הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
כפירה בעיקר
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
בכדי למנוע אכזבה מהנושא בעת פתיחת המאמרים, עקב הטעייה בכותרת, אני מציע לתאר את העניין במדוייק. למשל, המושג כפירה בעיקר, לקוח מהדת. אתה רוצה להשתמש בו בנושא כלכלי – יתכן שמוטב לכתוב 'כפירה בעיקר' בכלכלה הניאו-ליברלית.
בכדי למנוע אכזבה מהנושא בעת פתיחת המאמרים, עקב הטעייה בכותרת, אני מציע לתאר את העניין במדוייק. למשל, המושג כפירה בעיקר, לקוח מהדת. אתה רוצה להשתמש בו בנושא כלכלי – יתכן שמוטב לכתוב 'כפירה בעיקר' בכלכלה הניאו-ליברלית.
האם הכוונה היא לכלכלן דיוויד קארד (לא אנדרו) ולספר שפרסם עם אלן קרוגר – Myth and measurement?
האם הכוונה היא לכלכלן דיוויד קארד (לא אנדרו) ולספר שפרסם עם אלן קרוגר – Myth and measurement?
האם אפשר לפרט בתמצית את הנחות היסוד של הכלכלה הניאו- ליברלית מול אלו הסבורים אחרת, במה האחרונים
תוקפים אותה. אלו הם דברים תשובים מאד למי שאיננו כלכלן ולא עוקב ברציפות אחר הויכוחים בין אנשי המקצוע, ועוד
יותר חשובים למי שחושב שהחברה היא הנושא המרכזי בכל דיון על הצמד האחוז ודבוק זה בזה- חברה וכלכלה. הכלכלה
רק באה לשרת את החברה, היא פועל יוצא של החברה, ואם היא מכלה אותה הרי זה כמו תרופה ההורסת את הבריאות.
האם אפשר לפרט בתמצית את הנחות היסוד של הכלכלה הניאו- ליברלית מול אלו הסבורים אחרת, במה האחרונים
תוקפים אותה. אלו הם דברים תשובים מאד למי שאיננו כלכלן ולא עוקב ברציפות אחר הויכוחים בין אנשי המקצוע, ועוד
יותר חשובים למי שחושב שהחברה היא הנושא המרכזי בכל דיון על הצמד האחוז ודבוק זה בזה- חברה וכלכלה. הכלכלה
רק באה לשרת את החברה, היא פועל יוצא של החברה, ואם היא מכלה אותה הרי זה כמו תרופה ההורסת את הבריאות.
אכן דיויד קארד, לא לא יודע איך צץ לו אנדרו.
אכן דיויד קארד, לא לא יודע איך צץ לו אנדרו.
לאלי, שמבקש הסבר תמציתי על הכלכלה הניאו-ליבראלית, רציתי להמליץ על מאמרי "קץ הקפיטליזם" שנתפרסם באתר "קשתות" בשלושה המשכים.
http://www.keshatot.org/Index.asp?ArticleID=926&CategoryID=104
http://www.keshatot.org/Index.asp?ArticleID=925&CategoryID=95&Page=1
מדובר בו בכשל הכלכלה בת זמננו, הניאו-ליבראלית, הניאו-מרקסיסטית ו"הדרך השלישית". אשמח לקבל תגובות, גם באתר העוקץ.
לאלי, שמבקש הסבר תמציתי על הכלכלה הניאו-ליבראלית, רציתי להמליץ על מאמרי "קץ הקפיטליזם" שנתפרסם באתר "קשתות" בשלושה המשכים.
http://www.keshatot.org/Index.asp?ArticleID=926&CategoryID=104
http://www.keshatot.org/Index.asp?ArticleID=925&CategoryID=95&Page=1
מדובר בו בכשל הכלכלה בת זמננו, הניאו-ליבראלית, הניאו-מרקסיסטית ו"הדרך השלישית". אשמח לקבל תגובות, גם באתר העוקץ.
רשמתי את מראי המקום של מאמרך ואקרא אותו. אשר לתגובה- זה יקח קצת זמן, איך אוכל להשיגך?
רשמתי את מראי המקום של מאמרך ואקרא אותו. אשר לתגובה- זה יקח קצת זמן, איך אוכל להשיגך?
http://www.youtube.com/watch?v=VVp8UGjECt4&eurl=http%3A%2F%2F3quarksdaily%2Eblogs%2Ecom%2F
http://www.youtube.com/watch?v=VVp8UGjECt4&eurl=http%3A%2F%2F3quarksdaily%2Eblogs%2Ecom%2F
שנון ומצחיק מאד
שנון ומצחיק מאד
יוסי: להגיד שקארד ובליינדר הפכו ללא רלונטיים זה, סליחה, קישקוש. המחקר הכלכלי פתוח מאד כיום גם למודלים וגם למחקרים אמפיריים שמנוגדים ל"כלכלה הנאו-קלאסית". יש אפילו פרמיה מסויימת למחקרים (ביחוד האמפיריים) שמראים (במתודולוגיה זהירה ומשכנעת !!) שהמודלים הסטנדרטיים אינם נותנים ניבויים טובים. קארד מן הסתם היה מקבל פחות פרסום אם הוא היה מוצא ששכר מינימום מוריד תעסוקה, כפי שמצאו מחקרים אחרים. אבל בסופו של דבר, קארד הוא כלכלן מוערך בגלל שהוא יודע לעשות מחקר אמפירי טוב – כלומר לזהות אפקטים סיבתיים (בלי קשר למה שהתיאוריה אומרת שהאפקט אמור להיות).
מאפיין די בולט של הכלכלה האקדמית בארה"ב זה ויכוח ער, בלתי פוסק ולפעמים אכזרי על כל מחקר ומודל. יש הרבה מאד סמינרים באוניברסיטאות הטובות שבהם כלכלנים מובילים מן הסוג שהיית קורא לו "אורתודוקסי נאו-קלאסי" פשוט "חוטפים על הראש". בסה"כ, יש הרבה "ימנים" והרבה "שמאליים" ויש ויכוח שמביא להתקדמות בידע. יתכן שהטרוגניות כזו קצת חסרה בדיסיפלינות אחרות במדעי החברה.
יוסי: להגיד שקארד ובליינדר הפכו ללא רלונטיים זה, סליחה, קישקוש. המחקר הכלכלי פתוח מאד כיום גם למודלים וגם למחקרים אמפיריים שמנוגדים ל"כלכלה הנאו-קלאסית". יש אפילו פרמיה מסויימת למחקרים (ביחוד האמפיריים) שמראים (במתודולוגיה זהירה ומשכנעת !!) שהמודלים הסטנדרטיים אינם נותנים ניבויים טובים. קארד מן הסתם היה מקבל פחות פרסום אם הוא היה מוצא ששכר מינימום מוריד תעסוקה, כפי שמצאו מחקרים אחרים. אבל בסופו של דבר, קארד הוא כלכלן מוערך בגלל שהוא יודע לעשות מחקר אמפירי טוב – כלומר לזהות אפקטים סיבתיים (בלי קשר למה שהתיאוריה אומרת שהאפקט אמור להיות).
מאפיין די בולט של הכלכלה האקדמית בארה"ב זה ויכוח ער, בלתי פוסק ולפעמים אכזרי על כל מחקר ומודל. יש הרבה מאד סמינרים באוניברסיטאות הטובות שבהם כלכלנים מובילים מן הסוג שהיית קורא לו "אורתודוקסי נאו-קלאסי" פשוט "חוטפים על הראש". בסה"כ, יש הרבה "ימנים" והרבה "שמאליים" ויש ויכוח שמביא להתקדמות בידע. יתכן שהטרוגניות כזו קצת חסרה בדיסיפלינות אחרות במדעי החברה.
כנראה שהאירוניה לא עברה בטקסט, אני ודאי לא חושב שהם "לא רציניים" או "לא רלבנטיים", זו העמדה שהובעה על ידי כלכלנים ממסדיים בכנס.
כנראה שהאירוניה לא עברה בטקסט, אני ודאי לא חושב שהם "לא רציניים" או "לא רלבנטיים", זו העמדה שהובעה על ידי כלכלנים ממסדיים בכנס.