שיעור חוזר: מדוע נפלה הרפובליקה הרומית

יוסף אלגזי

                        אירועי השנה האחרונה בישראל מצביעים בבירור, ישראל, המדינה והחברה, שקועה עמוק במשבר פוליטי חריף. ביום רביעי בבוקר (2.5), תוך כדי זה שעקבתי אחר החדשות, נזכרתי באירוע מסוים מלפני שנים.

בשנת הלימודים 1979-1980 הפרופסור צבי יעבץ העביר לתלמידים בחוגים להיסטוריה כללית ובי.אי כללי באוניברסיטת תל-אביב שיעור תחת הכותרת, "האימפריאליזם הרומי – אז ועתה". במקביל לשיעור, כדוקטורנט, אני העברתי את תרגילי הקריאה המודרכת. מרבית הסטודנטים באחת משש קבוצות התרגיל היו קצינים בכירים בצה"ל שהשתלמו באותה שנה בבית הספר לפיקוד ומטה (פו"מ) ובמכללה לבטחון לאומי. במהלך השנים, חלקם התקדמו בדרגות ובתפקידים בצה"ל, אחד מהם היה לרמטכ"ל.

            באחד השיעורים קראנו וניתחנו תעודה מהמאה השנייה לספירה אותה חיבר פובליוס אניוס פלורוס  ,Publius Annaeus Florus היסטוריון רומאי, שחי בשנים 70-140  לספירה. הוא נולד בפרובינציה "אפריקה", לשעבר קרתגו שנכבשה ונחרבה כליל בידי רומי. (היום מערב לוב.) את פירסומו רכש פלורוס בחיבור בן ארבעה כרכים, "קיצור תולדות רומא" (מימיו של רומולוס עד ימיו של אוגוסטוס) Epitome de gestis Romanorum.

            התעודה שקראנו וניתחנו בכתה מצויה בכרך השלישי והיוותה מעין הקדמה לפרקים בהם סקר פלורוס את  המרידות ואת מלחמות האזרחים ברומא שבאו בעקבות המלחמות והכיבושים, שלדבריו גרמו לנפילתה של הרפובליקה. בהמשך, אפשר לומר, הן תרמו לחורבנה של האימפריה. בטכסט התעודה, המובא כאן תוך קיצורים ובתירגום חופשי (המבוסס על שני נוסחים, בצרפתית ובאנגלית), נאמר בין השאר:

אינני יודע האם לא היה עדיף יותר לעם הרומאי להסתפק בשליטתו על סיציליה ועל אפריקה, ואולי אפילו לוותר על שליטתו על שתי פרובינציות אלו ולהסתפק בשליטתו רק על ארצו בלבד, איטליה – מאשר להתפשט ולהרחיב את שליטתו עד כדי כך שקרס תחת כובד עוצמתו. בפועל, מה היה מקור מלחמות האזרחים אם לא השגשוג המופרז? ראשונה להשחית אותנו היתה סוריה המובסת; אחריה היתה זו הירושה האסיאתית של מלך פרגמון. שפע האוצרות והעושר  פגע פגיעה אנושה במידות הטובות של הדור וגרמה לחורבנה של הרפובליקה שנבלעה על-ידי השחיתות שלה עצמה. מדוע העם הרומאי תבע מהטריבונים שלו אדמות ומוצרי מזון אילולי אולץ לכך על-ידי הרעב שנגרם על-ידי שפע המותרות [מהם נהנו רק מעטים – י"א]? (…) כלום מלחמות העבדים אינן תוצאה של מספרם הגדול מדי של העבדים? צבאות הגלדיאטורים לא היו קמים על אדוניהם אם אלה שביקשו לשאת חן בעיני העם הלהוט אחר מופעי ראווה אשר בעבר  שימשו לעינוי  אויביהם הפכו אותם לזירות התגוששות? עתה, ביחס לתופעות השחיתות המתעצמת, האם הרדיפה אחרי מישרות וכיבודים אינה שואבת השראתה מאותו שפע עושר? (…) שוב, האם משתי ההוללות והרדיפה אחר מותרות  אינם נובעים מאותו שפע עושר שהצמיח גם עוני נורא (…) האם השאיפה העזה לאימפריה ולשלטנות אינה נובעת משפע העושר?

            בעקבות קריאת תעודה התפתח דיון עירנו בשיעור שנמשך גם אחר סיומו מחוץ לכתה. אני זוכר היטב את ההערה שהשמיע אחד הקצינים בבוטות, "כשאלגזי קורא את התעודה הרומית הזו מהמאה השנייה לספירה הוא בוודאי עושה אנלוגיה להווה. כשהוא קורא  רומא, הוא מתכוון לישראל; כשהוא קורא אפריקה, סוריה, ושאר חלקי האימפריה, הוא מתכוון לטולכרם,  לרמאללה, לשכם, לעזה  ולשאר השטחים עליהם שולטת ישראל, אף שלמען האמת הוא לא הזכיר אף אחד מהם, ולוּ ברמז. לא במקרה הקורס נקרא, "האימפריאליזם הרומי – אז ועתה".

הנוכחים הסתכלו עלי  וציפו גם לתגובתי. אני אמרתי, "כמו במדעים נוספים, גם בהיסטוריה, כל אחד רשאי, אולי גם חייב, על-פי ההבנה וההיגיון שלו, לעשות היקשים, ואולי גם להסיק מסקנות, כמובן בזהירות רבה". מן הזיכרון גם ציטטתי את ההיסטוריון האיטלקי בנדטו קרוצ`ה Benedetto Croce שקבע, "כל היסטוריה היא `היסטוריה בת-זמננו`; תפקידה העיקרי של ההיסטוריה הוא לראות את העבר מבעד לעיניים של ההווה ולאור בעיותיו; עיקר עבודתו של ההיסטוריון היא לא לרשום, אלא להעריך; לכן, אם הוא אינו מעריך, כיצד הוא ידע מה כן כדאי לרשום?"               

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.