הנשחקים בסתם ואלו שבאמת

איציק ספורטא

לפני ימים אחדים פורסם מאמר על מצבם העגום של מנהלים בכירים בחברות ממשלתיות כך נכתב: " בין השנים 1994-2004 נשחק שכר המנכ"לים בחברות ובתאגידים ממשלתיים ביחס למנכ"לים במגזר העסקי ובמקביל ירד שיעור המעבר של בכירים מהסקטור העסקי לתפקידי ניהול במגזר הציבורי

בשנת 2004 היה שכרם של המנכ"לים בחברות ובתאגידים הממשלתיים בממוצע 32 אלף ₪ – פי 5 מהשכר במגזר הציבורי, אך כחמישית משכר מנכ"לים בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה". אלו מילים שכרם נשחק המסכנים ומה התוצאה: " תוצאות המחקר מרמזות שלמרות החשיבות הרבה, התגמול בתפקידי הבכירים בחברות הממשלתיות אינו אטרקטיבי מספיק כדי לשמור לאורך זמן על העובדים הטובים המגיעים מהמגזר הממשלתי, או כדי למשוך עובדים בכירים בעלי יכולות גבוהות מהמגזר העסקי. כמו כן, מרמזים הנתונים כי לכוחות הפוליטיים יש השפעה רבה על המינויים והתגמול בחברות ובתאגידים הממשלתיים – תופעה שיש בה כדי לפגוע ביעילות הניהול". 

המסקנה הלא כתובה הינה שצריך להעלות את שכרם של המנהלים הללו פן יבולע לנו בלע ולא נמצא מנהלים מוכשרים לסקטור הממשלתי, ממש אסון.

לפני זמן לא רק פרסם הביטוח הלאומי את הערותיו על הצעת התקציב גם שם נמצאה שחיקה אבל כזאת שטובה היא, לפחות על פי דעת האוצר.  בתקציב לשנה הבאה מבקשים באוצר להאריך הוראת שעה שנועדה להקפיא את הפחתה ב-4% של גמלאות שונות, כך מגיב הביטוח הלאומי: "לאור הנתונים דלעיל (נתוני הצמיחה), צורמת במיוחד העובדה שהמשך הקיצוץ של 4%  מאז יולי 2002 מתרכז בגמלאות מחליפות שכר ובגמלה להבטחת הכנסה. מרביתן של גמלאות אלו סבלו ממילא מקיצוצים עמוקים בשנים 2002-2005: כך, למשל, בהשוואה ל-2001, פחתו התשלומים לגמלה להבטחת הכנסה בכ-25%, לדמי אבטלה ב-45%, לדמי פגיעה ב-35% ולמענקי לידה ב-45%".

המסקנה בביטוח הלאומי למגוון ההקפאות בגמלאות היא פשוטה: "יצויין שלאי עדכון הקצבאות בינואר 2008 תהיה השפעה ישירה על התרחבות ממדי העוני והפערים בהכנסות. זאת בשעה שהממשלה מקבלת על עצמה יעדים להקטנת העוני בישראל. אי עדכון הקצבאות עשוי להשפיע בכיוון של עליית תחולת העוני בקרב משפחות במחצית האחוז".

צריך לזכור ששכרם של מנהלים צמוד לשכר הממוצע במשק בעוד שתגמולים של הביטוח הלאומי גם כאשר אינם מוקפאים, מקוצצים ומה לא צמודים למדד. אז מי באמת מסכן ולמי באמת צריך להעלות את ההכנסה?  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. סטודנט מזרחי

    הכפר הגלובלי פוגע בחלשים, באוכלוסיות ובעמים נתמכים.

    המציאות הנה של תחרות פרועה, על מחירים, עובדים, קונים, משקיעים ובעלי מניות.

    במציאות הזו על החברות הממשלתיות להתחרות על המנהלים הטובים, בעלי הרעיונות שמסוגלים
    לייצר הכנסה לחברה גם אם היא ממשלתית. ובמצב של היצע וביקוש, המנהלים הטובים יעזבו לחברה פרטית
    שמסוגלת לתת תנאים טובים יותר, כאשר למנהלים הגרועים אין ביקוש ולפיכך יסתפקו גם במשכורת מקוצצת.

    בקיבוצים התמודדו ללא הצלחה בבעיה הזו ונאלצו להיכנע, וכיום המנהלים מקבלים משכורות שמנות.

    לעומתו במדינות בעלות תרבות חברתית מושרשת כגון צפון אירופה, הקיבעון התרבותי החברתי הוא דו כיווני ולפיכך הם מצליחים עדיין לספק מטרייה לחלשים, מאחר ואין טובים ורעים, אין אנחנו והם, אין עדיין פרזיטיות וניצול המדינה ומי שאינו מסוגל לעבוד, 150% אינו מסוגל לעבוד. גם בכיוון השני, החברה רואה כחובה מוסרית לתמוך בחלשים ולא לפגוע בכבודם, מאחר והם משמשים כראי לחברה.

    התפרקות איטית של מסגרות התרבות החברתית שנגרמת עם כניסת מהגרים שאינם מחוייבים לתרבות המקום, תגרום בהכרח עם השנים לאותו כאוס ושסע חברתי הקיים היום במרבית המדינות.

  2. סטודנט מזרחי

    הכפר הגלובלי פוגע בחלשים, באוכלוסיות ובעמים נתמכים.

    המציאות הנה של תחרות פרועה, על מחירים, עובדים, קונים, משקיעים ובעלי מניות.

    במציאות הזו על החברות הממשלתיות להתחרות על המנהלים הטובים, בעלי הרעיונות שמסוגלים
    לייצר הכנסה לחברה גם אם היא ממשלתית. ובמצב של היצע וביקוש, המנהלים הטובים יעזבו לחברה פרטית
    שמסוגלת לתת תנאים טובים יותר, כאשר למנהלים הגרועים אין ביקוש ולפיכך יסתפקו גם במשכורת מקוצצת.

    בקיבוצים התמודדו ללא הצלחה בבעיה הזו ונאלצו להיכנע, וכיום המנהלים מקבלים משכורות שמנות.

    לעומתו במדינות בעלות תרבות חברתית מושרשת כגון צפון אירופה, הקיבעון התרבותי החברתי הוא דו כיווני ולפיכך הם מצליחים עדיין לספק מטרייה לחלשים, מאחר ואין טובים ורעים, אין אנחנו והם, אין עדיין פרזיטיות וניצול המדינה ומי שאינו מסוגל לעבוד, 150% אינו מסוגל לעבוד. גם בכיוון השני, החברה רואה כחובה מוסרית לתמוך בחלשים ולא לפגוע בכבודם, מאחר והם משמשים כראי לחברה.

    התפרקות איטית של מסגרות התרבות החברתית שנגרמת עם כניסת מהגרים שאינם מחוייבים לתרבות המקום, תגרום בהכרח עם השנים לאותו כאוס ושסע חברתי הקיים היום במרבית המדינות.

  3. מוטי טסלר

    מה שכתבת הוא נכון מאוד. אז מה אתה מציע לעשות? כל פעם אתה ויוסי וטובים אחרים מדכאים אותנו יותר ויותר עם תגליותכם המצמררות והאמיתיות לצערי, אך שוב אני שואל מה עושים? תנו הצעה!
    באין הצעה נמשיך לטחון זה את זה במסרים אוטופיים שיגיעו במקרה הטוב לקיר של השכן, יבלעו בתוכו וישארו שם.
    אפילו לדורית בייניש ופרנקל נמאס מהשיח הציבורי שאינו מוביל לשום מקום, הממשלה עושה כבשלה, המדיניות הציבורית סותרת עצמה, אין אכיפה מרתיעה ואין חינוך. האם השיח הציבורי תורם, או שההיפך, הוא רק מוסיף שמן למדורה ומבעירה ביתר שאת עם קורטובים של ניאו ליברליזם, פוסטמודרניזם שאף אחד בפריפריה לא שמע עליהם.(רוב העם).
    אם כן שוב אשאל אותנו את אנשי האקדמיה, בחייכם תנו איזו הצעה?

  4. מוטי טסלר

    מה שכתבת הוא נכון מאוד. אז מה אתה מציע לעשות? כל פעם אתה ויוסי וטובים אחרים מדכאים אותנו יותר ויותר עם תגליותכם המצמררות והאמיתיות לצערי, אך שוב אני שואל מה עושים? תנו הצעה!
    באין הצעה נמשיך לטחון זה את זה במסרים אוטופיים שיגיעו במקרה הטוב לקיר של השכן, יבלעו בתוכו וישארו שם.
    אפילו לדורית בייניש ופרנקל נמאס מהשיח הציבורי שאינו מוביל לשום מקום, הממשלה עושה כבשלה, המדיניות הציבורית סותרת עצמה, אין אכיפה מרתיעה ואין חינוך. האם השיח הציבורי תורם, או שההיפך, הוא רק מוסיף שמן למדורה ומבעירה ביתר שאת עם קורטובים של ניאו ליברליזם, פוסטמודרניזם שאף אחד בפריפריה לא שמע עליהם.(רוב העם).
    אם כן שוב אשאל אותנו את אנשי האקדמיה, בחייכם תנו איזו הצעה?

  5. איציק ניסני

    על שלושה דברים נהרסה מלכות ישראל הראשונה לפני 2500 שנה והשלישית זה עתה .
    על שפיכות דמים :
    ביטוח הלאומי עם 100 מיליארד שקל ובאותו זמן מצמצם תשלומים למוחלשים (נכים,חולים זקנים,ניצולי-שואות ).
    על גילוי עריות :
    שופטי ישראל הכניסו בני משפחותיהם לצידם ו,אלופים נשיאים ושרים לדורותיהם קללו שם ישראל וחיו .
    על עבודה זרה :
    בנק ישראל והכנסת משתחווים לעגל זהב של תשלומי עתק למלחכי פנכה במקום יושרה ,אמת צדק ,חכמה .

  6. איציק ניסני

    על שלושה דברים נהרסה מלכות ישראל הראשונה לפני 2500 שנה והשלישית זה עתה .
    על שפיכות דמים :
    ביטוח הלאומי עם 100 מיליארד שקל ובאותו זמן מצמצם תשלומים למוחלשים (נכים,חולים זקנים,ניצולי-שואות ).
    על גילוי עריות :
    שופטי ישראל הכניסו בני משפחותיהם לצידם ו,אלופים נשיאים ושרים לדורותיהם קללו שם ישראל וחיו .
    על עבודה זרה :
    בנק ישראל והכנסת משתחווים לעגל זהב של תשלומי עתק למלחכי פנכה במקום יושרה ,אמת צדק ,חכמה .

  7. יונתן שחם

    קראתי אתמול, לא זוכר אצל מי, שהדו"ח הזה משרת בעיקר את כותביו (בנק ישראל) במאבק על השכר שלהם. כך הם מספקים נתונים שמסבירים למה אם בכירי הבנק לא יקבלו את השכר השערוריתי (ולא חוקי בחלקו) שהם מקבלים, הם יאלצו לעזוב לשוק הפרטי…

  8. יונתן שחם

    קראתי אתמול, לא זוכר אצל מי, שהדו"ח הזה משרת בעיקר את כותביו (בנק ישראל) במאבק על השכר שלהם. כך הם מספקים נתונים שמסבירים למה אם בכירי הבנק לא יקבלו את השכר השערוריתי (ולא חוקי בחלקו) שהם מקבלים, הם יאלצו לעזוב לשוק הפרטי…

  9. אחד

    במסגרת נסיונה להפוך את המשרד לסניף של שלום עכשיו היא מבקשת למנות את ידידה הפורופסור גלנר לסגן יושב ראש המועצה להשכלה גבוהה.

    במסגרת התפקיד היא מציעה לאדון שכר צנוע של כ-90 אלף שח לחודש כיאה לאנשים סוציאל דמוקרטים .יוזכר כי עד עתה נהוג היה כי מי שמשרת בתפקיד הזה עושה זאת בהתנדבות ומקבל רק "הוצאות" בסך כ- 10000 , הלוואי על כולנו כאלה "הוצאות".

    השרה תמיר משתלבת בממשלת השחיתות של אולמרט ושל ברק כאילו היא נולדה שם והיא שוחה כמו שחיינית מיומנת בסחי המסואב הזה , אם ה"נאורים" דוגמת אנשי שלום עכשיו לא בוחלים בשחיתות ואפילו מחוקקים חוק לטיהור השרץ אז באמת זה עניין תרבותי.

    לו הפרופסור היה מיזרחי,דתי ואו ימני יש להניח שהייתה קמה שערוריה , יש להוקיע את השחיתות הזו שהיא לא רק שחיתות מוסרית יש לה צביון תרבותי "אשכנזי" .

    ההנחה העומדת מאחורי פעילות אנשים דוגמת תמיר וגלנור שבעצם שיוכם לשלום עכשיו השרץ יטוהר , ברוב המקרים היא וחבריה צודקים , הסטיגמה של השחיתות בישראל קשורה לימין ולמיזרחיים ולערבים , כלומר כל מי שאינו "מלח הארץ" .

    התחקיר הוא של יואב , התחקיר :
    http://www.nfc.co.il/Archive/002-D-24171-00.html?tag=15-05-15

  10. אחד

    במסגרת נסיונה להפוך את המשרד לסניף של שלום עכשיו היא מבקשת למנות את ידידה הפורופסור גלנר לסגן יושב ראש המועצה להשכלה גבוהה.

    במסגרת התפקיד היא מציעה לאדון שכר צנוע של כ-90 אלף שח לחודש כיאה לאנשים סוציאל דמוקרטים .יוזכר כי עד עתה נהוג היה כי מי שמשרת בתפקיד הזה עושה זאת בהתנדבות ומקבל רק "הוצאות" בסך כ- 10000 , הלוואי על כולנו כאלה "הוצאות".

    השרה תמיר משתלבת בממשלת השחיתות של אולמרט ושל ברק כאילו היא נולדה שם והיא שוחה כמו שחיינית מיומנת בסחי המסואב הזה , אם ה"נאורים" דוגמת אנשי שלום עכשיו לא בוחלים בשחיתות ואפילו מחוקקים חוק לטיהור השרץ אז באמת זה עניין תרבותי.

    לו הפרופסור היה מיזרחי,דתי ואו ימני יש להניח שהייתה קמה שערוריה , יש להוקיע את השחיתות הזו שהיא לא רק שחיתות מוסרית יש לה צביון תרבותי "אשכנזי" .

    ההנחה העומדת מאחורי פעילות אנשים דוגמת תמיר וגלנור שבעצם שיוכם לשלום עכשיו השרץ יטוהר , ברוב המקרים היא וחבריה צודקים , הסטיגמה של השחיתות בישראל קשורה לימין ולמיזרחיים ולערבים , כלומר כל מי שאינו "מלח הארץ" .

    התחקיר הוא של יואב , התחקיר :
    http://www.nfc.co.il/Archive/002-D-24171-00.html?tag=15-05-15

  11. איציק ניסני

    תגובתי לסטודנט מזרחי
    דבריך תמוהים
    אני יכול להביא לך מאות מנהלים מוכשרים עם ניסיון עם ידע ומרץ
    מהתעשייה מהתיירות מבתי החולים כולם חכמים אבל בלי קשרים
    יש כאלה שנפלטו בגיל השקוף 40 ומעלה ללא עבודה כי אין להם י קשרים
    חשוב

  12. איציק ניסני

    תגובתי לסטודנט מזרחי
    דבריך תמוהים
    אני יכול להביא לך מאות מנהלים מוכשרים עם ניסיון עם ידע ומרץ
    מהתעשייה מהתיירות מבתי החולים כולם חכמים אבל בלי קשרים
    יש כאלה שנפלטו בגיל השקוף 40 ומעלה ללא עבודה כי אין להם י קשרים
    חשוב

  13. דוד גיל

    הגלות קיימת אצלנו ומעמימה. הבירוקרטיה בשירות הציבורי פועלת בהנחה שעובדי המדינה עושים טובה לציבור בבואם בבוקר לעבודה. תראה לי בבקשה מדינה אחת בעולם שבה עונים לבירורים בטלפון שעה אחת ביום ולא בכל יום. ההנחה היא שכעובד מדינה הילד ילמד היכן מרוחה החמאה וייקלט בתנאים טובים על ידי המגזר הפרטי. גליה מאור היתה מפקחת על הבנקים בעת המפולת ונענשה על כך במינויה למנכלית בנק לאומי עם עמיתה, החשב הכללי. היכן נחתו כל החשבים הכלליים? היכן כל צעירי אגף התקציבים לשעבר? רם כספי הינו נבלה בשירות התורה אבל צודק בקביעתו על הקשר הגורדי בין הון לשלטון. אילי ההון מרפדים עובדי מדינה לשעבר לא בזכות כישוריהם שהיו סמויים בשירות הציבורי אלא כדי לחסוך דרכי חתחתים ולנצל קשרים שרכשו. עד לשנות הששים יצאו עובדי מדינה לגמלאות בתום שירותם וראו בשירות ייעוד ואז חל מהפך וחזרנו לימי וורשא וולוזין. המציאות ברורה ואין לנו שירות ציבורי כשם שאין משטרה ובתי משפט (האם באמת מעניינת אותנו המחלוקת בין השר לנשיאה ואם תיפטר – האם תתייעל מערכת המשפט המקרטעת שהפכה לבדיחה?). שאל כל אם יהודיה המבקרת בסופר בכמה עלו מחירי המזון בשנתיים האחרונות וראה את חישוביה העקומים של הלמ"ס על שיעורי התייקרות המדד.התבונן בסקרי משרד החינוך על הישגי תלמידינו וחשוב מה יקרה כאשר 50% מהתלמידים במדינה אינם לומדים אנגלית, מתמטיקה והיסטוריה ומשרד האוצר מממן את השערוריה הזו.
    אישית אני מתפעל מהרצינות שבה אתה כותב רשימותיך על פרסומים רשמיים שכל אחד מהם יכול לשמש בסיס לסאטירה.
    לידיעתכם אהוד ברק היה טיפש אם חשב לסכל תוכניתו הנבונה של עראפת לשבת ולחכות עד שהאחרון בינינו יסגור את החשמל בנתבג.
    אולי תשב עם עמיתך ותחליטו ברצינות להפוך את "העוקץ" לבמת סאטירה עם פוטנציאל גדול לתגובות? הרשימות שלכם יכולות להישאר במתכונתן אבל לפחות נדע כיצד להתייחס אליהן.

  14. דוד גיל

    הגלות קיימת אצלנו ומעמימה. הבירוקרטיה בשירות הציבורי פועלת בהנחה שעובדי המדינה עושים טובה לציבור בבואם בבוקר לעבודה. תראה לי בבקשה מדינה אחת בעולם שבה עונים לבירורים בטלפון שעה אחת ביום ולא בכל יום. ההנחה היא שכעובד מדינה הילד ילמד היכן מרוחה החמאה וייקלט בתנאים טובים על ידי המגזר הפרטי. גליה מאור היתה מפקחת על הבנקים בעת המפולת ונענשה על כך במינויה למנכלית בנק לאומי עם עמיתה, החשב הכללי. היכן נחתו כל החשבים הכלליים? היכן כל צעירי אגף התקציבים לשעבר? רם כספי הינו נבלה בשירות התורה אבל צודק בקביעתו על הקשר הגורדי בין הון לשלטון. אילי ההון מרפדים עובדי מדינה לשעבר לא בזכות כישוריהם שהיו סמויים בשירות הציבורי אלא כדי לחסוך דרכי חתחתים ולנצל קשרים שרכשו. עד לשנות הששים יצאו עובדי מדינה לגמלאות בתום שירותם וראו בשירות ייעוד ואז חל מהפך וחזרנו לימי וורשא וולוזין. המציאות ברורה ואין לנו שירות ציבורי כשם שאין משטרה ובתי משפט (האם באמת מעניינת אותנו המחלוקת בין השר לנשיאה ואם תיפטר – האם תתייעל מערכת המשפט המקרטעת שהפכה לבדיחה?). שאל כל אם יהודיה המבקרת בסופר בכמה עלו מחירי המזון בשנתיים האחרונות וראה את חישוביה העקומים של הלמ"ס על שיעורי התייקרות המדד.התבונן בסקרי משרד החינוך על הישגי תלמידינו וחשוב מה יקרה כאשר 50% מהתלמידים במדינה אינם לומדים אנגלית, מתמטיקה והיסטוריה ומשרד האוצר מממן את השערוריה הזו.
    אישית אני מתפעל מהרצינות שבה אתה כותב רשימותיך על פרסומים רשמיים שכל אחד מהם יכול לשמש בסיס לסאטירה.
    לידיעתכם אהוד ברק היה טיפש אם חשב לסכל תוכניתו הנבונה של עראפת לשבת ולחכות עד שהאחרון בינינו יסגור את החשמל בנתבג.
    אולי תשב עם עמיתך ותחליטו ברצינות להפוך את "העוקץ" לבמת סאטירה עם פוטנציאל גדול לתגובות? הרשימות שלכם יכולות להישאר במתכונתן אבל לפחות נדע כיצד להתייחס אליהן.

  15. אבנר ל.

    כך כתבת:

    "התפרקות איטית של מסגרות התרבות החברתית שנגרמת עם כניסת מהגרים שאינם מחוייבים לתרבות המקום, תגרום בהכרח עם השנים לאותו כאוס ושסע חברתי הקיים היום במרבית המדינות".

    לצערי,האבחנה שלך מדויקת להפליא(לומד סוציולוגיה?) וכדי לא לראות את נכונותה לגבי ישראל צריך להיות בר מינן ולא רק עיוור מלידה.

    ומי ומה היו "מסגרות התרבות החברתית" לפני שהובאו לכאן המהגרים המזרחיים?

    האם הם היו ו/או הינם "מחוייבים לתרבות המקום" או שהם רוצים להשליט את תרבותם על המקום במקום התרבות שהיתה?

    הרי כך בדיוק אמרה ד'ר ויקי שירן לסמי מיכאל בסיפרו :"אלה שבטי ישראל".ישראל צריכה להפנות מבטה למזרח במקום למערב.על ישראל,כלומר עלי להתאסיית,לההפך לאסייתי."להתערות באזור מבחינה תרבותית,מנטלית,מדעית,טכנולוגית,מכל הבחינות".
    היא מכירה בכך ש"זה עניין של מהפיכה נפשית" אבל אין לה בעיה שאת המהפכה אעשה אני.
    כשאני הצעתי לה מהפכה נפשית של הנים למערב(כור היתוך) היא דחתה זאת מכל וכל.
    האירוני הוא שהיא ואחרים מערביים בהשכלתם ובתרבותם אבל עדיין מתרפקים על איזו נוסטלגיה לדבר מה שאינם יכולים לקיימו.אני מניח שאצל חלק מהתגעגעים זו נוסטלגיה בלבד.אצל אחרים זה כלי במאבק על כוח.

    על הנזקים שבמצב עמדת יפה, כשאיבחנת את הכאוס החברתי.ד'א,הכאוס לא יוצר את השסע אלא השסע שקיים מעצם התקיימות המיפגש גורם לכאוס.ללא המיפגש לא היה נוצר שסע ולא היה נוצר כאוס.
    כלומר-רב תרבותיות הינו מצב חברתי רע.

  16. אבנר ל.

    כך כתבת:

    "התפרקות איטית של מסגרות התרבות החברתית שנגרמת עם כניסת מהגרים שאינם מחוייבים לתרבות המקום, תגרום בהכרח עם השנים לאותו כאוס ושסע חברתי הקיים היום במרבית המדינות".

    לצערי,האבחנה שלך מדויקת להפליא(לומד סוציולוגיה?) וכדי לא לראות את נכונותה לגבי ישראל צריך להיות בר מינן ולא רק עיוור מלידה.

    ומי ומה היו "מסגרות התרבות החברתית" לפני שהובאו לכאן המהגרים המזרחיים?

    האם הם היו ו/או הינם "מחוייבים לתרבות המקום" או שהם רוצים להשליט את תרבותם על המקום במקום התרבות שהיתה?

    הרי כך בדיוק אמרה ד'ר ויקי שירן לסמי מיכאל בסיפרו :"אלה שבטי ישראל".ישראל צריכה להפנות מבטה למזרח במקום למערב.על ישראל,כלומר עלי להתאסיית,לההפך לאסייתי."להתערות באזור מבחינה תרבותית,מנטלית,מדעית,טכנולוגית,מכל הבחינות".
    היא מכירה בכך ש"זה עניין של מהפיכה נפשית" אבל אין לה בעיה שאת המהפכה אעשה אני.
    כשאני הצעתי לה מהפכה נפשית של הנים למערב(כור היתוך) היא דחתה זאת מכל וכל.
    האירוני הוא שהיא ואחרים מערביים בהשכלתם ובתרבותם אבל עדיין מתרפקים על איזו נוסטלגיה לדבר מה שאינם יכולים לקיימו.אני מניח שאצל חלק מהתגעגעים זו נוסטלגיה בלבד.אצל אחרים זה כלי במאבק על כוח.

    על הנזקים שבמצב עמדת יפה, כשאיבחנת את הכאוס החברתי.ד'א,הכאוס לא יוצר את השסע אלא השסע שקיים מעצם התקיימות המיפגש גורם לכאוס.ללא המיפגש לא היה נוצר שסע ולא היה נוצר כאוס.
    כלומר-רב תרבותיות הינו מצב חברתי רע.

  17. אורלי בנימין

    מאד מאד מאד חשוב להעלות את שכרם של מנהלים, מנהלים של חברות מקומיות ושל אלו שהן בין-לאומיות וטרנס לאומיות. יש לכך חשיבות כל כך רבה שזה הופך להיות איפיון אחד קריטי של יותר ויותר תאגידים בעולם – שכר עצום ובמיוחד הטבות פרישה בהיקפי ענק למנהלים – מה שמתברר הוא שהתגמולים אדירי המימדים האלו מכוונים להפיכת המנהלים עצמם בעלי כוח השקעה כלכלי ההופך אותך לשחקנים קריטיים באחורי הקלעים של המהלכים הכלכליים של החברות בהם עבדו ובאלו בהן עוד יעבדו. כשכל מנהל הוא קודם כל משקיע בפוטנציה גם כוח הניהול שלו עולה וגם התלות שלו במשקיעים ובמחזיקי מניות אשר עשויים לחלוק על החלטותיו, פוחתת. בעוד שניתן לראות גם בכך ירידת כוחה של ההסדרה המדינתית על ההתנהלות התאגידית בפועל משמעות הדבר היא עליית כוחה של צורת הסדרה ספציפית המבטיחה לכל אדמיניסטרטור בשרות המדינה, מעבר חלק לתוך הרשת התאגידית, תחילה כמנהל ובשלב מאוחר מדי כמשקיע. אוי, כמה מחוייבים הם ירון זליכה וקובי הבר להגנה על הקופה הציבורית… הציבורית? הקופה העתידית שלהם, סביר יותר

  18. אורלי בנימין

    מאד מאד מאד חשוב להעלות את שכרם של מנהלים, מנהלים של חברות מקומיות ושל אלו שהן בין-לאומיות וטרנס לאומיות. יש לכך חשיבות כל כך רבה שזה הופך להיות איפיון אחד קריטי של יותר ויותר תאגידים בעולם – שכר עצום ובמיוחד הטבות פרישה בהיקפי ענק למנהלים – מה שמתברר הוא שהתגמולים אדירי המימדים האלו מכוונים להפיכת המנהלים עצמם בעלי כוח השקעה כלכלי ההופך אותך לשחקנים קריטיים באחורי הקלעים של המהלכים הכלכליים של החברות בהם עבדו ובאלו בהן עוד יעבדו. כשכל מנהל הוא קודם כל משקיע בפוטנציה גם כוח הניהול שלו עולה וגם התלות שלו במשקיעים ובמחזיקי מניות אשר עשויים לחלוק על החלטותיו, פוחתת. בעוד שניתן לראות גם בכך ירידת כוחה של ההסדרה המדינתית על ההתנהלות התאגידית בפועל משמעות הדבר היא עליית כוחה של צורת הסדרה ספציפית המבטיחה לכל אדמיניסטרטור בשרות המדינה, מעבר חלק לתוך הרשת התאגידית, תחילה כמנהל ובשלב מאוחר מדי כמשקיע. אוי, כמה מחוייבים הם ירון זליכה וקובי הבר להגנה על הקופה הציבורית… הציבורית? הקופה העתידית שלהם, סביר יותר

  19. סטודנט מזרחי

    הפתרון מוטי הוא תרבות!

    לצערי הכל מנסים לקעקע את התרבות, ואף את המעט שנשאר עדיין מהתרבות, ובראשם התקשורת.

    לצערי עלי לאכזב אותך מוטי, אין פתרון לבעיה ללא משמעת וללא דרך ארץ – ללא תרבות!

  20. סטודנט מזרחי

    הפתרון מוטי הוא תרבות!

    לצערי הכל מנסים לקעקע את התרבות, ואף את המעט שנשאר עדיין מהתרבות, ובראשם התקשורת.

    לצערי עלי לאכזב אותך מוטי, אין פתרון לבעיה ללא משמעת וללא דרך ארץ – ללא תרבות!

  21. סטודנט מזרחי

    ברצוני לדייק, לא התכוונתי במושג מהגרים, לעולים לישראל (שהיו חלק מחברה בתהליכי התגבשות), אלא למהגרים לארצות צפון אירופה (שהיו חברה יציבה ומגובשת).

    אם יורשה לי להציג את הנושא מנקודת מבט שונה במקצת, אתייחס למתכונת הדמוקרטיה כפי שמתגבשת במאה האחרונה בארצות המערב ושהאמריקאים מקווים לכפות אותה על ארצות ערב.
    ובכן דמוקרטיה זו מהווה לכאורה מגן לחלשים אך באותה עת מנוצלים חוקיה ע"י קבוצות חברתיות-תרבותיות מגובשות, ע"י יחידים מתוחכמים וע"י בעלי הון ובקיצור, האקרים.
    ניצול זה מקפח בהכרח את הרוב השקט למרות שהכל נעשה בשם הדמוקרטיה, למה הדבר דומה להתקפות האקרים על תוכנה שלא נבנתה לה הגנה מתאימה ומנוצלת רק ע"י אותם האקרים. לפי דעתי לא תהיה ברירה (למרות התנגדות האגודות לזכויות האזרח) ויהיה צורך בהגנה על הדמוקרטיה מההאקרים ובבניית חוקים מתאימים שיעמדו בפני התקפות האקרים…. ושוב כאן הדברים נאמרים לגבי כל המדינות הדמוקרטיות ובכללם ישראל.

  22. סטודנט מזרחי

    ברצוני לדייק, לא התכוונתי במושג מהגרים, לעולים לישראל (שהיו חלק מחברה בתהליכי התגבשות), אלא למהגרים לארצות צפון אירופה (שהיו חברה יציבה ומגובשת).

    אם יורשה לי להציג את הנושא מנקודת מבט שונה במקצת, אתייחס למתכונת הדמוקרטיה כפי שמתגבשת במאה האחרונה בארצות המערב ושהאמריקאים מקווים לכפות אותה על ארצות ערב.
    ובכן דמוקרטיה זו מהווה לכאורה מגן לחלשים אך באותה עת מנוצלים חוקיה ע"י קבוצות חברתיות-תרבותיות מגובשות, ע"י יחידים מתוחכמים וע"י בעלי הון ובקיצור, האקרים.
    ניצול זה מקפח בהכרח את הרוב השקט למרות שהכל נעשה בשם הדמוקרטיה, למה הדבר דומה להתקפות האקרים על תוכנה שלא נבנתה לה הגנה מתאימה ומנוצלת רק ע"י אותם האקרים. לפי דעתי לא תהיה ברירה (למרות התנגדות האגודות לזכויות האזרח) ויהיה צורך בהגנה על הדמוקרטיה מההאקרים ובבניית חוקים מתאימים שיעמדו בפני התקפות האקרים…. ושוב כאן הדברים נאמרים לגבי כל המדינות הדמוקרטיות ובכללם ישראל.

  23. אבנר ל.

    היית בהיר במידה רבה והסתבכת.
    נכון שב-48 החברה שהיתה כאן היתה בתוך תהליכי התגבשות.למעשה במהלך כל השנים שנקראות תקופת היישוב היו
    שינויים כתוצאה מההגירות אליה.בודאי שאין להשוות את ההגירה של צעירים שהכשירו עצמם עוד בארצות מוצאם להיות חלוצים מגשימים ולכן בעלי מחויבות לתרבות המקום לבין מהגרים שהגיעו לכאן "בטעות" או כמוצא ביניים או בכל מקרה ללא הזדהות ומחויבות לתרבות המקום.
    עדיין קיים הבדל,וזו עובדה,בין ההזדהות הראשונית והמחוייבות הבסיסית של אשכנזים לתרבות שהתגבשה כאן לבין מי שאולי באו עם רצון להשתלב אבל התאכזבו כשגילו שהארץ אינה זבת חלב ודבש ושהתרבות בה שונה ואף זרה וחלקם איבדו או נטשו את הרצון להיות מחויבים.
    כמו שסיפרה רונית מטלון במאמרה "קולות מטרימים"על אביה ועל הסופרת ז'קלין כהנוב.שניהם לא היו מרוצים ממה שמצאו כאן והחלו בנסיונות לשנות את המציאות שפגשו בה.במיוחד אביה שהיה קומוניסט במצרים וגם בארץ.מחוייבותו היתה לתרבות אחרת לגמרי,הן חברתית -כלכלית והן תרבותית-עדתית.

    אין לצורך קביעתך בתגובתך הראשונה(אליה התיחסתי) שום הבדל בין חברה עתיקה שתרבותה מגובשת מזה דורות לחברה שתרבותה בהתגבשות.
    מבחינת המהגר הוא פוגש מציאות וצריך להחליט מה הוא מרגיש כלפיה וכיצד הוא מתנהג.או שהוא מתחייב ומשתלב או שהוא מעמיד עצמו כמו אביה של מטלון-בקצה השני הרחוק התרבות המקום ונלחם בה.

  24. אבנר ל.

    היית בהיר במידה רבה והסתבכת.
    נכון שב-48 החברה שהיתה כאן היתה בתוך תהליכי התגבשות.למעשה במהלך כל השנים שנקראות תקופת היישוב היו
    שינויים כתוצאה מההגירות אליה.בודאי שאין להשוות את ההגירה של צעירים שהכשירו עצמם עוד בארצות מוצאם להיות חלוצים מגשימים ולכן בעלי מחויבות לתרבות המקום לבין מהגרים שהגיעו לכאן "בטעות" או כמוצא ביניים או בכל מקרה ללא הזדהות ומחויבות לתרבות המקום.
    עדיין קיים הבדל,וזו עובדה,בין ההזדהות הראשונית והמחוייבות הבסיסית של אשכנזים לתרבות שהתגבשה כאן לבין מי שאולי באו עם רצון להשתלב אבל התאכזבו כשגילו שהארץ אינה זבת חלב ודבש ושהתרבות בה שונה ואף זרה וחלקם איבדו או נטשו את הרצון להיות מחויבים.
    כמו שסיפרה רונית מטלון במאמרה "קולות מטרימים"על אביה ועל הסופרת ז'קלין כהנוב.שניהם לא היו מרוצים ממה שמצאו כאן והחלו בנסיונות לשנות את המציאות שפגשו בה.במיוחד אביה שהיה קומוניסט במצרים וגם בארץ.מחוייבותו היתה לתרבות אחרת לגמרי,הן חברתית -כלכלית והן תרבותית-עדתית.

    אין לצורך קביעתך בתגובתך הראשונה(אליה התיחסתי) שום הבדל בין חברה עתיקה שתרבותה מגובשת מזה דורות לחברה שתרבותה בהתגבשות.
    מבחינת המהגר הוא פוגש מציאות וצריך להחליט מה הוא מרגיש כלפיה וכיצד הוא מתנהג.או שהוא מתחייב ומשתלב או שהוא מעמיד עצמו כמו אביה של מטלון-בקצה השני הרחוק התרבות המקום ונלחם בה.

  25. משה כץ

    השכר הינו פי 5 מהשכר במגזר הציבורי לא רע בכלל.
    כמו כן מדובר על שכר שהוא יותר מפי 4 מהשכר הממוצע במשק.
    והאנומאליה בהפרש משכר מנכלים של חברות ציבוריות רק מראה שהשכר בחברות ציבוריות פרוץ לחלוטין והדירקטורים שאמורים לשמש כנוטרי השער ומייצגי הציבור מועלים בתפקידם.
    מעבר לכך מספרם של החברות הציבוריות אינו גדול ומספיק מספר מנהלי הבנקים, חברות הביטוח, הסלולר ושאר מרעין בישין שמקבלים משכורת מפלצתית שגם אם כל שאר המנכלים לא ירוויחו פרוטה הממוצע יהיה ענקי.
    כרגיל משתמשים בסטטיסטיקה להראות מה שרוצים הרבה יותר נכון להשתמש בחציון או לחילופין לפרסם את כל הנתונים כולל סטיית תקן וכדומה.

  26. משה כץ

    השכר הינו פי 5 מהשכר במגזר הציבורי לא רע בכלל.
    כמו כן מדובר על שכר שהוא יותר מפי 4 מהשכר הממוצע במשק.
    והאנומאליה בהפרש משכר מנכלים של חברות ציבוריות רק מראה שהשכר בחברות ציבוריות פרוץ לחלוטין והדירקטורים שאמורים לשמש כנוטרי השער ומייצגי הציבור מועלים בתפקידם.
    מעבר לכך מספרם של החברות הציבוריות אינו גדול ומספיק מספר מנהלי הבנקים, חברות הביטוח, הסלולר ושאר מרעין בישין שמקבלים משכורת מפלצתית שגם אם כל שאר המנכלים לא ירוויחו פרוטה הממוצע יהיה ענקי.
    כרגיל משתמשים בסטטיסטיקה להראות מה שרוצים הרבה יותר נכון להשתמש בחציון או לחילופין לפרסם את כל הנתונים כולל סטיית תקן וכדומה.

  27. יותם

    הרי ברור לך שהפיתרון לסיטואציה הוא לא רק בעדכון קצבאות, הוא לא רק בעזרה לחלשים. אלא ובעיקר וביצירת מעמד בינוני חזק שהשכר שלו לא נשחק אלא מתעדכן ואף עולה. היום, החלק העליון של המעמד הבינוני הוא הבכירים במגזר הציבורי. בעיני, עדכון המשכורות שלהם חשוב לא פחות מעדכון קצבאות כדי להצליח לבנות תהליך ארוך טווח של צמיחה אמיתית, צמיחה של מעמד יצרני שיהפוך את המדיניות למדיניות של השקעות וריביות נמוכות ויאפשר תעסוקה אמיתית וקיום בכבוד לכל אדם במדינה

  28. יותם

    הרי ברור לך שהפיתרון לסיטואציה הוא לא רק בעדכון קצבאות, הוא לא רק בעזרה לחלשים. אלא ובעיקר וביצירת מעמד בינוני חזק שהשכר שלו לא נשחק אלא מתעדכן ואף עולה. היום, החלק העליון של המעמד הבינוני הוא הבכירים במגזר הציבורי. בעיני, עדכון המשכורות שלהם חשוב לא פחות מעדכון קצבאות כדי להצליח לבנות תהליך ארוך טווח של צמיחה אמיתית, צמיחה של מעמד יצרני שיהפוך את המדיניות למדיניות של השקעות וריביות נמוכות ויאפשר תעסוקה אמיתית וקיום בכבוד לכל אדם במדינה

  29. סמי ארגון

    אנו אלופים בביקורת. אולם, ביקורת שאין בצידה הצעה לפתרון, כיוון כלשהו – היא ביקורת על גבול הדסטרוקטיביות, מדכאה, מייאשת. יחד עם זאת, עלול המבקר הקונסטרוקטיבי-לרגע, להיות כמו מבקר המדינה שאת המלצותיו אין מיישמים בדרך-כלל.
    אך תחילה הרשו גם לי להוסיף ביקורת קטנה אך חשובה. לפני שבוע קראתי ידיעה בעתון כי החליטו להנחית על מערכת החינוך לימודי שוק-ההון, כלכלה, כספים וכן'. איזה יופי. ילדי כיתות ה'-ו' יתחילו ללמוד איך להשקיע בבורסה. נהדר. חינוך למופת. במקום להשקיע בערכי אנוש בסיסיים, הופכים את הילדים לרודפי בצע, לכאלה שמגלגלים דולרים במקום שימשיכו עוד קצת לגלגל בלורות, והכל כדי להכינם כביכול לחיים האמיתיים.
    ומה ניתן לעשות, חבוב? בעניין הנ"ל, יש לשגר מכתבי מחאה לשרת החינוך ולעורר מחאה ציבורית, אף שאני יודע כי חלק מן הציבור, שבעצמו הפך לרדוף-ממון, יהיה מפסוט מן הידיעה. לענייני ביקורת כללית יש לדעתי להציע קודם-כל פתרון/פתרונות במישור האישי-הפרטי, לפני שמציעים פתרונות לאחרים או במישור הלאומי-ציבורי. אני בא מן המישור האקולוגי, שהביקורת בתחומו הולך ונעשה רווח יותר ויותר. אין לי בעייה, למשל, עם המודעות האקולוגית ההולכת ומתחדדת ומתרחבת, אדרבא זה מצוין. אולם, מי שטורח להתלונן על זיהום כלשהו והוא בעצמו אינו עושה דבר בתחום המחזור, לדוגמא, מבזבז מים ו/או נוסע ברכבים כבדי-זיהום גם למרחקים שטובים להליכה או רכיבה באופניים – שלא יתלונן. תרומה אישית, פרטית של כל אחד מאיתנו, היא לא רק בעלת ערך חינוכי.
    נו, חכם מיימון? מה תעשה עם משכורות הבכירים? באמת שאיני יודע, אך אני יכול לדעת, למשל, כי אם מערכת החינוך תהיה נגועה בקפיטליזם מכוער, אוי לנו ולדור הבא.

  30. סמי ארגון

    אנו אלופים בביקורת. אולם, ביקורת שאין בצידה הצעה לפתרון, כיוון כלשהו – היא ביקורת על גבול הדסטרוקטיביות, מדכאה, מייאשת. יחד עם זאת, עלול המבקר הקונסטרוקטיבי-לרגע, להיות כמו מבקר המדינה שאת המלצותיו אין מיישמים בדרך-כלל.
    אך תחילה הרשו גם לי להוסיף ביקורת קטנה אך חשובה. לפני שבוע קראתי ידיעה בעתון כי החליטו להנחית על מערכת החינוך לימודי שוק-ההון, כלכלה, כספים וכן'. איזה יופי. ילדי כיתות ה'-ו' יתחילו ללמוד איך להשקיע בבורסה. נהדר. חינוך למופת. במקום להשקיע בערכי אנוש בסיסיים, הופכים את הילדים לרודפי בצע, לכאלה שמגלגלים דולרים במקום שימשיכו עוד קצת לגלגל בלורות, והכל כדי להכינם כביכול לחיים האמיתיים.
    ומה ניתן לעשות, חבוב? בעניין הנ"ל, יש לשגר מכתבי מחאה לשרת החינוך ולעורר מחאה ציבורית, אף שאני יודע כי חלק מן הציבור, שבעצמו הפך לרדוף-ממון, יהיה מפסוט מן הידיעה. לענייני ביקורת כללית יש לדעתי להציע קודם-כל פתרון/פתרונות במישור האישי-הפרטי, לפני שמציעים פתרונות לאחרים או במישור הלאומי-ציבורי. אני בא מן המישור האקולוגי, שהביקורת בתחומו הולך ונעשה רווח יותר ויותר. אין לי בעייה, למשל, עם המודעות האקולוגית ההולכת ומתחדדת ומתרחבת, אדרבא זה מצוין. אולם, מי שטורח להתלונן על זיהום כלשהו והוא בעצמו אינו עושה דבר בתחום המחזור, לדוגמא, מבזבז מים ו/או נוסע ברכבים כבדי-זיהום גם למרחקים שטובים להליכה או רכיבה באופניים – שלא יתלונן. תרומה אישית, פרטית של כל אחד מאיתנו, היא לא רק בעלת ערך חינוכי.
    נו, חכם מיימון? מה תעשה עם משכורות הבכירים? באמת שאיני יודע, אך אני יכול לדעת, למשל, כי אם מערכת החינוך תהיה נגועה בקפיטליזם מכוער, אוי לנו ולדור הבא.

  31. מוטי טסלר

    קיבלתי את הצעתך לפתרון הבעיה שהיא לפי דעתך: הקניית תרבות ודרך ארץ. הכל טוב ויפה ידידי, אך איזו תרבות אתה מתכוון להנחיל: של הזרם של המחנה הדתי הלאומי? של ש"ס? של הזרם הממלכתי דתי? הרפורמי, או הקונסרבטיבי או שבטעות חשבת על התרבות המזרחית מול התרבות המערבית. אז ידידי, לא הבנתי לאיזו תרבות ולאיזו דרך ארץ התכוונת כי בכל אחת מהקהילות שהזכרתי הפירוש של תרבות נתפס באופן שונה. לך תעשה מקערה שבתוכה כמות גדולה של סלט קצוץ, מרק צח!

  32. מוטי טסלר

    קיבלתי את הצעתך לפתרון הבעיה שהיא לפי דעתך: הקניית תרבות ודרך ארץ. הכל טוב ויפה ידידי, אך איזו תרבות אתה מתכוון להנחיל: של הזרם של המחנה הדתי הלאומי? של ש"ס? של הזרם הממלכתי דתי? הרפורמי, או הקונסרבטיבי או שבטעות חשבת על התרבות המזרחית מול התרבות המערבית. אז ידידי, לא הבנתי לאיזו תרבות ולאיזו דרך ארץ התכוונת כי בכל אחת מהקהילות שהזכרתי הפירוש של תרבות נתפס באופן שונה. לך תעשה מקערה שבתוכה כמות גדולה של סלט קצוץ, מרק צח!

  33. שור

    הנתונים על מדד ג'יני העולמי מלמדים כי החל ממחצית שנות השמונים (במקביל לרפורמות שוק בסין+הודו+מזרח אירופה) החל מדד ג'יני העולמי לקטון, לאחר עשרות שנים של עלייה.

    הגלובאליזציה מביאה להתמקדות ביתרונות יחסיים של כל מדינה ולגידול ברמת החיים של מיליארדי אנשים בגלובוס.

    אין צורך בחברות ממשלתיות – יש להפריט את כולן מיד, עדיף דרך הבורסה בתל אביב.
    אין הצדקה להקפאת הקצבאות ושכר המינימום – יש להצמידן לשכר הממוצע במשק.
    אין הצדקה להגדלת תקציב הבטחון וסבסוד הון – יש להגדיל תקציבי רווחה וחינוך על חשבון תקציבי בטחון וסבסוד הון*.

    * סבסוד הון – מענקי מו"פ למפעלים גדולים, חוק עידוד השקעות הון, סבסוד בעלי ההון של אגד ודן, השקעות של מיליארדים בנמלי הים, בנתב"ג ובחברות ממשלתיות כמו חשמל, דואר, תע"א, תע"ש, רפאל ועוד. הכול על חשבון סל הבריאות, קצבאות זקנה, פקידי סעד ובניית כיתות לימוד.

    שור

  34. שור

    הנתונים על מדד ג'יני העולמי מלמדים כי החל ממחצית שנות השמונים (במקביל לרפורמות שוק בסין+הודו+מזרח אירופה) החל מדד ג'יני העולמי לקטון, לאחר עשרות שנים של עלייה.

    הגלובאליזציה מביאה להתמקדות ביתרונות יחסיים של כל מדינה ולגידול ברמת החיים של מיליארדי אנשים בגלובוס.

    אין צורך בחברות ממשלתיות – יש להפריט את כולן מיד, עדיף דרך הבורסה בתל אביב.
    אין הצדקה להקפאת הקצבאות ושכר המינימום – יש להצמידן לשכר הממוצע במשק.
    אין הצדקה להגדלת תקציב הבטחון וסבסוד הון – יש להגדיל תקציבי רווחה וחינוך על חשבון תקציבי בטחון וסבסוד הון*.

    * סבסוד הון – מענקי מו"פ למפעלים גדולים, חוק עידוד השקעות הון, סבסוד בעלי ההון של אגד ודן, השקעות של מיליארדים בנמלי הים, בנתב"ג ובחברות ממשלתיות כמו חשמל, דואר, תע"א, תע"ש, רפאל ועוד. הכול על חשבון סל הבריאות, קצבאות זקנה, פקידי סעד ובניית כיתות לימוד.

    שור