"אדומה"

יוסי דהאן

לאחרונה יצא לאור "אדומה – אנתולוגיית שירה מעמדית", קובץ שירה ייחודי הכולל שירים מעולים בעברית ובערבית על חייהם של עובדים מנוצלים, עניים, קורבנות ההפרטה ותוכניות ההבראה, מבט מהתחתית על הישגי הכלכלה החופשית ופירות הצמיחה.

מאתיים ושלשה עשר עמודים של שירה פוליטית בתוספת מבוא קצר בעברית ובערבית.

את אסופת השירים ערכו:

יערה שחורי, רועי צ`יקי ארד, יהושע סימון, אסמא אגבאריה, ניר נאדר, מרואן מח`ול, תורכי עאמר ומתי שמואלוף. פרוייקט משותף של ‘אתגר- מגזין פוליטי תרבותי`, ‘מעין – כתב עת לשירה ` ו‘הכיוון מזרח’.

זו אני מדברת / יודית שחר

שֵׁרוּת לָקוֹחוֹת שָׁלוֹם זוֹ אֲנִי מְדַבֶּרֶת

כֵּן, בְּמַה אוּכַל לַעֲזֹר,

מִצְטַעֶרֶת גְּבֶרֶת אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִמְתַּנְתְּ הַרְבֵּה בַּתּוֹר

לֹא, אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַעֲבִיר לְאַחֲרַאי מִשְׁמֶרֶת,

גְּבֶרֶת, פֹּה הַשִּׁיטָה מְדַבֶּרֶת, אֲמָנָה, מָשׁוֹבִים עַל בִּצּוּעִים,

בּוֹנוּסִים לְמַשְׁאַבִּים אֱנוֹשִׁיִּים מִצְטַיְּנִים,

וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ מַשְׂכֹּרֶת שֶׁלֹּא גּוֹמֶרֶת לְכַסּוֹת

עַל שָׁרְשֵׁי הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת.

(גְּבֶרֶת, אַתְּ לֹא שׁוֹמַעַת שֶׁהַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ בּוֹכֶה?)

זוֹ אֲנִי מַעֲנֶה אֱנוֹשִׁי מְדַבֶּרֶת אֵלַיִךְ

עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בִּימָמָה שִׁבְעָה יָמִים בַּשָּׁבוּעַ

אֲנַחְנוּ כָּאן, אַמָּה לְאַמָּה מִתַּחַת לָאֲדָמָה

מִצֵּאתָ הַחַמָּה עַד לְצֵאת הַנְּשָׁמָה

בְּמָקוֹם שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ אוֹפֶּן סְפֵּיס, מוּאָרוֹת נֵיאוֹן

לְלֹא חַלּוֹן, שֵׁרוּתִים בַּפִּנָּה וְאַחֲרָאִית שֶׁמַּאֲזִינָה

וְקוֹנֶסֶת כְּשֶׁאֲנִי אוֹנֶסֶת בְּצוּרָה לֹא מְנֻמֶּסֶת

אֶת חֲבִילַת הַשְּׁקָרִים הַשָׁוָה לְכָל נֶפֶשׁ,

גְּבֶרֶת, זֶה לֹא מְשַׁנֶּה מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת,

(הַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ לֹא מַפְסִיק לִבְכּוֹת)

לְכָל אִישׁ יֵשׁ תַּג מְחִיר וְשֶׁקֶר מַזְהִיר שֶׁמֵּאִיר

אֶת דַּרְכּוֹ מִמָּרוֹם.

בְּמַה אוּכַל לַעֲזֹר?

במקום הנמוך בעולם / גלית וסקר

בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה וְשִׁבְעִים בַּמֵּאָה הָעֶשְׂרִים

נִכְנַס אֲבִי בְּשַׁעֲרֵי יַם הַמָּוֶת

מִפְעֲלֵי-הַמֶּלַח, קִוָּה כִּי מִפֹּה

יָבִיא לֶחֶם בְּזֵעַת אַפּוֹ

כָּל הַפּוֹעֲלִים שְׁחֹרִים הֵמָּה

הֲגַם בֵּינֵיהֶם תִּשְׂרֹר אֵיפָה וְאֵיפָה?

וְהָרוּחַ?

נוֹשַׁב מִמִּזְרָח, כְּרוּחָם

כֻּלָּם מִדִּימוֹנָה… כֻּלָּם מִירוֹחָם

אוּלָם…

בַּמִּפְעָל…

יֵשׁ אוּלָם…

וּמִשְּׁנֵי עֶבְרֵי פַּס הַיִּצּוּר

עוֹמְדִים בְּנֵי אָדָם

בְּנֵי שְׁנֵי זַנִּים

אוּלָם…

אֵין הַדָּבָר נִכַּר בְּסוּג הַדָּם

נִכַּר הוּא בְּעִקָּר בְּמַעֲמַ…דָּם

עוֹבְדֵי הַמִּפְעָל סְבִיב שֻׁלְחַן מְסֻבִּין

וַיִּהְיוּ בְּעֵינֵי עַצְמָם לִבְנֵי אֱלֹהִים

וּמִגֹּבַהּ הָרֵי סְדוֹם יִשְּׂאוּ מַבָּטָם

אֶל כְּפִיפוּת קוֹמָתָם

שֶׁל עוֹבְדֵי הַקַּבְּלָן

וְאִם לִפְקֹד אֶת חֲדַר הָאֹכֶל,

יְבַקֵּשׁ לוֹ אָבִי, הָאִישׁ הַפָּשׁוּט,

אֲזַי יְשַׁלֵּם נָא עֲשֶׂרֶת מוֹנִים

עַל תְּלוּשׁ מָזוֹן הַמִּקְנֶה לוֹ הַזְּכוּת

וַתָּבוֹא אִמִּי וּבְתִיקוֹ הִנִּיחָה

כִּי אָבִי יֹאכַל, כָּךְ הֵנִיחָה,

בְּקוּפְסָאֹרֶז אָרוּז גַּם לֶחֶם, וּמִיצצצ

(קוֹלָה) קַיִץ בִּסְדוֹם הָאֹכֶל הֶחְ-

לְמִי לְמִי יוֹתֵר כָּבוֹד?

לְעוֹבְדֵי מִפְעָל

אוֹ לְעוֹבְדֵי קַבְּלָן

וְהַיַּחַס – כְּזַבְּלָן…

וְיִלְחֲשׁוּ הַפְּסָגוֹת עַל שִפְלוּת הֵמַּבָּט

וְיָשִׁיבוּ הַגֵּיאָיוֹת עַל יְצִיאָה לְחֵרוּת

בִּשְׁנַת חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים לַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים

יָצָא אָבִי אֶת שַׁעֲרֵי יַם הַמָּוֶת

אַחֲרֵי הֲפִיכַת סְדוֹם וּבְעֵרַת צְמִיגִים

לֹא יָסֵב רֹאשׁוֹ לְאָחוֹר

וְלֹא מֵחֶרְדַת נְצִיבוּת הַמֶּלַח

וְלֹא מִדְּמָעוֹת מְלוּחוֹת מִמַּיִם

הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים הָיוּ לוֹ לָעֵדִים

הֵם וַעֲדַת חֲבֵרִים וּוְעָדִים

כִּי בְּזֵעַת אַפּוֹ הֵשִׁיב לוֹ אֶת כְּבוֹדוֹ

עֲמִיתָיו לֹא הוֹתִירוּהוּ             לְבַדּוֹ

יִ נְ עַ ל

שַׁעֲרֵי

מִפְעָל. אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא.  שְׁ  בִ י תָ ה.

לאתר "אדומה" הכולל מידע נוסף ואפשרות לקרוא את כל השירים לחצו כאן.

מחיר הספר – 20 ₪ – את הספר ניתן יהיה להשיג גם בחנויות הספרים. בנוסף ניתן לרכוש את האנתולוגיה און ליין בכרטיס אשראי בדף הבית של אתגר  וגם גישה ישירה לדף או ישירות לטופס התשלום
לפרטים נוספים: טלפון: 5373271 03, דוא”ל: info@etgar.info

כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יצחק ג'קי אדרי

    לד"ר יוסי דהאן תודה על בחירת השיר.
    תודה.

  2. יצחק ג'קי אדרי

    לד"ר יוסי דהאן תודה על בחירת השיר.
    תודה.

  3. חנה קים

    ולמרות שהם לכאורה מגוייסים הם מאוד אישיים. אפשר לראות בהם זרם חדש, שיכול להפיח רוח חיים בשכבה הדקה והשקופה של מה שנותר מהשירה העברית הגוועת. לאחר השירים המגוייסים של דור הפלמח, שירי ה"אני" של נתן זך כתגובת-נגד, והשירים האורבניים של מאיר ויזלטיר והשירים הפוליטיים של דליה רבינוביץ – הגיע תור השירה החברתית-פוליטית.

  4. חנה קים

    ולמרות שהם לכאורה מגוייסים הם מאוד אישיים. אפשר לראות בהם זרם חדש, שיכול להפיח רוח חיים בשכבה הדקה והשקופה של מה שנותר מהשירה העברית הגוועת. לאחר השירים המגוייסים של דור הפלמח, שירי ה"אני" של נתן זך כתגובת-נגד, והשירים האורבניים של מאיר ויזלטיר והשירים הפוליטיים של דליה רבינוביץ – הגיע תור השירה החברתית-פוליטית.

  5. יהודית קנולר

    מה אני צריכה לעשות כדי לפרסם את השירים בנטו+?

  6. יהודית קנולר

    מה אני צריכה לעשות כדי לפרסם את השירים בנטו+?

  7. סמי ארגון

    ברכותי, ברכותי עם צאתו של ספר חשוב זה, ולאתר הנותן לו במת כבוד. שני השירים המיוצגים כאן, היוו, לפחות לגבי, מעין סטירת-לחי פואטית: סטירת-לחי שאמורה, אולי, לעורר את כל האדישים, השאננים, המדושנים, לפני התהום החברתית-כלכלית הפעורה לפיתחנו. אבל, עם כל הכבוד לפואטיקה, אני מקווה שאיש לא יחשוב כי זו התשובה לאנשים מסוגו של הנ"ל ולפרקטיקה הקאפיטליסטית שלהם, שכמה יוזמות "פילאנטרופיות" מעטרות ומקשטות אותה, כביכול.

  8. סמי ארגון

    ברכותי, ברכותי עם צאתו של ספר חשוב זה, ולאתר הנותן לו במת כבוד. שני השירים המיוצגים כאן, היוו, לפחות לגבי, מעין סטירת-לחי פואטית: סטירת-לחי שאמורה, אולי, לעורר את כל האדישים, השאננים, המדושנים, לפני התהום החברתית-כלכלית הפעורה לפיתחנו. אבל, עם כל הכבוד לפואטיקה, אני מקווה שאיש לא יחשוב כי זו התשובה לאנשים מסוגו של הנ"ל ולפרקטיקה הקאפיטליסטית שלהם, שכמה יוזמות "פילאנטרופיות" מעטרות ומקשטות אותה, כביכול.

  9. יודית

    אני יכולה להעיד רק על השיר שלי
    ואינני יודעת מה זה 'לכאורה מגוייס'
    את השיר כתבתי כשעבדתי בשירות לקוחות,
    זו המציאות שבה חייתי ושום דבר בה לא מגוייס.
    יש לי עוד שירים שמתייחסים למקומות עבודה נוספים בהם עבדתי
    לאחר שעשיתי הסבה לחינוך מיוחד, בתקופה בה לימור לבנת פטרה מורים
    ולא מצאתי עבודה.

    יודית

  10. יודית

    אני יכולה להעיד רק על השיר שלי
    ואינני יודעת מה זה 'לכאורה מגוייס'
    את השיר כתבתי כשעבדתי בשירות לקוחות,
    זו המציאות שבה חייתי ושום דבר בה לא מגוייס.
    יש לי עוד שירים שמתייחסים למקומות עבודה נוספים בהם עבדתי
    לאחר שעשיתי הסבה לחינוך מיוחד, בתקופה בה לימור לבנת פטרה מורים
    ולא מצאתי עבודה.

    יודית

  11. אלון

    וואו איזה קול רענן ומענין(לגבי השיר שירות לקוחות)

  12. אלון

    וואו איזה קול רענן ומענין(לגבי השיר שירות לקוחות)

  13. חנה קים

    המונח שירה מגוייסת, בהקשר של מה שכתבתי, איננו עלבון. בדיוק להיפך. להזכירך ברטולד ברכט כתב שירה מגוייסת. נו, אז מה. הוא כתב על העניים חסרי השיניים, על המדכאים ועל המדוכאים. והוא כתב את הדברים האלה כשהוא לובש, כפי שהתברר מאחת הביוגרפיות שנכתבו עליו, חולצת משי יקרה.
    כשאני קוראת שירה לא איכפת לי אם המשורר באמת חווה את מה שהוא כותב או שמדובר בפרי דמיונו. השיר שלך דיבר אלי, נקודה. ודווקא משום שהוא העלה בפני לא את מציאות חייך האישית אלא את מציאות חייהם של הרבה מאוד אזרחים, בעיקר אזרחיות, לא רק בישראל אלא בעולם הגלובלי, חסר הגבולות שבו רק הכסף מדבר. שיר שמצליח להעביר את המסר הזה הוא שיר מגוייס בעיני.

  14. חנה קים

    המונח שירה מגוייסת, בהקשר של מה שכתבתי, איננו עלבון. בדיוק להיפך. להזכירך ברטולד ברכט כתב שירה מגוייסת. נו, אז מה. הוא כתב על העניים חסרי השיניים, על המדכאים ועל המדוכאים. והוא כתב את הדברים האלה כשהוא לובש, כפי שהתברר מאחת הביוגרפיות שנכתבו עליו, חולצת משי יקרה.
    כשאני קוראת שירה לא איכפת לי אם המשורר באמת חווה את מה שהוא כותב או שמדובר בפרי דמיונו. השיר שלך דיבר אלי, נקודה. ודווקא משום שהוא העלה בפני לא את מציאות חייך האישית אלא את מציאות חייהם של הרבה מאוד אזרחים, בעיקר אזרחיות, לא רק בישראל אלא בעולם הגלובלי, חסר הגבולות שבו רק הכסף מדבר. שיר שמצליח להעביר את המסר הזה הוא שיר מגוייס בעיני.

  15. נתן שקרצ'י

    הזכיר לי את התקופה שלי כפקיד שירות לקוחות של מזגנים בעונת הקיץ. פוטרתי בגלל שלא עניתי להרבה שיחות (מה לעשות, קל יותר להגיד "אדוני תחכה עוד שבועיים" ולנתק, מאשר באמת לטפל בבעייה של הלקוח) וזה אחרי שהביאו מנהל שירות שלימד אותנו להגיד "אני המשרת של הלקוח". אז אמרנו… אגב, רוב התקלות נבעו מהייצור, ומתנאי העבודה הגרועים מאוד של עובדי הייצור (משמרות ארוכות, שישי, מוצ"ש ואם לא מתאים לך, תלך).

  16. נתן שקרצ'י

    הזכיר לי את התקופה שלי כפקיד שירות לקוחות של מזגנים בעונת הקיץ. פוטרתי בגלל שלא עניתי להרבה שיחות (מה לעשות, קל יותר להגיד "אדוני תחכה עוד שבועיים" ולנתק, מאשר באמת לטפל בבעייה של הלקוח) וזה אחרי שהביאו מנהל שירות שלימד אותנו להגיד "אני המשרת של הלקוח". אז אמרנו… אגב, רוב התקלות נבעו מהייצור, ומתנאי העבודה הגרועים מאוד של עובדי הייצור (משמרות ארוכות, שישי, מוצ"ש ואם לא מתאים לך, תלך).

  17. יודית

    ראשית תודה, הבנתי כבר בהודעתך הראשונה שאת מתכוונת להחמיא, אבל אני חושבת שאת מערבבת בין שני דברים שונים.
    קיימת שאלת האיכות של השיר, אני מסכימה אתך שבשירה איכות השיר היא קנה המידה הראשוני, כלומר יכול להיות פועל נהדר שכתב שיר גרוע, אז נותרנו עם שיר גרוע, וילד מפונק עם דמיון עשיר שיותיר אותנו עם שיר פועלים טוב.
    בנוסף, קיימת הנקודה האוטנטית, לי חשוב להדגיש שהשיר שלי בא ממציאות חיים ולא מדמיון, לדעתי זה מהותי.
    ראשית, אני יוצאת מתוך הנקודה שאם זה קרה לי ממש במציאות, זה יכול לקרות לך מחר או מחרותיים.
    שנית, זה מהותי מכיוון ששיר מגוייס כמו של אהרון שבתאי למשל, "לא, ספפו", בו הוא טוען שפועלי הזבל הם הדבר הכי יפה, גורם לי לפרוץ בצחוק כשאני קוראת את דבריו באמצע אוטובוס עמוס אנשים מזיעים לאחר יום עבודה. אין יופי בזבל ובסירחון, כפי שאין יופי בשום מלחמה ארורה, גם כשמכנים אותה 'מלחמת מעמדות'. טענות כאלה יכתוב משורר חיוור אצבעות שאף פעם לא עבד בזבל.
    הזבל מסריח. הלוואי שירוויחו ממנו בכבוד לפחות.
    ואגב, למיטב ידיעתי דווקא עובדי הזבל מרוויחים לא רע יחסית, חבל שהמורים למשל לא מרוויחים כמותם.
    אז עכשיו את מבינה מדוע חשובה לי האותנטיות? אני לא מטעם של אף אחד, אני מדברת מהמציאות.

  18. יודית

    ראשית תודה, הבנתי כבר בהודעתך הראשונה שאת מתכוונת להחמיא, אבל אני חושבת שאת מערבבת בין שני דברים שונים.
    קיימת שאלת האיכות של השיר, אני מסכימה אתך שבשירה איכות השיר היא קנה המידה הראשוני, כלומר יכול להיות פועל נהדר שכתב שיר גרוע, אז נותרנו עם שיר גרוע, וילד מפונק עם דמיון עשיר שיותיר אותנו עם שיר פועלים טוב.
    בנוסף, קיימת הנקודה האוטנטית, לי חשוב להדגיש שהשיר שלי בא ממציאות חיים ולא מדמיון, לדעתי זה מהותי.
    ראשית, אני יוצאת מתוך הנקודה שאם זה קרה לי ממש במציאות, זה יכול לקרות לך מחר או מחרותיים.
    שנית, זה מהותי מכיוון ששיר מגוייס כמו של אהרון שבתאי למשל, "לא, ספפו", בו הוא טוען שפועלי הזבל הם הדבר הכי יפה, גורם לי לפרוץ בצחוק כשאני קוראת את דבריו באמצע אוטובוס עמוס אנשים מזיעים לאחר יום עבודה. אין יופי בזבל ובסירחון, כפי שאין יופי בשום מלחמה ארורה, גם כשמכנים אותה 'מלחמת מעמדות'. טענות כאלה יכתוב משורר חיוור אצבעות שאף פעם לא עבד בזבל.
    הזבל מסריח. הלוואי שירוויחו ממנו בכבוד לפחות.
    ואגב, למיטב ידיעתי דווקא עובדי הזבל מרוויחים לא רע יחסית, חבל שהמורים למשל לא מרוויחים כמותם.
    אז עכשיו את מבינה מדוע חשובה לי האותנטיות? אני לא מטעם של אף אחד, אני מדברת מהמציאות.

  19. אלי אביר

    סוף סוף מתחילים להתפרץ בארצנו "המגוייסת" שירי מחאה אותנטיים. ואם השלום יתפרץ גם הוא פתאום רחמנא ליצלן, ההתפרצות הזאת תהפוך להתפרצות געשית…

    תודה, יודית. ריגשת אותי.

  20. אלי אביר

    סוף סוף מתחילים להתפרץ בארצנו "המגוייסת" שירי מחאה אותנטיים. ואם השלום יתפרץ גם הוא פתאום רחמנא ליצלן, ההתפרצות הזאת תהפוך להתפרצות געשית…

    תודה, יודית. ריגשת אותי.