המדינה מתנערת מאזרחיה

חררדו לייבנר

המדינה מתנערת מאזרחיה!<StrippedTag/FONT>

משפחות ותיקות מכפר שלם עלולות להיזרק לרחוב ב- 15 ביולי!<StrippedTag/FONT>

צווי הפינוי כנגד תושבי המתחם ברחובות מח"ל-משה דיין מבטאים את ההתנערות של המדינה מאחריות כלפי אזרחיה. משפחות שחיו במקום כבר שניים ושלושה דורות, מאז 1948-49, מקבלות כרעם ביום בהיר צווי פינוי. עשרות שנים הם שלמו שכר דירה ל-עמידר המתכחשת וטוענת: "הכסף נגבה בטעות"! הסיפור האמיתי הוא לא דמי השכירות אלא עסקאות נדל"ן מאחורי הגב של התושבים. הקרקעות הגיעו לידיה של משקיעה פרטית שקנתה בזול שטח מאוכלס ובמקום לדון על פינוי תמורת פיצוי – היא מנשלת! לצערנו, בתי המשפט כבר לא מתייחסים לזכויות של התושבים הנובעות מעצם ישיבתם בקרקע ומגוריהם במשך עשרות שנים. אין עוד בתים, תושבים וזכויות חזקה אלא נדל"ן, "פולשים" וזכויות קניין. כדי שגברת ספסרית שלא חיה במקום תממש את זכויות הקניין שלה – הוצאו צווי פינוי לתושבים!<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

בעידן ההפרטה המדינה מתכחשת לאחריות וספסרי הקרקעות מנשלים את התושבים!<StrippedTag/FONT>

זה עלול לקרות לתושבי מח"ל-משה דיין כבר ב- 15 בחודש וזה עלול לקרות אחר כך גם לתושבים נוספים בכפר שלם. חברת חלמיש האחראית על פינוי רוב שטחי הכפר מעדיפה להגיש תביעות במקום לדון עם התושבים על פינוי אמיתי. באמצע שנות ה- 90 פונו משפחות רבות בתנאים הוגנים. התושבים הותיקים שנותרו מבקשים לבצע את הפינוי שלהם בפיצוי הולם ותנאים הוגנים.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

כמו במקומות אחרים, על אפליה והזנחה ארוכות שנים מצד הרשויות נוספו עכשיו בכפר שלם ניסיונות נישול מצד משקיעים פרטיים בשעה שחברות השיכון עמידר וחלמיש המתכחשות לחובתן הציבורית, קודם כל לתושבים.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

זהו מאבק מקומי צודק ובו בזמן זהו גם מאבק על זכויות חברתיות רחבות, כנגד הפיכת זכויות הקניין לעקרון עליון. זהו גם חלק מהמאבק על זכויות הקהילות המקומיות להשתתף בקבלת החלטות לגבי הפיתוח של שכונותיהם, על זכותן להטיל וטו בפני קבלנים ובפני חברות ציבוריות. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

די להכפשת התושבים! די לתביעות המשפטיות! די לפינויים החד צדדיים!<StrippedTag/FONT>

פינויים רק בהסכמה ותוך פיצוי מלא!<StrippedTag/FONT>

הפגנת מחאה ליד מתחם מח"ל-משה דיין,<StrippedTag/FONT>

במוצאי שבת הקרובה, ה-7 ביולי בשעה 21:00.<StrippedTag/FONT>

לפרטים, אהרון – 0545518080, דודי – 0572503124<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

natush@gmail.com<StrippedTag/FONT>

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. רינה יצחקי -יוניסף קרן האו"ם למען הילד

    קשה לי לתאר את תחושת הזעם. עדיין לא התרגלתי לבאנליות של הרוע ואי הצדק. עדיין אני מצפה למשפט הוגן ושוויוני.
    נישול אנשים מביתם היא פגיעה חמורה בכבוד האדם, וכניעה מוחלטת לכוח ההון. זה כואב.
    אולי יש עדיין איזה עורך דין "מוצלח ומצליח" שייקח על עצמו את הטיפול מטעמים ערכיים מה שקרוי בשפת המשפט
    Pro Bono אן פשוט לטובת הציבור. לניקוי הזוהמה המצטברת בקנה הנשימה של החברה שלנו.
    יישר כוח!
    רינה יצחקי

  2. רינה יצחקי -יוניסף קרן האו"ם למען הילד

    קשה לי לתאר את תחושת הזעם. עדיין לא התרגלתי לבאנליות של הרוע ואי הצדק. עדיין אני מצפה למשפט הוגן ושוויוני.
    נישול אנשים מביתם היא פגיעה חמורה בכבוד האדם, וכניעה מוחלטת לכוח ההון. זה כואב.
    אולי יש עדיין איזה עורך דין "מוצלח ומצליח" שייקח על עצמו את הטיפול מטעמים ערכיים מה שקרוי בשפת המשפט
    Pro Bono אן פשוט לטובת הציבור. לניקוי הזוהמה המצטברת בקנה הנשימה של החברה שלנו.
    יישר כוח!
    רינה יצחקי

  3. מואיז

    אמנם זה לא קיים בחוק הישראלי אבל זה בהחלט קיים בחוק האנגלי.
    מי שגר במקום משך שנים רבות לא יכול להיזרק כך סתם, אני מציע לכמה עורכי דין להשתמש במקרה זה בזכות החזקה הקיימת במדינות רבות בעולם. בכל זאת לא מדובר במישהו שחי ארבע שנים במקום שאליו פלש, וגם אם עמידר טוענים שהכסף נגבה בטעות (שיחזירו אותו, לא???) , מדובר בעשרות שנים , בחמישים שנה.

  4. מואיז

    אמנם זה לא קיים בחוק הישראלי אבל זה בהחלט קיים בחוק האנגלי.
    מי שגר במקום משך שנים רבות לא יכול להיזרק כך סתם, אני מציע לכמה עורכי דין להשתמש במקרה זה בזכות החזקה הקיימת במדינות רבות בעולם. בכל זאת לא מדובר במישהו שחי ארבע שנים במקום שאליו פלש, וגם אם עמידר טוענים שהכסף נגבה בטעות (שיחזירו אותו, לא???) , מדובר בעשרות שנים , בחמישים שנה.

  5. יוסי ברנע

    ראוי להעיר כי הפרטה כשלעצמה אינה צעד כלכלי ואו חברתי פסול. נהפוך הוא. השאלה היא מהם "תנאי המשחק",מה מופרט, עפ"י אלו קרטריונים, מהו הרווח של האזרחים. אם למשל הפרטה היא על סמך קשרי הון ושלטון ובמחיר "סוך העונה", הפרטה זו מושחתת ופסולה. אין מקום לקשור הפרטה הנקשרת לקניין דווקא לזכות הקניין הלגיטימית של מי שיושב בביתו עשרות שנים ויוצר חזקה. את זכות הקניין של האוכלוסיה החלשה יש לעגן כחוק ולא לצאת נגד ההפרטה באשר היא.

  6. יוסי ברנע

    ראוי להעיר כי הפרטה כשלעצמה אינה צעד כלכלי ואו חברתי פסול. נהפוך הוא. השאלה היא מהם "תנאי המשחק",מה מופרט, עפ"י אלו קרטריונים, מהו הרווח של האזרחים. אם למשל הפרטה היא על סמך קשרי הון ושלטון ובמחיר "סוך העונה", הפרטה זו מושחתת ופסולה. אין מקום לקשור הפרטה הנקשרת לקניין דווקא לזכות הקניין הלגיטימית של מי שיושב בביתו עשרות שנים ויוצר חזקה. את זכות הקניין של האוכלוסיה החלשה יש לעגן כחוק ולא לצאת נגד ההפרטה באשר היא.

  7. ישר כח חררדו המזרחי!

    במובן מסויים אפשר לראות במזרחים בכפר שלם כבדואים בני דת משה. העובדה שהם י-ה-ו-ד-ים שהולכים להיות מנושלים היא והיא בלבד הופכת את העניין למעצבן יותר.

    למלחמה על הבתים ביישוב צריך להתגייס בדיוק כפי שלפני שנה התגייסו הרבה ישראלים (כולל טוקבקיסטים בהעוקץ) למלחמת לבנון. התגייסות פחות נחושה מזו לא תשיג כלום ואין לשגות באשליות או לספק אשליות לאנשים שגרים בבתים המועמדים להכחדה. חובת ההגנה על הילדים הינה הראשונה במעלה, ובכל מחיר שהוא.

    בתוך כל זה כדאי רק לזכור עובדה עגומה אחת: מה שמתארת חיה נוח כאן למטה על הבדואים בנגב קורה מידי שבוע בשנים האחרונות. אלא שפשעי מדינת ישראל הלא-יהודית, הלא-דמורטית והכן ציונית-ניאו-ליברלית מזיזים למעטים מאודי.

  8. ישר כח חררדו המזרחי!

    במובן מסויים אפשר לראות במזרחים בכפר שלם כבדואים בני דת משה. העובדה שהם י-ה-ו-ד-ים שהולכים להיות מנושלים היא והיא בלבד הופכת את העניין למעצבן יותר.

    למלחמה על הבתים ביישוב צריך להתגייס בדיוק כפי שלפני שנה התגייסו הרבה ישראלים (כולל טוקבקיסטים בהעוקץ) למלחמת לבנון. התגייסות פחות נחושה מזו לא תשיג כלום ואין לשגות באשליות או לספק אשליות לאנשים שגרים בבתים המועמדים להכחדה. חובת ההגנה על הילדים הינה הראשונה במעלה, ובכל מחיר שהוא.

    בתוך כל זה כדאי רק לזכור עובדה עגומה אחת: מה שמתארת חיה נוח כאן למטה על הבדואים בנגב קורה מידי שבוע בשנים האחרונות. אלא שפשעי מדינת ישראל הלא-יהודית, הלא-דמורטית והכן ציונית-ניאו-ליברלית מזיזים למעטים מאודי.

  9. אבי

    מה הוא פיצוי מלא לשיטת התושבים?
    אני שואל את השאלה הזו ולא בכדי. בעבר היו תושבים שפשוט סחטו את הממסד וגורמים מסחרים עד תום, כל תושב באיזור מכיר לא מעט מקרים כאלו (כמו חזרה לשטח שפונה וקבלת פיצוי כפול).
    לא מזמן התרברב לפניי תושב האיזור שהוא ומשפחתו גרים במתחם שכלל אינו שייך להם, אבל הם מצפים לפיצוי של מיליוני שקלים בכדי שיסכימו להתפנות.
    איני מכיר את המקרה הפרטי שמדובר כאן, אך במשך השנים התושבים במתחמים המיועדים לפינוי גרמו לכך שבכל הנוגע לסוגיית הפינויים הם לא יזכו לסולידריות מצד תושבי השכונות באיזור. תוצר עגום לדרך בה התנהלו הדברים בעבר היא שגם אם המאבק הנוכחי צודק מאין כמותו, המיועדים לפינוי ימצאו עצמם כמעט לבד בשדה המערכה.

  10. אבי

    מה הוא פיצוי מלא לשיטת התושבים?
    אני שואל את השאלה הזו ולא בכדי. בעבר היו תושבים שפשוט סחטו את הממסד וגורמים מסחרים עד תום, כל תושב באיזור מכיר לא מעט מקרים כאלו (כמו חזרה לשטח שפונה וקבלת פיצוי כפול).
    לא מזמן התרברב לפניי תושב האיזור שהוא ומשפחתו גרים במתחם שכלל אינו שייך להם, אבל הם מצפים לפיצוי של מיליוני שקלים בכדי שיסכימו להתפנות.
    איני מכיר את המקרה הפרטי שמדובר כאן, אך במשך השנים התושבים במתחמים המיועדים לפינוי גרמו לכך שבכל הנוגע לסוגיית הפינויים הם לא יזכו לסולידריות מצד תושבי השכונות באיזור. תוצר עגום לדרך בה התנהלו הדברים בעבר היא שגם אם המאבק הנוכחי צודק מאין כמותו, המיועדים לפינוי ימצאו עצמם כמעט לבד בשדה המערכה.

  11. חררדו לייבנר

    המגיב אבי העלה את הטענה כי בשל תופעה של פולשים לשטחים לא-להם בכפר שלם יהיו מעטים מתושבי האזור שיבואו לעזרת המשפחות המאוימות בפינוי.
    אבי צודק ביחס לתדמיות שנוצרו ושאכן מקשות על ביטויי הסולידריות בכפר וסביבתו. מנכל חלמיש ואנשי משרד השיכון, כולל השר היוצא, עשו ככל יכולתם להשמיץ את כלל תושבי כפר שלם ללא הבחנות – פולשים, שודדי קרקעות הציבור ועוד השמצות. הצגתם של הנאבקים בממסד הכלכלי כעבריינים היא אחת הטקטיקות המוכרות והישנות. לצערנו היא גם עובדת לא רע. לכן, כדי להדוף את ההשמצות ולא כי מישהו בכפר שלם צריך להתנצל על היותו תושב הכפר, כדאי להסביר את המצבים הקיימים.
    וועד הכפר המארגן את המחאה במוצאי שבת והעומד מאחורי תושבי המתחם המאוים בפינוי, מורכב מתושבים בני המשפחות הותיקות שעדיין מתגוררות בכפר. ברובם המכריע מדובר בבנים ובנכדים של מי שהגיעו בסוף 1948 וראשית 1949למה שהיה הכפר הפלסטיני סלמה, אשר תושביו סולקו במהלך המלחמה. ברובם הם היו עולי תימן, אשר הגיעו והתיישבו במקום לא על דעת עצמם אלא על ידי הסוכנות היהודית ומוסדות המדינה החדשה. המשפחות הותיקות שנותרו היום בכפר לא פונו בגלי הפינויים הקודמים ולא קבלו פיצוי כלשהו. הן פשוט המשיכו להתגורר במקום.
    בכפר יש גם הרבה משפחות לא-ותיקות, עם דרגות ותק שונות. חלקן, אלה שחיים בכפר מלפני 1987, חלים עליהן הכללים של חוק פינוי-פיצוי וחלקן, אלה שלא מצליחות להוכיח קיום קודם במקום, מכונות בכינוי פולשים, שנועד לדה-לגיטימציה שלהן.
    יש להבחין בין הגישה לגבי המשפחות הותיקות אשר וועד הכפר תובע לפצות לפי קריטריונים סבירים התואמים את ערך הדיור והקרקע בתל אביב בה הם חיים ורוצים להמשיך לחיות, לבין המאבק על מתן פתרונות דיור סבירים לחלק גדול מהאנשים המכונים פולשים שהגיעו למקום מתוך מצוקת דיור. נציגי חלמיש האשימו לא מזמן את אחד האנשים אשר פונו לאחרונה מבית חדר וחצי בתת-תנאים כאילו קבל כבר פיצויים בעבר ורק פלש למקום כדי להרוויח כסף על חשבון הציבור. כל מי שבקר במקום ופגש באדם המדובר מבין שהאיש הזה שחי במקום בתנאים כה קשים מאז 1993 כפי שהוכח במהלך משפטו לא עשה זאת רק כדי להרוויח כסף בסוף התהליך וכאשר בכיסו המיליונים לכאורה מפינוי קודם. זה לא הסיפור – רק השמצה גסה. אף אחד לא מתנדב לחיות בתנאים קשים במשך שנים רבות – ורוב המכונים פולשים חיים בתנאים קשים – כדי לסחוט כסף.
    הדרישה לגביהם, לגבי מי שהגיע למקום לאחר 1987, היא שלא יפונו עד שיוצעו להם פתרונות דיור סבירים – זה הכל. סביר זה כמובן מושג יחסי. ובכן, הדרישה היא שיהיה משא ומתן עם התושבים ולא רק באמצעות צווי פינוי וצעדים חד-צדדיים. חברות השיכון הציבורי אמורות לשרת את האוכלוסייה חסרת הדיור ולטפל בצרכיה ולא להיאבק בה. המצבים שנוצרים של פלישות מבטאים כישלון של המערכת שאמורה לתת מענה לצרכי הדיור של האנשים. הפתוח העירוני של תל אביב לא אמור להיקבע רק על פי האינטרסים של קבלנים ונדלניסטים אלא קודם כל על פי האינטרסים של התושבים. כפר שלם היא חלק מתל אביב ותושבי הכפר, כמו תושבי השכונות שסביבו, אמורים להיות השותפים הראשונים בכל התוכניות הקיימות לגבי האזור.
    במקרה של מתחם מחל-משה דיין יש תופעה נוספת, חדשה ומדאיגה, שבה משפחות ותיקות הופכות תוך כמה מהלכים נדלניים ומשפטיים לפולשות בביתן מישכבר הימים. קיומה של חלקה שהתגלגלה בבעלות פרטית במשך השנים בלי שהמנהל או עמידר יסדירו את מעמדה ומכירת חלקה אחרת בדרך לא ברורה – מאיימות לנשל את התושבים. זה תקדים מסוכן גם של הפרטת המאבק הציבורי והעמדתו לא על קריטריונים ופעולה של גוף ציבורי כמו עמידר או חלמיש, אלא כמאבק על זכות הקניין בין רוכשת פרטית לבין התושבים.
    אני מקווה אבי שהתמונה הובהרה ושנראה אותך ואחרים בהפגנה. האינטרס של כלל תושבי השכונות שמסביב, הוא שיגיעו עם תושבי המתחמים של הכפר להסדרים סבירים שיאפשרו פיתוח מבוקר ומוסכם של האזור לרווחת התושבים.

  12. חררדו לייבנר

    המגיב אבי העלה את הטענה כי בשל תופעה של פולשים לשטחים לא-להם בכפר שלם יהיו מעטים מתושבי האזור שיבואו לעזרת המשפחות המאוימות בפינוי.
    אבי צודק ביחס לתדמיות שנוצרו ושאכן מקשות על ביטויי הסולידריות בכפר וסביבתו. מנכל חלמיש ואנשי משרד השיכון, כולל השר היוצא, עשו ככל יכולתם להשמיץ את כלל תושבי כפר שלם ללא הבחנות – פולשים, שודדי קרקעות הציבור ועוד השמצות. הצגתם של הנאבקים בממסד הכלכלי כעבריינים היא אחת הטקטיקות המוכרות והישנות. לצערנו היא גם עובדת לא רע. לכן, כדי להדוף את ההשמצות ולא כי מישהו בכפר שלם צריך להתנצל על היותו תושב הכפר, כדאי להסביר את המצבים הקיימים.
    וועד הכפר המארגן את המחאה במוצאי שבת והעומד מאחורי תושבי המתחם המאוים בפינוי, מורכב מתושבים בני המשפחות הותיקות שעדיין מתגוררות בכפר. ברובם המכריע מדובר בבנים ובנכדים של מי שהגיעו בסוף 1948 וראשית 1949למה שהיה הכפר הפלסטיני סלמה, אשר תושביו סולקו במהלך המלחמה. ברובם הם היו עולי תימן, אשר הגיעו והתיישבו במקום לא על דעת עצמם אלא על ידי הסוכנות היהודית ומוסדות המדינה החדשה. המשפחות הותיקות שנותרו היום בכפר לא פונו בגלי הפינויים הקודמים ולא קבלו פיצוי כלשהו. הן פשוט המשיכו להתגורר במקום.
    בכפר יש גם הרבה משפחות לא-ותיקות, עם דרגות ותק שונות. חלקן, אלה שחיים בכפר מלפני 1987, חלים עליהן הכללים של חוק פינוי-פיצוי וחלקן, אלה שלא מצליחות להוכיח קיום קודם במקום, מכונות בכינוי פולשים, שנועד לדה-לגיטימציה שלהן.
    יש להבחין בין הגישה לגבי המשפחות הותיקות אשר וועד הכפר תובע לפצות לפי קריטריונים סבירים התואמים את ערך הדיור והקרקע בתל אביב בה הם חיים ורוצים להמשיך לחיות, לבין המאבק על מתן פתרונות דיור סבירים לחלק גדול מהאנשים המכונים פולשים שהגיעו למקום מתוך מצוקת דיור. נציגי חלמיש האשימו לא מזמן את אחד האנשים אשר פונו לאחרונה מבית חדר וחצי בתת-תנאים כאילו קבל כבר פיצויים בעבר ורק פלש למקום כדי להרוויח כסף על חשבון הציבור. כל מי שבקר במקום ופגש באדם המדובר מבין שהאיש הזה שחי במקום בתנאים כה קשים מאז 1993 כפי שהוכח במהלך משפטו לא עשה זאת רק כדי להרוויח כסף בסוף התהליך וכאשר בכיסו המיליונים לכאורה מפינוי קודם. זה לא הסיפור – רק השמצה גסה. אף אחד לא מתנדב לחיות בתנאים קשים במשך שנים רבות – ורוב המכונים פולשים חיים בתנאים קשים – כדי לסחוט כסף.
    הדרישה לגביהם, לגבי מי שהגיע למקום לאחר 1987, היא שלא יפונו עד שיוצעו להם פתרונות דיור סבירים – זה הכל. סביר זה כמובן מושג יחסי. ובכן, הדרישה היא שיהיה משא ומתן עם התושבים ולא רק באמצעות צווי פינוי וצעדים חד-צדדיים. חברות השיכון הציבורי אמורות לשרת את האוכלוסייה חסרת הדיור ולטפל בצרכיה ולא להיאבק בה. המצבים שנוצרים של פלישות מבטאים כישלון של המערכת שאמורה לתת מענה לצרכי הדיור של האנשים. הפתוח העירוני של תל אביב לא אמור להיקבע רק על פי האינטרסים של קבלנים ונדלניסטים אלא קודם כל על פי האינטרסים של התושבים. כפר שלם היא חלק מתל אביב ותושבי הכפר, כמו תושבי השכונות שסביבו, אמורים להיות השותפים הראשונים בכל התוכניות הקיימות לגבי האזור.
    במקרה של מתחם מחל-משה דיין יש תופעה נוספת, חדשה ומדאיגה, שבה משפחות ותיקות הופכות תוך כמה מהלכים נדלניים ומשפטיים לפולשות בביתן מישכבר הימים. קיומה של חלקה שהתגלגלה בבעלות פרטית במשך השנים בלי שהמנהל או עמידר יסדירו את מעמדה ומכירת חלקה אחרת בדרך לא ברורה – מאיימות לנשל את התושבים. זה תקדים מסוכן גם של הפרטת המאבק הציבורי והעמדתו לא על קריטריונים ופעולה של גוף ציבורי כמו עמידר או חלמיש, אלא כמאבק על זכות הקניין בין רוכשת פרטית לבין התושבים.
    אני מקווה אבי שהתמונה הובהרה ושנראה אותך ואחרים בהפגנה. האינטרס של כלל תושבי השכונות שמסביב, הוא שיגיעו עם תושבי המתחמים של הכפר להסדרים סבירים שיאפשרו פיתוח מבוקר ומוסכם של האזור לרווחת התושבים.

  13. מיכה דרורי

    מה שקורה עכשיו בכפר שלם הוא עוד אחד מפירות הבאושים של פסק הדין המכונה "בג"צ הקשת המזרחית". העותרים יצאו אז להלחם בחקלאים, בשמם של תושבי כפר שלם, כביכול, והתוצאה היחידה היא שאכן הוחדר המסר שבמדינת ישראל מי שאינו בעל זכויות קניין רשומות ומוכחות, הוא חסר כל. במקום שישתפר מצב אנשי כפר שלם – וגם של הבדואים ודיירי הדיור הציבורי, למשל – צורפו החקלאים למאגר "חסרי הזכויות" הנ"ל. אלה גם אלה נחשבים כיום כ"שודדי קרקעות". בישראל אין היום שום נפקות לזכויות חזקה, למגורים מתמשכים, לעיבוד השטח, להבטחות שלטוניות וכיוצא באלה. גם מושג "בר-הרשות ברשיון" רוקן מכל תוכן. כאשר באים לפנות אותך, השאלה היחידה לגבי "זכויותיך" היא כמה עיכובים ונזק אתה מסוגל לגרום – ככל שיותר, כך יגדל גם הפיצוי.
    במקביל, ומאחורי מסך העשן שיוצרים המדינה והארגונים "החברתיים", "משתוללת" באין מפריע מדיניות ההפרטה במגזר העירוני, ללא כל מחסום של "צדק חלוקתי" או קביעת תג מחיר להטבות המורעפות על החוכר העירוני בצהלה ובאפקה, ברמת השרון וברעננה. גם מעמדה של הקרקע הפרטית מועצם לרמות שאינן מקובלות באולם המערבי, הבאות לידי ביטוי, בין השאר, בפיצויי עתק לפי סעיף 197 לחוק המקרקעין, והשבת קרקע שהופקעה לבעליה (פסק דין קרסיק).
    עד שלא יבינו המגזרים המוחלשים כי נקודת המוצא צריכה להיות ההשוואה למדיניות ההפרטה העירונית, ימשיכו האוכלוסיות הפריפריאליות להתקוטט אחת בשניה ולהתבוסס במצוקותיהן, תוך שהן משאירות את האוכלוסיות החזקות "לחגוג" באין מפריע.

  14. מיכה דרורי

    מה שקורה עכשיו בכפר שלם הוא עוד אחד מפירות הבאושים של פסק הדין המכונה "בג"צ הקשת המזרחית". העותרים יצאו אז להלחם בחקלאים, בשמם של תושבי כפר שלם, כביכול, והתוצאה היחידה היא שאכן הוחדר המסר שבמדינת ישראל מי שאינו בעל זכויות קניין רשומות ומוכחות, הוא חסר כל. במקום שישתפר מצב אנשי כפר שלם – וגם של הבדואים ודיירי הדיור הציבורי, למשל – צורפו החקלאים למאגר "חסרי הזכויות" הנ"ל. אלה גם אלה נחשבים כיום כ"שודדי קרקעות". בישראל אין היום שום נפקות לזכויות חזקה, למגורים מתמשכים, לעיבוד השטח, להבטחות שלטוניות וכיוצא באלה. גם מושג "בר-הרשות ברשיון" רוקן מכל תוכן. כאשר באים לפנות אותך, השאלה היחידה לגבי "זכויותיך" היא כמה עיכובים ונזק אתה מסוגל לגרום – ככל שיותר, כך יגדל גם הפיצוי.
    במקביל, ומאחורי מסך העשן שיוצרים המדינה והארגונים "החברתיים", "משתוללת" באין מפריע מדיניות ההפרטה במגזר העירוני, ללא כל מחסום של "צדק חלוקתי" או קביעת תג מחיר להטבות המורעפות על החוכר העירוני בצהלה ובאפקה, ברמת השרון וברעננה. גם מעמדה של הקרקע הפרטית מועצם לרמות שאינן מקובלות באולם המערבי, הבאות לידי ביטוי, בין השאר, בפיצויי עתק לפי סעיף 197 לחוק המקרקעין, והשבת קרקע שהופקעה לבעליה (פסק דין קרסיק).
    עד שלא יבינו המגזרים המוחלשים כי נקודת המוצא צריכה להיות ההשוואה למדיניות ההפרטה העירונית, ימשיכו האוכלוסיות הפריפריאליות להתקוטט אחת בשניה ולהתבוסס במצוקותיהן, תוך שהן משאירות את האוכלוסיות החזקות "לחגוג" באין מפריע.

  15. נעמי

    בנושא הפינוי בכפר שלם בגלל שהוא מתמשך לאורך כלכך הרבה שנים הוא הסתאב לחלוטין, והרבה אנשים שמצאו הזדמנות להרוויח אם זה כסף ואם זה תדמית ,קפצו לאורך השנים על העגלה המזוהמת הזאת.
    אבי חושף טפח מהציאות וחוטף על הראש שלא בצדק אלא בהתנשאות .
    בינתיים אני מחפשת את המקום שתופסות חברות הבנייה שיעשו הון מבנייה באדמות הכפר שיפונו, למה הן מחוייבות ?, האם כמו חברת הבניה שכבר בנתה בשכונה וברחה לכאורה מהתחייבותיה לפיתוח סביבתי בעורמה של נדל"ניסט שיש לו פול של עו"ד ורו"ח מתוחכמים.
    לכל הקופצים על עגלת המחאה נגד הפינוי – איפא הייתם שהאנשים האלו גרו בחירבות, איפא הייתם שלתושבים הייתה מערכת חינוך כושלת, איפא הייתם שאף אחד לא רצה להשקיע במענה לתרבות פנאי איכותי [אפילו בית קפה]. שייתן הזדמנות לקהילה מקום להיפגש. להתאחד ולדרוש פיתוח גינות, ציבוריות פיתוח מועדונים לנוער ,פיתוח אירועים תרבותיים,פיתוח מתקנים לספורט.
    לכל האנשים הטובים שנרתמו למען תושבי כפר שלם -אנא חזקו את הדרישה לשקיפות בפני הציבור. לכל ההחלטות ,למען תושבי כפר שלם תתמכו בפינוי שייתן הזדמנות לשכונת המעבר שקלטה אוכלוסייה מוחלשת במשך השנים. תחזקו את הדורשים לבצע חתימות חוזים עם קבלנים לאור השמש ולא באפלה שמתחת לשולחן. תוודאו שיהיו בטחונות ברורים ושקופים לציבור מצד הקבלן שמוכר דירות בכפר שלם רבתי ומתחייב להשקעה לטובת הציבור בפיתוח סביבתי וקהילתי, בתמורה להון שיגרוף מקוני הדירות.
    קבלן שיתחייב על פיתוח מועדונים לנוער שיפעלו שעות רבות וייתנו מענה שיוסיף מעבר לחינוך הפורמלי יכול לעניק שוויון הזדמנויות בחינוך לילדים שגדלים בכפר.
    אני חושבת שפינוי כפר שלם אחרי פיצוי הולם למי שמגיע לו, יכול להוות דוגמא בחשיבה מראש לבנייה חכמה עם תכנון מראש שתהיה ידידותית לסביבה. הכל בראשיתי, ואפשר תמורת השקעה חכמה לתכנן שכונה עם פנים לעתיד, בנייה שהתכנון בה לוקח בחשבון חסכון במשאבים,בניית האינסטלציה גם תעביר מים להשקייה . בתכנון הבניה ילקח בחשבון ההתחממות הגלובלית. אבל ללוות את התהליך הזה יהיה סזיפי ובלי הילה ולכן כולם ייעלמו אז והטעויות ייעשו וההכאה על חטא בו תבוא מאוחר מדי. לפחות דבר חכם אחד הייתי רוצה שיקרה שכולם יהיו מחוייבים להרגיע את הרוחות כדיי שלא תהיה פגיעה טראומטית באף נפש חיה.!!!

  16. נעמי

    בנושא הפינוי בכפר שלם בגלל שהוא מתמשך לאורך כלכך הרבה שנים הוא הסתאב לחלוטין, והרבה אנשים שמצאו הזדמנות להרוויח אם זה כסף ואם זה תדמית ,קפצו לאורך השנים על העגלה המזוהמת הזאת.
    אבי חושף טפח מהציאות וחוטף על הראש שלא בצדק אלא בהתנשאות .
    בינתיים אני מחפשת את המקום שתופסות חברות הבנייה שיעשו הון מבנייה באדמות הכפר שיפונו, למה הן מחוייבות ?, האם כמו חברת הבניה שכבר בנתה בשכונה וברחה לכאורה מהתחייבותיה לפיתוח סביבתי בעורמה של נדל"ניסט שיש לו פול של עו"ד ורו"ח מתוחכמים.
    לכל הקופצים על עגלת המחאה נגד הפינוי – איפא הייתם שהאנשים האלו גרו בחירבות, איפא הייתם שלתושבים הייתה מערכת חינוך כושלת, איפא הייתם שאף אחד לא רצה להשקיע במענה לתרבות פנאי איכותי [אפילו בית קפה]. שייתן הזדמנות לקהילה מקום להיפגש. להתאחד ולדרוש פיתוח גינות, ציבוריות פיתוח מועדונים לנוער ,פיתוח אירועים תרבותיים,פיתוח מתקנים לספורט.
    לכל האנשים הטובים שנרתמו למען תושבי כפר שלם -אנא חזקו את הדרישה לשקיפות בפני הציבור. לכל ההחלטות ,למען תושבי כפר שלם תתמכו בפינוי שייתן הזדמנות לשכונת המעבר שקלטה אוכלוסייה מוחלשת במשך השנים. תחזקו את הדורשים לבצע חתימות חוזים עם קבלנים לאור השמש ולא באפלה שמתחת לשולחן. תוודאו שיהיו בטחונות ברורים ושקופים לציבור מצד הקבלן שמוכר דירות בכפר שלם רבתי ומתחייב להשקעה לטובת הציבור בפיתוח סביבתי וקהילתי, בתמורה להון שיגרוף מקוני הדירות.
    קבלן שיתחייב על פיתוח מועדונים לנוער שיפעלו שעות רבות וייתנו מענה שיוסיף מעבר לחינוך הפורמלי יכול לעניק שוויון הזדמנויות בחינוך לילדים שגדלים בכפר.
    אני חושבת שפינוי כפר שלם אחרי פיצוי הולם למי שמגיע לו, יכול להוות דוגמא בחשיבה מראש לבנייה חכמה עם תכנון מראש שתהיה ידידותית לסביבה. הכל בראשיתי, ואפשר תמורת השקעה חכמה לתכנן שכונה עם פנים לעתיד, בנייה שהתכנון בה לוקח בחשבון חסכון במשאבים,בניית האינסטלציה גם תעביר מים להשקייה . בתכנון הבניה ילקח בחשבון ההתחממות הגלובלית. אבל ללוות את התהליך הזה יהיה סזיפי ובלי הילה ולכן כולם ייעלמו אז והטעויות ייעשו וההכאה על חטא בו תבוא מאוחר מדי. לפחות דבר חכם אחד הייתי רוצה שיקרה שכולם יהיו מחוייבים להרגיע את הרוחות כדיי שלא תהיה פגיעה טראומטית באף נפש חיה.!!!