חדשות מתחום יחסי העבודה בשבדיה

עמי וטורי

שנת 2007 מבשרת כמה הישגים משמעותיים לאיגודים המקצועיים השבדים לצד מספר התפתחויות שליליות שמקורן בחקיקה של ממשלת המרכז ימין.

במהלך חודש מאי האחרון החלה להיחתם שורה של הסכמים קיבוציים ענפיים חדשים לשנים 2007-2010. ההסכמים הראשונים נחתמו ע"י האיגודים המקצועיים המייצגים בעיקר את העובדים היותר חלשים: "איגוד עובדי המסעדות ובתי המלון", "איגוד עובדי המסחר", "איגוד עובדי הגרפיקה והדפוס" ו"איגוד עובדי השירותים המוניציפאליים ושרותי הסיעוד". האיגודים החזקים יותר כמו "איגוד עובדי המתכת" מחכים לרוב לסוף התהליך כדי שיתאפשר להם לתת סיוע לאיגודים החזקים פחות. על פי ההסכמים החדשים, שכולם נגזרים מההנחיות של הנהגת הפדרציה של "איגודי הצווארון הכחול", שכר המינימום צפוי לעלות בשלוש השנים הקרובות בשיעור מצטבר של 16% כלומר עליה משכר בסיס (שהוא בשבדיה השכר לא כולל דמי חופשה, דמי נסיעות ותשלום על שעות נוספות ושעות לילה וחג) של בין 1500 אירו ל 1550 אירו לחודש כיום לשכר של 1740- 1800 אירו לחודש עד שנת 2010. זאת לעומת עליה מצטברת של כ 12% בשכר הממוצע. בשירות המוניציפאלי יש כיום שכר מינימום הנמוך במקצת מסכום זה אבל בענף זה יש גם פרמיה אוטומטית המביאה בפועל לשכר בסיס העולה על 1500 אירו לחודש.

נשים ומהגרים אמורים ליהנות יותר מההתפתחות זו מאחר שחלקם היחסי בקרב מקבלי שכר המינימום משמעותי יותר. בנוסף תשלומי המעסיק לפנסיית האיגוד המקצועי שבאה בנוסף לפנסיה הממלכתית יעלו מ 3.5% מהשכר כיום ל 4.5% מהשכר. זהו תשלום זהה לזה שקיים כבר כיום ע"פ ההסכמים הקיבוציים עליהם חתומות הפדרציה של "עובדי הצווארון הלבן" והפדרציה של "העובדים האקדמאיים".

התפתחות חיובית נוספת בעלת משמעויות מרחיקות לכת הינה החלטת בית הדין של האיחוד האירופאי בסוף חודש מאי שקבע שהאיגודים המקצועיים השבדים פעלו פעולה לגיטימית כאשר "החרימו" את חברת הבניה הלטבית ב"פרשת ווקסהולם". בכך קיבלה סוף סוף "זכות החרם" הנהוגה בארצות סקנדינביה  חותמת כשרות של האיחוד האירופאי. ההחלטה הנוכחית היא תוצר של לחץ כבד ביותר שהפעילו האיגודים המקצועיים הסקנדינבים בסיועם של איגודים מקצועיים אירופאים נוספים על הנהגת האיחוד האירופאי.

לצד הישגיים אלו ממשלת המרכז ימין ביצעה או עומדת לבצע כמה צעדי חקיקה הנתקלים בביקורת חריפה ביותר של האיגודים המקצועיים. הצעד הראשון היה הורדת תקרת השכר המבוטח לצורך דמי אבטלה ומחלה והורדת שיעור דמי האבטלה מ 80% ל 70% מהשכר עבור 100 הימים האחרונים של תקופת האבטלה (הקיצוץ אמור לממן הקלות מס לבעלי משכורות נמוכות ובינוניות). כדי לאזן את הפופולאריות הקורסת שלה בעקבות צעדים אלו, התחיבה הממשלה השבדית להגדיל באופן דרמטי את הסובסידיות לטיפולי שיניים לגילאי 20 עד 64. ילדים וצעירים עד גיל 20 זכאים בשבדיה לטיפולי שיניים חינם כולל טיפולים אורטודנטיים.

החזית החדשה לעימות בין האיגודים המקצועיים והממשלה היא חוקי הקביעות השבדים. בשבדיה בדומה לפינלנד ונורבגיה ובשונה מדנמרק שבה הסדרים אלו קיימים רק מתוקף הסכמים קיבוציים, יש מעין "קביעות" בעבודה מתוקף חוק. ע"פ החוק מותר להעסיק בחוזה קצוב (כלומר כעובד ארעי) רק למשך תקופה של עד חצי שנה או במקרים מסוימים שנה שלאחריה לא ניתן להעסיק את אותו עובד שלא בחוזה פתוח במשך תקופה של שנה לפחות מיום סיום החוזה הקצוב. בשום מצב אסור לעסק להעסיק בו זמנית יותר מ 5 עובדים בחוזה קצוב. עובד שמועסק בחוזה פתוח נהנה מתקופת התראה הולכת ומתארכת לפני פיטורים (עד חצי שנה למי שעובד למעלה מעשר שנים) . כמו כן העילה היחידה לפיטוריו היא צמצומים כלכליים כאשר העובד המפוטר זכאי לחזור לעבודה לפני כל מועסק פוטנציאלי אחר במידה ופעילות העסק מתרחבת מחדש. זכות זו נשמרת לו עד לשנה מיום הפיטורים. הממשלה אינה מתכוונת לבטל את המגבלה על העסקה בו זמנית של מקסימום 5 עובדים בחוזה קצוב. אך היא מבקשת לאפשר למעסיקים להעסיק את אותו עובד בחוזה קצוב למשך תקופה של עד 48 חודש במשך פרק זמן של 5 שנים. האיגודים טוענים שצעד זה ישלול את האפשרות להפוך לעובד קבוע מעובדים רבים בעיקר במקומות עבודה קטנים שבהם חמישה עובדים יכולים להוות את רוב כוח האדם בעסק. כיום מועסקים בשבדיה בחוזה קצוב או כממלאי מקום (אחת העילות היחידות להעסקה דרך חברת כוח אדם) כ 15% מהעובדים. רובם במסגרת עסקים קטנים. לעובדים אלו שכר זהה לזה של עובדים קבועים וזכות שווה לבחור ולהיבחר במסגרת האיגוד המקצועי. אולם האיגודים המקצועיים השבדים מוטרדים מהתופעה ולכן יתכן מאוד שאם ייושמו שינויי החקיקה הדבר יוליך לסיכוך עבודה כללי במשק השבדי.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. yossi

    מעניין עד כמה יחסי עבודה יכולים להיות טובים ובטוחים לעובד
    אולי כדאי ללמוד מעט מהמדינות השונות בעולם הרחב ונאור

  2. yossi

    מעניין עד כמה יחסי עבודה יכולים להיות טובים ובטוחים לעובד
    אולי כדאי ללמוד מעט מהמדינות השונות בעולם הרחב ונאור

  3. יהודית קנולר

    מבקשת את רשותו של עמי וטורי לפרסם מאמר זה בנטו+ שבעריכתי. תודה מראש.

  4. יהודית קנולר

    מבקשת את רשותו של עמי וטורי לפרסם מאמר זה בנטו+ שבעריכתי. תודה מראש.

  5. עמי וטורי

    אין לי בעיה שהמאמר יפורסם במקום אחר בתנאי שינתן קרדיט ל"עוקץ" ושזה מקובל על איציק ויוסי

  6. עמי וטורי

    אין לי בעיה שהמאמר יפורסם במקום אחר בתנאי שינתן קרדיט ל"עוקץ" ושזה מקובל על איציק ויוסי

  7. גלעד

    עמי, קודם כל תודה על המאמר. אין עוד הרבה מקומות שאפשר לקבל בהם ניתוח כה מעמיק על הכלכלה/פוליטיקה במדינות אחרות. הלוואי והיו כאן גם כותבים שעוסקים בצורה דומה בארה"ב וסין…

    ראשית אני רוצה להבהיר לקוראים מהי "פרשת ווקסהולם", מכיוון שנאלצתי לחפש בעצמי אחריה.. באנגלית היא נקראית vaxholm case או laval case. ראשית הפרשה היא עם הכניסה של חברת laval הלטבית לשבדיה, לצורך בניית בית-ספר בעיירה vaxholm. העיירה ייבאה את הפועלים והחומרים, והתכוונה לשלם להם ע"פ החוק הלטבי (כלומר, הרבה פחות). האיגודים המקצועיים השבדים דרשו מהם לשלם ע"פ החוק השבדי (שהוא גם מחמיר יותר מבחינת בטיחות בעבודה). משראשי החברה סירבו (אני מנחש שהעובדים דווקא היו שמחים לזה), החרם שהאיגודים השבדים הטילו על laval הובילו בסוף לקריסת החברה. מלבד השאלה המשפטית, הנושא הפוליטי הוא הקיום של "שווקים פנימיים" באירופה — האם יכולות להתקיים מין "בועות" של מדינה אחת בתוך מדינה אחרת.

    ולשאלה שלי —
    שמעתי שממשלת שבדיה מחרימה חברות מסחריות שונות בעולם, וגם החרימה מדינות שונות בעבר — על בסיס היותן מפירות של זכויות אדם, מזהמות, וכו'. היכן אפשר למצוא עוד מידע בנושא? (איזה חברות, איזה מדינות, ומה הקריטריונים, בעיקר). כמובן שמעניין גם לדעת מה מקומה של ישראל בכל זה.

    ושוב תודה על המאמר!

  8. גלעד

    עמי, קודם כל תודה על המאמר. אין עוד הרבה מקומות שאפשר לקבל בהם ניתוח כה מעמיק על הכלכלה/פוליטיקה במדינות אחרות. הלוואי והיו כאן גם כותבים שעוסקים בצורה דומה בארה"ב וסין…

    ראשית אני רוצה להבהיר לקוראים מהי "פרשת ווקסהולם", מכיוון שנאלצתי לחפש בעצמי אחריה.. באנגלית היא נקראית vaxholm case או laval case. ראשית הפרשה היא עם הכניסה של חברת laval הלטבית לשבדיה, לצורך בניית בית-ספר בעיירה vaxholm. העיירה ייבאה את הפועלים והחומרים, והתכוונה לשלם להם ע"פ החוק הלטבי (כלומר, הרבה פחות). האיגודים המקצועיים השבדים דרשו מהם לשלם ע"פ החוק השבדי (שהוא גם מחמיר יותר מבחינת בטיחות בעבודה). משראשי החברה סירבו (אני מנחש שהעובדים דווקא היו שמחים לזה), החרם שהאיגודים השבדים הטילו על laval הובילו בסוף לקריסת החברה. מלבד השאלה המשפטית, הנושא הפוליטי הוא הקיום של "שווקים פנימיים" באירופה — האם יכולות להתקיים מין "בועות" של מדינה אחת בתוך מדינה אחרת.

    ולשאלה שלי —
    שמעתי שממשלת שבדיה מחרימה חברות מסחריות שונות בעולם, וגם החרימה מדינות שונות בעבר — על בסיס היותן מפירות של זכויות אדם, מזהמות, וכו'. היכן אפשר למצוא עוד מידע בנושא? (איזה חברות, איזה מדינות, ומה הקריטריונים, בעיקר). כמובן שמעניין גם לדעת מה מקומה של ישראל בכל זה.

    ושוב תודה על המאמר!

  9. עמי וטורי

    רוב ההון בשבדיה נורבגיה דנמרק ופינלנד נמצא בידי קרנות פנסיה ממלכתיות וקרנות פנסיה של האיגודים המקצועיים. ע"פ הקוד האתי של קרנות אלו אסור להן להשקיע בחברות המפירות את אמנת זכויות האדם של האו"ם, ואו את אמנת ה ILO (ארגון העבודה העולמי) ואו אמנות בין-לאומית בתחום הגנת הסביבה. כמו כן קרן הפנסיה הממלכתית הנורבגית הבנויה על רווחי הנפט (קרן המחזיקה בקרוב ל 80% מההון הנורבגי) קבעה לעצמה סטנדרטים מחמירים עוד יותר האוסרים גם על השקעות בחברות נשק.
    על פרשת ווקסהולם יש גם מאמר פה בהעוקץ מחודש אוקטובר 2005

  10. עמי וטורי

    רוב ההון בשבדיה נורבגיה דנמרק ופינלנד נמצא בידי קרנות פנסיה ממלכתיות וקרנות פנסיה של האיגודים המקצועיים. ע"פ הקוד האתי של קרנות אלו אסור להן להשקיע בחברות המפירות את אמנת זכויות האדם של האו"ם, ואו את אמנת ה ILO (ארגון העבודה העולמי) ואו אמנות בין-לאומית בתחום הגנת הסביבה. כמו כן קרן הפנסיה הממלכתית הנורבגית הבנויה על רווחי הנפט (קרן המחזיקה בקרוב ל 80% מההון הנורבגי) קבעה לעצמה סטנדרטים מחמירים עוד יותר האוסרים גם על השקעות בחברות נשק.
    על פרשת ווקסהולם יש גם מאמר פה בהעוקץ מחודש אוקטובר 2005

  11. יוסי מימוני כרמון 5\16 בית הכרם ירושלים

    המלצתי היא קודם כל לצפות בכתבה ובסרט שיצרתי "התינוקות מבית וגן" דרך האתר הרשמי של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים ואז תוכלו להביע את דעתכם על הסרט עצמו והכתבה שבו אתם מתבקשים לסייע לי בדבר אחד שעליו אני מתבסס והוא המחקר היפני שנעשה לפני שלושים על שתי בנות בגיל 11 שנה ביו כבר באונברסיטה ובגיל 17 היו לד"ר .אשמח אם תעזרו לי להשיג את הקלטת ונידמה לי שזה שודר בערוץ הראשון מטעם הבי.בי.סי ….הודה לכם מיקרב לב יוסי מימוני

  12. יוסי מימוני כרמון 5\16 בית הכרם ירושלים

    המלצתי היא קודם כל לצפות בכתבה ובסרט שיצרתי "התינוקות מבית וגן" דרך האתר הרשמי של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים ואז תוכלו להביע את דעתכם על הסרט עצמו והכתבה שבו אתם מתבקשים לסייע לי בדבר אחד שעליו אני מתבסס והוא המחקר היפני שנעשה לפני שלושים על שתי בנות בגיל 11 שנה ביו כבר באונברסיטה ובגיל 17 היו לד"ר .אשמח אם תעזרו לי להשיג את הקלטת ונידמה לי שזה שודר בערוץ הראשון מטעם הבי.בי.סי ….הודה לכם מיקרב לב יוסי מימוני