כפירה בעיקר

יוסי דהאן

במגזין "The Nation" דיווח ארוך של Christopher Hayes, על כנס השנתי של אגודת הכלכלנים האמריקאית. מה שמעניין בדיווח הארוך הזה זה הוא תיאור המאבק בין הכלכלנים ההטרודוקסים Heterodoxy Economists – אלה המתנגדים למודל הכלכלה הניאו קלאסית לבין זרם הכלכלנים המרכזי. הייס מתאר כיצד מי שסוטה מהקו הרשמי של האורתודוכסיה נידון לנידוי. המקרים של הכלכלנים אנדרו קארד, שפרסם מחקר שהעלאת שכר מינימום אינה גורמת כטענת האורתודוקסים לעלייה באבטלה, ואלן בלינדר שהביע ספקות ביחס לתוצאות הכלכליות והחברתיות של הסחר החופשי, מעניינים במיוחד. שני הכלכלנים הבכירים הללו הפכו ל"לא רציניים" לאחר פרסום המחקרים הללו.

הייס גם מדווח על ההרצאה המרכזית של חתן פרס נובל לכלכלה ג`ורג` אקלרוף שבה הוא העלה ספקות אודות כמה הנחות יסוד של הכלכלה הניאו קלסית. לצד הכנס הגדול של הזרם המרכזי התקיים כנס של הכלכלנים ההטרודוקסים. לדעת הייס, יש סימנים לכך שדברי הכפירה שלהם מצליחים לחלחל גם אל לב המימסד האקדמי הכלכלי. נדמה לי שגם בישראל מתרחשת מגמה דומה והיא באה לידי ביטוי בפורום הכלכלנים המתכנס בון ליר.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ראובן גרבר

    בכדי למנוע אכזבה מהנושא בעת פתיחת המאמרים, עקב הטעייה בכותרת, אני מציע לתאר את העניין במדוייק. למשל, המושג כפירה בעיקר, לקוח מהדת. אתה רוצה להשתמש בו בנושא כלכלי – יתכן שמוטב לכתוב 'כפירה בעיקר' בכלכלה הניאו-ליברלית.

  2. ראובן גרבר

    בכדי למנוע אכזבה מהנושא בעת פתיחת המאמרים, עקב הטעייה בכותרת, אני מציע לתאר את העניין במדוייק. למשל, המושג כפירה בעיקר, לקוח מהדת. אתה רוצה להשתמש בו בנושא כלכלי – יתכן שמוטב לכתוב 'כפירה בעיקר' בכלכלה הניאו-ליברלית.

  3. רועי

    האם הכוונה היא לכלכלן דיוויד קארד (לא אנדרו) ולספר שפרסם עם אלן קרוגר – Myth and measurement?

  4. רועי

    האם הכוונה היא לכלכלן דיוויד קארד (לא אנדרו) ולספר שפרסם עם אלן קרוגר – Myth and measurement?

  5. אלי

    האם אפשר לפרט בתמצית את הנחות היסוד של הכלכלה הניאו- ליברלית מול אלו הסבורים אחרת, במה האחרונים
    תוקפים אותה. אלו הם דברים תשובים מאד למי שאיננו כלכלן ולא עוקב ברציפות אחר הויכוחים בין אנשי המקצוע, ועוד
    יותר חשובים למי שחושב שהחברה היא הנושא המרכזי בכל דיון על הצמד האחוז ודבוק זה בזה- חברה וכלכלה. הכלכלה
    רק באה לשרת את החברה, היא פועל יוצא של החברה, ואם היא מכלה אותה הרי זה כמו תרופה ההורסת את הבריאות.

  6. אלי

    האם אפשר לפרט בתמצית את הנחות היסוד של הכלכלה הניאו- ליברלית מול אלו הסבורים אחרת, במה האחרונים
    תוקפים אותה. אלו הם דברים תשובים מאד למי שאיננו כלכלן ולא עוקב ברציפות אחר הויכוחים בין אנשי המקצוע, ועוד
    יותר חשובים למי שחושב שהחברה היא הנושא המרכזי בכל דיון על הצמד האחוז ודבוק זה בזה- חברה וכלכלה. הכלכלה
    רק באה לשרת את החברה, היא פועל יוצא של החברה, ואם היא מכלה אותה הרי זה כמו תרופה ההורסת את הבריאות.

  7. יוסי דהאן

    אכן דיויד קארד, לא לא יודע איך צץ לו אנדרו.

  8. יוסי דהאן

    אכן דיויד קארד, לא לא יודע איך צץ לו אנדרו.

  9. ד"ר ידידיה יצחקי

    לאלי, שמבקש הסבר תמציתי על הכלכלה הניאו-ליבראלית, רציתי להמליץ על מאמרי "קץ הקפיטליזם" שנתפרסם באתר "קשתות" בשלושה המשכים.
    http://www.keshatot.org/Index.asp?ArticleID=926&CategoryID=104
    http://www.keshatot.org/Index.asp?ArticleID=925&CategoryID=95&Page=1
    מדובר בו בכשל הכלכלה בת זמננו, הניאו-ליבראלית, הניאו-מרקסיסטית ו"הדרך השלישית". אשמח לקבל תגובות, גם באתר העוקץ.

  10. ד"ר ידידיה יצחקי

    לאלי, שמבקש הסבר תמציתי על הכלכלה הניאו-ליבראלית, רציתי להמליץ על מאמרי "קץ הקפיטליזם" שנתפרסם באתר "קשתות" בשלושה המשכים.
    http://www.keshatot.org/Index.asp?ArticleID=926&CategoryID=104
    http://www.keshatot.org/Index.asp?ArticleID=925&CategoryID=95&Page=1
    מדובר בו בכשל הכלכלה בת זמננו, הניאו-ליבראלית, הניאו-מרקסיסטית ו"הדרך השלישית". אשמח לקבל תגובות, גם באתר העוקץ.

  11. אלי

    רשמתי את מראי המקום של מאמרך ואקרא אותו. אשר לתגובה- זה יקח קצת זמן, איך אוכל להשיגך?

  12. אלי

    רשמתי את מראי המקום של מאמרך ואקרא אותו. אשר לתגובה- זה יקח קצת זמן, איך אוכל להשיגך?

  13. יוסי דהאן

    שנון ומצחיק מאד

  14. יוסי דהאן

    שנון ומצחיק מאד

  15. כלכלן

    יוסי: להגיד שקארד ובליינדר הפכו ללא רלונטיים זה, סליחה, קישקוש. המחקר הכלכלי פתוח מאד כיום גם למודלים וגם למחקרים אמפיריים שמנוגדים ל"כלכלה הנאו-קלאסית". יש אפילו פרמיה מסויימת למחקרים (ביחוד האמפיריים) שמראים (במתודולוגיה זהירה ומשכנעת !!) שהמודלים הסטנדרטיים אינם נותנים ניבויים טובים. קארד מן הסתם היה מקבל פחות פרסום אם הוא היה מוצא ששכר מינימום מוריד תעסוקה, כפי שמצאו מחקרים אחרים. אבל בסופו של דבר, קארד הוא כלכלן מוערך בגלל שהוא יודע לעשות מחקר אמפירי טוב – כלומר לזהות אפקטים סיבתיים (בלי קשר למה שהתיאוריה אומרת שהאפקט אמור להיות).
    מאפיין די בולט של הכלכלה האקדמית בארה"ב זה ויכוח ער, בלתי פוסק ולפעמים אכזרי על כל מחקר ומודל. יש הרבה מאד סמינרים באוניברסיטאות הטובות שבהם כלכלנים מובילים מן הסוג שהיית קורא לו "אורתודוקסי נאו-קלאסי" פשוט "חוטפים על הראש". בסה"כ, יש הרבה "ימנים" והרבה "שמאליים" ויש ויכוח שמביא להתקדמות בידע. יתכן שהטרוגניות כזו קצת חסרה בדיסיפלינות אחרות במדעי החברה.

  16. כלכלן

    יוסי: להגיד שקארד ובליינדר הפכו ללא רלונטיים זה, סליחה, קישקוש. המחקר הכלכלי פתוח מאד כיום גם למודלים וגם למחקרים אמפיריים שמנוגדים ל"כלכלה הנאו-קלאסית". יש אפילו פרמיה מסויימת למחקרים (ביחוד האמפיריים) שמראים (במתודולוגיה זהירה ומשכנעת !!) שהמודלים הסטנדרטיים אינם נותנים ניבויים טובים. קארד מן הסתם היה מקבל פחות פרסום אם הוא היה מוצא ששכר מינימום מוריד תעסוקה, כפי שמצאו מחקרים אחרים. אבל בסופו של דבר, קארד הוא כלכלן מוערך בגלל שהוא יודע לעשות מחקר אמפירי טוב – כלומר לזהות אפקטים סיבתיים (בלי קשר למה שהתיאוריה אומרת שהאפקט אמור להיות).
    מאפיין די בולט של הכלכלה האקדמית בארה"ב זה ויכוח ער, בלתי פוסק ולפעמים אכזרי על כל מחקר ומודל. יש הרבה מאד סמינרים באוניברסיטאות הטובות שבהם כלכלנים מובילים מן הסוג שהיית קורא לו "אורתודוקסי נאו-קלאסי" פשוט "חוטפים על הראש". בסה"כ, יש הרבה "ימנים" והרבה "שמאליים" ויש ויכוח שמביא להתקדמות בידע. יתכן שהטרוגניות כזו קצת חסרה בדיסיפלינות אחרות במדעי החברה.

  17. יוסי דהאן

    כנראה שהאירוניה לא עברה בטקסט, אני ודאי לא חושב שהם "לא רציניים" או "לא רלבנטיים", זו העמדה שהובעה על ידי כלכלנים ממסדיים בכנס.

  18. יוסי דהאן

    כנראה שהאירוניה לא עברה בטקסט, אני ודאי לא חושב שהם "לא רציניים" או "לא רלבנטיים", זו העמדה שהובעה על ידי כלכלנים ממסדיים בכנס.