לבנון ופלסטין

הילה דיין

נדמה שאנו יודעים להגיד מעט מדי על הקשר בין מה שקורה בלבנון ובין משטר הכיבוש וההפרדה בפלסטין. לפני כמה חודשים ניב גורדון כתב סקירה על ספרו של ג`יימס רון  – גטאות ואזורי ספר (הוצאת אוניברסיטת קליפורניה 2003). הספר מתאר את ישראל וסרביה של שנות התשעים במונחים של רפרטואר האלימות שבו עושות המדינות הקיצוניות הללו שימוש נגד אזורים ואוכלוסיות שלמות. ניב הציג את הטיעון של רון באריכות אז אביא אותו כאן רק בקצרה: בשני מקרים אלה רמת האלימות תלויה בהגדרה (הדינאמית) של אזור ואוכלוסיתו או כ“גטו” – כלומר מובלעה התקועה בתוך סביבה הגמונית שחשוב בה לדכא אוכלוסיה מסויימת אך תוך כדי שמירה על מראית עין של “חוק וסדר” ב”ליבה” של ההגמוניה, או כאזור “ספר” – אזור הפקר שנמצא או מוצא מחוץ לתשתית החוקית מדינתית ובו קורסות כל המערכות המרסנות הפעלת כוח בלתי מוגבל נגד אוכלוסיה אזרחית בלתי רצויה. במקרה של סרביה מובלעות מוסלמיות בתוך סרביה זכו אמנם לטיפול שג`יימס רון מכנה “דיכוי ומשטור אתני” אבל היו חסמים מוסדיים ואחרים שמנעו מהן את גורלן של בוסניה ומאוחר יותר בסוף העשור קוסובו – טבח המוני וטיהור אתני שיטתי. רון רואה באמצעי הדיכוי הישראלים באינתיפדה הראשונה עדות לכך שהשטחים אז נפלו תחת ההגדרה של “גטו” ישראלי בעוד שההתערבויות הישראליות בלבנון היו חסרות רסן וקטלניות הרבה יותר. רק כדי לסבר את האוזן רון מונה התפרצויות אלימות קשות שהרגו עשרות אלפי אנשים והפכו מאות אלפים עוד לפני הפלישה ללבנון ב- 82 ואחריה כמובן לפליטים פעם שניה פעם שלישית ועוד מי יודע כמה פעמים. רון אומר שללא פתרון מדיני של חלוקה בין ישראל ופלסטין סביר שפלסטין תמשיך לעבור תהליכי לבנוניזציה ושהתנאים בישראל בקלות יכולים להבשיל למהלך של טיהור אתני של השטחים – סרביה סטייל.

ההגדרות של רון רלוונטיות ומעלות כמה סימני שאלה – אם במהלך שנות התשעים משטר ההפרדה הישראלי הלך וייצר את פלסטין כ”ספר” במקום “גטו” פנימי והאינתיפדה השניה הוכיחה שקרסו מערכות הרסן והכל מותר, כיצד נסביר את האינטרס להמשיך את האינרציה העקשנית של מנגנון השליטה הבירוקרטי המאסיבי, משטר ההיתרים והעריצות האדמיניסטרטיבית היומיומית בשטחים שמאפיינת יותר משטור אתני של גטו לפי רון גם לאחר שנחצו כל כך הרבה קוים אדומים מבחינת הפעלת כוח צבאי מאסיבי על מרכזי אוכלוסיה באזורים שהוצאו מחוץ לגבולות כביכול? האם אפשר להסביר את האירועים בעזה שקדמו להתפרצות החולנית של השבועות האחרונים בלבנון  – הספר האולטימטיבי –  כניסוי כלים שהמשכו הישיר קמפיין של טיהור אתני אלים במיוחד של אוכלוסיה שלמה מדרום לבנון?  ואם כבר ניסוי כלים – מדוע אם כן לא ראינו טיהור אתני שיטתי וגלוי עדיין קודם כל בפלסטין שאוכלוסייתה הרבה יותר “מסכנת” את מדינת ישראל לפי ההגיון הציוני מאוכלוסיית דרום לבנון? האם הסיבוב בלבנון מבשר שישראל מכינה את אזרחיה למהלך עוד יותר מקיף של טיהור אתני שיתרחש 5 דקות מכפר סבא או שמנטליות הדיכוי של ה”גטו” עדיין לא עברה טרנספורמציה מוחלטת ל”ספר”?
ההגדרות של רון קולעות לשכל הישר אבל הדינמיקה בין “ספר” ל”גטו” באזורנו אולי קצת פחות חד משמעית ממה שנראה במבט ראשון. צריך לקחת בחשבון את מצבי הביניים הבלתי נסבלים שנוצרים בעקבותיה. כמו למשל מצבה של פלסטין המתנדנדת בין “גטו” ל”ספר”. מצב ביניים זה מנוצל על ידי המשטר הישראלי לזריעת הרס סביבתי ופוליטי טוטאלי מבלי להפוך למשטר של ג`נוסייד וטיהור אתני פר אקסלנס בעיני הקהילה הבינלאומית. בלבנון אולי הדינמיקה היא הפוכה של התפרצות טיהור אתני ”מוגבל” מבלי שמשטר הטרור הישראלי יהפוך למשטר בירוקרטי פרמננטי או סמי-פרמננטי (כיבוש, הפרדה). או עדיין לא בכל אופן. גם מצב ביניים זה מאפשר לישראל להופיע כמדינת “חוק וסדר” מבלי שתתגלה במערומיה ובלי שתתפס כמדינה פרועה שמחריבה אוכלוסיות שלמות וסביבתן באמצעים הברוטליים ביותר – מדינה שהקהילה הבינלאומית רואה את חובתה לרסן באמצעים הדרסטיים ביותר (כמו במקרה של סרביה).

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.