שטרסלר משפריץ שוב

עופר סיטבון

מעייף לקרוא את נחמיה שטרסלר. טיעוניו של העורך הבכיר לענייני כלכלה וחברה הם כה צפויים, כה אוטומטיים, כה שטחיים. ובכל זאת. חייבים להכיר בכך שמדובר באחד הפרשנים המשפיעים ביותר על סדר היום הכלכלי-תקשורתי – נוכחותו הבולטת מתחת לכל עץ רענן (הארץ, דה מארקר, ערוץ 2, רשת ב` (`צבע הכסף`), גל"צ (חביב במיוחד על רזי ברקאי)) מקנה לדבריו הפשטניים תהודה ציבורית רבה. אף אחד הרי לא רוצה שיעבדו עליו.

ביום שישי האחרון פרסם שטרסלר השפרצה נוספת פרי עטו. הפעם בתפריט – שיר הלל להפרטת בתי הסוהר. הטיעונים במקרה זה היו כה מופרכים שהרגשתי צורך נפשי עז לשפוך עליהם את מררתי. הנה, איפוא, המאמר, עם תרגום בגוף הסרט.

ביום ראשון ייערך דיון מכריע בבית המשפט העליון בשאלה אם המדינה פעלה כראוי כשהעבירה את ההקמה והניהול של בית הסוהר החדש שליד באר שבע לידי גוף פרטי – קבוצה המורכבת מאפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב, מנרב שבשליטת אברהם קוזניצקי וחברת אימרלד האמריקאית.

פעילי חברה רבים מתנגדים להפרטה. הם טוענים שמדובר בפגיעה בכבוד האדם וחירותו. הם אומרים שזו התפרקות של המדינה מנכסיה ומאחריותה. הם רוצים שהמצב הנוכחי יישאר על כנו – כי למה להחליף בתי סוהר של חמישה כוכבים בזכיין פרטי?

לפעילים החברתיים לא אכפת מהמצב המחפיר בבתי הסוהר. לא מזיזה להם הצפיפות הלא אנושית, כאשר שישה אסירים מצטופפים בתא בן 10 מ"ר עם בור שירותים מצחין בפינה. לא אכפת להם שאסירים ישנים על הרצפה. לא חשובים להם האלימות הנוראה, האוכל הדל וההכשרה המקצועית שלא קיימת.

האמנם מישהו מקרב הפעילים החברתיים מבקש שהמצב הנוכחי יישאר על כנו? הכל יודעים שבתי הסוהר נתונים במשבר, שהצפיפות בהם גבוהה ושכבוד האדם של האסירים נפגע מדי יום. אלא שמכך לא נגזרת המסקנה שיש להפריט את בתי הסוהר. הפתרון האמיתי – עד שתימצא אלטרנטיבה אנושית יותר לכליאה – הוא לשפר ולתקן את המערכת הציבורית. דבר זה נעשה, למשל, במקרה של כלא חדש כמו כלא צלמון שעומד בקריטריונים גבוהים מבחינת היחס לאסירים. אלא שבזמנו, כאשר עלתה הצפיפות בבתי הסוהר, משרד האוצר הצמיד אקדח לרקתם של המשרד לבטחון פנים ושל שב"ס והתנה את העברתם של תקציבים להקמתו של בית סוהר חדש בכך שהוא יהיה כלא פרטי.

גם לא אכפת להם שבתי הכלא נהפכו זה מכבר לאוניברסיטה ללימודי הפשע – כי אין תוכניות שיקום. העיקר שבתי הסוהר יישארו ציבוריים. כי ציבורי זה טוב – כמו כל השירותים הציבוריים המצוינים שאנו מקבלים מהמדינה.

הניסיון בארה"ב – שבה יושבים כיום מעל שני מיליון בני-אדם בבתי הכלא – מלמד שברבים מבתי הסוהר הפרטיים התדרדרה רמת הסוהרים (בשל קיצוצי שכר ניכרים) ועל כן גם ירדה רמת הביטחון בבית הכלא; היתה הרעה מתמדת בתנאי האסירים; וההיבט הנצלני מכולם – עבודת האסירים המניבה ביצי זהב (עבודה זולה ורווחים עצומים) לזכיינים. אין זה מפתיע שהאנליסטים בוול-סטריט ממליצים בחום על רכישת מניות חברות הכליאה, ומזהירים את המשקיעים מפני שתי `סכנות` בלבד – צמצום בפשיעה ומציאת אלטרנטיבות לכליאה. אין זה מפתיע גם שחברות הכליאה מגייסות שתדלנים שמקדמים ענישה מחמירה יותר, המצאת עבירות חדשות וביטול תכניות שיקום – בקיצור, צעדים העומדים בניגוד לאינטרס הציבורי הברור בהפחתת הפשיעה ובצמצום מימדי הכליאה.

אחת הפעילות הקולניות בתחום היא חברת הכנסת שלי יחימוביץ`. על לבייב היא אמרה שמשום שהוא גם בעל כביש חוצה ישראל (שגם לו היא כמובן מתנגדת), "אנשיו יעצרו נהגים שסרחו וישלחו אותם ישירות לכלא הפרטי שלו". אין גבול לרוע ולהסתה.

העובדות אינן חשובות ליחימוביץ`. כלל לא אכפת לה שהמדינה לא הוציאה מידה שום כוח ושום אחריות – להפך. המדינה קבעה במכרז מפורט בן מאות עמודים ואלפי פרטים את כל חובות הזכיין, את גודל התאים, איכות המיטות, כמות האוכל, מספר הקלוריות, מספר שעות הלימוד והספורט ותוכניות השיקום.

המדינה קבעה תנאים שהם טובים בשיעור ניכר מהתנאים הקיימים בבתי הסוהר שלה. היא בנתה גם מנגנון פיקוח ובקרה שיפעיל סנקציות מיידיות ברגע שהזכיין יעיז לחרוג מההסכם. ויש גם ועדה מייעצת בראשות שופט בדימוס שתבדוק ותגיש דו"ח שנתי לכנסת. אז היכן ההתנערות מאחריות והפגיעה בכבוד האדם? הלוואי והיו מנהלים כך את בתי הסוהר כולם.

הבנתם? יש מכרז, אז הכל בסדר. פתאום שטרסלר מאמין בכוחה של המדינה וביכולתה לפקח. אנחנו כנראה לא חיים באותה מדינה. במדינת שטרסלר – ערוץ 2 וערוץ 10 עומדים באופן קפדני בתנאי הזיכיונות שלהם; בתי האבות הפרטיים מספקים לקשישים שבהשגחתם את מיטב השירותים; ידיהן של יחידות הפיקוח על חוקי העבודה ריקות מעבודה בשל היחסים ההרמוניים בין עובדים למעבידיהם; וכמובן – חוקי התכנון והבנייה נאכפים בקפדנות.

משרד האוצר התנגד באופן שיטתי לתקצוב יחידת הפיקוח בבתי הסוהר בתוך החוק. כנראה כדי לבטל אותה באחד מחוקי ההסדרים הבאים. גם האמונה שתוטלנה על הזכיין סנקציות מיידיות מעידה על נאיביות, במקרה הטוב, ועל היתממות מקוממת במקרה הרע. מנגנון ה-step in, המאפשר למדינה להכנס בנעלי הזכיין במקרים קיצוניים הוא מנגנון שלא הופעל בשום מדינה, בשל עלויותיו העצומות. קשה להאמין שהדבר יקרה דווקא אצלנו.

אבל "החברתיים" בשלהם. הם מתנגדים לכל הפרטה. הם התנגדו לכביש שש – שהוא הצלחה ענקית מבחינת אפשרויות העבודה והבילוי של תושבי הפריפריה; הם התנגדו להפרטת בזק – שהקפיצה את התקשורת שנות דור קדימה; הם התנגדו להפרטת קווי אגד – למרות שיפור השירות והירידה במחירי הנסיעות; והם מתנגדים גם להפרטת בתי הסוהר.

זה כל-כך מופרך שקשה לבחור במה להתחיל: אצל שטרסלר, המגזר הפרטי הוא תמיד יעיל ותחרותי (ע"ע השוק הסלולרי, תחנות הדלק, חברות הביטוח, הבנקים), ואילו המגזר הציבורי הוא תמיד מושחת ולא יעיל. מין חוקי טבע כאלו. השיפור הגדול בשירותי `בזק` נבע הן מהתפתחויות טכנולוגיות והן מהפיכתה של `בזק` לחברה ממשלתית. ההפרטה שלה אירעה רק בשנה שעברה, ולא ראינו מאז קפיצות מדרגה יוצאות דופן באיכות הניהול והשירות שלה (חוץ מפרשת גלברד). יותר מכך, נרשמה גם התדרדרות (צפויה כמובן) בהענקת השירות האוניברסלית שבה היא חייבת, ועכשיו `בזק` כבר לא ממהרת לחבר מקומות רחוקים לרשת הטלפונית, כי זה לא כל-כך רווחי.

האמנם כביש 6 הוא כזו הצלחה? מדי שנה המדינה משלמת לזכיין בגין אי-עמידה במכסות הנסיעה הצפויות בכביש. שלא לדבר על כך שהמדינה עצמה השקיעה מיליארדים בסלילת הכביש.

במדינת שטרסלר כל ההפרטות הן אותו דבר. הוא מתעלם מכך שהפרטת סמכויות כליאה (הזכיין יהיה אחראי על שליחת אסירים לצינוק, על שלילת חופשות ועל המלצות בוועדת השחרורים) היא עניין אחר לחלוטין מאשר הפרטה של קווי אוטובוס (שגם היא בעייתית לא פעם בשל הפגיעה הקשה בזכויות העובדים (ע"ע מטרודן). יש כאן העברה של הכוח השלטוני – המונופול המדינתי על האלימות – לידיים פרטיות. זהו שינוי קונסטיטוציוני ממדרגה ראשונה, ועל כך מבוססת העתירה לבג"ץ (שאכן הבין כי מדובר בעניין חשוב במיוחד והרחיב את ההרכב לתשעה שופטים). עם ההיגיון של שטרסלר, הצעד הבא אמור להיות הפרטת חיל האוויר ובית המשפט העליון.

החברתיים ירדפו לעד את השוק החופשי שמביא פיתוח, קדמה ורווחה. הם יעשו הכל כדי שהמדינה הטובה, המנוהלת ביעילות על ידי פוליטיקאים ישרים וחרוצים, תלאים את כל העסקים הפרטיים, תנהל ביד רמה את כולם ותעסיק את כל העובדים בשוויון מלא – כדי שכולנו נוכל לחזור סוף סוף לגן העדן הקומוניסטי האבוד.

ולקינוח, הטיעון שבלעדיו שום מאמר שטרסלרי אינו שלם: או שוק חופשי נהדר (שתמיד מביא רק "פיתוח, קידמה ורווחה" (ואף פעם לא הרחבת פערים, הרס סביבתי או ניכור נורא)) או "גן עדן קומוניסטי" (הרפלקס השטרסלרי שכח להזכיר הפעם את אלבניה וצפון קוריאה). העובדה ש"שוק חופשי" אמיתי מתקיים בעיקר בקורסי המבוא לכלכלה של שנה א` (אחרת בשביל מה היינו צריכים את מוסד הממונה על ההגבלים העסקיים?); ושבאירופה, בקנדה, ביפאן ובוודאי בסקנדינביה נמצאו נתיבי ביניים בין הג`ונגל האמריקאי לבין כלכלת הפיקוד הסובייטית – לא מצליחות לבלבל את שטרסלר.

עופר סיטבון הוא דוקטורנט למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, חבר ביסו"ד ופעיל במאבק נגד הפרטת בתי-הסוהר.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יואל קורנבלום

    רעיון הפרטת בתי הסוהר נשמע מחריד למדי. זה נשמע לי כל כך מזוויע ומזעזע לעשות רווחים מצרתם או מכאבם של אחרים. ברור הוא שמשקיע פרטי יעשה את כל זה למטרות רווח. פשוט מחריד לחשוב איך רווח כזה יתממש כי בסך הכל משוואת הרווחים נראית די פשוטה ומחרידה. יותר אסירים יותר רווחים. יותר עונשים ארוכים יותר רווחים. יותר ויותר עברות הכוללות עונשי כלא באופן אוטומאטי יותר רווחים. מינימום שירותים לאסירים יותר רווחים. מינימום בהכשרת הסוהרים יותר רווחים. אין צורך בשיקום אסירים כי זה יקר ומוריד מהרווחים. בעצם לא צריך שיקום כי אז יש סיכוי טוב שאותו אסיר לא משוקם יחזור שנית, אפילו די מהר ואז כמובן הרווחים יעלו. אולי אפילו יתחילו עם תכנית האסיר המתמיד במטרה לעלות את הרווחים כלומר האסיר יקבל חלק מהרווחים אם ישאר הרבה זמן בבית הסוהר והמדינה תשלם. אתם יכולים להוסיף משלכם כיד דימיונכם. אל תשכחו שכל דבר שיכול לקרות יקרה.

    הבעיה לדעתי היא הקשר בין ההון לשלטון. קשה לי להאמין שמישהו בממשלה כלשהיא מעוניין בהפרטה. בסופו של דבר ההפרטה מורידה מכוח הממשלה ולכן קשה להאמין שמישהו בממשלה היה ממציא רעיון כזה. לכן נראה לי שמישהו מבעלי ההון פשוט חשב שאפשר להרוויח כאן וצריך פשוט לשכנע את הנוגעים בעניין. לכן בעל ההון פשוט שיכנע את מי שצריך לשכנע אם באמצעות שוחד או הבטחות כאילו או אחרות שעדיף להפריט.

    איך יוצאים מזה? בעייה לא קלה ודורשת הסברה לציבור. אני בטוח שהציבור שומע הרבה מבעלי ההון עד כמה ההפרטה טובה לכולם. אולי צריך להשתמש באותן שיטות כדי להסביר לציבור עד כמה הפרטת בתי הסוהר גרועה לכולם.

  2. יואל קורנבלום

    רעיון הפרטת בתי הסוהר נשמע מחריד למדי. זה נשמע לי כל כך מזוויע ומזעזע לעשות רווחים מצרתם או מכאבם של אחרים. ברור הוא שמשקיע פרטי יעשה את כל זה למטרות רווח. פשוט מחריד לחשוב איך רווח כזה יתממש כי בסך הכל משוואת הרווחים נראית די פשוטה ומחרידה. יותר אסירים יותר רווחים. יותר עונשים ארוכים יותר רווחים. יותר ויותר עברות הכוללות עונשי כלא באופן אוטומאטי יותר רווחים. מינימום שירותים לאסירים יותר רווחים. מינימום בהכשרת הסוהרים יותר רווחים. אין צורך בשיקום אסירים כי זה יקר ומוריד מהרווחים. בעצם לא צריך שיקום כי אז יש סיכוי טוב שאותו אסיר לא משוקם יחזור שנית, אפילו די מהר ואז כמובן הרווחים יעלו. אולי אפילו יתחילו עם תכנית האסיר המתמיד במטרה לעלות את הרווחים כלומר האסיר יקבל חלק מהרווחים אם ישאר הרבה זמן בבית הסוהר והמדינה תשלם. אתם יכולים להוסיף משלכם כיד דימיונכם. אל תשכחו שכל דבר שיכול לקרות יקרה.

    הבעיה לדעתי היא הקשר בין ההון לשלטון. קשה לי להאמין שמישהו בממשלה כלשהיא מעוניין בהפרטה. בסופו של דבר ההפרטה מורידה מכוח הממשלה ולכן קשה להאמין שמישהו בממשלה היה ממציא רעיון כזה. לכן נראה לי שמישהו מבעלי ההון פשוט חשב שאפשר להרוויח כאן וצריך פשוט לשכנע את הנוגעים בעניין. לכן בעל ההון פשוט שיכנע את מי שצריך לשכנע אם באמצעות שוחד או הבטחות כאילו או אחרות שעדיף להפריט.

    איך יוצאים מזה? בעייה לא קלה ודורשת הסברה לציבור. אני בטוח שהציבור שומע הרבה מבעלי ההון עד כמה ההפרטה טובה לכולם. אולי צריך להשתמש באותן שיטות כדי להסביר לציבור עד כמה הפרטת בתי הסוהר גרועה לכולם.

  3. סיסו

    סיטבון צודק מאה אחוז. בעניין בזק, זו אחת ההפרטות המחפירות ביותר. שטרסלר פשוט לא מבין בעניין הזה וכמו שאתה אומר מדקלם. מאז הופרטה בזק אנחנו בפיגור נוראי לעומת העולם בכל הקשור לתשתיות תקשורת. כל כך מזדהה עם הצורך שלך להקיא על אותם חסידי הפרטה אוטומטיים שמבלי לחשוב פעמיים קובעים נחרצות שהמגזר הציבורי הוא כישלון תמיד. איזה שטויות הם כותבים. והכי יפה זה שעוטפים את זה באצטלה נאורה.

  4. סיסו

    סיטבון צודק מאה אחוז. בעניין בזק, זו אחת ההפרטות המחפירות ביותר. שטרסלר פשוט לא מבין בעניין הזה וכמו שאתה אומר מדקלם. מאז הופרטה בזק אנחנו בפיגור נוראי לעומת העולם בכל הקשור לתשתיות תקשורת. כל כך מזדהה עם הצורך שלך להקיא על אותם חסידי הפרטה אוטומטיים שמבלי לחשוב פעמיים קובעים נחרצות שהמגזר הציבורי הוא כישלון תמיד. איזה שטויות הם כותבים. והכי יפה זה שעוטפים את זה באצטלה נאורה.

  5. סתיו

    הכי מרגיז- שעקב מעמדו הציבורי וחרף טיעוניו הדלים, מישהו עוד עלול "לקנות" את זה…

  6. סתיו

    הכי מרגיז- שעקב מעמדו הציבורי וחרף טיעוניו הדלים, מישהו עוד עלול "לקנות" את זה…

  7. שולמית

    שלום לך
    לא הבנתי אם אתה בעד או נגד. או שלי יש בעיות בהבנת הנקרא ( גם זה קורה לי) או שחל שיבוש בכתוב.

    כל טוב
    שולמית

  8. שולמית

    שלום לך
    לא הבנתי אם אתה בעד או נגד. או שלי יש בעיות בהבנת הנקרא ( גם זה קורה לי) או שחל שיבוש בכתוב.

    כל טוב
    שולמית

  9. איציק ניסני

    נניח שמר שטרסלר ייחטא יישפט וייכנס לכלא החדש והמופרט .
    ברור לחלוטין כי .
    עם קשריו כספו השפעתו יזכה מן הסתם לתנאים מועדפים עדיפים על מר שיטרית שיעשה אותה עבירה .
    היינו איפה ואיפה .
    מה שחשוב לאנשי ההון הינה השליטה בנכסים :של מדינה ,של אנשים מה שיותר יותר טוב.
    מבחינת איש הון כשיהיו בתי כלא הוא יעביר את נושא השיקום למדינה ויאשים את המדינה שהפושעים חוזרים לסורם. מצב הבטחון האישי ידרדר וזה יהיה עוד ניסיון נואל שנשלם עליו הרבה .

  10. איציק ניסני

    נניח שמר שטרסלר ייחטא יישפט וייכנס לכלא החדש והמופרט .
    ברור לחלוטין כי .
    עם קשריו כספו השפעתו יזכה מן הסתם לתנאים מועדפים עדיפים על מר שיטרית שיעשה אותה עבירה .
    היינו איפה ואיפה .
    מה שחשוב לאנשי ההון הינה השליטה בנכסים :של מדינה ,של אנשים מה שיותר יותר טוב.
    מבחינת איש הון כשיהיו בתי כלא הוא יעביר את נושא השיקום למדינה ויאשים את המדינה שהפושעים חוזרים לסורם. מצב הבטחון האישי ידרדר וזה יהיה עוד ניסיון נואל שנשלם עליו הרבה .

  11. אפשר לראות כבר ניצני התופעה

    גם בהחרמת רכבים יש ענישה שממנה מרוויח יזם (בעלי החניונים)
    וגם פה הוא ירוויח יותר ככל שיחרימו יותר רכבים
    האם יש לזה קשר לעובדה שלפתע הפכה נהיגה תחת השפעה ל"מכת מדינה" למרות שלא ראיתי אף נתון אמיתי מחקרי בנושא ?
    האם יש לזה קשר לעובדה שמדי פעם צצות עבירות חדשות להחרמה ?
    האם יש לזה קשר לעובדה שמכשיר הינשוף הוכנס לשימוש פרוע בלי להתייחס לאופן ההפעלה ע"פ היצרן ?(ואף נפסל לאחרונה בבית משפט)
    וכולי
    או שפשוט מי ששילם על הזכיון צריך להרוויח ולהפעיל לובי כדי שהחניונים יהיו בתפוסה מלאה ???
    וזה ממש בקטן מה יהיה כשזה יהיה בתי כלא ??

  12. אפשר לראות כבר ניצני התופעה

    גם בהחרמת רכבים יש ענישה שממנה מרוויח יזם (בעלי החניונים)
    וגם פה הוא ירוויח יותר ככל שיחרימו יותר רכבים
    האם יש לזה קשר לעובדה שלפתע הפכה נהיגה תחת השפעה ל"מכת מדינה" למרות שלא ראיתי אף נתון אמיתי מחקרי בנושא ?
    האם יש לזה קשר לעובדה שמדי פעם צצות עבירות חדשות להחרמה ?
    האם יש לזה קשר לעובדה שמכשיר הינשוף הוכנס לשימוש פרוע בלי להתייחס לאופן ההפעלה ע"פ היצרן ?(ואף נפסל לאחרונה בבית משפט)
    וכולי
    או שפשוט מי ששילם על הזכיון צריך להרוויח ולהפעיל לובי כדי שהחניונים יהיו בתפוסה מלאה ???
    וזה ממש בקטן מה יהיה כשזה יהיה בתי כלא ??

  13. נחמן

    אגב. אני לא יודע מה יכולות האתר, אבל היה הרבה יותר נח אם היית יכול להבדיל בין הפסקאות של שטרסלר לפסקאות התגובה שלך. אני חושב שזה בלבל לפחות מישהו אחד בתגובות וזה מאוד לא נח שמבינים שזו התגובה שלך רק כמה מילים בתוך המשפט.

  14. נחמן

    אגב. אני לא יודע מה יכולות האתר, אבל היה הרבה יותר נח אם היית יכול להבדיל בין הפסקאות של שטרסלר לפסקאות התגובה שלך. אני חושב שזה בלבל לפחות מישהו אחד בתגובות וזה מאוד לא נח שמבינים שזו התגובה שלך רק כמה מילים בתוך המשפט.

  15. יוסי ברנע

    זה כמובן לא כותב מחבר המאמר אבל זו לוגיקה אפשרית מהטיעון שאין לסמוך על השוק החופשי,שהרי אנו מכירים מה הוא עושה,כשלעומת זאת אנו יודעים שהשוק הממשלתי הינו יכול להיות מוצלח.
    ולעצם העניין שאלות המפתח: מי קובע את הקרטריונים? מי אוכף אותם? כיצד ניתן להבטיח אכיפה?
    האם יש קשר הכרחי בין בתי סוהר פרטיים לשינוי בחוק הפלילי ולהגדלת אכלוסית האסירים?
    מהם המודלים הקיימים בתחום ההפרטה? מהם יתרונותיהם וחסרונותיהם ומה ניתן ללמוד על כך לגבי ישראל?

  16. יוסי ברנע

    זה כמובן לא כותב מחבר המאמר אבל זו לוגיקה אפשרית מהטיעון שאין לסמוך על השוק החופשי,שהרי אנו מכירים מה הוא עושה,כשלעומת זאת אנו יודעים שהשוק הממשלתי הינו יכול להיות מוצלח.
    ולעצם העניין שאלות המפתח: מי קובע את הקרטריונים? מי אוכף אותם? כיצד ניתן להבטיח אכיפה?
    האם יש קשר הכרחי בין בתי סוהר פרטיים לשינוי בחוק הפלילי ולהגדלת אכלוסית האסירים?
    מהם המודלים הקיימים בתחום ההפרטה? מהם יתרונותיהם וחסרונותיהם ומה ניתן ללמוד על כך לגבי ישראל?

  17. מואיז

    בתי סוהר עצמם הם ענישה אכזרית ולא אנושית שלא תורמת לא לחברה ולא לאסיר.

    צריך לחשוב בכיוון של עיר מקלט ובמיוחד בכך שפושע ישלם דמי נזיקין לנפגע על ידי כך שיעבוד ויחזיר את חובו. זו הדרך היחידה הנאורה להתמודד עם פשע.

    בתי הכלא יוצרים מצב שמישהו בא לדירתי, גנב ממני, השתמש במה שגנב ואני אחר כך צריך לשלם על מנת שהוא יוחזק במאסר. אני מפסיד כאן פעמיים.

    האסיר יכול גם לעשות חשבון פשוט של מה יותר כדאי לו, אולי כמה מכות טובות וישיבה בכלא של שנה שנתיים, זה הרי גם כן שוק.

    בכל מקרה המטרה של בתי הכלא היתה לשמור על הסדר של הריבון, המלך. זו עדיין ירושה של משטר עריץ שכל דאגתו היתה לטובת הריבון. ולכן צריך לסגור את כל בתי הסוהר, אולי נהיה דווקא בזה קצת אור לגויים.

  18. מואיז

    בתי סוהר עצמם הם ענישה אכזרית ולא אנושית שלא תורמת לא לחברה ולא לאסיר.

    צריך לחשוב בכיוון של עיר מקלט ובמיוחד בכך שפושע ישלם דמי נזיקין לנפגע על ידי כך שיעבוד ויחזיר את חובו. זו הדרך היחידה הנאורה להתמודד עם פשע.

    בתי הכלא יוצרים מצב שמישהו בא לדירתי, גנב ממני, השתמש במה שגנב ואני אחר כך צריך לשלם על מנת שהוא יוחזק במאסר. אני מפסיד כאן פעמיים.

    האסיר יכול גם לעשות חשבון פשוט של מה יותר כדאי לו, אולי כמה מכות טובות וישיבה בכלא של שנה שנתיים, זה הרי גם כן שוק.

    בכל מקרה המטרה של בתי הכלא היתה לשמור על הסדר של הריבון, המלך. זו עדיין ירושה של משטר עריץ שכל דאגתו היתה לטובת הריבון. ולכן צריך לסגור את כל בתי הסוהר, אולי נהיה דווקא בזה קצת אור לגויים.

  19. נירית צארום

    מתקבלת איכשהו משום שכלל הציבור אינו רואה באסירים בני אדם שמשלמים את חובם לחברה, אלא מפלצות. כדי לשנות משהו, צריך קודם כל לשנות את הדימוי הציבורי של האסיר, דימוי של בן אנוש . שטרסלר לא מפתיע אותי כלל וכלל, שטרסלר ואנשים רבים במעמדו לא סופרים בני האדם נטולי ממון. צריך לשים לב על מי הם מדברים כשהם מדברים על תנאי מאסר נוחים יחסית בבתי כלא מופרטים. הם מדברים על עצמם – על בעלי ההון הנאורים וההומניסטים לכאורה ולא על האסירים.

  20. נירית צארום

    מתקבלת איכשהו משום שכלל הציבור אינו רואה באסירים בני אדם שמשלמים את חובם לחברה, אלא מפלצות. כדי לשנות משהו, צריך קודם כל לשנות את הדימוי הציבורי של האסיר, דימוי של בן אנוש . שטרסלר לא מפתיע אותי כלל וכלל, שטרסלר ואנשים רבים במעמדו לא סופרים בני האדם נטולי ממון. צריך לשים לב על מי הם מדברים כשהם מדברים על תנאי מאסר נוחים יחסית בבתי כלא מופרטים. הם מדברים על עצמם – על בעלי ההון הנאורים וההומניסטים לכאורה ולא על האסירים.

  21. טרזן

    על זכויות האדם שלי אני רוצה לדבר עם המדינה, לא עם בעלי הון, לא עם חברות זרות, ולא עם יזמים זריזים. למרבה הצער, על זכותי לעבודה שולחים אותי לשוחח עם זכייני ויסקונסין, על זכותי לבריאות אני נאלץ לריב עם קופ"ח שפועלות כעסקים לכל דבר, ובעניין הזכות שלי לחירות (שלילת חירות במקרה זה) עלי לייחל לחסדי אדון לבייב.
    כל בר-דעת חייב להבין שהדוגמאות הללו הן דוגמיות בודדות מתוך המרקם הססגוני של העולם הקפיטליסטי הנפלא, גן העדן השטראסלרי. המדינה הופכת כך אט-אט למין רגולטור שתפקידו לחלק את נכסינו, ואת זכויות האדם שלנו, לעשירי הארץ. אין לי ספק שכאן המדינה מקפידה על צדק חלוקתי…

  22. טרזן

    על זכויות האדם שלי אני רוצה לדבר עם המדינה, לא עם בעלי הון, לא עם חברות זרות, ולא עם יזמים זריזים. למרבה הצער, על זכותי לעבודה שולחים אותי לשוחח עם זכייני ויסקונסין, על זכותי לבריאות אני נאלץ לריב עם קופ"ח שפועלות כעסקים לכל דבר, ובעניין הזכות שלי לחירות (שלילת חירות במקרה זה) עלי לייחל לחסדי אדון לבייב.
    כל בר-דעת חייב להבין שהדוגמאות הללו הן דוגמיות בודדות מתוך המרקם הססגוני של העולם הקפיטליסטי הנפלא, גן העדן השטראסלרי. המדינה הופכת כך אט-אט למין רגולטור שתפקידו לחלק את נכסינו, ואת זכויות האדם שלנו, לעשירי הארץ. אין לי ספק שכאן המדינה מקפידה על צדק חלוקתי…

  23. ראובן שביט

    עוד דוגמא להשחתה היא גביית קנסות דוחות החנייה:כמנוסה בעניין נתקלתי במקרים זועקים לשמיים בהם העירייות באמצעות קבלני גבייה בכסות עורכי-דין מטילים אימה על נדרשים(ובכוונה לא חייבים, אלא נדרשים)תוך השמטת מידע מהותי שניתן רק לאחר עמידה על המקח ואזהרות מפורשות בדבר תביעות-נזיקין נגד העירייות.

  24. ראובן שביט

    עוד דוגמא להשחתה היא גביית קנסות דוחות החנייה:כמנוסה בעניין נתקלתי במקרים זועקים לשמיים בהם העירייות באמצעות קבלני גבייה בכסות עורכי-דין מטילים אימה על נדרשים(ובכוונה לא חייבים, אלא נדרשים)תוך השמטת מידע מהותי שניתן רק לאחר עמידה על המקח ואזהרות מפורשות בדבר תביעות-נזיקין נגד העירייות.

  25. עמית

    אבל המאמר טוב ומעניין

  26. עמית

    אבל המאמר טוב ומעניין

  27. מאור

    הטורים שלו יכולים להיות תענוג אם מסתכלים עליהם באור הנכון. הרי האיש החביב הזה בסך הכל מתלוצץ, לא?
    הוא משקר לכולם בפרצוף ומסיים את זה ב"ושלא יעבדו עליכם!". פשוט בדיחה גאונית. חוץ מהנזק התודעתי שאנשים כמותו עושים לציבור, אין דבר רע שאפשר להגיד עליו.

  28. מאור

    הטורים שלו יכולים להיות תענוג אם מסתכלים עליהם באור הנכון. הרי האיש החביב הזה בסך הכל מתלוצץ, לא?
    הוא משקר לכולם בפרצוף ומסיים את זה ב"ושלא יעבדו עליכם!". פשוט בדיחה גאונית. חוץ מהנזק התודעתי שאנשים כמותו עושים לציבור, אין דבר רע שאפשר להגיד עליו.

  29. יהודית קנולר

    אם הבעיה של בתי הסהר היא בעיה תקציבית אפשר להגדיל את התקציב בהגדלת מגמת התעסוקה בבתי הסהר וכך להפכם ליחידות רווח, גם כאשר הם מצויים בבעלות ממשלתית. רווחיות אינה מילת גנאי אבל היא גם לא צריכה להיות בלעדית לבעלי ההון. מזה שנים רבות יש אצלנו על הגג, שולחן עגול גדול, שנוצר בכלא מעשיהו בידי האסירים, באמצעות מפעל שהכניס ייצור לבתי הכלא.

    אם האסירים ידעו כי העבודה נעשית למען רווחתם, נראה לי שלא יהיה קושי רב להעסיקם, וגם אם יהיה – המאמץ כדאי, שכן יש בו אלמנט שיקומי.

    אף פעם לא הבנתי את תמונות הצפיפות בחדרי האסירים שרבצו על מיטותיהם במקום לעבוד.

    האסירים יכולים לעבוד בעבודות הפחות נעימות כמו למשל, בחקלאות, במקום עובדים זרים. כמובן שהדבר יצריך שמירה אחראית יותר מזו שהייתה על בני סלע – אבל היא ניתנת לביצוע.

    ועד פעם הרשו לי להתמם: על מה בעצם אנחנו משלמים מיסים?

  30. יהודית קנולר

    אם הבעיה של בתי הסהר היא בעיה תקציבית אפשר להגדיל את התקציב בהגדלת מגמת התעסוקה בבתי הסהר וכך להפכם ליחידות רווח, גם כאשר הם מצויים בבעלות ממשלתית. רווחיות אינה מילת גנאי אבל היא גם לא צריכה להיות בלעדית לבעלי ההון. מזה שנים רבות יש אצלנו על הגג, שולחן עגול גדול, שנוצר בכלא מעשיהו בידי האסירים, באמצעות מפעל שהכניס ייצור לבתי הכלא.

    אם האסירים ידעו כי העבודה נעשית למען רווחתם, נראה לי שלא יהיה קושי רב להעסיקם, וגם אם יהיה – המאמץ כדאי, שכן יש בו אלמנט שיקומי.

    אף פעם לא הבנתי את תמונות הצפיפות בחדרי האסירים שרבצו על מיטותיהם במקום לעבוד.

    האסירים יכולים לעבוד בעבודות הפחות נעימות כמו למשל, בחקלאות, במקום עובדים זרים. כמובן שהדבר יצריך שמירה אחראית יותר מזו שהייתה על בני סלע – אבל היא ניתנת לביצוע.

    ועד פעם הרשו לי להתמם: על מה בעצם אנחנו משלמים מיסים?

  31. מיכל 1422

    קשה מאד לשרש תודעה כוזבת ובזו מלאה הארץ.
    אנשים כאן צעירים ומבוגרים כאחד (ואני מלמדת סטודנטים, אני שומעת) בטוחים שאין אופציה מלבד הקפיטליזם, השוק "החופשי" הליבראליזם ועוד סיסמאות. האופציה היחידה שהם יודעים עליה היא מדינה דיקטטורית נוסח הקומוניזם האפל. בורות בורות ובורות – זוהי התורה שמנחילים שטרסל ודומיו. ולכן הוא לא מבדח אלא מזיק.

  32. מיכל 1422

    קשה מאד לשרש תודעה כוזבת ובזו מלאה הארץ.
    אנשים כאן צעירים ומבוגרים כאחד (ואני מלמדת סטודנטים, אני שומעת) בטוחים שאין אופציה מלבד הקפיטליזם, השוק "החופשי" הליבראליזם ועוד סיסמאות. האופציה היחידה שהם יודעים עליה היא מדינה דיקטטורית נוסח הקומוניזם האפל. בורות בורות ובורות – זוהי התורה שמנחילים שטרסל ודומיו. ולכן הוא לא מבדח אלא מזיק.

  33. סמי ארגון

    אני לא הייתי מחמיא לנחמיה. איני חושב שיש משהו טוב לומר עליו. בעצם, איני מכיר אותו כדי לומר אם הוא אדם טוב או רע, אך כלכלן שמאדיר ומהלל תדיר את בעלי ההון, בלי שום רגישות למי שאינו כזה – וודאי לא התברך בסגולות אנוש נעלות.

  34. סמי ארגון

    אני לא הייתי מחמיא לנחמיה. איני חושב שיש משהו טוב לומר עליו. בעצם, איני מכיר אותו כדי לומר אם הוא אדם טוב או רע, אך כלכלן שמאדיר ומהלל תדיר את בעלי ההון, בלי שום רגישות למי שאינו כזה – וודאי לא התברך בסגולות אנוש נעלות.

  35. עומר

    שיחזור ויספר לנו איך היה

  36. עומר

    שיחזור ויספר לנו איך היה

  37. סמי ארגון

    הייתי מציע לנחמיה שיחתור ויאבק בדרכו, להקמת 2 סוגים של בית-סוהר: האחד פרטי והשני ציבורי. לפי הצעה זו יש לאפשר לכל אסיר לבחור בין שניהם. אנו נהייה סקרנים לראות היכן יבחרו להיות, ומהיכן ירצו יותר לברוח. לפי הנסיון שרכשו מדינות לא מעטות, יש להניח שכל אסיר שיבחר להיות בפרטי יצטער על כך כל ימי שבתו בכלא, לפחות כפי שהמדינות שהפריטו מצטערות כיום על צעדן השגוי.

  38. סמי ארגון

    הייתי מציע לנחמיה שיחתור ויאבק בדרכו, להקמת 2 סוגים של בית-סוהר: האחד פרטי והשני ציבורי. לפי הצעה זו יש לאפשר לכל אסיר לבחור בין שניהם. אנו נהייה סקרנים לראות היכן יבחרו להיות, ומהיכן ירצו יותר לברוח. לפי הנסיון שרכשו מדינות לא מעטות, יש להניח שכל אסיר שיבחר להיות בפרטי יצטער על כך כל ימי שבתו בכלא, לפחות כפי שהמדינות שהפריטו מצטערות כיום על צעדן השגוי.

  39. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מקריאת הכתבה של שטרסלר קשה לזהות עובדות. אני עובר על דבריו פיסקה אחר פיסקה, ולא מוצא עובדה אחת. על אמירה שלו ניתן להביא אמירה נגדית, ולשתיהן משקל זבוב.
    לעצם העניין, העברת הכליאה לגורמים פרטיים שפועלים למטרת רווח אינה ראויה, משום שמטרת אינה עשיית רווח.
    מטרת הכליאה בעיני, הרתעה, בידוד גורם עברייני מהחברה, שיקום, ועזרה בהשתלבות העבריין בחברה.
    אצל חברה שתנהל כלא, מטרות אלה יהיו מישניות מעצם הגדרת מטרת החברה – רווח. ישום המטרות ידרוש מנגנון פיקוח גדול שיכפה באמצעים נוקשים את המטרות. יתקיים מתח מתמיד בין החברה למנגנון הפיקוח, והדבר עלול להוביל לשחיתויות, שוחד, הורדת הדרישות, פגיעה באסירים ובחברה.

  40. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מקריאת הכתבה של שטרסלר קשה לזהות עובדות. אני עובר על דבריו פיסקה אחר פיסקה, ולא מוצא עובדה אחת. על אמירה שלו ניתן להביא אמירה נגדית, ולשתיהן משקל זבוב.
    לעצם העניין, העברת הכליאה לגורמים פרטיים שפועלים למטרת רווח אינה ראויה, משום שמטרת אינה עשיית רווח.
    מטרת הכליאה בעיני, הרתעה, בידוד גורם עברייני מהחברה, שיקום, ועזרה בהשתלבות העבריין בחברה.
    אצל חברה שתנהל כלא, מטרות אלה יהיו מישניות מעצם הגדרת מטרת החברה – רווח. ישום המטרות ידרוש מנגנון פיקוח גדול שיכפה באמצעים נוקשים את המטרות. יתקיים מתח מתמיד בין החברה למנגנון הפיקוח, והדבר עלול להוביל לשחיתויות, שוחד, הורדת הדרישות, פגיעה באסירים ובחברה.

  41. tea cake

    I've seen how privatisation of trains and street cleaning in the UK has led to more train crashes and dirtier streets. Two separate govermental study committees identified the privatisation of the rail tracks as a cause for a few deadly accidents, the company responsible never invested the money it was expected to in long term upkeep. Private cleaning companies, instead of having an 'all day' street cleaner in some central streets [as it used to be pre-privatisation] had an 'action squad' which would react to complaints from the city council, complaints which woulc come in daily about the same streets. the company almost never got fined, and when they lost the contract, they won another because they gave the cheapest offer. fantastic. not to mention that they paid their workers much less, meaning that as a result of privatisation not only were the streets dirtier, but workers recieved bad pay while the owners of the companies became richer from tax payers money

  42. tea cake

    I've seen how privatisation of trains and street cleaning in the UK has led to more train crashes and dirtier streets. Two separate govermental study committees identified the privatisation of the rail tracks as a cause for a few deadly accidents, the company responsible never invested the money it was expected to in long term upkeep. Private cleaning companies, instead of having an 'all day' street cleaner in some central streets [as it used to be pre-privatisation] had an 'action squad' which would react to complaints from the city council, complaints which woulc come in daily about the same streets. the company almost never got fined, and when they lost the contract, they won another because they gave the cheapest offer. fantastic. not to mention that they paid their workers much less, meaning that as a result of privatisation not only were the streets dirtier, but workers recieved bad pay while the owners of the companies became richer from tax payers money

  43. לא שטרסלר

    מעידה על טעונים חלשים

    חבל שהמאמר מתמקד באיש ולא ב issue

  44. לא שטרסלר

    מעידה על טעונים חלשים

    חבל שהמאמר מתמקד באיש ולא ב issue