הכללים

נירית צארום

הרוח הפוסט מודרניסטית שגרמה לביטול החלוקה בין שולים למרכז בעשר השנים האחרונו הביאה בין היתר לפתיחתם של חוגים למגדר במוסדות אקדמיים שונים. תוך ביטול ההבחנה הגברית מסורתית בין שוליים למרכז הועלו על סדר היום נושאים שעד כה נתפסו כנחותים וכבלתי רלוונטים לדיון אקדמי.  כשם שהצלחת מזרחים באוניברסיטה תוארה במונחים אשכנזים, תוך התעלמות מתנאי החיים השונים או סיכויי החיים  ("life chances" לפי מאיר עמור), נמדדה הנשיות ותוארה בפרמטרים גבריים.  מניפסטים לוהטים מחזון פמניסטי תיארו נשים חזקות ומוצלחות, מן החזון הזה נולדו לא רק נשים מוצלחות אלא אף גברים פמניסטים לעילא ולעילא שהחרו והחזיקו אחריהן.  ועדיין  אחת השמועות הנפוצות לגבי נשים שהגיעו לעמדות כח, היא שנשים אלה סללו את דרכן אל תפקידים נחשקים דרך המיטה.

כרגיל מדובר בנשים "אחרות" אלה הן לעולם לא "בנותינו", "אחיותינו", "נשותינו" ו"אמהותינו" המוצלחות. ברשימה זו ברצוני לבדוק את "המוצלחות". מאחר וקשה לקעקע דפוסים שנוצרו משך מאות ואלפי שנים תוך עשרות שנות מהפכה פמניסטית ,ההצלחה עדיין נמדדת ומוערכת מתוך היכולת להשתמש ולנצל בדרך כוחנית ומניפולטיבית את מערכת החוקים הפטריארכלית.

ראשית חוכמה יש לנפץ ההבחנה את ההבחנה הפטריארכלית הצבועה בין נשים שנכנסות למיטה שעליהן נאמר בחדרי חדרים שקיבלו את הקידום שלהן בעבור טובות הנאה מיניות, לבין "הנשים הטובות" שהתקדמו בגלל הכישרון הפנומנאלי שלהן. הרשו לי להיות סקפטית בנוגע לשתי ההגדרות האלה ולציין שתי עובדות לא מאוד רדיקאליות: א. כלהנשים עושות סקס גם הנשים ה"רעות" וגם ה"טובות", גם המתאפרות וגם הלא מתאפרות, גם מן החוג למגדר וגם מן החוג לספרות עברית. ב. כישרון לבדו לא מבטיח קידום, כדי להתקדם צריך קשרים, עיתוי ומזל.

אם כן, החלוקה הדיכוטומית בין נשים שהתקדמו דרך קשרים מיניים לבין נשים שהתקדמו בזכות הכישרון היא מעוותת מיסודה. נשים לא מתקדמות רק בשל כישרונן או רק בשל קשריהן. סביר להניח שרוב רובן של הנשים קודמו בזכות השילוב המנצח של כישרון וקשרים ולראיה באקדמיה מספרן הרב של האוחזות בתואר דוקטור ופרופסור הנשואות או שהיו נשואות לבעלי כח באקדמיה או/ו נמצאות איתם בקשרים רומנטים.

אני רוצה להדגיש כי מדובר בנשים חכמות ותחרותיות, שמגיעות משכבה סוציואקונומית דומה או זהה לזאת של הגברים. אלה נשים שמכירות את המערכת היטב ויודעות לנצל את פגמיה לטובתן. הסיטואציה שבה הן מחוזרות על ידי בעל כוח לא מתפרשת על ידן אך ורק כסיטואציה רומנטית, אלא גם כקרש קפיצה, והן מתנהגות בהתאם. דוגמא לניצול של תשוקה רומנטית/מינית לטובתן היא לדוגמא היחס הלא ישיר ולעיתים גם ההפוך בית מידת הענותן לחיזוריו של הריבון, לבין תחושת הסרק שהן מעניקות לו -שכפסע בינו לבין הכיבוש המדומיין שלהן.

מולן מציבה הפטריארכיה זן ישן של נשים – "הנשים האחרות". "הנשים האחרות" הן נשים שלא מכירות את כלליו של משחק הכוח. הן נקלעו אליו שלא בידיעתן. הן חופשיות מתכתיבי התרבות הפטריארכלית לאהוב ולדחות גברים בעלי כח בצורה ישירה ולא מתחנפת לפי מידת רצונן. נשים המרימות גבה מדוייקת נוכח האדנות הגברית ולא מהססות במקרה הצורך ובניגוד לכל כללי הטקס להשאיר את בעלי הכוח, ליטראלית – עם הזין ביד. נשים חופשיות אלה מורחקות מן הקונצנזוס הן על ידי גברים ונשים הכלואים בכלא פטריארכלי נוקשה, שנראה על פניו כמעוז של ידע, כפתוח, כמהפכני.

מדובר מנשים שזה מקרוב באו ומן הפרברים הרחוקים לעיתים גאוגרפית ולעיתים תרבותית ממרכזי הכוח. דור ראשון להשכלה גבוהה, אורחות בלתי קרואות ולא רצויות במגדל השן האקדמי. בבגדים הדוקים, גופיות ילדותיות, ליפסטיק ומוח חד כתער הן מתפוצצות מגאווה עצמית. הן לא תמיד מודעות לעיניים הגבריות והנשיות העוקבות אחריהן לא בדיוק באהדה ו/או באהדה מזוייפת. הן לומדות אט, אט תוך ניסוי וטעיה, מעידה ונפילה בחן ולא כל כך בחן, את כלליו של משחק הכוח. חלקן לומד תוך גיחוך ולחג מוסווה, חלקן בגמגום, חלקן  בשפתיים קפוצות, חלקן לעולם לא ילמד את חשיבותם של "נימוסי שולחן" ויסנן חרש קללה או שתיים או שלוש.

כך או כך, יש לצפות שהן יעשו את כל הטעויות המביכות האפשריות, וזאת משום שעבורן תישאר שפתו האלימה של הריבון לנצח שפה שניה ובלתי טבעית. אבל כל טעות בשפה הארורה הזאת תפתח עוד חלון ועוד דלת עבור נשים שאפתניות מן הפרברים, בחוגים למגדר ובחוגים אחרים.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איציק ניסני

    יש לך המון מלל ושום מסר
    יש לך דעות מנוגדות באותו עיניין
    .מה מסתתר מאחוריהן ?למה אין דוגמאות ממשיות בשם? מה אנו למדים?

    1. סיגלית

      הרוח הפוסט מודרנית היא מיזוג המוטבים בין הפוסט מודרניזם לרוח.

  2. איציק ניסני

    יש לך המון מלל ושום מסר
    יש לך דעות מנוגדות באותו עיניין
    .מה מסתתר מאחוריהן ?למה אין דוגמאות ממשיות בשם? מה אנו למדים?

  3. צבי בן-דור

    נאה דרשה הכותבת,
    אני לא משוכנע כלל שאכן בוטלה החלוקה בין השוליים למרכז (באקדמיה?) ובוודאי לא הייתי תולה התפתחות כזאת ברוח פוסט-מודרניסטית, אבל בכל האמור לשיח סביב מעט הנשים שהגיעו למשרה יציבה באוניברסיטאות צודקת הכותבת.
    אבל אני תוהה מהו הרקע למאמר זה שבמחילה, איננו מחדש הרבה. אני לא בא לקנטר, חלילה, אלא תוהה אם ישנה איזושהיא התפתחות באקדמיה המשמימה (מבחינת מדיניות העסקות) בישראל שבגללה נדרשה הכותבת להזכיר את הנהיר.
    צבי

  4. צבי בן-דור

    נאה דרשה הכותבת,
    אני לא משוכנע כלל שאכן בוטלה החלוקה בין השוליים למרכז (באקדמיה?) ובוודאי לא הייתי תולה התפתחות כזאת ברוח פוסט-מודרניסטית, אבל בכל האמור לשיח סביב מעט הנשים שהגיעו למשרה יציבה באוניברסיטאות צודקת הכותבת.
    אבל אני תוהה מהו הרקע למאמר זה שבמחילה, איננו מחדש הרבה. אני לא בא לקנטר, חלילה, אלא תוהה אם ישנה איזושהיא התפתחות באקדמיה המשמימה (מבחינת מדיניות העסקות) בישראל שבגללה נדרשה הכותבת להזכיר את הנהיר.
    צבי

  5. נתן שקרצ'י

    מחר ב-12 מול הדואר המרכזי ברח יגאל אלון 137 בתל אביב, תהייה הפגנה של הסטודנטים למען הקלדניות עובדות הקבלן של דואר ישראל.

    גם מי שלא סטודנט צריך להגיע, ובמיוחד נשים. רוב עובדי הקבלן בישראל הן עובדות. בואו לתת תמיכה לנשים אמיצות שנלחמות נגד ניצול פושע. התמיכה שלכן ושלכם חשובה להן מאוד ומחזקת אותן בהמשך המאבק.

  6. נתן שקרצ'י

    מחר ב-12 מול הדואר המרכזי ברח יגאל אלון 137 בתל אביב, תהייה הפגנה של הסטודנטים למען הקלדניות עובדות הקבלן של דואר ישראל.

    גם מי שלא סטודנט צריך להגיע, ובמיוחד נשים. רוב עובדי הקבלן בישראל הן עובדות. בואו לתת תמיכה לנשים אמיצות שנלחמות נגד ניצול פושע. התמיכה שלכן ושלכם חשובה להן מאוד ומחזקת אותן בהמשך המאבק.

  7. אבי

    לימודי מגדר התפתחו מ"לימודי נשים" שהיו בשנות ה-60 ולא בגלל שום תיאוריה פוסטמודרנית שהתפתחה בעשור האחרון
    http://en.wikipedia.org/wiki/Women%27s_Studies
    התיאוריה הפוסטמודרנית היא תיאוריה שמרנית וריאקציונרית שלא מאפשרת לקבוע מה "טוב", "נכון", "ראוי" ו"מוסרי". כך לדוגמא, לדידו של הפוסטמודרניסט, תפיסת העולם הפמיניסטית היא לא ראויה יותר מתפיסת העולם של השוביניסט כי מה זה "ראוי" או "מוסרי"? והנחה שיש לשעבד את הנשים היא לא שגויה או פחות ראויה מהנחה שהנשים ראויות לשיוויון כי מה זה "נכון"? הכל עניין של השקפה ותפיסת עולם. כך גם ההנחה שיש בכלל דיכוי היא זווית ופרספקטיבה ספציפית שלא יכולה להתיימר לייצג את האמת יותר מהזווית ומהפרספקטיבה שאין כלל אפלייה או שהנשים הן השולטות ומה שנחוץ הוא שחרור הגברים ושעבוד של הנשים.
    יותר מכך, לפי ג'ודית באטלר, אין לדבר על אפליית נשים, כי כל קביעה והגדרה של מישהי כאישה היא דיכוי, בעוד כל אדם יכול לקבוע את זהותו המגדרית שהיא אין סופית. להגיד שאין ייצוג הולם של נשים בפוליטיקה זה בעצם האפלייה האמיתית כי אני מקבע קבוצה שלמה כ"נשים" ומגדיר אותן באופן מהותני.

  8. אבי

    לימודי מגדר התפתחו מ"לימודי נשים" שהיו בשנות ה-60 ולא בגלל שום תיאוריה פוסטמודרנית שהתפתחה בעשור האחרון
    http://en.wikipedia.org/wiki/Women%27s_Studies
    התיאוריה הפוסטמודרנית היא תיאוריה שמרנית וריאקציונרית שלא מאפשרת לקבוע מה "טוב", "נכון", "ראוי" ו"מוסרי". כך לדוגמא, לדידו של הפוסטמודרניסט, תפיסת העולם הפמיניסטית היא לא ראויה יותר מתפיסת העולם של השוביניסט כי מה זה "ראוי" או "מוסרי"? והנחה שיש לשעבד את הנשים היא לא שגויה או פחות ראויה מהנחה שהנשים ראויות לשיוויון כי מה זה "נכון"? הכל עניין של השקפה ותפיסת עולם. כך גם ההנחה שיש בכלל דיכוי היא זווית ופרספקטיבה ספציפית שלא יכולה להתיימר לייצג את האמת יותר מהזווית ומהפרספקטיבה שאין כלל אפלייה או שהנשים הן השולטות ומה שנחוץ הוא שחרור הגברים ושעבוד של הנשים.
    יותר מכך, לפי ג'ודית באטלר, אין לדבר על אפליית נשים, כי כל קביעה והגדרה של מישהי כאישה היא דיכוי, בעוד כל אדם יכול לקבוע את זהותו המגדרית שהיא אין סופית. להגיד שאין ייצוג הולם של נשים בפוליטיקה זה בעצם האפלייה האמיתית כי אני מקבע קבוצה שלמה כ"נשים" ומגדיר אותן באופן מהותני.

  9. ירדנה אלון

    נירית היקרה
    צר לי, אולם מתוך הנסיון הרב שצברתי הן בחיי האישיים והן מפעילותי כאקטיביסטית חברתית ומתוך מה שראיתי וחוויתי במשך למעלה מעשר שנים של אקטיביזם חברתי אני נאלצת להפוך את הקערה על פיה,ולסתור את דברייך
    נראה לי שיותר משאת כותבת מתוך חוויה אישית את כותבת מתוך תאוריות נלמדות ואת מחפשת איך להלביש את התיאוריה על המציאות ומתוכה לבנות איזושהי אג'נדה שכביכול על פניה נקראת כאג'נדה פמיניסטית.
    אני יכולה לספר לך מתוך החוויה האישית ולא מתוך תיאוריות שנאלצתי לקרוא באקדמיה על מנת לעבור מבחן זה או אחר כדי לקבל תואר כזה או אחר,
    שבמציאות ובעיקר במציאות של האקטיביזם הנקרא "פמיניסטי" לכשרון וליכולות הן אישיות והן האינטלקטואליות אין דבר וחצי דבר עם כישרון ועם יכולות יוצאות דופן
    וקודם כל כשאת כותבת "הצלחה" למה את מתכוונת?איך את מגדירה הצלחה?
    האם תואר אקדמאי נחשב להצלחה?
    האם לשאת במשרה של מנכל"ית לא משנה אם זה במגזר הציבורי או האקטיביסטי חברתי או הפרטי זה הצלחה?
    האם לא חשובה הדרך להצלחה ?כלומר איך אישה (במקרה זה כי מאמרך עוסק בהצלחה של נשים) הגיעה למשרה
    האם האמביציה הדורסנית והמניפולטיבית שרבות מהנשים שאני לפחות הכרתי היא מדד ליכולות וכשרון ומכאן הצלחה?
    האם השגת משרה כמנכלי"ת אם היא כרוכה בעשיית מעשים לא מוסריים בדרך למשרה האם זוהי הצלחה?
    ממאמרך על כל פנים מאחר ולא הגדרת הצלחה מהי עולה כי המטרה מקדשת את האמצעים
    האם נשים שמתוך יצר תחרותיות הרסני(בעיקר לאחרות) ודורסני (בעיקר לאחרות) שמגיעות למשרות "נחשבות",הן באמת "מוצלחות" בצורה יוצאת דופן עד כי הרוויחו את משרתן ביושר?
    מהמציאות ולא מתוך תיאוריות אני יכולה לומר לך שלצערי לרוב זה לא כך
    את מה שמתרחש מאחורי הקלעים בעיקר בארגונים "פמיניסטיים" לא מספרים או עדיין לא סיפרו לך באקדמיה וסביר מאוד שגם לא תקראי מאמרים על כך בטח לא בזמן הקרוב
    כי את זה צריך לחוות תוך כדי עשייה תוך כדי השתתפות אקטיבית ואז את מגלה דברים אחרים לגמרי כמו למשל –
    שזה לא עניין של כשרון או יכולות יוצאות דופן ,אלא עניין של אינטרסים (כי המנכ"לית הנבחרת היא חברה טובה של קומץ קטן שרוצה להשתלט על אירגון)
    את מגלה שמישהי זכתה במישרת מנכלו"ת כי היא הבטיחה לכל החברות הטובות שלה משרות של רכזות והן מקבלות טובות הנאה וג'ובים לא בגלל הכישרון והיכולת אלה מתוך רצון לשמר עמדות כוח .ושלאחרות מוכשרות מאוד לעולם לא תינתן דריסת רגל כי הן מפריעות לחלוקת הג'ובים.ושברוב המקרים דווקא המוכשרות והחכמות מהוות איום ואבן נגף כי היכולות שלהן מאתגרות את הבינוניות?
    ועוד כהנה וכהנה דוגמאות שלא כאן המקום לפרטם אולם אני מניחה שהעיקרון הובן.
    בדיוק כמו בעולם הגברי (הפאטריארכאלי -שובניסטי כפי שאת מכנה זאת)
    גם לא כל כך מקובלת עלי החלוקה הדיכוטומית הזאת של עולם כזה מול עולם כזה(פאטריארכליות שובניסטית מול פאמיניזם )
    כאילו שחור מול לבן ,רע מול טוב, (פמיניזם בעיני לא נמדד בכמות השנאה וההשמצה ששופכים על העולם הגברי,נהפוך הוא פמיניזם בעיני זו היכולת לשתף את העולם הגברי לצמצם את הפער שבין העולם הנשי והעולם הגברי ככל שניתן)והצלחה בעיני
    זה עניין של ערכים והיכולת לעמוד בהם
    והיכולת לעמוד בהם לא קשורה במינו של אדם זכר או נקבה זה לא משהו מהותני
    היכולת להציב סולם ערכים בדרך למטרה ולעמוד בהם גם אם לא זוכים במשרה הנכספת
    זוהי הצלחה אמיתית בעיני לפחות
    וזה לא נחלתו של מין זה או אחר
    כל מה שצריך להיות זה בן אדם רגיש ואנושי לצרכים שלך ולצרכים של הזולת והיכולת הכמעט אקרובטית לשלב בין שניהם מי שמסוגל לכך גבר או אישה הוא אדם מוצלח בעיני (בעולם שיוצא מתוך נקודת מבט הירארכית המשרה ככל שהיא גבוהה יותר ככה האדם מוצלח יותר)

    אז הנה הגדרתי הצלחה.

  10. ירדנה אלון

    נירית היקרה
    צר לי, אולם מתוך הנסיון הרב שצברתי הן בחיי האישיים והן מפעילותי כאקטיביסטית חברתית ומתוך מה שראיתי וחוויתי במשך למעלה מעשר שנים של אקטיביזם חברתי אני נאלצת להפוך את הקערה על פיה,ולסתור את דברייך
    נראה לי שיותר משאת כותבת מתוך חוויה אישית את כותבת מתוך תאוריות נלמדות ואת מחפשת איך להלביש את התיאוריה על המציאות ומתוכה לבנות איזושהי אג'נדה שכביכול על פניה נקראת כאג'נדה פמיניסטית.
    אני יכולה לספר לך מתוך החוויה האישית ולא מתוך תיאוריות שנאלצתי לקרוא באקדמיה על מנת לעבור מבחן זה או אחר כדי לקבל תואר כזה או אחר,
    שבמציאות ובעיקר במציאות של האקטיביזם הנקרא "פמיניסטי" לכשרון וליכולות הן אישיות והן האינטלקטואליות אין דבר וחצי דבר עם כישרון ועם יכולות יוצאות דופן
    וקודם כל כשאת כותבת "הצלחה" למה את מתכוונת?איך את מגדירה הצלחה?
    האם תואר אקדמאי נחשב להצלחה?
    האם לשאת במשרה של מנכל"ית לא משנה אם זה במגזר הציבורי או האקטיביסטי חברתי או הפרטי זה הצלחה?
    האם לא חשובה הדרך להצלחה ?כלומר איך אישה (במקרה זה כי מאמרך עוסק בהצלחה של נשים) הגיעה למשרה
    האם האמביציה הדורסנית והמניפולטיבית שרבות מהנשים שאני לפחות הכרתי היא מדד ליכולות וכשרון ומכאן הצלחה?
    האם השגת משרה כמנכלי"ת אם היא כרוכה בעשיית מעשים לא מוסריים בדרך למשרה האם זוהי הצלחה?
    ממאמרך על כל פנים מאחר ולא הגדרת הצלחה מהי עולה כי המטרה מקדשת את האמצעים
    האם נשים שמתוך יצר תחרותיות הרסני(בעיקר לאחרות) ודורסני (בעיקר לאחרות) שמגיעות למשרות "נחשבות",הן באמת "מוצלחות" בצורה יוצאת דופן עד כי הרוויחו את משרתן ביושר?
    מהמציאות ולא מתוך תיאוריות אני יכולה לומר לך שלצערי לרוב זה לא כך
    את מה שמתרחש מאחורי הקלעים בעיקר בארגונים "פמיניסטיים" לא מספרים או עדיין לא סיפרו לך באקדמיה וסביר מאוד שגם לא תקראי מאמרים על כך בטח לא בזמן הקרוב
    כי את זה צריך לחוות תוך כדי עשייה תוך כדי השתתפות אקטיבית ואז את מגלה דברים אחרים לגמרי כמו למשל –
    שזה לא עניין של כשרון או יכולות יוצאות דופן ,אלא עניין של אינטרסים (כי המנכ"לית הנבחרת היא חברה טובה של קומץ קטן שרוצה להשתלט על אירגון)
    את מגלה שמישהי זכתה במישרת מנכלו"ת כי היא הבטיחה לכל החברות הטובות שלה משרות של רכזות והן מקבלות טובות הנאה וג'ובים לא בגלל הכישרון והיכולת אלה מתוך רצון לשמר עמדות כוח .ושלאחרות מוכשרות מאוד לעולם לא תינתן דריסת רגל כי הן מפריעות לחלוקת הג'ובים.ושברוב המקרים דווקא המוכשרות והחכמות מהוות איום ואבן נגף כי היכולות שלהן מאתגרות את הבינוניות?
    ועוד כהנה וכהנה דוגמאות שלא כאן המקום לפרטם אולם אני מניחה שהעיקרון הובן.
    בדיוק כמו בעולם הגברי (הפאטריארכאלי -שובניסטי כפי שאת מכנה זאת)
    גם לא כל כך מקובלת עלי החלוקה הדיכוטומית הזאת של עולם כזה מול עולם כזה(פאטריארכליות שובניסטית מול פאמיניזם )
    כאילו שחור מול לבן ,רע מול טוב, (פמיניזם בעיני לא נמדד בכמות השנאה וההשמצה ששופכים על העולם הגברי,נהפוך הוא פמיניזם בעיני זו היכולת לשתף את העולם הגברי לצמצם את הפער שבין העולם הנשי והעולם הגברי ככל שניתן)והצלחה בעיני
    זה עניין של ערכים והיכולת לעמוד בהם
    והיכולת לעמוד בהם לא קשורה במינו של אדם זכר או נקבה זה לא משהו מהותני
    היכולת להציב סולם ערכים בדרך למטרה ולעמוד בהם גם אם לא זוכים במשרה הנכספת
    זוהי הצלחה אמיתית בעיני לפחות
    וזה לא נחלתו של מין זה או אחר
    כל מה שצריך להיות זה בן אדם רגיש ואנושי לצרכים שלך ולצרכים של הזולת והיכולת הכמעט אקרובטית לשלב בין שניהם מי שמסוגל לכך גבר או אישה הוא אדם מוצלח בעיני (בעולם שיוצא מתוך נקודת מבט הירארכית המשרה ככל שהיא גבוהה יותר ככה האדם מוצלח יותר)

    אז הנה הגדרתי הצלחה.

  11. מסטרנטית

    את פותחת לי כאן שער לעולם חדש. נראה לך שאני צריכה להציע שירותי מין כדי להתקבל לדוקטורט? בינתיים דיברתי עם מנחה פוטנציאלית אחת, אבל לא נראה לי שהיא תרצה לשכב אתי. חוץ ממחקר, היא מתעניינת בעיקר בנכדה שלה. המנחים הנוכחיים שלי? ממש לא. אחד פנסיונר שאמנם שמח נורא כשלאחת מאיתנו יש יומולדת כי אז הוא יכול לתת לנו נשיקה על הלחי, אבל בזה זה נגמר. השני סבבה לגמרי עם כולנו, הבנות כמו הבנים.
    יצא לי לעבוד עם נשות ואנשי סגל אחרים. לא כולם היו בסדר. חלקם דיקטטורים, חלקם קריזיונרים. אחד נראה לי שהיה שמח להתעסק אתי, אבל זו רק תחושה שקיבלתי. הוא מעולם לא ניסה כלום. יכול להיות שאני מבינה את כללי המשחק עוד פחות מבנות הפריפריה הרעננות שלך. מה שאת מתארת ממש לא דומה לחיי באוניברסיטה.
    יכול להיות שהסגל במדעי החיים שונה מהותית מבמדעי הרוח?
    יוצא לך לפעמים לחשוב גם על תכנים אקדמיים, או שכל האנרגיה יוצאת על ההתעסקות הזאת? זה נראה ממש מבאס.

  12. מסטרנטית

    את פותחת לי כאן שער לעולם חדש. נראה לך שאני צריכה להציע שירותי מין כדי להתקבל לדוקטורט? בינתיים דיברתי עם מנחה פוטנציאלית אחת, אבל לא נראה לי שהיא תרצה לשכב אתי. חוץ ממחקר, היא מתעניינת בעיקר בנכדה שלה. המנחים הנוכחיים שלי? ממש לא. אחד פנסיונר שאמנם שמח נורא כשלאחת מאיתנו יש יומולדת כי אז הוא יכול לתת לנו נשיקה על הלחי, אבל בזה זה נגמר. השני סבבה לגמרי עם כולנו, הבנות כמו הבנים.
    יצא לי לעבוד עם נשות ואנשי סגל אחרים. לא כולם היו בסדר. חלקם דיקטטורים, חלקם קריזיונרים. אחד נראה לי שהיה שמח להתעסק אתי, אבל זו רק תחושה שקיבלתי. הוא מעולם לא ניסה כלום. יכול להיות שאני מבינה את כללי המשחק עוד פחות מבנות הפריפריה הרעננות שלך. מה שאת מתארת ממש לא דומה לחיי באוניברסיטה.
    יכול להיות שהסגל במדעי החיים שונה מהותית מבמדעי הרוח?
    יוצא לך לפעמים לחשוב גם על תכנים אקדמיים, או שכל האנרגיה יוצאת על ההתעסקות הזאת? זה נראה ממש מבאס.

  13. נירית צארום

    לא באתי לחדש דבר, רק להאיר עוד פינה אפלה באשר לקידום נשים.

  14. נירית צארום

    לא באתי לחדש דבר, רק להאיר עוד פינה אפלה באשר לקידום נשים.

  15. אורלי בנימין

    די למיין נשים לטובות ולא טובות מוצלחות ולא מוצלחות שכבניות ולא שכבניות מנוסות ולא מנוסות מבולבלות ולא מבולבלות
    בואו נראה שקידום בתוך כל מערכת תמיד תלוי בקשרים חברתיים, ברשתות חברתיות וביכולת שלנו לבנות לעצמנו רשתות חברתיות, ביכולת שלנו לשכנע את האחרים סביבנו בערך שלנו, בתרומה הפוטנציאלית שלנו למחלקה מסויימת, למחקר בתחום מסויים וכיו"ב. וכמובן שיכולת שכנוע תלויה ברשתות החברתיות שלנו ובשפה שאנחנו מפתחות בתוכן, בעצות שאנחנו מקבלות בתוכן ובנכונות שלנו לקחת את העצות שקיבלנו. בואו נראה שהאתגר האמיתי, בתחום קידום נשים באקדמיה היום, יותר מבעבר, הוא האתגר על הקצאת הכספים לאוניברסיטאות – בתנאים של הקיצוצים הנוכחיים הראשונות הנפגעות הן הנשים הזוטרות שהיו צריכות לקבל קידום אבל אין למחלקה את התקן שצריך היה לתת להן.

    ולמאסטרנטית אני אומרת: זה אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל לבנות את הרשתות החברתיות שלך, בארץ ובחו"ל וכל השקעה בהתרשתות חברתית היא השקעה שעוד תוכיח את עצמה ותהפוך את עצמה להזדמנויות בצידי הדרך. וזה אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל להשתנות, ללמוד את השפה הרלוונטית, ללמוד את קודי ההתנהלות הרלוונטים.

    ולבסוף, זה מצויין שנשים ילכו למיטה עם גברים ונשים – כשזה עושה להן טוב – וזה רע מאד שנים תלכנה למיטה עם גברים או נשים כשזה לא עושה להן טוב. וכל מאסטרנטית מתחילה מכירה סיפורים על אלו שהלכו למיטה עם גדולים וחזקים ונשארו בעיקר עם כאבי לב. שומרת נפשה תרחק.

    בהצלחה לכולנו.

  16. אורלי בנימין

    די למיין נשים לטובות ולא טובות מוצלחות ולא מוצלחות שכבניות ולא שכבניות מנוסות ולא מנוסות מבולבלות ולא מבולבלות
    בואו נראה שקידום בתוך כל מערכת תמיד תלוי בקשרים חברתיים, ברשתות חברתיות וביכולת שלנו לבנות לעצמנו רשתות חברתיות, ביכולת שלנו לשכנע את האחרים סביבנו בערך שלנו, בתרומה הפוטנציאלית שלנו למחלקה מסויימת, למחקר בתחום מסויים וכיו"ב. וכמובן שיכולת שכנוע תלויה ברשתות החברתיות שלנו ובשפה שאנחנו מפתחות בתוכן, בעצות שאנחנו מקבלות בתוכן ובנכונות שלנו לקחת את העצות שקיבלנו. בואו נראה שהאתגר האמיתי, בתחום קידום נשים באקדמיה היום, יותר מבעבר, הוא האתגר על הקצאת הכספים לאוניברסיטאות – בתנאים של הקיצוצים הנוכחיים הראשונות הנפגעות הן הנשים הזוטרות שהיו צריכות לקבל קידום אבל אין למחלקה את התקן שצריך היה לתת להן.

    ולמאסטרנטית אני אומרת: זה אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל לבנות את הרשתות החברתיות שלך, בארץ ובחו"ל וכל השקעה בהתרשתות חברתית היא השקעה שעוד תוכיח את עצמה ותהפוך את עצמה להזדמנויות בצידי הדרך. וזה אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל להשתנות, ללמוד את השפה הרלוונטית, ללמוד את קודי ההתנהלות הרלוונטים.

    ולבסוף, זה מצויין שנשים ילכו למיטה עם גברים ונשים – כשזה עושה להן טוב – וזה רע מאד שנים תלכנה למיטה עם גברים או נשים כשזה לא עושה להן טוב. וכל מאסטרנטית מתחילה מכירה סיפורים על אלו שהלכו למיטה עם גדולים וחזקים ונשארו בעיקר עם כאבי לב. שומרת נפשה תרחק.

    בהצלחה לכולנו.

  17. אורלי בנימין

    די למיין נשים לטובות ולא טובות מוצלחות ולא מוצלחות שכבניות ולא שכבניות מנוסות ולא מנוסות מבולבלות ולא מבולבלות
    בואו נראה שקידום בתוך כל מערכת תמיד תלוי בקשרים חברתיים, ברשתות חברתיות וביכולת שלנו לבנות לעצמנו רשתות חברתיות, ביכולת שלנו לשכנע את האחרים סביבנו בערך שלנו, בתרומה הפוטנציאלית שלנו למחלקה מסויימת, למחקר בתחום מסויים וכיו"ב. וכמובן שיכולת שכנוע תלויה ברשתות החברתיות שלנו ובשפה שאנחנו מפתחות בתוכן, בעצות שאנחנו מקבלות בתוכן ובנכונות שלנו לקחת את העצות שקיבלנו. בואו נראה שהאתגר האמיתי, בתחום קידום נשים באקדמיה היום, יותר מבעבר, הוא האתגר על הקצאת הכספים לאוניברסיטאות – בתנאים של הקיצוצים הנוכחיים הראשונות הנפגעות הן הנשים הזוטרות שהיו צריכות לקבל קידום אבל אין למחלקה את התקן שצריך היה לתת להן.

    ולמאסטרנטית אני אומרת: זה אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל לבנות את הרשתות החברתיות שלך, בארץ ובחו"ל וכל השקעה בהתרשתות חברתית היא השקעה שעוד תוכיח את עצמה ותהפוך את עצמה להזדמנויות בצידי הדרך. וזה אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל להשתנות, ללמוד את השפה הרלוונטית, ללמוד את קודי ההתנהלות הרלוונטים.

    ולבסוף, זה מצויין שנשים ילכו למיטה עם גברים ונשים – כשזה עושה להן טוב – וזה רע מאד שנים תלכנה למיטה עם גברים או נשים כשזה לא עושה להן טוב. וכל מאסטרנטית מתחילה מכירה סיפורים על אלו שהלכו למיטה עם גדולים וחזקים ונשארו בעיקר עם כאבי לב. שומרת נפשה תרחק.

    בהצלחה לכולנו.

  18. אורלי בנימין

    די למיין נשים לטובות ולא טובות מוצלחות ולא מוצלחות שכבניות ולא שכבניות מנוסות ולא מנוסות מבולבלות ולא מבולבלות
    בואו נראה שקידום בתוך כל מערכת תמיד תלוי בקשרים חברתיים, ברשתות חברתיות וביכולת שלנו לבנות לעצמנו רשתות חברתיות, ביכולת שלנו לשכנע את האחרים סביבנו בערך שלנו, בתרומה הפוטנציאלית שלנו למחלקה מסויימת, למחקר בתחום מסויים וכיו"ב. וכמובן שיכולת שכנוע תלויה ברשתות החברתיות שלנו ובשפה שאנחנו מפתחות בתוכן, בעצות שאנחנו מקבלות בתוכן ובנכונות שלנו לקחת את העצות שקיבלנו. בואו נראה שהאתגר האמיתי, בתחום קידום נשים באקדמיה היום, יותר מבעבר, הוא האתגר על הקצאת הכספים לאוניברסיטאות – בתנאים של הקיצוצים הנוכחיים הראשונות הנפגעות הן הנשים הזוטרות שהיו צריכות לקבל קידום אבל אין למחלקה את התקן שצריך היה לתת להן.

    ולמאסטרנטית אני אומרת: זה אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל לבנות את הרשתות החברתיות שלך, בארץ ובחו"ל וכל השקעה בהתרשתות חברתית היא השקעה שעוד תוכיח את עצמה ותהפוך את עצמה להזדמנויות בצידי הדרך. וזה אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל להשתנות, ללמוד את השפה הרלוונטית, ללמוד את קודי ההתנהלות הרלוונטים.

    ולבסוף, זה מצויין שנשים ילכו למיטה עם גברים ונשים – כשזה עושה להן טוב – וזה רע מאד שנים תלכנה למיטה עם גברים או נשים כשזה לא עושה להן טוב. וכל מאסטרנטית מתחילה מכירה סיפורים על אלו שהלכו למיטה עם גדולים וחזקים ונשארו בעיקר עם כאבי לב. שומרת נפשה תרחק.

    בהצלחה לכולנו.

  19. יעל ברדה

    ב w או זכרונות ילדות, הוא כותב על מדינה המושתתת כולה על משחקי הספורט. משהו במשפט הזה של ההיכרות עם הכללים מזכיר לי, שלפעמים אי ידיעת הכללים היא מסוכנת, ובמסגרות מסוימות פירושה הוצאה להורג או הוצאה מן המסגרת, אבל במקרים אחרים, דווקא אי ידיעת הכללים מאפשרת יצירה של כיסי חופש, המיוצרים תחילה מתוך אי ידיעת הכללים ואחר כך, אם הם ניצלים מקואופטציה, הופכים להיות איים שבהם מתפתחים כללים חדשים. הבעיה היא שידיעת הכללים או אי ידיעתן היא בינארית ולכן אין אופציה להיות בשתי המקומות. אם יש בחירה, אני מעדיפה לעבוד על בניית מסגרות המהוות אלטרנטיבה שמטרתה השתלטות מאשר להלחם בשינוי הכללים. פשוט רב הזמן אין בחירה.
    תודה על המאמר מצית המחשבה.

  20. יעל ברדה

    ב w או זכרונות ילדות, הוא כותב על מדינה המושתתת כולה על משחקי הספורט. משהו במשפט הזה של ההיכרות עם הכללים מזכיר לי, שלפעמים אי ידיעת הכללים היא מסוכנת, ובמסגרות מסוימות פירושה הוצאה להורג או הוצאה מן המסגרת, אבל במקרים אחרים, דווקא אי ידיעת הכללים מאפשרת יצירה של כיסי חופש, המיוצרים תחילה מתוך אי ידיעת הכללים ואחר כך, אם הם ניצלים מקואופטציה, הופכים להיות איים שבהם מתפתחים כללים חדשים. הבעיה היא שידיעת הכללים או אי ידיעתן היא בינארית ולכן אין אופציה להיות בשתי המקומות. אם יש בחירה, אני מעדיפה לעבוד על בניית מסגרות המהוות אלטרנטיבה שמטרתה השתלטות מאשר להלחם בשינוי הכללים. פשוט רב הזמן אין בחירה.
    תודה על המאמר מצית המחשבה.

  21. מאיה

    העניין הוא אבל וחשוב לציין זאת, שהמציאות קצת מעט יותר מורכבת וקיימות בה עוד שלל דמויות בעלות איפיונים שונים ורבים יותר, מאשר בגלריית הסטריאוטיפם שנירית צארום ציירה בחריפות וביושר. כלומר קיימות עוד כל מיני דמויות בהרכב, בסקלה שבין הנשים האחרות המוצצות (כאילו או לא כאילו) המקושרות לבין נשות הפרברים שלא יודעות מאיפה וכו' מתחיל הריקוד. גם לגיאוגרפיה יש ביטוי מעט שונה וקצת יותר מורכב. גם בחורות שבאות מאיזורים שנחשבים צפונים-טובים מגיעות לפעמים משוחררות מחרדת האדון וחסרות הבנה וחסרות קשרים ולא משתפות פעולה, מכל מיני סיבות, שנדחקות לשוליים. לעומת אחרות מקושרות ושולטות בחומר שמבינות את הגיון המנגנון ויודעות, כפי שרוזאן בר אמרה (ציטוט חופשי וסליחה על הבוטות) שכדי לטפס למעלה צריך ללמוד את המשחק ולדעת איך לגרום לגבר שמעלייך להרגיש שאת מוצצת לו, בלי לגעת בו בכלל. כלומר מציצה נפשית-פוליטיתמינית- סימבולית כזאת. ולשומע ינעם ושוב סליחה וכו'. צריך להיות בקיא בפוליטיקה של המינים הסקסיסטית הרווחת ברוב המקומות אגב ולא רק באקדמיה! ממש לא רק באקדמיה אלא בכל מקום. אישה שרוצה לעלות בסולם נתקלת בכיפה גברית רוב המקומות עדיין נשלטים על ידי הגברים הם עדיין הרוב ועדיין מושלים בכיפה בכל התחומים ורובם לצערנו הרב נטועים עמוק בהשקפות עולם מיושנות שובינסטיות ונוח וטוב להם ככה. מקום שבו הנשים תופסות את הרוב מתחיל לרדת האטרקטיביות שלו נחלשת המשכורות שמצטמקות…
    כל הכבוד על האומץ לנסח ולהוציא לאור את צורתו של ריקוד הדמעות העצוב הזה שעדיין ממעטים לדבר בו ולחשוף את המנגנונים המפעילים אותו. אמנם לא חדש אבל מושתק!

  22. מאיה

    העניין הוא אבל וחשוב לציין זאת, שהמציאות קצת מעט יותר מורכבת וקיימות בה עוד שלל דמויות בעלות איפיונים שונים ורבים יותר, מאשר בגלריית הסטריאוטיפם שנירית צארום ציירה בחריפות וביושר. כלומר קיימות עוד כל מיני דמויות בהרכב, בסקלה שבין הנשים האחרות המוצצות (כאילו או לא כאילו) המקושרות לבין נשות הפרברים שלא יודעות מאיפה וכו' מתחיל הריקוד. גם לגיאוגרפיה יש ביטוי מעט שונה וקצת יותר מורכב. גם בחורות שבאות מאיזורים שנחשבים צפונים-טובים מגיעות לפעמים משוחררות מחרדת האדון וחסרות הבנה וחסרות קשרים ולא משתפות פעולה, מכל מיני סיבות, שנדחקות לשוליים. לעומת אחרות מקושרות ושולטות בחומר שמבינות את הגיון המנגנון ויודעות, כפי שרוזאן בר אמרה (ציטוט חופשי וסליחה על הבוטות) שכדי לטפס למעלה צריך ללמוד את המשחק ולדעת איך לגרום לגבר שמעלייך להרגיש שאת מוצצת לו, בלי לגעת בו בכלל. כלומר מציצה נפשית-פוליטיתמינית- סימבולית כזאת. ולשומע ינעם ושוב סליחה וכו'. צריך להיות בקיא בפוליטיקה של המינים הסקסיסטית הרווחת ברוב המקומות אגב ולא רק באקדמיה! ממש לא רק באקדמיה אלא בכל מקום. אישה שרוצה לעלות בסולם נתקלת בכיפה גברית רוב המקומות עדיין נשלטים על ידי הגברים הם עדיין הרוב ועדיין מושלים בכיפה בכל התחומים ורובם לצערנו הרב נטועים עמוק בהשקפות עולם מיושנות שובינסטיות ונוח וטוב להם ככה. מקום שבו הנשים תופסות את הרוב מתחיל לרדת האטרקטיביות שלו נחלשת המשכורות שמצטמקות…
    כל הכבוד על האומץ לנסח ולהוציא לאור את צורתו של ריקוד הדמעות העצוב הזה שעדיין ממעטים לדבר בו ולחשוף את המנגנונים המפעילים אותו. אמנם לא חדש אבל מושתק!

  23. אמיר

    בכל מקום שבו יש היררכיה ומאבקי כוח אישיים ושום דבר אחר
    לא סולידריות לא חברות לא חמלה ולא חזון
    ולצערי – התיאור הזה די משקף את המצב של ישראל היום.
    כל אחת ואחד באירגון שרוצה לסדר לעצמה במקום יותר קרוב לצלחת,
    חייבית ללכלך את הידיים בפוליטקה של התחנפות לבוסית (בדרך ובעיקר מסיבות היסטוריות לבוס)
    אבל החנופה משחיתה את נפש החנף. ללא קשר למינו של הבוס.

    ומה אפשר לעשות כדי להקטין את הצורך בחנופה?
    את השאלה הזאת אני משאיר פתוחה כאן.

  24. אמיר

    בכל מקום שבו יש היררכיה ומאבקי כוח אישיים ושום דבר אחר
    לא סולידריות לא חברות לא חמלה ולא חזון
    ולצערי – התיאור הזה די משקף את המצב של ישראל היום.
    כל אחת ואחד באירגון שרוצה לסדר לעצמה במקום יותר קרוב לצלחת,
    חייבית ללכלך את הידיים בפוליטקה של התחנפות לבוסית (בדרך ובעיקר מסיבות היסטוריות לבוס)
    אבל החנופה משחיתה את נפש החנף. ללא קשר למינו של הבוס.

    ומה אפשר לעשות כדי להקטין את הצורך בחנופה?
    את השאלה הזאת אני משאיר פתוחה כאן.

  25. שרון

    אם כי ראיתי גם גברים שנאלצו לבלוע את מנת ההשפלה היומית מזכר אלפא כדי להמשיך לקיים את משפחותיהם (כולל צחקוקים, חנחונים וליקוקי אגו נמרצים לאלפא מספר פעמים ביום). הכוחנות פנים רבות לה.

  26. שרון

    אם כי ראיתי גם גברים שנאלצו לבלוע את מנת ההשפלה היומית מזכר אלפא כדי להמשיך לקיים את משפחותיהם (כולל צחקוקים, חנחונים וליקוקי אגו נמרצים לאלפא מספר פעמים ביום). הכוחנות פנים רבות לה.

  27. נירית צארום

    יעל ברדה קלעת בול – אחד השמות שעלו בדעתי לתת לרשימה הזאת היה "אי ידיעת החוקים לא פותרת מעונש-ההארד קור", אבל חשבתי שזה נשמע מריר מדי.

    לאורלי בנימין, אני מדברת בדיוק על נשים שלא מודעות לרשתות חברתיות, ביחס לאלה שמגיעות עם רשת ביטחון מהבית ומעזות לשפוט את אלה שאפילו לא מודעות לכך שהן צריכות לטוות את אותה רשת לעצמן. הייתי מוסיפה עוד טיפ חשוב וזה להרחיב את מעגל בני הברית שלך עד כמה שניתן אל נשים וגברים מחוץ לקבוצת ההשתייכות שלך.

    כאבי לב אפשר לחטוף לא רק מאיש חשוב אלא גם משמוק כמו שנהוג לומר בעדות אשכנז. זאת לא סתירה, אם כי את בוודאי יודעת לפעמים מדובר באותו גבר בדיוק. כאב לב, זה כאב של מי שלא מפחדת להתאהב, את הניצוץ הזה הייתי איכשהו משמרת. לא את הנאיביות – את האומץ ואת החופש.

    נכון מאיה, האוניברסיטה מלאה בין היתר גם בתצורות אנושיות דיי מורכבות, אבל קצרה היריעה מלתאר. התיאורים של טיפוסים מסויימים באוניברסיטה הוא כנראה ביטוי הזעם שלי להתעליינות שחשתי שכשהייתי באוניברסיטה מצד כל מיני "נסיכות אקדמיה". מרגישים את זה בעיקר בתארים הגבוהים (אגב זה לא רק הרושם שלי, דיברתי עם שתי סטודנטיות לתואר שני בחוגים אחרים, כולנו מאותו מעמד, אחת מהן לומדת באוניברסיטה שונה משלי). הניתוח הזה אמור לתת תשובה ולו גם חלקית מאיזה חומר עשויה אותה נסיכות הזויה.

  28. נירית צארום

    יעל ברדה קלעת בול – אחד השמות שעלו בדעתי לתת לרשימה הזאת היה "אי ידיעת החוקים לא פותרת מעונש-ההארד קור", אבל חשבתי שזה נשמע מריר מדי.

    לאורלי בנימין, אני מדברת בדיוק על נשים שלא מודעות לרשתות חברתיות, ביחס לאלה שמגיעות עם רשת ביטחון מהבית ומעזות לשפוט את אלה שאפילו לא מודעות לכך שהן צריכות לטוות את אותה רשת לעצמן. הייתי מוסיפה עוד טיפ חשוב וזה להרחיב את מעגל בני הברית שלך עד כמה שניתן אל נשים וגברים מחוץ לקבוצת ההשתייכות שלך.

    כאבי לב אפשר לחטוף לא רק מאיש חשוב אלא גם משמוק כמו שנהוג לומר בעדות אשכנז. זאת לא סתירה, אם כי את בוודאי יודעת לפעמים מדובר באותו גבר בדיוק. כאב לב, זה כאב של מי שלא מפחדת להתאהב, את הניצוץ הזה הייתי איכשהו משמרת. לא את הנאיביות – את האומץ ואת החופש.

    נכון מאיה, האוניברסיטה מלאה בין היתר גם בתצורות אנושיות דיי מורכבות, אבל קצרה היריעה מלתאר. התיאורים של טיפוסים מסויימים באוניברסיטה הוא כנראה ביטוי הזעם שלי להתעליינות שחשתי שכשהייתי באוניברסיטה מצד כל מיני "נסיכות אקדמיה". מרגישים את זה בעיקר בתארים הגבוהים (אגב זה לא רק הרושם שלי, דיברתי עם שתי סטודנטיות לתואר שני בחוגים אחרים, כולנו מאותו מעמד, אחת מהן לומדת באוניברסיטה שונה משלי). הניתוח הזה אמור לתת תשובה ולו גם חלקית מאיזה חומר עשויה אותה נסיכות הזויה.

  29. שוש

    אבל אני תוהה איך את יוצרת מניפסט מכמה חוויות או תובנות, כנראה שיש לך את האומץ המתאים לכתיבה מהבטן – שהיא יותר מענינת מכתיבה אקדמית, אבל אם כבר עדיף לכתוב פרוזה, לא?

    הנשיות, כמו גם הפריפריה, מהווה מכשול במקומות אחרים, למשל באפשרות המימון עד לקבלת משרה כלשהי ויותר מכך באפשרות לפנות את הזמן הדרוש ללימודים ולכתיבה. אני לא בטוחה או לא מבינה למה התיאור הזה מיוחד לאקדמיה.

  30. שוש

    אבל אני תוהה איך את יוצרת מניפסט מכמה חוויות או תובנות, כנראה שיש לך את האומץ המתאים לכתיבה מהבטן – שהיא יותר מענינת מכתיבה אקדמית, אבל אם כבר עדיף לכתוב פרוזה, לא?

    הנשיות, כמו גם הפריפריה, מהווה מכשול במקומות אחרים, למשל באפשרות המימון עד לקבלת משרה כלשהי ויותר מכך באפשרות לפנות את הזמן הדרוש ללימודים ולכתיבה. אני לא בטוחה או לא מבינה למה התיאור הזה מיוחד לאקדמיה.

  31. ירדנה אלון

    ומקריאת תוכן התגובות של האחרות זה מעניין שדווקא גבר שקרא את התגובה הגיב אליה בדרכו שלו בעוד האחרות
    התעלמו ממנה לחלוטין מה שרק מאשר את מה שכתבתי,
    מה שקורה באקדמיה לא אופייני רק לאקדמיה, הוא אופייני למציאות האנושית באשר היא, בכל מקום
    נראה שטרם השכלנו לעשות את ההבחנה שבין
    הכוח של האהבה
    או אהבת הכוח

  32. ירדנה אלון

    ומקריאת תוכן התגובות של האחרות זה מעניין שדווקא גבר שקרא את התגובה הגיב אליה בדרכו שלו בעוד האחרות
    התעלמו ממנה לחלוטין מה שרק מאשר את מה שכתבתי,
    מה שקורה באקדמיה לא אופייני רק לאקדמיה, הוא אופייני למציאות האנושית באשר היא, בכל מקום
    נראה שטרם השכלנו לעשות את ההבחנה שבין
    הכוח של האהבה
    או אהבת הכוח

  33. סמדר לביא

    תודה על המאמר, נירית. תודה על התובנות.
    מקווה שיבוא פרק נוסף, על מה קורה למתי המעט מן הבנות בחולצות הצמודות והליפסטיק במידה והן מתברגות למערכת ויוצרות גם הן בסיס של כוח לעצמן.

  34. סמדר לביא

    תודה על המאמר, נירית. תודה על התובנות.
    מקווה שיבוא פרק נוסף, על מה קורה למתי המעט מן הבנות בחולצות הצמודות והליפסטיק במידה והן מתברגות למערכת ויוצרות גם הן בסיס של כוח לעצמן.