מניעה ושכר מינימום

איציק ספורטא

משרד האוצר ומשרד החינוך הגישו, או יגישו, בקשה לצו שימנע את שביתת המורים, שכרגיל, מתוכננת ליום הראשון ללימודים. האוצר ומשרד החינוך מתרצים את בקשתם בחוסר רצונם של המורים לקבל את הרפורמה המופלאה המוצעת להם על ידי האוצר הנדיב ונספחיו במשרד החינוך.

בלי קשר לניהול ענייני המורים על ידי ארגון העובדים שלהם, שוכחים שמשנת 2001 לא חודש ההסכם הקיבוצי עימם. במקום מסודר מקיימים מו"מ על חידושו של הסכם לפני שפג תוקפו ולא 6 שנים אחרי. כמובן שמבחינה העובד הבודד ההסכם הישן ממשיך להתקיים, אבל זה אינו גורע מהזלזול של האוצר ומשרד החינוך בחשיבות החידוש של הסכם קיבוצי, והסכמים קיבוציים בכלל.

שיטת העבודה של מעסיקים היום, כולל המעסיק הציבורי, הוא הימנעות משיפור תנאי העובדים באופן סדיר באמצעות משא ומתן קיבוצי, ובכלל, ואז להציג רפורמה, כאילו, מרחיקת לכת, ולטעון שהבעיה היא עם העובדים שלא משתפים פעולה. כאשר אלו מכריזים על שביתה, קצרה הדרך לבית הדין לעבודה שבזמן האחרון מגביל באופן די קבוע את חרות השביתה.

משרד התמ"ת פרסם לאחרונה סקר שעסק בידע של עובדים לגבי שכר מינימום ורכיבי השכר שנכללים בו, לא תופתעו לשמוע שרוב העובדים אינם יודעים מהו השכר המגיע להם,71.8% מן העובדים בכלל ו-63.4% ממקבלי השכר הנמוך. כך נכתב: "אי תשלום שכר מינימום לעובד עשוי ללבוש פנים רבות: מעסיקים נוקטים במגוון שיטות בכדי להסוות את הפרתו של החוק מעיני העובדים ומעיני רשויות האכיפה. בין השיטות הנפוצות ניתן למנות הכללת רכיבים שאינם אמורים להיכלל בחישוב שכר המינימום, היעדר רישום או דיווח חסר של שעות בתלוש וכד`".

כמו כן נטען במסמך: "לאור הממצאים שנדונו ראוי לעלות מחדש את השאלה הדנה בתפיסה הבסיסית המאפיינת את מערכת אכיפת חוק שכר המינימום בישראל, לפיה האדם הוא "שומר הסף" של עצמו. ניכר כי לתפיסה זו אין אחיזה במציאות, שכן עולה בבירור כי האזרח הפשוט אינו מסוגל לעמוד במשימה זו. בכדי שיוכל להגן על עצמו עליו לדעת את החוק, דבר שעולה בבירור כי אינו מתקיים בפועל. אולם, תנאי הכרחי זה אינו תנאי מספיק, שכן מצאנו שגם אזרחים הסוברים שנעשתה לגביהם הפרה של הזכות לשכר מינימום, לא בהכרח יתריעו על כך.

היות ועולה בבירור כי ככל הנראה שכירים אינם יכולים לשמש "כשומרי סף" של עצמם, על הממשלה למלא חלל זה ולהגביר ביוזמתה את אכיפת חוק שכר מינימום, כך שאכן יתפקד כחוק מגן בפועל, ולא רק למראית עין".

הייתי מוסיף שגורם אכיפה חשוב ביותר הוא ארגון עובדים מתפקד שעומד על זכותו להסכם קיבוצי שאמור לא לאפשר עבריינות שכזאת. אבל במקומותינו הסכם קיבוצי נחשב לרעה חולה, ראו דבריו של הנאור באדם, שוקן, ודרך הפעולה של משרד האוצר.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. רון

    גם רוב המעסיקים (להוציא אולי אחד מן החשבים שלהם) אינם יודעים כמה הם משלמים [או: כמה העובד עולה לי].
    איש/ה במשרד החינוך אינו יודע/ת כמה מורים יש בבתי הספר, ולכן וודאי שאינם יודעים כמה כל מורה עולה להם.
    היה כדאי שכפי שישנם יועצי מס ועורכי דין שמטפלים בעניינים הכספיים של אנשים ומוסדות יהיה יועץ משכורות (כן, אפילו במסגרת אירגוני העובדים) שאליו יוכלו יחידים (וקבוצות) לפנות לייעוץ ושמירה על שכרם.

  2. רון

    גם רוב המעסיקים (להוציא אולי אחד מן החשבים שלהם) אינם יודעים כמה הם משלמים [או: כמה העובד עולה לי].
    איש/ה במשרד החינוך אינו יודע/ת כמה מורים יש בבתי הספר, ולכן וודאי שאינם יודעים כמה כל מורה עולה להם.
    היה כדאי שכפי שישנם יועצי מס ועורכי דין שמטפלים בעניינים הכספיים של אנשים ומוסדות יהיה יועץ משכורות (כן, אפילו במסגרת אירגוני העובדים) שאליו יוכלו יחידים (וקבוצות) לפנות לייעוץ ושמירה על שכרם.

  3. שמעון עשור

    הצמיחה בישראל והדרך שהיא מחלחלת אל הציבור העני, מזכירה את מה שאמר וודי אלן: "לעשות סקס בגיל 80 זה כמו להשחיל חוט לקוף המחט.

  4. שמעון עשור

    הצמיחה בישראל והדרך שהיא מחלחלת אל הציבור העני, מזכירה את מה שאמר וודי אלן: "לעשות סקס בגיל 80 זה כמו להשחיל חוט לקוף המחט.