האדמירל נגד הגנרל ועונת הצייד בעיצומה
במוסף "הארץ" בסוף השבוע ראיון ארוך של גידי וייץ עם עמי אילון "אני אדמירל לא גנרל".
וכך מתאר וייץ את קרב הענקים על ההשתלטות על מפלגת הלייבור הישראלית.
"קיבוץ משמר השרון מול קיבוץ מעגן. השייטת נגד סיירת מטכ"ל. עיטור הגבורה מול עיטור העוז. ברוך שובכן, אליטות ישנות. "אני לא אסבול הפסד בעמק הירדן, זו הטריטוריה שלי", אומר אילון. "ברק יכול לנצח במשמר השרון, אבל לי אסור להפסיד פה. זה עניין של אגו".
התבטאויות מסוג זה, המאשימות ציבור שלם במעורבות ו/או בהזדהות עם מעשי טרור ומעשי אלימות, מלבות את השנאה והגזענות כלפיו, ופוגעות קשות בכבודם של למעלה ממיליון אזרחים ערבים.
על אף שהאגודה לזכויות האזרח פועלת באופן עקבי מיום היווסדה להגן על חופש הביטוי ומתנגדת באופן עקרוני להגבלתה של זכות יסוד זו, אנו סבורים, כי אין להשתמש בשידור הציבורי כדי להפיץ תכנים גזעניים כגון אלה שהוצגו בתוכניתו של מר שליין.
העובדה, כי דברים אלה נאמרו בתוכנית בידור או בבדיחות הדעת פוגעת עוד יותר בכבודם של האזרחים הערבים ויש בה מימד נוסף של השפלה. הרצון של מר שליין לשעשע את קהל הצופים אינו אמור לבוא על חשבונן של קבוצות מקופחות וביזוין בצורה זו תוך הפצה של תכנים גזעניים בצורה "קומית". מר שליין אינו רשאי לרמוס את כבודם של האזרחים הערבים כדי להעלות את הרייטינג של תוכניתו.
זאת ועוד, ההפצה של תכנים גזעניים בצורה קומית מסוכנת שבעתיים משום שהיא מחלישה או משבשת את יכולתו של הצופה להתנגד לתכנים אלה ולדחותם.
למותר לציין, כי התכנים, ששודרו בתוכניתו של מר שליין, מהווים שידורים אסורים על פי סעיף 26(א)(2) לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן- 1990, האוסר על שידורים שיש בהם הסתה לגזענות.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.
תודה רבה.
