סקס, הומופובים וקו העוני

מצעד הגאווה בירושלים בעד ונגד קצת מבלבל אותי. אני חושבת שזה חשוב מאוד שהוא יתקיים אך לא בטוחה שהוא חייב להתקיים בעיר כמו ירושלים על תושביה הדתיים. סטטוס קוו זו לא תמיד מילה רעה, אבל אני לא בטוחה. דעתי קצת יותר נחרצת בנוגע להפגנת הטפשות של המוחים. כן, קשה לי להבין איך קהילה שילדיה מהווים חלק מכובד מילדי ישראל העניים, קהילה שבכלל מהווה חלק גדל והולך מעניי ישראל רואים במצעד של 5 שעות את המאבק החשוב.

הם פורמים דפי גמרא בישיבה כאילו אין תקציב של ביבי שיעבור ויכה אותם ואת משפחותיהם, אבל מחליטים לקום ולעורר מהומות עולם כי רחמנא-ליצלן יעבור ברחובות ירושלים גבר בשמלה, טפו טפו. וכך אנו זוכים לראות אברכים משולהבים, שזורקים, שורפים, מכים ונלחמים נגד זכותם של הומואים ולסביות לחגוג בפרהסיה, אבל מעדיפים לספון בחדר כשאולמרט דורס את הדיבר החמישי והוריהם והורי לא מעט ישראלים נאלצים לשרוד בזקנתם עם 1159 שקלים לחודש. הם גם מעדיפים להפגין ויפאסנה מופתית כשהדיבר השמיני המדבר לפי חז"ל גם על סחר בבני אדם מופר יום יום. בקיצור, מעדיפים להתעלם מעוולות פחות סקסיות מדראג קווין על עקבים ומחליטים לשרוף פחי אשפה כשדברים "אמיתיים" מפריעים להם.

ניסיתי להבין למה. למה כוח חזק ומאוגד כמו חרדים לא נלחם על הארוחה הבאה של ילדיהם או כבודם האבוד של הוריהם? הרי על פי אמות המוסר הקפדניות של אחינו החרדים היקרים אכן עליהם לצאת למלחמת חורמה על עקרונות מקודשים. אז מדוע זכו "צפרדעי" ירושלים לעלות באש כאן ולא כאשר תקציב הנושא את קללתו של ביבי מועבר בממשלה? לדעתי מדובר בסממן עצוב של הדקדנטיות התרבותית שלא פוסחת גם על תושבי מאה שערים. כן, תרבות הרייטינג הגיעה גם לעיר הקודש. להפגין ולקלל ולשרוף נגד החילונים, התל-אביבים וההומואים זה סקסי, אולי מרגש, ובעיקר מושך ערוצי טלוויזיה. לצאת ולהפגין בעד הזקנים זה משעמם ולהפגין נגד סחר בבני אדם אומר בעיקר שמפגינים נגד גברים ובעד נשים – אז זה בטח לא שווה הפגנה. עצוב. תארו לכם את תושבי מאה שערים על גפרוריהם, מציתיהם ונחישותם מגיעים לתמוך בעובדים הארעיים של רשות שדות התעופה או אולי רק עוברים את הכביש ותומכים במאבק האתיופים. זה כנראה מתרחש רק בישעיהו ב`.

למאמרים נוספים של יעל בן יפת