הרוחות סוערות בקרב החוגים הליברליים בארצות הברית, בעיקר בקרב החוגים הליברליים היהודים בניו יורק, Tony Judt , הדמות המרכזית בפרשיות השונות, הוא פרופסור להיסטוריה אירופית באוניברסיטת ניו יורק, יהודי שאף שירת בעבר בצבא הישראלי. ג`אד, הכותב באופן קבוע בכתב העת המשפיע New York Review of Books, הוא אחד מהמבקרים החריפים ביותר של מדינת ישראל. בעבר כתב מאמר בו טען שביסוסה של מדינה על יסודות אתניים הוא אנכרוניזם ולכן לדעתו הפתרון היחיד לסכסוך במזרח התיכון הוא יצירתה של מדינה דו לאומית, מאמר זה זכה למאמר תגובה ביקורתי של הפילוסוף היהודי הציוני מייקל וולצר, ובעיני רבים מהקהילה היהודית בניו יורק משמעות העמדה של ג`אד היא הכחשת זכותה של ישראל להתקיים.
ג`אד היה אמור לשאת הרצאה בנושא "הלובי הישראלי ומדיניות החוץ של ארצות הברית" בבניין הקונסוליה הפולנית בניו יורק, אולם שעה לפני תחילת האירוע הוא קיבל שיחת טלפון המבטלת את ההרצאה. מסתבר שהפולנים הרגישים לענייני יהודים ואנטישמיות קיבלו שיחת טלפון ממשרדי הארגון היהודי "הליגה נגד השמצה" שגרמה להם לבטל את האירוע. בעקבות הביטול נשלחו שני מכתבי מחאה לאברהם פוקסמן, מנהל הליגה נגד השמצה. שניהם חתומים על ידי אינטלקטואלים אמריקאיים. מכתב אחד הביע סולידאריות עם ג`אד ואילו המכתב השני שאותו ניסחו הפילוסוף הפוליטי מרק לילה, והסוציולוג ריצ`ארד סנט, הסתפק במחאה נגד השתקתו של ג`אד בשם חופש הביטוי, על מכתב זה חתמו רבים ביניהם אל מעט תומכי ישראל.
אולם זו לא המחלוקת היחידה שבה היה מעורב ג`אד, לפני מספר חודשים הוא פרסם מאמר ב London Review of Books, בשם "Bush Useful Idiots", בה הוא מאשים את החוגים האינטלקטואלים הליברליים על כך שהם לא מחו בתוקף על מדיניות בוש ופלישת ישראל ללבנון. בתגובה פורסמה בכתב העת American Prospect, עצומה שאותה ניסחו ברוס אקרמן, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת ייל, וטוד גיטלין פרופסור לסוציולוגיה מאוניברסיטת קולומביה, שעליה חתמו 44 אנשים, בה הם עונים להאשמותיו של ג`אד, הם כותבים שאתה יכול להתנגד למדיניות הנשיא בוש מבלי בהכרח לתמוך או להתנגד למעשיה של ישראל בלבנון.
אלן וולף המספר על הפרשות השונות הללו תוהה כיצד הפכו היהודים שהיו בעבר החסידים האדוקים ביותר של חופש הביטוי, חלק מהם אף הגנו על זכותם של ניאו נאצים לקיים תהלוכה, למשתיקי חופש הביטוי. וולף מספר גם על ביטול תערוכה של סטודנט באוניברסיטת ברנדייס על ידי המוסד בטענה שציורי הנערים הפלסטינים שהציג הם "חד צדדיים", וכן את פעולתם של בכירים בקהילה היהודית לביטול מינויו של Juan Cole, פרופסור למדע המדינה ומבקר של מדיניות ישראל לפרופסור באוניברסיטת ייל. וולף מזכיר שהיהודים מהווים מיעוט דתי בארצות הברית ומן הראוי שהם יגלו רגישות רבה יותר לעקרון חופש הביטוי.
זה כנראה אחד הסרטים הנצפים ביותר ברשת, ושיקו בהר הפנה אליו בעבר באחת התגובות, אבל הנה שוב גרסת וולט דיסני של המניפסט הקומוניסטי, קצת ארוך אבל משעשע ומקורי.