שנה למותו של דודי, הרהורים

מלאה שנה למותו של חברנו דודי מחלב ז"ל. את דודי הכרתי לקראת שלהי שנות ה-70 של המאה ה-20. הייתי נתקל בו בכנסים, הפגנות או בבית קפה טעמון, שם מצאו לעצמם אנשים כמונו מקלט מפניי הלאומנות וצרות האופקים של הישראליות הממוצעת. בתקופה ההיא דודי ואני עדיין לא היינו חברים. הוא ישב עם חבריו ואני עם חבריי. בקושי היינו אומרים שלום. כך זה נמשך עד קיץ 84, שבועות אחדים לפני הבחירות לכנסת ה-11. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

ישבתי באחת הקומות הגבוהות של מגדל העיר בירושלים, שם היה מטה הבחירות של לובה אליאב . התנדבתי לסייע לו,  כי המועמד מס. 2 ברשימתו היה פרופ` דוד אוחנה דהיום, וחשבתי אז שראוי ורצוי     שאנשים כמותו ( אנשי אקדמיה מהפריפריה ) יכהנו בכנסת . לפתע, נכנס בסערה דודי, ובלי כל הקדמה שאל איך אפשר לעזור. הרשימה של לובה אליאב ( ששמה אפילו לא זכור לי ) לא עברה את אחוז החסימה, אך מאותו היום דודי ואני הפכנו לחברים קרובים וכמובן שהעניין המזרחי עמד במרכז הדיונים  והויכוחים שלנו. דודי היה "בוגר" קמפו"ס, תנועה סטודנטיאלית יהודית-ערבית, ואילו אני הייתי פעיל לשעבר בתנועת "מוקד", שנציגה בכנסת היה מאיר פעיל . בשתי התנועות נותני הטון, איך לא, היו אשכנזים, וכשדודי ואני קבענו לעצמנו את סדר-היום וסדר העדיפויות שלנו, ומיום ליום גילינו, לשמחתנו, שיש עוד מזרחים רבים השותפים לתחושות ולמחשבות שלנו, היה ברי לנו שאנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

השתתפנו במחאות ובהפגנות נגד כהניזם ולאומנות יהודית ששילחה את חיציה המורעלים כלפי הערבים וככל שייצוגם של המזרחים היה גבוה יותר באירועים מעין אלה כך גבהה רוחו של דודי. במיוחד זכור לי היום בו הלכנו להפגין נגד התנכלותם של כהניסטים חרדים כלפי שלוש סטודנטיות  ערביות ששכרו בשותפות דירה במוסררה בי-ם ואותם כהניסטים שרפו את דירתן.  "תראה כמה מזרחים מפגינים ", אמר דודי בפנים קורנות . "אני, אתה, מאיר בוזגלו, ותראה עוד כמה". <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

בין לבין, דודי נסע לארה"ב בסוף שנות ה-80, לצורך לימודיו. את מסיבת הפרידה מהארץ הוא עשה בביתו של ד"ר מאיר בוזגלו, כשהוא שופע עליצות ואופטימיות. מותו של אביו קטע את לימודיו והוא שב ארצה, קצת יותר מוטרד, קצת פחות  אופטימי. אולם ההתעוררות המזרחית, באקדמיה ומחוצה לה הפיחו בו תקוות כמו בכולנו. הימים ימי דרעי העליזים לצד היעלבויותיו המניפולטיביות של דוד לוי, ואיומיו להקים מפלגה נפרדת מהליכוד, דבר שעורר תקוות בלב כולנו ( אולי האיש השתנה, חשבנו )  וכבר הפשלנו שרוולים לקראת "הדבר הבא", כשחזר הנעלב אל חיקה החם של ה"ממלכתיות". אלא שמעז יצא מתוק וכל מפשילי השרוולים התארגנו לתלכיד, שנקרא אז ישראל 96, הגלגול הראשון של הקשת הדמוקרטית המזרחית. השנים הראשונות היו שנים של תחושה של עשיית היסטוריה מהפכנית, של אפשרות לשינוי סטרוקטורלי בחברה. היו לי מספר חילוקי דעות עם דודי, אך רובם היו טקטיים. המחלוקת העקרונית איתו – ולא רק איתו – הייתה בשאלת ש"ס, יותר נכון שאלת אריה דרעי.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

לא הייתי מאושר, בלשון המעטה, מכמה עמדות  של דרעי, ובמרכזן נושא הדיור הציבורי, אך דבקתי בעמדה הבלתי מתפשרת, שדרעי חזק פירושו קשת חזקה, וזאת בהכירי את המכניזמים האינטרסנטיים והנפשיים של ההגמוניה האשכנזית, שאינם מסובכים במיוחד להבנה. הממסד ראה בש"ס של דרעי – בצדק רב מבחינתו – סכנה קיומית לעצמו. הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה, שבשדה הפוליטי מתקיימת לה מפלגה מזרחית שבראשה עומד מנהיג כריזמטי, שקושר בין הגזענות כלפי מזרחים והאתוס הציוני. ולא רק זאת, גם מדיניותו כלפי ערביי ישראל כשר פנים הייתה האמפתית ביותר בתולדות המדינה, ויעידו על כך גלי התמיכה האמיתית להם זכה מערביי ישראל. הצירוף של מזרחי כריזמטי + לא ציוני + לא שונא ערבים + ממגנט אלקטורט מזרחי עצום, היווה  תשלובת קטלנית ובלתי נסבלת עבור הממסד, שהחליט לחסל אותו באמצעי הנצחי והיעיל שלו – מערכת המשפט.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

ערב כליאתו, כאשר ביקש דרעי תמיכה מהקשת, נדחתה בקשתו, ועד לרגע זה אין לי צל של ספק שהיה זה משגה פטאלי, משום שאם היא הייתה תומכת בדרעי היא הייתה משדרת לאוכלוסיית ש"ס שאינה מנוכרת לתחושת הכאב שלה, ולממסד היא הייתה מעבירה מסר ברור של אופוזיציה "לא נחמדה", דבר שהיה גורר "חיזורים" מצדו, שבצידם תמיכות כספיות עבור מטרות חינוכיות, שיכון וחלוקה צודקת של משאבים – כל זאת כדי לשסות את הקשת בש"ס, ובדיוק במתח הזה ניתן היה, לשם שינוי, לעשות לממסד מניפולציה. תובנה זו התחזקה אצלי בסוף שנות ה-90, עת התקיים בקיבוץ הראל יום-עיון של הקשת. כשיצאתי לעשן בדשא ניגש אלי איזה "מלח הארץ" אחד  והציג את עצמו. לאחר שניה וחצי של סמול-טוק הוא תבע ממני, ובאמצעותי גם מחבריי, "להיכנס" בש"ס. "מדוע אני צריך לעשות עבורך את העבודה? מדוע שלא תעשה את זה בעצמך?" שאלתי. "כי אתם יכולים לעשות זאת יותר ביעילות, אתם מכירים אותם טוב יותר", סיכם מלח הארץ. תשובתי הייתה: עכשיו שכנעת אותי סופית להצביע ש"ס. האיש נמלט מייד, ושמו, לכל המעוניין, שי חולדאי. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

היעלמותו של דרעי מהשדה הפוליטי גלגלה את ש"ס למנהיגותו הרופסת של מזרחי חלש, לאומן ואוויל. היחלשות זו החלישה, באופן בלתי נמנע, גם את הקשת, ולממסד יש עדנה. לא שאני טוען שגורלו של דרעי היה שונה אילו היה זוכה לתמיכת הקשת, אך בסיטואציה שכזאת היא הייתה יכולה לסמן את עצמה, קודם כל, כבעלת הברית של הפרולטריון המזרחי, ולכך הייתה משמעות הרבה יותר עמוקה מאשר ל"צדק החלוקתי" הערטילאי והאנמי .<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

התקוות שתלה דודי, ואיתו כולנו, בשינוי מבני בחברה טרם התגשמו, אך בוא תבואנה, ויש לראות במשגים, אפילו פטאליים, כחלק משכר לימוד הכרחי בחייה של תנועה נטולת נסיון פוליטי, שחששה מהשימוש שדרעי עלול לעשות בה, אך התעלמה מהאפשרות שגם היא יכולה להשתמש בו כדי לקדם את מטרותיה. בכל השנים הארוכות שהכרתי את דודי היה בו תום נעורים, חף מכל כוונה רעה. הוויכוחים הלוהטים על הנושאים הפוליטיים והרעיוניים, גם כשהגיעו לנקודת רתיחה, היו אצלו תמיד לשם שמים. מעולם לא הייתה בו כוונה נסתרת להפקת תועלת אישית מפעילותו הפוליטית, ופעמים אחדות אמרתי לו שזה לא יהיה פשע  אם פה ושם הוא יממש דברים גם למען עצמו, אך הוא היה בשלו.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

דודי היה מהמזרחים של הדור הישן (ואני אומר זאת רק במובן הטוב של המילה), שאת כוונותיו הטהורות השליך גם על אנשים שכוונותיהם ומעשיהם היו הפוכים לשלו. אחד מהם, פרופסור ידוע וחתן פרס ישראל, שאותו הכרתי בתקופת פעילותי במוקד, לא היה בדיוק מחסידי המאבק המזרחי (בשיא העדינות), אך כמו כל מפא"יניק סתגלן "שינה" את טעמו כעבור שנים. באותה נקודת זמן דודי התיידד עמו ואהב אותו אהבת נפש, כמו שהוא ידע. כמה וכמה פעמים כמעט התפתיתי לספר לדודי מי הוא האיש האמיתי המסתתר מאחורי המסכה, אך לבי לא נתן לי לגרום לו מפח-נפש שכזה. תום הלב הרומנטי שהיה לדודי הוא סימבולי לדור המזרחים שגדל בארץ ונתן אמון כמעט מוחלט בדור "הקולט", שלא היסס למעול בו ע"י מניפולציות וזריעת אינטריגות, וההתלבטות הגדולה היא האם להילחם ב"קולטים" בכלים שלהם – וכך לרשת את תכונותיהם השליליות בעינינו – או להמשיך עם תום הלב, שנוצל לרעה גם בהמשך. יש שילכו לכאן ויש שילכו לשם. אצל דודי לא הייתה שום התלבטות, הוא הלך עד הסוף עם האמת ותום נעוריו. יהי זכרו ברוך.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אסף

    דרעי היה פושע, לחבר את ההגיגים שלך על מה היה קורה אילו הקשת הייתה מסייעת לפושע הלז, למאמר על דודי מחלב נראה לי לא במקום. חבל שהעורכים לא שמו לב לכך.

  2. אסף

    דרעי היה פושע, לחבר את ההגיגים שלך על מה היה קורה אילו הקשת הייתה מסייעת לפושע הלז, למאמר על דודי מחלב נראה לי לא במקום. חבל שהעורכים לא שמו לב לכך.

  3. מרינה

    שהכירו אותו שהוא היה איש יקר. לא הייתי בוחרת לבחור במה זו, שנועדה לזכרו, כדי לנגח את הכותב, שאין לי ספק שכאבו על אובדן ידידו אמיתי. אבל מאחר שהוא בחר להציג כאן בפירוט את עמדתי בנוגע לש"ס, אני מוכרחה להגיד שהעובדה שלא מפריע לו כהוא זה האפליה המובנית, המוצהרת והעקרונית של ש"ס כלפי נשים, העדר הייצוג הציבורי העקרוני שלהן, והחזרתן לימי 'כבוד בת המלך פנימה', מקוממת אותי.
    עם כל הכבוד למאבק המזרחי, נשים הן מחצית מהאוכלוסיה (כן, גם המזרחית), רוחב הלב של הכותב בכל מה שנוגע לאפלית נשים, בעוד הוא מתיימר לשאת את לפיד החירות והצדק לגבי אפלית המזרחים, גורמת לי להרגיש שהוא פשוט מעונין לשפר את מצבו כמזרחי, ומוכן שאני כאישה (אשכנזיה במקרה הזה) אשלם את המחיר.
    התחושה הזאת אינה מחזקת בי את הרצון לתמוך בו ובדומיו. אם את מחיר ההתקדמות המזרחית נצטרך אני ונשים אחרות לפרוע, אז אני אומרת לא, לא ועוד פעם לא.
    שוב, אני לא מאמינה שהאופציות היחידות הן התקדמות של מזרחים או התקדמות של נשים. להיפך. אבל לצערי מסתבר שהכותב ודומיו (ששוב, לצערי, הם לא מעטים), אכן דוגלים בעמדה זו.
    מאדם ש'צדק חלוקתי', מופשט או לא, הוא נר לרגליו, הייתי מצפה שיכלול באותו 'צדק' גם קבוצות נוספות שגם הן, כידוע, לא מלקקות דבש.

  4. מרינה

    שהכירו אותו שהוא היה איש יקר. לא הייתי בוחרת לבחור במה זו, שנועדה לזכרו, כדי לנגח את הכותב, שאין לי ספק שכאבו על אובדן ידידו אמיתי. אבל מאחר שהוא בחר להציג כאן בפירוט את עמדתי בנוגע לש"ס, אני מוכרחה להגיד שהעובדה שלא מפריע לו כהוא זה האפליה המובנית, המוצהרת והעקרונית של ש"ס כלפי נשים, העדר הייצוג הציבורי העקרוני שלהן, והחזרתן לימי 'כבוד בת המלך פנימה', מקוממת אותי.
    עם כל הכבוד למאבק המזרחי, נשים הן מחצית מהאוכלוסיה (כן, גם המזרחית), רוחב הלב של הכותב בכל מה שנוגע לאפלית נשים, בעוד הוא מתיימר לשאת את לפיד החירות והצדק לגבי אפלית המזרחים, גורמת לי להרגיש שהוא פשוט מעונין לשפר את מצבו כמזרחי, ומוכן שאני כאישה (אשכנזיה במקרה הזה) אשלם את המחיר.
    התחושה הזאת אינה מחזקת בי את הרצון לתמוך בו ובדומיו. אם את מחיר ההתקדמות המזרחית נצטרך אני ונשים אחרות לפרוע, אז אני אומרת לא, לא ועוד פעם לא.
    שוב, אני לא מאמינה שהאופציות היחידות הן התקדמות של מזרחים או התקדמות של נשים. להיפך. אבל לצערי מסתבר שהכותב ודומיו (ששוב, לצערי, הם לא מעטים), אכן דוגלים בעמדה זו.
    מאדם ש'צדק חלוקתי', מופשט או לא, הוא נר לרגליו, הייתי מצפה שיכלול באותו 'צדק' גם קבוצות נוספות שגם הן, כידוע, לא מלקקות דבש.

  5. אהרון תמוז

    במלאות שלושים לפטירתו של דודי ז"ל פירסם נונו מאמר שנושאו העיקרי הוא מאמרו של דודי "הירהורים על זהות" שמופיע בדף הבית של הקשת הדימוקרטית המזרחית. דודי הזהיר במאמר מפני הגלישה המופרזת לכיוון היהודי-ערבי וכתב במאמרו "אני ישראלי שנולד לאב יהודי-ערבי".
    אני מניח שכאשר דודי הזהיר מפני הגלישה ל format היהודי –ערבי הוא התכוון לקירבה הפוליטית ולא התכוון לקירבה התרבותית שבין היהודים-הילידים לערבים המוסלמים שהיו הרוב בארצות מהם היגרו היהודים לארץ . המאמר שפירסם יאיר שלג בעיתון הארץ "מזרחים ומיוסרים" והאין-פעילות של הקשת המזרחית כפי שמשתקפת באתר האינטרנט של הקשת מוכיחות שדודי ראה את הנולד.
    אתר העוקץ הפסיק כמעט לחלוטין את הדיונים הקשורים למזרחים ועבר לעסוק בנושאים שקשורים במה שמאיים על כלל ישראל והוא הקשר בין הון לשלטון. בשנה האחרונה פרופ יהודה שנהב פירסם מאמר או שניים בעיתון הארץ שלא קשורים בכלל לקשת או לנושא המזרחי ועל אף העובדה שלמאמרים לא היתה זיקה לקשת או למזרחים הוא זכה ל"חיסול חשבונות" מהרבה טוקבקיסטים.
    דודי התריע מכך שהאנטיציונים ניסו לצרוב את התודעה שאין מצב שהיהודים סבלו או נרדפו במדינות ערב כדי לא לספק "תחמושת" לציונות שנואת נפשם. יש מזרחים אנטי ציונים והם מעטים מאוד הגורסים שקיים קשר דיכוטומי בין קבוצת הערבים הכוללת את ה"יהודים-ערבים" לבין הקולוניאליניסטים האירופאים דהיינו ה אשכנזים-ציונים. המזרחים האנטיציונים לא משתמשים במערכת היחסים של כובש נכבש כדימוי או כמשל אלא מתכוונים למלוא המשמעות המעשית של יחסים בין כובש נכבש. כידוע לכולנו אלימות היא מרכיב במערכת יחסים של כובש נכבש שדני סעיל שנעלם בעיראק דיבר על שימוש בנשק חם בשנות ה70.

    בעידן הרשת והאינטרנט קל לתעד דברים שנאמרים ונכתבים הן ברשת והן על מדיות לצריבה. הניאו מזרחים האנטיציונים זרעו הרבה מאוד מוקשים בשדה השיח המזרחי שהפכו לבלתי אפשרית את המשימה של השימוש ברשת ובאינטרנט לקידומו ופיתוחו של השיח המזרחי.
    תהי נשמתו של דודי צרורה בצרור החיים ומי ייתן שיקום לדודי ממשיך שישקם את הקשת

  6. אהרון תמוז

    במלאות שלושים לפטירתו של דודי ז"ל פירסם נונו מאמר שנושאו העיקרי הוא מאמרו של דודי "הירהורים על זהות" שמופיע בדף הבית של הקשת הדימוקרטית המזרחית. דודי הזהיר במאמר מפני הגלישה המופרזת לכיוון היהודי-ערבי וכתב במאמרו "אני ישראלי שנולד לאב יהודי-ערבי".
    אני מניח שכאשר דודי הזהיר מפני הגלישה ל format היהודי –ערבי הוא התכוון לקירבה הפוליטית ולא התכוון לקירבה התרבותית שבין היהודים-הילידים לערבים המוסלמים שהיו הרוב בארצות מהם היגרו היהודים לארץ . המאמר שפירסם יאיר שלג בעיתון הארץ "מזרחים ומיוסרים" והאין-פעילות של הקשת המזרחית כפי שמשתקפת באתר האינטרנט של הקשת מוכיחות שדודי ראה את הנולד.
    אתר העוקץ הפסיק כמעט לחלוטין את הדיונים הקשורים למזרחים ועבר לעסוק בנושאים שקשורים במה שמאיים על כלל ישראל והוא הקשר בין הון לשלטון. בשנה האחרונה פרופ יהודה שנהב פירסם מאמר או שניים בעיתון הארץ שלא קשורים בכלל לקשת או לנושא המזרחי ועל אף העובדה שלמאמרים לא היתה זיקה לקשת או למזרחים הוא זכה ל"חיסול חשבונות" מהרבה טוקבקיסטים.
    דודי התריע מכך שהאנטיציונים ניסו לצרוב את התודעה שאין מצב שהיהודים סבלו או נרדפו במדינות ערב כדי לא לספק "תחמושת" לציונות שנואת נפשם. יש מזרחים אנטי ציונים והם מעטים מאוד הגורסים שקיים קשר דיכוטומי בין קבוצת הערבים הכוללת את ה"יהודים-ערבים" לבין הקולוניאליניסטים האירופאים דהיינו ה אשכנזים-ציונים. המזרחים האנטיציונים לא משתמשים במערכת היחסים של כובש נכבש כדימוי או כמשל אלא מתכוונים למלוא המשמעות המעשית של יחסים בין כובש נכבש. כידוע לכולנו אלימות היא מרכיב במערכת יחסים של כובש נכבש שדני סעיל שנעלם בעיראק דיבר על שימוש בנשק חם בשנות ה70.

    בעידן הרשת והאינטרנט קל לתעד דברים שנאמרים ונכתבים הן ברשת והן על מדיות לצריבה. הניאו מזרחים האנטיציונים זרעו הרבה מאוד מוקשים בשדה השיח המזרחי שהפכו לבלתי אפשרית את המשימה של השימוש ברשת ובאינטרנט לקידומו ופיתוחו של השיח המזרחי.
    תהי נשמתו של דודי צרורה בצרור החיים ומי ייתן שיקום לדודי ממשיך שישקם את הקשת

  7. אני

    פעם ראשונה שבחיי שאני קוראת משהו ומזדהה עם כל מילה ומילה ואפילו עם הפסיקים והנקודות.
    הרגשתי את הגעגועים שלך.
    המהפכה בוא תבוא, אל דאגה.
    אך היא תבוא רק שאנחנו "המדוכאים" נתבע אותה בכל הכוח שנתאחד יחד מזרחים, נשים, אתיופים, ערבים, דודי כנראה סמך יותר מידי על הצד האחר.
    יהי זכרו ברך.

  8. אני

    פעם ראשונה שבחיי שאני קוראת משהו ומזדהה עם כל מילה ומילה ואפילו עם הפסיקים והנקודות.
    הרגשתי את הגעגועים שלך.
    המהפכה בוא תבוא, אל דאגה.
    אך היא תבוא רק שאנחנו "המדוכאים" נתבע אותה בכל הכוח שנתאחד יחד מזרחים, נשים, אתיופים, ערבים, דודי כנראה סמך יותר מידי על הצד האחר.
    יהי זכרו ברך.

  9. אדי

    כמו שמישהו כתב בתגובה קודמת דרעי היה פושע. דוד לוי היה אופורטוניסט ששיחק על הקלף המזרחי כשהיה לו נוח. לאחרונה גם מירי רגב דוברת צה"ל הפורשת בראיון מביך דיברה על כך שהתנכלו לה בהיותה אשה ומזרחית (התנכלו לה אחרי הקריירה היפה שהיא עשתה. נו, באמת…). די. מספיק. הגיע הזמן להתייחס לדברים לגופם בלי להסתכל על כל דבר דרך הפיזמה המזרחית. זה לא מכובד, זה לא רציני ואפילו פתטי.

  10. אדי

    כמו שמישהו כתב בתגובה קודמת דרעי היה פושע. דוד לוי היה אופורטוניסט ששיחק על הקלף המזרחי כשהיה לו נוח. לאחרונה גם מירי רגב דוברת צה"ל הפורשת בראיון מביך דיברה על כך שהתנכלו לה בהיותה אשה ומזרחית (התנכלו לה אחרי הקריירה היפה שהיא עשתה. נו, באמת…). די. מספיק. הגיע הזמן להתייחס לדברים לגופם בלי להסתכל על כל דבר דרך הפיזמה המזרחית. זה לא מכובד, זה לא רציני ואפילו פתטי.

  11. טרזן

    לא הכרתי את דודי מחלב, אבל בני היה מעריץ שלו. בני זכה ללמוד בקורס של דודי באוניברסיטה הפתוחה, וזכור לי היטב כיצד היה חוזר הביתה אחרי כל שיעור, עם חבר שלמד איתו, להחליף תובנות וחוויות מהשיעור. הם התמוגגו מהלימודים ומה"מטיף" שהסתובב לו יחף על הבמה, נזף (בחיבה) בתלמידים מעצבנים, והרביץ בהם תורה בהתלהבות של ילד. גלי ההדף שיצר מותו של דודי לפני שנה הורגשו היטב גם אצלנו בבית.
    אבל הרשימה הזאת, הנושאת את זכרו של דודי מחלב, אינה אלא פשקוויל של שנאה. המחבר משלח חיצים מורעלים לכל עבר, אך מעריץ את דרעי ("מזרחי שלא שונא ערבים"). הוא קובל על כך שהקשת סירבה לתמוך בדרעי, לא חלילה כי הוא צודק, אלא כתרגיל שהיה מציב אותה "כבעלת הברית של הפרולטריון המזרחי". כאילו דרעי, המניפולטור העשיר והנהנתן, הוא ה"לובה אליאב" של הפרולטריון הזה. והוא מוסיף ומתאבל על כך שהתנועה המזרחית (לא זו המגונה (-: ) היתה תמימה והחמיצה את מניפולציית חייה כאשר "התעלמה מהאפשרות שהיא יכולה להשתמש בו [בדרעי] כדי לקדם את מטרותיה". אני לתומי חושב שתנועה פוליטית צריכה להיות חפה ממניפולציות, אני בז למנהיגות מניפולטיבית, ומאמין כי תמימות היא מעלה גדולה.
    אינני יודע אם המאבק המזרחי היה חשוב גם לדודי מחלב יותר ממאבקים אוניברסליים כמו "צדק חלוקתי, הערטילאי והאנמי". לפי הרושם שקיבלתי מבני, והרושם המעורפל שנותר בי מתגובות של דודי ב"העוקץ", נדמה לי שלא.

  12. טרזן

    לא הכרתי את דודי מחלב, אבל בני היה מעריץ שלו. בני זכה ללמוד בקורס של דודי באוניברסיטה הפתוחה, וזכור לי היטב כיצד היה חוזר הביתה אחרי כל שיעור, עם חבר שלמד איתו, להחליף תובנות וחוויות מהשיעור. הם התמוגגו מהלימודים ומה"מטיף" שהסתובב לו יחף על הבמה, נזף (בחיבה) בתלמידים מעצבנים, והרביץ בהם תורה בהתלהבות של ילד. גלי ההדף שיצר מותו של דודי לפני שנה הורגשו היטב גם אצלנו בבית.
    אבל הרשימה הזאת, הנושאת את זכרו של דודי מחלב, אינה אלא פשקוויל של שנאה. המחבר משלח חיצים מורעלים לכל עבר, אך מעריץ את דרעי ("מזרחי שלא שונא ערבים"). הוא קובל על כך שהקשת סירבה לתמוך בדרעי, לא חלילה כי הוא צודק, אלא כתרגיל שהיה מציב אותה "כבעלת הברית של הפרולטריון המזרחי". כאילו דרעי, המניפולטור העשיר והנהנתן, הוא ה"לובה אליאב" של הפרולטריון הזה. והוא מוסיף ומתאבל על כך שהתנועה המזרחית (לא זו המגונה (-: ) היתה תמימה והחמיצה את מניפולציית חייה כאשר "התעלמה מהאפשרות שהיא יכולה להשתמש בו [בדרעי] כדי לקדם את מטרותיה". אני לתומי חושב שתנועה פוליטית צריכה להיות חפה ממניפולציות, אני בז למנהיגות מניפולטיבית, ומאמין כי תמימות היא מעלה גדולה.
    אינני יודע אם המאבק המזרחי היה חשוב גם לדודי מחלב יותר ממאבקים אוניברסליים כמו "צדק חלוקתי, הערטילאי והאנמי". לפי הרושם שקיבלתי מבני, והרושם המעורפל שנותר בי מתגובות של דודי ב"העוקץ", נדמה לי שלא.

  13. מכלוף

    רעיון לא רע בכלל,לחבר את הכוחות המזרחים ,המופלים,והמוחלשים (וגם אלו שאכפת להם)הדתיים והחילוניים,על מנת לסיים את הדיכוי הכלכלי , והתרבותי

  14. מכלוף

    רעיון לא רע בכלל,לחבר את הכוחות המזרחים ,המופלים,והמוחלשים (וגם אלו שאכפת להם)הדתיים והחילוניים,על מנת לסיים את הדיכוי הכלכלי , והתרבותי

  15. ?

    מישהו יכול להסביר מאיפה זה בא? ולמה המזרחים צריכים להיות ציונים אחרי שהציונות ראתה בהם חומר גלם לביסוס דמוגרפיה יהודית סינתטית ותחליף לידיים העובדות של ערביי הארץ? ומה רע בקידום האג'נדה היהודית-ערבית? בכל העניין המזרחי יש איזה אבסורד, לא? מזכיר לכם משהו?

  16. ?

    מישהו יכול להסביר מאיפה זה בא? ולמה המזרחים צריכים להיות ציונים אחרי שהציונות ראתה בהם חומר גלם לביסוס דמוגרפיה יהודית סינתטית ותחליף לידיים העובדות של ערביי הארץ? ומה רע בקידום האג'נדה היהודית-ערבית? בכל העניין המזרחי יש איזה אבסורד, לא? מזכיר לכם משהו?

  17. מואיז

    דרעי נרדף רדיפה פוליטית בוטה וברורה באמצעות בית המשפט בישראל, ולא משנה כמה תגידו שהוא פושע ושהוא הורשע בבית משפט, אנחנו לא נאמין לשום בית משפט וכל מזרחי נורמאלי מבין שזה הקודקוד של הרדיפה של המזרחים בישראל, ואם הוא יחזור לפוליטיקה בעז"ה אני אצביע בעדו בלי היסוס כלל וכלל, ובלי לחשוב אפילו פעם אחת.

    שתהיו בריאים אשכנזים יקרים אבל עם דרעי זה לא הלך לכם.

  18. מואיז

    דרעי נרדף רדיפה פוליטית בוטה וברורה באמצעות בית המשפט בישראל, ולא משנה כמה תגידו שהוא פושע ושהוא הורשע בבית משפט, אנחנו לא נאמין לשום בית משפט וכל מזרחי נורמאלי מבין שזה הקודקוד של הרדיפה של המזרחים בישראל, ואם הוא יחזור לפוליטיקה בעז"ה אני אצביע בעדו בלי היסוס כלל וכלל, ובלי לחשוב אפילו פעם אחת.

    שתהיו בריאים אשכנזים יקרים אבל עם דרעי זה לא הלך לכם.

  19. סמולן

    אם הוא אשם, אזי היה צריך לתמוך בכך שילך לכלא
    אם הוא זכאי, היה צריך לתמוך בכך שיזוכה

    אבל מי שטוען שזה לא ממש משנה לו, ושבכל מקרה היה צריך לתמוך בדרעי מטעמים טכסיסיים כלשהם, טוען בעצם טענה למען אשמתו של רבו ואלופו. כלומר, בביוף מכפיף את היושר לפרקטיקה היעילה (למראית עין, הרי תמיד יש משהו שנראה בסדר). באותו קו מחשבה, נראה שמותר לגנוב ולמעול באם לא תופסים אותך, או באם אתה מין אייקון שאסור לגעת בו.

    ברוח הביקורתית הזו, קשה שלא לשים לב שבמקביל לפרסום המאמר, דרעי יוצא בביקורת גלויה על ש"ס, וטוען שהיא לא חברתית מספיק. ריחו העשיר של הספין עולה באוויר. יהיה דיסקו, כמו תמיד.

  20. סמולן

    אם הוא אשם, אזי היה צריך לתמוך בכך שילך לכלא
    אם הוא זכאי, היה צריך לתמוך בכך שיזוכה

    אבל מי שטוען שזה לא ממש משנה לו, ושבכל מקרה היה צריך לתמוך בדרעי מטעמים טכסיסיים כלשהם, טוען בעצם טענה למען אשמתו של רבו ואלופו. כלומר, בביוף מכפיף את היושר לפרקטיקה היעילה (למראית עין, הרי תמיד יש משהו שנראה בסדר). באותו קו מחשבה, נראה שמותר לגנוב ולמעול באם לא תופסים אותך, או באם אתה מין אייקון שאסור לגעת בו.

    ברוח הביקורתית הזו, קשה שלא לשים לב שבמקביל לפרסום המאמר, דרעי יוצא בביקורת גלויה על ש"ס, וטוען שהיא לא חברתית מספיק. ריחו העשיר של הספין עולה באוויר. יהיה דיסקו, כמו תמיד.

  21. מואיז

    בצדק או שלא בצדק הקשת תמיד הואשמה בכך שהיא לא "ירדה" את העם ולא ייצגה את המזרחים העניים. ולכן הכותב טוען שזו היתה הזדמנות לחבור אליהם, העניין של לתמוך בדרעי הוא לדעתי שולי לדעת הכותב.

    לא יודע אם זה היה עוזר או לא, אבל זה לא רק תכסיס אלא שזה היה מהווה הצהרת כוונות קצת שונה לגבי הקשת, שלא ירדה באמת אל העם או שלא השכילה להסביר למה המאבק שלה חשוב לעם.

    וכל השאר כבר היסטוריה. הרי זה לא קרה.

  22. מואיז

    בצדק או שלא בצדק הקשת תמיד הואשמה בכך שהיא לא "ירדה" את העם ולא ייצגה את המזרחים העניים. ולכן הכותב טוען שזו היתה הזדמנות לחבור אליהם, העניין של לתמוך בדרעי הוא לדעתי שולי לדעת הכותב.

    לא יודע אם זה היה עוזר או לא, אבל זה לא רק תכסיס אלא שזה היה מהווה הצהרת כוונות קצת שונה לגבי הקשת, שלא ירדה באמת אל העם או שלא השכילה להסביר למה המאבק שלה חשוב לעם.

    וכל השאר כבר היסטוריה. הרי זה לא קרה.

  23. נתן.

    לא רק שש"ס לא מסכנת את ההגמוניה האשכנזית, היא משרתת אותו בצורה נפלאה.

    הדרך הטובה ביותר למעמד סוציו-כלכלי גבוה ומוביליות חברתית, היא על ידי לימודים ברמה גבוהה שיובילו לפקולטות
    היוקרתיות ששכר נאה בצידן כגון רפואה,משפטים,מחשבים,כלכלה,מנהל-עסקים,הנדסה וכיוצא בזה.

    נקודת הזינוק לדרך הזאת מתחילה כבר מכיתה א' ואולי אפילו כבר מהגן ,וכאן נכנסת ש"ס לתמונה ,היא פשוט מסלקת את כל הילדים המזרחיים כבר מנקודת הזינוק מפנה אותם לבתי הספר שלה, שם ילמדו מקצועות חשובים כמו גמרא ותלמוד ומשאירה את האשכנזים לבד במרוץ ומבטיחה את ההגמוניה שלהם לעוד הרבה שנים.

    למעשה ש"ס מישמת את הרב-תרבותיות בצורה המושלמת ביותר וכמו שכבר הבינו במדינות אירופה השונות הרב-תרבותיות היא מתכון אידאלי להחליש את השכבות החלשות. חבל שרק אצלנו השמאל העלק-מתקדם עדיין שבוי בקונצפציה מוטעית.

  24. נתן.

    לא רק שש"ס לא מסכנת את ההגמוניה האשכנזית, היא משרתת אותו בצורה נפלאה.

    הדרך הטובה ביותר למעמד סוציו-כלכלי גבוה ומוביליות חברתית, היא על ידי לימודים ברמה גבוהה שיובילו לפקולטות
    היוקרתיות ששכר נאה בצידן כגון רפואה,משפטים,מחשבים,כלכלה,מנהל-עסקים,הנדסה וכיוצא בזה.

    נקודת הזינוק לדרך הזאת מתחילה כבר מכיתה א' ואולי אפילו כבר מהגן ,וכאן נכנסת ש"ס לתמונה ,היא פשוט מסלקת את כל הילדים המזרחיים כבר מנקודת הזינוק מפנה אותם לבתי הספר שלה, שם ילמדו מקצועות חשובים כמו גמרא ותלמוד ומשאירה את האשכנזים לבד במרוץ ומבטיחה את ההגמוניה שלהם לעוד הרבה שנים.

    למעשה ש"ס מישמת את הרב-תרבותיות בצורה המושלמת ביותר וכמו שכבר הבינו במדינות אירופה השונות הרב-תרבותיות היא מתכון אידאלי להחליש את השכבות החלשות. חבל שרק אצלנו השמאל העלק-מתקדם עדיין שבוי בקונצפציה מוטעית.

  25. בחור תמים

    מיהו אותו פרופ' חתן פרס ישראל שהכותב טוען שהוא גזעני?

  26. בחור תמים

    מיהו אותו פרופ' חתן פרס ישראל שהכותב טוען שהוא גזעני?

  27. ג. אביבי

    אני מסכים עם נתן על ההבחנות לגבי ש"ס. היא אכן כלי יעיל להבטחת הנחשלות של המזרחים, ע"י מזרחים ולטובת ההגמוניה האשכנזית, אולם זה לא קשור לרב תרבותיות. כזכור לך גם לפני ש"ס, פערי ההשכלה בין מזרחים לאשכנזים היו גדולים מאוד. כל עוד לא תתחולל מהפכת ההשכלה בקרב המזרחים ע"י המזרחים, לא משנה אם יש רב-תרבותיות או אין, הנחשלות תונצח.

  28. ג. אביבי

    אני מסכים עם נתן על ההבחנות לגבי ש"ס. היא אכן כלי יעיל להבטחת הנחשלות של המזרחים, ע"י מזרחים ולטובת ההגמוניה האשכנזית, אולם זה לא קשור לרב תרבותיות. כזכור לך גם לפני ש"ס, פערי ההשכלה בין מזרחים לאשכנזים היו גדולים מאוד. כל עוד לא תתחולל מהפכת ההשכלה בקרב המזרחים ע"י המזרחים, לא משנה אם יש רב-תרבותיות או אין, הנחשלות תונצח.

  29. מאיר בביוף

    אני מודה לכל המגיבים הנמרצים. תרומתכם הנדיבה לויכוח הטעון, גם אם רובכם הביע התנגדות רגשית עזה לקריאה שהצעתי, מעידה על האכפתיות שלכם, ואותה אני מכבד.

    אולם, לעתים אכפתיות-יתר עלולה לפגום בכושר השיפוט, ולדאבוני זה קרה לחלק מכם. למשל, מארסנל הסטריאוטיפים של הגב' מרינה נשלפת משוואת המזרחי השואף להפיק תועלת לעצמו ע"ח דיכויין של הנשים. בנשימה אחת היא מסירה את תמיכתה בי ובדומיי בשלושה לאווים נחרצים. אינני מכיר את הגב' הנכבדה, ואם על סמך רשימתי היא באה אל מסקנותיה החפוזות, אז כל מי שנבהל מהגאונות האשכנזית יכול להירגע.

    ולעצם העניין, תמכיתי בדרעי אז היתה מטעמים טקטיים, ואם תרצו, ממניעים מניפולטיביים (ואינני מתנצל על כך), כי בחברה שבה אנו חיים זה הכלל הנוהג. לתמימות יש חן ונועם ביחסים שבין אדם לחברו , אך בהידוד שבין המזרחים והממסד התכונה הזאת היתה רק לרועץ. האשכנזי ניצל, המזרחי מחה, ובדין, אך לא הרוויח שום דבר פרט לתג הבכיינות שדבק בו ומנטרל אותו בכל צעד מצעדיו. המודל הפוליטי שיישם דרעי הוכיח שמזרחי יכול לעשות דברים מתוך עמדת כוח
    פוליטית לגיטימית (וזה לא משנה לאן הוא היפנה את רוב תקציבו או איך הוא התנהל – אני מדבר על המודל).

    אינני תומך בש"ס. תמכתי ב"ש"ס של דרעי" כפי שהוא הנהיג אותה אז, ואין בי שום חרטה על כך, נהפוך הוא.
    כל האשכנזים הקופצים כנשוכי נחש למשמע שמו של "דרעי הפושע", ואיתם כל אותם המזרחים ההולכים שולל
    אחר השיח ההגמוני הפסאודו-אוניוורסליסטי, לעולם יתבעו מהמזרחי את תכונותיו התרומיות המדומיינות של האשכנזי.
    בבואו לממש את קידומו , המזרחי ייתבע תדיר להוכיח את העדר ה"עדתיות" שבו, את ידיעתו באנגלית
    ואת רמת כושר ההפשטה שלו. וזאת, בפני מי? לא בפני בני תרבות מערב אמתיים, אלא חקיינים עיירתיים
    ממזרח-אירופה, נטולי מסורת של דמוקרטיה, שרק תמול-שלשום היו בצדו השני של המתרס. אם מדברים על
    עלבון, זה העלבון שלנו

    מציאות פרדוקסלית זו הפיכה גם הפיכה, אם רק נפסיק לקמץ בקרדיט לעצמנו ונאמץ קריאה חדשה של גבולות
    היכולת שלנו.

  30. מאיר בביוף

    אני מודה לכל המגיבים הנמרצים. תרומתכם הנדיבה לויכוח הטעון, גם אם רובכם הביע התנגדות רגשית עזה לקריאה שהצעתי, מעידה על האכפתיות שלכם, ואותה אני מכבד.

    אולם, לעתים אכפתיות-יתר עלולה לפגום בכושר השיפוט, ולדאבוני זה קרה לחלק מכם. למשל, מארסנל הסטריאוטיפים של הגב' מרינה נשלפת משוואת המזרחי השואף להפיק תועלת לעצמו ע"ח דיכויין של הנשים. בנשימה אחת היא מסירה את תמיכתה בי ובדומיי בשלושה לאווים נחרצים. אינני מכיר את הגב' הנכבדה, ואם על סמך רשימתי היא באה אל מסקנותיה החפוזות, אז כל מי שנבהל מהגאונות האשכנזית יכול להירגע.

    ולעצם העניין, תמכיתי בדרעי אז היתה מטעמים טקטיים, ואם תרצו, ממניעים מניפולטיביים (ואינני מתנצל על כך), כי בחברה שבה אנו חיים זה הכלל הנוהג. לתמימות יש חן ונועם ביחסים שבין אדם לחברו , אך בהידוד שבין המזרחים והממסד התכונה הזאת היתה רק לרועץ. האשכנזי ניצל, המזרחי מחה, ובדין, אך לא הרוויח שום דבר פרט לתג הבכיינות שדבק בו ומנטרל אותו בכל צעד מצעדיו. המודל הפוליטי שיישם דרעי הוכיח שמזרחי יכול לעשות דברים מתוך עמדת כוח
    פוליטית לגיטימית (וזה לא משנה לאן הוא היפנה את רוב תקציבו או איך הוא התנהל – אני מדבר על המודל).

    אינני תומך בש"ס. תמכתי ב"ש"ס של דרעי" כפי שהוא הנהיג אותה אז, ואין בי שום חרטה על כך, נהפוך הוא.
    כל האשכנזים הקופצים כנשוכי נחש למשמע שמו של "דרעי הפושע", ואיתם כל אותם המזרחים ההולכים שולל
    אחר השיח ההגמוני הפסאודו-אוניוורסליסטי, לעולם יתבעו מהמזרחי את תכונותיו התרומיות המדומיינות של האשכנזי.
    בבואו לממש את קידומו , המזרחי ייתבע תדיר להוכיח את העדר ה"עדתיות" שבו, את ידיעתו באנגלית
    ואת רמת כושר ההפשטה שלו. וזאת, בפני מי? לא בפני בני תרבות מערב אמתיים, אלא חקיינים עיירתיים
    ממזרח-אירופה, נטולי מסורת של דמוקרטיה, שרק תמול-שלשום היו בצדו השני של המתרס. אם מדברים על
    עלבון, זה העלבון שלנו

    מציאות פרדוקסלית זו הפיכה גם הפיכה, אם רק נפסיק לקמץ בקרדיט לעצמנו ונאמץ קריאה חדשה של גבולות
    היכולת שלנו.

  31. ג. אביבי

    אני מסכים עם גישתו של מאיר בביוף, לגבי התמיכה הטקטית בדרעי, ועם הבנותיו לגבי ההתחסדות של המגנים את דרעי.
    באשר למשפט הסיום: "מציאות פרדוקסלית זו הפיכה גם הפיכה, אם רק נפסיק לקמץ בקרדיט לעצמנו ונאמץ קריאה חדשה של גבולות היכולת שלנו." – אני הייתי מוסיף, שאת גבולות היכולת של המזרחים בהשכלה, תרבות, מדעים, טכנולוגיה, משפט, מנהל, כלכלה, לכידות חברתית וכו', ניתן להרחיב עד כדי השגת האשכנזים בכל אותם תחומים. מי ייתן.

  32. ג. אביבי

    אני מסכים עם גישתו של מאיר בביוף, לגבי התמיכה הטקטית בדרעי, ועם הבנותיו לגבי ההתחסדות של המגנים את דרעי.
    באשר למשפט הסיום: "מציאות פרדוקסלית זו הפיכה גם הפיכה, אם רק נפסיק לקמץ בקרדיט לעצמנו ונאמץ קריאה חדשה של גבולות היכולת שלנו." – אני הייתי מוסיף, שאת גבולות היכולת של המזרחים בהשכלה, תרבות, מדעים, טכנולוגיה, משפט, מנהל, כלכלה, לכידות חברתית וכו', ניתן להרחיב עד כדי השגת האשכנזים בכל אותם תחומים. מי ייתן.

  33. שוש

    גם אם הייתם בוחרים לתמוך בדרעי, הרב בעצמו התנתק ממנו והכריז לפחות שהוא מעדיף מפלגה קטנה ששומרת על ערכי האמונה על פני מפלגה גדולה וחזקה. כלומר, ש"ס הרשמית הרחיקה את דרעי ובחרה בדרך אחרת. ש"ס מכדררת בכשרון בין זהות דתית, תרבותית, מעמדית ועדתית לפי מה שמתאים לה והקו המדיני שלה פחות עקבי. זה נשמע הגיוני וחכם לבחור אילו ביצים לשים בסל. השאלה איננה האם דרעי או ש"ס חלשים או חזקים, אלא האם הם מוכנים להילחם על עבודה בכבוד באותה נחישות שבה הם נלחמים על קצבאות.

    ובקשר לעיקר העלבון עליו מדבר בביוף – אנגלית או יכולת הפשטה אינן כישורים של יהודי מהעיירה במזרח אירופה ומעולם לא היו. הדמוניזציה של האשכנזי מגוחכת. הדמות אליה שואפים להידמות היא לא ה'אשכנזי', אלא ה'ישראלי' – שדמותו דווקא כן משתנה ומקבלת גם מאפיינים מזרחיים.

  34. שוש

    גם אם הייתם בוחרים לתמוך בדרעי, הרב בעצמו התנתק ממנו והכריז לפחות שהוא מעדיף מפלגה קטנה ששומרת על ערכי האמונה על פני מפלגה גדולה וחזקה. כלומר, ש"ס הרשמית הרחיקה את דרעי ובחרה בדרך אחרת. ש"ס מכדררת בכשרון בין זהות דתית, תרבותית, מעמדית ועדתית לפי מה שמתאים לה והקו המדיני שלה פחות עקבי. זה נשמע הגיוני וחכם לבחור אילו ביצים לשים בסל. השאלה איננה האם דרעי או ש"ס חלשים או חזקים, אלא האם הם מוכנים להילחם על עבודה בכבוד באותה נחישות שבה הם נלחמים על קצבאות.

    ובקשר לעיקר העלבון עליו מדבר בביוף – אנגלית או יכולת הפשטה אינן כישורים של יהודי מהעיירה במזרח אירופה ומעולם לא היו. הדמוניזציה של האשכנזי מגוחכת. הדמות אליה שואפים להידמות היא לא ה'אשכנזי', אלא ה'ישראלי' – שדמותו דווקא כן משתנה ומקבלת גם מאפיינים מזרחיים.