דמוקרטיה עכשיו - על ההשחתה והעתיד של האיגודים המקצועיים

עמי וטורי

המסד של כל התנועות הסוציאליסטיות דמוקרטיות האפקטיביות בעולם המתועש היה ועודנו האיגודים המקצועיים.  האיגוד המקצועי הדמוקרטי הוא הבסיס שעליו ורק עליו ניתן לבנות כוח ממשי של העובדים ושל המנוצלים בחברה הישראלית. חוזקה של האלטרנטיבה למציאות הישראלית העגומה (המודל הסקנדינבי) הוא בהיותה בלתי תלויה ברצונם הטוב של בעלי הון פילנתרופים ופוליטיקאים בעלי השקפת עולם ימנית. הכוח נובע מלמטה והעובדים יודעים שהם ולא כוחות עלומים של "יד נעלמה" מבטחים לעצמם וליתר החברה חיים ראויים ועולם טוב יותר.  כוחו של האיגוד המקצועי בסקנדינביה מבטיח שכר מינימאלי ראוי לכל, תמיכה פוליטית במדיניות של שירותים ציבוריים מקיפים ותשלומי העברה נדיבים, קיומן של קרנות פנסיה ממלכתיות או קרנות פנסיה של האיגודים המקצועיים שהן ולא גופים פרטיים בעלי רוב ההון, ושוויון בחלוקת ההכנסות. שוויון שהוא הגבוה ביותר בהיסטוריה המתועדת, בחברות אנושיות בסדר גודל של מדינה.

אבל לא כל איגוד מקצועי אכן מסוגל למלא את התפקיד שממלאים האיגודים המקצועיים הסקנדינביים.   לשם כך חייבים להתקיים באיגוד המקצועי שני מרכיבים: א. דמוקרטיה פנימית,  ב. אוניברסאליות.

האיגודים המקצועיים הסקנדינבים בנויים כך שהתנהלות לא דמוקרטית או הוצאתן של קבוצות אל מחוץ למסגרת של הגנת האיגוד המקצועי הופכות לכמעט בלתי אפשריות.

יחידת הבסיס של האיגוד המקצועי הסקנדינבי היא "המועדון" או "המחלקה". "המועדון"/"מחלקה" כולל את כל העובדים בענף מסוים באזור גיאוגרפי נתון אצל מספר מעסיקים קטנים או את כלל עובדיו של מקום עבודה בסדר גודל בינוני או את כל העובדים ביחידת יצור במקום עבודה גדול. "המועדון"/"מחלקה" מונה בדרך כלל כ 300 עד 500 עובדים. בתוך יחידת בסיס זו מתקיימת דמוקרטיה ישירה. אספת כלל החברים היא הריבון המאשר את מדיניותו של "המועדון/"מחלקה" כלומר האם "המועדון"/"מחלקה" מקבל או לא מקבל את מדיניות המסגרת שמעליו. כל חברי "המועדון"/"מחלקה" יכולים גם לבחור וגם להיבחר לכל תפקיד במסגרת או מטעם "המועדון"/"מחלקה".  החברות "במועדון"/ "מחלקה" אינה פוסקת בעקבות פיטורין או יציאה לגמלאות. רק עזיבה מרצון או מעבר ל"מועדון"/"מחלקה" אחרים מביאים להפסקת חברות. מעל ל"מועדון"/"מחלקה" יושבת "החטיבה" המנוהלת ע"י אספת נציגי "המועדונים"/"מחלקות". מעל "לחטיבה" נמצא האיגוד המקצועי הענפי שבקונגרס שלו יושבים נציגי "החטיבות". הבחירות לאסיפת החטיבה נערכות כל שנה. לקונגרס נערכות בחירות כל שלוש שנים. כל חבר באיגוד המקצועי הענפי יכול להעלות נושא לדיון לקונגרס האיגוד המקצועי הענפי ולתבוע שיתקיימו על נושא זה דיון והצבעה גלויה. האיגודים המקצועיים הענפיים מקיימים פדרציות העוסקות בנושאים המחייבים שיתוף פעולה בנושאים שיש להם חשיבות לכלל העובדים, למשל קביעת שכר מינימום ארצי, סיוע בשביתות הזדהות או ביצוע חרם ע"י איגוד ענפי אחד לטובת עובדים באיגוד ענפי אחר ועוד.

שינויי בעלות אינם משפעים על כוחם של העובדים המאוגדים מאחר וההסכמים הקיבוציים הרלוונטיים נקבעים ברמה הענפית והחברות באיגוד המקצועי אינה תלויה בזהות המעסיק אלא במקום הפיסי שבו מתבצעת העבודה.  "המועדונים" ו"החטיבות" יכולות ומקימות גם מסגרות נוספות על בסיס זהות המעסיק לצורך ביצוע מטלות כמו נציגות עובדים בהנהלת החברה ומימוש סמכויות ניהוליות שהועברו בארצות סקנדינביה לידי האיגוד המקצועי.

ההסתדרות מתוך אוזלת יד ובמקרים לא מעטים גם שחיתות אפשרה את התהליך שהפך חלק גדול מהאיגודים המקצועיים בישראל ללא דמוקרטים ולא אוניברסאליים. העובדים הכמהים לייצוג ומאבק חסר פשרות בהפיכתם לסחורה חסרת זכויות, נתקלים שוב ושוב בהנהגות איגודים מקצועיים שהן משת"פיות של הנהלת מקומות עבודתם או של בעלי הון המתכננים להעביר בעתיד את מקום העבודה לבעלותם. השיטות רבות ומגוונות: עובדים ארעיים שיכולים רק לבחור אבל לא להיבחר בנתב"ג, העברת חלק ניכר מהעובדים במקום העבודה להעסקה באמצעות קבלן וע"י כך הוצאתם באופן מוחלט אל מחוץ לאיגוד המקצועי ברכבת, בדואר, בנתב"ג ובמקומות נוספים, מזכירי "מועצות פועלים" שלא ברור אם הם עובדים עבור ההסתדרות או עבור המעסיקים באזור שבאחריותם ועוד הסדרים שהעיקרון המשותף לכולם הוא "הפרד ומשול" על גב העובדים.

בחודשים האחרונים יותר ויותר עובדים בענפים ובמקצועות שונים מאסו באותה עבדות בחסות משרד אוצר מפריט והסתדרות מתנוונת.  הם מנסים באומץ רב להפוך וועדים לדמוקרטים, להפסיק או לרכך את החלוקה למעמדות בתוך מקומות עבודה מאורגנים, לארגן עובדי קבלן לא מאוגדים ולהשתחרר מהמשקולות שמפריעות לניהול מאבק עובדים יעיל כנגד ההון ונציגיו בשלטון. ההסתדרות יכולה להצטרף אליהם ולהציל את עצמה מאובדן רלוונטיות והיא יכולה גם להמשיך במדיניות הנוכחית ולהיוותר רק עם הבניין ברחוב ארלוזורוב.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.