העוז של פאמוק והקופסא השחורה של עוז

צבי בן-דור

כבר שבוע שאינני ישן טוב בלילה. הלילה אשן טוב יותר. לפני דקות מספר (היום חמישי, שעת בוקר בניו יורק) הודיעו סוכנויות הידיעות שהזוכה שבפרס נובל לספרות הוא הסופר הטורקי אורחאן פאמוק. נשמתי לרווחה. למען האמת אינני מתעניין כלכך בפרסי נובל בכלל ובפרס נובל לספרות בפרט. לעיתים קרובות מדיי אני שומע על הזוכים בפרס הזה בפעם הראשונה בחיי ומתברר לי שאני בור גדול בשדה הספרות העולמית. הפעם, לעומת זאת, עקבתי אחר ההודעות היוצאות מאוסלו בענין רב מאוד. לא כל כך בגלל האפשרות שפאמוק יזכה, אני מודה, אלא בגלל האפשרות שהפרס יפול בחלקו של עמוס עוז.

לפני מספר ימים הודיע ה"הארץ" כי עמוס עוז מועמד לפרס. אני לא יודע אם היה זה תרגיל בפרסום או הודעת אמת, אבל מאז לא ישנתי בלילה. מוזר, כבר התרגלתי להרבה דברים נוראיים ואני לצערי ישן איתם טוב בלילה. אבל משום מה דווקא האפשרות שמועמדו של שמעון פרס יזכה בפרס נובל לספרות איימה להוציא אותי מדעתי, והפעילה את בלוטות הזיעה הקרה שלי באופן חסר תקדים.

לפני הרבה מאוד שנים ציינתי בפני ידידה לא ישראלית שעמוס עוז הוא חבר מפלגת העבודה (אז הוא היה עדיין חבר, או לכל הפחות קשור קשר אמיץ עם מפלגה זו). ידידתי נדהמה. היא לא האמינה, ש"איש השמאל האמיץ" הוא חבר במפלגה שהיא זיהתה, בצדק רב, עם הימין הישראלי. כל אותו היום היא שבה ובדקה אם אמת דיברתי, מסרבת להאמין. התדהמה העמוקה של ידידתי המחישה לי את המרחב הגדול בתוכו חי ופועל עוז. מרחב שנוצר בתוך הפער העצום בין תדמיתו כאיש מוסר בעל מצפון לבין המציאות היבשושית עד כדי דיכאון המלווה את פעילותו הפוליטית. קוראי אתר זה בודאי נדים בראשם ושואלים מדוע אני מטריד אותם עם סוגיה זו שהרי כבר מזמן קרענו את המסכה מעל פניו של האיש. (אני רוצה להזכיר את המאמר המצוין של ”ז`אן ז`ק סרוסי", "קוף שחור בקופסא שחורה" שפורסם ב"עיתון אחר" לפני יותר מעשרים שנה). אבל רק לפני שבוע או קצת יותר סיפר בני ציפר בבלוג שלו שעוז קיבל עוד איזשהוא פרס לסובלנות בגרמניה. כפי שציין ציפר, עוז בחר לגנות בנאומו את "הקיצונים והפנאטים משני הצדדים". הקהל הריע לעוז, אבל בציפר הנאום עורר בחילה, בצדק.

כבר הרבה יותר מדי שנים יושב עוז כצופה מן המנין ב"קירקוס מקסימוס" של איזורנו, צופה בשפיכות הדמים ומדי פעם מאנפף משהו בגנותה. האנפופים הללו הם הקופסא השחורה שלו, קופסא שחורה אותה מטפחים אנשי ימין המבקרים אותו כ"איש שמאל", ושוחרי טוב למיניהם המעניקים לו בתמימותם פרסים. יושב לו האזרח הרומאי עוז ביציע הקולוסיאום וצופה באריות הזירה טורפים נוצרים חסרי ישע, או בגלאדיטורים הורגים זה את זה. עוז מגנה את הפנאטים בזירה שמתחתיו. הוא צודק, הנוצרים המושלכים אל חיות הטרף הם באמת פנאטים. לולא כמיהתם לחירות דתית וההתעקשות שלהם לקיים את הטקסים שלהם במסתרי הקטקומבות של רומא לא היו נטרפים. חיות הטרף גם הן פנאטיות, שהרי הן אוכלות את הבשר החי והדם נוטף משיניהן. גם הגלאדיטורים פנאטים, שהרי הם מניפים זה על זה כל מיני כלי נשק ומקיזים זה את דמו של זה. 

כמו שאר הצופים בקירקוס גם עוז הוא אזרח בעל זכויות, אם כי אין ספק שהוא נעלה מרבים מהם בזכות היקף ידיעותיו והמוסר שלו. לכן גם כשהקהל כולו מריע, עוז לא. אבל כמו כולם גם הוא קנה כרטיס והוא יושב ביציע ולא בכלובי המועמדים להיטרף, להרוג או להיהרג. את הכרטיס הזה הוא מכניס לתוך הקופסא השחורה שלו. כמו כולם גם עוז מממן את סוחרי הגלאדיטורים ואת בעלי הקירקוס צמאי הנוצרים. לפעמים בעלי הקירקוס אפילו נותנים לו לדבר מעל לרוסטרום כדי שהצופים יזכרו שרומא נעלה יותר מן הממלכות הברבריות שמסביב בזכות המוסר והתרבות שלה. פעמים רבות הוא גם נואם באתרים אחרים ומגנה את הנעשה בזירה. הבעיה שלא את הנעשה בזירה צריך לגנות אלא את הנעשה ביציע ובכלובים. אבל אף אחד לא שם לב לכך. כי עוז הוא אמן של התנערות מאחריות.

אחריות שיש לאורחאן פאמוק, שבשנים האחרונות דחף את שאלת השואה הארמנית אל תוך גרונה המסרב לבלוע של החברה הטורקית. שוב שוב, גם כאשר הלוע הטורקי איים להיסגר על ידיו.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.