לכל אדם יש זכות לקורת גג

אמור להיות להם ייעוץ משפטי. האם הייעוץ דרכם, דרך שירות ייעוץ פרו–בונו של הלישכה או של קליניקות משפטיות הופעל? מה העילה לפינוי?

לאיש היה ייצוג משפטי והוא הפסיד במשפט – כי החוקים ובתי המשפט מקדשים הרבה יותר זכויות קניין וסמכות של רשויות מאשר זכויות חברתיות של אזרחים, גם אם חיים שנים רבות באותו מבנה בן חדר וחצי. מבחינה משפטית הוא הגיש ערעור שיידון בעוד מספר חודשים, אך לא זכה לעיכוב הליכים עד לבירור הערעור. בכל מקרה, הדרישה שלו כעת היא לא לפנות אותו כל עוד לא מוצע לו פתרון דיור חלופי על ידי החברה הציברוית שפתחה בהליכים נגדו שהיא גם החברה שאמורה לדאוג לחסרי הדיור בתל אביב. אסור לנו לעבור בשתיקה על תהליך של פינוי וזריקת אנשים לרחוב ללא פתרונות דיור. היום זה הוא ומחר אלה יהיו עוד רבים אחרים.

2005-08-30

"טרנספר חברתי" לערי הפריפריה.

מאת: יצחק ג'קי אדרי | http://www.dimonanet.co.il

אחת מהעוולות הקשות ביותר, “טרנספר חברתי” לערי הפריפריה, מתבצעת בחסות משרד השיכון, חברות הדיור הציבורי ומשרד האוצר המעוניין לקדם את תהליך ההפרטה של החברות הממשלתיות לדיור ציבורי.

מזה מספר חודשים רב שמשרד השיכון והחברות המשכנות דיירים בדירות הדיור הציבורי מבצעים “טרנספר חברתי” של זכאים לסיוע בדיור ציבורי מרחבי הארץ לערי הפריפריה, מתוך ידיעה ברורה שהזכאים שנשלחים לערי הפריפריה הם במצב סוציו-אקונומי נמוך ולפעמים חסרי כל.

אותה שכבת אוכלוסיה, הזכאית לקבל סיוע בדיור מהממשלה ומוסדותיה, עוברים מסכת עינויים בצורה מכוונת ע"י משרד השיכון והחברות המשכנות, עד שלאזרח שהתייאש לגור באוהלי מחאה ברחוב ומהטיפול הנוקשה של המוסדות, מקבל את הצעות הדיור שמעמידים לרשותו המוסדות בערי הפריפריה. כך מוצא עצמו זכאי לסיוע בדיור ציבורי מירושלים, מקבל דירת סיוע ממשלתית בעיר דימונה, ירוחם, מצפה רימון או באחת מערי הפריפריה בארץ.

הזכאים לדיור ציבורי, העוברים “טרנספר חברתי” לערי הפריפריה, מצטרפים מיידית למעגלי המצוקה והעוני של העיר, הנסמכים למחלקות הרווחה שקרסו מזה זמן רב מפאת העומס החברתי המופנה אליהם בעקבות המצב הכלכלי המדרדר והמחסור בתקציבים שקוצצו ע"י הממשלה וראשי הרשויות בתוכניות ההבראה שנכפו עליהם.

משרד האוצר, שמתכוון להפריט את החברות הממשלתיות לדיור ציבורי לבעלי הון שירכשו את הנכסים של החברות וינהלו את הדיור הציבורי, נקט במספר שלבים שנועדו לקדם את תהליך ההפרטה המתוכנן.

**בשלב הראשון : נעשה מיפוי של הדירות ברחבי הארץ וקבלת הערכות שמאי לערך הדירות. בהתאם לממצאים שהתקבלו במשרדי הממשלה, התגבשה החלטה לשמור את הדירות בעלות הערך הכספי הגבוה שיהוו את גרעין הדירות בעל ערך הנדל"ן הגבוה והאכותי להפרטה, לדוגמה: דירות הדיור הציבורי בירושלים, חיפה ותל-אביב, ערכם גבוה במאות אחוזים מערך הדירות בערי הפריפריה.
**בשלב השני : משרד השיכון חובר לתהליך ההפרטה למשרד האוצר ומונע מרבבות אנשים בעלי זכאות לדיור ציבורי בערים הגדולות לקבל דיור במקום מגוריהם, דבר המוביל את מחוסרי הדיור לצאת למאבקי מחאה ברחוב אשר מתוקשרים ומתועדים ברחבי המדינה.

**בשלב השלישי : לאחר שהתישו את מחוסרי הדיור במאבק בערים הגדולות, מגיע השלב שבו מוצעות לזכאים דירות בערי הפריפריה כדימונה, ירוחם ומצפה רימון. בשלב הרביעי : החברות הממשלתיות המשכנות קולטת את מחוסרי הדיור, שנעשה להם טרנספר ממקום מגוריהם ומציגה בפניהם 3-4 דירות לבחירת הזכאי לסיוע בדיור ממשלתי.

מחוסרי הדיור שזכאים לסיוע בדיור ציבורי בעריהם, מקבלים את הסיוע הניתן להם בערי הפריפריה כתחליף למגורים במאהלי המחאה או ברחוב ללא קורת גג, ומגיעים לערי הפריפריה כשהם במצב סוציו- אקונומי נמוך, מחוסרי כל ובעיקר שבורים נפשית ופסיכולוגית מהעבר למקום חדש, מנוכר וזר ומייד מוצאים את עצמם מצטרפים למעגלי המצוקה והעוני הקיימים ממילא בערי הפריפריה.

הטרנספר החברתי מתבצע בהסתר, רחוק מעיני התקשורת ומתחת לאפם של ראשי הערים, פרנסי הקהילה ותושבי ערי הפריפריה, שאינם חשים בתופעה החמורה של הגברת הלחצים על מוסדות הרווחה, שלא רק שאינם מסוגלים לסייע לתושבים הוותיקים, הם אף אמורים לסייע לתושבים החדשים שמגיעים לעיר.

כשבוחנים את התנהלות משרדי הממשלה, האוצר, השיכון והחברות המשכנות, אנו מזהים בברור שהמדיניות הכלכלית התומכת בהפרטת הדיור הציבורי, פוגעת קשות במרקם החיים של ערי הפריפריה, שחדשות לבקרים מקבלת "מכות" שלטוניות אכזריות ביותר. “טרנספר חברתי” זה לערי הפריפריה ללא טרנספר תקציבי ממשלה לרווחה קובר עמוק את ערי הפריפריה בתוך מצוקות חברתיות קשות ביותר והם עוד נידבך דורסני של כהות חברתית-כלכלית שלטונית.

אני חייב לציין בהבלטת יתר שאין בליבי כלום נגד הדיירים החדשים שנעשה להם “טרנספר חברתי” לערי הפריפריה. אני אפילו קורא לתושבי ערי הפריפריה לתמוך ולסייע לדיירים החדשים מפני שהם במצוקה קשה ביותר, יש בליבי על ממשלת ישראל ובפרט על שר האוצר, שמעודד את הטרנספר החברתי לערי הפריפריה ולא דואג שעם הטרנספר יעבירו גם את הכסף והתקציבים לרשות המקומית ולאגפי הרווחה שיהיה בידיהם לתמוך בדיירים החדשים שמגיעים לערי הפריפריה.

רק פעולה אקטיבית של ראשי הערים וחברי מועצות העיר מול השלטון, תפסיק את הטרנספר החברתי-כלכלי שמתבצע בצורה מחפירה כלפי תושבי ערי הפריפריה, שמנסים כבר שנים רבות לבנות ערים עם איכות חיים, מקומות עבודה, חינוך טוב וחברה תרבותית חברתית איכותית.

“טרנספר חברתי” לערי הפריפריה .2005-08-30
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

מניסיוני האישי, אני גר בדיור ציבורי של עמידר מעל 12 שנים, שנה שעברה קיבלתי צו פינוי ממהבית, התברר לי שהחברות המשכנות הם כלי בידי משרד השיכון, הם משמשות פרגוד בין הדייר למשרד השיכון, בבחינה מעמיקה של הבעיה ניתן לזהות שמשרד השיכון הוא הבעיה העיקרית בדיוק כמו שר השיכון שטרית.

לגבי כפר שלם או נצליח להביא 5000 איש לשכונה להגן על הדייר, או שיקבל דיור חלופי באחת מערי הפריפריה עד לפינוי הבא.

יצחק ג'קי אדרי – דימונה
0545921733

בימים אלה ישנו מאבק השורד את התחלתו בעור שיניו- בעבור זכות בסיסית זו- דיור.
בגן שיבר במרכז ירושלים (בסמוך למשביר על רחוב קינג ג'ורג') נבנה מאהל מחאה של משפחות מחוסרות דיור- או שממתינות לדיור ציבורי או שנזרקו מדיור ציבורי (גם אם גרו הבו עשרות שנים). המשפחות הגיעו מ"פתרונות דיור" של חדרי מדרגות, מרתפים, רחוב, גנים, סיטואציות מנצלות וקשות מנשוא… רב המשפחות הן של אמהות חד הוריות, רובן במקביל, כמובן גם עובדות בחברות קבלן, חלקן בתכנית וויסקונסין.
את המאהל יזמה איילה סבאג, שנמצאת שנים רבות בקשר עם המשפחות, והן החליטו יחדיו ולעשות פעולה ישירה. אנו נאבקות בחשש המתחדש יום יום בפינוי הצפוי מעיריית ירושלים. כמובן שהעירייה טוענת שאנו צריכות להתפנות לגן הוורדים, אך כולנו יודעים מה ערכו של מאבק ציבורי מחוץ לעין הציבור, ולכן אנו לא מוותרות.
אין לנו כל עזרה מאף ארגון שהוא, מלבד עזרה מוראלית מ"העמותה לחיים בכבוד" מבאר שבע, ומזון לא שוטף מאחד מבתי התמחוי בעיר. (סליחה לבית התמחוי, כרגע שכחתי את שמו). כמובן שמעזרתה של "הקרן החדשה לישראל" ושלוחותיה התבדו ציפיותינו ורובכם יודעים איך זה עובד. גם החבר'ה האנרכיסטים באו לתמוך בנו השבוע.
כל המשפחות במצב קשה מאוד, ובמקרה של פינוי יפונו מן הגן, שוב אל הרחוב.
כל סוג של עזרה תהיה במקום.

להלן הקישור לבלוג המאהל: http://itstime.blogli.co.il/

זהר

נדמה שאחוז גדל והולך בקרב השכבות המשפיעות בארץ לא מאמינים כי לכל אדם הזכות לקורת גג. זאת אומרת רבים יסכימו כי יש לו זכות לקורת גג בתנאים בסיסיים, אולם כלשהוא ובו מיטות סוכנות וטלוויזיה, אבל לא מעבר לכך. הבעיה היא, אם כך, לא בפוליטיקה או בבירוקרטיה אלא באידאולוגיה הבסיסית. גם בכל הנוגע לטיפול רפואי, נדמה לי, שאנחנו הולכים בכיוון הזה. הולכים לאן? לגיהנום.

הפרסום של עניינים מן הסוג הזה, חשוב מאוד באתר ה"עוקץ". הצלחתי לעורר עניין אצל חברי הטוב, זאב כהן,עורך "מבט", שישלח כתב תל- אביבי שיסקר את האירוע. ואכן כתבנו החדש והנחמד עופר חלפון, עשה כתבה על העוול המשווע כלפי תושב השכונה. אני עצמי הייתי עסוק בכתבה על הקטיושות שנורו על קריית-שמונה.
לא כתבתי את הדברים כדי לקבל תודה, אלא להדגיש את החשיבות של ההודעות מן הסוג הזה בה"עוקץ".