תרופות, חופש כלכלי, אי שוויון ושכר מינימום

איציק ספורטא

לפני כשבוע פורסם גיליון נוסף של Post-Autistic Economics Review, רציתי להפנות את תשומת הלב לשני מאמרונים האחד, של שטיגליץ שטוען שהשיטה המקנה פטנט המוגבל בזמן למפתחי תרופות יוצרת עיוות הן ביכולת של אנשים במדינות העניות לצרוך את התרופות והן בתרופות שמפתחות החברות הללו. הוא מציע שיטת תמרוץ אחרת שהיא הענקת פרס כספי למי שמפתח תרופות מועילות במקום הענקת מונופול לחברות המפתחות.  מרגרט לגום מדרום אפקירה שואלת: "האם אנו צריכים לשאוף לציון גבוה במדד החופש כלכלי? לטענתה לא כיון שזהו מדד של חופש כלכלי למעסיקים ולא לעובדים.

במאמר שעוסק בהתפתחות אי השוויון בארה"ב (מאמר ארוך) נמצא שהעלייה באי השוויון היא תולדה של שינוי מהותי במוסדות חברתיים. ביניהם היחלשותם של איגודים מקצועיים, פגיעה בשכר מינימום שלא עודכן שנים רבות, ושינו משמעותי בפרוגרסיביות של מס על עבודה. במאמר מובא גרף (עמוד 18) המראה שהמס השולי הגבוה ביותר בארה"ב היה מעל תשעים אחוז מסוף שנות הארבעים עד ראשית שנות השישים.

למי שעדיין מתעניינת בהשפעתו של שכר המינימום על תעסוקה תמצאנה תשובות במאמר שפורסם לא מכבר בבריטניה. בבריטניה יש חקיקה בנושא משנת 1999 כך שקל יחסית לבחון את השפעתו על תעסוקה. נמצא שאין לשכר המינימום השפעה על תעסוקה ויש לו השפעה חיובית על שכרם של מקבליו. זהו מאמר מקיף וארוך (92 עמודים) שמציג, נוסף לממצאים, רבים מן הטיעונים התיאורטיים, בעיקר הכלכליים, העוסקים בנושא.  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יפת

    התהליך שבין גילוי תרופה לקבלת אישור לתרופה, נניח של ה-FDA, הוא ממושך מאוד, מורכב מאוד ויקר מאוד ורק חברות מעטות בעולם (ענקיות תרופות כמו מרק) מסוגלות לעמוד בו, ומכאן עיקר ההצדקה לזכויות פטנט על תרופה. לא מעצם הגילוי.
    בעיקר בנוגע לתרופות מוגנות פטנט שהן מצילות חיים, אני מאמין שחברות התרופות היו מסכימות לשווק אותן לפחות לחלק ממדינות העולם השלישי במחיר עלות או במחיר מוזל אם ניתן היה להעמיד מנגנונים שהיו מבטיחים שהתרופות לא ימצאו את דרכן חזרה. זאת משימה כמעט בלתי אפשרית ברוב המדינות הללו.

  2. יפת

    התהליך שבין גילוי תרופה לקבלת אישור לתרופה, נניח של ה-FDA, הוא ממושך מאוד, מורכב מאוד ויקר מאוד ורק חברות מעטות בעולם (ענקיות תרופות כמו מרק) מסוגלות לעמוד בו, ומכאן עיקר ההצדקה לזכויות פטנט על תרופה. לא מעצם הגילוי.
    בעיקר בנוגע לתרופות מוגנות פטנט שהן מצילות חיים, אני מאמין שחברות התרופות היו מסכימות לשווק אותן לפחות לחלק ממדינות העולם השלישי במחיר עלות או במחיר מוזל אם ניתן היה להעמיד מנגנונים שהיו מבטיחים שהתרופות לא ימצאו את דרכן חזרה. זאת משימה כמעט בלתי אפשרית ברוב המדינות הללו.

  3. נתן שקרצ'י

    שקוראות לעצמן בלי בושה "החברות האתיות".

    מי שהן באמת אתיות, הן החברות הגנריות, ששוברות את המונופול של ה-trips. לכן צריך להתגאות בטבע, שהיא אחת החב' הגנריות המובילות.

    הנה סרט מצויין של MEDIA EDUCATION FOUNDATION על שיטות אחרות שבהן משתמשות חברות התרופות כדי להאריך את המונופול שלהן, ע"י המצאת מחלות, שיווק אגרסיבי שעולה בהרבה על הוצאות המחקר, שיחוד הרופאים ודרכים נוספות.
    http://video.google.com/videoplay?docid=6839989630008583884&q=Big+Bucks%2C+Big+Pharma&hl=en

  4. נתן שקרצ'י

    שקוראות לעצמן בלי בושה "החברות האתיות".

    מי שהן באמת אתיות, הן החברות הגנריות, ששוברות את המונופול של ה-trips. לכן צריך להתגאות בטבע, שהיא אחת החב' הגנריות המובילות.

    הנה סרט מצויין של MEDIA EDUCATION FOUNDATION על שיטות אחרות שבהן משתמשות חברות התרופות כדי להאריך את המונופול שלהן, ע"י המצאת מחלות, שיווק אגרסיבי שעולה בהרבה על הוצאות המחקר, שיחוד הרופאים ודרכים נוספות.
    http://video.google.com/videoplay?docid=6839989630008583884&q=Big+Bucks%2C+Big+Pharma&hl=en

  5. נועם

    תעשיית התרופות ככל מענינת מבחינות רבות
    ראוי להזכיר גם שלא רק – כפי ששטיגליץ כותב במאמר – שהחברות משקיעות יותר בפרסום ושיווק תכשירי קוסמטיקה מאשר פיתוח תרופות מצילות חיים- הן ככלל משקיעות יותר מלכתחילה בפיתוח של "תרופות" קוסמטיות, עד לשיעור של 90% (נתון לא מאומת) מהתרופות המפותחות בארה"ב
    עוד ממצא מעניין הוא ש-75% מהאנטיביוטיקה הנצרכת בארה"ב הולכת בכלל לתעשיית הבקר, כלומר מוזרקת לפרות במכלאות, מה שהיה פעם רפתות, כדי להתמודד עם תנאי הגידול הקשים בם הן מגודלות, ולא לבני אדם

  6. נועם

    תעשיית התרופות ככל מענינת מבחינות רבות
    ראוי להזכיר גם שלא רק – כפי ששטיגליץ כותב במאמר – שהחברות משקיעות יותר בפרסום ושיווק תכשירי קוסמטיקה מאשר פיתוח תרופות מצילות חיים- הן ככלל משקיעות יותר מלכתחילה בפיתוח של "תרופות" קוסמטיות, עד לשיעור של 90% (נתון לא מאומת) מהתרופות המפותחות בארה"ב
    עוד ממצא מעניין הוא ש-75% מהאנטיביוטיקה הנצרכת בארה"ב הולכת בכלל לתעשיית הבקר, כלומר מוזרקת לפרות במכלאות, מה שהיה פעם רפתות, כדי להתמודד עם תנאי הגידול הקשים בם הן מגודלות, ולא לבני אדם

  7. עומר

    אני מוכרח לומר שהמאמר של לגום ממש טפשי. יש מובן מסויים שבו חופש כלכלי הוא סוג של חופש אנושי – החרות לעשות מה שאנחנו רוצים, כולל להשקיע ולעבוד איך שאנחנו רוצים. אבל זהמובן מוגבל. אף אחד לא יילך לבריקדות בגללו. הסיבה שאנחנו תומכים בחופש כלכלי היא כי חופש כלכלי אמור להביא לשגשוג כלכלי, מכיוון שהוא נותן תמריצים נכונים לעבודה. יכול להיות שהתיאוריה לא נכונה, אבל צריך להביא קצת ראיות לזה. מבט חטוף על הטבלה של החופש הכלכלי של הריטג' מראה תוצאות מעניינות. מדינות עם ציון מעל 75 כוללות את: קנדה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, הונג קונג, איסלנד, אירלנד, לוקסמבורג, הולנד, ניו זילנד, סינגפור, שווייץ, בריטניה וארה"ב. מדינות עם ציון נמוך כוללות את זימבבוואה (35), סוריה (48), סיירה לאון (48), לוב (34.5), איראן (43) וצפון קוריאה (3).

    מעניין באיזה קבוצה הייתם מעדיפים שהמדינה שלכם תהיה.

  8. עומר

    אני מוכרח לומר שהמאמר של לגום ממש טפשי. יש מובן מסויים שבו חופש כלכלי הוא סוג של חופש אנושי – החרות לעשות מה שאנחנו רוצים, כולל להשקיע ולעבוד איך שאנחנו רוצים. אבל זהמובן מוגבל. אף אחד לא יילך לבריקדות בגללו. הסיבה שאנחנו תומכים בחופש כלכלי היא כי חופש כלכלי אמור להביא לשגשוג כלכלי, מכיוון שהוא נותן תמריצים נכונים לעבודה. יכול להיות שהתיאוריה לא נכונה, אבל צריך להביא קצת ראיות לזה. מבט חטוף על הטבלה של החופש הכלכלי של הריטג' מראה תוצאות מעניינות. מדינות עם ציון מעל 75 כוללות את: קנדה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, הונג קונג, איסלנד, אירלנד, לוקסמבורג, הולנד, ניו זילנד, סינגפור, שווייץ, בריטניה וארה"ב. מדינות עם ציון נמוך כוללות את זימבבוואה (35), סוריה (48), סיירה לאון (48), לוב (34.5), איראן (43) וצפון קוריאה (3).

    מעניין באיזה קבוצה הייתם מעדיפים שהמדינה שלכם תהיה.