מדרש קשת: על השתכנות מתקנת: דיור ציבורי בישראל, ניתוח משפטי-ביקורתי של משפט נטול עבר

הקשת הדמוקרטית המזרחית

הינכן/ם מוזמנות/ים למפגש הקרוב של מדרש קשת תל-אביב בשיתוף עם תנועת אחותי לרגל יום האישה הבינלאומי עם עו"ד קלריס חרבון, על השתכנות מתקנת: דיור ציבורי בישראל, ניתוח משפטי-ביקורתי של משפט נטול עבר. יום ה`, 8 במרץ, 2007, בשעה 19:30במשרדי הקשת הדמוקרטית המזרחית רחוב מאפו 20, תל-אביב. הכניסה כתמיד – חופשית. בואו בהמוניכן/ם!

"במסגרת היותי חוקרת של מערכות המשגה משפטיות ומפגשן עם דיסציפלינות שונות כמו תרבות, חברה והיסטוריה, אני חוקרת את תופעת ההשתכנות שלא כדין ("פלישה" בעגה המקובלת) של נשים מזרחיות בדירות ציבוריות פנויות וטוענת שמעשיהן נעוצים במדיניות העוול שננקטה כלפי הוריהן, בין היתר בתחום משטר המקרקעין, עם עלייתם ארצה בשנות החמישים והשישים ושמנעה מהם את אפשרות רכישת בתיהם וצבירת הון ממגורים אותו יכלו להוריש לילדיהם ובכך להבטיח להם חיים טובים יותר.

נשים אלה, רובן מזרחיות "וחד" – הוריות, נחשבות "כפולשות" חסרות כל מעמד חוקי – חוזי בנכס בו השתכנו ומפונות אם במסגרת של סעד עצמי ואם במסגרת של צווי פינוי של בתי – המשפט.

אני טוענת שכדי לבחון את מעשיהן של משתכנות שלא כדין, לא ניתן להסתפק בקריאה משפטית דוקטרינרית, פורמליסטית, צרה ודווקנית המפרקת זהויות של אוכלוסיות מיעוט והמקדשת את היות המשפט ניטראלי ואוניברסאלי לכאורה. תפיסת המשפט באופן זה רואה נשים אלה כנשים שהן פורעות חוק ולכן יש להענישן ולפנותן מבתיהן. טענתי החדשנית הינה, כי יש לקרוא את המשפט באופן קונטקסטואלי הפורש תשתית היסטורית רחבה החושפת את התפקיד החשוב והמרכזי של דוקטרינות משפטיות בהכפפתן של אוכלוסיות מיעוט. עניינו של מחקרי הוא, אפוא, בחשיפה קונטקסטואלית של תופעת ההשתכנות שלא כדין וקריאת המשפט באופן נראטיבי המניחה את הבסיס, לדעתי, להבנה אחרת של תופעת ההשתכנות שלא כדין ולטיפול בה.

נשים המשתכנות שלא כדין אינן פועלות אך ורק מתוך מצוקה, ייאוש ורצון לשרוד. להשתכנות שלא כדין בישראל יש מימד נוסף מעבר למימד ההישרדות, והוא תביעתן של המשתכנות לתיקון העוול ההיסטורי שלו נחשפו הן ומשפחותיהן. במעשיהן אלו נשים אלו מתקוממות ומחלקות בעצמן את הכוח והמשאבים שנמנעו מהוריהן ומהן.

לסיכום, מחקרי מבסס את הטענה כי לשם הבנת תופעת ההשתכנות שלא כדין על המשפט הישראלי להיחשף לקונטקסט ההיסטורי הרחב של מדיניות האפליה כלפי מזרחים שהתבטאה, בין היתר, בחלוקה לא צודקת של המרחב הישראלי. נשים המשתכנות שלא כדין קוראות למעשה לחלוקה צודקת של המקרקעין בישראל תוך שהן מעצבות לראשונה את מרחבן בעצמן. בחינת הקשריה החברתיים וההיסטוריים של תופעה זו תראה, כי אלה נשים אמיצות ולא פורעות חוק. כדי לתקן את המעוות, לנשים אלה אין כל דרך אפשרית אחרת אלא לתקן את המעוות בעצמן, להפר את החוק ולפלוש!"

________________________________________________________

"כלום יכולים המוכפפים לדבר? מה צריכה העלית לעשות כדי להישמר מהמשך כינון המוכפף?…מובן שאם את ענייה, שחורה ואישה, הרי שעונשך משולש…". (גיאטרי צ`קרוורטי ספיבק. "כלום יכולים המוכפפים לדבר?". תיאוריה וביקורת 7, 31- 66, 51)

קלריס חרבון, עו"ד

מנהלת, ראש משותפת

מרכז תמורה – המרכז המשפטי למניעת אפלייה

מכללת שערי משפט

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.