מילטון פרידמן ו"הנס הצ`יליאני", סיבוב אנתרופולוגי נוסף, משפט דת ותרבות

יוסי דהאן

השבוע הלך לעולמו בגיל 94 הכלכלן מילטון פרידמן. בנוסף לקישורים הרבים בעלי הערך שנמצאים בו בדרך כלל, אתר זה מכיל מקבץ גדול מההספדים למילטון פרידמן שנכתבו בעיתוני המערב.

פרידמן, חתן פרס נובל לכלכלה בשנת 1974, היה אחד הכלכלנים הבולטים והמשפיעים ביותר בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. פרידמן התנגד למעורבות ממשלתית בחיי הכלכלה הוא סבר שמעורבות המדינה בחיי הכלכלה היא בלתי מוסרית כיוון שהיא פוגעת בחירויותיהם ובקניינם של האזרחים והיא בלתי יעילה לחלוטין לעומת פעולתם החופשית של כוחות השוק. לדעתו התפקיד המרכזי של המדינה הוא מונטרי בלבד, כלומר לפקח על כמות הכסף בשוק. פרידמן התנגד לשכר מינימום ולפעולתם של איגודים מקצועיים, הוא היה בעד החלת כללי שוק בחינוך באמצעות חלוקת קופונים (Vouchers) שבאמצעותם הורים יוכלו לבחור בין בתי ספר מתחרים, הוא התנגד לגיוס חובה במלחמת וייטנאם והיה בעד לגליזציה של שימוש בסמים.

מרכזיותו של פרידמן נבעה מהקשר שהוא קשר בין התיאוריה הכלכלית לבין תיאוריה פוליטית, קשר שאותו הוא נימק בספרו המשפיע "קפיטליזם וחופש" שיצא בתרגום עברי, וכן בטורו במגזין "ניוזויק" ובהופעותיו הרבות בתקשורת. השפעתו ומרכזיותו של פרידמן נבעו גם מהעובדה שהתיאוריה שלו שמשה לעיצוב מדיניות כלכלית וחברתית במספר מדינות, כולל ישראל באמצע שנות השבעים.

אחת הביקורות החריפות ביותר נגד פרידמן נוגעת לייעוץ הכלכלי שהוא העניק למשטר הגנרלים בצ`ילה בראשות פינושה, לאחר שאלה בסיוע של ארצות הברית, הפילו את משטרו הדמוקרטי של סלודור איינדה. אחד ממקורות ההתפעלות ממשטר הגנרלים היה שפינושה בסיוע התיאוריה הכלכלית של פרידמן הביא למה שפרדימן כינה "הנס הכלכלי הצ`יליאני".

פינושה פעל ברוח עצותיו של פרידמן, הוא ביטל את שכר המינימום, הוציא מחוץ לחוק איגודים מקצועיים, הפריט את מערכת הפנסיה, ביטל את המיסים על ההון ורווחי תאגידים, קיצץ בעובדי השירות הציבורי והפריט מאות מפעלי מדינה.

מבקרי "הנס הכלכלי הצ`יליאני" טוענים שזו אגדה שהפיצו פרידמן, תומכי המשטר וכלכלנים ימניים שמרנים. הם מצביעים על כך שבשנת 1973, שנה שבה הגנרלים תפסו את השלטון בצ`ילה, שיעור האבטלה היה 4.3% בשנת 1983, עשור לאחר ביצוע הרפורמות הכלכליות ברוח פרידמן, שיעור האבטלה עלה ל 22%. בתקופת השלטון הצבאי השכר הריאלי ירד ב 40%. ב 1970 20% מאוכלוסיית צ`ילה חיה מתחת לקו העוני, ב 1990, השנה שבה גנרל פינושה חדל מלהיות נשיא, מספר העניים עלה ל 40%.

פרידמן גם לא ראה בסיוע שהעניק למשטר צבאי רצחני שהפיל נשיא דמוקרטי נבחר, בעייה מוסרית, הוא הצהיר שמדובר ב"סיוע טכני".

הנה מאמר יפה של Gregory Palast, בעל טור בעיתון האנגלי "Observer", המשווה בין "הנס הצ`יליאני" של פרידמן לבין מדיניות כלכלית שונה לחלוטין, ברוח תיאוריית הפיתוח האנושי של חתן פרס נובל לכלכלה אחר, אמרטיה סן, במדינת קרלה בדרום הודו.

Kerala, היא אחת המדינות בעל השיעור הגבוה ביותר של יודעי קרוא וכתוב בעולם, זו מדינה המספקת שירותים ציבוריים אוניברסאליים לאזרחיה ונוקטת במדיניות חלוקתית שוויונית. אני מקווה שאמצא זמן בשבוע הקרוב לכתוב על מה לקוי בתפיסה הפוליטית של פרידמן, תפיסה המהווה השראה לכתבים, עורכים, ואקדמאיים כלכליים ישראליים.

ב Anthropology News, ביטאון האגודת האנתרופולוגית האמריקאית, סיבוב נוסף. דיווח של סמדר לביא ורפי שובלי המעדכנים ומדווחים על פעולתה של הקואליציה נגד אפרטהייד בישראל, קואליציה הכוללת את "הקשת הדימוקרטית המזרחית" ו"מרכז מוסאואה", הפועלת נגד חוסר הייצוג של פלסטינים ומזרחים במחלקות לאנתרופולוגיה באוניברסיטאות בישראל. הדיווח מתאר את חוסר ההיענות של האוניברסיטאות ושל האגודה האנתרופולוגית הישראלית לפניותיה של הקואליציה לדון בטענותיה ולהתייחס לנושא. יושב ראש האגודה אנדריי לוי מגיב לטענות וכותב על המאמצים והצעדים שנעשו בהקשר זה מצד האגודה ומזהיר מהסכנה שבהתערבות חיצונית. כמו כן ראיון עם פרופ` מייקל הרצפלד מאוניברסיטת הארורד, שביקר בארץ וקיים פגישה עם נציגי הקואליציה ואנדריי לוי, על מחויבותם המוסרית והפוליטית של אנתרופולוגיים בהקשר של טענות ייצוג וזכויות תרבותיות של קבוצות לא מיוצגות.

עמיתתי גילה שטופלר וסטודנטיות וסטודנטים במכללה האקדמית למשפטים ברמת גן יצרו אתר חדש ומעניין בשם "משפט, דת ותרבות"  המכיל חומר עשיר מאד בנושאים אלו.

"המידע באתר מחולק לנושאי משנה ולנושאים כלליים. כך, ניתן למצוא באתר נושאי משנה רבים הכוללים סוגיות פרטניות הנוגעות לדת ותרבות, המוסדרות באמצעות חקיקה ונדונות בפסיקה או במאמרים משפטיים כגון כשרות, גיור, שבת כיום מנוחה, נישואי קטינות ועוד. כן תמצאו מידע בנוגע לארבעה נושאים כלליים המהווים אבני יסוד של היחסים בין משפט דת ותרבות והשזורים כחוט השני בכלל נושאי המשנה באתר, והם עיקרון מיסוד הדת, חופש הדת והמצפון, מדינה יהודית ודמוקרטית, ורב תרבותיות. האתר מאפשר גישה ישירה לכל נושא משנה או נושא כללי המעניין את הגולש/ת, וכן מאפשר גישה מכל נושא כללי לנושאי המשנה הקשורים אליו".

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.