מלחמתו של עמוס שוקן בזכויות האדם ובקידוש הבינוניות

יוסי דהאן

בבלוג "ועד עובדים" של עיתונאי "הארץ" מופיעה תגובתו של המוציא לאור עמוס שוקן לפנייתם המנומסת של חברות וחברי הועד לקיים "משא ומתן ענייני, ברוח טובה ותוך כבוד הדדי".

עמוס שוקן הוא ליברל ואיש זכויות אדם על פי הגדרתו העצמית, בתנאי שאלה אינן כוללות זכויות חברתיות ואת הזכות הפוליטית והחברתית הבזויה מכולן – הזכות לחופש ההתארגנות. 

שוקן, הוא גם אחד המעסיקים הגרועים והנצלניים ביותר בשוק התקשורת הישראלית. מלחמתו החלוצית לשבירת איגודי עובדים ויחסי עבודה קיבוציים אחראית בין היתר להדרדרות במעמד העיתונאים הישראלים, הפיכתם לפרולטריון מדוכא ולפגיעה האנושה בחופש הביטוי בישראל בשני העשורים האחרונים. שוקן חושש מיחסי עבודה קיבוציים כיוון שאלה מובילים ל דבריו ל"עיגון וקידוש הבינוניות, הסתפקות באיכות גרועה במקרים רבים, ניוון חוסר גמישות ביכולת להתאים את העיתון לתנאי השוק". אם לתמצת את תשובתו של המו"ל הנאור הוא פשוט שולח את נציגי העובדים ותומכיהם לחפש עבודה ב"עיתונים חדשים הנפתחים עכשיו". 

ליד הליברל הנאור הזה רופרט מרדוק מתחיל להיראות כסוציליסט חתרני.

לתגובת ועד העובדים למכתבו של המו"ל לחצו כאן

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. סיסו

    יוסי, כמי שעבד בעיתון הארץ בעבר, אין לך מושג עד כמה אתה צודק. יש שנאה פתולוגית לכל מה שמריח התארגנות של עובדים כדי לשמור על זכויותיהם, ובהארץ כמו בעיתונים אחרים נלחמים בכך מלחמת חורמה. בידיעות ובמעריב ובגלובס המצב לא טוב יותר, אבל שוקן הוא האחראי לשבירת הסכמי העבודה הקיבוציים של העיתונאים והוא שהוביל את המגמה שדרדרה את העיתונאים לתהומות חדשים. מפוחדים, חסרי יכולת להתמודד מול הגופים המסחריים כי המערכות והבעלים קשורים בהם, זהו המצב של עיתונאי ישראל.

  2. סיסו

    יוסי, כמי שעבד בעיתון הארץ בעבר, אין לך מושג עד כמה אתה צודק. יש שנאה פתולוגית לכל מה שמריח התארגנות של עובדים כדי לשמור על זכויותיהם, ובהארץ כמו בעיתונים אחרים נלחמים בכך מלחמת חורמה. בידיעות ובמעריב ובגלובס המצב לא טוב יותר, אבל שוקן הוא האחראי לשבירת הסכמי העבודה הקיבוציים של העיתונאים והוא שהוביל את המגמה שדרדרה את העיתונאים לתהומות חדשים. מפוחדים, חסרי יכולת להתמודד מול הגופים המסחריים כי המערכות והבעלים קשורים בהם, זהו המצב של עיתונאי ישראל.

  3. איציק ניסני

    כשדו השיח הוא במכתבים אין זה מעיד אלא
    על כי לא התחילו דיבורים או סימן שכלו כל הדיבורים.
    חוץ מזה שוקן איש כולם גדול ומבוגר בניסיון וידע לפי עדותו צריך להשאר עם עצמו
    ויוטב לו לעיתון ולעיתונאים .עיתונאים אלו שפנו במחילה ובכבוד עשו טעות טקטית .

  4. איציק ניסני

    כשדו השיח הוא במכתבים אין זה מעיד אלא
    על כי לא התחילו דיבורים או סימן שכלו כל הדיבורים.
    חוץ מזה שוקן איש כולם גדול ומבוגר בניסיון וידע לפי עדותו צריך להשאר עם עצמו
    ויוטב לו לעיתון ולעיתונאים .עיתונאים אלו שפנו במחילה ובכבוד עשו טעות טקטית .

  5. סמי ארגון

    אם כך מצבם של עתונאי "הארץ", התחלתי להתלבט האם מן הראוי לבטל את המנוי שלי על העתון. מצד אחד, זהו צעד בהחלט סולידארי עם העובדים, מאידך יש באקט זה משום פגיעה במקור פרנסתם של אותם עובדים עצמם, לפחות באופן סמלי אם לא יותר. לך תדע: עוד אחד מהתלבטויותיו של איש-חברתי מתוסכל. האמת, חשבתי זה מזמן לבטל את המנוי, ומסיבה פחות חשובה אם כי לא פחות עקרונית. כמי שקורא שנים את העתון (מאמריו הנבחרים, כמובן) שמתי-לב לתופעה משונה. רוב רובם של המוספדים במדור "אחרי מות", משום-מה שייכים לבני העליות השונות מאירופה-אמריקה. נדיר לקרוא על דמות מארצות אחרות. אז יש 2 אפשרויות: או שבני העליות האחרות לא תרמו דבר לתקומת ובניית מדינת ישראל, או שהם נחנו בתוחלת-חיים לעילה ולעילה. מעניין. מכתבים ששלחתי לכל הנוגעים בדבר, לא זכו למענה. אני לפחות מקווה כי מכתביהם של ועד העובדים זוכים תמיד למענה.

  6. סמי ארגון

    אם כך מצבם של עתונאי "הארץ", התחלתי להתלבט האם מן הראוי לבטל את המנוי שלי על העתון. מצד אחד, זהו צעד בהחלט סולידארי עם העובדים, מאידך יש באקט זה משום פגיעה במקור פרנסתם של אותם עובדים עצמם, לפחות באופן סמלי אם לא יותר. לך תדע: עוד אחד מהתלבטויותיו של איש-חברתי מתוסכל. האמת, חשבתי זה מזמן לבטל את המנוי, ומסיבה פחות חשובה אם כי לא פחות עקרונית. כמי שקורא שנים את העתון (מאמריו הנבחרים, כמובן) שמתי-לב לתופעה משונה. רוב רובם של המוספדים במדור "אחרי מות", משום-מה שייכים לבני העליות השונות מאירופה-אמריקה. נדיר לקרוא על דמות מארצות אחרות. אז יש 2 אפשרויות: או שבני העליות האחרות לא תרמו דבר לתקומת ובניית מדינת ישראל, או שהם נחנו בתוחלת-חיים לעילה ולעילה. מעניין. מכתבים ששלחתי לכל הנוגעים בדבר, לא זכו למענה. אני לפחות מקווה כי מכתביהם של ועד העובדים זוכים תמיד למענה.

  7. דבורית

    כמנויה לשעבר של העיתון כאב לי מאוד לשנוע, בזמנו, על פיטוריו של הקריקטוריסט המופלא זאב. (הוא היה בעיני עתונאי חד מבט שהעביר בקו אחד יותר ממה שהובע במאמרים ארוכים אחרים). אולי אם היה ועד עובדים בעיתון זה לא היה קורה. בכל אופן, נראה לי שזה מצביע על כך שגם ללא ועד לא תמיד ההחלטות המתקבלות בעיתון מובילות למצויינות ולהתרחקות מבינוניות.

  8. דבורית

    כמנויה לשעבר של העיתון כאב לי מאוד לשנוע, בזמנו, על פיטוריו של הקריקטוריסט המופלא זאב. (הוא היה בעיני עתונאי חד מבט שהעביר בקו אחד יותר ממה שהובע במאמרים ארוכים אחרים). אולי אם היה ועד עובדים בעיתון זה לא היה קורה. בכל אופן, נראה לי שזה מצביע על כך שגם ללא ועד לא תמיד ההחלטות המתקבלות בעיתון מובילות למצויינות ולהתרחקות מבינוניות.

  9. דוד גיל

    אם נחמיה שטרסלר יזכה לקביעות וזכויותיו יונצחו גם לצאצאיו כפי שנהוג בחברות "המאורגנות" כחברת חשמל והנמלים אבטל מיידית המנוי שלי בעיתון. זהו ההבדל בין השאלטר והמנוף לבין התקשורת ומי שבוחר לעסוק בעיתונות חייב לדעת את מגבלות מקצועו. העובדה ששוקן מחזיק בעיתון דמויות כעמירה הס וגדעון לוי למרות שאינם מקובלים על מרבית מנויו של העיתון, מוכיחה על נאורותו בתחום התקשורת. שוקן מפגין אומץ לב אזרחי מובהק וראוי לתמיכת מרבית הכותבים לאתר.

  10. דוד גיל

    אם נחמיה שטרסלר יזכה לקביעות וזכויותיו יונצחו גם לצאצאיו כפי שנהוג בחברות "המאורגנות" כחברת חשמל והנמלים אבטל מיידית המנוי שלי בעיתון. זהו ההבדל בין השאלטר והמנוף לבין התקשורת ומי שבוחר לעסוק בעיתונות חייב לדעת את מגבלות מקצועו. העובדה ששוקן מחזיק בעיתון דמויות כעמירה הס וגדעון לוי למרות שאינם מקובלים על מרבית מנויו של העיתון, מוכיחה על נאורותו בתחום התקשורת. שוקן מפגין אומץ לב אזרחי מובהק וראוי לתמיכת מרבית הכותבים לאתר.

  11. מתי שמואלוף

    1. עמוס שוקן סיפר ליונתן שם-אור שהוא קורא את הארץ, לא את חדשות. ולעמוס שוקן, שויתר על הטלוויזיה בכבלים ונפל בערוץ המסחרי, שסגר את חדשות, שהוא לא מקסוול ולא מרדוק ולא טרנר, קשה לייצר עיתון שהוא לא אוהב לקרוא. כנראה ששוקן, אדם עם טעם ואפיונים תרבותיים מובהקים, יכול לעשות טוב רק את העיתון שהוא עצמו יקרא. המהלך העסקי החכם ביותר שעשה בעשור האחרון היה סגירת חדשות, וגם זה לקח לו הרבה זמן. היה לו קשה להחליט, אולי, אם הוא איל תקשורת או אידיאולוג של עיתונות חופשית.

    מן הארכיון – למה שוקן סגר את חדשות, ולמה בצורה הזו, גדי שמשון, 30.11.2003
    http://www.notes.co.il/gadi/3604.asp?p=1

    2. הוועדה שלנו היא ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים. הוועדה הזאת קיימת במסגרת הוועדה למעמד האישה. הישיבה של היום מוקדשת לדיון בשאלה שדנו בה כבר מספר שנים, אני חושבת שהחל משנת 2002 קיימנו מספר ישיבות, השאלה של הקשר בין פרסום מודעות מין בעיתונות או בדפוסי הפעולה החדשים ולא רק בעיתונות, הקשר בין פרסום המודעות האלה והגברת תופעת הסחר בנשים. אנחנו יודעים שבמשך שנים העיתונים הגדולים והמקומונים הרימו תרומה נכבדה לתעשיית המין, הפרסומים בלוחות המודעות של העיתונים, וזאת תעשייה שמגלגלת מיליוני שקלים. הפרסומים האלה תרמו להגברת תופעת הסחר בנשים. אני רוצה לציין שהמו"לים של העיתונים הגדולים הוזמנו לישיבה אבל לצערי הם לא יגיעו אליה. מתגובות שקיבלתי גם מ"ידיעות אחרונות" וגם מה"הארץ", נציגי העיתונים או עורכי-דינם ביקשו למסור שבעקבות גזר הדין האחרון בעניינם הם נוקטים מאמצים עילאיים כמעט כדי למנוע את פרסום המודעות. אנחנו נשמע כאן בהמשך התייחסות לאמירות האלה. גם "ידיעות אחרונות" וגם "ה ארץ" ביקשו למסור שהם לא מפרסמים מודעות מין. יש לנו כאן מודעות שבאות להפריך את הטענה הזאת ונשמע אחר כך התייחסות מנציגי הארגונים שיציגו כאן את המצגות שלהם.

    בפתח הישיבה נשמע ממיכל רוזין סקירה על כל הסוגיה של הקשר בין פרסום מודעות מין והסחר בנשים, על הגלגולים השונים שעבר החוק בנושא הזה ועל ההתייחסויות הציבוריות, החברתיות והחקיקתיות. לאחר מכן נשמע את רוני אלוני ואת ידידיה וולף מהמטה למאבק בסחר בנשים, את עורכת-הדין נעמי לבנקרון ממוקד סיוע לעובדים זרים ואת השופטים דליה דורנר ומישאן חשין. לאחר שנשמע את הדברים, נפתח את הדיון.

    […]

    ביום ה-10 ביוני 2007 הגיש המטה למאבק בסחר בנשים של עמותת עצום תלונה רשמית במשטרת ישראל, תחנת ירקון, נגד הבעלים והמו"ל של עיתון "הארץ" ורשת המקומונים שבשליטתו בגין פרסום מודעות זנות, סיוע בעבירת הסחר בנשים, סיוע לעבירת הסרסרות בזנות, סיוע בהבאת נשים לעיסוק בזנות וסיוע בעידוד נשים לעזוב את הארץ לצורך עבודה בזנות, ובוודאי נרחיב את הדיבור על כך בהמשך.

    מתוך – פרוטוקול מס' 10 מישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים – יום שלישי, י' בתמוז התשס"ז (26 ביוני 2007), שעה 10:00.

    http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/sachar_mishne/2007-06-26.rtf

    3. המודעה "איך עמוס שוקן מתעשר מסחר בנשים":
    http://www.notes.co.il/mati/34385.asp

  12. מתי שמואלוף

    1. עמוס שוקן סיפר ליונתן שם-אור שהוא קורא את הארץ, לא את חדשות. ולעמוס שוקן, שויתר על הטלוויזיה בכבלים ונפל בערוץ המסחרי, שסגר את חדשות, שהוא לא מקסוול ולא מרדוק ולא טרנר, קשה לייצר עיתון שהוא לא אוהב לקרוא. כנראה ששוקן, אדם עם טעם ואפיונים תרבותיים מובהקים, יכול לעשות טוב רק את העיתון שהוא עצמו יקרא. המהלך העסקי החכם ביותר שעשה בעשור האחרון היה סגירת חדשות, וגם זה לקח לו הרבה זמן. היה לו קשה להחליט, אולי, אם הוא איל תקשורת או אידיאולוג של עיתונות חופשית.

    מן הארכיון – למה שוקן סגר את חדשות, ולמה בצורה הזו, גדי שמשון, 30.11.2003
    http://www.notes.co.il/gadi/3604.asp?p=1

    2. הוועדה שלנו היא ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים. הוועדה הזאת קיימת במסגרת הוועדה למעמד האישה. הישיבה של היום מוקדשת לדיון בשאלה שדנו בה כבר מספר שנים, אני חושבת שהחל משנת 2002 קיימנו מספר ישיבות, השאלה של הקשר בין פרסום מודעות מין בעיתונות או בדפוסי הפעולה החדשים ולא רק בעיתונות, הקשר בין פרסום המודעות האלה והגברת תופעת הסחר בנשים. אנחנו יודעים שבמשך שנים העיתונים הגדולים והמקומונים הרימו תרומה נכבדה לתעשיית המין, הפרסומים בלוחות המודעות של העיתונים, וזאת תעשייה שמגלגלת מיליוני שקלים. הפרסומים האלה תרמו להגברת תופעת הסחר בנשים. אני רוצה לציין שהמו"לים של העיתונים הגדולים הוזמנו לישיבה אבל לצערי הם לא יגיעו אליה. מתגובות שקיבלתי גם מ"ידיעות אחרונות" וגם מה"הארץ", נציגי העיתונים או עורכי-דינם ביקשו למסור שבעקבות גזר הדין האחרון בעניינם הם נוקטים מאמצים עילאיים כמעט כדי למנוע את פרסום המודעות. אנחנו נשמע כאן בהמשך התייחסות לאמירות האלה. גם "ידיעות אחרונות" וגם "ה ארץ" ביקשו למסור שהם לא מפרסמים מודעות מין. יש לנו כאן מודעות שבאות להפריך את הטענה הזאת ונשמע אחר כך התייחסות מנציגי הארגונים שיציגו כאן את המצגות שלהם.

    בפתח הישיבה נשמע ממיכל רוזין סקירה על כל הסוגיה של הקשר בין פרסום מודעות מין והסחר בנשים, על הגלגולים השונים שעבר החוק בנושא הזה ועל ההתייחסויות הציבוריות, החברתיות והחקיקתיות. לאחר מכן נשמע את רוני אלוני ואת ידידיה וולף מהמטה למאבק בסחר בנשים, את עורכת-הדין נעמי לבנקרון ממוקד סיוע לעובדים זרים ואת השופטים דליה דורנר ומישאן חשין. לאחר שנשמע את הדברים, נפתח את הדיון.

    […]

    ביום ה-10 ביוני 2007 הגיש המטה למאבק בסחר בנשים של עמותת עצום תלונה רשמית במשטרת ישראל, תחנת ירקון, נגד הבעלים והמו"ל של עיתון "הארץ" ורשת המקומונים שבשליטתו בגין פרסום מודעות זנות, סיוע בעבירת הסחר בנשים, סיוע לעבירת הסרסרות בזנות, סיוע בהבאת נשים לעיסוק בזנות וסיוע בעידוד נשים לעזוב את הארץ לצורך עבודה בזנות, ובוודאי נרחיב את הדיבור על כך בהמשך.

    מתוך – פרוטוקול מס' 10 מישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים – יום שלישי, י' בתמוז התשס"ז (26 ביוני 2007), שעה 10:00.

    http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/sachar_mishne/2007-06-26.rtf

    3. המודעה "איך עמוס שוקן מתעשר מסחר בנשים":
    http://www.notes.co.il/mati/34385.asp

  13. עיתונאי בהארץ

    לסמי ארגון…
    וואו… אתה מנוי על ה"ארץ"?
    אתה יכול לקבל את תכני הארץ בחינם, באינטרנט, ובכך לא תפגע בשכרנו.

  14. עיתונאי בהארץ

    לסמי ארגון…
    וואו… אתה מנוי על ה"ארץ"?
    אתה יכול לקבל את תכני הארץ בחינם, באינטרנט, ובכך לא תפגע בשכרנו.

  15. עוד

    וכמי שמכיר המון פרילנסרים בעיתונות

    המצב הוא כזה.

    הארץ משלם אחרי טלפונים של כמה חודשים, משלם רע ואם אתה לא מתעקש הםא לא משלמים, אבל אם אתה מתעקש הם כן משלמים. השאלה היא כמה אפשר לנדנד בשביל 300 שח לכתבה.

    ידיעות אחרונות משלמים בסדר (בין 500 ל 1000 שח) לאותו סוג של כתבה. והם משלמים כמו שעון, שוטף+30. לא צריך לנדנד והכסף מגיע לבנק.

    מעריב. הם עושים הכל כדי לא לשלם, אם שלחת מיוזמתך יגידו לך גם שהם לא הזמינו וינסו בטענה זו להתחמק מתשלום. המדיניות שלהם היא לנסות לא לשלם בכל מחיר. הם גם מתמקחים על המחיר אחרי שסיכמת וקשה מאוד להשיג את הכסף. הם גם מנסים לא להעסיק פרילנסרים ככל האפשר.

    בקיצור, אם אתם יכולים לכתוב בידיעות, עדיף. הארץ עוד איכשהו נסבל אבל תתרחקו ממעריב. על עיתונים אחרים איני יודע.

    ואני לא מזדהה בשמי כי אם יידעו מי אני אני שרוף לגמרי. ככה זה עובד עם זכויות פרילנסרים.

  16. עוד

    וכמי שמכיר המון פרילנסרים בעיתונות

    המצב הוא כזה.

    הארץ משלם אחרי טלפונים של כמה חודשים, משלם רע ואם אתה לא מתעקש הםא לא משלמים, אבל אם אתה מתעקש הם כן משלמים. השאלה היא כמה אפשר לנדנד בשביל 300 שח לכתבה.

    ידיעות אחרונות משלמים בסדר (בין 500 ל 1000 שח) לאותו סוג של כתבה. והם משלמים כמו שעון, שוטף+30. לא צריך לנדנד והכסף מגיע לבנק.

    מעריב. הם עושים הכל כדי לא לשלם, אם שלחת מיוזמתך יגידו לך גם שהם לא הזמינו וינסו בטענה זו להתחמק מתשלום. המדיניות שלהם היא לנסות לא לשלם בכל מחיר. הם גם מתמקחים על המחיר אחרי שסיכמת וקשה מאוד להשיג את הכסף. הם גם מנסים לא להעסיק פרילנסרים ככל האפשר.

    בקיצור, אם אתם יכולים לכתוב בידיעות, עדיף. הארץ עוד איכשהו נסבל אבל תתרחקו ממעריב. על עיתונים אחרים איני יודע.

    ואני לא מזדהה בשמי כי אם יידעו מי אני אני שרוף לגמרי. ככה זה עובד עם זכויות פרילנסרים.

  17. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כן. האיש שכתוב לו על הפרצוף גמישות ניהולית, שלמתחרה עם פלוצקר על ליחוך העכוז של בעלי ההון, הוא

    untouchable.

    אי אפשר להעיף אותו, לעולם, בזכות אותה עבודה מאורגנת, שהיתה קיימת פעם, ושהוא מטיף נגדה

  18. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כן. האיש שכתוב לו על הפרצוף גמישות ניהולית, שלמתחרה עם פלוצקר על ליחוך העכוז של בעלי ההון, הוא

    untouchable.

    אי אפשר להעיף אותו, לעולם, בזכות אותה עבודה מאורגנת, שהיתה קיימת פעם, ושהוא מטיף נגדה

  19. אמיר

    שוקן אחראי לפגיעה אנושה בחופש הביטוי?
    לא נראה לי… הארץ הוא עיתון פלורליסטי בהרבה ממעריב וידיעות, הן בתחומי הסיקור והן במגון הדיעות.
    אולי הכוונה היא לחופש ההתאגדות?

  20. אמיר

    שוקן אחראי לפגיעה אנושה בחופש הביטוי?
    לא נראה לי… הארץ הוא עיתון פלורליסטי בהרבה ממעריב וידיעות, הן בתחומי הסיקור והן במגון הדיעות.
    אולי הכוונה היא לחופש ההתאגדות?

  21. ירדנה אלון

    ליוסי תודה על האינפורמציה שהבאת, אם עד עכשיו היו לי תחושות בטן לא מבוססות בקשר ל – "העיתון שחושב בשביל אנשים" , הרי שהוספת עוד נדבך לצורך שלי בעובדות בנות קיימא על מנת לבסס את תחושת הבטן.

  22. ירדנה אלון

    ליוסי תודה על האינפורמציה שהבאת, אם עד עכשיו היו לי תחושות בטן לא מבוססות בקשר ל – "העיתון שחושב בשביל אנשים" , הרי שהוספת עוד נדבך לצורך שלי בעובדות בנות קיימא על מנת לבסס את תחושת הבטן.

  23. טרזן

    אתה אומר שאם שטרסלר יוכל להוריש את מעמדו לצאצאיו, "אבטל מיידית המנוי שלי בעתון". ובכן, שטרסלר לא יוכל להוריש את תפקידו לצאצאיו, אבל שוקן כידוע ירש את העתון מאבא שלו (גרשום), שבעצמו קיבל את הכל מאבא שלו (זלמן).
    בחברות "המאורגנות" יש אמנם נפוטיזם, והוא רעה חולה, אבל זה המצב רק אצל עובדים "פשוטים". לעומת זאת, אצל אספני האמנות הללו (שוקן, שטראוס, ורטהיימר, ודומיהם), זה לא נפוטיזם כלל.
    בקיצר, דוד, אתה יכול להפסיק את המינוי. אני עשיתי זאת, ותאמין לי הכולסטרול ירד לי פלאים. אני עדין מציץ מדי פעם בגדעון לוי או רותי סיני באינטרנט, אתה בודאי תמצא שם את דה-מרקר…

  24. טרזן

    אתה אומר שאם שטרסלר יוכל להוריש את מעמדו לצאצאיו, "אבטל מיידית המנוי שלי בעתון". ובכן, שטרסלר לא יוכל להוריש את תפקידו לצאצאיו, אבל שוקן כידוע ירש את העתון מאבא שלו (גרשום), שבעצמו קיבל את הכל מאבא שלו (זלמן).
    בחברות "המאורגנות" יש אמנם נפוטיזם, והוא רעה חולה, אבל זה המצב רק אצל עובדים "פשוטים". לעומת זאת, אצל אספני האמנות הללו (שוקן, שטראוס, ורטהיימר, ודומיהם), זה לא נפוטיזם כלל.
    בקיצר, דוד, אתה יכול להפסיק את המינוי. אני עשיתי זאת, ותאמין לי הכולסטרול ירד לי פלאים. אני עדין מציץ מדי פעם בגדעון לוי או רותי סיני באינטרנט, אתה בודאי תמצא שם את דה-מרקר…

  25. אביעד

    מצד אחד, העיתון היחיד שבאמת יש בו משהו לקרוא.
    מצד שני, חלק מאד גדול ממה שיש לקרוא מעלה את הסעיף. את דה מארקר אני כבר משליך ישר לסל למיחזור בלי להסתכל אפילו.
    התגובה לניסיונות ההתאגדות באמת מבישה. אולי בכל זאת כדאי לשקול מחדש…
    ולהמשיך לחכות שיקום פה עיתון עם ראיית עולם כלכלית ראויה, שגם מתייחס לעובדיו בכבוד

  26. אביעד

    מצד אחד, העיתון היחיד שבאמת יש בו משהו לקרוא.
    מצד שני, חלק מאד גדול ממה שיש לקרוא מעלה את הסעיף. את דה מארקר אני כבר משליך ישר לסל למיחזור בלי להסתכל אפילו.
    התגובה לניסיונות ההתאגדות באמת מבישה. אולי בכל זאת כדאי לשקול מחדש…
    ולהמשיך לחכות שיקום פה עיתון עם ראיית עולם כלכלית ראויה, שגם מתייחס לעובדיו בכבוד

  27. עמי וטורי

    ועד עיתונאי ומגיהי הארץ, ועד עובדי המרכז הלוגיסטי של חברת קסטרו בצריפין, ועד בבית קפה גדול באיזור ת"א, ועד השומרים באוניברסיטה העברית, ועד השומרים בבית חולים קפלן, ועד השומרים בפקולטה לחקלאות ברחובות, ועוד קבוצות עובדים בשלבים שונים של התארגנות (חלקן חשאיות) אינם מקרה. הם תוצאת פעולתה הברוכה של התוכנית של איתי סבירסקי במסגרת הקליניקה למשפט ורווחה באוניברסיטת ת"א, פעולתם של פעילים שמסייעים ועובדים המסתכנים למען עמיתיהם בעבודה. יותר ויותר עובדים מבינים שזכויות וצדק לא צריך לבקש, צריך לתבוע! המעסיקים לעומתם חיים עדיין בתחושה של 'אני ואפסי עוד'.
    התאגדות היא המערכה החשובה באמת. המערכה שמשנה מציאות של עושק וניצול למציאות של קצת פחות עושק וניצול. לכן אין מעשה יותר "פוליטי" במובן הנכון של המילה מהתארגנות עובדים. אותה פעולה שמנסה ומצליחה לקחת מבעלי הכוח האמיתיים בחברה חלק מכוחם. זאת גם הסיבה לאלימות, האיומים וההפחדה שחווים מארגני העובדים כמעט בכל מקום. מצד שני התמורה מהתארגנות עובדים מוצלחת משמעותית יותר מזו של כל העצומות סתמיות, מבצעי הצדקה או שיחרור קיטור ברשת.

  28. עמי וטורי

    ועד עיתונאי ומגיהי הארץ, ועד עובדי המרכז הלוגיסטי של חברת קסטרו בצריפין, ועד בבית קפה גדול באיזור ת"א, ועד השומרים באוניברסיטה העברית, ועד השומרים בבית חולים קפלן, ועד השומרים בפקולטה לחקלאות ברחובות, ועוד קבוצות עובדים בשלבים שונים של התארגנות (חלקן חשאיות) אינם מקרה. הם תוצאת פעולתה הברוכה של התוכנית של איתי סבירסקי במסגרת הקליניקה למשפט ורווחה באוניברסיטת ת"א, פעולתם של פעילים שמסייעים ועובדים המסתכנים למען עמיתיהם בעבודה. יותר ויותר עובדים מבינים שזכויות וצדק לא צריך לבקש, צריך לתבוע! המעסיקים לעומתם חיים עדיין בתחושה של 'אני ואפסי עוד'.
    התאגדות היא המערכה החשובה באמת. המערכה שמשנה מציאות של עושק וניצול למציאות של קצת פחות עושק וניצול. לכן אין מעשה יותר "פוליטי" במובן הנכון של המילה מהתארגנות עובדים. אותה פעולה שמנסה ומצליחה לקחת מבעלי הכוח האמיתיים בחברה חלק מכוחם. זאת גם הסיבה לאלימות, האיומים וההפחדה שחווים מארגני העובדים כמעט בכל מקום. מצד שני התמורה מהתארגנות עובדים מוצלחת משמעותית יותר מזו של כל העצומות סתמיות, מבצעי הצדקה או שיחרור קיטור ברשת.

  29. סמי ארגון

    מצטער, אך תגובתך המלגלגת-נעלבת כלל לא מובנת לי. מילא, העיקר שהיא מובנת לך !
    אני כתבתי מתוך הזדהות סולידרית עם עובדי העתון, ואיני אומר זאת כדי מתוך הצטדקות או התנצלות.

  30. סמי ארגון

    מצטער, אך תגובתך המלגלגת-נעלבת כלל לא מובנת לי. מילא, העיקר שהיא מובנת לך !
    אני כתבתי מתוך הזדהות סולידרית עם עובדי העתון, ואיני אומר זאת כדי מתוך הצטדקות או התנצלות.

  31. יהודית קנולר

    עמוס שוקן הסביר לעיתונאים המנסים להתאגד, שלא עוד. הוא עבר את זה כבר בעבר וכיום יש לו יותר עיתונאים והם הרבה יותר מוצלחים. זו לא קשה להחזיק פי שלושה עיתונאים אם משלמים להם שליש משכורת. באשר ליכולות של היום זה עניין של טעם ודברים השתנו. אין לי ספק כי בני דורי שעבדו בעיתון היו מאד נאמנים וסברו כי כאשר הם יהיו גדולים הם יהפכו מכתבים, לכותבי מאמרים וייצאו לפנסיה מהעיתון. חלקם היו מוצלחים יותר וחלקם היו אולי פחות, אבל כולם נשאו את העתון על כתפיהם ותרמו לשמו הטוב וזאת אני אומרת באחריות.

    ולסמי ארגון, שאני זוכרת אותו כמגיב פעיל מימי ב"הארץ", אל תוותר על המנוי. לא בגלל העיתונאים, אלא בגלל ש"הארץ" עדיין, למרות הכל, העיתון הטוב ביותר בארץ. הליבראלי ביותר. אם עמוס בעייתי כמעסיק, תשאיר לעיתונאים שלו לנהל את המאבק – הם בדרך הנכונה.

  32. יהודית קנולר

    עמוס שוקן הסביר לעיתונאים המנסים להתאגד, שלא עוד. הוא עבר את זה כבר בעבר וכיום יש לו יותר עיתונאים והם הרבה יותר מוצלחים. זו לא קשה להחזיק פי שלושה עיתונאים אם משלמים להם שליש משכורת. באשר ליכולות של היום זה עניין של טעם ודברים השתנו. אין לי ספק כי בני דורי שעבדו בעיתון היו מאד נאמנים וסברו כי כאשר הם יהיו גדולים הם יהפכו מכתבים, לכותבי מאמרים וייצאו לפנסיה מהעיתון. חלקם היו מוצלחים יותר וחלקם היו אולי פחות, אבל כולם נשאו את העתון על כתפיהם ותרמו לשמו הטוב וזאת אני אומרת באחריות.

    ולסמי ארגון, שאני זוכרת אותו כמגיב פעיל מימי ב"הארץ", אל תוותר על המנוי. לא בגלל העיתונאים, אלא בגלל ש"הארץ" עדיין, למרות הכל, העיתון הטוב ביותר בארץ. הליבראלי ביותר. אם עמוס בעייתי כמעסיק, תשאיר לעיתונאים שלו לנהל את המאבק – הם בדרך הנכונה.

  33. עומר

    אין שום דבר לא לגיטימי באי הרצון של שוקן לנהל מו"מ עם עובדים באופן קולקטיווי. זו עדיין מדינה חופשית שלא כופים על אנשים "מחשבות נכונות". החוק נותן הגנה לא רעה על עובדים שמנסים להתאגד, ובסופו של דבר, אם עובדי הארץ יתאגדו או לא תלוי בעיקר בהאם ובעד כמה הם רוצים איגוד מקצועי בהארץ.

  34. עומר

    אין שום דבר לא לגיטימי באי הרצון של שוקן לנהל מו"מ עם עובדים באופן קולקטיווי. זו עדיין מדינה חופשית שלא כופים על אנשים "מחשבות נכונות". החוק נותן הגנה לא רעה על עובדים שמנסים להתאגד, ובסופו של דבר, אם עובדי הארץ יתאגדו או לא תלוי בעיקר בהאם ובעד כמה הם רוצים איגוד מקצועי בהארץ.