על השביתה

איציק ספורטא

שמחה וששון נסתיימה השביתה. בעצם הופסקה על פי פסק דין של בבית הדין הארצי לעבודה, בעצם הוקפאה לשבוע. עובדי הרשויות המקומיות יזכו לקבל את שכרם היום, לא כולם רק אלו ברשויות שאינן נמצאות בתהליכי עיקול. כמו כן: "לגבי חובות שיש לרשויות לקרנות הפנסיה של העובדים – הצדדים יעלו על הכתב את המוסכם ביניהם, וייקבע מיתווה מוסכם לפתרון שיוצג בפני בית הדין לעבודה בעוד שבוע".

באופן מוזר נראה שבית הדין מתעלם באופן גורף מהסעיף בחוק המטיל קנסות כבדים על מעסיקים המלינים שכר העובדים, ולא בפעם הראשונה. בחוק הגנת שכר מ-1958 סעיף 17 (תיקון תשמ"ה) נכתב:  (א)   לשכר מולן יווסף הסכום הגבוה מבין אלה (להלן – פיצוי הלנת שכר): (1)   בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה – החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו – החלק העשירי מהשכר המולן; (2)   הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.

ב)   פיצוי הלנת שכר יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה.

כמו בהרבה חוקים יש פתח מילוט המאפשר להפחית מהפיצוי האמור והוא מנוסח כך:סעיף 18. בית-דין אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש, לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.

כמו שאפשר לשים לב יש שלוש עילות להפחתת הפיצוי או ביטולו, טעות, שליטה וחילוקי דעות. בית הדין בעצם מסתמך על אלו כדי להתעלם לחלוטין מרעיון הפיצוי ובכך נותן למעסיקים אפשרות לא לשלם שכר ולצאת במקסימום עם קנס קטן עד מגוחך. אם סעיף 17 לחוק אינו מיושם יש לבטלו ולא לעוות אותו באמצעות טיעונים שעל פניהם נראים מופרכים.

בכלל נראה שבית הדין לעבודה פועל כך שכאשר יש שביתה, צודקת לדעת רבים (אפילו מאמר המערכת בעיתון הארץ) ומוצלחת, הוא נוקט עמדה שמעקרת את משמעותה באמצעות מתן צו המקפיא את השביתה ומאפשר לצדדים להגיע להסכם. דווח שבית הדין פסק שיש לשלם את השכר היום, אם זה לא יעשה מה הסנקציה שיטיל בית הדין על המדינה? כנראה כלום, אבל הצו המונע מן ההסתדרות לשבות בשבוע הקרוב יהיה שריר וקיים. חוסר האיזון הזה בעייתי. ניסיון העבר מראה שבית הדין אינו מתעניין המיוחד ביישום הסעיפים בהחלטתו החלים על המדינה.

השביתה הזאת זכתה אהדה ציבורית לא קטנה, אני לא מדבר על האינטרסנטים מהתאחדות התעשיינים, לשכות המסחר ומשרד האוצר, גם בשידורי רדיו ובמאמרים בעיתונות. דרור משעני ב"הארץ" כתב: "מטרת השביתה הכללית שעליה הכריזה אתמול ההסתדרות היא להילחם על זכויותיהם החוקיות של אלפי שכירים ברשויות המקומיות, העובדים אך אינם מקבלים משכורת כבר חודשים ארוכים ומתקשים לפרנס את משפחותיהם. עשרות אלפי עובדים אחרים התייצבו מאחוריהם כדי לתמוך במאבקם. האם אין אלה ערכים שראוי לחברה הישראלית להתייצב מאחוריהם? האם אין זו הזדמנות בעבורה להיות לחברה חלולה פחות?"  

על פניה התמיכה בשביתה צריכה לעודד, אבל בכל זאת אני לא ממש מעודד כיון שנראה שתמיכה בשביתה באה רק כאשר עובדים נמצאים בתחתית של התחתית. מטרתם של ארגוני עובדים היא חלוקה הוגנת יותר של העושר המצוי במקומותינו, כידוע חלקו של ההון בהכנסה עולה וחלקם של העובדים יורד, מה שמבטא את יחסי הכוחות הלא שוויוניים בין שני הצדדים. אהיה מעודד יותר אם תהיה תמיכה בשינוי משמעותי בחלוקת העושר הזו, כדי לאפשר לעובדים לחיות בכבוד ולא רק לשרוד. בכל זאת אולי כדאי להיות אופטימי ולראות בתמיכה בשביתה הזו פתח לעתיד טוב יותר.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.