מוסיקה, הפרטה, פוליטיקה - הדג נחש ועוד...

יעל ברדה

בשיר החדש של "הדג נחש" שנקרא "איזה כיף", הלהקה יוצאת נגד זילות התרבות וההתמכרות לצריכה. "איזה כיף נתנו לנו זכות בחירה אישית, בין הקרטון לשקית, איזה כיף יש לנו זכות בחירה חופשית בין העמלה לריבית". <StrippedTag/FONT>

אני אוהבת את הדג נחש, קודם בגלל שהם ירושלמים ואחר כך בגלל שאני חושבת שהם טובים. ומכבדים רב תרבותיות. גם בגלל שלא אשכח שהם תמכו ובאו להופיע בקטמונים כשנאבקנו על עמק הקטמונים נגד שרגא בירן והקיבוצים וגם בגלל שהקימו מפעל מופלא שנקרא "פסטיבל בשקל" שמבקש להביא את הזכות לתרבות אל התודעה הציבורית.<StrippedTag/FONT>

אבל זה לא מספיק. כמו בשירת הסטיקר ("כמה רוע אפשר לבלוע"), וגם בשיר "מספרים" שמזכיר את מספרי המובטלים ואת סכום המשכורת של מנכ"ל בנק הפועלים, המחאה נעצרת בנקודה שבה הרב מסכימים לה (בערך כמו שכולם מסכימים שחינוך זה עניין חשוב). וגם, כמו בטקסטים של ישראל ברייט ולהקת השמחות ("תן לו בעניבה") היא משאירה את הבעייה מחוץ לנו, המאזינים. (הפתרון הוא תמיד ירידה מהארץ, והחזרה לארץ אחרי השוטטות בעולם, כי "רק פה"). מחאה היא חיונית וחשובה, אבל היא לא יכולה לעמוד לבד, ובמיוחד מחאה, שמשרטטת את הבעייה, אבל איך שהוא מבהירה לנו שהמאבק גדול עלינו. שאין ממש מה לעשות וכמעט בטוח שאין עם מי.  <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

לדעתי, זה תוצר של הנתק בין תרבות לפוליטיקה. תוצר של זה שכשיש הפגנה (או "עצרת") אז מחפשים אומן שיקשט וינעים את הזמן. תעשו לנו איזה מערוף קטן. שיהיה גם קצת כיף. זה נוצר מזה שהמאבק הוא לא משותף בין פעילות ויוצרות (אני יודעת שזו הכללה) שהן חלק מתנועה פוליטית אחת שיש בה הרבה מקום, אלא שכל אחת שטה על כוכב הלכת שלה, במאבק ההשרדות הפרטי, למרות שהחשיבה והרצון באלטרנטיבה דומים מאוד. <StrippedTag/FONT>

העלאת מודעות היא קריטית. הצבעה על הבעיות, פירוק וניתוח פעולת מערכות הדיכוי היא משימה אדירה. גם חשיפת משטרי ההצדקה לאלימות בתחומים שונים, והסרת המסכה מפני המניפולציה של הפרטת המדינה במסווה של "טובת הכלכלה" והדיכוי האכזרי בשטחים במסווה של "בטחון" הם חיוניים. יומיומית. <StrippedTag/FONT>

אבל גם חיוני לבנות דרך. <StrippedTag/FONT>

בתרבות, במוסיקה, בכלכלה, בתיאוריה ומחקר, ברמה הקהילתית וברמה הסביבתית. לא מספיק לצעוק שיש מלחמה,בגבולות ובשכונות, צריך גם להתנגד לה וגם למצוא פתרונות. <StrippedTag/FONT>

בעיני זה מתחיל משותפות, מלקחת חלק, כל אחת בדרכה שלה, בפעילות שלה, במקצועה, בדרך שבה היא חיה את חייה, על כל הסתירות שכרוכות בכך. בשותף.<StrippedTag/FONT>

לא מזמן אמר לי חבר "פעם שהיינו יוצאים נגד הפרטה היינו חייזרים במקרה הטוב וקומוניסטים במקרה הרע, אבל היום יותר אנשים מבינים מה אנחנו רוצים". <StrippedTag/FONT>

אינני חושבת לרגע שאפשר לעצור את הביקורת והמחאה. להפך. אני מאמינה שהשילוש הקדוש של המאבק הפוליטי נמצא במחאה והגנה, בניית אלטרנטיבות ברות קיימא, ושינוי תודעה. <StrippedTag/FONT>

זה דורש אומץ, ועבודה של סנכרון של השפה, של דרכי הפעולה ושל יצירת מקום לתרבות פוליטית שבאה לידי ביטוי ביומיום. תרבות פוליטית שאפשר להרגיש אותה בגוף, באוזן,בעבודה וברחבת בית הספר. נראה לי שתנועות חברתיות נוצרות מהפרקטיקות של היומיום יחד עם מהרעיונות והתיאוריות שמקבלות חיים וגוף כשנוצר מרחב משותף, Body Politic שאפשר לחבר בו פעילות של יחידים וקבוצות לדרך חיים. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

"וזה כל העניין בעצם, ואני לא הייתי כאן בעצם, אם לא היתה לי הפלטפורמה, לדבר על הדברים, לדחוף מתחת לסבבה גם איזה כמה מסרים…. אז סובבו את הגוף, תרקדו בלי לחשוש ובסוף, אינשאללה, יזוז לכם גם הראש. לא נפסיק עד שנראה תנועה במאה אחוז….אנחנו מזמינים אותכם לזוז, אנחנו מזמינים אותכם לזוז". <StrippedTag/FONT>

(לזוז, הדג נחש) <StrippedTag/FONT>

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.