הנגיד המטעה וקצת על מס

איציק ספורטא

בזמן שכולנו נתווכח על עבריין המין הסדרתי, שהיה נשיא מדינת ישראל, והעונש המגיע לו (ומגיע לו עונש בלי ספק),הממשלה תשב ותחליט לקצץ בתקציב כרגיל במקומותינו. כי הרי הוצאות הממשלה בישראל גבוהות מידי, לא משנה שזה לא נכון, כי מה שחשוב הוא האמירות של קברניטי הכלכלה בלי שום ביקורת של המדווחים.

נגיד בנק ישראל שמעורב בכלכלה הישראלית עשרות שנים, כולל בעיצוב התוכנית הכלכלית של 1985, אינו בוחל בהטעיה כי מה שחשוב אינו האמת או השקר אלא הרצון שלו להפוך את ישראל למדינה הדומה לארץ מגוריו ארה"ב. בהרצאתו בפני באי פורום קיסריה הוא אמר את הדברים הבאים: " למרות הקושי לקבוע את הגודל האופטימאלי של הממשלה – אשר בכל מקרה משתנה לפי הצרכים – ברור לכולם כי הממשלה בישראל עדיין גדולה מדי. עם זאת, בשנים האחרונות הלכה הממשלה דרך ארוכה בצמצום הגודל שלה". שמעתם ברור לכולם, מי הם אותם כולם הוא והחברים שלו, אם מישהו אינו מסכים לאמירה הזו כנראה הוא לא נכלכל בכולם הזה.  

כיון שהנגיד יודע שהמספרים מראים שהוצאות הממשלה בישראל הם בערך במרכז ההתפלגות של מדינות ה-OECD הוא אינו מזכיר מספרים אלא רק מדבר על הגודל הרצוי, רצוי למי? כאשר הוא מדבר על יחס החוב תוצר הוא כן מזכיר מספרים, ולמה כי שם הוא יכול להראות שישראל שונה מרובן הגדול של מדינת אירופה. מעשה כזה אינו ישר, אבל יושר אינו עניין חשוב כאשר מדברים על יעדים כלכליים.

כמו כלכלן אמיתי הוא מדבר על גודל אופטימאלי של הממשלה שאמור להיקבע כך: " בעיקרון, הגודל האופטימלי של הממשלה נקבע בנקודה שבה התועלת החברתית מהוצאה ממשלתית של שקל נוסף שווה לעלות החברתית הנובעת מכך – בעיקר העלות במונחים של מיסים שיש לגבות מהציבור כדי לממן את ההוצאה הנוספת הזו. זה דבר שקל לתאר אבל קשר ליישם". מהו אותו גודל אופטימאלי כמובן שהנגיד לא רוצה להתחייב כדי שלא נתפוס אותו במילה, שאיפתו כפי שנראית היא להוצאות ממשלה הנמוכות מרוב המדינות המפותחות בעולם, בלי לקחת בחשבון שהוצאות הביטחון בישראל כפולות ומשולשות בהשוואה למדינות אירופה.

ובנושא אחר ואולי לא: "רואי חשבון יגיעו ב-16 מטוסים לכנס שבועי באילת. במרכז האירועים – תחרות בתכנון מס ע"ש אבי אלתר המנוח, ושני מושבים שיוקדשו לחקירות. הנואם החשוב: יו"ר ועדת הכספים סטס מיסז`ניקוב. בסעיף הבידור: פאטמה הסטנדאפיסטית הבדואית ויובל המבולבל". אתם רואים נכון במרכז הדיונים משחק ששמו האמיתי צריך להיות העלמות מס בלי להיתפס. זה הכלי של המסכנים שאינם גומרים את החודש לשלם הרבה כסף לרואי חשבון כדי שאילו ישחררו אותם מעולו של המס היורד תמיד.

עוד אחד שמתייחס למס הוא וורן באפט שדווקא יוצא כנגד הטבות המס לעשירים:  "המיליארדר וורן באפט הציע להעלות את המס שמוטל על חברות גדולות ועל עשירי ארה"ב. באירוע התרמה של המועמדת לנשיאות הילארי קלינטון הביע באפט, יו"ר חברת האחזקות ברקשייר האת`וויי, את רגשותיו העזים כלפי הברוקרים של חברות ההשקעה, ואמר כי "אנשים שמרוויחים את כספם בצורה כזו צריכים לספוג נטל מס המשקף את מאמציהם". כנראה שהוא לא מבין מה שמבינים עשירי ישראל ורואי החשבון שלהם. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נעמי

    פרשה חדשה מסתמנת באופק, פרשת רמון/בראון/בזיון. קראתי הבוקר שרמון כנראה לא ימונה לשר האוצר בגלל קצב, "זה לא מוסרי" הם כותבים. בראון יותר מוסרי מרמון???
    האמת אני לא כל כך בטוחה, מבחינת הציבור – רמון/בראון אותו הדבר! את שניהם לא מוסרי למנות כשרי אוצר. כל עם ישראל נענש בגלל מעשיו של נשיא מאוס ורק הוא נשאר נקי עם שתי מזכירות, פנסיה שמנה לכל החיים… לא נתפס, לא נתפס!

  2. נעמי

    פרשה חדשה מסתמנת באופק, פרשת רמון/בראון/בזיון. קראתי הבוקר שרמון כנראה לא ימונה לשר האוצר בגלל קצב, "זה לא מוסרי" הם כותבים. בראון יותר מוסרי מרמון???
    האמת אני לא כל כך בטוחה, מבחינת הציבור – רמון/בראון אותו הדבר! את שניהם לא מוסרי למנות כשרי אוצר. כל עם ישראל נענש בגלל מעשיו של נשיא מאוס ורק הוא נשאר נקי עם שתי מזכירות, פנסיה שמנה לכל החיים… לא נתפס, לא נתפס!

  3. שרון אשכנזי

    בכדי להבין את התהליך ההיסטורי-מוסדי שהתרחש במנגנון המדינה בישראל ובמיוחד במשרד האוצר אשר אפשר לטיעונים דורסניים כאלה להיות בעלי כוח שכנוע בתוך המנגנון המדינתי ובעלי כוח ביצוע בכל ארגוני המגזר הציבורי חייבים לקרוא את המאמר של דני ממן ואנדי רוזנהק על עצמאותו של בנק ישראל. הנה ההפנייה אליו:

    Maman, Daniel and Zeev Rosenhek. 2007. "The Politics of Institutional Reform: the ‘Declaration of Independence’ of the Israeli Central Bank." Review of International Political Economy 14:251-275.

    ממן ורוזנהק מסבירים בעבודת המחקר ההיסטורית המעולה שלהם כי החל משנת 1980 כלכלנים ממשרד האוצר ומהפקולטות לכלכלה החלו להיות מוזמנים לסמינרים בארצות הברית שבו למדו פרקים רציניים בכלכלה רייגיניסטית. כתוצאה מהלמידה המואצת הזו כלכלנים אמריקאים החלו עושים במשרד האוצר כבתוך שלהם.
    החתימה על הסכמי GATT ב- 1983 והתוכנית הכלכלית החדשה של 1985 – היו התוצרים המידיים של התהליך הזה.
    האחד הוא זה שאפשר לימים את התבססותו של חוק המכרזים כפרקטיקה מרכזית בהעסקת עובדים על-ידי המגזר הציבורי והאחר כלל בתוכו גם את חובת הקיצוץ של 2% במצבת כוח האדם של מנגנון המדינה , לשנה וגם את חוק ההסדרים.
    אלו לא היו מתאפשרים אלמלא עצמאות בנק ישראל, טוענים המחברים, שחסמה את אפשרותה של המדינה לקבל הלוואות או כספים מבנק ישראל, ובדרך זו איפשרה לייצר אווירת משבר כלכלי הדורשת שינויים מרחיקי לכת בדרך פעולתה של המדינה. הנקודה החשובה בטיעונם היא שבאותם ימים של תחילת שנות ה- 80 החלה למעשה להתבסס ההגדרה של הכלכלה הישראלית כזקוקה לשני עקרונות לצורך שיקומה – המלחמה באיגודים המקצועיים מחד גיסא והפרטת השירותים החברתיים מאידך גיסא. שניהם מרכזיים לתביעתו של הנגיד למדינה עוד יותר מצומצמת. שניהם מרכזיים להפיכתו של משרד האוצר לריכוזי כל כך – למשרד המדיניות הציבורית היחיד בישראל ושניהם מרכזיים להחלשת המועסקים בכל השירותים החברתיים ובמשק בכללותו.

    ניתוח היסטורי- מוסדי כזה מצביע על דרך פעולה אחת אפשרית להתנגדות – פעולה ישירה נגד פקידות האוצר.

  4. שרון אשכנזי

    בכדי להבין את התהליך ההיסטורי-מוסדי שהתרחש במנגנון המדינה בישראל ובמיוחד במשרד האוצר אשר אפשר לטיעונים דורסניים כאלה להיות בעלי כוח שכנוע בתוך המנגנון המדינתי ובעלי כוח ביצוע בכל ארגוני המגזר הציבורי חייבים לקרוא את המאמר של דני ממן ואנדי רוזנהק על עצמאותו של בנק ישראל. הנה ההפנייה אליו:

    Maman, Daniel and Zeev Rosenhek. 2007. "The Politics of Institutional Reform: the ‘Declaration of Independence’ of the Israeli Central Bank." Review of International Political Economy 14:251-275.

    ממן ורוזנהק מסבירים בעבודת המחקר ההיסטורית המעולה שלהם כי החל משנת 1980 כלכלנים ממשרד האוצר ומהפקולטות לכלכלה החלו להיות מוזמנים לסמינרים בארצות הברית שבו למדו פרקים רציניים בכלכלה רייגיניסטית. כתוצאה מהלמידה המואצת הזו כלכלנים אמריקאים החלו עושים במשרד האוצר כבתוך שלהם.
    החתימה על הסכמי GATT ב- 1983 והתוכנית הכלכלית החדשה של 1985 – היו התוצרים המידיים של התהליך הזה.
    האחד הוא זה שאפשר לימים את התבססותו של חוק המכרזים כפרקטיקה מרכזית בהעסקת עובדים על-ידי המגזר הציבורי והאחר כלל בתוכו גם את חובת הקיצוץ של 2% במצבת כוח האדם של מנגנון המדינה , לשנה וגם את חוק ההסדרים.
    אלו לא היו מתאפשרים אלמלא עצמאות בנק ישראל, טוענים המחברים, שחסמה את אפשרותה של המדינה לקבל הלוואות או כספים מבנק ישראל, ובדרך זו איפשרה לייצר אווירת משבר כלכלי הדורשת שינויים מרחיקי לכת בדרך פעולתה של המדינה. הנקודה החשובה בטיעונם היא שבאותם ימים של תחילת שנות ה- 80 החלה למעשה להתבסס ההגדרה של הכלכלה הישראלית כזקוקה לשני עקרונות לצורך שיקומה – המלחמה באיגודים המקצועיים מחד גיסא והפרטת השירותים החברתיים מאידך גיסא. שניהם מרכזיים לתביעתו של הנגיד למדינה עוד יותר מצומצמת. שניהם מרכזיים להפיכתו של משרד האוצר לריכוזי כל כך – למשרד המדיניות הציבורית היחיד בישראל ושניהם מרכזיים להחלשת המועסקים בכל השירותים החברתיים ובמשק בכללותו.

    ניתוח היסטורי- מוסדי כזה מצביע על דרך פעולה אחת אפשרית להתנגדות – פעולה ישירה נגד פקידות האוצר.

  5. דורון

    נתחיל מהשפה המושג העלמת מס הוא לושג לא נכון מושג הנכון הוא העלמת הכנסה. מי שמעלים הכנסה מרשויות המס, לא ישלם על ההכנסה הזו מס הכנסה. העלמת הכנסה זו עברה.
    הביטוי השגוי "העלמת מס" מחליף לפעמים את הביטוי העלמת הכנסה.

    תכנון מס זה דבר שונה לחלוטין. תכנון מס זה ניצול של חוקי המס כדי לקבל הקלות והטבות ובסופו של דבר לשלם פחות מס.
    אין בו עברה על החוק אלא לכל היותר ניצול פרצות בחוק.

    אתה יכול לקרוא למעשה חוקי בשם של מעשה לא חוקי זה לא עושה את המעשה חמור יותר זה רק מציג רותך באור מגוחך.

    יש אחת א' שהפכה את ה"יחסי מין בהסכמה תוך ניצול מרות" שקיימה עם הנשיא ל"אונס סידרתי" רווח אישי לא יצא לה מזה וגם האג'נדה שהתקשורת והלובי הפמיניסטי ניסה לקדם על גב המקרה רק נפגעה מהעניין.

  6. דורון

    נתחיל מהשפה המושג העלמת מס הוא לושג לא נכון מושג הנכון הוא העלמת הכנסה. מי שמעלים הכנסה מרשויות המס, לא ישלם על ההכנסה הזו מס הכנסה. העלמת הכנסה זו עברה.
    הביטוי השגוי "העלמת מס" מחליף לפעמים את הביטוי העלמת הכנסה.

    תכנון מס זה דבר שונה לחלוטין. תכנון מס זה ניצול של חוקי המס כדי לקבל הקלות והטבות ובסופו של דבר לשלם פחות מס.
    אין בו עברה על החוק אלא לכל היותר ניצול פרצות בחוק.

    אתה יכול לקרוא למעשה חוקי בשם של מעשה לא חוקי זה לא עושה את המעשה חמור יותר זה רק מציג רותך באור מגוחך.

    יש אחת א' שהפכה את ה"יחסי מין בהסכמה תוך ניצול מרות" שקיימה עם הנשיא ל"אונס סידרתי" רווח אישי לא יצא לה מזה וגם האג'נדה שהתקשורת והלובי הפמיניסטי ניסה לקדם על גב המקרה רק נפגעה מהעניין.

  7. אמיר פכר-אריה

    הקטע הזה על רואי חשבון נשמע כמו משהוא מטורלל לגמרי מעיתון סטירי נידח.
    אבל הוא – כניראה – אמיתי לגמרי
    במצב כזה כל מי שמנסה ליצר סטירה הוא או עיוור או שחצן מאוד מאוד
    כי איאפשר ליצר פרסה דוחה יותר מהקטע הזה בלי לגלוש לפורנוגרפיה ממש
    וזה כבר באמת לא מענין

  8. אמיר פכר-אריה

    הקטע הזה על רואי חשבון נשמע כמו משהוא מטורלל לגמרי מעיתון סטירי נידח.
    אבל הוא – כניראה – אמיתי לגמרי
    במצב כזה כל מי שמנסה ליצר סטירה הוא או עיוור או שחצן מאוד מאוד
    כי איאפשר ליצר פרסה דוחה יותר מהקטע הזה בלי לגלוש לפורנוגרפיה ממש
    וזה כבר באמת לא מענין

  9. עומר

    באופן אירוני, הכותבים מתנגדים גם להורדה במיסים וגם לתכנוני מס. אבל השני הוא תוצאה בלתי נמנעת של העדר הראשון – ככל שהמיסים יותר גבוהים, יותר משתלם לבצע תכנוני מס למיניהם.

  10. עומר

    באופן אירוני, הכותבים מתנגדים גם להורדה במיסים וגם לתכנוני מס. אבל השני הוא תוצאה בלתי נמנעת של העדר הראשון – ככל שהמיסים יותר גבוהים, יותר משתלם לבצע תכנוני מס למיניהם.

  11. נתן שקרצ'י

    כתבה טובה של גיא רולניק, מראה איך נכס שנקנה ב-400 אלף דולר, שלא בטוח שיקבל אישורים, מקבל שווי של מאות מיליוני דולרים. וככה בעוד כמה אזורים שהישראלים בונים בהם.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=876553&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0

    כנראה שהמשקיעים והאנליסטים כבר לא קוראים תשקיפים.

  12. נתן שקרצ'י

    כתבה טובה של גיא רולניק, מראה איך נכס שנקנה ב-400 אלף דולר, שלא בטוח שיקבל אישורים, מקבל שווי של מאות מיליוני דולרים. וככה בעוד כמה אזורים שהישראלים בונים בהם.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=876553&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0

    כנראה שהמשקיעים והאנליסטים כבר לא קוראים תשקיפים.

  13. רתם

    45 מעלות, יובש קיצוני (אולי בעצם למוח שלהם זה טוב), וקרינה מבוקר עד לילה

  14. רתם

    45 מעלות, יובש קיצוני (אולי בעצם למוח שלהם זה טוב), וקרינה מבוקר עד לילה

  15. שולה פרסלר

    שאלו ילד מה אתה יודע על הפיל והוא ענה: הפיל כמו הנמלה. הנמלה גרה ב…. אוכלת…. ישנה ב…. מעבירה את יומה ב…. וכך המשיך הילד וסיפר על הנמלה כשבעצם נשאל על הפיל.
    מצטערת על ההשוואה. תחילת הכתבה הזכירה את הנשיא האנס הסדרתי וחשבתי שהנה, אתר העוקץ כן נותן ביטוי שלו לפרשה, אולם לשווא. המשכת לכתוב על נושא אחר. לדעתי, כאשה, נושא פחות מעניין בימים אלה. לא הבנתי מדוע הכנסת את נושא האנס הבכיין לכאן. יש תת לו ביטוי מלא נפרד.

  16. שולה פרסלר

    שאלו ילד מה אתה יודע על הפיל והוא ענה: הפיל כמו הנמלה. הנמלה גרה ב…. אוכלת…. ישנה ב…. מעבירה את יומה ב…. וכך המשיך הילד וסיפר על הנמלה כשבעצם נשאל על הפיל.
    מצטערת על ההשוואה. תחילת הכתבה הזכירה את הנשיא האנס הסדרתי וחשבתי שהנה, אתר העוקץ כן נותן ביטוי שלו לפרשה, אולם לשווא. המשכת לכתוב על נושא אחר. לדעתי, כאשה, נושא פחות מעניין בימים אלה. לא הבנתי מדוע הכנסת את נושא האנס הבכיין לכאן. יש תת לו ביטוי מלא נפרד.

  17. לשולה

    האם קיצוצים בתקציב והמדיניות הכלכלית-חברתית לא חשובה וכל הכתבות באתר זה חייבים להיות רק על הנשיא אנס?

  18. לשולה

    האם קיצוצים בתקציב והמדיניות הכלכלית-חברתית לא חשובה וכל הכתבות באתר זה חייבים להיות רק על הנשיא אנס?