בימים כאלה קשה לי להיחלץ מהדיון בנושא המלחמה וכשליה. בכל כתבה בעיתונות מגלים עד כמה נוצרו כאן מעמדות גם בקרב החיילים, שלא לדבר על אזרחים. מתברר גם שרבים ידעו את יכולות הצבא ואת הנזק שיגרם לאזרחים בעת מלחמה ושתקו. שר הביטחון ידע או לא ידע על הטילים שבידי החיזבאללה, היו גם שרים רבים אחרים שלא ידעו ולא שאלו, אני כבר לא יודע מי יותר גרוע.
כבר שומעים שהממשלה חדלת האישים הזאת מתכננת לפתח את הצפון בסכום כולל של ארבעה מיליארד שקל, 1.5 מיליארד מזה תרומות. אני זוכר את התוכנית שנועדה לפתח את הישובים הערבים גם שם היה מדובר בארבעה מיליארד שקל, כנראה שהסכום הזה מעורר קסם אצל מקבלי ההחלטות. אני מקווה שהפעם אכן ישקיעו כמו שצריך ולא ישכחו את הישובים הערבים שגם כך מצויים בקשיים רבים. אם אני מבין את הדרך בה מתנהלים הדברים התוספת שתינתן לצפון תיגרע מהיכן שהוא, אולי מהדרום, שם כידוע המצב מזהיר.
העיקר שראש הממשלה נפגש עם בכירי ובכירות המשק, אלה שיש להם הרבה כסף, כדי שאלה יעזרו בשיקום הצפון. אלה מצידם יצאו בקריאה : "אנו קוראים למנהיגי הציבור ולתקשורת לדחות את ליל הסכינים הארוכות ולא להפוך את הימים הבאים לגיהנום של הטחת האשמות ולמריבה פומבית מכוערת". השימוש במילה גיהנום ממש משכנע, הטחת האשמות היא היא הגיהנום, ולא חייהם העלובים של רבים מתושבי המדינה הזאת.
מדינת בתי התמחוי והתרומות, הידועה בשם מדינת ישראל, מנסה להתאושש מניסיון נוסף, ובלתי ברור, להוכיח, לא יודע למי, שניצחון צבאי נמצא מאחורי הפינה. השאיפה המתמדת לפתרון קסם, לרוב צבאי, אבל גם כלכלי וחברתי שיביא מזור לאזרחי ישראל היא עוד אחת מהפנטזיות, שתמיד מיחסים למדינות המוסלמיות, המרחפות במקומותינו.
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
