מאבק הדיור ביפו

פאדי שביטה

צעדת מחאה נגד פינוי וגירוש ביפו

יום שישי, 27 באפריל בשעה 13:30

הצעדה תצא מפארק קדרון

(הקצה הדרומי של רח` בית פלט , ליד פינת יפת והבעל שם טוב)

להלן חומר רקע על המאבק, מאת פאדי שביטה.

מאבק הדיור ביפו

במהלך התקופה האחרונה נודע לנו על גל של מאות צווי פינוי והריסת בתים  ביפו, שנשלחו מטעם מינהל מקרקעי ישראל לאזור השכונות עג`מי וג`בלייה בעיקר. השכונות עג`מי וג`בלייה הן שתי השכונות הערביות היחידות שנותרו בחלקה מאז הנכבה. המשפחות נגדן הוצאו צווי ההריסה והפינוי הן ברובן המוחלט קשות יום וממעמד סוציו אקונומי נמוך (השכונה מדורגת מס` 4 מתוך 99 במדדי רווחה עירוניים בתל- אביב). בדומה לרוב הדברים הנראים מסובכים ולא ברורים באזורנו, יהיה קשה להבין את משמעותו של גל זה כיום, מבלי להבין את הקונטקסט הכולל שמחבר בין ההווה לעבר, ובין הדרך שבה נבנתה המערכת הממסדית להתרחשויות ברמת הקהילה והשטח.

העיר יפו, מרכז החיים התרבותיים והמסחריים בפלסטינה עד 48, הפכה לעיר רפאים שוממת וכמעט ריקה לאחר הנכבה. מתוך 100,000 תושבים פלסטינים בעיר ובכפרים שמסביבה, נותרו כ 3000 כאשר כל השאר הפכו לפליטים עד עצם היום הזה. רוב שכונות העיר נהרסו באופן שיטתי ונבנו מחדש או הפכו לפארקים וגינות, למעט שתי השכונות עג`מי וג`בלייה. המיעוט הפלסטיני הקטן שנשאר הועבר כולו לשכונת עג`מי והוקף בגדר בתקופת השלטון הצבאי במשך שנתיים. כמעט כל האדמות, הבתים והנכסים בשכונה וביפו בכלל עברו ע"פ החוק הישראלי החדש לאפוטרופוס- הרשות לניהול נכסי "נפקדים". משמעות הדבר היא, שהתושבים הפלסטינים שרוכזו שם, איבדו את כל רכושם ואדמתם בשכונות והכפרים מהם יצאו, והפכו לדיירים בבתים הריקים של אחרים שהפכו לפליטים. הבעלות החוקית על האדמות והנכסים עברה למדינה ששולטת בכ 93%  מהאדמות בישראל. במשך השנים לאחר מכן, הנהיגו השלטונות מדיניות של "פינוי בינוי" והרסו בצורה סיסטמתית את שכונותיה ומבניה ההיסטוריים של יפו. בעג`מי הונהגה מדיניות של הזנחה ושל הרס עד כמה שניתן היה (3250 בתים ומבנים לא מאוכלסים  נהרסו עד שנות התשעים). המטרה הייתה להקשות על חיי התושבים בעג`מי על מנת לשכנעם באמצעות לחץ ממושך לעזוב את הבתים והאדמה ולעבור לבנייני שיכון שמאפשרים לרכז יותר אוכלוסיה ערבית על פחות שטח אדמה.

במשך  40 שנה הוכרז האזור כמוקפא, אסור לבניית תוספות לבתים, ואסור לשיפוץ ללא אישור המדינה. המשפחות גדלו, ומצוקת דיור קשה הכריחה את רוב התושבים לעבור על "החוק" ולבנות חדרים נוספים או לפלוש לחלקים של בתיהם עצמם, שנלקחו מהם בעבר. מדיניות זו הצליחה חלקית בלבד, כיוון שמרבית התושבים נלחמו להישאר בבתיהם.

כיום, יפו משווקת כיעד נדל"ני אטרקטיבי על הים. המחירים עולים בקצב מסחרר, ומינהל מקרקעי ישראל החליט הפעם לשנות גישה ולעבור למדיניות השוק החופשי. האדמות והנכסים נמכרים לכל המרבה במחיר ליזמים ובעלי הון, כאשר לאוכלוסייה המקומית אין סיכוי לעמוד בתחרות זו. במקביל, גל ההריסות והפינויים החדש נגד משפחות שגרות בשכונה עשרות שנים נועד "לנקות" את השטח כדי לאפשר את המשך מכירת האדמות בשכונה. המינהל משתמש בטיעונים שונים ומשונים- בנייה לא חוקית, פלישה, אי הסכמה לחדש חוזה דיירות מוגנת, חוב כספי ועוד… היחס לאלפי תושבים יפואים ערבים הוא כיחס לעבריינים מפירי חוק שהעונש הראוי להם הוא פינוי מבתיהם.

בתקופה האחרונה, לאחר שנודע לנו על ההתפתחות, יזמנו התארגנות ערבית- יהודית במטרה להתנגד ולמחות כדי לעצור את הפינויים וההריסות ולשנות מהשורש את המדיניות בהמשך. ההריסה הראשונה נמנעה בעקבות התבצרותם של עשרות פעילים ערבים ויהודים בבית המשפחה. בעקבות פעולה זו, הצלחנו ליצור הד תקשורתי רחב בתקשורת הערבית והעברית, להעלות את הנושא בכנסת, ולבנות ועדה עממית מקומית המאגדת מגוון של קבוצות, ארגונים מפלגות וזרמים יפואיים. נראה כי זהו מאבק ארוך וממושך, שעיקרו צריך להתנהל בזירה של המחאה העממית וההתארגנות הקהילתית. כעת מתחילה להיבנות אסטרטגיה המשלבת בין מאבק משפטי, כיסוי תקשורתי, ופעילות מחאה אזרחית.

כציבור ערבי- יהודי, אנו עומדים בפני שאלות ואתגרים רבים. זוהי צומת  בה גישתנו לחיבור בין מודעות ושינוי תודעתי דיאלוגי לבין אקטיביזם ונקיטת עמדה חדה, נושאת צביון ייחודי מובהק.

אנו נדרשים לקחת חלק בעיצובו של מאבק משותף ולא ערבי בלבד, ובעיצובם של מסרים המבוססים על צדקת המאבק ולא על שייכות לאומית, למרות שמדובר בפגיעה באוכלוסיה הפלסטינית בעיקר. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.