כדרכי מידי חודש בדקתי את הדיווח על השכר הממוצע במשק המפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אז השכר הממוצע בחודש ינואר היה 7740 שקלים ירידה של 1.2% במחירים קבועים. בפרסום החודשי הזה היתה בדרך כלל גם חלוקה לעובדים המשתכרים עד מה שקרוי שכר בשיעור המופחת (ההכנסה שממנה ישולמו וינוכו דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מופחתים, 4430 שקל). עד שנת 2006 היה שיעור זה 50% מן השכר הממוצע בשנת 2006 שונה השכר הזה ל-60% מהשכר הממוצע. בדצמבר 2006 מספר העובדים הללו היה 952000 (כ-36% מכלל העובדים) עובדים ושכרם הממוצע 2582 שקלים בחודש. בתעשיות מסויימות עובדים כאלה היו רוב העובדים בתעשיה למשל, "עולה כי בענף גיוס עובדים ואספקת שירותי כוח אדם (ענף ראשי 74 ),65.2% ממשרות השכיר (64.9 אלף) משתכרים עד השיעור המופחת, והשכר הממוצע במשרות אלה הוא 1,921 ₪. בענף שמירה, אבטחה ונקיון (ענף ראשי 75) 65.1% ממשרות השכיר (71.5 אלף) משתכרים עד השיעור המופחת, והשכר במשרות אלה הוא 2,398₪ , כ-31% מכלל השכירים בענף זה עבדו במשרה חלקית". מינואר 2007 נעלם הדיווח על עובדים אלה בפרסום נכתב כך: "החל בינואר 2007, חל שינוי באופן הדיווח על טופס 102. בעקבות שינוי זה, לא ניתן יהיה לפרסם נתונים לפי קבוצות חיוב בדמי ביטוח לאומי". על פי הלמ"ס הבנתי שהבעיה בביטוח הלאומי ששינה את שיטת הדיווח. כאשר בדקתי את הטופס הישן לעומת החדש מצאתי שגם בטופס החדש יש דיווח על מספרם של העובדים בשיעור המופחת (מי שמתעניין ימצא את הטפסים כאן, חדש, ישן). כך שאני תוהה מה גרם להחלטה לא לפרסם נתונים אלה.
ישאל השואל למה להאריך בנושא הטכני הזה, את מי זה ממש מעניין? קודם כל אותי, אבל לא בגלל הפטיש למספרים אלא כיון שדרך אחת להעלים תופעות חברתיות היא לא למדוד אותן. נניח שלא היה אף מדד של עוני, אז לא היו עניים (גם כאשר מודדים חשוב איך מודדים). נניח שלא היו בודקים מוצא אתני, אז לא הייתה בעיה אתנית, נניח שלא היינו יודעים את מינו של עובד או מינה של עובדת, אז לא הייתה בעיה של אפליה בתעסוקה. כך שלמדוד משהו באופן הנכון זה בעצם להפוך את אותו משהו לנוכח, וכאשר משהו נוכח אפשר לדבר עליו ולדרוש שינוי, בלעדי זה הבורות השמחה בחלקה משתלטת והדיון הופך לרדוד ושטחי.