עוד פעם על תקציב החינוך

במוסף הכלכלי של הארץ פורסם מאמר מקיף העוסק במאבק בין משרד החינוך ומשרד האוצר על תקציב החינוך ואופייה של המערכת. באוצר כרגיל טוענים שתקציב החינוך לא ירד אלא עלה בעוד משרד החינוך טוען שמשנת 2000 קוצץ התקציב ב-4.1 מיליארד שקל ועוד היד נטויה קיצוץ נוסף של 540 מיליון שקל עומד בשער. כמו כן ניטש ויכוח על אופן ניהולה של מערכת החינוך כאשר האוצר האמון על דיבורי התחרות מנסה לבזר את המערכת ולהפריטה ומשרד החינוך מנסה לשמר את שליטתו במערכת.

איני רוצה להתמקד בויכוח בין שני המשרדים, עמדותיי בתחום ידועות, אלא במשפט אחד שנכתב על ידי העיתונאי "ישנן שאלות נוספות שמשרד החינוך אינו מסוגל לתת להן תשובות מספקות. למשל, איך מתיישבת הטענה שתקציב החינוך לתלמיד בישראל הוא הגבוה בעולם המערבי, עם העובדה ששכר המורה בישראל הוא הנמוך בעולם המערבי, ומספר התלמידים בכיתה בישראל הוא הגבוה ביותר". הנה אמת שהיא שקר (החלק שעוסק בתקציב).

בתחילה טענו שההוצאה לחינוך בישראל היא הגבוהה במערב 8.5% מהתוצר לעומת 6.3% במדינות האחרות, כמובן שלמספר זה אין משמעות כיון שבישראל יש יותר ילדים ביחס לאוכלוסיה בהשוואה למדינות המערב. כאשר בודקים מדינות בנפרד (נתונים מ-2003 מפרסום של הלמ"ס מ-2006) מתברר שההוצאה הממשלתית בישראל היא 7%, באיסלנד למשל ההוצאה הממשלתית היא 7.5% מהוצאה כוללת של 8%, ובמדינות סקנדינביה האחרות בין 6.5% ל-6.7% מהוצאה כוללת שנעה בין 7% ל-6.6%.

בכל זאת כדי לשמור על הטיעון המקורי, חסר המשמעות, התחילו לטעון שההוצאה לתלמיד היא הגבוהה במערב, דבר שאין לא שחר על פי שום קנה מידה. בכל שלבי החינוך ההוצאה לתלמיד גבוהה במדינות ה-OECD בהשוואה לישראל, למשל, בשלב הקדם יסודי ההוצאה בישראל 3718 דולר על בסיס שווי כח קניה לעומת ממוצע של 4959 במדינות ה-OECD, ילדים זה כידוע שמחה., רק בסלובקיה צ`כיה וקוריאה הסכום הוא נמוך יותר מאשר בישראל, ובדומה לכך בכל רמות החינוך האחרות.

אני מצפה מאלו שחוזרים על אמיתות שמבוססות כביכול על עובדות לבדוק מפעם לפעם את אותן העובדות. זה שבשנת 2000 כמה אקדמאים שכתבו מסמך על מערכת החינוך ותקציבה לשימושו של המוכשר מכולם, אהוד ברק, טעו והטעו אינו אומר שעיתונאים ואחרים צריכים להמשיך באותה דרך.