העשור החברתי האבוד והחונטה הכלכלית שיצרה אותו

יוסי דהאן

גם השנה מציגים חוקרי וחוקרות "מרכז אדוה" את הניתוח השנתי של תקציב המדינה.

הטענה המרכזית של מרכז אדוה היא שכבר היום ניתן לקבוע כי העשור הראשון של המאה ה-21 יירשם בהיסטוריה כעשור האבוד של החברה הישראלית.

זאת, כיוון שתקציב 2007, יחד עם התחזית לתקציב 2008, מתבסס על קיצוצים בשירותים החברתיים, המצטרפים אל קיצוצים שנעשו כבר בשנים 2001-2004. ב-2001, התקציב החברתי לנפש עמד על 13,301 ₪; ב-2007 הוא יעמוד על 11,679 ₪ לנפש – 12% פחות.

בה בעת שתקציב השירותים החברתיים נשחק, תקציב הביטחון גדל. בין 1989 ל-2007, תקופה בה התרחשו שתי האינתיפאדות ומלחמת לבנון השנייה, קיבל משרד הביטחון תוספות ייחודיות (מעבר לתקציב הרגיל) בסך כולל של 37.4 מיליארד ₪. ב-2003 ו-2004, התוספות בגין האינתיפאדה הגיעו לשיעור של כ-12% מתקציב הביטחון השוטף; ב-2007, התוספת בגין מלחמת לבנון השנייה תגיע לכ-9.5% מן התקציב השוטף.

מרכז אדוה טוען כי החברה הישראלית משלמת מזה זמן מחיר כבד וארוך-טווח על מדיניות העושה שימוש רק באחד הכלים העומדים לרשות המדינה ביחסיה עם שכניה – הכלי הצבאי. כך בסוגייה הפלסטינית וכך בסוגייה הלבנונית.  

על רקע מדיניות זו, כאשר משרד האוצר מבטיח כי הפערים החברתיים יצומצמו בעקבות ארבע שנות צמיחה רצופות, מדובר בהבטחה חלולה. במבט לעתיד, תקוותה של החברה הישראלית טמונה במעבר למדיניות יצירתית יותר, החותרת לפתרונות ולהסדרים מדיניים – יותר משהיא טמונה בצמיחה כלכלית גרידא.

מאז 2001 יש שחיקה מתמדת בתקציבי שירותים שהם חיוניים הן להעצמת החברה והן לצמיחה כלכלית עתידית. תקציב שעות התקן (שעות הוראה בבתי הספר היסודיים והתיכוניים) ב-2007 יהיה נמוך ב-16%, בחישוב לתלמיד, מזה של 2001; תקציב ההשכלה הגבוהה יהיה נמוך ב-15%, בחישוב לסטודנט. תשלומי המוסד לביטוח לאומי עמדו ב-2006 על 44.4 מיליארד ₪ – לעומת 48.8 מיליארד ₪ ב-2001. שחיקה משמעותית נרשמה גם בתקציבי הפיתוח של מערכות החינוך והבריאות, בתקציב ההכשרה המקצועית ובמענקי המו"פ.

למצגת של ניתוח התקציב שהוצגה אתמול בכנסת לחצו כאן. (57 עמודים)

ב"הארץ" שחר אילן מציג את הדו"חות הביקורתיים של ועדת ליפשיץ ושל פרופסור אבי בן בסט ודוקטור מומי דהן על אופן הכנת תקציב והשליטה של משרד האוצר בתקציב המדינה. כמו כן הוא מביא את תוצאות המחקר של הבנק העולמי וה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח, שבו חברות רוב מדינות המערב), על מדד הריכוזיות של הליך הכנת התקציב. ישראל עומדת במקום השני בריכוזיות התקציבית בין 25 מדינות.  

ולבסוף חידה,  מהי תחנתו הבאה בקריירה של בכיר באגף התקציבים במשרד האוצר הפורש מהמשרד.

כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.