• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

אל תלכו לבג"צ

גל לויגל לוי

חוקר וכותב בנושאים של אזרחות, מזרחיות חינוך ודמוקרטיה, ובמיוחד אקטיביזם פוליטי עכשווי. בעבר חבר בקשת הדמוקרטית המזרחית

<StrippedTag/FONT>

הכנסת אישרה השבוע <StrippedTag/FONT>בקריאה טרומית<StrippedTag/FONT> את הצעת החוק המתירה לקק"ל שלא להחכיר אדמות ללא-יהודים. הרשות המחוקקת, <StrippedTag/FONT>ברוב של 64 מול 14 מתנגדים<StrippedTag/FONT>, החליטה להתבוסס בבוץ הגזענות ולעגן בספר החוקים מנגנון מפלה של הקצאת קרקעות. הקק"ל, כזכור, פועל מתוקף האמנה שנחתמה בינו לבין מדינת ישראל לאחר הכרזת ריבונותה, ואשר הפקיעה מאזרחיה את השליטה הריבונית באדמות המדינה. הפקעה זו היתה מוחשית מאד עבור האזרחים הערביים, אך היא היתה גם בעלת ממד סימבולי עבור יתר אזרחי המדינה שהיו אמורים, מרגע הכרזת הריבונות, להנות מאדמות המדינה. אך המדינה הסתתרה מאחורי מסכת ה"עם היהודי", ובשמו, השתמשה באמנה כמנגנון "עוקף דמוקרטיה". מנגנון זה איפשר לקיים מדיניות לא-שוויונית על בסיס של אפליה לאומית בין אזרחים שהיו ריבוניים רק לכאורה, ולהצדיק מדיניות שחתרה תחת העקרונות של האזרחות. בג"ץ קעדאן, <StrippedTag/FONT>המתממש בימים אלה<StrippedTag/FONT>, חשף את האמת הזו, וביקש להפוך אותה על פניה. כאמור, השבוע ביקשו ח"כים חרוצים להחזיר עטרת הציונות ליושנה, ולעגן, ללא כל עידון, את החוק המפלה הזה בספר החוקים. בכך מבקשת הכנסת (זו שאישרה לא מזמן את התיקון לחוק האזרחות) להמשיך ולכרסם באזרחות הישראלית ול<StrippedTag/FONT>כופף אותה בפני הלאומיות הציונית. רשימת התומכים בחוק זה מרשימה, בעיקר מפני שהיא מעידה ומזכירה שהעקרון הדמוקרטי הוא כמעט בבחינת פיקציה בפרלמנט הישראלי, לרוחב המפה הפוליטית. <StrippedTag/FONT>

המעשה הזה גם מזכיר את מה שרבים נוטים לשכוח (ראו למשל מאמר <StrippedTag/FONT>המערכת<StrippedTag/FONT> של הארץ), שבית המשפט העליון, עם כל הכבוד, הוא לא בדיוק ראש החץ של המהפכה החברתית הדמוקרטית. כמו <StrippedTag/FONT>שיוסי טען בצדק<StrippedTag/FONT>. ולכן, גם אם יש מן הסבירות בהנחה שהחוק לא יעבור את השלב הטרומי (אבל זה גם לא ממש יפתיע אותנו אם הוא יעבור), הניסיון מלמד כי בקרוב הנושא יגיע לבג"צ. אבל אולי הפעם אפשר לבקש להתאפק. כלומר, לא לשתוק, אבל לא לרוץ לבג"צ. <StrippedTag/FONT>

אל תרוצו לבג"צ: <StrippedTag/FONT>

·<StrippedTag/FONT>        כי בג"צ הוא שותף בקיבוע גבולותיה של המדינה היהודית, תוך מתן לגיטימציה דמוקרטית לגבולות אלה.<StrippedTag/FONT>

·<StrippedTag/FONT>        כי הפתרונות הנקודתיים שבג"צ מציע לא מקדמים את הדיון המהותי על גבולות הדמוקרטיה, אלא מצמצמים אותו.<StrippedTag/FONT>

·<StrippedTag/FONT>        כי אולי פעם אחת כדאי לא להרגיש צודקים וטובים כי, הרי, בג"צ הציל אותנו מהבושה. <StrippedTag/FONT>

·<StrippedTag/FONT>        כי אולי פעם אחת כדאי לתת לכנסת להמשיך ולהתבוסס בבוץ הגזעני שהיא מייצרת, מבלי לתת לבג"צ את ההזדמנות לחלץ אותה מטמטומה.<StrippedTag/FONT>

·<StrippedTag/FONT>        כי אולי פעם אחת כדאי לתת למציאות הגזענית לטפוח על פנינו, ולא להשלות את עצמנו שאנחנו נקיים וחפים, והנה, ראה עולם גדול איזה בג"צ נפלא יש לנו. <StrippedTag/FONT>

·<StrippedTag/FONT>        כי פשוט נמאס שכל ענין פוליטי הוא עוד ענין משפטי, שיש לברר אותו לסגור אותו בין כתלי בית המשפט. <StrippedTag/FONT>

·<StrippedTag/FONT>        כי מאבק פוליטי בפרלמנט ומחוצה לו יחשוף את דמותם של המצדדים והמתנגדים, ויאפשר לנו לבחון מחדש את קוי החלוקה של הפוליטיקה הישראלית.<StrippedTag/FONT>

·<StrippedTag/FONT>        כי הגיע הזמן לפעולה פוליטית. למעשים, ולא לאמרי שפר משפטיים מלומדים שיופיים על הנייר בלבד, או בתיבת המיילים של שופט זה או אחר.<StrippedTag/FONT>

לקריאת הצעת החוק ושמות המציעים לחצו כאן<StrippedTag/FONT>

כנראה שיעניין אותך גם: