הנגיד, עקביות וזכות השביתה

איציק ספורטא

נגיד בנק ישראל נושא נאומים לרוב, רובם ככולם נמצאים באתר האינטרנט של בנק ישראל, אי אפשר שלא להתרשם מעומק מחשבתו של מאור הגולה הזה. בהרצאתו האחרונה בכנס "התקווה", שאורגן על ידי ההסתדרות, טען הנגיד כנגד הדרך בה משולם שכר בשרות הציבורי, שכר שאינו קשור לתפוקה ושיש בו סעיפים לרוב שהם מעין ישראבלוף.

אותו נגיד, אנו קוראים, יוצא כנגד עמדת האוצר בנוגע לחתימת הסכם השכר בבנק ישראל: "נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, זועם על האוצר ועל הממונה על השכר, אלי כהן. ביום חמישי שעבר גובש הסכם שכר חדש בין הנהלת הבנק לוועד העובדים, אך ביום ראשון גילה הנגיד כי כהן מתנגד להסכם". שימו לב הוא ממש זועם. היינו יכולים להניח שבבנק ישראל אין ישרבלוף הכל שם על פי עקרונות ברורים של תפוקה.

רק מה בפרסום בגלובס נכתב כך: ""תוספת מרתפים" ונשיאת נשק, עיתון, ארוחת צהריים, שעות גלובליות, דמי ייצוג, גמול א`, שכר עידוד ו"תוספת פקן" (שלא ברור טיבה). אלה מקצת ההטבות השונות והמשונות, שמקבלים עובדי בנק ישראל, כפי שהן נחשפות בטיוטת הסכם השכר שעליה הסכימו הנהלת הבנק וועד העובדים, ושהוצגה שלשום (א`) בפני שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, אייל אברהמי". אם הייתי מניח שהנגיד הוא אדם עקבי אזי צריך הוא היה לצאת כנגד התוספות המשונות הללו במקום אותו הוא מנהל. אבל מתברר שהנחתי הייתה שגויה, בנוגע להסכם השכר בבנק ישראל הוא זועם שלא התקבל ההסכם עם התוספות המשונות, ולגבי עובדים אחרים במגזר הציבורי הוא מטיף מוסר. דבר אחד צריך לזכור שבניגוד לחלק גדול מעובדי המדינה ששכרם נמוך והתוספות מאפשרות להם להגיע לשכר סביר עובדי בנק ישראל נהנים מלכתחילה משכר גבוה במיוחד. איך נאמר: טול קורה מבין עיניך.  

לא רק זאת במסגרת הרצאתו בכנס דיבר גם על פתרון סכסוכי עבודה: "יש לחזק את המוסד לבוררות מוסכמת ולהפוך אותו לגורם חשוב בפתרון סכסוכי עבודה שאינם משפטיים, ולקבוע אותו כהליך במקרים כאלה. במקביל, יש להשאיר מקום נרחב למו"מ של נציגויות העובדים על כל הנושאים שחיוני לשתף בהם את העובדים. בנוסף, חשוב להמשיך ולהטיל מגבלות על הזכות לשביתה, בתנאי שמטרתן להגן על הציבור ועל המשק ולעודד יישוב סכסוכים. זאת, באמצעות צווי מניעה והסרת הגנות השובתים".

   

בעצם הנגיד רומז שהיה רצוי להפוך את המוסד לבוררות מוסכמת למוסד לבוררות חובה, שזה שינוי מהותי ביחסי עבודה. בגדולתו כי רבה הוא קובע שיש לשתף את העובדים, במה? זה ממש לא ברור. אבל עיקר הפסקה נוגע לזכות השביתה. כבר נכתב רבות בנושא ומשפטנים טוענים שבישראל יש חירות שביתה ולא זכות שביתה. גם את החירות הזאת חושב הנגדי שראוי להגביל. יותר מכך, יש להמשיך להטיל מגבלות, מהלך דומה ניסה לעשות נתניהו, ושליחתו דאז,  רוחמה אברהם שאף הציע הצעת חוק בנושא. הנגיד אינו מפרט כיצד יש להגביל אבל מציין שיש לעשות זאת גם באמצעות צווי מניעה. צריך לזכור, שצווי מניעה ניתנים על ידי בית הדין לעבודה ולא ע"י הרשות המבצעת (אולי הוא התבלבל בין צווי מניעה לצווי ריתוק).

מי צריך שביתות, השוק יקבע הכל גם ביחסי עבודה, ואם לא נפעיל את כוחה של המדינה באמצעות הליך בוררות, או בתי הדין. ולנציגות עובדים, כנראה, ייוחד מקום כזה סמלי של שותפות בנושאים בהם השוק לא קובע והמדינה מאפשרת להם לפעול.  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.