שני מחקרים על שכר מינימום ודרוג אשראי

איציק ספורטא

אחד הנושאים שנמצא בויכוח מתמיד הוא השפעת שכר מינימום על תעסוקה. הנה שני מחקרים (ארוכים) מעניינים בנושא, המוצאים שהשפעת שכר מינימום על תעסוקה לא קיים. המחקר הראשון מנסה להסביר את הפער בממצאים בין מחקרים שנעשו בשווקי עבודה מקומיים (אין השפעה על תעסוקה) לעומת שוק העבודה בארה"ב בכלל (יש השפעה שלילית על תעסוקה) ומוצא שכאשר בוחנים בשיטת המחקר הנכונה מוצאים ששכר מינימום, אכן, אינו גורם לאבטלה. המחקר השני בוחן את השפעת שכר המינימום בסן פרנסיסקו על עובדי המסעדות, הן של אוכל מהיר והן של מסעדות ממש, ומוצא, שלא במפתיע, שאין השפעה של העלאת שכר המינימום ל-8.5 דולר ב-2004 ו-9.14 דולר ב-2007, על התעסוקה.

לכל מי שהתעניינה וגם לאלו שהתעניינו מרכז אדווה פרסם דברים על דרוג האשראי מקורותיו ומשמעותו וכיצד הוא משפיע על מדיניותה הכלכלית של ישראל. כולנו מדברים על התוצר וצמיחה בתוצר הנה סיכום קצר על המדד הזה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. Safkan

    Thank you for bringing to our attention these two researches. The one about minimum wages is a fine example of research (even if disputed on some points). However, the one regarding Credit Rating by Shlomo Svirski is an example of redundancy, conspiracy theorization and other bad things which I dare not write here. Svirski does not establish any real linkages or causality between his arguments. What we are left with is no more than just occasional data and information, often inaccurate, that show a very incomplete picture.

  2. Safkan

    Thank you for bringing to our attention these two researches. The one about minimum wages is a fine example of research (even if disputed on some points). However, the one regarding Credit Rating by Shlomo Svirski is an example of redundancy, conspiracy theorization and other bad things which I dare not write here. Svirski does not establish any real linkages or causality between his arguments. What we are left with is no more than just occasional data and information, often inaccurate, that show a very incomplete picture.

  3. שור

    שכר מינימום גבוה מדי ביחס לשכר הממוצע יביא להקטנת הביקוש לעבודה.
    לכן בכל העלאה של שכר מינימום יש לראות מה שיעור שכר המינימום החדש לעומת השכר הממוצע (שמשתנה מדי חודש בחודשו).
    העלאת שכר מינימום בהחלט תגדיל את היצע העבודה (מצד העובדים) כי מגדילה את הדיפרנציאל בין הכנסה לא מעבודה לבין הכנסה מעבודה. באותה מידה גם הקטנת קצבאות ילדים הגדילה בישראל את היצע העבודה, ואכן שיעור ההשתתפות בשוק העבודה גדל מרמה של כ- 54% בשנת 2002 לשיא של הזמנית בשנת 2007 – 56.6%,,,

    המצגת של אדווה מקיפה ונכונה בחלק הראשון והתיאורי של התפתחות חברות דירוג אשראי.
    המצגת אינה נכונה בכל הקשור למסקנות של אדווה, שלרובן אין כל בסיס.

    דירוג חברות דירוג אשראי עבור מדינות הם מחסום בפני פופוליזם ודמגוגיה של פוליטיקאים שמקדשים את ההווה על חשבון העתיד באופן הרפתקני על חשבון הדור הבא, לעיתים באופן שמסכן גם את ההווה (ראה ערך המשבר הפיננסי בארגנטינה).

    החוב הממוצע במדינות OECD הוא 59% מהתוצר, בניגוד לנאמר במצגת של אדווה.
    ראוי לציין כי בכל מדינות סקנדינביה יחס החוב הלאומי נמוך (או שווה) מהממוצע של מדינות ה- OECD –
    החוב באיסלנד הוא 27% מהתוצר.
    החוב בדנמרק (מדינה עם מדד ג'יני הכי נמוך בעולם) הוא 41% מהתוצר.
    החוב בפינלנד הוא 48% מהתוצר.
    החוב בנורבגיה הוא 51% מהתוצר.
    החוב בשבדיה הוא 59% מהתוצר.

    חבל שאדווה מתעלמים מהישגים החברתיים של מדינות סקנדינביה שיש ברובן עודף תקציבי בעיתות צמיחה, ולא גרעון.

    בממוצע הפנסיות בעולם המערבי גבוהות ובטוחות לעומת הפנסיות של העובד הישראלי,
    בכל מדינות המערב כספי הפנסיה מושקעים באג"ח שנסחרים בשוק ואין בהם אג"ח ייעודי.
    ולכן המסקנות של אדווה כאילו פנסיות מבוססות אג"ח ייעודי טובות יותר לפנסיונרים הן חסרות בסיס.

    יתרה מזאת, בשבדיה לא רק הפנסיות של העובדים מושקעים בשוק ההון (אג"ח ומניות) ומביאים לחלוקת הכנסות והון שיוויונית יותר, אלא גם כספי קרנות הביטוח הלאומי מושקעים בבורסה בשטוקהולם.
    דבר שלא קיים אף בארה"ב.
    למה זה טוב ?

    כי זה מגדיל את היצע הכסף העומד לפיתוח הכלכלה, ובעיקר מגדיל את שיוויוניות חלוקת ההכנסות וההון.
    במקום שמיליוני זרים יהיו הבעלים של טבע, אמדוקס וקומברס, עדיף שאלו יהיו מיליוני פנסיונרים ישראלים.

    שור

  4. שור

    שכר מינימום גבוה מדי ביחס לשכר הממוצע יביא להקטנת הביקוש לעבודה.
    לכן בכל העלאה של שכר מינימום יש לראות מה שיעור שכר המינימום החדש לעומת השכר הממוצע (שמשתנה מדי חודש בחודשו).
    העלאת שכר מינימום בהחלט תגדיל את היצע העבודה (מצד העובדים) כי מגדילה את הדיפרנציאל בין הכנסה לא מעבודה לבין הכנסה מעבודה. באותה מידה גם הקטנת קצבאות ילדים הגדילה בישראל את היצע העבודה, ואכן שיעור ההשתתפות בשוק העבודה גדל מרמה של כ- 54% בשנת 2002 לשיא של הזמנית בשנת 2007 – 56.6%,,,

    המצגת של אדווה מקיפה ונכונה בחלק הראשון והתיאורי של התפתחות חברות דירוג אשראי.
    המצגת אינה נכונה בכל הקשור למסקנות של אדווה, שלרובן אין כל בסיס.

    דירוג חברות דירוג אשראי עבור מדינות הם מחסום בפני פופוליזם ודמגוגיה של פוליטיקאים שמקדשים את ההווה על חשבון העתיד באופן הרפתקני על חשבון הדור הבא, לעיתים באופן שמסכן גם את ההווה (ראה ערך המשבר הפיננסי בארגנטינה).

    החוב הממוצע במדינות OECD הוא 59% מהתוצר, בניגוד לנאמר במצגת של אדווה.
    ראוי לציין כי בכל מדינות סקנדינביה יחס החוב הלאומי נמוך (או שווה) מהממוצע של מדינות ה- OECD –
    החוב באיסלנד הוא 27% מהתוצר.
    החוב בדנמרק (מדינה עם מדד ג'יני הכי נמוך בעולם) הוא 41% מהתוצר.
    החוב בפינלנד הוא 48% מהתוצר.
    החוב בנורבגיה הוא 51% מהתוצר.
    החוב בשבדיה הוא 59% מהתוצר.

    חבל שאדווה מתעלמים מהישגים החברתיים של מדינות סקנדינביה שיש ברובן עודף תקציבי בעיתות צמיחה, ולא גרעון.

    בממוצע הפנסיות בעולם המערבי גבוהות ובטוחות לעומת הפנסיות של העובד הישראלי,
    בכל מדינות המערב כספי הפנסיה מושקעים באג"ח שנסחרים בשוק ואין בהם אג"ח ייעודי.
    ולכן המסקנות של אדווה כאילו פנסיות מבוססות אג"ח ייעודי טובות יותר לפנסיונרים הן חסרות בסיס.

    יתרה מזאת, בשבדיה לא רק הפנסיות של העובדים מושקעים בשוק ההון (אג"ח ומניות) ומביאים לחלוקת הכנסות והון שיוויונית יותר, אלא גם כספי קרנות הביטוח הלאומי מושקעים בבורסה בשטוקהולם.
    דבר שלא קיים אף בארה"ב.
    למה זה טוב ?

    כי זה מגדיל את היצע הכסף העומד לפיתוח הכלכלה, ובעיקר מגדיל את שיוויוניות חלוקת ההכנסות וההון.
    במקום שמיליוני זרים יהיו הבעלים של טבע, אמדוקס וקומברס, עדיף שאלו יהיו מיליוני פנסיונרים ישראלים.

    שור