על התבוסה

כמעט 23 שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, אנו עומדים ערב סיומה של מלחמת לבנון השנייה. לאחר כחודש של לחימה, מאות הרוגים, אלפי פצועים ונזקים במיליארדי דולרים מ- 2 הצדדים לא ניתן לאמר כי ישראל ניצחה במלחמה. אולם שוב ייתכן עדיין שמעז יצא מתוק, ייתכן שהתבוסה במלחמה תעיר את הציבור ותגרום לו להתפכח מאדיה המשכרים של הפיקציה הפוליטית שנקראת מפלגת קדימה.

קדימה הוקמה כנקודה ארכימדית של השיח הפוליטי בישראל, מייצגת מרכזו של היקום המפלגתי. לאחר שנים רבות בהן נדרש הבוחר להכריע בין שתי דרכים פוליטיות המייצגות תפיסות עולם מנוגדות, הציגה לו קדימה לכאורה את הפתרון האולטימטיבי, שניים במחיר אחד. קדימה התיימרה להיות מפלגה המשלבת את המיטב משני העולמות, בהציגה את שתי תפיסות העולם אשר קדמו לה כארכאיות ומיושנות, ואילו את שלה כסינתזה מופלאה שתהפוך את ישראל למדינה "שכיף לחיות בה". בראשה העמידה את הקוסם הזקן אריאל שרון, הגנרל שהפך לכאורה לאיש שלום. גם לאחר אישפוזו של שרון, הסתפק הציבור בהבטחתו של אהוד אולמרט להמשיך בדרך שרון ונתן לו את אמונו.

כעת באה המלחמה וטרפה את הקלפים. תפיסת העולם אשר הובילה להקמת קדימה נחשפה במערומיה. כל התנהלות המלחמה הינה דוגמה מושלמת לאוויליות שבבסיס תפיסה זו –  חוסר ההחלטיות הטוטאלי, הזיגזג כדרך חיים ואידיאולוגיה. מתחילתה של המערכה לא הפסיקה הממשלה לגמגם, דיברה בכמה קולות, והתקשתה להחליט באיזה כיוון ברצונה ללכת. חוסר הביטחון שגילו ראשיה חלחל אל המערכות שתחת פיקודם. הצבא התמרמר וספג אבידות לא הכרחיות עקב הרצון להחזיק במקל משני קצותיו שהתבטא בניסיון לפגוע בחיזבאללה תוך הכנסת כוחות קרקעיים מינימאליים והחזקת שטח מועט ככל האפשר .

חוסר המוכנות בעורף עליו ניתן היה לחפות במספר החלטות מהירות ועם עבודת שטח מרוכזת הוגבר עשרות מונים עקב חוסר המעש והעביר גם לאזרחים את התחושה כי לקברניטים אין למעשה מושג להיכן הם מנווטים.

אפילו לאחר קבלת הפסקת האש, כמו תרנגולת שנערף ראשה ועדיין ממשיכה להדס תוך הקזת דם לכל עבר, מתעקש אולמרט גם להכריז על קבלת הפסקת האש וגם לפצוח במתקפה הקרקעית אותה עיכב חודש שלם, וזאת תוך הסתכנות באבידות כבדות ומיותרות, סיכול הפסקת האש אף בטרם החלה והצגת ישראל לעולם כתוקפן האמיתי בסכסוך.

יש לקוות כי כל זאת לא נעלם מעיני הבוחר הישראלי, אשר ישכיל להבין כי לא ניתן לרקוד על שתי חתונות, לא תיתכן מפלגה המשלבת את הטוב משני העולמות כפי שהשלה את עצמו.

אי אפשר לעשות מלחמה בלי אפילו להכריז עליה ולשלוח חיילים לשטח האויב

אי אפשר לעשות שלום בלי להידבר עם גורם כלשהו מהצד השני

אי אפשר להכריז על עצמך כחברתי ובעל חמלה בלי הפנית תקציבים ומינוי שר רווחה

אי אפשר להפריט את המדינה לדעת ואחרי זה להביע פליאה על כך שאינה מתפקדת ונעלמה מהשטח

רבות עוד ידובר על הגורמים, התוצאות, המהלכים, הטעויות, המינויים והעובדות שעמדו בבסיס המלחמה השנייה של ישראל בלבנון, מלחמת בין המיצרים. אך אם באמת ברצוננו, תושבי ישראל, להוכיח כי מותם של למעלה ממאה אזרחים ואלף לבנונים לא היה לשווא, עלינו לנהוג כפי שידענו בעבר, להתעשת ולהראות לאלו אשר הובילו אותנו אל עברי פי פחת  בעיניים פקוחות, תוך חלקלקות לשון ושקרים בלתי פוסקים את הדרך החוצה.