על הטקס

שהכותב כל כך נכון מתאר , הגיעה הצעה שמי שלא יבחר לכנסת , נו את מי נבחר, ביבי ברק?

ובכן מי שלא יבחר ינקו לו יום מהמשכורת , טוב שלא יצליפו לנו בישבן שאנו מותרים על התענוג המפוקפק לבחור בין טריפה לנבלה.

ההפגנה בכפר שלם היא לא חלק מהתפריט , סורי.

באמת מה יש לחפש בטקס הזה של הכתרת הנשיא הזה? את מי מהציבור העייף מעניין כל זה? עושים כאילו זה משהו ממלכתי אבל במציאות זה משהו פוליטי ללא שום קשר עם ממלכתיות. לקחו את זה שלא נבחר אף פעם על ידי הציבור והלבישו אותו על הציבור. לא רציתם אותו כראש הממשלה אז תקבלו אותו כנשיא. כל זה כמובן בעזרתו האדיבה של אולמרט. נראה לי שלאולמרט אין את היכולת לעזור ולבנות משהו אז לכל הפחות יזכרו אותו כאחד שהרס. או אולי חשב שעדיף להכניס את פרס להיכל הנשיאות במקום להסתכן שיפריע בפוליטיקה. עד כמה שזכור לי פעם היו נותנים שעון זהב, למה נשיאות?

אולי זה לא בדיוק פופולארי באתר זה, אבל ישנו נושא נוסף שאינו זוכה לסיקור. הכוונה היא למצבם של מפוני חבל עזה. הפינוי החד-צדדי שלהם היה ספין של שרון ובזכותו שרון זכה לאתורגיזציה של התקשורת. הפינוי החד-צדדי לא קידם את מעמדנו בעולם הערבי, כהוא זה. נהפוך הוא, הוא גרם להחרפת הפגיעה בשדרות ובישובי הסביבה, שכן הפינוי שידר חולשה. הנתק הקשה של אנשים מבתיהם גרם לטרגדיות רבות ועד היום מרבית המפונים אינם עובדים, ואין להם מגורים קבועים. אולם הם לא מעניינים אף אחד.

הביקורת הנוקבת על פרס אינה מוצדקת, וודאי אינה מדויקת: אכן היה בעד ההתנחלויות, כמו רבים אחרים במפלגתו, אך גם הבין שהיה זה משגה. אדם שמשנה עמדתו – לא בהכרח ראוי לגינוי, עם כל הכבוד לכותב המאמר. יתר על כן, טענת הכותב כי פרס קעקע את מדינת הרווחה, ועוד "בנחישות" , היא טענה רשעית, וספק אם גם היא מדויקת.
אולם, במקום "לרדת" על פרס, אשר היה המועמד האולטימטיבי לכהונת הנשיאות שכמעט פשטה את הרגל, בוא נראה את מי ראיינו בטקס ההכתרה שלו. בין המעטים שרואיינו, מצאו מפיקי הטלוויזיה לנכון לראיין לא פחות ולא יותר את מיודעינו…..מר גיאדימק. וכי לא היה בין מאות האנשים שנכחו בטקס אדם אחר הראוי ממנו להתראיין? וכמו להוסיף חטא על השד יודע מה עוד, טרח הכתב הפתטי להכריז הכרזה מעוררת סלידה, אם לא גיחוך: "הנה הנשיא העשירי של מדינת ישראל" ! אלק.

ניסיתי להבין אתמול למה לי נדמה
שמצהלות השמחה על בחירתו הלא שכיחה,
כמו מנת יתר מרגישה.
קמתי הבוקר והבנתי: אכן יתר אך לא מנה.
עולם ישן עדי יסוד נחזירה,
אתמול הרוב – ומחר הכל,
את כל השאר נשלח דרומה (ומזרחה),
מכפר שלם ועד בשארה.
אותה גוויה אשר הרקיבה,
רק אותה נוכל לעבוד.
כי אז נחזור להיות בבית

עם כל הכבוד ואמפטיה לאנשים של כפר שלם ההשבעה של פרס הייתה מאורע חשוב לטעמי בעיקר בגלל שהיא שמה קץ לבזיון שנקרא הנשיא הקודם
אני לא ממעריציו העיורים של פרס אבל אישית הרגשתי אתמול כמו לחזור הביתה אחרי יום חמסין ולהכנס למקלחת

לא שביום אחר ההפגנה בכפר שלם היתה פותחת את מהדורת החדשות אבל טעו המארגנים שעשו את ההפגנה ביום ההשבעה (ואולי היו צריכים גם לשרוף צמיג או שניים בשביל לסמן לצוותי הטלויזיה לאן לבוא)

בין כל היושבים ביציע המכובדים, בין יצפאן לאישתו של אילן רמון , בין משפחות החטופים ליועצי התדמית והספינרים היה רק תינוק אחד שבכה המלך עירום. אל תבכה ילד, עם הקשרים של סבא שלך גם אתה לא תצטרך ללבוש מדים

דוב חנין מתגלה כצדיק אחרון בסדום

סדר היום הציבורי לא מתאים עצמו לדרישות סקטור כזה או אחר ובמקרה זה הממלכתיות שנרמסת זה שנים ע"י כל דרדק, הרימה ראש וזכתה לסיקור מכובד.

תרשי לי שלא להזיל דמעה על מפוני גוש קטיף- מי שביקש, בשעתו, פיצוי על "אובדן משאבי טבע" כאשר הכוונה היא לפועלים הפלסטינים שהם העסיקו כמעט בחינם, מי שרואה בבני אדם אחרים כחלק מהעצים והאבנים שמסביבו, לא ממש מעורר אצלי אמפאתיה. מה גם שאחוז האבטלה בקירבם עדיין נמוך יותר מאשר בקרב כלל האוכלוסיה.

תודה לאתר העוקץ ולכל האנשים שאתמול הראו שהם מעדיפים להיות אזרחים פעילים ואיכפתיים יחד עם תושבי כפר שלם המאויימים בפינוי מאשר להיות נתינים סבילים מול הטלוויזיה. המאבק בכפר שלם בעיצומו, כרגע יש צו עיכוב ביצוע לפינוי למשך יומיים וביום רביעי אמור להתקיים דיון נוסף בבית המשפט. אנחנו עלולים להידרש למחאה נוספת בקרוב.
מהו סדר היום הציבורי. תלוי מיהו הציבור המדובר ותלוי מי מנסה לקבוע את סדר היום.
ללא ספק כניסתו של פרס למשכן הנשיאות יכולה להיות חשובה. לא רק בשל שלומן של העובדות במשכן. הבולדוזר שדחף לפיתוח הנגב על בסיס נישול הבדואים והקמת עיר חדשה ליהודים מחוץ לאזור עזב את תפקידו המיניסטריאלי. ייתכן שהתהליך הזה בו התחיל יימשך. כדאי להזכיר לאילו דברים נוספים אחראי פרס. ההתנחלויות, כולל חברון, זה דבר שאוהבים להזכיר ולסלוח עקב שינוי עמדתו כביכול. פרס גם אחראי לתוכנית הכלכלית של 1985 שהתאפשרה עקב ממשלת אחדות לאומית – מעין טרום קדימה – אשר התחילה במעבר מואץ למדיניות ניאו-ליברלית. מדיניותם של נתניהו וסילבן שלום במחצית הראשונה של שנות ה- 2000 היא רק ההמשך למפעל שפרס היה בו אחד הדוחפים העיקריים. זכויות אזרח וזכויות חברתיות מעולם לא עמדו בראש מעייניו של הנשיא החדש.
המשבחים את פרס מרבים לדבר על שיקום הממלכתיות. ובכן, ממלכתיות ושלטון החוק, אותם ערכים שכמעט כל הפרשנים מרבים לשבח, הם העקרונות שבשמם מנשלים אלפי בדואים בנגב, ומאיימים לנשל את ערביי יפו, את תושבי כפר שלם, שכונת הארגזים ועוד עשרות שכונות עוני, ברובן ערביות ויהודיות-מזרחיות ברחבי הארץ. בשם שלטון החוק זורקים משפחות לרחוב. ועוד מצפים שנתרגש מהוולבו הנשיאותית השחורה, ושיחד עם 100 ומשהו חברי הכנסת נקרא יחי, יחי, יחי. יש פרשנים שטוענים שפרס יצליח להחזיר את האמון של הציבור במערכת הפוליטית והממסדית. בטח, אלא מה. תשאלו את הבדואים שכפרם נהרס לפני קצת יותר משבוע, תשאלו את תושבי כפר שלם, תשאלו את רבבות עובדי הקבלן הפוחדים מהצל של עצמם במקומות העבודה, תשאלו את משתתפי ויסקונסין…… תשאלו. הקרע הזה רק ילך ויתרחב – במדיניות הקיימת שום פרס ושום קוסם לא יצליח.

שמעון פרס מסמל בעיני הבראנז'ה העיתונאית, ולא רק הותיקה , את ישראל "ההיא" , האשכנזית , שבה הפולמוסים המסעירים ביותר התלהטו סביב פרשת לבון או חטיפת הילד יוסל'ה שוחמכר או הטיית מקורות הירדן, ושאר ירקות , שלכל היותר , המזרחים היוו תפאורה רכה של סטטיסטים דוממים במיזאנסצנה של ההגמוניה האשכנזית הבלתי מעורערת.

מאז, זרמו מים רבים בירדן המוטה (או הבלתי מוטה ), וחרף מאמציה העילאיים של אותה הגמוניה לדכא כל התקוממות מזרחית, עשו התהליכים החברתיים את שלהם ובשדה הפוליטי החלו לבצבץ דמויות מזרחיות , שקנו לעצמן דריסת רגל במקומות שעד אז היוו שמורות אשכנזיות לחלוטין. המהפך של שנת 77 הינו נקודת הזמן הכרונולוגית שבה החלו להתגלות ניצניה הראשונים של החרדה האשכנזית מפני "גניבת המדינה" ע"י המזרחים. גם אם נכונה הדעה הרווחת בקרב הרדיקלים המזרחיים , שהפוליטיקאים המזרחיים הבכירים של הליכוד , מפלגת העבודה (ובכלל) בגדו במטרות שלשמן קיבלו את אמונו של האלקטורט המזרחי , הרי שהעובדה שהגטו של תיק הדואר ותיק המשטרה חדלו מלהיות נחלתם הבלעדית של אנשים רופסים מסוגם של ישראל ישעיהו ושלמה הלל ודומיהם , היה בה די כדי לזרוע אי שקט מוקצן בקרב ההגמוניה ומוטביה.

משה קצב היה אחד מכוכבי הגלקטיקוס המזרחי של הליכוד הבגיני. פוליטיקאי מוכשר ופיקח , שבמהרה נתגלה כ"ממלכתי" , שאינו מוכן לשמוע על אפליה עדתית , ובודאי לא על טרמינולוגיה בוטה יותר. כשנבחר לנשיא שיתף את כל הציבור בקינתו על מר גורלו , שאנשי רוח וסופרים קאנוניים מסוגו של עמוס עוז לא מפרגנים לו על בחירתו לנשיא. היתה זו הפעם הראשונה שהבינותי עד כמה הפנים האיש לעמקי נפשו את רגשי הנחיתות שלו ביחס לאשכנזים. חלפו שנים עד שנחשפה אוילותו הרבה בהתנהלותו ה"רומנטית" עם הנשים שבחייו. כשהבין שגבו צמוד לקיר לא היסס להמיר את ה"ממלכתיות" הנשיאותית במקופחות על רקע עדתי, וההמשך ידוע.

טקס השבעתו של פרס , שמחליף את קצב , הוא לא סתם "עוד טקס". מבחינת הבראנז'ה , כפר שלם הוא פוטנציאל לקצבים נוספים. בשביל מה לה להגיע לכפר ולשמוע סיפורים של ערסים מזרחיים , כשמנגד מתמנה לנשיא אדם שמעניק לה את התחושה של ארץ-ישראל של פעם , האשכנזית , המפריחה את השממה ומטפחת את המזרחי.

א. גוש קטיף הוקם באופן שנוגד את החוק הבינלאומי. מתיישביו עיבדו והתגוררו על אדמות כבושות, נצלו במשך שנים עובדים מעזה וחאן יונס ונהנו מהשקעות מדינתיות שתושבי השכונות ועיירות הפתוח יכלו רק לחלום עליהן.

ב. להבדיל מסכומי העתק שמפוני גוש קטיף קיבלו מפוני המתחם המדובר אינם צפויים לקבל אגורה שחוקה.

ג. יש עוד שיקולים פרט לריאל-פוליטיק נוסח "מה יקדם את מעמדנו בעולם". כש 5,000 מתנחלים קובעים מתי מיליון אנשים יוכלו לנוע בין עזה לחאן-יונס זה מצב מעוות, שצריך לשאוף לשינויו גם אם זה לא בדיוק טוב ליהודים. יש עוד אנשים בעולם חוץ מהיהודים וגם להם מגיעות זכויות.

ד. אין כאן כל עניין של חוסר פופולאריות; סתם אין מקום להשוואה. יש גבול: להציג את המתנחלים כעשוקים זה פשוט סילוף קיצוני שנוגד כל הגיון בריא.

הסיבה שהמאבק בכפר שלם עובר בדממה תקשורתית אינה רק בגלל שהוא אינו "מעניין" (אין לו רייטינג, אה?), אלא, גם, מפני שהוא מתנהל כנגד אינטרסים נדלניים רבי עוצמה, הקשורים בעבותות הון (מי לא, בעצם) אל בעלי רשתות השידור הפרטיות.

למי שלא שם לב – למרות הצהרות על חדשות חופשיות מלחצים, ברור לחלוטין שחדשות הערוצים הפרטיים מתקשות (בלשון עדינה) לתת במה למאבקים חברתיים נגד בעלי הון. בעיצומה של מתקפה לחיסול ערוץ 1, כדאי להזכיר שלמרות חולאיו, רמתו, האנכרוניזם שלו, ועברו הממלכתי, זו עוד סיבה לקיומו של שידור ציבורי חופשי יחסי מלחצים כלכליים

הוא שאמרתי, כל דרדק מושך לכיוון אחר ובהזדמנות גם טורח לרמוס ברגל גסה את כל הממלכתי-הממסד. אחד מושך לכיוון מפוני חבל עזה, השני מפוני יפו, השלישי מפוני כפר שלם, הרביעי מפוני הבניה הבלתי חוקית בנגב …… וכך הלאה.
השאלה שלי מי יקבע את סדר היום הציבורי?

בהצלחה לתושבי כפר שלם. לצערנו בהתמודדות מול בריון משרת אליטות כמו חולדאי הסיכויים להצלחה קטנים