותה בצורה מחפירה וגם הם חופשיים למחות נגד המלחמה כאילו אין קשר בין הבחירה שלהם לתוצאה .[
    מאז התחיל עמיר פרץ את תפקידו הוא מצטיין באכזריות כלפי אוכלוסיה אזרחית זה לא התחיל בלבנון זה התחיל לעזה שרק בעזה מתו קרוב ל200 רובם אזרחים ולא מעט ילדים בין המתים בהתחלה זה נראה היה מיקרי , עכשיו ברור שמדובר בשר ביטחון זחוח , חסר כל רגישות שמתיחס למלחמה ולתפקידו כסוג של שעשוע .

    גם כשבחר עמיר פרץ להיות שר הביטחון איש ממש לא מחה אלא בשפה רפה , ועכשיו כשברור שלא רק שלא יושגו היעדים החברתיים שעליהם הוא בכלל נבחר מתכתחילה , איש מהכותבים נגד הממשלה לא עושה את המהלך ההגון והמובן מאליו וכותב שטעות היתה לתת קרדיט לעמיר פרץ ועדיין לא מאוחר להסיק מסקנות אבל לא נראה שזה יתרחש .

    מתסכל שעמיר פרץ דפק את הציבור החלש שעליו הוא רצה להגן כביכול , נפלאה ממני הצביעות הזו בין הבחירה באיש מסויים ואי-ההבנה של התוצאות מתוך המציאות של הבחירה הזו שהוא במו ידיו יצר.

    לו לא היה זה כל כך עצוב אפשר היה לחייך על האירוניה.

  7. אורלי נוי

    בכל פעם אני משתאה מחדש נוכח הלהטטנות הדמגוגית הזאת שממהרת לקבוע כי מי שלא מריע למלחמה הוא נאיבי, אדיוט או סתם עצל-מחשבה שמציע לא לעשות דבר ולשבת בחיבוק ידיים. זה תיאור מעוות של מציאות, שבה דוקא ההימנעות של ישראל מלקדם כל תהליך מדיני- במיוחד לפני, אבל גם אחרי פעולת החזבאללה- היא שהובילה אותנו למלחמה האיומה הזאת. מעולם לא אמרנו שצריך להיות פסיביים- להיפך, טמינת הראש בחול היא שהביאה אותנו עד הלום, אבל האם הברירה היא תמיד בין להילחם לבין לשבת בחיבוק ידיים ולחטוף?!

  8. רן לוי

    שמאמינים לכך שמחמוד אחמדיניגאד וחסן נסראללה הם סוכנים אמריקאיים.

    מקריאת דבריו הבנתי את הסאב טקסט: שרק כך אפשר לפרש את דבריהם על הצורך בהשמדת ישראל, הקריאה לציונים לארוז את חפציהם ולעזוב ושאר דברי חוכמה.

    השניים, כך גרסת הסאב-טקסט של מר אביב, אינם מאמינים במה שהם אומרים ואינם חותרים לבצע את מה שהם אומרים. הם אומרים את מה שהם אומרים רק בשליחות הגלובאליזם האמריקאי כדי שישראל תשתמש בחימוש אמריקאי בכדי להשמיד את לבנון.

  9. גלעד שם אור

    לא רק, לפחות. אתה תמיד מסרב להסתכל על המציאות היותר מורכבת. על ההתחמשות של חיזבאללה, על הסכנה הקיומית לעורף הכרוכה בהמשך הישארותו מחומש. על חוסר יכולתה של לבנון לשמור על ריבונותה – מה שבא כמובן על חשבון ישראל וביטחונה. אתה מציג את הדברים כרגיל בדרך מאוד פשטנית – שחור-לבן. הם בסך הכל חטפו שני חיילים ואנחנו פתחנו במלחמה. רק נאיבי כמוך וכמו חבריך יכול להאמין שבמוקדם (ולא במאוחר!) לא היה החיזבאללה תוקף את העורף הצפוני בטיליו ובקטיושות שלו.זו הרי רק שאלה של זמן היתה שהארגון הקיצוני הזה יפנה אלינו את הנשק הסורי/אירני שלו. ואז – היית אומר – "כמה טילים בודדים – וישראל פותחת במלחמה? אז מתי מותר למדינה לפתוח במלחמה לדעתך? אין אצלך ריאליזם פוליטי בכלל? הכל רק ורק ורק שאלה של מוסר? אתה לוקה בטהרנות מסוכנת וכך יתר חבריך ובעלי האתר הזה. אתם יותר ויותר מצטיירים בדעת הקהל כשמאל הזוי ומגוחך. ואתה יכול להמשיך לבכות ולמרר בצער על הנאיביות, האלימות, המיליטנטיות של הישראלים. ממש מרטיריות פתטית. אדוני – לא הכל פתיר בדיבורים. והמלחמה – אינה אלא המשכה של הדיפלומטיה בדרכים אחרות. יש סיטואציות המחייבות פתיחת מלחמה ויש מקרים שבהם דווקא אקט צבאי שנכפה על מדינה מסויימת פותח סיכוי להידברות. החיים יותר מורכבים ממנת המוסרניות הפוסט-ציונית והפוסט-לאומית שלך ושל אתר העוקץ!

  10. יואל קורנבלום

    עוד אחד חולמני שחי במציאות שהמציא לעצמו. לכותב הנכבד כפי הנראה קשה להבין ולהתיחס למציאות העכשווית כאן במזרח התיכון ולכן הוא יוצר לעצמו מציאות דימיונית שאיתה קל לו להתמודד. אולי יואיל הכותב הנכבד גם לספר לנו מה הקשר בין הדברים שהביא לבין המצב היום? מה ההקבלה? האם זאת כל ההקבלה או יש דברים נוספים? האם באמת צריך לצטט שירים ממקורות זרים המטפלים בבעיה אחרת? האם חסרים שירים עבריים לעניין? האם סרט על נושא אחר באמת משקף מה שקורה כאן? כל מה שהביא הכותב הנכבד הוא כמובן חסר טעם ולא יפתור את בעיות האיזור. אולי יואיל הכותב הנכבד לשים לב שדיקטאטורות דתיות חשוכות רוצות לגמור איתנו כאן סתם כך ואנחנו רק מתגוננים ואנחנו אפילו לא עושים את זה כמו שצריך. כל המלחמות שעשו הדיקטאטורות הערביות איתנו לא באו כדי לשפר את חיי אזרחי מדינתם אלא כדי לשפר את מעמדו של הדיקטאטור ולמעשה הם נלחמים גם בינם לבין עצמם. יש שיר על זה? אולי סרט?

  11. עמית

    אני לא היסטוריון ולא בקי ברקע של מלחמת העולם הראשונה אך זו כמובן עוד ההשוואה ראויה… אני, מצידי, נזכרתי בערך ביום השני של המלחמה ב"מצעד האיוולת" של ברברה טוכמן. איך מדינות פועלות באופן שיטתי ומתמשך נגד האינטרס של עצמן (אף מילה על מוסר, בינתיים). אבל – מה שנראה לי באמת באמת ה-בעיה שלנו, היא תופעת הקונצנזוס הרחב, והמתמשך. תודו – זה רוב מוחץ. ממש לא חשוב אם יש כמה יצחק לאורים או אתרים שהרוח שבהם היא כמו ב"העוקץ". עם כל הכאב – השפעתם דלה עד זניחה. הם מייצגים מיעוט שהוא מוקצה כסהרורי ואנטי-לאומי. הוא בוגד בהגדרה. הנה הזעזוע היומי שלי: עודד טירה ב- YNET. לא לא, לא כנשיא ההתאחדות ההיא, אלא כגנרל. (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3288021,00.html) והאמת – התלהמותו איננה מפתיעה. ממש לא. אבל הטוקבקים… איזה מבול… אין צדיק בסדום???? אותי זה מייאש. אני שונא את זה אבל זה מייאש. זה לא מאפשר לבנות הרבה מידיי על העתיד… ואני באמת חושב שזו בעיה עמוקה עמוקה שלנו. אני לבד?

  12. דומינו אדום

    עד כמה שידוע לי, סוריה מחזיקה בארנסל טילים גדול פי כמה, ובכל זאת, מעטים בלבד קוראים ליציאה למלחמה כנגד סוריה עקב כך.

  13. א.ש.

    "זו מלחמה למען הלא כלום. למען האליטות ששולטות במדינה,. מתבצע כאן פשע…"

    התשובה: שושי גרינפילד כאשר הספידה את אחיה ז"ל ממעלה מכמש וקראה לסרוב משום שהמלחמה הזו נועדה להכשיר את הקרקע לפינוי ההתנחלויות מיו"ש.

  14. איריס

    אתה צודק בביקורת שלך על פרץ ויחימוביץ', שפועלים בדיוק נגד האינטרסים של אלו שהם היו אמורים לייצג. יחימוביץ' אם אני מבינה נכון החליטה ללכת על הנישה החברתית בהגדרה חדשה שאומרת: כל פעם שאת צריכה לדבר, דברי על העניים והחד הוריות שניזוקים מהמלחמה. ככה היא לא נכנסת בכלל לשאלה של למה וכמה מלחמה ומצליחה גם להישאר בקונצנזוס וגם לא להרגיז אף אחד וגם להיות כאילו בעד השכבות החלשות. זה ממש מצוין: קודם היא יושבת במפלגה שעושה את המלחמה ואחר כך מתלוננת שהאזרחים נדפקים ממנה. מי אמור בדיוק לשלם את המחיר של המלחמה הזו לדעתה? עשירי כפר שמריהו? נדמה לי אבל, ששאר הביקורת שלך דיפוזית ל"מישהם". מני אביב דווקא הביע כאן צער על זה שהוא הצביע לפרץ וניר ברעם דווקא כן חתום על העצומה כמה סנטימטרים מתחת.

  15. תום פסח

    התגובה שלך מזכירה לי כל כך הרבה אמירות ששמעתי בימים האחרונים. אני מרגיש כאילו אנשים קרובים אלי התחילו לדבר פתאום באיזו שפה זרה, שפה שאני לא מבין, עם קודים שלא גילו לי את פשרם.

    רן, הממשלה הזאת מייצגת אותנו, פועלת בשמנו, נכון? אנחנו אלה שנפגעים מהטילים. אנחנו אלה שנישאר פה אחרי שאולמרט או פרץ יתפטרו או יפרשו, ונצטרך לחיות עם התוצאות. אז בתור אזרח, אני מנסה להבין למה צה"ל מאיים שיהיה חושך בלבנון לשנים הקרובות? למה פתחנו במערכה שיטתית נגד תחנות החשמל בלבנון? למה אנחנו הורגים אנשים תוך כדי הפגזת תחנות דלק? למה אנחנו צריכים להשמיד סכרים לבנונים? אלה סכרים פונדמנטליסטים? תחנות החשמל הן אנטישמיות? יש פה משהו מעבר לנקמה פרועה באוכלוסיה אזרחית? והרי בעזה הרסנו לא מזמן את תשתית החשמל. ירי הקסאמים לא נפסק, אבל הצלחנו לאמלל הרבה אזרחים פשוטים ולפגוע בפרנסה שלהם. למה זה טוב? למה זה עוזר?

    אני שואל אנשים והם תמיד עונים את אותה תשובה – אחמדינג'אד. תחנות החשמל, הדלק, הסכרים – זה הכל קשור לאחמדינג'אד. תוכל בבקשה להסביר לי את הקשר?

  16. רן לוי

    הם "פינוי, סעד, חללים" – כלומר גוף צבאי שעליו לטפל גם בעורף ושכשאר הגופים לא היה מוכן לתפקידו.

    אבל נעזוב את ההפקרות מצד הממשלה, ונגיע להפקרות שנוהגים מתנגדי המלחמה או בלשון החביבה עלי הרקדנים האוטומטיים:

    מחמוד אחמדינג'אד קורא, פועל ועושה בתפקידו כנשיא איראן וכאדם המקבל את סמכותו מידי המנהיג הרוחני חמנאי להשמדת מדינת ישראל, הוא לא מתנגד שיהודים יגור בפלשטן, חלילה. תחת שלטון ערבי מוסלמי – פתרון מצויין. אני, מה לעשות, שהובאתי לעולם בידי ניצולת שואה שעלתה לארץ באוניית מעפילים, נתפסה בידי האנגלים והוגלתה לקפריסין מסרב לקבל את החסות הנדיבה הזו. ואגב, אינני בטוח כלל שזו אכן עמדתו העדכנית של אחמדינג'אד שהרי במהלך השבועות האחרונים הוא קרא לי ולך לקום ולעזוב את שטח פלשטן הכבושה בידי הכובש הציוני. לי אין לאן ללכת, לך יש?

    האם אתה מאמין לאחמדיניג'אד, האם אתה מאמין לדבריו שיש למחוק את ישראל מהמפה? האם אתה מאמין שהוא פועל לממש את כוונותיו? אני מאמין, אתה התמים והתם שבין שנינו בכך שאינך מאמין.

    חסן נסראללה הממומן, מאומן ומחומש בידי האיראנים מתפקד כצבא קדמי איראני הממוקם כראש גשר על הגבול הישראלי , הבינלאומי, המוכר. הוא אינו כמובן בגבול הזה ומכנה את השטח הישראלי במילים "צפון פלשטן הכבושה". הא

    . נסראללה כשליחה של איראן חמנאי ואחמדינג'אד עשה בשש השנים האחרונות הרבה בשליחותם. הוא עקץ את ישראל מספר פעמים בשטחה הריבוני בניגוד לכל חוק בינלאומי גרם להרוגים ופצועים מקרב חיילי צה"ל על הגבול ובאיזור הר דב, רצח שבעה ישראלים בפיגוע שבוצע ע"י חוליית חיזבאללה בכביש ליד שלומי, הרג נער שנהרג מפגיעת קטיושה בשלומי, ובעיקר התחפר, הצטייד , והתכונן למלחמה בישראל שתפרוץ במועד נח ומתוזמן בידי האיראנים. להערכתי המועד תוזמן כאשר המשבר עם איראן בנוגע להצטיידותה בנשק גרעיני "למטרות שלום" (פתי תם מאמין לכל דבר) יגיע לנקודת הכרעה בינלאומית כפעולה מקדימה לפעולה צבאית אמריקאית להשמדת פרויקט הגרעין האיראני.

    מה לעשות שמר אולמרט וצבא ישראל שיבשו את הכוונות והחלו את המלחמה הזו בשלב מוקדם מידי מנקודת מבטם של אוייבנו, הם אילצו את נסראללה להשתמש בכל כוחו ולשחוק חלק מכוחו שלא יעמוד לרשותו בשלב שבו הוא תכנן להשתמש בו. בכך הוא פגע פגיעה אנושה בתכנון האיראני.

    אחמדינג'אד הוא רק סמל למשטר שאחת העילות המרכזיות לקיומו ב-28 השנים האחרונות הוא קריאתו ופעולותיו לקראת השמדת ישראל. התיאור הזה איננו קונספירציה אמריקאית-ישראלית. התיאור הזה הוא האמת. אני מוכן לממן לך מורה לפרסית עד שתבין את נאומיו של אחמדינג'אד השטן הגדול, בעצמך וללא תיווך של רשתות תקשורת ישראליות החשודות בעיניך כעושי דברו של המשטר הציוני תאב המלחמה שאת פעולותיו אתה כה מתעב.

  17. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ישראל לא נלחמת על שליטה בקולוניות, או בערוצי סחר.
    התעלמות מחטיפת חיילים תביא לחטיפות נוספות.
    איראן מארגנת את המלחמה בנו דרך ה- proxy שלה, היא עצמה לא נפגעת.
    היא היתה מגבירה את הפרובוקציות עד שכל שילטון היה מגיב, כי כל תכלית התשתית הצבאית שהוקמה היא מלחמה.
    איראן לא נלחמת על הבית. היא נלחמת על שליטה איזורית.
    לישראל אין שאיפות כאלה, וישראל לא חרטה על דיגלה את מחיקתה של איראן או לבנון כפי שאיראן עשתה ביחס לישראל.
    ההקבלה שלך אינה במקומה. ניצחון במלחמה (שלדעתי לא יקרה בסיבוב הנוכחי), לא יביא טרטוריות/קולוניות/שליטה בסחר. לכל היותר נקבל עוד כמה שנים של שקט.
    ההקבלה הנכונה – היא שהביריון השכונתי התורן החל להציק לנו. אנחנו יכולים לשלם לו פרוטקשן ולקבל מעט שקט בעבור סכומים הולכים וגדלים, או להילחם חזרה, ולשכנע אותו שיש מטרות נוחות יותר.
    הבחירה של המחבר היא לשלם פרוטקשן.

  18. תום פסח

    "גלובס" חושף: ישראל דחתה לפני שנתיים הסדר בלבנון – שדומה להסדר המתגבש כעת
    ההסדר זכה בעקיפין גם לתמיכת ממשלת לבנון, שהציגה כתנאי שההסדר לא יופעל כאולטימטום, אלא כתהליך מדיני

    אמנון ברזילי 19:53 8/8/06

    גורם בכיר, שמילא עד לאחרונה תפקיד בכיר במערכת המדינית והביטחונית גילה היום (ג') כי את ההסדר שמתגבש כעת להפסקת הלחימה בלבנון ויישום ההחלטה 1559 של מועצת הביטחון, היה ניתן לגבש לפני שנתיים וללא שפיכות דמים.
    הגורם גילה, כי ארה"ב גיבשה לפני כשנתיים הצעה יחד עם ממשלת צרפת והאו"ם ליישום החלטת מועצת הביטחון 1559, שכללה פריסת כוחות של צבא לבנון לאורך הגבול עם ישראל, הרחקת חיזבאלה מהאזור ופירוקו ההדרגתי. אולם, ממשלת ישראל, בראשות ראש הממשלה אריאל שרון, טרפדה את ההסכם.

    ההסדר זכה בעקיפין גם לתמיכת ממשלת לבנון, שהציגה כתנאי שההסדר לא יופעל כאולטימטום, אלא כתהליך מדיני. הדברים נאמרו מפי הגורם הבכיר בדיון פנימי על המלחמה ותוצאותיה שהתקיים היום במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים שעל-יד אוניברסיטת תל-אביב. לדבריו, ההסדר שגובש לפני שנתיים כלל שישה חלקים: ישום החלטה 1559, הפסקת הפגיעה בריבונותה של לבנון, פתרון סכסוכי הגבול והחזרת הכפר רג'ר והחזרת חוות שבעא, שחרור אסירים ופתרון בעיות המים בין ישראל ללבנון.

    הגורם הבכיר הדגיש, כי על-פי ההסדר, היה מקובל על כל הגורמים שהשתתפו בתהליך שהחיזבאלה היה צריך לשלם את המחיר וכי הרחקתו מהגבול בין ישראל ולבנון נועדה להביא לפירוקו.

    עוד גילה הגורם הבכיר, כי ערב יציאת כוחות הצבא הסורים מלבנון פרץ ויכוח בישראל לגבי העמדה שעל ישראל לנקוט בנושא. במסגרת הדיונים שהתקיימו בהקשר זה, עלה החשש, כי יציאת סוריה מלבנון עלולה ליצור ואקום שלתוכו ייכנסו איראן והחיזבאלה. באותו דיון הוצגה תפיסה לפיה עדיפה נוכחות צבאית סורית בלבנון על פני הוואקום שיתמלא על-ידי איראן והחיזבאלה בעקבות יציאת הכוחות הצבאיים הסורים.

    להערכתו, להסדר המדיני אליו הולכים כעת, ניתן היה להגיע גם לאחר עשרה ימי לחימה. עם זאת, הוא הבהיר, כי לאור ההתפתחויות בתוך לבנון, לאו דווקא בגלל הביצועים של צה"ל, מה שהתחיל לקרות ביומים שלושה האחרונים יכול להוביל למציאות טובה יותר בלבנון היום מאשר לפני המלחמה.

    בדיון השתתפו קצינים בכירים, ביניהם, איתן בן-אליהו, דני רוטשילד, שלמה גזית, שלמה שטאובר וגיורא איילנד וראשי המוסד לשעבר, שבתאי שביט ואפרים הלוי.

    http://www.globes.co.il/serve/

  19. יסעור

    נניח שהתרחיש ההיפוטתי שאתה מתאר נכון והאיראנים היו יוזמים מלחמה ובאותה העת החיזבאללה היה מתחיל לשגר טילים , במה היה שונה העימות בינינו לבין חיזבאללה שונה מאשר הוא היום?

    הוא היה יכול להיות שונה אגב בעיקר עם היינו משכילים לנצל את הזמן כדי לשפר את המיגון שכבר הוכיח את עצמו מבחינה טכנולוגית – הנאוטילוס שיודע להתמודד עם רקטות קצרות טווח בצורה מרשימה מאוד , וציוד הרק"מ שלנו במיגון פאסיבי נגד טילי נ"ט ובהמשך הצטיידות במיגון אקטיבי – כל זה היה עולה הרבה הרבה פחות מההוצאות האדירות שעולה המלחמה הנוכחית ומוציא את כל העוקץ כמעט מנסיונות התוקפנות של חיזבאללה.

    ואגב בעניין "שיבוש" התוכניות של איראן – לאיראן יש עכשיו יופי של שקט תעשייתי להמשיך הפיתוח – נראה יותר הגיוני שמה שקורה עכשיו הוא התוכנית שלהם.

  20. רן לוי

    כולך תום וטוהר ורצון מובן להימנע מכל פעילות מלחמתית

    כמי שמבין מעט בעתונות ברור לחלוטין שהגורם הבכיר הוא גיורא איילנד, ראש המועצה לבטחון לאומי שהורחק מתפקידו בידי אולמרט, אחרי שבפועל הורחק מכל מוקדי ההכרעה בידי אריאל שרון.

    איילנד מדליף את הידיעה הזו הלוך והדלוף מאז תחילת המלחמה ככסת"ח לקראת ועדת החקירה שתבוא. ביומיים הראשונים של המלחמה הוא הדליף אותה לאמיר אומר שפרסם אותה כפיסקה במאמר בהארץ. מטרתו של איילנד להוכיח שמה אתם רוצים אני תמכתי בהסדר מדיני ושרון טרפד. הבעייה בגירסה הזו שאת מי ששוכב משול כמת בתל השומר קשה קצת לשאול.

    ואם זוהי אכן האמת, אז מדובר בעוד שגיאה של שרון. מהותה מובנת לי לחלוטין, שרון לא היה מוכן לסגת במקביל בשתי חזיתות – חוות שבעא וגוש קטיף מחשש שקבלת ההצעה הלבננונית תוביל לנפילתו בזירה הפוליטית הישראלית שלא היתה יכולה לעכל מבחינתו נסיגות בשתי חזיתות.

  21. יסעור

    אגב – התגובה הקודמת התייחסה לטענות של רן לוי.

  22. רן לוי

    לתמוך בהמשך המלחמה, היינו נדרשים להפסיקה כדי שלא לחבל בהקמת הקואליציה-התומכת בפעולה צבאית אמריקאית נגד עירק. בדיוק כפי שנדרשנו להבליג בידי ממשל בוש האב על שיגור הטילים מעירק במלחמת המפרץ הראשונה, ואכן קיבלנו את התכתיב האמריקאי

    ולגבי הנאוטילוס – הפרויקט הזה נזנח , מימונו הופסק כבר לפני ארבע שנים ולא היה שום תכנון לחדשו, כך שמבחינה זו במועד עתידי לפרוץ המלחמה – לא היה כל שינוי בנקודה זו. וכמובן שאינני יודע על פרויקטים מסווגים אחרים נגד איום הנשק תלול מסלול שקיימים או שאינם קיימים.

  23. תומר

    במבט לאחור אכן נראית "המלחמה שתסיים את כל המלחמות" די טיפשית ואכזרית. רציתי להוסיף לדבריך שגם הרבה מאוד יהודים התלהבו מאוד להשתתף בטבח המאורגן, ואף לירות על בני דתם בעלי הלאום הזר. אפילו מרטין בובר, למרות שלא תמצא את זה בביוגרפיה הרשמית שהוא פיקח על כתיבתה, היה מאוד נלהב מהמלחמה ולא התגייס רק בשל קשיים בריאותיים. בובר, אז מיסטיקן חובב, ראה בלהט הקרב הזדמנות לאדם להתעלות מעל עצמו ואף להגיע אל מימד הקדושה שבמציאות. הוא חזר בו מאהבת הקרב מאוחר יותר, כמובן (בעיקר בעקבות רצח חבר טוב שלו בידי ביריונים – שכחתי את שמו).

  24. רתם

    גם השרה יעל תמיר, לפי מה ששמעתי התלהמה בעד המלחמה. עכשיו היא נשמעת "מקוננת" במדיה איך נתחיל את שנת הלימודים, איך יחזרו לבתי"ס וכו' וכו'… כאילו שהיא אינה יודעת שיד ימין מחוברת ליד שמאל ומעל לצוואר יש ראש. מה, כשהיא כ"כ ששה אלי קרב היא לא חשבה שספטמבר יגיע?
    אני גרה בצפון ועוד מעט אחזור לעבוד עם תלמידים פגועים, שחלקם ממשפחות פגועות. גם בלי מלחמה יש להם משאבי התמודדות מוגבלים וקשיים אינסופיים והמערכת מקוצצת באלפי שעות. ממשרד החינוך עוד לא שמעתי מילה על איך חושבים שם לעזור לילדים ולמשפחות לשקם את עצמם מהקיץ הזה. תודה לכותב המאמר.

  25. אלברט

    דין ניר ברעם כמו שלי יחימוביץ , אין ספק שלקח לו זמן רב להגיע למחוזות האלה של התנגדות למלחמה , אפילו אפשר לומר שאנו (סליחה שאני מכניס את עצמי) בשמאל מיחסים לעצמנו איזו הערכה עצמית מיותרת חסרת שחר שלנו יש נוגדני מלחמה ביחס לימין , אני לא מקבל חלוקה כזו היא מופרכת.

    ישנה אמירה של עמיר פרץ שהוא "איש שלום" אז לו מותר , קשקוש , הוא לא שונה מאחרון הימניים ומעשיו קובעים מי הוא ולא איזו אמירה נבובה שהוא "איש שלום" , הוא הרי גם איש "חברתי" , נו אז?

    ועוד משהו אין שום הבדל ביחס למלחמת לבנון הראשונה שאותה דווקא עשה איש שלום ללא מרכאות , מנחם בגין להבדיל מפרץ ואולמרט אכן היה איש שחתם על הסכם שלום ראשון עם מצרים ואז גם אז בתפקיד החיזבללה היה הפת"ח , ומה יצא מכל המלחמה ההיא?

    אש"פ הורחק לתוניס והגיע הזמן של אוסלו וכו, במחילה איני מבין מה ההבדל בין אז להיום?

    הקטיושה היא אותה קטיושה , והבטחתו של בגין ז"ל לארבעים שנות שקט הופרה מזמן , מדוע נשמר לאולמרט ולפרץ מקום של כבוד ביחס לבגין ? במה שפר גורלנו עתה לעומת אז ?

    הם גרועים מבגין בכל פרמטר , בכל דבר שהם עשו או לא עשו , חברתית פרץ הרי הביא אסון על ישראל , אין הרי סיבה להאמין שהמצב החברתי בעקבות המלחמה הזו ישופר.

    המלחמה הזו מיותרת והסיבה שלקח לניר ברעם להקיץ ממנה וההבליה היא רק בגלל שיש לו מניות יסוד אצל פרץ שניסה דרך המלחמה להיות "לגטימי" והאסון הוא שטענתו המרכזית של פרץ בדומה להרבה אנשי שמאל אחרים שלשמאל "מותר" לחולל מלחמות .

  26. איריס

    רתם,
    יולי תמיר היא ממקימי "שלום עכשיו" שזה ארגון של יוצאי צבא וקצינים שהיו בסך הכל בעד נסיגה מהשטחים פעם ויש להם הליקופטר ונוכחות תקשורתית גדולה באירופה. יש להם חשיבה צבאית מאצ'ואיסטית וחשוב להם להדגיש את עברם הצבאי המפואר, השתייכותם לאליטה וכמו מר"צ, שגם הם יורים אבל בוכים אחר כך על כל אחד שמת. יולי תמיר הודיעה כבר שלכבוד המלחמה לא יורד שכ"ל באוניברסיטאות וזה היה לפני שבוע לפחות. מאז התקציב מדלדל עוד יותר וזו הזדמנות מצויינת בטח לעוד קיצוץ או שניים. המשפחות הפגועות שאת עובדת איתן רק יסבלו מזה יותר כפי הנראה. חזקי ואמצי!!
    אלברט,
    נראה לי שיש לך איזה ענין אישי עם ניר ברעם, אז אני לא רוצה להתערב שם יותר מדי, כי אין לי מושג מה הסיפור ולי אין איתו כלום. בכל מקרה עמיר פרץ הוא איש "שמאל" כמו שטומי לפיד הוא הומניסט. זה שהראשון הוכתר להיות "שמאל" על ידי הימין והשני קיבל ג'וב ביד ושם, עוד לא עושה אותם לכאלה. אני לא יודעת לאיזה "שמאל" אתה משייך את עצמך. בעולם הגדול יש לזה הגדרות שונות מאשר בישראל ולכן לפני שאני מתייחסת היה טוב לדעת על מה אתה מדבר.

  27. תום פסח

    חוסר התקשורת בינינו מייאש. אנסה שוב. הנה דיווח על אזרח לבנוני שנהרג בעת ריצת בוקר. הוא מת כשישראל פוצצה גשר באזור נוצרי שאין לו שום קשר לחזבאללה:

    In Israel two civilians were killed by Hizbollah missiles but, as usual, Lebanon bore the brunt of the day's attacks which centred – incredibly – on the Christian heartland that has traditionally shown great sympathy towards Israel. It was the Christian Maronite community whose Phalangist militiamen were Israel's closest allies in its 1982 invasion of Lebanon yet Israel's air force yesterday attacked three highway bridges north of Beirut and – again as usual – it was the little people who died.
    One of them was Joseph Bassil, 65, a Christian man who had gone out on his daily jogging exercise with four friends north of Jounieh. "His friends packed up after four rounds of the bridge because it was hot," a member of his family told us later. "Joseph decided to do one more jog on the bridge. That was what killed him." The Israelis gave no reason for the attacks – no Hizbollah fighters would ever enter this Christian Maronite stronghold and the only hindrance was caused to humanitarian convoys – and there were growing fears in Lebanon that the latest air raids were a sign of Israel's frustration rather any serious military planning.
    http://lebanonheartblogs.blogspot.com/

    אני שואל שוב: למה אנחנו מתקיפים גשרים, תחנות חשמל, סכרים, תחנות דלק, מפעל לגלידה? לא שאלתי מהם כוונותיו של אחמדינג'אד. ג'וזף בסיל לא הכיר את אחמדינג'אד וכנראה לא תמך בו. שאלתי למה הוא ועוד מאות כמוהו משלמים בחייהם? לאיזו תכלית?

  28. אבנר.ל

    האיש ההוא נהרג בדיוק מאותה סיבה שהאישה ונכדה ממושב בצפון נהרגו.
    המילחמה אינה אישית.
    המילחמה היא בין קבוצות שיש ביניהן יריבות בד'כ על שטח ו/אומשאבים.
    כל קבוצה מבינה את אינטרסיה כפי הבנתה ולכן לא אחת מלחמות פורצות בתאריך לא מתוכנן אם כי הן כל הזמן מתכוננות ליום הזה.
    לכולם היה ברור מה כוונותיו של חסן ותומכיו-אסד ואחמדינג'ד.
    התקווה היתה שמישהו ימות קודם פריצת המילחמה.
    הפריץ או הכלב.
    שלא נגיע לעימות.
    מאידך היה ברור שהמשך ההתגרויות יאלץ את הקבוצה שלי(שאתה ככל הנראה לא מרגיש עצמך כשייך אליה) להגיב
    בצורה התקיפה ביותר כי ככל שהתרבו ההתגרויות ללא מענה כך יכול היה הצד השני לסבור שהוא יכול לעשות עמנו(טוב לא עימך,כבר אמרנו אבל יש עוד כמה שהם ואני זה אנחנו)כטוב בעיניו.
    לאור התגובות כאן ובמקומות אחרים יש יסוד סביר להערכתיו.

    למעשה מתבלטת ומתיצבת מהמצב שנוצר בכל חריפותה הדילמה של ישראל:
    על מי תסמיך ותשעין את עתידה ועתיד אזרחיה.
    על כוחה שמספיק לניצחון חלקי משום שהניצחון המלא נחטף מידיה על ידי אוהבינו בעולם בסיוע אזרחים כמוך.
    על כוחה שמספיק לנטרל איום מיידי ולהרויח עוד כמה שנים,או על הסכמים כאלה ואחרים עם האויבים שיבטיחו את אותו דבר פחות או יותר.

    נניח שישראל היתה מסתפקת בכמה מטסי תקיפה כנגד החיזב',נכנסת למו'מ על החזרת השבויים,ו……?
    מה היה עם הטילים?
    מספרם,דיוקם וטוום היה גדל.
    והמלחמה היתה פורצת לא בהפתעה אלא בתיכנון(הרי גם התקיפה של הסיור,רצח ופציעת חלק מהחיילים וחטיפת שניים היתה מהלך יזום ומתוכנן ע'י החזב').ובכל העוצמה,לכל עומק ורוחב החזית ובעד בעד חיפה ועד תלאביב.
    ותופסת אותנו מופתעים לחלוטין.
    ואיראן היתה מיצטרפת לניטרול של תגובתנו ע'י איום בשליחת טילים לא אטומיים אבל מדוייקים.

  29. רתם

    "השתייכותם לאליטה וכמו מר"צ, שגם הם יורים אבל בוכים אחר כך על כל אחד שמת. ".
    כן.
    מה שמזכיר לי, בזיכרון פראי, איך ב 82 השומר הצעיר אספו שמיכות לילדי מחנות הפליטים בלבנון שהופצצו על ידי "מיטב בנינו". האירוניה המזוויעה היא שאז, בימים ההם, רבים מ"מיטב בנינו" הטייסים היו ילדי השומר הצעיר.
    (זאת מבלי לפגוע במעט פעילי ובעיקר פעילות השלום האמיתיות שעוד מצליחות או נאלצות לגור בק. השומר הצעיר)
    בברכת סוף למלחמה
    ר.

  30. תום פסח

    עוד פעם – למה אנחנו מפגיזים גשרים באזורים נוצריים? למה סכרים? למה תחנות טלוויזיה שלא קשורות לחזבאללה? למה הפגזנו אתמול שכונה נוצרית? די, אי אפשר לענות לכל דבר "נסראללה" ו"אחמדינג'אד". אם נלחמים בנסראללה, למה פוגעים באנשים שלא תומכים בו, לא קשורים אליו ולא נמצאים בכלל בקרבתו או בקרבת חזבאללה?

  31. אזרחית

    הנה הלינק בעברית לכללי המשפט הבינלאומי בזמן מלחמה:
    http://www.yeshgvul.org.il/docs/yesh.pdf
    .
    יש שני עקרונות מרכזיים. האחד, חובה להבחין בין חיילים לבין אזרחים אלא אם מדובר במצב של הגנה עצמית. השני, עקרון המידתיות. לפי עקרון זה נראה שהרס כל התשתית האזרחית בלבנון מנוגד לכללי המשפט הבינלאומי.

  32. אבנר.ל

    אשמתי, עויתי, פשעתי, חטאתי, ניוולתי,רצחתי,הרסתי,השמדתי,חיסלתי,אימללתי,גרשתי,ניתצתי,פוררתי………
    הכל על ראשי.
    אין בי מתום.
    ובכל זאת אני עומד בגאווה ובזקיפות בשני הקריטריונים המרכזיים שלך:

    אני מותקף ולכן מתגונן מפני רוצי נפשי,כולל את,שכביכול אמורה להיות אחותי(אבל מסתבר שאחיה האמיתיים הם המוסר,הצדק,
    השוויון,הרעות וכו').
    לכן הרג אזרחים מותר.

    הפרופורציה.ובכן למה אנו אמורים להשוות את מעשינו כדי לקבל פרופורציות נכונות?
    את תטעני שמעשינו צריכים לעמוד בפרופורציה לתקיפה הספצפית ב-12 ליולי.
    מדוע?
    כדי שיוכלו להמשיך ולהתחמש,כדי שיוכלו לפגוע בנו בצורה קשה ואנושה יותר?
    ובכן,במיסגרת ההתגוננות בפני תקיפה, המותרת בחוק שלך, יש גם מלחמה מונעת.שלא לדבר על החוק המוסרי ביותר לפיו הקם להורגך הקדם להורגו.
    לשיטתך, לאמירות ברורות בדבר רצונו,כוונתו,ולהתחמשותו,של הדבר הזה, אין להתיחס,אין לתת להם מישקל,הם לא כלום.

    כאשר משווים את מעשיו של הרוצח הזה ברור מה כוונתו,מה היה גורלנו אילו המתנו עוד,ומעשינו ממש חסרי פרופורציה למעשיו.
    כדי שיהיו פרופורציונליים,גם לגבי העתיד, עלינו להכות בהם עוד עשרת מונים.

    שימעי,אזרחית,ל"יש גבול" יש לי כבוד כלשהו כל עוד הם עוסקים בעינייני השטחים.
    לא יודע מה עלה להם לחלל שיש להם בין האוזניים אבל הם סוחבים את השטיח שלהם למקום שאין להם בו כל לגיטימיות שהיא.

    וחוץ מזה כשמדובר בחיי ובחיי בני משפחתי אז יש גבול יכולים מצידי לעבור ממש את הגבול,ברגליהם בנשיהם ובטפם,אל אחיהם שם.

  33. רות ערמוני

    הסקירה ההיסטורית היתה מאד מענינת גם אם מוגבלת מבחינת הכיסוי שלה את המלחמה. גם ההשואה בין מלחמת עולם שגרמה למליונים של הרוגים שלא לדבר על פצועים, לבין המלחמונת הקטנה פה שלנו נראית לי קצת מגלומנית.
    ועכשיו לעיקר התגובה שלי, קיימת אפשרות שמדברים עליה, שאם ארה"ב וארצות מערב אחרות היו לוקחות את גרמניה ברצינות בשלב מוקדם יותר, והיו נכנסים למלחמה נגד גרמניה בשלב מוקדם יותר, במיוחד לגבי מלחמת העולם השניה – מאד יתכן שהיו נחסכים חייהם שם מליונים רבים, היה נחסך הרס רב… לצערנו אנחנו יכולים להגיע למסקנות בעיקר בדיאבד. אין לי דעה נחרצת לגבי נכונות המלחמה הזו. מנסיון העבר אני למדה שמלחמות צודקות נורא כמו מלחמת ששת הימים יכולות להביא לתוצאות איומות בפרספקטיבה של זמן, ומכאן מאד יתכן, ואני מקווה, שמלחמות פחות חכמות ומוצדקות, יכולות להביא לתוצאות מבורכות… זה תלוי מה נעשה בקשר לזה עכשיו… הכפפה אצלנו האזרחים והממשל