על "תוגת החינוך הציבורי בישראל"

שירה אוחיון

כתבה מדכאת של אור קשתי ב"הארץ" על "תוגת החינוך הציבורי: בין הפרטה להתפרקות" המתארת את מצבו העגום של החינוך בישראל .

לפני כחמש שנים, בימים שטרם ועדת דוברת הידועה לשמצה, פרסמתי רשימה תחת הכותרת:

"מורות בישראל שק חבטות לאומי" . הרשימה עסקה בהידרדרות מעמדן של המורות בישראל ובהפקרת החינוך הממלכתי לכוחות השוק.  

גורם מתוך משרד החינוך לחש לי שהמאמר הגיע לשולחנה של לימור לבנת ומן הסתם יחד עם התבטאויות נוספות שלי בעיתונות נגד השרה, תרם לקיצור הקריירה המפוארת שלי כמורה. לפני שנתיים הועזבתי ממערכת החינוך ועל כך תבוא ללימור לבנת הברכה והתודה. לא עוד דיכאון קליני, השפלה יומיומית, תסכול, צרידות בגרון וחשיפה מסוכנת להשפעות המסרטנות של הלוח והגירים!

לשמחתי הרבה,  במסגרת תפקידי היום אני נפגשת עם תלמידים מהצד היותר חיובי של המערכת. אני רואה אותם בהיכלי התרבות נהנים, מוחאים כפיים וקשובים למוזיקה ולתיאטרון שאנו מגישים. אני רואה את הקולגות לשעבר שלי, המורות נושמות לרווחה באולם על שעת חסד ללא "בעיות משמעת" ומאבק חסר תוחלת במערכת שלא מעניקה להן גיבוי.  

לצערי הרב, אני עדיין אני נתקלת בחוליי המערכת כהורה. השנה עולה בני לכתה ג`. 6 מקצועות הוא ילמד השנה: עברית  חשבון, אנגלית, מדעים, מולדת וספרות. במסגרת ההכנות לשנת הלימודים קניתי לו 20 ספרים. מתוכם 7 ספרים בחשבון- כולם של אותה הוצאת ספרים. מדוע לעזאזל ילד בכיתה ג` צריך 7 ספרים בחשבון? האם לא ניתן היה לאגד את כל הספרים לספר חשבון אחד כמו שהיה בעידן התמימות של ילדותנו? או לחילופין, בעידן האינטרנט והמחשבים אפשר הרי להעלות את כל התרגילים בחשבון על הרשת ולחסוך בכריתת עצים מיותרת ובמשקל עודף על כתפי בני הצעיר. מדוע אני צריכה לשלם כל כך הרבה על קומבינה של משרד החינוך עם הוצאת ספרים זו או אחרת? מדוע כל שנה יוצאת מהדורה חדשה של ספר התורה בו הוא לומד? מה כבר השתנה בתנ"ך באלפיים השנים האחרונות??  על כל הציוד הממותג שעולה הון תועפות אין מה לדבר. אני משתדלת לחנך את בני לצניעות ולנונקונפורמיות, למרות שברור לי שהוא נתון תחת לחץ חברתי גדול בעניין המותגים.

אצלי כמורה להיסטוריה וללימודי חברה בביה"ס "קדמה" בת"א לא היו בכלל ספרי לימוד. היו ספרים רבים בספריה, היו סרטים ומחשבים אונליין, היו עבודות חקר ולמידה חוויתית בשטח. ההיסטוריה נלמדה ממקורות ראשוניים ורק אח"כ ניגשו התלמידים בביקורתיות למקורות המשניים והממסדיים. במתמטיקה נתנו לילדים להגיע לנוסחאות בעצמם ולחבר תרגילים לבד. ספר הוא רק מדיום אחד ללימוד והוא מדיום, שעלול לסגור את החשיבה.

המחקר המתקדם בחינוך ועמו תיאוריות המדברות על אינטליגנציות שונות, הוראה דיאלוגית והכוונה עצמית בלמידה אינם חורגים מגבולות מגדלי השן של בתי הספר לחינוך באקדמיה. גם העידן המידעי פסח על מערכת החינוך הישראלית. או לפחות על זו הקונבנציונאלית כגון זו שבה לומד בני באשדוד. בביה"ס תיכון באזור המרכז בו לימדתי לפני ארבע שנים היו 1700 תלמידים ושני חדרי מחשבים בלבד בהם לימדו שיעורי מחשב בעיקר.

מערכת החינוך בישראל עדיין חשוכה ולא משכילה ואפילו על עידן האורות של המאה ה-18 היא דילגה. פה ושם יש אורות וניצוצות, אבל לרוב הם שמורים לאותם בעלי יכולת שיכולים להרשות לעצמם לעמוד בתשלומים הגבוהים של בתי הספר הייחודיים והנאורים למיניהם.

אני על המערכת לא סומכת. מעניקה לבני חינוך משלים בבית. חושפת אותו למגוון של אמנויות ותרבויות, לערכים הומניסטים ופמיניסטים, לחשיבה ביקורתית ולא פחות חשוב- מלמדת אותו ערבית מכתה א`. 

על החזון החינוכי שלי: "חינוך פמיניסטי ורב תרבותי- חינוך אחר" לא ויתרתי אבל ברור לי שהוא עשוי להתממש רק לאחר שתהיה פה מהפכה חברתית וכלכלית שתחזיר את השלטון במדינה לידי האזרחים ותשלח את כל העמותות הצדקניות והתורמים בעלי הכוונות הטובות הביתה.                 .

שירה אוחיון. ממייסדות ביה"ס קדמה בת"א. כיום מנהלת המחלקה החינוכית של התזמורת האנדלוסית הישראלית.  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דב בינדר

    יש בישראל שני סוגי חינוך ציבורי,אחד לתושבי המקומות היותר עשירים שיכולים לממן לילדיהם שיעורי העשרה ואחד לתושבי האיזורים הפחות עשירים שאינם יכולים להרשות זאת לעצמם,הפתרון הנכון והצודק הוא שהמדינה תממן את כל החינוך ובצורה שווה לכולם ואיסור על חינוך נוסף שלא ע"ח המדינה,בנוסף יש לשלוח מורים ברמה יותר גבוהה למקומות הבעייתיים אבל לשם כך יש לשלם למורים משכורות שאפשר להתפרנס מהם כי היום מורה מתחילה מקבלת משכורת בושה בתוספת השלמת הכנסה,וזה לא רק שכר בושה אלא ניצול המורה בצורה מחפירה,מנצלים את המורים לא פחות מאשר את עובדי חברות השמירה וכ"א אלא שכאן המנצל הוא המדינה,אותה המדינה שאמורה למנוע ניצול כזה.

  2. דב בינדר

    יש בישראל שני סוגי חינוך ציבורי,אחד לתושבי המקומות היותר עשירים שיכולים לממן לילדיהם שיעורי העשרה ואחד לתושבי האיזורים הפחות עשירים שאינם יכולים להרשות זאת לעצמם,הפתרון הנכון והצודק הוא שהמדינה תממן את כל החינוך ובצורה שווה לכולם ואיסור על חינוך נוסף שלא ע"ח המדינה,בנוסף יש לשלוח מורים ברמה יותר גבוהה למקומות הבעייתיים אבל לשם כך יש לשלם למורים משכורות שאפשר להתפרנס מהם כי היום מורה מתחילה מקבלת משכורת בושה בתוספת השלמת הכנסה,וזה לא רק שכר בושה אלא ניצול המורה בצורה מחפירה,מנצלים את המורים לא פחות מאשר את עובדי חברות השמירה וכ"א אלא שכאן המנצל הוא המדינה,אותה המדינה שאמורה למנוע ניצול כזה.

  3. שוש

    התרגשתי לקרוא אותך, את נשמעת לי מורה שהייתי מאושרת שתלמד את ילדי ואותי. יש לי הרבה מילים חמות לאמר על מערכת החינוך היסודי באשדוד, בה גדלתי. למדתי 4 שנים בבית-ספר גאולים בעיר ושנתים בבית ספר הדר.

    המורות בגאולים היו האליטה של העיר, אני מתארת לי שלא תאהבי את הביטוי – לא הן לא היו רק אשכנזיות. מורות מרשימות וגאות עם קול חזק וחודר שעד היום אני זוכרת. כל יום עם המחנכת היקרה שושנה ברק נפתח בשירה בקול – כמה פשוט וחכם.
    בבית ספר הדר הונהגו שיטות לימוד בקבוצות כשהמורה מדלגת בין קבוצה לקבוצה, שם גם עברה המערכת לשש שנים בלבד ואני מניחה שהחלה אינפלצית השיטות והתמורות – אבל עדין אהבנו את בית הספר. השבר והנפילה חלו במעבר לתיכון – כיתות ענקיות, מטחנת בשר וציונים ובעיקר מפגש עם מורים כבויים ושבעי אכזבות שמשקפים לתלמידים תבוסתנות ובינוניות.

    מסכימה איתך שהכל מתחיל ונגמר במורים, בסביבת העבודה שלהם ובאור בעינים שלהם שיכתיב אם יהיה דיאלוג מכבד בכיתה או שוק. בעצם שוק זה אחלה מקום – זירת התגוששות.

  4. שוש

    התרגשתי לקרוא אותך, את נשמעת לי מורה שהייתי מאושרת שתלמד את ילדי ואותי. יש לי הרבה מילים חמות לאמר על מערכת החינוך היסודי באשדוד, בה גדלתי. למדתי 4 שנים בבית-ספר גאולים בעיר ושנתים בבית ספר הדר.

    המורות בגאולים היו האליטה של העיר, אני מתארת לי שלא תאהבי את הביטוי – לא הן לא היו רק אשכנזיות. מורות מרשימות וגאות עם קול חזק וחודר שעד היום אני זוכרת. כל יום עם המחנכת היקרה שושנה ברק נפתח בשירה בקול – כמה פשוט וחכם.
    בבית ספר הדר הונהגו שיטות לימוד בקבוצות כשהמורה מדלגת בין קבוצה לקבוצה, שם גם עברה המערכת לשש שנים בלבד ואני מניחה שהחלה אינפלצית השיטות והתמורות – אבל עדין אהבנו את בית הספר. השבר והנפילה חלו במעבר לתיכון – כיתות ענקיות, מטחנת בשר וציונים ובעיקר מפגש עם מורים כבויים ושבעי אכזבות שמשקפים לתלמידים תבוסתנות ובינוניות.

    מסכימה איתך שהכל מתחיל ונגמר במורים, בסביבת העבודה שלהם ובאור בעינים שלהם שיכתיב אם יהיה דיאלוג מכבד בכיתה או שוק. בעצם שוק זה אחלה מקום – זירת התגוששות.

  5. איציק ש.

    עידן האורות היה במאה ה-18 .

  6. איציק ש.

    עידן האורות היה במאה ה-18 .

  7. סמי ארגון

    אני יכול להזדהות עמך בכל המעברים האישיים שעברת במסגרת ההוראה והחינוך הישראלי: ראשית, כתלמיד בשנות השישים – אני רק יכול להתגעגע לחינוך של אז: – כבודו של המורה, רמת הלימודים, סעודה בחדר האוכל עם ברכת המזון והפרק היומי וכו'. עבור לשנות ה-80 לערך, עת היו בנותי בבית הספר, עוד נותרו גחלים מתקופה זו. באותם זמנים אפשר היה להתחנך לאורם של מורים – להיסטוריה ולמקצועות אחרים – כמוך, כדמותך. מורים יצירתיים, מקוריים. אחר, החלו הנגיסות הקשות במסגרת החינוך, לאחר הרנסנס הקצר של רבין ושריד: פיטורין, שחיקת שכר, התנכלות למורים/ות כפי שאת עברת. כמוך אני חרד לרמת החינוך כיום ולעתידו. אולם, איני חושב שיש להמתין למהפכה החברתית-כלכלית, אשר לה, את ואני ואחרים מייחלים. מהפכה צריכה להתחולל ראשית במערכת החינוך.
    איני בא לצבוע בורוד את העבר: גם אז זכורות לי שביתות-מורים ממושכות עם מאבקי שכר, וגם היום ישנם מורים רבים
    שמסורים בכל מאודם ומרצם בנסיון לפצות על המערכת הקורסת. שחיקת מעמדו ושכרו של המורה הוא תהליך ממושך, הדרגתי ומעצבן, וכיום אני יכול להבין כל הורה שחושש לשלוח את ילדו לבית-הספר.

    מה ניתן לעשות? ראשית, חובה להעלות את שכר המורים. בסקר שנעשה השנה על "השכר השנתי של מורים בעממי לאחר 15 שנות ותק" ב-25 מדינות בעולם, נמצאה ישראל במקום… ה-22 (כ-16 אלף במונחים דולריים) לעומת נאמר, לוקסומבורג במקום ה-1 (כ-63 אלף) , אך ברוך השם לפני פולין, האחרונה (כ-10 אלף). ממש מדכא.
    העניין הוא, שאין הכלכלה הישראלית בגרעון וכי יש רזרוות עתק באוצר הממשלה שאינן מנוצלות, וודאי לא מיועדות לחינוך. גם שרת החינוך, שתקוות גדולות נתלו עליה הולכות ומתגלות, לצערי, כתקוות שווא. רק ביום שישי האחרון יצאה השרה בהכרזה דרמטית לדאוג לבגרות עד גיל 30 . מה טעם, אימרו לי, להשקיע בבני העשרים פלוס, כאשר מצבם החינוכי של ילדי העשרה מינוס הוא במינוס מתמשך? אז מה ניתן לעשות? וועד ההורים הארצי יצא בקריאה להורים שלא לשלוח את ילדיהם לבית-הספר עד שלא יחול שם מפנה רציני. רעיון מצוין, אך בלתי ראלי. שכן, כמה הורים יכולים להרשות לעצמם להשבית את ילדיהם ולהיעדר מעבודה, או לשנות אורחות ומסגרות. כמה יכולים לעמוד בזה. רק העשירים, כמובן. יתכן כי אפשר יהיה לארגן שביתות הורים כאלה כל פעם במקום אחר, כאשר וועדי המקום צריכים לדאוג לחלופות זמניות: יתכן כי אפשר יהיה לארגן הפגנות הורים בכל עיר ועיר כדי לעורר דעת קהל ולאלץ את הממשלה לעשייה. אולם, לשם כך צריך לקום וועד הורים חזק, החלטי, מגובש ואמיץ. האם יש מתנדבים בעם?
    אפשר לצאת בפנייה נרגשת לכל המבוגרים והפחות-מבוגרים שביננו, מן הפנסיונרים ועד הצעירים האיכפתיים, שייצאו להתנדב בבתי הספר ולתרום את הידע שלהם, נסיונם ויכולתם האינטלקטואלית והחברתית. אך גם לשם כך דרושות התארגנות, יזמה ונחישות שאיני יודע מאין ניתן לקחתן.

  8. סמי ארגון

    אני יכול להזדהות עמך בכל המעברים האישיים שעברת במסגרת ההוראה והחינוך הישראלי: ראשית, כתלמיד בשנות השישים – אני רק יכול להתגעגע לחינוך של אז: – כבודו של המורה, רמת הלימודים, סעודה בחדר האוכל עם ברכת המזון והפרק היומי וכו'. עבור לשנות ה-80 לערך, עת היו בנותי בבית הספר, עוד נותרו גחלים מתקופה זו. באותם זמנים אפשר היה להתחנך לאורם של מורים – להיסטוריה ולמקצועות אחרים – כמוך, כדמותך. מורים יצירתיים, מקוריים. אחר, החלו הנגיסות הקשות במסגרת החינוך, לאחר הרנסנס הקצר של רבין ושריד: פיטורין, שחיקת שכר, התנכלות למורים/ות כפי שאת עברת. כמוך אני חרד לרמת החינוך כיום ולעתידו. אולם, איני חושב שיש להמתין למהפכה החברתית-כלכלית, אשר לה, את ואני ואחרים מייחלים. מהפכה צריכה להתחולל ראשית במערכת החינוך.
    איני בא לצבוע בורוד את העבר: גם אז זכורות לי שביתות-מורים ממושכות עם מאבקי שכר, וגם היום ישנם מורים רבים
    שמסורים בכל מאודם ומרצם בנסיון לפצות על המערכת הקורסת. שחיקת מעמדו ושכרו של המורה הוא תהליך ממושך, הדרגתי ומעצבן, וכיום אני יכול להבין כל הורה שחושש לשלוח את ילדו לבית-הספר.

    מה ניתן לעשות? ראשית, חובה להעלות את שכר המורים. בסקר שנעשה השנה על "השכר השנתי של מורים בעממי לאחר 15 שנות ותק" ב-25 מדינות בעולם, נמצאה ישראל במקום… ה-22 (כ-16 אלף במונחים דולריים) לעומת נאמר, לוקסומבורג במקום ה-1 (כ-63 אלף) , אך ברוך השם לפני פולין, האחרונה (כ-10 אלף). ממש מדכא.
    העניין הוא, שאין הכלכלה הישראלית בגרעון וכי יש רזרוות עתק באוצר הממשלה שאינן מנוצלות, וודאי לא מיועדות לחינוך. גם שרת החינוך, שתקוות גדולות נתלו עליה הולכות ומתגלות, לצערי, כתקוות שווא. רק ביום שישי האחרון יצאה השרה בהכרזה דרמטית לדאוג לבגרות עד גיל 30 . מה טעם, אימרו לי, להשקיע בבני העשרים פלוס, כאשר מצבם החינוכי של ילדי העשרה מינוס הוא במינוס מתמשך? אז מה ניתן לעשות? וועד ההורים הארצי יצא בקריאה להורים שלא לשלוח את ילדיהם לבית-הספר עד שלא יחול שם מפנה רציני. רעיון מצוין, אך בלתי ראלי. שכן, כמה הורים יכולים להרשות לעצמם להשבית את ילדיהם ולהיעדר מעבודה, או לשנות אורחות ומסגרות. כמה יכולים לעמוד בזה. רק העשירים, כמובן. יתכן כי אפשר יהיה לארגן שביתות הורים כאלה כל פעם במקום אחר, כאשר וועדי המקום צריכים לדאוג לחלופות זמניות: יתכן כי אפשר יהיה לארגן הפגנות הורים בכל עיר ועיר כדי לעורר דעת קהל ולאלץ את הממשלה לעשייה. אולם, לשם כך צריך לקום וועד הורים חזק, החלטי, מגובש ואמיץ. האם יש מתנדבים בעם?
    אפשר לצאת בפנייה נרגשת לכל המבוגרים והפחות-מבוגרים שביננו, מן הפנסיונרים ועד הצעירים האיכפתיים, שייצאו להתנדב בבתי הספר ולתרום את הידע שלהם, נסיונם ויכולתם האינטלקטואלית והחברתית. אך גם לשם כך דרושות התארגנות, יזמה ונחישות שאיני יודע מאין ניתן לקחתן.

  9. ואקנין שלום

    הייתי דורש מהעשירון העליון לשלם עבור האישפוז של ילדיהם במוסדות הלימוד הקיימים.מאחר וזה לא הקניית לימודים.חינוך.אלא תחרות להנאת הוריהם בגידול המפלצות לדורות הבאים שישמרו על הנכסים כמו שועלים .אולם מניסיוני אני למד שנציגי העשירון העליון במימסד הקיים ידאגו לחוקק חוקים שיכסו על הוצאותיהם מכיסו הכמעט רק של המוחלש שימצא את עצמו על ספסל בפארק.ולך שירה לקחו את המישרה אבל את העט הכותבת לעולם לא יקחו ממך תודה על כתיבתך.

  10. ואקנין שלום

    הייתי דורש מהעשירון העליון לשלם עבור האישפוז של ילדיהם במוסדות הלימוד הקיימים.מאחר וזה לא הקניית לימודים.חינוך.אלא תחרות להנאת הוריהם בגידול המפלצות לדורות הבאים שישמרו על הנכסים כמו שועלים .אולם מניסיוני אני למד שנציגי העשירון העליון במימסד הקיים ידאגו לחוקק חוקים שיכסו על הוצאותיהם מכיסו הכמעט רק של המוחלש שימצא את עצמו על ספסל בפארק.ולך שירה לקחו את המישרה אבל את העט הכותבת לעולם לא יקחו ממך תודה על כתיבתך.

  11. מחנך צעיר

    מעבר לבעיית מעמד המורה אחד הבעיות המרכזיות שישנן היא מרכזיותן של מבחני הבגרות בעולם בית הספר.
    למעשה זו המטרה המרכזית של מערכת החינוך בימינו, על כל המשתמע מכך.
    אני מצרף קישור עם הצעה מעניינת לפתרון מסויים של בעיה זו.

    http://hemy.blogli.co.il/archives/3

  12. מחנך צעיר

    מעבר לבעיית מעמד המורה אחד הבעיות המרכזיות שישנן היא מרכזיותן של מבחני הבגרות בעולם בית הספר.
    למעשה זו המטרה המרכזית של מערכת החינוך בימינו, על כל המשתמע מכך.
    אני מצרף קישור עם הצעה מעניינת לפתרון מסויים של בעיה זו.

    http://hemy.blogli.co.il/archives/3

  13. שור

    כיום מערכת החינוך היא ריכוזית,
    התוצאה היא בינוניות ===> ישראל בסוף מבחני פיזה בעולם.

    ילדים להורים עשירים מסתדרים (שיעורים פרטיים, תשלומי הורים, בי"ס "ייחודיים"),,
    ילדים להורים עניים לא מסתדרים,
    התוצאה היא פער חינוכי ענק ====> ישראל מובילה בפערי חינוך במבחני פיזה.

    ביזוריות המערכת כך שהממשלה תפקח ותממן ,,
    אבל בי"ס יהיו יותר חופשיים-אוטונומיים בבעלות לא ממשלתית
    תביא לשיפור הישגי המערכת ולהקטנת הפערים הענקיים בין עניים לעשירים.

    שור

  14. שור

    כיום מערכת החינוך היא ריכוזית,
    התוצאה היא בינוניות ===> ישראל בסוף מבחני פיזה בעולם.

    ילדים להורים עשירים מסתדרים (שיעורים פרטיים, תשלומי הורים, בי"ס "ייחודיים"),,
    ילדים להורים עניים לא מסתדרים,
    התוצאה היא פער חינוכי ענק ====> ישראל מובילה בפערי חינוך במבחני פיזה.

    ביזוריות המערכת כך שהממשלה תפקח ותממן ,,
    אבל בי"ס יהיו יותר חופשיים-אוטונומיים בבעלות לא ממשלתית
    תביא לשיפור הישגי המערכת ולהקטנת הפערים הענקיים בין עניים לעשירים.

    שור