כפר שלם וגן שיבר

איציק ספורטא

במדינת ישראל, שבה הכלכלה פורחת והמצב וההזדמנויות המדיניות לא היו טובות יותר מאז ומעולם, יש עדיין כאלו שמתעקשים למחות כנגד המדיניות הכלכלית של הממשלה שמציבה אותם בעמדת נחיתות מתמדת. הם כנראה לא מבינים באיזה גן עדן הם חיים. בטלוויזיה החברתית מוצגות שתי כתבות האחת נוגעת לצווי הפינוי <StrippedTag/FONT>בכפר שלם<StrippedTag/FONT>, והשנייה על מאהל <StrippedTag/FONT>מחוסרות הדיור<StrippedTag/FONT> בירושלים.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

כמו כן למאהל יש <StrippedTag/FONT>בלוג<StrippedTag/FONT>  <StrippedTag/FONT>שבו מוצגות העמדות של השוהות במקום. ביום שלישי הקרוב יערך כנס במאהל: " אנו – דיירי מאהל "נפגעי הטרור החברתי כלכלי"- משפחות מחוסרות דיור, שנמצאות בבור "גן שיבר" במרכז העיר ירושלים, מזמינות אותך להשתתף בכנס שיערך במאהל ביום שלישי 26.6.07 בשעה 18:30 בערב".<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. סמי ארגון

    חברות וחברים יקרים,
    מצטער שלא אוכל להגיע לכנס מפאת קשיי מוביליות, אך ליבי וראשי עמכם. מציע לפנות לנשיא המדינה החדש ול"זעזע" אותו במכתב אנושי , אשר לא יותיר אותו אדיש למצב, כמו רבים אחרים במדינה הזאת. מוכן לסייע בניסוח מכתב.
    בברכה,
    סמי ארגון, נתניה

  2. סמי ארגון

    חברות וחברים יקרים,
    מצטער שלא אוכל להגיע לכנס מפאת קשיי מוביליות, אך ליבי וראשי עמכם. מציע לפנות לנשיא המדינה החדש ול"זעזע" אותו במכתב אנושי , אשר לא יותיר אותו אדיש למצב, כמו רבים אחרים במדינה הזאת. מוכן לסייע בניסוח מכתב.
    בברכה,
    סמי ארגון, נתניה

  3. זהר עתי

    במסדרת פינת הדמעות עשו ערוץ 10 וטליה פלד קינן מעשה חסד מלאכי והעלו בשבועיים האחרונים את סיפורה של אשה מחוסרת דיור מהרצליה, ובתה הקטנה (ואני בכנות מתנצלת על כי אינני זוכרת את שמן כרגע). האם מרותקת לכסא גלגלים לאחר מחלה ממושכת, ואינה יכולה להתפרנס למחית משפחתה עקב כך. עד מהרה הגיעו האם והבת למצב שבו התגוררו במקלט ציבורי. אנשים טובים ראו את הכתבה, ושיכנו את האם והבת בדירה ומימנו את חשבונותיהן באמצעות תרומות. זוהי ללא ספק הצלת נפשות. ואני מאחלת לאם ובתה חיים ארוכים, מאושרים ובריאים.

    על מאהל המשפחות מחוסרות הדיור, "מאהל נפגעי הטרור הכלכלי-חברתי", שעומד כבר קרוב לשלושה שבועות בגן "בור שיבר" בירושלים ביוזמת איילה סבאג והמשפחות, ידעה טליה פלד קינן מאז שהוקם. כאשר היא סיקרה את סיפורן של האשה ובתה מהרצליה, היא לא טרחה להזכיר שיש 53,000 משפחות שממתינות בתור לדיור ציבורי, לאחר שנקבעה זכאותן. היא גם לא סיפרה על התנאים הנוקשים שמציב משרד השיכון לקבלת דירה במסגרת הדיור הציבורי, אלא דיווחה אך ורק על מעשה החסד שהיה תולדה ברורה מאליה של הכתבה, תוך שהזכירה בחצי משפט שהאם אינה זכאית לדיור ציבורי כי אין לה מספיק ילדים. זאת אני זוכרת. אבל זה עדיין משאיר את הבעייה בעיני הצופים רק אצל האם היחידה הזו. לפעולה האמיצה והישירה שיזמו אמהות אלה, לעמוד ולזעוק את זעקתן המוצדקת אלפי הצדקות, ולחשיפה של כאבי גופן ונפשותיהן – לאלה לא היה מקום של חמש שניות בכתבתה של המלאכית פלד קינן. גם לא כתזכורת בסיום הכתבה. זה קורה כנראה על פלנטה אחרת, ולא קשור לאותה ה"חברה " של ה"כתבת החברתית".

    בתוך "חסד" זה יש צביעות של כתבת רווחה, שמוחקת את המצוקה הממשית של 53,000 המשפחות הנוספות, בעצם ההסתרה של האינפורמציה שאותה היא יודעת. הצביעות מסווה את עצמה כסיקור "חברתי" על חשבונן של שאר המשפחות מחוסרות הדיור שנמצאות באותו המצב- כל אחת עם תלאותיה הבלתי נתפסות.
    חוסר האחריות המשווע של מחיקה שכזו , של מציאות פושעת ורחבה כל כך שהמדינה אחראית לה, שהחברה אחראית לה זועק ומרתיח. זאת, במיוחד לאור העובדה שפלד קינן קיבלה ביפרים ועדכונים מן המאהל של המשפחות מחוסרות הדיור שבבור שיבר במרכז ירושלים.
    מחאה כנראה לא נראית משהו. מחאה זה לא כיף ולא נעים. גם אם היא באה מאמהות שבאמת אין להן ולילדיהן קורת גג ; גם אם הן מתגלגלות עם ילדיהן במשך חודשים ושנים במרתפים, חדרי מדרגות, גנים ציבוריים ומנסות למצוא כל פתרון, מנסות לעבוד ולשרוד גם בתוך תכנית וויסקונסין תוך כדי חיפוש פתרונות- איך למרות שאין צ'קים לערבון לדירה, עדיין לילדים יהיה אוכל ועדיין הם יגיעו לבית הספר. גם למרות מחלות, גם למרות אלימות, גם למרות היריקה בפרצופן החוזר ונשנה של ההתנשאות הטליה פלד קיננית והמיקי-יעקב, הן לא מוותרות, ועוד יש להן את החוצפה להפריע לעירייה בטיפוח הדשא של גן בור שיבר. הן לא אשכנזיות, הן לא נראות טוב בעוניין ארוך השנים, הן צועקות את מחאתן, הן קמות ומאשימות את החברה, ובצדק.

    אבל הרי אי אפשר להאשים את החברה, כי כמו שפלד קינן הראתה, אין משפחות מחוסרות דיור בארץ לבד ממקרים מבודדים, ואז בארצינו הנדיבה והנהדרת ישר אנשים טובים באים לעזור והכל נפתר. כמו בשיר של המתנחלת. ומשרד השיכון, ביבי ,שטרית, משרד האוצר, והחלטות בוועדת הכספים- יוק. לא כיף ולא עושה נעים בלב. לא מערפל את החושים והמציאות בפינת הנעים של סוף המהדורה. צעקנות והאשמות כלפי אחריותו של הציבור כחברה מקלקלות לצופים את הנעימות ולרייטינג זה בכלל לא רלוונטי. מה שאומר שפלד קינן באותה המידה יכולה הייתה לשדר על הצלתו ההירואית של פינגווין שנפל במקרה לירקון, כי זוהי אותה הנעימות שיש בגוף כשרואים את מבצע ההצלה, אבל אין לזה הרבה קשרים למציאות החברתית, שתפקידה של ה"כתבת החברתית" להציג בפני הציבור.
    בתוך סיפור החסד היחידני של המלאכית פלד קינן אין מקום למחאה של משפחות חד הוריות (או לא חד הוריות) מזרחיות, מקטמונים ובית שמש, על טפן ועל הטראומות הצבורות בהן כל חייהן. באותה המהדורה שמענו איך באורח פלא יוצאים משכונת קטמונים כל כך הרבה פושעים, בסיכומם של זוג הקורצים, המצקצקים והמגוהצים מיקי ויעקב לכתבה על הרצח שדווח באותה המהדורה.

    זעם אש ותמרות עשן ולא נעזוב את הגן עד שהמדינה לא תמלא אחר מחויבויותיה ותכפר על עוולותיה כלפי המשפחות.

    כולכם מוזמנים לכנס המאהל ביום שלישי הזה, גן שיבר בסמוך למשביר 18:30.
    ידברו אמהות המאהל, תדבר איילה סבאג-מנהיגת המאבק, ידברו איבון דויטש מ"קול לאישה", ידבר ברוך שליו מ"למען הקהילה", ידברו נשים ממרכז אדווה ועמותת "אחותי" וברכה סרי תקריא שיר.
    רשימת הדוברים פתוחה.

    זהר

  4. זהר עתי

    במסדרת פינת הדמעות עשו ערוץ 10 וטליה פלד קינן מעשה חסד מלאכי והעלו בשבועיים האחרונים את סיפורה של אשה מחוסרת דיור מהרצליה, ובתה הקטנה (ואני בכנות מתנצלת על כי אינני זוכרת את שמן כרגע). האם מרותקת לכסא גלגלים לאחר מחלה ממושכת, ואינה יכולה להתפרנס למחית משפחתה עקב כך. עד מהרה הגיעו האם והבת למצב שבו התגוררו במקלט ציבורי. אנשים טובים ראו את הכתבה, ושיכנו את האם והבת בדירה ומימנו את חשבונותיהן באמצעות תרומות. זוהי ללא ספק הצלת נפשות. ואני מאחלת לאם ובתה חיים ארוכים, מאושרים ובריאים.

    על מאהל המשפחות מחוסרות הדיור, "מאהל נפגעי הטרור הכלכלי-חברתי", שעומד כבר קרוב לשלושה שבועות בגן "בור שיבר" בירושלים ביוזמת איילה סבאג והמשפחות, ידעה טליה פלד קינן מאז שהוקם. כאשר היא סיקרה את סיפורן של האשה ובתה מהרצליה, היא לא טרחה להזכיר שיש 53,000 משפחות שממתינות בתור לדיור ציבורי, לאחר שנקבעה זכאותן. היא גם לא סיפרה על התנאים הנוקשים שמציב משרד השיכון לקבלת דירה במסגרת הדיור הציבורי, אלא דיווחה אך ורק על מעשה החסד שהיה תולדה ברורה מאליה של הכתבה, תוך שהזכירה בחצי משפט שהאם אינה זכאית לדיור ציבורי כי אין לה מספיק ילדים. זאת אני זוכרת. אבל זה עדיין משאיר את הבעייה בעיני הצופים רק אצל האם היחידה הזו. לפעולה האמיצה והישירה שיזמו אמהות אלה, לעמוד ולזעוק את זעקתן המוצדקת אלפי הצדקות, ולחשיפה של כאבי גופן ונפשותיהן – לאלה לא היה מקום של חמש שניות בכתבתה של המלאכית פלד קינן. גם לא כתזכורת בסיום הכתבה. זה קורה כנראה על פלנטה אחרת, ולא קשור לאותה ה"חברה " של ה"כתבת החברתית".

    בתוך "חסד" זה יש צביעות של כתבת רווחה, שמוחקת את המצוקה הממשית של 53,000 המשפחות הנוספות, בעצם ההסתרה של האינפורמציה שאותה היא יודעת. הצביעות מסווה את עצמה כסיקור "חברתי" על חשבונן של שאר המשפחות מחוסרות הדיור שנמצאות באותו המצב- כל אחת עם תלאותיה הבלתי נתפסות.
    חוסר האחריות המשווע של מחיקה שכזו , של מציאות פושעת ורחבה כל כך שהמדינה אחראית לה, שהחברה אחראית לה זועק ומרתיח. זאת, במיוחד לאור העובדה שפלד קינן קיבלה ביפרים ועדכונים מן המאהל של המשפחות מחוסרות הדיור שבבור שיבר במרכז ירושלים.
    מחאה כנראה לא נראית משהו. מחאה זה לא כיף ולא נעים. גם אם היא באה מאמהות שבאמת אין להן ולילדיהן קורת גג ; גם אם הן מתגלגלות עם ילדיהן במשך חודשים ושנים במרתפים, חדרי מדרגות, גנים ציבוריים ומנסות למצוא כל פתרון, מנסות לעבוד ולשרוד גם בתוך תכנית וויסקונסין תוך כדי חיפוש פתרונות- איך למרות שאין צ'קים לערבון לדירה, עדיין לילדים יהיה אוכל ועדיין הם יגיעו לבית הספר. גם למרות מחלות, גם למרות אלימות, גם למרות היריקה בפרצופן החוזר ונשנה של ההתנשאות הטליה פלד קיננית והמיקי-יעקב, הן לא מוותרות, ועוד יש להן את החוצפה להפריע לעירייה בטיפוח הדשא של גן בור שיבר. הן לא אשכנזיות, הן לא נראות טוב בעוניין ארוך השנים, הן צועקות את מחאתן, הן קמות ומאשימות את החברה, ובצדק.

    אבל הרי אי אפשר להאשים את החברה, כי כמו שפלד קינן הראתה, אין משפחות מחוסרות דיור בארץ לבד ממקרים מבודדים, ואז בארצינו הנדיבה והנהדרת ישר אנשים טובים באים לעזור והכל נפתר. כמו בשיר של המתנחלת. ומשרד השיכון, ביבי ,שטרית, משרד האוצר, והחלטות בוועדת הכספים- יוק. לא כיף ולא עושה נעים בלב. לא מערפל את החושים והמציאות בפינת הנעים של סוף המהדורה. צעקנות והאשמות כלפי אחריותו של הציבור כחברה מקלקלות לצופים את הנעימות ולרייטינג זה בכלל לא רלוונטי. מה שאומר שפלד קינן באותה המידה יכולה הייתה לשדר על הצלתו ההירואית של פינגווין שנפל במקרה לירקון, כי זוהי אותה הנעימות שיש בגוף כשרואים את מבצע ההצלה, אבל אין לזה הרבה קשרים למציאות החברתית, שתפקידה של ה"כתבת החברתית" להציג בפני הציבור.
    בתוך סיפור החסד היחידני של המלאכית פלד קינן אין מקום למחאה של משפחות חד הוריות (או לא חד הוריות) מזרחיות, מקטמונים ובית שמש, על טפן ועל הטראומות הצבורות בהן כל חייהן. באותה המהדורה שמענו איך באורח פלא יוצאים משכונת קטמונים כל כך הרבה פושעים, בסיכומם של זוג הקורצים, המצקצקים והמגוהצים מיקי ויעקב לכתבה על הרצח שדווח באותה המהדורה.

    זעם אש ותמרות עשן ולא נעזוב את הגן עד שהמדינה לא תמלא אחר מחויבויותיה ותכפר על עוולותיה כלפי המשפחות.

    כולכם מוזמנים לכנס המאהל ביום שלישי הזה, גן שיבר בסמוך למשביר 18:30.
    ידברו אמהות המאהל, תדבר איילה סבאג-מנהיגת המאבק, ידברו איבון דויטש מ"קול לאישה", ידבר ברוך שליו מ"למען הקהילה", ידברו נשים ממרכז אדווה ועמותת "אחותי" וברכה סרי תקריא שיר.
    רשימת הדוברים פתוחה.

    זהר

  5. וקנין שלום

    למי לפנות?
    לאיש הממסד האשכנזי שהוא ושכמותו הקימו את הדור הראשון לנפגעי השיטה השיטה פעלה על הורי לאחר שהושלכו בשדות הנגב ב-54.ונפלטו ליפו את ביתם שדדו בשיטה שמופעלת היום בכפר שלם

  6. וקנין שלום

    למי לפנות?
    לאיש הממסד האשכנזי שהוא ושכמותו הקימו את הדור הראשון לנפגעי השיטה השיטה פעלה על הורי לאחר שהושלכו בשדות הנגב ב-54.ונפלטו ליפו את ביתם שדדו בשיטה שמופעלת היום בכפר שלם

  7. זהר עתי

    בכנס מאהל המשפחות מחוסרות בדיור בבור שיבר ירושלים , 18:30 ידברו:
    לאה מדלסי-אם נאבקת,דיירת המאהל, איבון דויטש מ"קול לאשה", ברוך שליו מ"למען הקהילה", עו"ד קלריס חרבון וד"ר יפעת ביטון– ממרכז תמורה- המרכז המשפטי למניעת אפליה, ונינה מזרחי מעמותת אחותי, עזרא נאווי מ"תעאיוש" רחל בנזימן מן האגודה לזכויות האזרח, איילה סבאג יוזמת המאבק , חיים בר יעקב מהתנועה לחיים בכבוד, המשוררת ברכה סרי תקריא שיר

  8. זהר עתי

    בכנס מאהל המשפחות מחוסרות בדיור בבור שיבר ירושלים , 18:30 ידברו:
    לאה מדלסי-אם נאבקת,דיירת המאהל, איבון דויטש מ"קול לאשה", ברוך שליו מ"למען הקהילה", עו"ד קלריס חרבון וד"ר יפעת ביטון– ממרכז תמורה- המרכז המשפטי למניעת אפליה, ונינה מזרחי מעמותת אחותי, עזרא נאווי מ"תעאיוש" רחל בנזימן מן האגודה לזכויות האזרח, איילה סבאג יוזמת המאבק , חיים בר יעקב מהתנועה לחיים בכבוד, המשוררת ברכה סרי תקריא שיר

  9. קוראת

    מה זה כנס הרצליה??? המכון הבינתחומי???? למה צריך לחכות לכנס, אני שם כמעט כל יומיים "מזדהה" וחוזרת לביתי (צר לי אך התמזל מזלי) – למה רק כנס יכול לכנס אתכם החברתיים? בואו גם אתם, הפגינו תמיכה ומחאה, לא צריך לחכות לכנס. הם כל כך מיותמים שם, שהייתי בטוחה שאף אחד אפילו לא יודע עליהם, על כל פנים כך זה נראה משם ואתם יודעים שדברים שרואים משם….

  10. קוראת

    מה זה כנס הרצליה??? המכון הבינתחומי???? למה צריך לחכות לכנס, אני שם כמעט כל יומיים "מזדהה" וחוזרת לביתי (צר לי אך התמזל מזלי) – למה רק כנס יכול לכנס אתכם החברתיים? בואו גם אתם, הפגינו תמיכה ומחאה, לא צריך לחכות לכנס. הם כל כך מיותמים שם, שהייתי בטוחה שאף אחד אפילו לא יודע עליהם, על כל פנים כך זה נראה משם ואתם יודעים שדברים שרואים משם….

  11. זהר

    חשוב לאמר, קלריס חרבון ויפעת ביטון עם המאהל הזה 24 שעות ביממה, בליווי של תמיכה, ביקורים וכל הסיוע והיעוץ המשפטי. איבון דויטש עושה איתנו לילות יחד לפני איומי פינוי, ברכה סרי גם במאהל כל יום יומיים,

    ובהחלט, לא צריך כנס כדי לבוא, זה בעיקר היה על מנת לעודד את דיירי המאהל וגם כדי ליצור מודעות למאהל.
    ואולי כנס לא הייתה בדיוק המילה המתאימה… מה זה משנה. אחרי הכנס, במקרה שקשה להסביר את עצמת צירוף המקרים נפלו עלינו משמיים (שמי ישוע מג'ורג'יה) סנאטורית דמוקרטית ממדינת ג'ורג'יה-, ופעילה חברתית קשישה לשוויון זכויות- אפרו אמריקניות גדולות ומדהימות שעודדו אותנו בכבודן ובעצמן בשירת גוספל של מחאה ותקווה. ("lord help me take one day at a time") ישבנו פעורי פה, כולל הילדים.
    זהר

  12. זהר

    חשוב לאמר, קלריס חרבון ויפעת ביטון עם המאהל הזה 24 שעות ביממה, בליווי של תמיכה, ביקורים וכל הסיוע והיעוץ המשפטי. איבון דויטש עושה איתנו לילות יחד לפני איומי פינוי, ברכה סרי גם במאהל כל יום יומיים,

    ובהחלט, לא צריך כנס כדי לבוא, זה בעיקר היה על מנת לעודד את דיירי המאהל וגם כדי ליצור מודעות למאהל.
    ואולי כנס לא הייתה בדיוק המילה המתאימה… מה זה משנה. אחרי הכנס, במקרה שקשה להסביר את עצמת צירוף המקרים נפלו עלינו משמיים (שמי ישוע מג'ורג'יה) סנאטורית דמוקרטית ממדינת ג'ורג'יה-, ופעילה חברתית קשישה לשוויון זכויות- אפרו אמריקניות גדולות ומדהימות שעודדו אותנו בכבודן ובעצמן בשירת גוספל של מחאה ותקווה. ("lord help me take one day at a time") ישבנו פעורי פה, כולל הילדים.
    זהר