פצצות מצרר, וול-מארט, חקלאות אורגנית ונשים במדע

איציק ספורטא

בניו יורק טיימס פורסם מאמר המדווח על בדיקה של הממשל בנוגע לשימוש לא צבאי של פצצות מצרר על ידי ישראל בלבנון, בניגוד להסכם בין המדינות. מה באמת האם ישראל משתמשת בפצצות מצרר נגד אזרחים? לא להאמין, אבל הרי שר הביטחון הכריז על מהפכה בנוגע לבלתי מעורבים, כנראה שזו חלק מן המהפכה. בכלל השימוש במילה בלתי מעורבים מעצבנת, כי מדובר באזרחים, קרי כאלה שאינם נושאים נשק ואינם נלחמים. אז במקום לדבר על אזרחים ואלה שאינם אזרחים, יש מעורבים ובלתי מעורבים. 

בגרדיאן פורסם מאמר העוסק בוול-מארט פאר היצירה האמריקאי והבעיות בהן נתקלת החברה במספר ארצות בעולם, דרום קוריאה, גרמניה, סין ומדינות אחרות. כותב המאמר גם מלגלג משהו על תומס פרידמן האורים ותומים של הגלובליזציה. וול-מארט נאלצת להסכים להתארגנותם של עובדים ואף לניהול מו"מ עימם בניגוד לעמדתה המסורתית, בנוסף פוליטיקאים אמריקאים מתחילים לתקוף את החברה מה שיכול לרמז על שינוי בהלכי הרוח הציבוריים לגביה, ולא רק בין פוליטיקאים.

The Nation פרסם מאמר על הצד האפל של החקלאות האורגנית, שלא במפתיע מצבם של העובדים שם אינו טוב יותר ממצבם של עובדי חקלאות אחרים, לעיתים עובדים אלה עובדים קשה יותר בגלל הצורך לעשב בידיים. מה שמעניין הוא שמקורה של החקלאות האורגנית בתפיסה חברתית כוללת שמתייחסת גם למצבם של עובדים. החקלאים האורגניים מתרצים את יחסי ההעסקה שלהם ככורח שאין להתחמק ממנו, כך שהעובדים משתכרים שכר מינימום בקושי, אין להם הטבות, ביטוח רפואי וברור שאין להם זכות להתארגן. הכתבת מצאה לפחות צדיק אחד בסדום  חקלאי המגדל תות שדה ומשלם לעובדיו בין 8-12 דולר לשעה (שכר המינימום 6.75 דולר לשעה), מספק לעובדיו ביטוח בריאות ובכלל סביבת עבודה ידידותית, מיותר חציין שהוא שעובדיו מאורגנים ומועסקים בחוזה עבודה קיבוצי. שימו לב שכשאני כותב חקלאי הכוונה בדרך כלל לבעלים של העסק, העובדים הם תמיד שקופים בארה"ב הם ברובם מהגרי עבודה ממקסיקו, בישראל מהגרי עבודה מתאילנד.

ב-Nature  פורסם ביולי מאמר של נוירוביולוג העוסק במעמדן של נשים במדע בהמשך לדיון, הבלתי מעמיק, הקושר את חוסר הייצוג של נשים במדע ליכולת מולדת. מה שמעניין במאמר שהכותב היה כותבת שנאבקה בממסדים השונים כדי לשרוד כמדענית, רק לאחר שהתבססה עברה ניתוח לשינוי מין, כך שיש כאן גם ניסיון אישי. מסקנת הכותב שמה שמפריע להגיע להישגים קשור יותר לאפליה מאשר לכל דבר אחר.  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.