מגבלת הגידול של 1.7% בהוצאות הממשלה חלה רק על תקציבים חברתיים*

שלמה סבירסקי

הממשלה, המתכנסת היום להחליט על תקציב המדינה לשנת 2008, פועלת לכאורה תחת המגבלה שמטיל התיקון משנת 2004 לחוק להפחתת הגירעון, לפיו, בשנים 2005-2010 יגדל תקציב ההוצאות של הממשלה בלא יותר מ-1.0% לשנה.

בפועל, הממשלה מעולם לא עמדה במגבלה שנטלה על עצמה. ב-2005 הוגדל תקציב ההוצאות ב-1.0% נוסף, כדי לממן את ההתנתקות.

במאי 2006, עם הקמת ממשלת אולמרט-פרץ, הוחלט לתקן שוב את חוק הפחתת הגירעון ולהעמיד את מגבלת גידול ההוצאה הממשלתית על 1.7%, במקום על 1%.

ב-2007 נרשמה חריגה מן המגבלה החדשה, של 1.7%: תקציב ההוצאות הוגדל ב-1.6% נוספים כדי לממן תוספת לתקציב הביטחון ופיצוי ליישובי הצפון, בעקבות מלחמת לבנון השנייה. עוד תוספת, בשיעור של 0.5%, ניתנה למימון מתמשך של ההתנתקות. בסיכומו של דבר, הגידול הכולל בתקציב ההוצאות ב-2007 עמד על 3.8%.

גם ב-2008 לא תעמוד הממשלה במגבלת ה-1.7%: עוד ב-2006 נקבע, כי ב-2008 תוכל הממשלה להגדיל את תקציב ההוצאות בשיעור של 1%, מעבר למגבלה של 1.7%, כדי לממן את מלחמת לבנון השנייה. בפועל, החריגה תהיה בשיעור של 1.5%.    

המשותף לכל החריגות הללו הוא, שיש להן מען עיקרי אחד: תקציב הביטחון. תקציב זה נהנה ממעמד על-תקציבי, המאפשר להתעלם ממגבלת ה-1.7%. התקציבים החברתיים, לעומת זאת, הם בעלי מעמד שיורי והם נדונים רק לאחר שמערכת הביטחון קיבלה את שלה. הקריאות ליציבות פיסקלית, להקטנת הגירעון ולצמצום החוב מועלות בדרך כלל רק כאשר הנושאים הלא ביטחוניים מועלים לדיון.

מצב עניינים זו מוביל לכך שבכל הנוגע ליוזמה בתחומי החברה, המדיניות הנקוטה מאופיינת, במקרה הטוב, בקיפאון ובדריכה במקום ובמקרה הרע – בשחיקה ונסיגה. כך, בעוד שוועדת ברודט פתחה פתח להרחבת הצבא, המלצות ועדת שוחט מובילות לקיפאון במערכת ההשכלה הגבוהה לפחות עד 2013 – קיפאון במספר הסטודנטים, קיפאון במספר המוסדות וקיפאון בנגישות להשכלה גבוהה.

ההחלטה שתקבל הממשלה היום תשפיע על החיים כאן לא רק בשנה הקרובה. אימוץ המלצות ועדת ברודט יחייב הגדלה של תקציב הביטחון במשך מספר שנים, ובכל אותה תקופה תתקשה הממשלה להקצות משאבים לפיתוח חברתי.

הבעיה היא שהממשלה עצמה אינה מקיימת דיון כוללני. לפני שבועיים, בדיון נפרד, היא החליטה לאמץ את המלצות ועדת ברודט ולהקציב 46 מיליארד ₪ על פני 10 שנים לתקציב הביטחון. לעומת זאת, הדיון בהמלצות ועדת שוחט עדיין לא התקיים. התוצאה – השרים אינם רואים את התמונה כולה ואינם יכולים לבחון את המשקל היחסי של הצרכים השונים: לדוגמא, תוספת של 1 מיליארד ₪ לביטחון תיבלע בים הגדול של כ-50 מיליארד ₪ של תקציב הביטחון; לעומת זאת, תוספת של 1 מיליארד ₪ לתקציב ההשכלה הגבוהה, העומד על כ-5 מיליארד ₪, מהווה גידול תקציבי של 20%, גידול שיש בו כדי להגדיל את המערכת באופן הדרגתי ולהתחיל במהלך של מתן השכלה גבוהה לכל.  

*המאמר נכתב לפני החלטת הממשלה. בעד התקציב הצביעו 21 שרים.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מיכל סלע

    ראש הממשלה מתהדר בכך שתקציב המדינה המוצע לשנת 2008 הוא הגדול ביותר בתולדות המדינה. אולם גם מספר האזרחים והתושבים הוא הרב ביותר מאז קום המדינה. השאלה היא: כמה תקציב מוקצה לכל אזרח ותושב בין משלמי המסים? מהו התקציב הכולל לכל אזרח? מהו התקציב לכל יחיד האמור להנות מתקציב החינוך? לכל יחיד האמור להנות מתקציב הרווחה? איך היה משתפר התקציב לכל יחיד אילו שכר הבכירים במגזר הציבורי היה יורד לממדים הגיוניים, בהשוואה לתקציב לכל מורה ולכל עובד מקצועי במגזר הציבורי? איך היה משתפר התקציב ליחיד בלי ההטבות למתנחלים? אשמח אם מר סבירסקי וצוות אנשי "אדוה" יוכלו לחשב זאת, יחסית למצב בשנים אחרות, בשנות החמישים, בשנות השישים למאה העשרים.

  2. מיכל סלע

    ראש הממשלה מתהדר בכך שתקציב המדינה המוצע לשנת 2008 הוא הגדול ביותר בתולדות המדינה. אולם גם מספר האזרחים והתושבים הוא הרב ביותר מאז קום המדינה. השאלה היא: כמה תקציב מוקצה לכל אזרח ותושב בין משלמי המסים? מהו התקציב הכולל לכל אזרח? מהו התקציב לכל יחיד האמור להנות מתקציב החינוך? לכל יחיד האמור להנות מתקציב הרווחה? איך היה משתפר התקציב לכל יחיד אילו שכר הבכירים במגזר הציבורי היה יורד לממדים הגיוניים, בהשוואה לתקציב לכל מורה ולכל עובד מקצועי במגזר הציבורי? איך היה משתפר התקציב ליחיד בלי ההטבות למתנחלים? אשמח אם מר סבירסקי וצוות אנשי "אדוה" יוכלו לחשב זאת, יחסית למצב בשנים אחרות, בשנות החמישים, בשנות השישים למאה העשרים.

  3. איציק ניסני

    מיכל מילים בסלע-מסכים עמך

  4. איציק ניסני

    מיכל מילים בסלע-מסכים עמך

  5. דוד גיל

    רוני בר און הוא סמל לטמטום התהומי אליו נקלענו מאז נבחר המושחת הלאומי שרון לשלטון. קראו את צבר הגזירות ואת הישגו של יור ועדת הכספים קצבניקוב למתן חיובי המס לטפילים הסותמים חניוני הערים ברכב הליסינג שקבלו מהמעסיקים עם הישגי מערכת הבטחון למניעת פגיעה בתנאי השכר המטורפים של עובדיה. במערכת החינוך לא צפוי כל שינוי כי המורים נשארו אותן אסקופות והתלמידים ימשיכו לככב בסוף מצעד הבערות כאשר הוריהם שופכים חמתם על מורות נרפות משום שהבית הפך למשכן "כוכב נולד" במקום מוקד למטען תרבות. הקשישים ימלאו חלקם בתקציב וימשיכו להתפגר בקצב שקבע בראון. שרי האוצר והבטחון ימשיכו לשפוך ממון ציבורי על המתנחבלים כי אחר הפינוי השערורייתי של הרצועה שאת עלותו אין איש עדיין יודע אפשר לשכוח מהמשכו בגדה. אחרי חפציבה נצפה להתמוטטויות לבייב, פישמן ודומיהם הבונים פילים לבנים ומגדלים פורחים באויר במזרח אירופה מכספי הבנקים הרשלניים שמכסים הפסדיהם מהעלאות העמלות למשקי הבית. את העיקר שכחתי: אלי ישי "החברתי" השיג את מבוקשו וממשלת ישראל הנאורה, כולל שרת החינוך אקס שלום עכשיו, הצביעה על מימון ממשלתי לחינוך חרדי ללא לימודי ליבה. כך נגיע תוך דור ל-75% השתמטות מצהל, הקטנה נוספת בכוח העבודה ובריחת ההייטק נושא הצמיחה להודו וסין. אבל כל זה יקרה כאשר אולמרט יחזור לכרמיה וברק למגדלי אקירוב. כדי לדאוג לנכדינו להם מייעד בראון עתיד בטוח, נשכנע את ילדינו להגר לקנדה, אוסטרליה וניו זלנד שטרם חוות את האיסלמיזציה ונהנות מרמת חיים סבירה.הבעייה מבחינתנו היא המרחק אך קצבניקוב-ליברמן ידאגו בודאי להקלות מס שיאפשרו לנו חופש התנועה. ישראל ביתנו, לא כן?
    מי שסבור כי האמור לעיל הינו הומור שחור טועה לחלוטין.

  6. דוד גיל

    רוני בר און הוא סמל לטמטום התהומי אליו נקלענו מאז נבחר המושחת הלאומי שרון לשלטון. קראו את צבר הגזירות ואת הישגו של יור ועדת הכספים קצבניקוב למתן חיובי המס לטפילים הסותמים חניוני הערים ברכב הליסינג שקבלו מהמעסיקים עם הישגי מערכת הבטחון למניעת פגיעה בתנאי השכר המטורפים של עובדיה. במערכת החינוך לא צפוי כל שינוי כי המורים נשארו אותן אסקופות והתלמידים ימשיכו לככב בסוף מצעד הבערות כאשר הוריהם שופכים חמתם על מורות נרפות משום שהבית הפך למשכן "כוכב נולד" במקום מוקד למטען תרבות. הקשישים ימלאו חלקם בתקציב וימשיכו להתפגר בקצב שקבע בראון. שרי האוצר והבטחון ימשיכו לשפוך ממון ציבורי על המתנחבלים כי אחר הפינוי השערורייתי של הרצועה שאת עלותו אין איש עדיין יודע אפשר לשכוח מהמשכו בגדה. אחרי חפציבה נצפה להתמוטטויות לבייב, פישמן ודומיהם הבונים פילים לבנים ומגדלים פורחים באויר במזרח אירופה מכספי הבנקים הרשלניים שמכסים הפסדיהם מהעלאות העמלות למשקי הבית. את העיקר שכחתי: אלי ישי "החברתי" השיג את מבוקשו וממשלת ישראל הנאורה, כולל שרת החינוך אקס שלום עכשיו, הצביעה על מימון ממשלתי לחינוך חרדי ללא לימודי ליבה. כך נגיע תוך דור ל-75% השתמטות מצהל, הקטנה נוספת בכוח העבודה ובריחת ההייטק נושא הצמיחה להודו וסין. אבל כל זה יקרה כאשר אולמרט יחזור לכרמיה וברק למגדלי אקירוב. כדי לדאוג לנכדינו להם מייעד בראון עתיד בטוח, נשכנע את ילדינו להגר לקנדה, אוסטרליה וניו זלנד שטרם חוות את האיסלמיזציה ונהנות מרמת חיים סבירה.הבעייה מבחינתנו היא המרחק אך קצבניקוב-ליברמן ידאגו בודאי להקלות מס שיאפשרו לנו חופש התנועה. ישראל ביתנו, לא כן?
    מי שסבור כי האמור לעיל הינו הומור שחור טועה לחלוטין.

  7. שלמה סבירסקי

    מיכל, שאלותייך מצוינות. במרכז אדוה אנחנו מנסים להשיב באופן חלקי על חלק מהן, במצגות השנתיות שלנו על תקציב המדינה. למשל, במצגת "העשור החברתי האבוד" מן ה-14.11.2006 ניתן לראות את הירידה בתקציב לנפש בחינוך, בהשכלה גבוהה ובעוד מספר תחומים. לחשב את הקשר בין זה ובין שכר הבכירים או עלות ההתנחלויות הוא משימה מורכבת, אבל תשובות חלקיות אפשריות בהחלט: למשל, תקציבי הרשויות המקומיות בהתנחלויות מקבלים מימון מן הממשלה אשר בחישוב לנפש הוא גבוה יותר מזה של יישובים בתוך הקו הירוק; בסך הכל מדובר בתקצוב עודף – דהיינו, מעל ומעבר למה שתושבי ההתנחלויות היו מקבלים לו התגוררו בתוך הקו הירוק – בכ-1 מיליארד ש"ח לשנה. השווי את זה לתקציב של ההשכלה הגבוהה בישראל, המגיע לכ-5 מיליארד ש"ח.
    ישנם חישובים שהם בלתי אפשריים כיום: למשל, נתונים מפורטים על שכר עובדי המדינה פשוט אינם מתפרסמים.

  8. שלמה סבירסקי

    מיכל, שאלותייך מצוינות. במרכז אדוה אנחנו מנסים להשיב באופן חלקי על חלק מהן, במצגות השנתיות שלנו על תקציב המדינה. למשל, במצגת "העשור החברתי האבוד" מן ה-14.11.2006 ניתן לראות את הירידה בתקציב לנפש בחינוך, בהשכלה גבוהה ובעוד מספר תחומים. לחשב את הקשר בין זה ובין שכר הבכירים או עלות ההתנחלויות הוא משימה מורכבת, אבל תשובות חלקיות אפשריות בהחלט: למשל, תקציבי הרשויות המקומיות בהתנחלויות מקבלים מימון מן הממשלה אשר בחישוב לנפש הוא גבוה יותר מזה של יישובים בתוך הקו הירוק; בסך הכל מדובר בתקצוב עודף – דהיינו, מעל ומעבר למה שתושבי ההתנחלויות היו מקבלים לו התגוררו בתוך הקו הירוק – בכ-1 מיליארד ש"ח לשנה. השווי את זה לתקציב של ההשכלה הגבוהה בישראל, המגיע לכ-5 מיליארד ש"ח.
    ישנם חישובים שהם בלתי אפשריים כיום: למשל, נתונים מפורטים על שכר עובדי המדינה פשוט אינם מתפרסמים.

  9. מ

    צריך להכיר בכך שהתאיין מושג השמאל בכלל והעבודה בפרט – ברגע ששוב אושר התקציב האנטי חברתי 2008.

  10. מ

    צריך להכיר בכך שהתאיין מושג השמאל בכלל והעבודה בפרט – ברגע ששוב אושר התקציב האנטי חברתי 2008.

  11. שור

    המדיניות החברתית של נתניהו הביאה לגידול ניכר בהכנסות המדינה,
    ולתוספת של כ- 350,000 מקומות עבודה חדשים נטו, רובם במשרה מלאה.
    במקום להפנות את פירות הצמיחה לתחומים חברתיים כמו קצבאות זקנה, סל הבריאות, פקידי סעד, מרכזי יום לקשישים, מועדוני נוער, ספריות חינמיות, רישות אינטרנט אלחוטי בערי פריפריה ועוד,
    אז הכסף הולך לגירוש אלפי יהודים מביתם ("התנתקות" עלאק) ולשר בטחון מגלומן וחצי מטורף.
    חבל.

    אפשר גם אחרת –
    במשבר הכלכלי בפינלנד במחצית שנות ה- 90 הקטינו את הגרעון וקיצצו בהוצאות רווחה,
    אולם לאחר המעבר לצמיחה הגדילו שוב את הוצאות הרווחה.
    ככה צריך.

    שור

  12. שור

    המדיניות החברתית של נתניהו הביאה לגידול ניכר בהכנסות המדינה,
    ולתוספת של כ- 350,000 מקומות עבודה חדשים נטו, רובם במשרה מלאה.
    במקום להפנות את פירות הצמיחה לתחומים חברתיים כמו קצבאות זקנה, סל הבריאות, פקידי סעד, מרכזי יום לקשישים, מועדוני נוער, ספריות חינמיות, רישות אינטרנט אלחוטי בערי פריפריה ועוד,
    אז הכסף הולך לגירוש אלפי יהודים מביתם ("התנתקות" עלאק) ולשר בטחון מגלומן וחצי מטורף.
    חבל.

    אפשר גם אחרת –
    במשבר הכלכלי בפינלנד במחצית שנות ה- 90 הקטינו את הגרעון וקיצצו בהוצאות רווחה,
    אולם לאחר המעבר לצמיחה הגדילו שוב את הוצאות הרווחה.
    ככה צריך.

    שור

  13. איתי

    חלק גדול מהם השתכנע שמפלגת העבודה אינה צינור ראוי לקידום מדינת הרווחה.
    חלק אחר מנסה ללחוץ על נבחרי המפלגה, בשיתוף עם החוג הכלכלי חברתי בהנהגת שלי יחימוביץ'.
    אני באופן אישי לא אצביע למפלגת העבודה אם זו הדרך שהיא ממשיכה ללכת בה.
    אמשיך להיות חבר מפלגה כדי לתרום תרומתי הצנועה להוצאה מהפוליטיקה של אנטי-חברתיים כמו ברק והרצוג.
    אנחנו לא עושים מספיק ואין לנו כוח פשוט כי רוב האנשים מיואשים מהיכולת של אזרח להשפיע.

  14. איתי

    חלק גדול מהם השתכנע שמפלגת העבודה אינה צינור ראוי לקידום מדינת הרווחה.
    חלק אחר מנסה ללחוץ על נבחרי המפלגה, בשיתוף עם החוג הכלכלי חברתי בהנהגת שלי יחימוביץ'.
    אני באופן אישי לא אצביע למפלגת העבודה אם זו הדרך שהיא ממשיכה ללכת בה.
    אמשיך להיות חבר מפלגה כדי לתרום תרומתי הצנועה להוצאה מהפוליטיקה של אנטי-חברתיים כמו ברק והרצוג.
    אנחנו לא עושים מספיק ואין לנו כוח פשוט כי רוב האנשים מיואשים מהיכולת של אזרח להשפיע.

  15. בן עמוס

    משום שהגידול בתקציב המדינה נשאר על הנייר בלבד. רוב המשרדים גומרים את השנה בעודף תקציב בלתי מנוצל.
    האם לא הגיע הזמן להתייחס לתקציב ברצינות? האם אין מקום להעניש על אי עמידה ביעדי התקציב כאשר מבוצע תקציב חסר? הרי מדובר בעבירה על חוק התקציב, אני חושב שהמשטרה צריכה לחקור מדוע להגיע לאשמים ולהעמיד אותם לדין בבית המשפט היעיל ששפט את רמון.

  16. בן עמוס

    משום שהגידול בתקציב המדינה נשאר על הנייר בלבד. רוב המשרדים גומרים את השנה בעודף תקציב בלתי מנוצל.
    האם לא הגיע הזמן להתייחס לתקציב ברצינות? האם אין מקום להעניש על אי עמידה ביעדי התקציב כאשר מבוצע תקציב חסר? הרי מדובר בעבירה על חוק התקציב, אני חושב שהמשטרה צריכה לחקור מדוע להגיע לאשמים ולהעמיד אותם לדין בבית המשפט היעיל ששפט את רמון.