בין כלום לשום דבר

יוסי דהאן

חברי היקר יוסי יונה, עורך ניתוח מקיף ומעניין של סאגת עמיר פרץ – "הטרגדיה של פרץ ושלנו" ב Y-net

"עריקתו המבישה של שמעון פרס עם שני מקורביו, דליה איציק וחיים רמון, למפלגתו החדשה של אריק שרון, סימנה את המגמה. בעקבותיה חלה נטישה המונית של מפלגת העבודה, בעיקר על ידי "תומכיה המסורתיים" שפעם היה מותר פשוט לכנותם "אשכנזים" והיום הם מכונים בלשון סתרים המובנית לכולם, "ישראל הוותיקה". אף שנטישה זו קוזזה על-ידי תומכיה החדשים של העבודה, רובם מזרחים – הישגי המפלגה בבחירות הכלליות תחת הנהגתו של מנהיג הפועלים לא היו ממש מרשימים; עם 19 המנדטים שבהם זכתה, לא ניתן היה לשנות עולם ואף לא להנהיג מדינה. למרות רף הציפיות הנמוך והלגיטימציה הציבורית המוגבלת, קיבל פרץ את הזדמנות חייו. אולם במקום לנצלה, הוא החל בסדרה של משגים קרדינליים, שעלו לו בהמשך במנהיגות המפלגה".

כצפוי אזכור "השד העדתי" מצליח להוציא לא מעט גזענים מהמערות. אחת התגובות החביבות עליי בהקשר זה, מלבד התגובה "אני מרוקאי מצליח שנשוי לפולנייה ומעולם לא חשתי אפלייה", היא, לאחר שרשרת של כ 180 תגובות גזעניות, המגיב ה 181 כותב שצריך להפסיק לכתוב על העניין העדתי כיוון שזה אולי היה נכון לשנות החמישים, אבל בכלל לא רלוונטי היום.

בינתיים בסיבוב השני מתפקדי מפלגת העבודה יצטרכו ללכת לקלפי לסיבוב נוסף, לבחור בין שתי התקוות הלבנות, בין הבננצ`יק ממעגן לבין השען ממשמר השרון, בין האדמירל לגנרל. מה שאירוני ועצוב זה שייתכן שהמתפקדים הערבים, החיילים של פואד, הם אלו שיכריעו מי הגנרל שיעמוד בראשות מפלגת העבודה.

באשר להיצע האידיאולוגי העומד בפני המתפקדים, הבחירה אינה עשירה במיוחד, או כפי שנוהג לומר פרשן ספורט וולגרי במיוחד, הבחירה היא בין "כלום לשום דבר".

בכל מקרה ימים אינטנסיביים מאד עומדים בפני הטל זילברשטיינים, הספינולוגים, הפרשנים וכתבי החצר לענייני מפלגות, שרובם המכריע התגייס לקראת הסיבוב השני למחנה ברק.

היום מופיעה ידיעה ב Y-net, מקום צפוי לידיעה מסוג זה, ש"מעריב" מפסיד כסף, לפני מספר שבועות העניק עורך העיתון, אמנון דנקנר, ראיון ארוך למוסף "פירמה" של "גלובס", בין השינויים המבורכים שהוא זקף לזכותו הייתה הפיכתו של בן כספית, שעד לכניסת דנקנר נחשב לעיתונאי זניח במערכת, לאחד העיתונאים החשובים ביותר במדינה. על מנת לעמוד על האתיקה המקצועית של "העיתונאי החשוב במדינה", הנה ידיעה על הופעתו בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת.

" בתוכניה המקורית של הכנס צוין אמנון דנקנר עורך "מעריב" כאחד המשתתפים במושב המקדים. בפועל מי שהגיעו לצפות במושב גילו שהעיתונאי בן כספית מ"מעריב" הגיע במקום העורך. כספית הצליח להדהים את הנוכחים כאשר הצהיר: "חשבתי שמשפט רמון הוא שערורייה, וכתבתי במטרה להשפיע על בית המשפט". הוא הוסיף כי החלטתו של בית המשפט להרשיע את רמון מצביעה על כך שבית המשפט אינו מושפע מפרסומים".

אין לי מחקר מדעי בעניין, אבל ההשערה הלא פרועה שלי, היא שלעלייתם של כספית, מרגלית ודומיהם ב"מעריב" יש קשר לנפילתו הפיננסית.

ובעניין דומה, הבוקר במאמר ב"הארץ", "משתפי הפעולה", דר` אורית גלילי צוקר, מדווחת על מחקר אמריקאי מעניין על תרומתם של חוקרי מדע המדינה לשיח הציבורי.

שאלת המחקר הייתה "האם חוקרי מדע המדינה המתראיינים באמצעי התקשורת והמשמשים פרשנים למציאות הפוליטית – שלעתים הנה מורכבת מאוד – עומדים ב"משימה" שהם נוטלים על עצמם וממלאים אותה בהצלחה".

היא כותבת ש"מסקנות המחקר היו בוטות, חד-משמעיות ומאוד לא נוחות. נקבע כי אנשי מדע המדינה, המופיעים לעתים קרובות באמצעי התקשורת, מתפקדים בסופו של דבר כשופר של המציאות הקונסנסואלית וכמשתפי פעולה עם בסיסי הכוח הקיימים. נדיר, כך גורס המחקר, למצוא הבדל בינם לבין העיתונאים הפוליטיים. גם הם – כמו הפוליטיקאים והעיתונאים – מוצאים עצמם שקועים במרוץ של הפיכתם לדמויות פופולריות. לצורך כך, הם נגררים בדברי הפרשנות שלהם להעצמה ולדברור של מוקדי הכוח של השלטון, ומספקים בראיונות אמירות פופולריות התואמות את המכנה המשותף הנמוך הרחב. כך, הם מועלים במשימה שלשמה הם מוזמנים ובתפקיד שמועידים להם המרחב הציבורי והחברה האזרחית; למעשה, אין להם שום תרומה בעיצובה מחדש של המציאות". ולנו יש את חנן קריסטל.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עומר

    פוסט מוזר יוסי. יש אימרה, שלפיה לעיתונאים אין דעה, הם כותבים רק על עובדות…זאת בדיחה כמובן. ממה נפשך? סימה קדמון, בן כספית ועוד מיליון עיתונאים אחרים חשבו שרמון לא צריך לעמוד למשפט/זכאי, התגייסו למענו, וכתבו בכיוון הזה.

    זה גלוי, הקורא אמור להבין שהוא האתרוג שלהם, ורשאי להתייחס אליהם בספקנות.

    מה הביג דיל? עיתונאים אחרים יכלו לקרוע לרמון את הצורה, אם חפצו בכך. כספית מודה שלקח צד במשפט רמון ולא מתחבא מאחורי כלום. מרגלית תוקף את אולמרט כבר מספר חודשים. אנשים לוקחים צד, בפרט כאלה שהם לא ריפורטרים אלא פרשנים/פובליציסטים. זה תפקידם.

    אישית, לא הייתי כל כך שמח לאידו של מעריב, כי זה משאיר אותנו עם הארץ וידיעות בלבד. לא מציאה גדולה, לא לעבוד שם ולא לקרוא אותם.

    הסיבה לנפילת מעריב, מעבר לעליית מחירי הנייר והקשיים האובייטיוויים בענף, היא השחיתות של נמרודי, שגרר את העיתון לכל מני השקעות הזויות במניות תקשורת בעולם, וקנה לרון לשם לדנקנר ולעצמו ג'יפים בכחצי מיליון שקל ליחידה, באותו זמן ששלח מאות עיתונאים ועורכים הביתה.

    נמרודי הוא הבעלים בחברה, ומאחר שדיווידנדים אי אפשר לחלק מהפסדים, הוא גם לוקח לעצמו שכר של כמה מיליוני שקלים בשנה יעני כמנכ"ל. אם זה לא מספיק, הרי שהוא כמובן מתערב בצורה גסה בהחלטות מערכתיות, ולאנשי עסקים ולפוליטיקאים יש אצלו אוזן מאוד קשבת למה ואיך צריך לכתוב עליהם.

    מעריב היא חברה ציבורית כך שהשחיתות של נמרודי שודדת גם את המשקיעים בחברה. מעבר לכך, אף אחד לא יודע באמת יודע כמה העיתונים האחרים מרוויחים, אם בכלל.

  2. עומר

    פוסט מוזר יוסי. יש אימרה, שלפיה לעיתונאים אין דעה, הם כותבים רק על עובדות…זאת בדיחה כמובן. ממה נפשך? סימה קדמון, בן כספית ועוד מיליון עיתונאים אחרים חשבו שרמון לא צריך לעמוד למשפט/זכאי, התגייסו למענו, וכתבו בכיוון הזה.

    זה גלוי, הקורא אמור להבין שהוא האתרוג שלהם, ורשאי להתייחס אליהם בספקנות.

    מה הביג דיל? עיתונאים אחרים יכלו לקרוע לרמון את הצורה, אם חפצו בכך. כספית מודה שלקח צד במשפט רמון ולא מתחבא מאחורי כלום. מרגלית תוקף את אולמרט כבר מספר חודשים. אנשים לוקחים צד, בפרט כאלה שהם לא ריפורטרים אלא פרשנים/פובליציסטים. זה תפקידם.

    אישית, לא הייתי כל כך שמח לאידו של מעריב, כי זה משאיר אותנו עם הארץ וידיעות בלבד. לא מציאה גדולה, לא לעבוד שם ולא לקרוא אותם.

    הסיבה לנפילת מעריב, מעבר לעליית מחירי הנייר והקשיים האובייטיוויים בענף, היא השחיתות של נמרודי, שגרר את העיתון לכל מני השקעות הזויות במניות תקשורת בעולם, וקנה לרון לשם לדנקנר ולעצמו ג'יפים בכחצי מיליון שקל ליחידה, באותו זמן ששלח מאות עיתונאים ועורכים הביתה.

    נמרודי הוא הבעלים בחברה, ומאחר שדיווידנדים אי אפשר לחלק מהפסדים, הוא גם לוקח לעצמו שכר של כמה מיליוני שקלים בשנה יעני כמנכ"ל. אם זה לא מספיק, הרי שהוא כמובן מתערב בצורה גסה בהחלטות מערכתיות, ולאנשי עסקים ולפוליטיקאים יש אצלו אוזן מאוד קשבת למה ואיך צריך לכתוב עליהם.

    מעריב היא חברה ציבורית כך שהשחיתות של נמרודי שודדת גם את המשקיעים בחברה. מעבר לכך, אף אחד לא יודע באמת יודע כמה העיתונים האחרים מרוויחים, אם בכלל.

  3. רתם

    הלוואי שהיה לנו רק חנן ק. אל תשכח את פורום הגאונים שמופיע בקביעות אצל יצחק נוי כבר עשרים שנה לפחות, ואומר שוב ושוב את אותם הדברים. מי שמאזינה לתוכנית הזו, השעה הבינלאומית, יכולה להבין שישראל ואמריקה הן הדמוקרטיות הנאורות בעולם, הנרדפות על ידי כוחות לא דמוקרטיים וכו. מופיעים שם המון דוקטורים ופרופסורים, אבל כולם עד האחרון ציונים נלהבים, אין להם שום קצה של תפיסה ביקורתית. כמה למשל עוד נצטרך לשמוע את בן צבי מפרשן את ארה"ב? או את דפנה ורדי?

  4. רתם

    הלוואי שהיה לנו רק חנן ק. אל תשכח את פורום הגאונים שמופיע בקביעות אצל יצחק נוי כבר עשרים שנה לפחות, ואומר שוב ושוב את אותם הדברים. מי שמאזינה לתוכנית הזו, השעה הבינלאומית, יכולה להבין שישראל ואמריקה הן הדמוקרטיות הנאורות בעולם, הנרדפות על ידי כוחות לא דמוקרטיים וכו. מופיעים שם המון דוקטורים ופרופסורים, אבל כולם עד האחרון ציונים נלהבים, אין להם שום קצה של תפיסה ביקורתית. כמה למשל עוד נצטרך לשמוע את בן צבי מפרשן את ארה"ב? או את דפנה ורדי?

  5. דוד גיל

    המצחיק בכל הניתוחים והסקרים לפני הבחירות בעבודה הוא בעובדה שמרבית הבוחרים לא ממש חברים פעילים אלא משלמים דמי חבר להצבעה בלבד או שמשלמים עבורם כנהוג במגזרי המיעוטים. איך מסבירים הצלחתו של ברק אצל הערבים אחר אחריותו האישית הברורה לאירועי הרציחות והרחבת ההתנחלויות בעת כהונתו כראש ממשלה.זו מפלגה אידיאולוגית? אין כל הבדל בינה לבין הליכוד אשר מצהיר קבל עם ועדה שעל שרי המפלגה לדאוג לחברים לפני הדאגה למדינה.פואד, שמחון והרצוג אינם מושחתים פחות מבלומנטל, הנגבי, אולמרט והירשזון למרות צחות הלשון וושוד הנושא החברתי לצורך העשייה לביתם.התקשורת המגוייסת הנציחה עבור הגמלאים את הצבעות הראווה של הקשישים ברק ואיילון במשמר השרון ובמעגן כדי להבליט מאיין הגיעו המנהיגים שבפועל השליכו לפח מזמן את העקרונות של הקבוץ. אתמול בבוקר התקשר אלי חתני ובישר לי כי כאשר האלטרנטיבה היא בין ביבי לברק הוא שוקל ברצינות הגירה לקנדה שם הקהילה היהודית הקימה סוכנות יהודית לקליטת מהגרים מישראל. אמנם החורף הקנדי קשה מזה שלנו אבל את המהגר הצעיר באמת לא מעסיק מי מפלגת השלטון ומה יהיה גורלה של קויבק. מה שמעסיק אותי באמת היא צבירת הנקודות כנוסע המתמיד כדי לבקר את הנכדים בניכר ולכך אקדיש עם רעייתי את טיולי הקיץ הקרוב.
    אל תאשימו אותי בציניות. קראו הבוקר את דוח ועדת ברודט על תקציב הביטחון ותבינו מדוע קצצו בשיטתיות בקצבאות הזקנה ובתקציב ההשכלה הגבוהה כדי להבטיח לנו בטחון אישי. יצרנו גולם שקם עלינו ומשתלט על כל אורח חיינו. במדינה שבה אורך החיים עולה על 80 שנה מסתובבים גמלאי מערכת הבטחון בגילי ארבעים ואנחנו חייבים להחזיקם בחיים לפחות ארבעים שנה נוספות. המסקנה שלי היא שאנחנו לא זקוקים לחמאס, חיזבאללה ואיראן כדי למוטט אותנו. מערכת הבטחון עושה זאת עבורם להפליא. חשבו על כך שמפלגת העבודה בחרה כמנהיגיה את פואד, מצנע, ברק ואיילון – כולם "גמלאי" מערכת הבטחון בעוד התקשורת מצביעה על מפלגת הגמלאים כקוריוז חולף. האם אנחנו חיים באותה מדינה?

  6. דוד גיל

    המצחיק בכל הניתוחים והסקרים לפני הבחירות בעבודה הוא בעובדה שמרבית הבוחרים לא ממש חברים פעילים אלא משלמים דמי חבר להצבעה בלבד או שמשלמים עבורם כנהוג במגזרי המיעוטים. איך מסבירים הצלחתו של ברק אצל הערבים אחר אחריותו האישית הברורה לאירועי הרציחות והרחבת ההתנחלויות בעת כהונתו כראש ממשלה.זו מפלגה אידיאולוגית? אין כל הבדל בינה לבין הליכוד אשר מצהיר קבל עם ועדה שעל שרי המפלגה לדאוג לחברים לפני הדאגה למדינה.פואד, שמחון והרצוג אינם מושחתים פחות מבלומנטל, הנגבי, אולמרט והירשזון למרות צחות הלשון וושוד הנושא החברתי לצורך העשייה לביתם.התקשורת המגוייסת הנציחה עבור הגמלאים את הצבעות הראווה של הקשישים ברק ואיילון במשמר השרון ובמעגן כדי להבליט מאיין הגיעו המנהיגים שבפועל השליכו לפח מזמן את העקרונות של הקבוץ. אתמול בבוקר התקשר אלי חתני ובישר לי כי כאשר האלטרנטיבה היא בין ביבי לברק הוא שוקל ברצינות הגירה לקנדה שם הקהילה היהודית הקימה סוכנות יהודית לקליטת מהגרים מישראל. אמנם החורף הקנדי קשה מזה שלנו אבל את המהגר הצעיר באמת לא מעסיק מי מפלגת השלטון ומה יהיה גורלה של קויבק. מה שמעסיק אותי באמת היא צבירת הנקודות כנוסע המתמיד כדי לבקר את הנכדים בניכר ולכך אקדיש עם רעייתי את טיולי הקיץ הקרוב.
    אל תאשימו אותי בציניות. קראו הבוקר את דוח ועדת ברודט על תקציב הביטחון ותבינו מדוע קצצו בשיטתיות בקצבאות הזקנה ובתקציב ההשכלה הגבוהה כדי להבטיח לנו בטחון אישי. יצרנו גולם שקם עלינו ומשתלט על כל אורח חיינו. במדינה שבה אורך החיים עולה על 80 שנה מסתובבים גמלאי מערכת הבטחון בגילי ארבעים ואנחנו חייבים להחזיקם בחיים לפחות ארבעים שנה נוספות. המסקנה שלי היא שאנחנו לא זקוקים לחמאס, חיזבאללה ואיראן כדי למוטט אותנו. מערכת הבטחון עושה זאת עבורם להפליא. חשבו על כך שמפלגת העבודה בחרה כמנהיגיה את פואד, מצנע, ברק ואיילון – כולם "גמלאי" מערכת הבטחון בעוד התקשורת מצביעה על מפלגת הגמלאים כקוריוז חולף. האם אנחנו חיים באותה מדינה?

  7. שניר

    מישהו צריך פעם אחת לבדוק האם באמת הנושא "היה רלוונטי בשנות ה-50", מאוד מעניין איך התארגן השיח הציבורי בשנות ה-50, איזה מאבקי זהויות משמעותיים היו בכנסת ובאקדמיה אז. אם הם זהו הדור שפתר את כל בעיותינו, כנראה שיש לנו מה ללמוד.

    יש לי הרגשה שגם אז הקריאה הרווחת היתה "זה לא רלוונטי".

  8. שניר

    מישהו צריך פעם אחת לבדוק האם באמת הנושא "היה רלוונטי בשנות ה-50", מאוד מעניין איך התארגן השיח הציבורי בשנות ה-50, איזה מאבקי זהויות משמעותיים היו בכנסת ובאקדמיה אז. אם הם זהו הדור שפתר את כל בעיותינו, כנראה שיש לנו מה ללמוד.

    יש לי הרגשה שגם אז הקריאה הרווחת היתה "זה לא רלוונטי".

  9. דבורית

    כשמסתכלים על התמונה הקבוצתית של אנשי פרץ – הרי שמיד אחריו ניצבו פרופ' ברוורמן, עמי אילון, יולי תמיר ושלי יחימוביץ. לא בדיוק נטישת האשכנזים את מפלגת העבודה. גם פרץ נבחר לראשות המפלגה בזכות יכולת הגיוס וההסעה של תומכיו, שהסתמכה על מעמדו בהסתדרות. למה לפרץ מותר ולפואד אסור? ומה רע במצביעים מהמגזר הערבי?
    שגיאותיו של פרץ החלו מהרגע הראשון להיבחרו וכולן התבססו על יוהרה וזניחת אנשים ודרך. לאחר נצחונו הזעום על פרס לא הוכיח גדלות נפש ולא קרא לו להשתתף בהנהגה והוביל לפרישתו של פרס מהעבודה. פייר – התאכזבתי. כשבחר להיות שר הביטחון, לא דאג לבחירת תומכי דרכו הפוליטית לממשלה אלא רק לעצמו וזנח את האג'נדה החברתית כאילו היתה בגד שלבש רק לצרכי בחירות – התאכזבתי שנית.
    דווקא מתפקודו כשר ביטחון לא התאכזבתי – הוא אינו אחראי, לדעתי, למצבו של הצבא ערב המלחמה ויתכן שאף רצוי שיהיה אזרח בתפקיד שיראה דברים בצורה אחרת וישנה נקודות מבט והתייחסויות.
    מאוד התאכזבתי מכך שנכנע לתכתיבי האוצר ולא דרש הכרזת מצב מלחמה – דבר שהיה מביא להפעלת מל"ח ולאחריות הממשלה לאזרחי הצפון בזמן המלחמה. הוא בהחלט שותף בעיני להפקרת האזרחים לחסדי העמותות למיניהן.
    המסמר האחרון היה מבחינתי התקציב "החברתי" שיצא מתחת ידי הממשלה הזו.
    בקיצור – הצגת פרץ כתקווה החברתית האחרונה הינה התייחסות להצהרותיו ולצבע שפמו ולא למעשיו – וזו בעיני גזענות לשמה. יתכן שדווקא עמי אילון ואבישי ברוורמן הם התקווה החברתית שלנו. (למרות העובדה שאילון הוא אדמירל)

  10. דבורית

    כשמסתכלים על התמונה הקבוצתית של אנשי פרץ – הרי שמיד אחריו ניצבו פרופ' ברוורמן, עמי אילון, יולי תמיר ושלי יחימוביץ. לא בדיוק נטישת האשכנזים את מפלגת העבודה. גם פרץ נבחר לראשות המפלגה בזכות יכולת הגיוס וההסעה של תומכיו, שהסתמכה על מעמדו בהסתדרות. למה לפרץ מותר ולפואד אסור? ומה רע במצביעים מהמגזר הערבי?
    שגיאותיו של פרץ החלו מהרגע הראשון להיבחרו וכולן התבססו על יוהרה וזניחת אנשים ודרך. לאחר נצחונו הזעום על פרס לא הוכיח גדלות נפש ולא קרא לו להשתתף בהנהגה והוביל לפרישתו של פרס מהעבודה. פייר – התאכזבתי. כשבחר להיות שר הביטחון, לא דאג לבחירת תומכי דרכו הפוליטית לממשלה אלא רק לעצמו וזנח את האג'נדה החברתית כאילו היתה בגד שלבש רק לצרכי בחירות – התאכזבתי שנית.
    דווקא מתפקודו כשר ביטחון לא התאכזבתי – הוא אינו אחראי, לדעתי, למצבו של הצבא ערב המלחמה ויתכן שאף רצוי שיהיה אזרח בתפקיד שיראה דברים בצורה אחרת וישנה נקודות מבט והתייחסויות.
    מאוד התאכזבתי מכך שנכנע לתכתיבי האוצר ולא דרש הכרזת מצב מלחמה – דבר שהיה מביא להפעלת מל"ח ולאחריות הממשלה לאזרחי הצפון בזמן המלחמה. הוא בהחלט שותף בעיני להפקרת האזרחים לחסדי העמותות למיניהן.
    המסמר האחרון היה מבחינתי התקציב "החברתי" שיצא מתחת ידי הממשלה הזו.
    בקיצור – הצגת פרץ כתקווה החברתית האחרונה הינה התייחסות להצהרותיו ולצבע שפמו ולא למעשיו – וזו בעיני גזענות לשמה. יתכן שדווקא עמי אילון ואבישי ברוורמן הם התקווה החברתית שלנו. (למרות העובדה שאילון הוא אדמירל)

  11. יעל

    שפם או לא שפם, מזרחי או לא, פרץ אחראי למצבו. גם הוא כמו כל הגנרלים ובננצ'יקים לשעבר, הוא רק עסוק בכוחו, במעמדו ובכסא שלו. ולא בעקרונות מהותיים, חברתיים או אחרים. ראינו איך כל הצהרותיו "העקרוניות" נמחו בשנייה ברגע שנבחר ונכנס לממשלה חשוכה ולמלחמה מיותרת. יש אפליה על רקע עדתי, שנות ה 50 עדין רלוונטיות – אבל ספציפית ביחס לפרץ נמאס מהתירוץ הזה. הוא אינו שונה משאר בעלי התארים שהזכרתם תפסיקו לגונן עליו בהתחסדות שכזו. זה מעליב את האינטליגנציה.

  12. יעל

    שפם או לא שפם, מזרחי או לא, פרץ אחראי למצבו. גם הוא כמו כל הגנרלים ובננצ'יקים לשעבר, הוא רק עסוק בכוחו, במעמדו ובכסא שלו. ולא בעקרונות מהותיים, חברתיים או אחרים. ראינו איך כל הצהרותיו "העקרוניות" נמחו בשנייה ברגע שנבחר ונכנס לממשלה חשוכה ולמלחמה מיותרת. יש אפליה על רקע עדתי, שנות ה 50 עדין רלוונטיות – אבל ספציפית ביחס לפרץ נמאס מהתירוץ הזה. הוא אינו שונה משאר בעלי התארים שהזכרתם תפסיקו לגונן עליו בהתחסדות שכזו. זה מעליב את האינטליגנציה.

  13. איריס

    האומרים "זה היה רלוונטי לשנות החמישים" רוצים לומר, היתה איזו בעיה בעבר, לפני איזה חמישים שנה. נכון שנקודת ההתחלה של המזרחים היתה פחות טובה, אבל אפילו הם הצליחו וחלקם אפילו התחתנו עם פולניות. מכיוון שכך, הרי שהכל הסתדר…
    האמת היא שפעם אנחנו צריכים לעשות סיעור מוחות ולבנות מדד הצלחה למזרחי. לרוב זה כולל נישואים עם אשכנזי, פקטור עם משקל רב בשקלול, כי זה אומר שהמזרחי נהיה "ישראלי", ואז הכל בסדר. כמו ברפובליקה הצרפתית. הבחור נמהל בהצלחה…
    חבר הפנה אותי היום לקישור הזה:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3406483,00.html
    בו מספר לנו קציר למה כדאי שפרס יהיה הנשיא של ישראל, ולמה לא כדאי שאפילו הרב לאו לא יהיה:
    קציר אף בירך על החלטת הרב לאו שלא להתמודד לנשיאות. "אני לא חושב שהוא מתאים. הוא תלמיד חכם, אבל הוא לא חי את מערכת הביטחון, את מה שקורה בצבא, את הקיבוץ, אז אני לא חושב שהוא מתאים. הוא יודע דברים נפלאים, אבל הוא לא מייצג את כל מדינת ישראל".
    אם צריך לבחור בין החוכמה לבטחון, לצבא ולקיבוץ, הבחירה של קציר ברורה.

  14. איריס

    האומרים "זה היה רלוונטי לשנות החמישים" רוצים לומר, היתה איזו בעיה בעבר, לפני איזה חמישים שנה. נכון שנקודת ההתחלה של המזרחים היתה פחות טובה, אבל אפילו הם הצליחו וחלקם אפילו התחתנו עם פולניות. מכיוון שכך, הרי שהכל הסתדר…
    האמת היא שפעם אנחנו צריכים לעשות סיעור מוחות ולבנות מדד הצלחה למזרחי. לרוב זה כולל נישואים עם אשכנזי, פקטור עם משקל רב בשקלול, כי זה אומר שהמזרחי נהיה "ישראלי", ואז הכל בסדר. כמו ברפובליקה הצרפתית. הבחור נמהל בהצלחה…
    חבר הפנה אותי היום לקישור הזה:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3406483,00.html
    בו מספר לנו קציר למה כדאי שפרס יהיה הנשיא של ישראל, ולמה לא כדאי שאפילו הרב לאו לא יהיה:
    קציר אף בירך על החלטת הרב לאו שלא להתמודד לנשיאות. "אני לא חושב שהוא מתאים. הוא תלמיד חכם, אבל הוא לא חי את מערכת הביטחון, את מה שקורה בצבא, את הקיבוץ, אז אני לא חושב שהוא מתאים. הוא יודע דברים נפלאים, אבל הוא לא מייצג את כל מדינת ישראל".
    אם צריך לבחור בין החוכמה לבטחון, לצבא ולקיבוץ, הבחירה של קציר ברורה.

  15. תורגמן שמעון

    יש הגזמות גם כאן בהתקפות על עמיר פרץ,האיש לא זכה אפילו שעה אחת של חסד, רק העז ולקח תיק הביטחון ומאז כל העולם נגדו וניסו להכשילו,מפלגת העבודה ידועה בעריפת ראשי מנהיגיה,כל אחד מסיבותיו שלו, לקיחת תיק הביטחון הייתה מתוך אחריות לאומית, נכון גם משיקולים פוליטיים האומרים כי מפלגה שרוצה להיות אלטרנטיבה צריכה אחד משלושת התיקים ביטחון, אוצר,חוץ,בין שלושתם אוצר לא היה ניתן לו בשום אופן, ביטחון עדיף על חוץ, רווחה הבטיח שיהיה בידי המפלגה עובדתית הביא אותו, חינוך תיק חשוב הביא אותו,בתוך שנה מטורפת הצליח לקדם נושאים שהיו לנו אולי מובנים מאליהם,יותר אמונים בצבא, יותר הצטיידות, יותר מוכנות, המלחמה מול עזה מנוהלת במינון ובנחרצות
    ללא התלהמות וכניבה לביצה העזתית,בנושא החברתי השגים,בשכר מינימום, עובדי חב' כוח אדם, תקציב לסל תרופות ועוד, צריך לתת לו הזדמנות ללא ששמים לו מקלות בגלגלים, לאיש יש דרך ואמונה, ציוני הלכה למעשה ,

  16. תורגמן שמעון

    יש הגזמות גם כאן בהתקפות על עמיר פרץ,האיש לא זכה אפילו שעה אחת של חסד, רק העז ולקח תיק הביטחון ומאז כל העולם נגדו וניסו להכשילו,מפלגת העבודה ידועה בעריפת ראשי מנהיגיה,כל אחד מסיבותיו שלו, לקיחת תיק הביטחון הייתה מתוך אחריות לאומית, נכון גם משיקולים פוליטיים האומרים כי מפלגה שרוצה להיות אלטרנטיבה צריכה אחד משלושת התיקים ביטחון, אוצר,חוץ,בין שלושתם אוצר לא היה ניתן לו בשום אופן, ביטחון עדיף על חוץ, רווחה הבטיח שיהיה בידי המפלגה עובדתית הביא אותו, חינוך תיק חשוב הביא אותו,בתוך שנה מטורפת הצליח לקדם נושאים שהיו לנו אולי מובנים מאליהם,יותר אמונים בצבא, יותר הצטיידות, יותר מוכנות, המלחמה מול עזה מנוהלת במינון ובנחרצות
    ללא התלהמות וכניבה לביצה העזתית,בנושא החברתי השגים,בשכר מינימום, עובדי חב' כוח אדם, תקציב לסל תרופות ועוד, צריך לתת לו הזדמנות ללא ששמים לו מקלות בגלגלים, לאיש יש דרך ואמונה, ציוני הלכה למעשה ,

  17. לא עוקצני

    "עם נבל ולא חכם!":

    לא רק שפרץ לא זכה לשעה אחת של חסד, הוא הפך לברווז המטווח המועדף על כל הצדדים, כולל הקהל הקדוש הזה.
    לא רק "הפרשנים" בערוצי התקשורת השונים
    לא רק "הביטחוניסטים"
    לא רק בני "ההתיישבות העובדת"
    לא זקנות אשכנזיות מגבעתיים:
    גם ל"נושאי הדגל החברתי" שלא מוכנים לטבול בהן בביצה הפוליטית היה נח לתקוף את מי שכן קפץ למיים: חיפוש של רשימות ותגובות באתר הזה – אפילו עוד לפני זכייתו של פרץ בראשות העבודה יוכיח שהוא זכה ליחס קר צבוע ומרושע ממש.
    עמיר פרץ המשיך הלאה, זכה בראשות העבודה ובפעם הראשונה הצליח לרגע להזיז את סדר היום הבטחוני ולדבר על סדר יום חברתי. רק בכך הוא הביא תרומה משמעותית יותר מכל הגבב הריק שמחוץ למערכת הפוליטית.
    בשלב זה הוא הוכפש באופן מרושע לא רק ע"י אמנון אברמוביץ ואילה חסון אלא גם ע"י "החוגים החברתיים". חלק נימקו את ההתקפה עליו בטיעון שזה בעצם עוזר לו – גם כדי שהציבור לא יפחד מהדימוי היותר-מדי סוצילאליסטי וגם כדי שהוא יהיה מחוייב יותר לסדר היום החברתי. בדיעבד, מה שפרץ היה צריך זה בסיס תמיכה רחב ולגיטימציה, ואת זה הוא לא קיבל אפילו כאן.

    פרץ לא עט על תיק הבטחון מתוך שאיפה לעטות מדליות; הוא עשה כך לאחר שלא הצליח לזכות בתיק האוצר ומכיוון שהדברים הבאים היו ברורים מעל לכל ספק:
    ראשית, תיק הבטחון הוא התיק היחידי שיש לו אוטונומיה מסויימת מול משרד האוצר – מה היה מועיל לפרץ להיות שר רווחה כשתקציב הרווחה נקבע ע"י משרד האוצר?!
    שנית, פרץ, "ילד החוץ", היה חייב לקחת עליו את תיק הבטחון כדי לזכות בלגיטימציה בהמשך הדרך לראשות הממשלה. ישיבה באופוזיציה לא הייתה שיקול ריאלי מבחינה פוליטית מכיוון שלאור התוצאות הנמוכות בבחירות, מרכז המפלגה היה מעיף אותו לעזאזל ומושיב כל פיגורה אחרת שהייתה מוכנה לשבת בממשלה. וכידוע, במפלגת העבודה לא חסרות "פיגורות" שמוכנות לשבת בממשלה עבור נזיד עדשים.
    שלישית – ואולי החשוב מכל – הוא הצליח (למרות שהעבודה קיבלה רק 19 מנדטים בבחירות), לקבוע קווי יסוד לממשלה עוד לפני ששום שר וסגן שר נכנסו למשרד. הדוגמה הברורה ביותר היא שהוא זה שהעלה את שכר המינימום.

    מבחינת תפקודו במשרד זה – הוא אכל את פרות הבאושים של כל הבטחוניסטים שהסתובבו בשטח לפניו. מיום ליום מתברר עד כמה כשל הצבא – לא רק בהערכותיו, אלא גם במקצועיות של פעולותיו השוטפות.

    גם הפריימריז לעבודה הן המשך של ניסיון החיסול של ילד החוץ.

    למרות מסע הדה-לגיטימציה הממושך, עמיר פרץ לא חטא יותר מאחרים. אני רוצה שעמיר פרץ ישאר במפלגת העבודה, אני רוצה שעמיר פרץ ישאר על המפה הפוליטית ואני רוצה שעמיר פרץ יהיה ראש הממשלה.

    כל השמחים לאיד – בין אם מדובר במצקצקים באתר הזה שאומרים עכשיו "אמרנו לכם", ובין אם מדובר בסכינאים כאלה ואחרים (במערכות השלטון ובמערכות המקרופון) – לא מעריכים נכון את עוצמתו של הזרם התת-קרקעי שכן מחפש מוצא ועמיר פרץ הוא אפשרות הביטוי הטובה ביותר שלו.

  18. לא עוקצני

    "עם נבל ולא חכם!":

    לא רק שפרץ לא זכה לשעה אחת של חסד, הוא הפך לברווז המטווח המועדף על כל הצדדים, כולל הקהל הקדוש הזה.
    לא רק "הפרשנים" בערוצי התקשורת השונים
    לא רק "הביטחוניסטים"
    לא רק בני "ההתיישבות העובדת"
    לא זקנות אשכנזיות מגבעתיים:
    גם ל"נושאי הדגל החברתי" שלא מוכנים לטבול בהן בביצה הפוליטית היה נח לתקוף את מי שכן קפץ למיים: חיפוש של רשימות ותגובות באתר הזה – אפילו עוד לפני זכייתו של פרץ בראשות העבודה יוכיח שהוא זכה ליחס קר צבוע ומרושע ממש.
    עמיר פרץ המשיך הלאה, זכה בראשות העבודה ובפעם הראשונה הצליח לרגע להזיז את סדר היום הבטחוני ולדבר על סדר יום חברתי. רק בכך הוא הביא תרומה משמעותית יותר מכל הגבב הריק שמחוץ למערכת הפוליטית.
    בשלב זה הוא הוכפש באופן מרושע לא רק ע"י אמנון אברמוביץ ואילה חסון אלא גם ע"י "החוגים החברתיים". חלק נימקו את ההתקפה עליו בטיעון שזה בעצם עוזר לו – גם כדי שהציבור לא יפחד מהדימוי היותר-מדי סוצילאליסטי וגם כדי שהוא יהיה מחוייב יותר לסדר היום החברתי. בדיעבד, מה שפרץ היה צריך זה בסיס תמיכה רחב ולגיטימציה, ואת זה הוא לא קיבל אפילו כאן.

    פרץ לא עט על תיק הבטחון מתוך שאיפה לעטות מדליות; הוא עשה כך לאחר שלא הצליח לזכות בתיק האוצר ומכיוון שהדברים הבאים היו ברורים מעל לכל ספק:
    ראשית, תיק הבטחון הוא התיק היחידי שיש לו אוטונומיה מסויימת מול משרד האוצר – מה היה מועיל לפרץ להיות שר רווחה כשתקציב הרווחה נקבע ע"י משרד האוצר?!
    שנית, פרץ, "ילד החוץ", היה חייב לקחת עליו את תיק הבטחון כדי לזכות בלגיטימציה בהמשך הדרך לראשות הממשלה. ישיבה באופוזיציה לא הייתה שיקול ריאלי מבחינה פוליטית מכיוון שלאור התוצאות הנמוכות בבחירות, מרכז המפלגה היה מעיף אותו לעזאזל ומושיב כל פיגורה אחרת שהייתה מוכנה לשבת בממשלה. וכידוע, במפלגת העבודה לא חסרות "פיגורות" שמוכנות לשבת בממשלה עבור נזיד עדשים.
    שלישית – ואולי החשוב מכל – הוא הצליח (למרות שהעבודה קיבלה רק 19 מנדטים בבחירות), לקבוע קווי יסוד לממשלה עוד לפני ששום שר וסגן שר נכנסו למשרד. הדוגמה הברורה ביותר היא שהוא זה שהעלה את שכר המינימום.

    מבחינת תפקודו במשרד זה – הוא אכל את פרות הבאושים של כל הבטחוניסטים שהסתובבו בשטח לפניו. מיום ליום מתברר עד כמה כשל הצבא – לא רק בהערכותיו, אלא גם במקצועיות של פעולותיו השוטפות.

    גם הפריימריז לעבודה הן המשך של ניסיון החיסול של ילד החוץ.

    למרות מסע הדה-לגיטימציה הממושך, עמיר פרץ לא חטא יותר מאחרים. אני רוצה שעמיר פרץ ישאר במפלגת העבודה, אני רוצה שעמיר פרץ ישאר על המפה הפוליטית ואני רוצה שעמיר פרץ יהיה ראש הממשלה.

    כל השמחים לאיד – בין אם מדובר במצקצקים באתר הזה שאומרים עכשיו "אמרנו לכם", ובין אם מדובר בסכינאים כאלה ואחרים (במערכות השלטון ובמערכות המקרופון) – לא מעריכים נכון את עוצמתו של הזרם התת-קרקעי שכן מחפש מוצא ועמיר פרץ הוא אפשרות הביטוי הטובה ביותר שלו.

  19. פנסיונר

    בויכוח הניטש בתוך מפלגת העבודה בין עמי אילון וברק,כאיש מפלגת העבודה לשעבראני מרשה לעצמי להביע את דעתי, ברק כבעל מחשבה צבאית טיפוסית רואה את המאבק עם הפלסטינים רק בדרכם של אנשי צבא,
    ומתוך הנסיון של ברק בכל משא ומתן עם גורמים חיצוניים ופנימיים [סוריה פלסטינים וגם עם חבריו למפלגה] הוא ניכשל בכל מה שנגע בו.ולפי דברי מר קלינטון הוא קיבל רגליים קרות וגם עם הפלסטינים הוא היציע הצעות לעראפת שלא יכול היה לקבל,והיום הוא מספר ספורים,שהוא רק רצה להוריד את המסכה מפרצופו של עראפת. בשביל זה לא הולכים לועידת פסגה.
    לעומתו מר עמי אילון התחיל את דרכו הפוליטית מדינית, בנסיון להגיע להסכם פוליטי מדיני עם הצד השני ולא להגיע להסכם על הרובים של צהל. לתחילת דרכו הפוליטית נראה כאן נסיון פוליטי רציני וכשלונו של פרץ צריך לתת לציבור לעמי אילון את היכולת להנהיג את מפלגת העבודה.

  20. פנסיונר

    בויכוח הניטש בתוך מפלגת העבודה בין עמי אילון וברק,כאיש מפלגת העבודה לשעבראני מרשה לעצמי להביע את דעתי, ברק כבעל מחשבה צבאית טיפוסית רואה את המאבק עם הפלסטינים רק בדרכם של אנשי צבא,
    ומתוך הנסיון של ברק בכל משא ומתן עם גורמים חיצוניים ופנימיים [סוריה פלסטינים וגם עם חבריו למפלגה] הוא ניכשל בכל מה שנגע בו.ולפי דברי מר קלינטון הוא קיבל רגליים קרות וגם עם הפלסטינים הוא היציע הצעות לעראפת שלא יכול היה לקבל,והיום הוא מספר ספורים,שהוא רק רצה להוריד את המסכה מפרצופו של עראפת. בשביל זה לא הולכים לועידת פסגה.
    לעומתו מר עמי אילון התחיל את דרכו הפוליטית מדינית, בנסיון להגיע להסכם פוליטי מדיני עם הצד השני ולא להגיע להסכם על הרובים של צהל. לתחילת דרכו הפוליטית נראה כאן נסיון פוליטי רציני וכשלונו של פרץ צריך לתת לציבור לעמי אילון את היכולת להנהיג את מפלגת העבודה.

  21. יעל

    האימון הזה מלמד את האנשים להשתמש בכלים שיעזרו להם לשרוד במציאות הזו בה נעלמה האידיאולוגיה וכל אדם קרוב אצל עצמו. נעלמו העקרונות, האידיאולוגיות, עיתונות כבר אינה מקום לדיווח או דיון הוגן ומעשיר אלא קרש קפיצה לכל מיני פוליטיקאים לא יוצלחים. עתון כבר אינו חלק מתרבות כתובה.
    קואצ'ינג הוא המקום בו אדם לומד לשמור על שפיותו, על עקרונותיו מבלי להשחית את מידותיו. זה הרע במיעוטו. אבל זה עצוב. כי תראו מה אנחנו עושים כאן על מסך המחשב? כותבים כותבים וכותבים ולמרות היות המקום הזה אחד מארגוני מחאה רבים, אין להם משקל אמיתי באיזון שבין השחתת המידות ושמירה על ערכים.

  22. יעל

    האימון הזה מלמד את האנשים להשתמש בכלים שיעזרו להם לשרוד במציאות הזו בה נעלמה האידיאולוגיה וכל אדם קרוב אצל עצמו. נעלמו העקרונות, האידיאולוגיות, עיתונות כבר אינה מקום לדיווח או דיון הוגן ומעשיר אלא קרש קפיצה לכל מיני פוליטיקאים לא יוצלחים. עתון כבר אינו חלק מתרבות כתובה.
    קואצ'ינג הוא המקום בו אדם לומד לשמור על שפיותו, על עקרונותיו מבלי להשחית את מידותיו. זה הרע במיעוטו. אבל זה עצוב. כי תראו מה אנחנו עושים כאן על מסך המחשב? כותבים כותבים וכותבים ולמרות היות המקום הזה אחד מארגוני מחאה רבים, אין להם משקל אמיתי באיזון שבין השחתת המידות ושמירה על ערכים.

  23. שרון

    לא הגנו על פרץ לאורך כל תקופת כהונתו. מרגע שקיבל את תיק הבטחון והיה שותף למלחמה- בעטתם בו ככלי אין חפץ בו. למרות שהוא הודה שקבלת תיק הבטחון היתה טעות (רעיון שרקחה יולי תמיר, כזכור, כדי שהיא תקבל את החינוך), אני מבינה שדוח וינוגרד רואה דווקא את חלוץ ואולמרט כנושאים במרבית האחריות לכשלון הצבאי בלבנון. דווקא פרץ היה זה שניסה לרסן את חלוץ בהיקף ההפצצות, וקבע שיעד של החזרת החטופים הוא בלתי ריאלי.

    אבל נניח לכך. מה שהפליא אותי לאורך השנה האחרונה היא איך פרץ נותר חסר הגנה מול גלי הגזענות כלפיו. מעולם לא היה פוליטיקאי שהותקף באופן גזעני ומתועב כל כך, וללא הפסק, כפי שראינו בשנה האחרונה. ולי נראה שהראשונים שהפקירו אותו היו האינטלקטואלים המזרחים (אפילו שלי יחימוביץ עמדה לצידו תקופה ארוכה יותר מכם). אפילו כשהירשזון, שנבחר לקחת את האוצר במקום פרץ, התגלה כשיילוק וגנב- לא קם אחד ואמר שאצל עמיר פרץ זה לא היה קורה. לפחות המציאות הוכיחה את מה שכל מעצבי המציאות מנסים להכחיש: האלטרנטיבות לפרץ היו גרועות יותר (ועכשיו נקבל גם את ברק, לקינוח).

  24. שרון

    לא הגנו על פרץ לאורך כל תקופת כהונתו. מרגע שקיבל את תיק הבטחון והיה שותף למלחמה- בעטתם בו ככלי אין חפץ בו. למרות שהוא הודה שקבלת תיק הבטחון היתה טעות (רעיון שרקחה יולי תמיר, כזכור, כדי שהיא תקבל את החינוך), אני מבינה שדוח וינוגרד רואה דווקא את חלוץ ואולמרט כנושאים במרבית האחריות לכשלון הצבאי בלבנון. דווקא פרץ היה זה שניסה לרסן את חלוץ בהיקף ההפצצות, וקבע שיעד של החזרת החטופים הוא בלתי ריאלי.

    אבל נניח לכך. מה שהפליא אותי לאורך השנה האחרונה היא איך פרץ נותר חסר הגנה מול גלי הגזענות כלפיו. מעולם לא היה פוליטיקאי שהותקף באופן גזעני ומתועב כל כך, וללא הפסק, כפי שראינו בשנה האחרונה. ולי נראה שהראשונים שהפקירו אותו היו האינטלקטואלים המזרחים (אפילו שלי יחימוביץ עמדה לצידו תקופה ארוכה יותר מכם). אפילו כשהירשזון, שנבחר לקחת את האוצר במקום פרץ, התגלה כשיילוק וגנב- לא קם אחד ואמר שאצל עמיר פרץ זה לא היה קורה. לפחות המציאות הוכיחה את מה שכל מעצבי המציאות מנסים להכחיש: האלטרנטיבות לפרץ היו גרועות יותר (ועכשיו נקבל גם את ברק, לקינוח).

  25. פנסיונר

    בבחירת משרד הבטחון כמשרד החשוב ביותר היא החלטה חשובה ביותר שלקח על עצמו עמיר פרץ, ומוצדקת! השגיאות שנעשו הן תוצאה של חוסר נסיון ומתוך הזמן הקצר שניתן לו ללימוד הבעיות של המשרד.
    השגיאה הראשונה היתה הכניסה ללא צוות יועצים מקצועי ובעל אורנטציה של חתירה להסדר מדיני.עם הפלסטינים.
    יועץ מדיני, יועץ כלכלי [ שבקי בתקציב המשרד ] ,יועץ צבאי,להכרת צהל, ויועץ לעיניני הממשל הצבאי. והגדר, בממשל הצבאי השליטה היא עדין בידי המתנחלים, ששולטים בשטח בעזרת צהל ומדיניות הימין. בממשל הצבאי ובצהל נמצאת האפשרות לשנות את סדרי העדיפויות. הלאומי. [ראה ועדת ברודט האחרונה ] החברתי והכלכלי .לכן קבלת משרד הבטחון היתה חישוב נכון.ומוצדק.
    השגיאה של פרץ היתה כי הוא נשאב בלחץ אולמרט חלוץ לתוך מלחמה מיותרת ,כי לא היו לידו אנשים מתאימים לעזור לו להתגבר על הלחץ שהיפעילו עליו אולמרט וחלוץ.על שגיעות יש צורך לשלם ועל פרץ לשלם את המחיר ולא להיכנע לספינים של אויבים מבית ואויבים ממפלגות גזעניות שלא רצו לסבול את האיש עם השפם בעמדה הבכירה,וכן אנשים מזרחיים בעלי רגשי נחיתות עמוקים.המאבק זקוק להמשכיות.

  26. פנסיונר

    בבחירת משרד הבטחון כמשרד החשוב ביותר היא החלטה חשובה ביותר שלקח על עצמו עמיר פרץ, ומוצדקת! השגיאות שנעשו הן תוצאה של חוסר נסיון ומתוך הזמן הקצר שניתן לו ללימוד הבעיות של המשרד.
    השגיאה הראשונה היתה הכניסה ללא צוות יועצים מקצועי ובעל אורנטציה של חתירה להסדר מדיני.עם הפלסטינים.
    יועץ מדיני, יועץ כלכלי [ שבקי בתקציב המשרד ] ,יועץ צבאי,להכרת צהל, ויועץ לעיניני הממשל הצבאי. והגדר, בממשל הצבאי השליטה היא עדין בידי המתנחלים, ששולטים בשטח בעזרת צהל ומדיניות הימין. בממשל הצבאי ובצהל נמצאת האפשרות לשנות את סדרי העדיפויות. הלאומי. [ראה ועדת ברודט האחרונה ] החברתי והכלכלי .לכן קבלת משרד הבטחון היתה חישוב נכון.ומוצדק.
    השגיאה של פרץ היתה כי הוא נשאב בלחץ אולמרט חלוץ לתוך מלחמה מיותרת ,כי לא היו לידו אנשים מתאימים לעזור לו להתגבר על הלחץ שהיפעילו עליו אולמרט וחלוץ.על שגיעות יש צורך לשלם ועל פרץ לשלם את המחיר ולא להיכנע לספינים של אויבים מבית ואויבים ממפלגות גזעניות שלא רצו לסבול את האיש עם השפם בעמדה הבכירה,וכן אנשים מזרחיים בעלי רגשי נחיתות עמוקים.המאבק זקוק להמשכיות.

  27. אורלי בנימין

    נכון, הניתוח של יוסי יונה מדוייק. כל מילה חקוקה בסלע. ויחד אם זאת אני מבינה את מה שקרה לעמיר פרץ נוכח חסימת משרד האוצר, נוכח דוקטרינות מיליטריסטיות שלא קל לצאת נגדן, נוכח דוקטרינות נאו-ליברליות ונוכח קושי לתת אמון באיש מהסובבים. הריסוק וההגחכה שלו בשיח הציבורי חסמו את האפשרות של עמיר פרץ, לביסוס עמדה חזקה נפרדת שיהיה לה קשר לעמדותיו היוניות ולמערכת הערכים הסוציאל-דמוקרטית שלו. מתוך ראייה כזו אני מסרבת לשתף פעולה עם הביקורת הסוחפת עליו ועל פועלו ואני סבורה שחסידי ההתנגדות הסוציאל-דמוקרטית, המבינים את אורך הטווח של המאבק בעריצות הנאו-ליברלית הבאה ממשרד האוצר ומעדת המצייתים לו, צריכים לתמוך באיש הזה שיש לו ההבנה הפוליטית ואורך הנשימה הדרושים בכדי לרומם ולו במעט את הסיכוי להתנגדות. בכל המערכת הפוליטית הציונית אין עוד אדם אחד שיכול להתמקם כקורא תיגר על הנאו-ליברליזם השלטוני. שלי יחימוביץ' הפועלת באופן מבורך ותוך שיתוף פעולה חשוב עם חברי כנסת חתרניים אחרים כמו סולודקין וחנין, ישירות נגד החשב הכללי באוצר, זקוקה לתמיכה מבחוץ ואחת הדרכים לתמוך בפועלה היא לא להותיר את בן בריתה לבדו. להתייצב לצידו ובאמצעותו לצידה. השינוי לא יתחיל מחר בבוקר. הוא יבוא כתוצאה של תהליך איטי שתחילתו בהתמקמות בעמדה לגיטימית. עלינו להתחבר לסבלנות. לא לנטוש.

  28. אורלי בנימין

    נכון, הניתוח של יוסי יונה מדוייק. כל מילה חקוקה בסלע. ויחד אם זאת אני מבינה את מה שקרה לעמיר פרץ נוכח חסימת משרד האוצר, נוכח דוקטרינות מיליטריסטיות שלא קל לצאת נגדן, נוכח דוקטרינות נאו-ליברליות ונוכח קושי לתת אמון באיש מהסובבים. הריסוק וההגחכה שלו בשיח הציבורי חסמו את האפשרות של עמיר פרץ, לביסוס עמדה חזקה נפרדת שיהיה לה קשר לעמדותיו היוניות ולמערכת הערכים הסוציאל-דמוקרטית שלו. מתוך ראייה כזו אני מסרבת לשתף פעולה עם הביקורת הסוחפת עליו ועל פועלו ואני סבורה שחסידי ההתנגדות הסוציאל-דמוקרטית, המבינים את אורך הטווח של המאבק בעריצות הנאו-ליברלית הבאה ממשרד האוצר ומעדת המצייתים לו, צריכים לתמוך באיש הזה שיש לו ההבנה הפוליטית ואורך הנשימה הדרושים בכדי לרומם ולו במעט את הסיכוי להתנגדות. בכל המערכת הפוליטית הציונית אין עוד אדם אחד שיכול להתמקם כקורא תיגר על הנאו-ליברליזם השלטוני. שלי יחימוביץ' הפועלת באופן מבורך ותוך שיתוף פעולה חשוב עם חברי כנסת חתרניים אחרים כמו סולודקין וחנין, ישירות נגד החשב הכללי באוצר, זקוקה לתמיכה מבחוץ ואחת הדרכים לתמוך בפועלה היא לא להותיר את בן בריתה לבדו. להתייצב לצידו ובאמצעותו לצידה. השינוי לא יתחיל מחר בבוקר. הוא יבוא כתוצאה של תהליך איטי שתחילתו בהתמקמות בעמדה לגיטימית. עלינו להתחבר לסבלנות. לא לנטוש.

  29. מכלוף

    חוץ מהגזענות ומהגחכה (האשכנזית)שהיו מנת חלקו של פרץ…….אי אפשר להיתעלם ממזרחים אינטלקטואלים,ובורים כאחד ,שראו בפרץ בובה שחורה ומכוערת

  30. מכלוף

    חוץ מהגזענות ומהגחכה (האשכנזית)שהיו מנת חלקו של פרץ…….אי אפשר להיתעלם ממזרחים אינטלקטואלים,ובורים כאחד ,שראו בפרץ בובה שחורה ומכוערת

  31. ג. אביבי

    המאמר של יוסי יונה הוא נכון בעיקרו, אולם אני חושב שראשית ההתדרדרות בעשייה אצל פרץ החלה ביום זכייתו בראשות העבודה. באותו מעמד הודיע פרץ קבל עם ותקשורת שהוא "קובר את השד העדתי….". כבר באותו מעמד ניתן היה להבחין שמדובר באופורטוניסט שמנסה להחניף לטעמם של האוליגרכיה ותומכי הגזענות, כלומר ילד טוב שדרות שלא יפריע לאצולת הממון בדרכה להתעשרות ע"ח רוב העם.
    ההתלבטות בביקורת על פרץ נהירה לי. מצד אחד פרץ היה קורבן להסתה גזענית פרועה מרגע זכייתו בבחירות הפנימיות בעבודה, מאידך, מרגע היבחרו הוא עשה כמעט הכל לחזק את כל האמירות וההשמצות נגדו ובכך לחזק את הגזענות האשכנזית, שצברה הון גדול מהתנהגותו. התנהגותו למן רגע "קבירת השד המזרחי", דרך לקיחת משרד הביטחון ועד מחדלי/פשעי לבנון-2 לא מאפשרת שום הגנה עליו כמנהיג מזרחי.

  32. ג. אביבי

    המאמר של יוסי יונה הוא נכון בעיקרו, אולם אני חושב שראשית ההתדרדרות בעשייה אצל פרץ החלה ביום זכייתו בראשות העבודה. באותו מעמד הודיע פרץ קבל עם ותקשורת שהוא "קובר את השד העדתי….". כבר באותו מעמד ניתן היה להבחין שמדובר באופורטוניסט שמנסה להחניף לטעמם של האוליגרכיה ותומכי הגזענות, כלומר ילד טוב שדרות שלא יפריע לאצולת הממון בדרכה להתעשרות ע"ח רוב העם.
    ההתלבטות בביקורת על פרץ נהירה לי. מצד אחד פרץ היה קורבן להסתה גזענית פרועה מרגע זכייתו בבחירות הפנימיות בעבודה, מאידך, מרגע היבחרו הוא עשה כמעט הכל לחזק את כל האמירות וההשמצות נגדו ובכך לחזק את הגזענות האשכנזית, שצברה הון גדול מהתנהגותו. התנהגותו למן רגע "קבירת השד המזרחי", דרך לקיחת משרד הביטחון ועד מחדלי/פשעי לבנון-2 לא מאפשרת שום הגנה עליו כמנהיג מזרחי.

  33. אלעד הן

    מרוב כותבי העוקץ פרץ לא זכה לרגע חסד. מי שמסרב להכיר בכך שהדרך להפיכת החברה עוברת דרך הפוליטיקה המלוכלכת ימשיך תמיד לבכות לאחר מעשה (ולהגיד "אמרנו לכם") את המהלכים השגויים שעשו פוליטיקאים כאלה ואחרים.
    יש מי שנהנה מזה. שיהיה לו לבריאות.
    מי שרוצה בכל זאת שמשהו יזוז, צריך להתחיל עכשיו לתת תמיכה בכל הכוח לעמיר פרץ. מוטב מאוחר מלעולם לא.

  34. אלעד הן

    מרוב כותבי העוקץ פרץ לא זכה לרגע חסד. מי שמסרב להכיר בכך שהדרך להפיכת החברה עוברת דרך הפוליטיקה המלוכלכת ימשיך תמיד לבכות לאחר מעשה (ולהגיד "אמרנו לכם") את המהלכים השגויים שעשו פוליטיקאים כאלה ואחרים.
    יש מי שנהנה מזה. שיהיה לו לבריאות.
    מי שרוצה בכל זאת שמשהו יזוז, צריך להתחיל עכשיו לתת תמיכה בכל הכוח לעמיר פרץ. מוטב מאוחר מלעולם לא.

  35. מואיז

    הליכוד לאחר הקמת קדימה נותר עם 11 מנדטים.
    פרץ, בזכות הקולות של כל המבקרים אותו כאן, הותיר את מפלגת העבודה עם 19 מנדטים. גם אחרי שפרס ואיציק עזבו.

    התמיכה הכי גדולה שניתן לתת לפרץ עכשיו היא לא להצביע מפלגת העבודה ולתת לברק או איילון להסתכל על הראי אחרי שיקבלו 12 מנדטים בבחירות הבאות. אולי רק כך יבינו שמפלגה סוציאל-משהו יכולה להיות מונהגת רק על ידי מזרחי. מי שלא יבין שיילך להרצות בארצות הברית ולהרוויח כסף.

    פרץ עשה הרבה טעויות, הוא לא אלוהים והוא בן אדם, ובכל זאת אם היה עומד בראשות העבודה הייתי נותן לו שוב את קולי. הוא לא זכה לרגע אחד של חסד, לא מצד מפלגתו ולא מצד התיקשורת.

    השד העדתי של פרץ אכן נקבר במפלגת העבודה, האשכנזים השתלטו שוב על הפלנגות שלהם. בינתיים.

  36. מואיז

    הליכוד לאחר הקמת קדימה נותר עם 11 מנדטים.
    פרץ, בזכות הקולות של כל המבקרים אותו כאן, הותיר את מפלגת העבודה עם 19 מנדטים. גם אחרי שפרס ואיציק עזבו.

    התמיכה הכי גדולה שניתן לתת לפרץ עכשיו היא לא להצביע מפלגת העבודה ולתת לברק או איילון להסתכל על הראי אחרי שיקבלו 12 מנדטים בבחירות הבאות. אולי רק כך יבינו שמפלגה סוציאל-משהו יכולה להיות מונהגת רק על ידי מזרחי. מי שלא יבין שיילך להרצות בארצות הברית ולהרוויח כסף.

    פרץ עשה הרבה טעויות, הוא לא אלוהים והוא בן אדם, ובכל זאת אם היה עומד בראשות העבודה הייתי נותן לו שוב את קולי. הוא לא זכה לרגע אחד של חסד, לא מצד מפלגתו ולא מצד התיקשורת.

    השד העדתי של פרץ אכן נקבר במפלגת העבודה, האשכנזים השתלטו שוב על הפלנגות שלהם. בינתיים.

  37. נתאי

    שכר המינימום עלה ב-375 שח אם זה נראה לכם מעט זה רק מפני שאתם לא מרוויחים מינימום.

    חוק חברות כוח אדם עבר בחלקו הראשון

    חוק פנסיה בהכנה

    ונוספו 400 מליון שקלים לשר התרופות.

    נעצרה הפרטת התעשיות הבטחוניות, ונעצרו הפרטות משמעותיות אחרות במשק.

    אתם מדברים, ועמיר פרץ עושה.

  38. נתאי

    שכר המינימום עלה ב-375 שח אם זה נראה לכם מעט זה רק מפני שאתם לא מרוויחים מינימום.

    חוק חברות כוח אדם עבר בחלקו הראשון

    חוק פנסיה בהכנה

    ונוספו 400 מליון שקלים לשר התרופות.

    נעצרה הפרטת התעשיות הבטחוניות, ונעצרו הפרטות משמעותיות אחרות במשק.

    אתם מדברים, ועמיר פרץ עושה.