אלי הורביץ מטיף לנו מוסר

בכנס הרצליה ובהופעות בתקשורת השתלח יו"ר טבע אלי הורביץ בסקטור הציבורי ובפוליטיקאים. הוא דיבר נגד איכות הניהול הירודה, נגד נורמות לא תקינות, נגד פרשות השחיתות, נגד יוהרת המנהיגות. הוא אף טען ברעיון בגלי צה"ל שמנהיג צריך להוביל אנשים למקום שרובם לא רוצים ללכת אליו. אל מול המגזר הציבורי הנורא הזה הציב הורביץ את המגזר העסקי כדוגמא לניהול נכון ולמנהיגות אמיתית. אין בכוונתי להגן על הממשלה הנוראית הזאת, שהביאה אותנו למלחמה מיותרת, שסוגרת כל אופציה של מו"מ לשלום וממשיכה בתוכנית כלכלית-חברתית שתוצאותיו תהינה העמקת הפערים החברתיים והמשך התעשרותם של קומץ משפחות. כמוכן, אין ספק שהמלחמה בשחיתות היא אינטרס מרכזי של כל מי שהמגזר הציבורי יקר לו, אך האם המתקפה על הסקטור העסקי היא כדי למגר את נגע השחיתות, או כדי להצדיק את המשך תהליך ההפרטה?

לכן, לפני שאלי הורביץ יטיף לנו מוסר בשם המגזר העסקי, כדאי לזכור – ולהזכיר לו- מספר עובדות:

1)      להבדיל מרוב הפוליטיקאים, שנחקרו אך לא הובאו לדין, אלי הורביץ הורשע בבית המשפט המחוזי על העלמת מס (ורק זוכה על ידי בית המשפט העליון).

2)      מהי יוהרה, אם לא זה שאלי הורביץ משוכנע שיש לו את הזכות המוסרית לשפוט את נבחרי הציבור?

3)      לשחיתות שני צדדים: פקידים בסקטור הציבורי המקבלים שוחד, אנשים במגזר העסקי אשר משלמים שוחד. ללא הסקטור העסקי המשחית, לא היו פקידי ציבור מושחתים. אז איך אפשר לטעון שהסקטור העסקי הוא דוגמא?

4)      לפני שמדינת ישראל הפריטה את עצמה לדעת רמת השחיתות הייתה נמוכה בהרבה. אז אולי קיים קשר בין שני התהליכים? סברה זו מתחזקת כשבודקים תהליכים דומים במדינות אחרות (ספרד, דרום אמריקה, צרפת) או מדינות עם מגזר עסקי חזק ביותר, כארה"ב (אלי כדאי להזכיר שפרשות השחיתות הגדולות, כגון אנרון או הליבורן קשורים למגזר העסיקי?). נכון, השחיתות קשורה גם למאפיינים תרבותיים, אך ההתעשרות המהירה של קומץ אנשים, הפיכת הרווח הכלכלי לחסות הכל ואובדן הסולידריות החברתית מהוות קרקע פורייה להתפשטות  השחיתות.

כנגד טענתו האנטי-דמוקרטית של הורביץ, תפקידם של מנהיגים דמוקרטיים היא לתרגם למעשים את רצון האזרחים, ולא להוביל אותם למקום אליהם לא רצו להגיע. זו תפיסה אליטיסטית המניחה שהעם טיפש ואינו יודע מה טוב לו, ועל האנשים הנאורים והמוכשרים להוביל אותו כנגד רצונו. טענתו זו של הורביץ היא ההוכחה הטובה ביותר למה אי אפשר לנהל את המרחב הציבורי כפי שמנהלים את המגזר העסקי. זלזול בכפופים ובמונהגים יכולה ,אולי, להיות מתכונת טובה לעולם העסקי, אך לעולם אינו יכול להוות בסיס למדיניות דמוקרטית.