שכר מנהלים, אחריות חברתית ומומחים

איציק ספורטא

לעיתים מכנסים עיתונאים מומחים, כביכול או באמת, בנושא מסוים ועורכים דיון שמוצג לאחר מכן ככתבה. ביום שישי האחרון פורסם דיון שכזה במוסף הכלכלי של ידיעות אחרונות, המראיין היה הכתב לכל עת סבר פלוצקר (מושחתים, הנושא שלא נמאס, כלכלה, יום שישי 22/6/2007, עמ` 2). הדיון היה על שחיתות, שכר מנהלים, אחריות חברתית של ארגונים ועוד, המסקנה מן הדיון הייתה כמעט כמצופה שהמצב לא ממש נורא, ואולי אפילו, כפי שנכתב בכותרת המשנה: "לא בטוח בכלל שאנחנו יותר מושחתים בהשוואה לעבר".

ככתוב מוסף הכלכלה כינס מומחים ביניהם שני משפטנים, מרצה לניהול ורואה חשבון, האם אילו המומחים שהיינו רוצים שתהיה להם המילה האחרונה או הראשונה בנושא אתיקה בעסקים? מסופקני. אבל נניח שכולם מומחים בואו נבחן נקודה או שתיים מהמאמר כעמודה וחצי מתוך מוקדשת לשכר מנהלים, המועמד לשעבר לבית המשפט העליון, קרמניצר מגן בלהט על שכר זה: " את המנהלים צריך לתגמל בנדיבות", .."אני מזהיר את עצמנו מפופוליזם. כי אם נגלה צרות עין כלפי שכר הבכירים, .. נבריח מישראל המון אנשים טובים ומוכשרים", אני ממש רועד מפחד וגם צר עין וגם מקנא. מעניין שאותו פרופסור נכבד לא הזכיר כלל את מצבם של עובדים בישראל שאינם נהנים מנדיבות ואפילו זכויות יסוד חוקיות שלהם אינם מקוימות, ראו למשל זכות ההתארגנות, אבל מה לו לפרופסור עם נושאים זניחים כשכאלה.

הפרופסור השני, שהוא בעצם דוקטור ומרצה מהחוץ באוניברסיטה העברית בקורס אחד שנקרא "חדשנות הפירמה" ולא באוניברסיטת תל אביב כמו שנכתב, אבל זה לא ממש משנה, לאחר אמירה שכולנו לא מרגישים בנוח עם השכר הזה אומר: "אין כאן שאלה של אתיקה בעסקים אלא של העדפות אישיות של כל משקיע כל בעל מניות וכל אזרח. מה שנראה מושחת בעיני קבוצה אחת יכול להיראות כשר מגוחך בעיני אחרת. ואל לה לקבוצה אחת להכתיב את העדפותיה בשם `אתיקה`. המחלוקת היא על ערכים, ולא על כלכלי ניהול". ממש דברים כדרבנות, ערכים הם מחוץ לתחום, הרלטיביזם חוגג ובעצם אי אפשר לבחון העדפות אישיות על פי ההצדקה המוסרית שלהם. רואה החשבון, זיו, אינו מתייחס לגובה השכר אלא מתמקד בקשר בין תגמול לתמורה והמידתיות שלהם כמו גם אחריות המשקיעים המוסדיים והשפעתם על שכר זה.  

היחיד הטוען שהמשכורות גבוהות מידי הן מושחתות הוא ספיבק: " לפי דעתי, משכורות, משכורות גבוהות מאוד בסקטורים מסוימים, בתאגידים מסוימים הם בהחלט מעשה מושחת". הוא מדבר על בעלי עניין שהיום קרויים מחזיקי עניין (עובדים, ספקים ולקוחות) שגם הם צריכים ליהנות מפעולות הארגון בניגוד לתפיסה שארגון עסקי מטרתו העיקרית למקסם משהו לבעלי המניות בלבד. בשיחה עם ספיבק הוא טען שאמירותיו בנושא היו חדות יותר והוא אף העלה את האפשרות לקריטריונים בנושא שכר מקסימום בעיקר אם הוא ממש מוגזם.  

נושא אחר במאמר עסק באחריות חברתית של ארגונים, פה משום מה נשמעו, כמעט, רק שבחים לחברות העסקיות. כנראה שאני חי במקום אחר.  המומחה מנוחין אמר: "… אבל עצם העובדה שארגונים עסקיים באים ואומרים: אנחנו רוצים להתכוונן לאיזושהי מטרה יותר נעלה מסתם רווח, היא תופעה פנטסטית".  בהמשך הפסקה אומר אותו אחד: "ארגונים לומדים בהדרגה איך לעשות יותר כסף בעזרת התכוונות חברתית והקפדה אתית". האם באמת הארגונים מתכווננים למטרה שנעלה מרווח או שהם משתמשים בנושא כדי להעצים את אותם רווחים? כנראה שגם העונה אינו מבחין בחשיבות המוטיבציה של הארגונים הכלכליים. מה יקרה אם יוכח ששתי המטרות של רווח ואחריות חברתית אינן עולות בקנה אחד, האם יוותרו על האחריות או על חלק מהרווחים? אם המוטיבציה העיקרית היא רווח סביר שיוותרו על האחריות ואז אנה אנו באים?

מה היינו אומרים על חברה שתורמת למועדוניות ותרופות לחולים ובאותה עת מזהמת את הסביבה ומתעמרת בעובדי הקבלן שלה? אני הייתי אומר שכל קשר בינה לבין חברה אתית הוא מקרי בלבד. תגידו, זו רק התחלה וטוב שארגונים תורמים. נכון שאי אפשר לשפוט את המעשה עצמו כמעשה רע, אבל באותה עת אי אפשר גם בגלל מעשה טוב אחד לשכוח את כל המעשים הרעים האחרים.

כמו כן, מי שעוסק בתחום ומתלבט במוסריות של מעשים וחושב שתועלת היא מדד חשוב, צריך מפעם לפעם להתבונן בתמונה הרחבה ולבדוק האם מצבה של האוכלוסיה שכולם תורמים כדי לסייע לה משתפר או מורע. אם הוא מורע אז המעשים הטובים טובעים בים הרוע המבוטא ביחס לבני אדם בחברה הישראלית.  כתבה העוסקת בנושא מוסר ועסקים, שחיתות ועוד אינה יכולה להתעלם מנושאים אלו, אבל מה כבר אפשר לצפות מפלוצקר ומומחיו.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מואיז

    הוא היה מכיר את עובדיו, לפחות היה עובר מעליהם בחטף, אם היו לו כמה מאות או אלפים, אבל הם היו בני אדם. היו יש מנהל שהוא עצמו יכול להיות מפוטר, ויש בעלי מניות שמתחלפים, ויכול מאוד להיות שבעל המניות שרוצה למקסם את הרווחים שלו הוא אותו איש שיפוטר, גם אם הוא לא ידוע שהוא בעל מניות, כי הוא משקיע בקופת גמל או בקרן פנסיה שמשקיעה בחברה שלו, והיא דורשת מיקסום רווחים.

    המצב הוא שכדי שנוכל לקבל פנסיה או ליהנות מקרן פנסיה אנחנו בעצמינו מחסלים את עצמינו.

    כלכלה מודרנית.

  2. מואיז

    הוא היה מכיר את עובדיו, לפחות היה עובר מעליהם בחטף, אם היו לו כמה מאות או אלפים, אבל הם היו בני אדם. היו יש מנהל שהוא עצמו יכול להיות מפוטר, ויש בעלי מניות שמתחלפים, ויכול מאוד להיות שבעל המניות שרוצה למקסם את הרווחים שלו הוא אותו איש שיפוטר, גם אם הוא לא ידוע שהוא בעל מניות, כי הוא משקיע בקופת גמל או בקרן פנסיה שמשקיעה בחברה שלו, והיא דורשת מיקסום רווחים.

    המצב הוא שכדי שנוכל לקבל פנסיה או ליהנות מקרן פנסיה אנחנו בעצמינו מחסלים את עצמינו.

    כלכלה מודרנית.

  3. אבי

    העובדה שחברות עשירות ומצליחות כגון "קומברס" מעסיקות עובדים דרך חברות קבלניות (שומרים, מנקות ואפילו תמיכה טכנית) מראה שאין שום אתיקה בפעולותיהם

  4. אבי

    העובדה שחברות עשירות ומצליחות כגון "קומברס" מעסיקות עובדים דרך חברות קבלניות (שומרים, מנקות ואפילו תמיכה טכנית) מראה שאין שום אתיקה בפעולותיהם

  5. אורה לב-רון

    ההחלטה האם כדאי יותר להשקיע סכום גדול כדי לצאת בקמפיין עם בר רפאלי, או להשקיע אותו בתרומה למילגות לחיילים תלויה בהערכת התשואה של שתי האלטרנטיבות. הם לא תורמים לחיילים, ממש כשם שאינם תורמים לבר ר. הם קונים משהו.

  6. אורה לב-רון

    ההחלטה האם כדאי יותר להשקיע סכום גדול כדי לצאת בקמפיין עם בר רפאלי, או להשקיע אותו בתרומה למילגות לחיילים תלויה בהערכת התשואה של שתי האלטרנטיבות. הם לא תורמים לחיילים, ממש כשם שאינם תורמים לבר ר. הם קונים משהו.

  7. אמיתי מן

    "מה כבר אפשר לצפות מפלוצקר ומומחיו?" שאל יוסי ספורטא בסוף הטור. אכן סיכום מדוייק לדעתם המלומדת של האנשים המדוברים. עיתונות צהובה בה שולט הפופוליזם הניאו ליברלי ביד רמה, קרובה הרבה יותר לרכילות מאשר למחקר רציני.
    בחיית יוסי, תכתבו על נושאים קצת פחות מובנים מאליהם. תפתיעו קצת.

  8. אמיתי מן

    "מה כבר אפשר לצפות מפלוצקר ומומחיו?" שאל יוסי ספורטא בסוף הטור. אכן סיכום מדוייק לדעתם המלומדת של האנשים המדוברים. עיתונות צהובה בה שולט הפופוליזם הניאו ליברלי ביד רמה, קרובה הרבה יותר לרכילות מאשר למחקר רציני.
    בחיית יוסי, תכתבו על נושאים קצת פחות מובנים מאליהם. תפתיעו קצת.

  9. נתן שקרצ'י

    אני שולח לכם הודעה על הפגנה שאולי גם אתם קיבלתם, אשמח אם תפרסמו עליה. בתוכה יש גם לינק לסרט על עובדי סטארבאקס בשיקגו שמספרים על הנסיון שלהם להתאגד, לאחר ששמעו על סניפי סטארבאקס אחרים שהתאגדו. אשמח אם תהפכו את זה ללינק בתוך המשפט.
    נתן

  10. נתן שקרצ'י

    אני שולח לכם הודעה על הפגנה שאולי גם אתם קיבלתם, אשמח אם תפרסמו עליה. בתוכה יש גם לינק לסרט על עובדי סטארבאקס בשיקגו שמספרים על הנסיון שלהם להתאגד, לאחר ששמעו על סניפי סטארבאקס אחרים שהתאגדו. אשמח אם תהפכו את זה ללינק בתוך המשפט.
    נתן

  11. נתן שקרצ'י

    מחר, יום שלישי 26 ביוני 2007, יתקיימו שתי הפגנות מול סניפי אבן גבירול (ת"א) ויפו (י-ם) של הרשת "קופי-בין" למען העבודה המאורגנת ובדרישה להשיב לעבודתו את יו"ר נציגות העובדים, אלון-לי גרין. ההפגנה בתל-אביב תתקיים בשעה 18:30 בפתח בית הקפה שברחוב אבן-גבירול 73 (מטרים ספורים מעיריית ת"א), ההפגנה בירושלים תתקיים בשעה 20:00 מול הסניף שברחוב יפו; כדי למחות על פיטוריו של גרין בשבוע שעבר. גרין הקים ועד עובדים ברשת בית הקפה שבבעלות החברה הרב-לאומית ופוטר לאחר שהוועד החל לפעול.
    אגב, גם בארה"ב החלו עובדים של חברת סטארבאקס להתאגד.
    http://www.freespeech.org/fscm2/contentviewer.php?content_id=1553

    כל התומך/ת בהתארגנות עובדים מוזמן/ת להשתתף בהפגנות!

    פרטים נוספים: אפרים דוידי, חבר הנהגת ההסתדרות ומנהל אקדמי של המכללה החברתית-כלכלית טל' 050/5201416 davidi@sea.org.il

  12. נתן שקרצ'י

    מחר, יום שלישי 26 ביוני 2007, יתקיימו שתי הפגנות מול סניפי אבן גבירול (ת"א) ויפו (י-ם) של הרשת "קופי-בין" למען העבודה המאורגנת ובדרישה להשיב לעבודתו את יו"ר נציגות העובדים, אלון-לי גרין. ההפגנה בתל-אביב תתקיים בשעה 18:30 בפתח בית הקפה שברחוב אבן-גבירול 73 (מטרים ספורים מעיריית ת"א), ההפגנה בירושלים תתקיים בשעה 20:00 מול הסניף שברחוב יפו; כדי למחות על פיטוריו של גרין בשבוע שעבר. גרין הקים ועד עובדים ברשת בית הקפה שבבעלות החברה הרב-לאומית ופוטר לאחר שהוועד החל לפעול.
    אגב, גם בארה"ב החלו עובדים של חברת סטארבאקס להתאגד.
    http://www.freespeech.org/fscm2/contentviewer.php?content_id=1553

    כל התומך/ת בהתארגנות עובדים מוזמן/ת להשתתף בהפגנות!

    פרטים נוספים: אפרים דוידי, חבר הנהגת ההסתדרות ומנהל אקדמי של המכללה החברתית-כלכלית טל' 050/5201416 davidi@sea.org.il

  13. דודי נתן

    תודה על המאמר
    באמת צריך להזכיר לעצמנו את הבלוף של "תרומה לחברה".
    אני אמנם מנסה להרויח מזה בכובע שלי כגייס משאבים של קולות בנגב, אך זה לא מוליך שולל, לפחות לא אותי, עסק שמעסיק עובדים בצורה מרושעת אין בו שום אתיקה גם אם הוא תורם מיליוני ש"ח.

  14. דודי נתן

    תודה על המאמר
    באמת צריך להזכיר לעצמנו את הבלוף של "תרומה לחברה".
    אני אמנם מנסה להרויח מזה בכובע שלי כגייס משאבים של קולות בנגב, אך זה לא מוליך שולל, לפחות לא אותי, עסק שמעסיק עובדים בצורה מרושעת אין בו שום אתיקה גם אם הוא תורם מיליוני ש"ח.

  15. עומר

    אני לא יודע למה אנחנו נרצה נדבנות תאגידית בכדי למלא את צרכי החברה. בשביל זה יש ממשלה ומיסים. הסתמכות על נדבנות תאגידית הופכת מנהלי חברות למשרתי ציבור שאף אחד לא בחר בהם.

    עומר

  16. עומר

    אני לא יודע למה אנחנו נרצה נדבנות תאגידית בכדי למלא את צרכי החברה. בשביל זה יש ממשלה ומיסים. הסתמכות על נדבנות תאגידית הופכת מנהלי חברות למשרתי ציבור שאף אחד לא בחר בהם.

    עומר

  17. סמי ארגון

    במילים אלה קילל החכם היווני את בני-עירו החמדנים-סוררים-אנוכיים. בארצנו הקטנטונת זו לא קללה, זו ברכה, והרבה חמדנים היו רוצים להיות מקוללים כך. איני יכול להבין, איך יכולים אנשים ללכת לישון ובכיסם כמה מאות אלפי שקלים בחודש – כשכר מקסימום (כולל הטבות וכו'), בעוד ישנם ילדים, נשים, זקנים וקשיי-יום ולילה, שמנסים להירדם עם כמה שקלים בודדים. זה פשוט לא נתפס. לכמה זוגות נעליים, תחתונים, מכנסיים, מכוניות יאכטות – זקוק הבן-אדם? תאמינו לי שזה לא אושר גדול להיות בעושר מופלג. העניין הכואב הוא שעושרם בא מניצול בוטה של כוח אדם זול, מיוסר, חסר-אונים – והממשלה משתפת איתם פעולה. שלא יגידו לי כי כל התאגידים הללו נותנים פרנסה ומניעים את גלגלי הכלכלה ואילולא הם היינו קורסים. עוד כלכלה כזו ואנו אבודים לגמרי כחברה נורמלית. מה ניתן לעשות? ניתן גם ניתן. אפשר, לדוגמא, לערוך את רוב הקניות בחנויות קטנות, להחרים תאגידים ככל שאפשר, לא ללכת שולל אחרי "טוב-ליבם" של עשירים שזורקים כמה עצמות לרעבים, שעושים את הונם ממכירת נשק למסכני אפריקה. והממשלה שותקת ומפסוטה בדרכה.

  18. סמי ארגון

    במילים אלה קילל החכם היווני את בני-עירו החמדנים-סוררים-אנוכיים. בארצנו הקטנטונת זו לא קללה, זו ברכה, והרבה חמדנים היו רוצים להיות מקוללים כך. איני יכול להבין, איך יכולים אנשים ללכת לישון ובכיסם כמה מאות אלפי שקלים בחודש – כשכר מקסימום (כולל הטבות וכו'), בעוד ישנם ילדים, נשים, זקנים וקשיי-יום ולילה, שמנסים להירדם עם כמה שקלים בודדים. זה פשוט לא נתפס. לכמה זוגות נעליים, תחתונים, מכנסיים, מכוניות יאכטות – זקוק הבן-אדם? תאמינו לי שזה לא אושר גדול להיות בעושר מופלג. העניין הכואב הוא שעושרם בא מניצול בוטה של כוח אדם זול, מיוסר, חסר-אונים – והממשלה משתפת איתם פעולה. שלא יגידו לי כי כל התאגידים הללו נותנים פרנסה ומניעים את גלגלי הכלכלה ואילולא הם היינו קורסים. עוד כלכלה כזו ואנו אבודים לגמרי כחברה נורמלית. מה ניתן לעשות? ניתן גם ניתן. אפשר, לדוגמא, לערוך את רוב הקניות בחנויות קטנות, להחרים תאגידים ככל שאפשר, לא ללכת שולל אחרי "טוב-ליבם" של עשירים שזורקים כמה עצמות לרעבים, שעושים את הונם ממכירת נשק למסכני אפריקה. והממשלה שותקת ומפסוטה בדרכה.

  19. דור לוי-פורום רפורמה כלכלית ב BSH

    באופן חריג, אני מסכים לעמדת האוצר וטוען שהאוצר אפילו לא מבין עד כמה חשוב להעלות את שווי השימוש ברכב.

    לדוגמא:
    * אדם שנוסע באוטובוס מקבל בקושי הטבה קטנה שעליה מס. המדינה מעודדת שימוש במכוניות מזהמות וגורמות לתאונות.
    * המדינה משלמת מטבע זר רב על מכוניות לאותן מדינות שמהן מייבאים. אם היו קונים פחות מכוניות אפשר היה להפחית את החוב החיצוני.
    * ייעול השימוש ברכב:
    * במקום שמכוניות ישרצו במגרש החניה מ 8-9 עד 17-19 או 22 בלילה, עדיף שהחברות יממנו הסעות לעובדים – כמו בחברת חשמל ואינטל.
    יהיה אז פרנסה גם לאנשים שלא יכולים לעבוד בהייטק אלא בנהיגה. בשאר הזמן, שאין הסעות לעבודה וממנה, הרכב יכול לעבוד כמונית, או לעשות משלוח/הובלה של חבילות למשל ולהספיק לחזור לשעות אחה"צ להסעה.

    אפשר להמשיך עוד …

  20. דור לוי-פורום רפורמה כלכלית ב BSH

    באופן חריג, אני מסכים לעמדת האוצר וטוען שהאוצר אפילו לא מבין עד כמה חשוב להעלות את שווי השימוש ברכב.

    לדוגמא:
    * אדם שנוסע באוטובוס מקבל בקושי הטבה קטנה שעליה מס. המדינה מעודדת שימוש במכוניות מזהמות וגורמות לתאונות.
    * המדינה משלמת מטבע זר רב על מכוניות לאותן מדינות שמהן מייבאים. אם היו קונים פחות מכוניות אפשר היה להפחית את החוב החיצוני.
    * ייעול השימוש ברכב:
    * במקום שמכוניות ישרצו במגרש החניה מ 8-9 עד 17-19 או 22 בלילה, עדיף שהחברות יממנו הסעות לעובדים – כמו בחברת חשמל ואינטל.
    יהיה אז פרנסה גם לאנשים שלא יכולים לעבוד בהייטק אלא בנהיגה. בשאר הזמן, שאין הסעות לעבודה וממנה, הרכב יכול לעבוד כמונית, או לעשות משלוח/הובלה של חבילות למשל ולהספיק לחזור לשעות אחה"צ להסעה.

    אפשר להמשיך עוד …

  21. דור לוי-פורום רפורמה כלכלית ב BSH

    מתי תבינו שהרפורמה הכי חשובה כדי לעודד את תנאי הפנסיה, קופות הגמל והביטוח היא לחזק את המניע של חברות לחלק דיבידנדים במקום שהבכירים ימשכו את זה כשכר.
    אם תיקבע תקרה להכרה בעלות שכר הבכירים לצורך מיסוי תאגידים , ייפטר כל נושא שכר הבכירים, אנחנו כחוסכים קטנים נרויח שיפור בקבלת תמורה לחסכונותינו וגם יהיה מקור תקציבי בשווי מיליארדי שקלים לשימוש לכל מטרה תקציבית חברתית או אחרת.

  22. דור לוי-פורום רפורמה כלכלית ב BSH

    מתי תבינו שהרפורמה הכי חשובה כדי לעודד את תנאי הפנסיה, קופות הגמל והביטוח היא לחזק את המניע של חברות לחלק דיבידנדים במקום שהבכירים ימשכו את זה כשכר.
    אם תיקבע תקרה להכרה בעלות שכר הבכירים לצורך מיסוי תאגידים , ייפטר כל נושא שכר הבכירים, אנחנו כחוסכים קטנים נרויח שיפור בקבלת תמורה לחסכונותינו וגם יהיה מקור תקציבי בשווי מיליארדי שקלים לשימוש לכל מטרה תקציבית חברתית או אחרת.

  23. מתעניין

    צריך להנהיג שכר יותר שוויוני ע"י מיסוי מעניש/מתגמל חברות על פי מדדים סטטיסטיים של התפלגות השכר בחברה. לא די להגביל שכר בכירים, אלא, במקביל, להגדיל שכר נחותים, כך שההתפלגות השכר בחברה ובעקיפין במדינה יהיה פחות מקומם וידמה יותר לעקומה נורמאלית.

  24. מתעניין

    צריך להנהיג שכר יותר שוויוני ע"י מיסוי מעניש/מתגמל חברות על פי מדדים סטטיסטיים של התפלגות השכר בחברה. לא די להגביל שכר בכירים, אלא, במקביל, להגדיל שכר נחותים, כך שההתפלגות השכר בחברה ובעקיפין במדינה יהיה פחות מקומם וידמה יותר לעקומה נורמאלית.