• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

עוד נבנך ונבנית אום אל-חירן

חיה נח

בחורף, לפני למעלה מעשר שנים השתוללה סופה קשה במיוחד באזור אום אל-חירן הסמוך ליער יתיר. מכת הטבע הזו הביאה למותם של כמה ילדים ערבים בדואים, להרס של צריפים שנסחפו במים השוצפים ולאבדן רכוש. מדינת ישראל באמצעות מינהל מקרקעי ישראל, שלחה את אנשי המינהלת לקידום הבדואים בנגב לסייע ברכישת חומרי בניה, פחים, שמיכות וציוד אחר, ועזרה לחלק מן הנפגעים, אם כי לא לכולם. מרבית הצריפים שניבנו אז נהרסו עם חלוף הזמן במצוות המינהלת, ואינם קיימים היום.

בשבוע שעבר שוב ניחתה על אום-אל-חירן מכה קשה, והמראה שנגלה לעיני המבקרים במקום מותיר רושם שסופת הוריקן חלפה על פניו ולא הותירה ניצולים. ואולם הפעם "מכת הטבע" שהכתה בכפר ניחתה מידי המדינה, שהחליטה על הרס בתיו, ושלחה לאום אל-חירן כאלף וחמש מאות שוטרים לפקח על פינויים של תושבי הכפר, ולאבטח את פעולת ההרס של שנים עשר מבתיו.

מהו סיפורה של אום אל-חירן?

בשנת 1956 הועברו אנשי אום אל-חירן על ידי המדינה משטחי מגוריהם המסורתיים באזור קיבוץ שובל אל אום אל-חירן. שטחי השבט הוחרמו לטובת הקמתם של ישובים יהודיים והם נידונו לחיי עוני רחוק מכל מקום ישוב. עם בנייתה של העיירה חורה עברו כמה מאנשי השבט להתגורר בעיירה וחלק מהם המשיכו להתגורר מחוץ לישוב בשכונות הכפר שהוקם במהלך השנים.

מדוע מבקשים נציגי המדינה לסלק את אנשי אום אל חירן מן המקום שבו הושיבו אותם לפני 51 שנים, הרי מדובר בשטח מדברי ענק שאיש אינו רוצה להתגורר בו?

את התשובה לשאלה זו יש לחפש במדיניותן של כל ממשלות ישראל, שנהגו להתעלם מן האוכלוסיה הערבית בכלל ובנגב בפרט – להדירה, לנשלה ולדחוק אותה אל השוליים. לאחרונה, החלה המדינה לגלות עניין גם באזורי שוליים אלה, שבהם היא מתכוונת להקים שני ישובים יהודיים חדשים: חירן ויתיר,  וברוח מדיניות ההדרה הנמשכת שהיא מנהלת זה שנים היא גוזרת שאנשי אום אל-חירן, האנשים שנולדו וחיו במקום עשרות בשנים רוצים להמשיך ולחיות בו, לא יוכלו להיות חלק מהישוב החדש, שהוא בעצם ישובם. 

אנחנו יודעים שמזה זמן המדינה בונה ישובים חדשים בנגב ומבקשת להביא אליו עוד יהודים. עובדה ידועה היא כי מרבית הישובים החדשים וחלק מהישובים הותיקים באיזור מונים פחות מעשר משפחות. בדרך כלל, המדינה מתירה ליהודים להקים חוות ולחלק את השטח רחב הידיים בידי קבוצות קטנות של יהודים, כשם שהיא מתירה את הקמתם של כפרי רפאים של סטודנטים המאוכלסים רק חודשים ספורים בשנה. למעשה, המדינה עושה הכל, כדי שלא יוותרו שטחים פנויים לאזרחיה הערבים של המדינה וכדי שלא יוקמו ישובים לאנשים שגרים במקום זה שנים, ומבקשים הכרה בזכויות האזרח שלהם ובכפריהם ה"לא מוכרים". תושבי אום אל חירן מבקשים מן המדינה לחברם לתשתיות ולספק להם שירותים ברמה שאינה נופלת מזו של הישובים היהודיים בנגב ואילו המהלך של המדינה נועד לסלקם מדרכה.

מה שארע בשבוע שעבר בנגב לא ניראה זה שנים רבות אם בכלל. 14 בתים נהרסו, דירים, מטבחונים ובסה"כ 27 מבנים. תכולת הבתים נלקחה לאחסון וכמאה חמישים אנשים, נשים וטף נותרו בחוסר כל תחת כיפת השמים בעיצומו של גל חום, מן הקשים שידענו באיזור. שלא במסורת ערכי "הרגישות והנחישות" שהפגינו השוטרים  בעת פינוי ישובי גוש קטיף, הפעם לא גילו השוטרים אף לא שמץ של חמלה או אמפטיה כלפי המגורשים וחלקם אף נהג בהם באלימות קשה במיוחד. מחמת הבושה לא נחזור כאן גם על הדברים הגסים שנשמעו מפי הנערים שהועסקו על ידי הקבלן שנשכר על ידי המדינה בפינוי הבתים. השוטרים לא התירו לאמהות לגשת אל ילדיהן ולהוציאם בעצמן מן הבתים, ועשו זאת בעצמם ביד גסה תוך גרימת זעזוע קשה לידים המבוהלים. אשה שבקשה מים נענתה על ידי שוטרת כי היא איננה נותנת מים לפלסטינים, פיתות שזה עתה נאפו נארזו והושלכו לקונטיינר, ארונות, מיטות ויתר הציוד הבייתי הדל שהיה במקום הושלכו לקונטיינרים. אנשי הכפר נותרו בחוסר כל, ללא יכולת להכין אוכל, להחליף בגדים או לישון.

שעות לאחר החורבן שנגרם לכפר נראו ילדים כבני שלוש ומעלה מסתובבים בתוך ההריסות ואומרים הבית נהרס, הבית נהרס. למחרת היום, כשביקרנו אצל הילדים, אמר לנו סלמה שלומד בכתה ד2 בחורה "אתמול היינו מאד עצובים", ולאחר שהייה קלה הוסיף "גם היום אנחנו עצובים".

ההתנערות של הרשויות הממונות מאזרחיה הערבים הבדואים של מדינת ישראל ובעיקר מילדיה היא גילוי של אטימות מחפירה. אטימות זו העפילה לאחרונה לשיאים חדשים, אשר ספק אם נראו כמותם בעבר וקורבנותיה הגדולים היו הילדים. למרבה החרפה איש מרשויות הרווחה לא הגיע למקום כדי לבדוק אם יש צורך לסייע לילדים להתגבר על הטראומה הקשה שנגרמה להם. הילדים אינם הולכים לבית הספר, כל רכושם המועט נלקח, אין נעלים, אין ספרי לימוד, צעצועים או אמצעים להכנת אוכל בעבורם. הכל לקחה הסופה האנושית שפקדה אותם ביום שני בבוקר.

יום אחרי הארוע החלו תושבי הכפר בבנית בתיהם מחדש. כמעט כל הפחונים כבר עומדים על תילם והיתר ייבנו כנראה במהלך השבוע. זו התשובה היחידה לכוחנות ולאלימות שמפעילה המדינה כלפי הדחויים שבאזרחיה.

חיה נח, פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי

באותו הקשר מעניין לקרוא את מאמרם של ארז צפדיה, יוסף אל עטאונה וניב גורדון  ב Y-net

על " ציונות בהפרטה"

"עבור 16.5 שקלים לשעה נערים בני 16 ו-17 עמלו השבוע לצד כוחות גדולים של משטרה ומשמר הגבול בפעולת ההרס בכפרים הבדווים הלא מוכרים עתיר ואום אל חירן. תפקידם היה לפנות במהירות בגדים, כלי מטבח, רהוט ומשחקים מבתי מגורים ולהעמיס את הציוד על משאיות או להניח אותו בערימות מחוץ למבנים. הנוער הבדואי שמחדריהם הוצאו החפצים הביט בנוער היהודי, וכשהאחרונים סיימו את מלאכתם הדחפורים הרסו את הבתים. כל הנוכחים, יהודים ובדואים, למדו שיעור חשוב באזרחות.

בני הנוער היהודים עבדו עבור חברת קבלן ששירותיה נשכרו על-ידי מנהל מקרקעי ישראל. פעיל זכויות אדם שהיה במקום שאל את אחד הנערים, תיכוניסט מבית שאן, למה הוא משתתף בפינוי. בלי להניד עפעף הנער השיב: "אני ציוני, ומה שאנחנו עושים כאן היום זה ציונות". (יוסי דהאן).

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אמיתי מן

    קצת מזכיר לי משטרים דיקטטורים אפלים. מצד שני, ככה זה שיש מיעוטים, בדואים, כושים, מוסלמים, הם לא באמת אזרחים מי יודע איזה, בכל מקום כמעט על הגלובוס.

  2. אמיתי מן

    קצת מזכיר לי משטרים דיקטטורים אפלים. מצד שני, ככה זה שיש מיעוטים, בדואים, כושים, מוסלמים, הם לא באמת אזרחים מי יודע איזה, בכל מקום כמעט על הגלובוס.

  3. Reuven

    Khaya – you are a Lamed Vavnik !

    Keep up the sacred work !

  4. Reuven

    Khaya – you are a Lamed Vavnik !

    Keep up the sacred work !

  5. libka

    חיה….כנראה שהרס של כמה בתים "פחונים" בדווים לא מזיז לאף אחד,במדינה הזאת "בן אדם" מוגדר כיהודי וכל מי שאיננו מוגדר כך איננו אדם,מזה אפשר להסיק את האי איכפתיות ואת האדישות שמפגינה המדינה כלפי מי שאינו יהודי.

  6. libka

    חיה….כנראה שהרס של כמה בתים "פחונים" בדווים לא מזיז לאף אחד,במדינה הזאת "בן אדם" מוגדר כיהודי וכל מי שאיננו מוגדר כך איננו אדם,מזה אפשר להסיק את האי איכפתיות ואת האדישות שמפגינה המדינה כלפי מי שאינו יהודי.

  7. יעקב מנור

    מאמר מצוין חיה, ועשיה בלתי נלאית למען שיוויון אזרחי לכל התושבים בנגב.
    הגזענות והאפליה היא סרטן בגוף של של המדינה. אם לא נקדים ונסיר אותו
    כולנו נאבד. ככל שההזדהות וההשתתפות במאבק אזרחי לגיטימי יגבר
    כך יסוג הסרטן. הקוראים מוזמנים להצטרף לקבוצות הפועלות בנגב

  8. יעקב מנור

    מאמר מצוין חיה, ועשיה בלתי נלאית למען שיוויון אזרחי לכל התושבים בנגב.
    הגזענות והאפליה היא סרטן בגוף של של המדינה. אם לא נקדים ונסיר אותו
    כולנו נאבד. ככל שההזדהות וההשתתפות במאבק אזרחי לגיטימי יגבר
    כך יסוג הסרטן. הקוראים מוזמנים להצטרף לקבוצות הפועלות בנגב

  9. נאוה

    היה לי קשה לנשום כשקראתי את תיאור ההרס של הבתים. לא פחות היה לי קשה לקרוא את התיאור של הנערים שסייעו לקבלן בפינוי. לאן פנינו? איך מביאים סיפור כזה לפריים טיים? אי אפשר לשתוק יותר.

  10. נאוה

    היה לי קשה לנשום כשקראתי את תיאור ההרס של הבתים. לא פחות היה לי קשה לקרוא את התיאור של הנערים שסייעו לקבלן בפינוי. לאן פנינו? איך מביאים סיפור כזה לפריים טיים? אי אפשר לשתוק יותר.