מונופול = מחירים יקרים. חברות פרטיות = תחרות ומחירים זולים. האמנם?

עומר שרביט

שנים רבות, עשרות אם לא מאות, אזרחי העולם המערבי, ואלה החוסים בצילו, בשוכבם ובקומם לעמל יומם, נתבעים לשנן את המנטרה הקדושה:

"פירמות רבות ופרטיות=תחרות ומחירים זולים לצרכן, מונופול ממשלתי אחד=היעדר תחרות ומחירים יקרים" – האמנם?

ברצוני להפנות את תשומת הלב, לכתבה/רשימה מעניינת מאוד, שפורסמה היום ב-TheMarker, המוסף הכלכלי של "הארץ", שאינו חשוד ב"חברתיות" יתר: "עוגת הפירסום תקועה בהקפאה".

לכאורה הכתבה עוסקת בעוגת הפירסום המתכווצת או למצער, זו שאינה מצליחה להדביק את הצמיחה הכללית במשק, (בארבע השנים האחרונות המשק צמח  בכ-18%, לעומת זאת עוגת הפירסום התכווצה בכ-5%). למעשה, מהרשימה/כתבה – כפי יכולתי להבינה – נדמה כי משתמעות האמיתות הכואבות של כלכלת ישראל, שעברה תהליך גורף של הוצאת שווקים רבים ממלתעות הממשלה והמונופולים האימתניים שלה, תוך צמצום ההוצאה הממשלתית והוזלת עלות ההון למשקיעים, (נכון, גם האוברדראפט והמשכנתא זולים היום מאוד). בכל זאת, נשאלת השאלה, מה קרה לתועלת הצרכן? זה שאמור ליהנות מריבוי הפירמות? לפי הכתבה, "רמת התחרות הנמוכה ממילא, ירדה בשנים האחרונות". חד וחלק, (מבלי לסלף או להוציא דברים מהקשרם).

בנקים, כרטיסי אשראי, טלוויזיה רב ערוצית, וכמובן, "הבנקים החדשים", אלה עם תזרים המזומנים הקטלני, והמובטח אלף שנה קדימה, חברות ה"נתיש-אותך-ככה-שבחיים-לא-תצליח-להתנתק-מאיתנו" – שיחות בינלאומיות ואינטרנט מהיר – בכל השווקים הללו אין מונופול ממשלתי ורוב הפירמות פרטיות, אך אין בהן בדל תחרות. עד כדי כך, שהחברות היפנו את כספי הפירסום לשימור לקוחות, כלומר – שומרים על הנתח של עצמם ולא מנסים למשוך לקוחות. הבנקים למשל, יודעים שאין מצב למשוך לקוחות חדשים בפירסום, (כמה מכם עברו לבנק אגוד לאחר קמפיין ה5% תשואה על יתרות זכות? יואב להמן פימפם זמן רב את הבלוף מטופש הזה של סקר שוק בבנקים, אך ממרום מושבו בבנק ישראל, או באולפני ערוץ 2 בהם שהה חלק ניכר מהקדנציה שלו, הוא כנראה לא התוודע עדיין לעובדה הפשוטה שרוב משקי הבית דביטוריים, חיים שלוש-ארבע משכורות אחורה, ולא באמת יכולים להיחלץ מלפיתת החנק של סניף הבנק שלהם…). לכן, הבנקים הבינוניים עסוקים בעיקר בלרכוש את הבנקים הקטנטנים שעל המדף, (אוצר החייל, מכרזי לקוחות יהב, בנק אגוד המחפש בעל בית קוהרנטי) והגדולים, בנק הפועלים למשל, עסוקים בעיקר בפירסום תדמיתי, נוכח השינאה הציבורית כלפיהם, ציטוט:

"פרסום תדמיתי הוא פריווליגיה של מי שחי בסביבה תחרותית למחצה ושהדאגה העיקרית שלו היא דעת הקהל והרגולציה – ולא המתחרה."(באשר לרוויזיה בשוק ניהול החסכון הקצר והארוך, חוק  "בכר" המדובר, ימים יגידו אם דמי הניהול ירדו והשיווק-האגרסיווי-במסווה-של-ייעוץ של חברות הביטוח עדיף על הייעוץ המוטה בבנקים..)

(הערת ביניים: סיבה אפשרית נוספת לכיווץ עוגת הפירסום, סיבה שאינה מוזכרת בכתבה – אולי היא נכונה ואולי זו השערה מופרכת – היא ההטייה החזקה של אידיבי למשק המקומי – חישבו על הכוח הקוואזי-מונופסוני המצרפי שיכול להיות לשופרסל, סלקום, נייר חדרה, גולף, כלל ביטוח ועוד מיליון חברות שמוחזקות על ידי אידיבי, בבואן להתמקח כגוף אחד על תעריפי הפירסום..)    

נקנח בחברה נוספת המוזכרת בכתבה, אף היא סובלת מתדמית שלילית מאוד, זהו המונופול הממשלתי, המפלצת המזהמת, עם העובדים המושחתים, הוועד המיליטנטי, התרבות האירגונית המאפיוזית והנפנוף באצבע הצרדה על השאלטר – חברת החשמל…בררר, בניגוד, לשווקים הרבים שצויינו לעיל, שבהן החברות "מתחרות" אחת בשנייה על ידי הודעה מראש בתקשורת על העלאת מחירים וכל השאר מיישרים קו,  (שימו לב כיצד פועלים, לאומי או דיסקונט מודיעים על העלאת עמלות והאחרים מיד מתיישרים, התיאום מראש מיותר לגמרי…), בניגוד לשווקים אלה, לחברת החשמל אין תחרות.

מי מאיתנו שירצה להתחרות בה, יכול לעשות זאת מחר בבוקר אך חסמי הכניסה גבוהים מדי וככל הנראה התשואה לא תצדיק את ההשקעה. הפואנטה של הרשימה הטרחנית שלי, היא שהחשמל בישראל זול לאין שיעור מאשר במצב של תחרות משוכללת, ועל כך אין עוררין, שר התשתיות כמו גם משרד האוצר מודים בכך בפה מלא. פקידי האוצר לא טורחים אפילו להעריך/לאמוד בכמה יתייקר החשמל לאחר ההפרטה, כנראה שזה לא משרת את האידאולוגיה, (בשיחות סגורות מודים באוצר כי גם הפרטת אחד מבתי הסוהר לאפריקה ישראל ומנרב לא תוזיל את עלות הפעלתן, להיפך. אחד הפקידים שם נשמע לאחרונה אומר את המשפט המדהים הבא, בהקשר להפרטת בתי הסוהר: "אין קשר לעלויות, זה עניין  אידאולוגי").

לסיכום, יש חברת חשמל ממשלתית אחת, בלי סובסידיה מהמדינה, אמנם עם חובות אסטרונומיים ומבנה הון בעייתי, אך האג"ח שלה עדיין נסחרות בשוק ההון שמוכן לממן אותה, ומחיר החשמל לצרכן זול מאוד.

(הערת ביניים: מי שחושש מחדלות פרעון של חברת החשמל, אני מוכן להתערב איתו שבימים אלה קרן הפנסיה / קופת הגמל /קרן הנאמנות שלו משקיעה בחובות בעיתיים בהרבה, של מחסן בשוק הכרמל שרוכב על בועת הנדל"ן ופריחת האג"ח הקונצרני, והנפיק את עצמו בתור "ריל אסטייט וונצ`רס/ריט2000/ייזום נדל"ן גלובל"…)

לעומת זאת, יש הרבה בנקים פרטיים וחברות אינטרנט פרטיות, המחיר יקר מאוד ותחרות יוק. איך כל זה מתיישב עם הגרפים הנחמדים של "תורת הפירמה"? זו שלומדים בבתי הספר לכלכלה, אלה עם המוחות המבריקים שבורחים ובורחים מהארץ כל יום, שעה, שעה? מעבר למזוכיזם המובנה והשיעמום, מדוע ממשיכים ללמד אלפי סטודנטים לממשל, מדיניות ציבורית כלכלה, ניהול, הנדסה ושיעמומונים אחרים, את הגרף הפשטני שבו נראה המונופול גובה מחיר יקר והפירמות הפרטיות הרבות גובות מחיר זול יותר? האם אין בכך משום הטעייה של התלמידים? כלל אצבע בפסיכולוגיה אומר שהמידע שמגיע ראשון צובע את הבאים אחריו ברוחו.לאחר פתרון של אינסוף גרפים/משוואות כאלה, אף תלמיד לא ישתכנע שהמציאות שונה, ועשוי לחשוב כי ה"גרף" לעולם לא משקר, גם אם ייחשף למידע שונה, ולכן, יאמר התלמיד הממושטר, בשוכבו ובקומו: צריך להפריט הכל, גם את בתי הכלא, שייפתחו בהמוניהם, ליד המתפרות הסגורות שעברו לירדן, ועל חורבות בתי התוכנה שיעברו להודו…

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נחמן

    הנושא המרכזי מועבר בצורה ישירה, מדויקת ומגובה בעובדות שלי, של חברי ולכן אני מרשה לעצמי להניח, של רובנו.
    זה באמת בולשיט העניין הזה שניהול מדינה זה כמו ניהול עסק, ומיחידות לא רווחיות צריך להיפטר. ניהול מדינה צריך להיות דומה יותר לניהול משק בית במובן שגם אם הילדים או הזקנים לא מכניסים כסף, לא זורקים אותם לרחוב, אלא דואגים להם מתוך הכסף שכן נכנס למשק הבית (זה דימוי חלקי לגמרי, אני לא מבין בכלכלה, ברור לי שניהול מדינה, בגלל המטרות והכח שיש לגוף כל-כך גדול, זה משהו אחר לגמרי ממשק בית או מעסק).

    דווקא לגבי חברת חשמל יש בעייתיות גדולה. היא נובעת במיוחד בעובדה שבלי קשר להפרטה (אני חושב) הם מתנגדים לכל רפורמה שתתקן חלק מהבעיות שלהם באופן אוטומטי וללא פתח לפשרה. בנוסף, וועד העובדים שם אף פעם לא מנצל את הכח המופרז שיש בידיו למטרות סולידריות עם עובדים קצת פחות ברי מזל, ובכך הם בסופו של דבר פוגעים בעצמם, כי אי מבודד, חזק ככל שיהיה, לא יוכל להחזיק מעמד מול גל ה"בואו נמכור את המדינה לנוגשי עבדים שיהיו בינינו ובין האנשים הקטנים המעצבנים שם למטה וככה תהיה לנו פחות אחריות ויהיה לנו יותר כיף לבוא לעבודה".

  2. נחמן

    הנושא המרכזי מועבר בצורה ישירה, מדויקת ומגובה בעובדות שלי, של חברי ולכן אני מרשה לעצמי להניח, של רובנו.
    זה באמת בולשיט העניין הזה שניהול מדינה זה כמו ניהול עסק, ומיחידות לא רווחיות צריך להיפטר. ניהול מדינה צריך להיות דומה יותר לניהול משק בית במובן שגם אם הילדים או הזקנים לא מכניסים כסף, לא זורקים אותם לרחוב, אלא דואגים להם מתוך הכסף שכן נכנס למשק הבית (זה דימוי חלקי לגמרי, אני לא מבין בכלכלה, ברור לי שניהול מדינה, בגלל המטרות והכח שיש לגוף כל-כך גדול, זה משהו אחר לגמרי ממשק בית או מעסק).

    דווקא לגבי חברת חשמל יש בעייתיות גדולה. היא נובעת במיוחד בעובדה שבלי קשר להפרטה (אני חושב) הם מתנגדים לכל רפורמה שתתקן חלק מהבעיות שלהם באופן אוטומטי וללא פתח לפשרה. בנוסף, וועד העובדים שם אף פעם לא מנצל את הכח המופרז שיש בידיו למטרות סולידריות עם עובדים קצת פחות ברי מזל, ובכך הם בסופו של דבר פוגעים בעצמם, כי אי מבודד, חזק ככל שיהיה, לא יוכל להחזיק מעמד מול גל ה"בואו נמכור את המדינה לנוגשי עבדים שיהיו בינינו ובין האנשים הקטנים המעצבנים שם למטה וככה תהיה לנו פחות אחריות ויהיה לנו יותר כיף לבוא לעבודה".

  3. נכון בהחלט

    רק אתמול התפרסם שיבואני הרכב החליטו בניהם (קוראים לזה קרטל אני חושב) שהדולר יוקפא על 4.2
    מכיוון שהמחירים הנוכחים של 114-130 אלף שקלים למשפחתית נקבע באיזור שער של 4.8 זה אומר שמחיר אמיתי כיום צריך להיות כ 90 אלף שקלים
    בחוזי המכירה הם מבטיחים את עצמם לגבי עליית שער בקיצור כשעולה הם חוגגים כשיורד הם חוגגים

  4. נכון בהחלט

    רק אתמול התפרסם שיבואני הרכב החליטו בניהם (קוראים לזה קרטל אני חושב) שהדולר יוקפא על 4.2
    מכיוון שהמחירים הנוכחים של 114-130 אלף שקלים למשפחתית נקבע באיזור שער של 4.8 זה אומר שמחיר אמיתי כיום צריך להיות כ 90 אלף שקלים
    בחוזי המכירה הם מבטיחים את עצמם לגבי עליית שער בקיצור כשעולה הם חוגגים כשיורד הם חוגגים

  5. שרון

    לכח הקוואזי מונופסוני; בקרוב – ההנפקה בבורסה

  6. שרון

    לכח הקוואזי מונופסוני; בקרוב – ההנפקה בבורסה

  7. איציק ניסני

    פירסום גלוי ופירסום סמוי
    בפירסום הגלוי השקעה יחסית נמוכה למדינתנו הקטנה .
    אבל .היות. ו..
    הפירסום נועד לקדם ולהגדיל מכירות.
    יש גם את הפירסום הסמוי.
    הפרסום הסמוי הינו דרך שתדלנות ולובי בכנסת
    מול פקידי אוצר שיחברו בבוא היום וכבר משקים את הצמח הרך.
    ועוד
    פה הנקודה שפספסת .
    ולא השוואה מוזרה של השקעה בפירסום גלוי מול מדינות אחרות .

  8. איציק ניסני

    פירסום גלוי ופירסום סמוי
    בפירסום הגלוי השקעה יחסית נמוכה למדינתנו הקטנה .
    אבל .היות. ו..
    הפירסום נועד לקדם ולהגדיל מכירות.
    יש גם את הפירסום הסמוי.
    הפרסום הסמוי הינו דרך שתדלנות ולובי בכנסת
    מול פקידי אוצר שיחברו בבוא היום וכבר משקים את הצמח הרך.
    ועוד
    פה הנקודה שפספסת .
    ולא השוואה מוזרה של השקעה בפירסום גלוי מול מדינות אחרות .

  9. נחמן

    כתוב "מדויקת ומגובה בעובדות שלי, של חברי…", צ"ל מדויקת ומגובה בעובדות שמוכרות לי מהחיים שלי, של חברי…" אין לי (לצערי) שום קשר לכתיבת המאמר הטוב הזה.

  10. נחמן

    כתוב "מדויקת ומגובה בעובדות שלי, של חברי…", צ"ל מדויקת ומגובה בעובדות שמוכרות לי מהחיים שלי, של חברי…" אין לי (לצערי) שום קשר לכתיבת המאמר הטוב הזה.

  11. רות

    הידע הראשוני שלי, כסטודנטית (?) למנהל עסקים בעברית, הוא דווקא על כלכלה ברשות הממשלה, המטכר כ"מודל קיינס". אומנם לא למדתי הרבה כלכלה בכלל (ואז גם הפסיקו הלימודים) אך הכלכלה שאני למדתי לא הוזכרו המילים שוק חופשי.
    בגדול אני מסכימה עם דברייך, אך חשוב להזכיר כי יש מחיר (תרתי משמע) למונופולים גם כן. כבעלת ידע מועט בכלכלה, אני לא יכולה לשפוט לכאן או לכאן, אבל בוודאי לא אוכל להגיד "כן" ישר לכל מונופול ממשלתי, בלי לבדוק כיצד הקמתו או הפרטתו ישפיעו על חיי האזרח הקטן.

  12. רות

    הידע הראשוני שלי, כסטודנטית (?) למנהל עסקים בעברית, הוא דווקא על כלכלה ברשות הממשלה, המטכר כ"מודל קיינס". אומנם לא למדתי הרבה כלכלה בכלל (ואז גם הפסיקו הלימודים) אך הכלכלה שאני למדתי לא הוזכרו המילים שוק חופשי.
    בגדול אני מסכימה עם דברייך, אך חשוב להזכיר כי יש מחיר (תרתי משמע) למונופולים גם כן. כבעלת ידע מועט בכלכלה, אני לא יכולה לשפוט לכאן או לכאן, אבל בוודאי לא אוכל להגיד "כן" ישר לכל מונופול ממשלתי, בלי לבדוק כיצד הקמתו או הפרטתו ישפיעו על חיי האזרח הקטן.

  13. אריאל

    הסיבה למחיר החשמל הנמוך הוא מחירי מקסימום של המדינה (רשות החשמל?). הסיבה לתחרות הנמוכה בשאר השווקים היא רגולציה רופסת

  14. אריאל

    הסיבה למחיר החשמל הנמוך הוא מחירי מקסימום של המדינה (רשות החשמל?). הסיבה לתחרות הנמוכה בשאר השווקים היא רגולציה רופסת

  15. נבג

    לכותב יש טעות בסיסית לכל אורך המאמר: כל אותן תופעות מכוערות שהוא מתאר קורות בשל היעדר התחרות בישראל ולא בגלל קיומה. הכותב בא לנגח את תיאורית השוק התחרותי, אך בסופו של דבר הוא מצביע על כל אותן רעות חולות של היעדר התחרות בישראל – מדינת המונופולים, דואופולים ומתאמי מחירים, כפי שמכנה אותה כתב ב"הארץ". אם אכן הייתה תחרות אמיתית, או אז הייתה התייעלות, ירידת מחירים ורווחה מקסימלית למשק, וברור מאליו שהייתה השקעה אדירה בפרסום.
    במילים אחרות: בא לקלל ויצא מברך.

  16. נבג

    לכותב יש טעות בסיסית לכל אורך המאמר: כל אותן תופעות מכוערות שהוא מתאר קורות בשל היעדר התחרות בישראל ולא בגלל קיומה. הכותב בא לנגח את תיאורית השוק התחרותי, אך בסופו של דבר הוא מצביע על כל אותן רעות חולות של היעדר התחרות בישראל – מדינת המונופולים, דואופולים ומתאמי מחירים, כפי שמכנה אותה כתב ב"הארץ". אם אכן הייתה תחרות אמיתית, או אז הייתה התייעלות, ירידת מחירים ורווחה מקסימלית למשק, וברור מאליו שהייתה השקעה אדירה בפרסום.
    במילים אחרות: בא לקלל ויצא מברך.

  17. פנסיונר

    במאבק המתנהל על ידי ההון הפרטי הוא על רוחים ולא טובת האזרח נגד עיניהם של בעלי ההון, במסגרת ההסברה ומנפולציה של ההון שקרים קטנים וגם שקרים גדולים לא מפריעים.כדי להטמיעה בציבור הנחות שהם ללא קשר לאמת וללא קשר למצב העובדתי.וכדוגמא נשתמש בכמה סיפורי תחרות.
    נתחיל בבנקים. לכאורה יש תחרות בין הבנקים אבל במציאות המםקח על הבנקים ,והפיקוח על ההגבלים העיסקיים,אינם מוצאים פסול .אבל הציבור מבלי להיות כלכלן על רואה בחשבון הבנק האישישלו את כל העולות שנעשות על ידי הבנקים,ואיך ללא התיעצות מוקדמת [כדי שלא יראה שיתוף פעולה כולם מעלים מחירים] [אחד מפלאי המקריות ]
    ופלא נוסף התשואה על ההון ,ובהתאם הבונוסים מטפסים לשמים ובמיוחד למנהלים.כאשר השמים אינם הגבול .
    וכל זאת לנגד עיניהם של שליחינו בכנסת שאמורים לדאוג לאזרח הקטן.ושר אוצר שבנו לא רק שלא משלם חובות הוא גם מעביר לאביו רוחים מחובותיו.וראש ממשלה שלא יודע אם הוא גנרל או סוחר נדלן.ואת השומרים הפיקוח על הבנקים כבר הזכרנו.
    ואם נעבור לחברות הביטוח המצב נמצא בשליטה ברמה גבוהה יותר טועה מי שחושב כך כי שם הפיקוח רופף יותר ובהתאם התשואה על ההון די לראות את הבונוסיםוהתשואה על ההון כדי להבין ששם הציבור מופקר יותר,ואפשר לעבור גם לחברות הסלולריות ולמצוא גם שם רוחים של תחרות מי יעלה מחירים גבוה יותר ומי התשואה על ההון תשאיר את המתחרים מאחור.
    אופשר גם לעבור לעוד חברות שנקנו על ידי בעלי ההון ומרוב תחרות המחירים עולים, ובמיוחד חברת צים שמרוב תחרות לא מענין אותה אם נמל אילת יסגר,זו חברה שתפקידה להביא רוחים לבעליה,ולא לדאוג לעובדי נמל אילת.
    ואפשר להוסיף את בזק שנמכרה למרבה במחיר ומחלקת את הבונוסים לפני שהישקיעו דבר.
    להפעם מספיק . וזאת רק לידיעת הציבור שמוכן להצביע עבור מי שרוצה הפרטה.

  18. פנסיונר

    במאבק המתנהל על ידי ההון הפרטי הוא על רוחים ולא טובת האזרח נגד עיניהם של בעלי ההון, במסגרת ההסברה ומנפולציה של ההון שקרים קטנים וגם שקרים גדולים לא מפריעים.כדי להטמיעה בציבור הנחות שהם ללא קשר לאמת וללא קשר למצב העובדתי.וכדוגמא נשתמש בכמה סיפורי תחרות.
    נתחיל בבנקים. לכאורה יש תחרות בין הבנקים אבל במציאות המםקח על הבנקים ,והפיקוח על ההגבלים העיסקיים,אינם מוצאים פסול .אבל הציבור מבלי להיות כלכלן על רואה בחשבון הבנק האישישלו את כל העולות שנעשות על ידי הבנקים,ואיך ללא התיעצות מוקדמת [כדי שלא יראה שיתוף פעולה כולם מעלים מחירים] [אחד מפלאי המקריות ]
    ופלא נוסף התשואה על ההון ,ובהתאם הבונוסים מטפסים לשמים ובמיוחד למנהלים.כאשר השמים אינם הגבול .
    וכל זאת לנגד עיניהם של שליחינו בכנסת שאמורים לדאוג לאזרח הקטן.ושר אוצר שבנו לא רק שלא משלם חובות הוא גם מעביר לאביו רוחים מחובותיו.וראש ממשלה שלא יודע אם הוא גנרל או סוחר נדלן.ואת השומרים הפיקוח על הבנקים כבר הזכרנו.
    ואם נעבור לחברות הביטוח המצב נמצא בשליטה ברמה גבוהה יותר טועה מי שחושב כך כי שם הפיקוח רופף יותר ובהתאם התשואה על ההון די לראות את הבונוסיםוהתשואה על ההון כדי להבין ששם הציבור מופקר יותר,ואפשר לעבור גם לחברות הסלולריות ולמצוא גם שם רוחים של תחרות מי יעלה מחירים גבוה יותר ומי התשואה על ההון תשאיר את המתחרים מאחור.
    אופשר גם לעבור לעוד חברות שנקנו על ידי בעלי ההון ומרוב תחרות המחירים עולים, ובמיוחד חברת צים שמרוב תחרות לא מענין אותה אם נמל אילת יסגר,זו חברה שתפקידה להביא רוחים לבעליה,ולא לדאוג לעובדי נמל אילת.
    ואפשר להוסיף את בזק שנמכרה למרבה במחיר ומחלקת את הבונוסים לפני שהישקיעו דבר.
    להפעם מספיק . וזאת רק לידיעת הציבור שמוכן להצביע עבור מי שרוצה הפרטה.

  19. עמית

    התירגול האינסופי של הזזת גרפים בחוג לכלכלה מתיש את התלמידים הממושטרים – המצטיינים שבהם ייאיישו לימים את השדרה הפקידותית במשרדים הכלכליים – וכנראה גורם לעייפות ואדישות בשנה ג' שבה לומדים על "כשלי השוק" הנוצרים גם במודל הטהור ביותר של ה"שוק החופשי". הכוונה היא לא רק לייצור "מוצרים ציבוריים" כמו ביטחון וכו – שגם אותו רוצים להפריט ע"ע הפרטת בתי הסוהר, אלא כשלי שוק במובן של רפיסות שילטונית ואוזלת יד בטיפול ב" הון" ובפירמות שמחלקות ביניהן את השוק ולמעשה לא מתחרות – בהנחה שהתחרות החופשית היא אכן חזות הכל שתביא ב"טווח הארוך" לשיגשוג וצמיחה לרווחת הכלל (הנחה מפוקפקת כשלעצמה).
    לא בטוח האם התירוץ השחוק שמשמש להפרטת כל דבר שזז, ואומר ש "השוק הפרטי יודע לנהל בצורה טובה ויעילה יותר מהממשלה" נכון או לא; אולם לאור הדוגמאות שהובאו, בטוח כי השוק הפרטי יודע לנהל עסקים שמנצלים את "כשלי שוק" בצורה טובה ויעילה. טובה ויעילה למיקסום שורת הרווח הנקי שלהם – גם על חשבון אלפי הבוגרים של הפקולטות לכלכלה,מנהע"ס, ניהול ומשפטים.. .

  20. עמית

    התירגול האינסופי של הזזת גרפים בחוג לכלכלה מתיש את התלמידים הממושטרים – המצטיינים שבהם ייאיישו לימים את השדרה הפקידותית במשרדים הכלכליים – וכנראה גורם לעייפות ואדישות בשנה ג' שבה לומדים על "כשלי השוק" הנוצרים גם במודל הטהור ביותר של ה"שוק החופשי". הכוונה היא לא רק לייצור "מוצרים ציבוריים" כמו ביטחון וכו – שגם אותו רוצים להפריט ע"ע הפרטת בתי הסוהר, אלא כשלי שוק במובן של רפיסות שילטונית ואוזלת יד בטיפול ב" הון" ובפירמות שמחלקות ביניהן את השוק ולמעשה לא מתחרות – בהנחה שהתחרות החופשית היא אכן חזות הכל שתביא ב"טווח הארוך" לשיגשוג וצמיחה לרווחת הכלל (הנחה מפוקפקת כשלעצמה).
    לא בטוח האם התירוץ השחוק שמשמש להפרטת כל דבר שזז, ואומר ש "השוק הפרטי יודע לנהל בצורה טובה ויעילה יותר מהממשלה" נכון או לא; אולם לאור הדוגמאות שהובאו, בטוח כי השוק הפרטי יודע לנהל עסקים שמנצלים את "כשלי שוק" בצורה טובה ויעילה. טובה ויעילה למיקסום שורת הרווח הנקי שלהם – גם על חשבון אלפי הבוגרים של הפקולטות לכלכלה,מנהע"ס, ניהול ומשפטים.. .

  21. פרולטריונית

    כדי לחזק את דברי הכותב אוסיף שלפני כמה ימים נפסק בבית המשפט כי חברות הדלק בישראל מכרו דלק סילוני בצורה קרטליסטית – חברות התעופה הזרות קיבלו 15 מיליון שקל על הנזק, סכום מגוחך לכל הדעות שכן סביר שהנזק היה גדול יותר.

    חוץ מזה, צריך להוסיף כי לא רק צרכנים נפגעים משוק לא תחרותי אלא גם עובדים שמציעים את עבודתם בשוק עבודה לא תחרותי – כלומר שיש בו מספר מצומצם של מעסיקים – כמו למשל שוק התקשורת. בימים אלה ממש מתארגנים עובדי הארץ כדי למנוע את הכוח המונופסוני של המעביד שלהם – עליהם. למותר לציין ששוקן, המו"ל, לא רואה את דבר ההתארגנות בעין יפה, עד כדי כך ש נצפה לפני כמה ימים תולש מהקירות את המודעות שקוראות לעובדים להגיע לאסיפה ראשונה ביום שישי הקרוב.

  22. פרולטריונית

    כדי לחזק את דברי הכותב אוסיף שלפני כמה ימים נפסק בבית המשפט כי חברות הדלק בישראל מכרו דלק סילוני בצורה קרטליסטית – חברות התעופה הזרות קיבלו 15 מיליון שקל על הנזק, סכום מגוחך לכל הדעות שכן סביר שהנזק היה גדול יותר.

    חוץ מזה, צריך להוסיף כי לא רק צרכנים נפגעים משוק לא תחרותי אלא גם עובדים שמציעים את עבודתם בשוק עבודה לא תחרותי – כלומר שיש בו מספר מצומצם של מעסיקים – כמו למשל שוק התקשורת. בימים אלה ממש מתארגנים עובדי הארץ כדי למנוע את הכוח המונופסוני של המעביד שלהם – עליהם. למותר לציין ששוקן, המו"ל, לא רואה את דבר ההתארגנות בעין יפה, עד כדי כך ש נצפה לפני כמה ימים תולש מהקירות את המודעות שקוראות לעובדים להגיע לאסיפה ראשונה ביום שישי הקרוב.

  23. יואל קורנבלום

    האם עלה בדעת מישהו אפשרות אחרת שבה הפירסום בעצם לא עובד כל כך טוב ולכן לא משתמשים בזה? הרי שנים רבות אנחנו מוצפים בכל מיני פרסומות בכל מקום ונראה שהציבור כבר לא מתרגש מפרסומות. כלומר האנשים עלו בדרגה ולמדו שהפרסומות הן ברובן שקרים או חצאי אמיתות ולכן לאחר זמן מה הציבור למד לסנן את הפרסומת ובכלל כפי הנראה לא מודע לה. בנוסף כמה כבר נשארים לשמוע את הפרסומות בטלוויזה או ברדיו? הרי מיד מזפזפים ולכן יעילות הפרסומות ירדה. כמובן שצריך לבחון את ריווחי החברות לפני ואחרי השינוי במגמת הפרסום ולראות אם הפרסום באמת יעיל. אם אין שינוי ברווחים אז באמת הפרסום ממש לא שווה.

  24. יואל קורנבלום

    האם עלה בדעת מישהו אפשרות אחרת שבה הפירסום בעצם לא עובד כל כך טוב ולכן לא משתמשים בזה? הרי שנים רבות אנחנו מוצפים בכל מיני פרסומות בכל מקום ונראה שהציבור כבר לא מתרגש מפרסומות. כלומר האנשים עלו בדרגה ולמדו שהפרסומות הן ברובן שקרים או חצאי אמיתות ולכן לאחר זמן מה הציבור למד לסנן את הפרסומת ובכלל כפי הנראה לא מודע לה. בנוסף כמה כבר נשארים לשמוע את הפרסומות בטלוויזה או ברדיו? הרי מיד מזפזפים ולכן יעילות הפרסומות ירדה. כמובן שצריך לבחון את ריווחי החברות לפני ואחרי השינוי במגמת הפרסום ולראות אם הפרסום באמת יעיל. אם אין שינוי ברווחים אז באמת הפרסום ממש לא שווה.

  25. רועי לבנה

    א. אני התרשמתי שעומר שרביט כיוון למסקנות הפוכות לגמרי מאלה שלהן את רומזת אליהן בתגובתך.

    ב. "מונופסון", "קרטל", "אוליגופול" וגו' הם מושגים מופשטים ממודלים כלכלניים מופשטים שצריך לתבל בהרבה סוציולוגיה והיסטוריה כדי להוציא מהם משהו. במקרה הישראלי נראה לי שהבעיה של העובדים היא לא המונופסונים/קרטלים אלא העדר ועדי עובדים חזקים שיכולים להתמקח עם המעסיקים ככוח שווה. שוקן צריך את העובדים שלו לא פחות משהם צריכים אותו. אם עובדיו יישבתו (אוף, איך אני מחכה ליום ששטרסלר יעשה את זה!) העיתון שלו יהיה במצב רע מאוד ויצטרך לתת הרבה תשובות להרבה מנויים נאמנים. הבעיה היא ההקשר הסוציולוגי המוסדי של יחסי העבודה בישראל – לא המבנה הסכימתי של השוק.

  26. רועי לבנה

    א. אני התרשמתי שעומר שרביט כיוון למסקנות הפוכות לגמרי מאלה שלהן את רומזת אליהן בתגובתך.

    ב. "מונופסון", "קרטל", "אוליגופול" וגו' הם מושגים מופשטים ממודלים כלכלניים מופשטים שצריך לתבל בהרבה סוציולוגיה והיסטוריה כדי להוציא מהם משהו. במקרה הישראלי נראה לי שהבעיה של העובדים היא לא המונופסונים/קרטלים אלא העדר ועדי עובדים חזקים שיכולים להתמקח עם המעסיקים ככוח שווה. שוקן צריך את העובדים שלו לא פחות משהם צריכים אותו. אם עובדיו יישבתו (אוף, איך אני מחכה ליום ששטרסלר יעשה את זה!) העיתון שלו יהיה במצב רע מאוד ויצטרך לתת הרבה תשובות להרבה מנויים נאמנים. הבעיה היא ההקשר הסוציולוגי המוסדי של יחסי העבודה בישראל – לא המבנה הסכימתי של השוק.

  27. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    שטות גדולה – בשוק קטן ומופקר מבחינה שלטונית וציבורית בדבר דעת הציבור ומאבק הציבור לרווחתו יוצר השהשטלתות של הגדולים וביצוע הסכמות בינהם לגבי הטלת חיובים ומחירים גבוהים , ולא שום תחרות, נהפוכו התפתחה שיטה של עקיצת האזרח הקטן וטירטורו ועל ידי כך שאיבת משאביו לטובת הגדולים והשלטוניים.

  28. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    שטות גדולה – בשוק קטן ומופקר מבחינה שלטונית וציבורית בדבר דעת הציבור ומאבק הציבור לרווחתו יוצר השהשטלתות של הגדולים וביצוע הסכמות בינהם לגבי הטלת חיובים ומחירים גבוהים , ולא שום תחרות, נהפוכו התפתחה שיטה של עקיצת האזרח הקטן וטירטורו ועל ידי כך שאיבת משאביו לטובת הגדולים והשלטוניים.

  29. רועי

    האם תוכל/י להסביר למה את/ה בדיוק מתכוונ/ת?

  30. רועי

    האם תוכל/י להסביר למה את/ה בדיוק מתכוונ/ת?