שלום כיתה א`, דיווח מחוץ לחדר המצב

יוסי דהאן

השנה לא תתרחש שביתת מורים מהסיבה הפשוטה שזכות השביתה, המעוגנת בפסיקה ובחוק, ומוכרת כזכות אדם יסודית במסמכים זניחים כהצהרת זכויות האדם של האו"ם, בוטלה למעשה על ידי בית הדין לעבודה בשנים האחרונות.

כמו בכל שנה, גם היום יטרטרו הכתבים מ"חדר המצב" של משרד החינוך, פוליטיקאים ציניים ילהגו על "השקעה בעתיד ילדינו" ואנשי המשרד ילעיטו את העיתונאים בפרטים אודות "רפורמות חדשות ומהפכניות" שאמורות להתחולל החל מהשנה.

אז לפני שמסך היח"צני הזה מטשטש ומערפל את המציאות החינוכית הישראלית, הנה כמה עובדות בסיסיות המגדירות בפשטות את מצבה של מערכת החינוך.

אור קשתי, כתב החינוך של "הארץ" הציג כמה מהן לפני כשבוע.

* "בין 2000 ל-2007 קוצץ תקציב משרד החינוך ב-4.16 מיליארד שקל. עיקר הקיצוצים היו בתקופה בה שימשה לימור לבנת שרת החינוך, אבל גם בתקציב 2007, זה שבאחריות יולי תמיר, קטן התקציב ב-301 מיליון שקל. כ-40% מהקיצוץ היו בשעות לימוד. הנזק המצטבר בשנים אלה הסתכם בהפחתת 248 אלף שעות הוראה ובפיטוריהם של כ-12 אלף מורים".

* " להערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור התלמידים בבתי הספר היסודיים במגזר הממלכתי ירד לכ-50% ב-2012, וכמעט כל תלמיד שלישי יהיה בחינוך החרדי".

* " לפי דו"ח פנימי של משרד החינוך שהושלם לפני כחודש, פועלים כיום לפחות 200 בתי ספר ייחודיים, שאינם מוגבלים על ידי אזור רישום, בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי ובאגף ל"חינוך מוכר שאינו רשמי". מדובר בהערכה מינימלית, שכן במשרד החינוך מודים שקיימות עוד מסגרות ייחודיות רבות, שאין לגביהן מידע. לשם השוואה, לפני כעשור, מספר בתי הספר הייחודיים העל-אזוריים נאמד בכ-15".

" איש במשרד החינוך גם לא יודע מה היקף המעורבות של קרנות וארגונים פרטיים בתחום החינוך. לפחות לפי נתוני רשם העמותות (שבדק "המכון ליזמות בחינוך" במכללת בית ברל), בין 2002 ל-2006 – שנות הקיצוצים הגדולים – נרשמו כ-1,350 ארגונים שהצהירו שעיקר פעילותם הוא בתחום החינוך. המימון לארגונים אלה מגיע משילוב של תרומות פרטיות, תמיכות ממשלתיות ומקומיות ("מאצ`ינג") ומתשלומי הורים".

העקרון המכונן של כל מערכת חינוך הוא עקרון שוויון ההזדמנויות. המשמעות של עקרון שוויון ההזדמנויות, שאגב גם קפיטליסטים ימניים אדוקים תומכים בו, היא שהזדמנויות חינוכיות צריכות להיות מוענקות לכל ילדה וילד באופן בלתי תלוי ברקע החברתי והכלכלי שממנו הם באים, כלומר ילדים, והם הולכים ומתרבים, ממשפחות מעוטות אמצעים, צריכים לזכות במשאבים רבים יותר על מנת ליהנות מהזדמנות חינוכית שווה. כתבתי כי קיימת הסכמה כללית שעקרון זה חייב להיות עקרון מנחה, אולם קיים חריג להסכמה – מערכת החינוך הישראלית. זו תתנהל השנה כמערכת פיאודלית לכל דבר, ילדים ממשפחות עשירות ומבוססות יזכו לחינוך איכותי בעוד שילדים ממשפחות מהמעמד הבינוני והנמוך יזכו לחינוך ירוד.  הסיבה המרכזית לכך היא שמשרד החינוך מנהיג השנה מדד שעות לימוד חדש ואלה השלכותיו.

* בעוד שבשנים האחרונות הוקצו בין 15-20 אחוזים משעות התקן לתלמידים שמשפחותיהן נמצאות בתחתית הסולם החברתי והכלכלי, הרי שהשנה החליט משרד החינוך להקצות רק 5 אחוזים לתלמידים מאוכלוסיות אלו.

"החלטת משרד החינוך לשנות את שיטת תקצוב שעות הלימוד בבתי הספר היסודיים, ולבססו על תקן בסיסי לכיתה בעוד שהסיוע לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך יהיה רק באמצעות "סל טיפוח",מבטלת הלכה למעשה את המחויבות הבסיסית של משרד החינוך לפעול לצמצום הפערים בין התלמידים". השינוי במדיניות אף "יביא להרחבה ולהעמקה של הפערים" – כך קובע נייר עמדה שהגישו אנשי "מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל" לראשי משרד החינוך".

* למרות פסיקותיו של בג"ץ (בעניין יתד ובעניין מרציאנו) שהורו למשרד החינוך להקצות תקציבים לשילוב ילדי החינוך המיוחד בבתי הספר הרגילים, גם השנה יצפצף משרד החינוך על "שלטון החוק", מושג שעליו כנראה יצטרכו התלמידים להיבחן במסגרת לימודי האזרחות.

על מנת לעמוד על ההתעללות בילדי החינוך המיוחד ו"המסרים החינוכיים" העולים ממדיניות האפרטהייד החינוכית הזו, מומלץ מאד לצפות בכתבתו של רותם אברוצקי ב"יומן" בערוץ הראשון ביום שישי האחרון (החל מהדקה ה 33).

עד כאן העובדות ועתה לאידיאלים. לשרת החינוך מסתבר הייתה לאחרונה התגלות בעקבות ביקורה בסינגפור, מסתבר שמערכת החינוך של המדינה הסמי-טוטליטרית הזו שמסלילה ילדים פחות או יותר מרגע צאתם לאוויר העולם היא גן העדן החינוכי שאליו רוצה השרה להוביל את ילדינו. אין ספק שהחזון החינוכי הסינגפורי מתאים מאד למציאות המעמדית הפיאודלית הכלכלית והחברתית הישראלית – יידע כל ילד ישראלי מרגע שכף רגלו דורכת על מפתן מוסד חינוכי כלשהו מהו גורלו: האם עתידו להיות מנהל אמיד במעמד העליון או שמא נחרץ גורלו כבר בילדותו להפוך בעתיד לעובד עני חסר כישורים בחברת כוח אדם.

כמה דקות של שיטוט באינטרנט היו מעירים את השרה מחלומה הסינגפורי, בשיטוט הזה היא הייתה יכולה להגיע לכמה מאמרים של מומחי חינוך סינגפוריים שסבורים שמה שהוא בחלום עבור השרה אינו אלא סיוט שהם נאלצים לחיות בו. ואם השרה הייתה מוצאת שעתיים בלוח הזמנים העמוס שלה בסינגפור, ומתפנה לבקר באחד מבתי הקולנוע המקומיים, היא הייתה יכולה לצפות שם באחד הלהיטים הקולנועיים שוברי הקופות, סרט בשם –  I Not Stupid, סרטו של הבמאי המקומי  Jack Neo,  המבקר ולועג למערכת החינוך. סרט המספר על המחירים הרגשיים והחברתיים הכבדים של המיונים של תלמידים למסגרות שונות גיל צעיר, על התחרותיות האכזרית ונזקי המשמעת והצייתנות .

בטיסה הבאה שלה, ואני מקווה שהיא תתרחש בזמן הקרוב, אני מציע לשרה לטוס לפינלנד, או לאחת ממדינות סקנדינביה האחרות. בפינלנד, מדינה שתלמידיה נמצאים לאורך שנים בפסגת ההישגים הלימודים בדירוג העולמי של מערכות החינוך, לא קיימים מיונים והפרדות בין תלמידים, התלמידים לומדים בכיתות הטרוגניות ועד גיל 16 אין כלל מבחנים פורמאליים. אין טבלאות דירוג של  בתי ספר ולמורים ניתנת אוטונומיה רבה יחסית בבחירת תכנית הלימודים.

בפינלנד השרה תפגוש כמה מעמיתיה ממדינות אחרות שהעדיפו לטוס לשם במקום לסינגפור.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. רינ היצחקי

    הבחירה בסינגפור היא ודאי בחירה מוטעית שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות יסוד של כבוד האדם והדמוקרטיה.
    גם הסגידה למשמעת נוקשה – אינה בדיוק האידיאל של תורות חינוך הומניסטיות.
    האיום הגובר מן האלימות הגוברת במחוזותינו – וגם בתוך בתי הספר – אינה כפי שרבים מנסים לומר – תוצאה של מתירנות קיצונית – כי אין בכלל בנמצא חיה כזאת. באיזה בית ספר ובאיזו משפחה קיימת "מתירנות קיצונית"?
    התדרדרות במצב החינוך, במעמד המורים, וביחס התלמידים אל המורים – נובע מהעדר מדיניות חינוך ראויה. מהי מדיניות ראויה תשאלו? בוודאי כל אחד חושב שהמדיניות שלו היא היא המדיניות הראויה. המחמירים בשלהם והמקלים בשלהם. בית שמאי ובית הלל. מה חדש?
    חדש שבשנת 1991 מדינת ישראל אישררה את אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. אמנה זו מתייחסת לילד השלם (בגישה הוליסטית) ורואה את החינוך כזכות מרכזית וחשובה. האמנה דורשת מן המדינות החברות – כולל ישראל, כאמור – לתת לילדיהן חינוך חובה חינם שיהיה חינוך איכותי. האמנה מפרטת בסעיף 29 את מאפייניו של חינוך כזה. בסעיף 12 קובעת האמנה שלילדים זכות להישמע ויש להתייחס לדבריהם בשיקול דעת מלא.
    על סמך עשרות שנות חינוך והוראה, ו 25 שנים בהכשרת מורים במכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב, ובמכון למורים ערבים בבית ברל, אני מרשה לעצמי לומר – שחינוך שמתייחס לילדים בכבוד קוצר פירות בהתאם. כבוד האדם של הילד יצמיח יחס של כבוד אל המורים. הקשבה ממשית לילדים, כיבוד צרכי היסוד שלהם אמון ויכולת העצמה של תלמידים – אלו העקרונות שצריכים להוביל את המערכת.
    לצערי חלק ניכר מהמחנכים אינם במקום הזה. גם הנהלת המשרד לא מראה פתרונות בכיוון זה. בתי ספר ייחודיים אינם הצרה הגדולה של המערכת. ייתכן אפילו שהם יכריחו את המערכת "לעשות חושבים" וללמוד מהטובים שבהם את סודם.
    למה הורים מוכנים לשלם ממיטב כספם עבור החינוך הזה?
    כמובן שבמערכת דמוקרטית הומניסטית היה ניתן לתת זאת לכל ילדי ישראל.
    השינויים במערכת החינוכית בטכנולוגיה באיחסון הידע ובנגישות אליו – כל אלה דורשים היערכות מחודשת ופתרונות יצירתיים. הם אינם מייתרים את מקומו ותפקידו של המורה אלא משנים אותו, ובוודאי מדגישים את הצורך דווקא בחינוך, יותר מאשר בהוראה – אם בכלל ניתן להפריד ביניהם.
    בתור התחלה, רצוי שכל מי שמכשיר את עצמו לחינוך והוראה – יכיר היטב את אמנת זכויות הילד שמהווה היום "צופן מוסרי חברתי ובסיס לעיצוב מערכות חינוך. ויפה שעה אחת קודם!
    רינה יצחקי דוברת הוועד הישראלי למען יוניסף

  2. רינ היצחקי

    הבחירה בסינגפור היא ודאי בחירה מוטעית שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות יסוד של כבוד האדם והדמוקרטיה.
    גם הסגידה למשמעת נוקשה – אינה בדיוק האידיאל של תורות חינוך הומניסטיות.
    האיום הגובר מן האלימות הגוברת במחוזותינו – וגם בתוך בתי הספר – אינה כפי שרבים מנסים לומר – תוצאה של מתירנות קיצונית – כי אין בכלל בנמצא חיה כזאת. באיזה בית ספר ובאיזו משפחה קיימת "מתירנות קיצונית"?
    התדרדרות במצב החינוך, במעמד המורים, וביחס התלמידים אל המורים – נובע מהעדר מדיניות חינוך ראויה. מהי מדיניות ראויה תשאלו? בוודאי כל אחד חושב שהמדיניות שלו היא היא המדיניות הראויה. המחמירים בשלהם והמקלים בשלהם. בית שמאי ובית הלל. מה חדש?
    חדש שבשנת 1991 מדינת ישראל אישררה את אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. אמנה זו מתייחסת לילד השלם (בגישה הוליסטית) ורואה את החינוך כזכות מרכזית וחשובה. האמנה דורשת מן המדינות החברות – כולל ישראל, כאמור – לתת לילדיהן חינוך חובה חינם שיהיה חינוך איכותי. האמנה מפרטת בסעיף 29 את מאפייניו של חינוך כזה. בסעיף 12 קובעת האמנה שלילדים זכות להישמע ויש להתייחס לדבריהם בשיקול דעת מלא.
    על סמך עשרות שנות חינוך והוראה, ו 25 שנים בהכשרת מורים במכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב, ובמכון למורים ערבים בבית ברל, אני מרשה לעצמי לומר – שחינוך שמתייחס לילדים בכבוד קוצר פירות בהתאם. כבוד האדם של הילד יצמיח יחס של כבוד אל המורים. הקשבה ממשית לילדים, כיבוד צרכי היסוד שלהם אמון ויכולת העצמה של תלמידים – אלו העקרונות שצריכים להוביל את המערכת.
    לצערי חלק ניכר מהמחנכים אינם במקום הזה. גם הנהלת המשרד לא מראה פתרונות בכיוון זה. בתי ספר ייחודיים אינם הצרה הגדולה של המערכת. ייתכן אפילו שהם יכריחו את המערכת "לעשות חושבים" וללמוד מהטובים שבהם את סודם.
    למה הורים מוכנים לשלם ממיטב כספם עבור החינוך הזה?
    כמובן שבמערכת דמוקרטית הומניסטית היה ניתן לתת זאת לכל ילדי ישראל.
    השינויים במערכת החינוכית בטכנולוגיה באיחסון הידע ובנגישות אליו – כל אלה דורשים היערכות מחודשת ופתרונות יצירתיים. הם אינם מייתרים את מקומו ותפקידו של המורה אלא משנים אותו, ובוודאי מדגישים את הצורך דווקא בחינוך, יותר מאשר בהוראה – אם בכלל ניתן להפריד ביניהם.
    בתור התחלה, רצוי שכל מי שמכשיר את עצמו לחינוך והוראה – יכיר היטב את אמנת זכויות הילד שמהווה היום "צופן מוסרי חברתי ובסיס לעיצוב מערכות חינוך. ויפה שעה אחת קודם!
    רינה יצחקי דוברת הוועד הישראלי למען יוניסף

  3. עמית

    זו הצעה לשם חדש ומתאים יותר למה שהיה ידוע בשם "מערכת החינוך". זו פשטה את הרגל מזמן, אבל כאן אני רוצה להפנות אצבע מאשימה אחרת – ההורים!
    הורי ישראל שותפים למערכת הכושלת. הם ממשיכים לשלוח את ילדיהם לכשל הזה ללא כל התנגדות. המסגרות הפרטיות בטלות בשישים. מדובר בכמות ילדים זעומה ביותר.
    אלא – שההרוים רוצים ביבי סיטר. מישהוא שיפתור אותם מילדיהם לאחר החופש המתיש.
    ולבסוף יש כמובן לציין כי הביבי-סיטר צריך להיות זול וכלכלי…

  4. עמית

    זו הצעה לשם חדש ומתאים יותר למה שהיה ידוע בשם "מערכת החינוך". זו פשטה את הרגל מזמן, אבל כאן אני רוצה להפנות אצבע מאשימה אחרת – ההורים!
    הורי ישראל שותפים למערכת הכושלת. הם ממשיכים לשלוח את ילדיהם לכשל הזה ללא כל התנגדות. המסגרות הפרטיות בטלות בשישים. מדובר בכמות ילדים זעומה ביותר.
    אלא – שההרוים רוצים ביבי סיטר. מישהוא שיפתור אותם מילדיהם לאחר החופש המתיש.
    ולבסוף יש כמובן לציין כי הביבי-סיטר צריך להיות זול וכלכלי…

  5. אמיתי מן

    החלק הראשון היה מדוייק ומרתק דווקא נוכח הצגת הנתונים הלקונית לכאורה אשר משאירה מקום לקורא להרגיש משוחרר מתעמולה, זאת למרות האג'נדה הברורה הנודפת מאופן ההצגה והקישורים.
    החלק השני אשר עסק באידאלים כביכול עורר הלכה למעשה אימפקט הרבה יותר חלש עקב המקום התעמולתי הבוטה.

    תמיד הייתי חסיד של פרסמוניות, וכאשר הנתונים מספיק חזקים- כל המוסיף גורע.

  6. אמיתי מן

    החלק הראשון היה מדוייק ומרתק דווקא נוכח הצגת הנתונים הלקונית לכאורה אשר משאירה מקום לקורא להרגיש משוחרר מתעמולה, זאת למרות האג'נדה הברורה הנודפת מאופן ההצגה והקישורים.
    החלק השני אשר עסק באידאלים כביכול עורר הלכה למעשה אימפקט הרבה יותר חלש עקב המקום התעמולתי הבוטה.

    תמיד הייתי חסיד של פרסמוניות, וכאשר הנתונים מספיק חזקים- כל המוסיף גורע.

  7. יעל

    אתה ודאי יודע כי בוגר תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה, כדי להתקבל ללימודי תואר שני ב"לימודי דמוקרטיה" צריך שיהיה לו ממוצע 80, אחרת הוא נחשב "סטודנט על תנאי". גם במוסד הזה בודקים הישגים.

  8. יעל

    אתה ודאי יודע כי בוגר תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה, כדי להתקבל ללימודי תואר שני ב"לימודי דמוקרטיה" צריך שיהיה לו ממוצע 80, אחרת הוא נחשב "סטודנט על תנאי". גם במוסד הזה בודקים הישגים.

  9. יהושע

    רציתי להסב את תשומת לב הקוראים המכובדים לכך שוועד עובדי משרד החינוך החליט להתקומם נגד משטר העריצות של פקידי האוצר ולהשבית את "הילולת" פתיחת שנת הלימודים, שאינה כל כך חגיגית כפי שפירט יוסי בכתבה.
    לצערנו, תוצאות השביתה אינן ניכרות בכלי התקשורת כיוון שהנהלת המשרד השכילה להפעיל את "חדר המצב" הנלעג בסיוע מסיבי של עובדי קבלן צייתנים (אגב, משרד החינוך הוא המעסיק הגדול ביותר בשירות הציבורי של עובדי קבלן – עוד תעודת עניות).
    התקשורת מתעלמת משביתת העובדים, וזה לגיטימי לאור מספרנו הזעום ולאור היום החגיגי, אך דווקא באתר העוקץ ראוי להתייחס למאבק צודק זה.
    בגדול, המאבק הוא על דרישת משרד האוצר להכניס למשרדי הממשלה את מערכת "האח הגדול", המכונה בפי נערי האוצר "מרכבה". המערכת תצריך עבודה רבה נוספת ממספר קטן של עובדים כאשר עובדים רבים נוספים יהפכו למיותרים והאוצר יוכל "להפריש" אותם במהרה מהשירות הציבורי (ולקנות במקומם שירות מהמגזר הפרטי ההולך ומתעשר). הוועד מבקש תוספת שכר מינימלית לאותם עובדים שיאלצו לעבוד עבודה נוספת לזו הנוכחית שלהם (כמו שמקובל בכל מגזר פרטי או ציבורי אחר), וכן התחייבות של האוצר לא לפטר עובדים בשל הכנסת המערכת החדשה.
    שרת החינוך ומנכ"ל המשרד מפנים עורף לעובדים ומציגים "פסאדה" שהכל עובד כרגיל, ולא היא. דווקא משרת חינוך "סוציאליסטית" הציפיות היו אחרות וחבל.

  10. יהושע

    רציתי להסב את תשומת לב הקוראים המכובדים לכך שוועד עובדי משרד החינוך החליט להתקומם נגד משטר העריצות של פקידי האוצר ולהשבית את "הילולת" פתיחת שנת הלימודים, שאינה כל כך חגיגית כפי שפירט יוסי בכתבה.
    לצערנו, תוצאות השביתה אינן ניכרות בכלי התקשורת כיוון שהנהלת המשרד השכילה להפעיל את "חדר המצב" הנלעג בסיוע מסיבי של עובדי קבלן צייתנים (אגב, משרד החינוך הוא המעסיק הגדול ביותר בשירות הציבורי של עובדי קבלן – עוד תעודת עניות).
    התקשורת מתעלמת משביתת העובדים, וזה לגיטימי לאור מספרנו הזעום ולאור היום החגיגי, אך דווקא באתר העוקץ ראוי להתייחס למאבק צודק זה.
    בגדול, המאבק הוא על דרישת משרד האוצר להכניס למשרדי הממשלה את מערכת "האח הגדול", המכונה בפי נערי האוצר "מרכבה". המערכת תצריך עבודה רבה נוספת ממספר קטן של עובדים כאשר עובדים רבים נוספים יהפכו למיותרים והאוצר יוכל "להפריש" אותם במהרה מהשירות הציבורי (ולקנות במקומם שירות מהמגזר הפרטי ההולך ומתעשר). הוועד מבקש תוספת שכר מינימלית לאותם עובדים שיאלצו לעבוד עבודה נוספת לזו הנוכחית שלהם (כמו שמקובל בכל מגזר פרטי או ציבורי אחר), וכן התחייבות של האוצר לא לפטר עובדים בשל הכנסת המערכת החדשה.
    שרת החינוך ומנכ"ל המשרד מפנים עורף לעובדים ומציגים "פסאדה" שהכל עובד כרגיל, ולא היא. דווקא משרת חינוך "סוציאליסטית" הציפיות היו אחרות וחבל.

  11. שור

    במחצית שנות ה-90 ממשלת רבין העלתה את תקציב החינוך באופן חד,
    מרמה של כ-13,500 שק' לתלמיד לרמה של כ- 17,000 שק' לתלמיד,
    הרמה הגבוהה של ההוצאה לתלמיד במדינות המערביות.
    הגידול החד בתקציב היה ללא שינוי מיבני במערכת החינוך שלנו,,,
    התוצאה היתה המשך ירידת הרמה הלימודית.
    ניתן לראות נתונים במאמר של דר' דן בן דוד היום ב"הארץ" –
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/899833.html
    גם בשנים הקרובות תקציב החינוך (כעת כ- 26 מיליארד שק) יגדל באופן חד (5 מיליארד שק'),
    אולם ללא שינוי מיבני התוצאה תהיה מאכזבת.

    ולמה באמת פינלנד כה מצליחה בהישגי הלימודים –

    כי בפינלנד יש חופש בחירה בבחירת מוסד לימודי כבר מהגיל הרך. בישראל אין.
    כי בפינלנד יש תקן גבוה להוראה כבר מגיל החינוך לגיל הרך (תואר שני אוניברסיטאי). בישראל אין תקן כזה.
    כי 1% מתקציב החינוך הפיני מופנה למטה הראשי, כל היתר לבי"ס בשטח. לעומת 6% בתקציב החינוך בישראל.
    בנוסף, בפינלנד יש זרם חינוך פרטי (נוצרי דתי) שמגדיל את אפשרויות הבחירה של התלמידים והוריהם.

    וגם בארץ יש זרמי חינוך מצליחים מאוד,
    כמו מאות בי"ס הייחודיים בהם יש למנהלים סמכויות רבות לגבי שכירת מורים טובים ופיטורי מורים גרועים,
    כמו בי"ס הפרטיים בחינוך הערבי-נוצרי שמגיעים להישגי חינוך הכי גבוהים בארץ.

    המסקנה היא פשוטה – על מערכת החינוך לאמץ את המבנה של בי"ס המצליחים הללו –
    יותר סמכויות למנהל בי"ס להעסיק מורים טובים בשכר גבוה ולפטר מורים גרועים,
    כאשר משרד החינוך הממשלתי עוסק במימון ובפיקוח בלבד ולא בניהול אלפי בי"ס.

    שור

  12. שור

    במחצית שנות ה-90 ממשלת רבין העלתה את תקציב החינוך באופן חד,
    מרמה של כ-13,500 שק' לתלמיד לרמה של כ- 17,000 שק' לתלמיד,
    הרמה הגבוהה של ההוצאה לתלמיד במדינות המערביות.
    הגידול החד בתקציב היה ללא שינוי מיבני במערכת החינוך שלנו,,,
    התוצאה היתה המשך ירידת הרמה הלימודית.
    ניתן לראות נתונים במאמר של דר' דן בן דוד היום ב"הארץ" –
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/899833.html
    גם בשנים הקרובות תקציב החינוך (כעת כ- 26 מיליארד שק) יגדל באופן חד (5 מיליארד שק'),
    אולם ללא שינוי מיבני התוצאה תהיה מאכזבת.

    ולמה באמת פינלנד כה מצליחה בהישגי הלימודים –

    כי בפינלנד יש חופש בחירה בבחירת מוסד לימודי כבר מהגיל הרך. בישראל אין.
    כי בפינלנד יש תקן גבוה להוראה כבר מגיל החינוך לגיל הרך (תואר שני אוניברסיטאי). בישראל אין תקן כזה.
    כי 1% מתקציב החינוך הפיני מופנה למטה הראשי, כל היתר לבי"ס בשטח. לעומת 6% בתקציב החינוך בישראל.
    בנוסף, בפינלנד יש זרם חינוך פרטי (נוצרי דתי) שמגדיל את אפשרויות הבחירה של התלמידים והוריהם.

    וגם בארץ יש זרמי חינוך מצליחים מאוד,
    כמו מאות בי"ס הייחודיים בהם יש למנהלים סמכויות רבות לגבי שכירת מורים טובים ופיטורי מורים גרועים,
    כמו בי"ס הפרטיים בחינוך הערבי-נוצרי שמגיעים להישגי חינוך הכי גבוהים בארץ.

    המסקנה היא פשוטה – על מערכת החינוך לאמץ את המבנה של בי"ס המצליחים הללו –
    יותר סמכויות למנהל בי"ס להעסיק מורים טובים בשכר גבוה ולפטר מורים גרועים,
    כאשר משרד החינוך הממשלתי עוסק במימון ובפיקוח בלבד ולא בניהול אלפי בי"ס.

    שור

  13. שור

    הקישור לפינלנד לא מוביל לכתובת הנכונה

  14. שור

    הקישור לפינלנד לא מוביל לכתובת הנכונה

  15. Reuven

    Forget all about humanism, folks !

    This is Sparta and in Sparta one behaves like a Spartan.

    In order to kill enemies, Education is counterproductive; every one knows this.

    The Ruling Class has a mission: to increase the throughput of spartan soldiers.
    We all know what it means and were it leads: forget Education if you want to subjugate and rob other people.

  16. Reuven

    Forget all about humanism, folks !

    This is Sparta and in Sparta one behaves like a Spartan.

    In order to kill enemies, Education is counterproductive; every one knows this.

    The Ruling Class has a mission: to increase the throughput of spartan soldiers.
    We all know what it means and were it leads: forget Education if you want to subjugate and rob other people.

  17. סמי ארגון

    אני קורא את רוב הכתבות על מצב החינוך בארץ – וליבי נחמץ. אך לב חמוץ לא יעזור לאיש וודאי לא לשום ילד: שום דיונים, ויכוחים, האשמות – לא יעזרו ולא ימנעו את ההידרדרות לקראת הפרטה מבישה. אומרים, כי מספר הלומדים בבתי-ספר פרטיים הוא זניח, אולם לפני שנים מספר היו כ-15 בתי-ספר כאלה, כיום כ-150, ואם תהליך זה ימשך, בחומש הבא יהיו כ-1500 . יופי טופי למדינת ישראל.
    מה ניתן לעשות? יש לקרוא לכל דור הותיקים שכוחו האינטלקטואלי במותניו, שעוד אכפת לו מהמדינה הזאת, לצאת להתנדבויות במסגרות החינוך הציבוריות. אנשי חינוך לשעבר, אנשי ספר, אנשי מקצוע שונים ומגוונים, מהתחום העיוני, המקצועי והטכנולוגי, אשר מוכנים לתרום מזמנם ויכולתם, מן הראוי שייצאו ויעשו מעשה. לשם כך חייב להיות ארגון מרכזי
    בכל אזור, עיר או כפר, שינווט את הפרויקט הזה בשיתוף פעולה עם מוסד החינוך המקומי.
    פרויקט כזה לא יציל את מערכת החינוך. רק החזרת משאבי העתק שקוצצו מן המערכת וישומם החכם, יצילו אותה. אולם, בינתיים, וגם בלי קשר לכך, יש להרים לאלתר פרויקט כזה, או כל רעיון יעיל אחר. זה עדיף מאשר לשבת בבית ולילל.

  18. סמי ארגון

    אני קורא את רוב הכתבות על מצב החינוך בארץ – וליבי נחמץ. אך לב חמוץ לא יעזור לאיש וודאי לא לשום ילד: שום דיונים, ויכוחים, האשמות – לא יעזרו ולא ימנעו את ההידרדרות לקראת הפרטה מבישה. אומרים, כי מספר הלומדים בבתי-ספר פרטיים הוא זניח, אולם לפני שנים מספר היו כ-15 בתי-ספר כאלה, כיום כ-150, ואם תהליך זה ימשך, בחומש הבא יהיו כ-1500 . יופי טופי למדינת ישראל.
    מה ניתן לעשות? יש לקרוא לכל דור הותיקים שכוחו האינטלקטואלי במותניו, שעוד אכפת לו מהמדינה הזאת, לצאת להתנדבויות במסגרות החינוך הציבוריות. אנשי חינוך לשעבר, אנשי ספר, אנשי מקצוע שונים ומגוונים, מהתחום העיוני, המקצועי והטכנולוגי, אשר מוכנים לתרום מזמנם ויכולתם, מן הראוי שייצאו ויעשו מעשה. לשם כך חייב להיות ארגון מרכזי
    בכל אזור, עיר או כפר, שינווט את הפרויקט הזה בשיתוף פעולה עם מוסד החינוך המקומי.
    פרויקט כזה לא יציל את מערכת החינוך. רק החזרת משאבי העתק שקוצצו מן המערכת וישומם החכם, יצילו אותה. אולם, בינתיים, וגם בלי קשר לכך, יש להרים לאלתר פרויקט כזה, או כל רעיון יעיל אחר. זה עדיף מאשר לשבת בבית ולילל.

  19. משה כץ

    זכויות העובדים בבית הדין לעבודה פרחו להם יחד עם התואר דוקטור ???
    האם רק לי נדמה כי מרגע שהתפוצצה פרשת תואר ה"דוקטור" של כבוד נשיא בית הדין לעבודה האדון הנכבד ה"דוקטור" לכאורה לשעבר מר סטיב אדלר הוא יותר נוטה בעד הממשל?

    ובאותו נושא כמעט לקורא יהושע לדעתי גם שבירת שביתה ע"י עובדי קבלן נוגדת את זכות השביתה לא שיש משהו שאתה יכול לעשות נניח לפנות למר אדלר

  20. משה כץ

    זכויות העובדים בבית הדין לעבודה פרחו להם יחד עם התואר דוקטור ???
    האם רק לי נדמה כי מרגע שהתפוצצה פרשת תואר ה"דוקטור" של כבוד נשיא בית הדין לעבודה האדון הנכבד ה"דוקטור" לכאורה לשעבר מר סטיב אדלר הוא יותר נוטה בעד הממשל?

    ובאותו נושא כמעט לקורא יהושע לדעתי גם שבירת שביתה ע"י עובדי קבלן נוגדת את זכות השביתה לא שיש משהו שאתה יכול לעשות נניח לפנות למר אדלר

  21. יהושע

    כמה עצוב אבל ברור שאתה צודק. שבירת העבודה המאורגנת בישראל נעשית בשנים האחרונות באופן מתוכנן ע"י משרד האוצר. השיטה פשוטה – נערי האוצר אוסרים על משרדי הממשלה להעסיק עובדים חדשים, כמעט לכל פרויקט (חדש או קיים), אבל כאשר מגיע מנכ"ל של משרד ממשלתי לאוצר ומבקש תקציב (כסף בלשון העם) עבור "רכישת שירותים" מהשוק הפרטי (הפרטה בלשוננו), מיד נמצא התקציב כמעט ללא ויכוח.
    לאחר שהשירות מופרט, לא רק בחינוך, רואים את זה בכל משרדי הממשלה, אין דרך חזרה. שירות שיוצא כבר לא חוזר.
    כך הכוח של הוועדים נחלש, להסתדרות נשאר המעוז האחרון שזה נמל התעופה בן גוריון, וכאשר גם המעוז הזה ייפול, תחדל ההסתדרות להתקיים.
    כך שובר משרד האוצר את העבודההמאורגנת בישראל.
    עצוב, אבל כמו שאמרת – אם גם בבית הדין של אדלר אין ישועה לעובדים – מנין יבוא עזרנו?

  22. יהושע

    כמה עצוב אבל ברור שאתה צודק. שבירת העבודה המאורגנת בישראל נעשית בשנים האחרונות באופן מתוכנן ע"י משרד האוצר. השיטה פשוטה – נערי האוצר אוסרים על משרדי הממשלה להעסיק עובדים חדשים, כמעט לכל פרויקט (חדש או קיים), אבל כאשר מגיע מנכ"ל של משרד ממשלתי לאוצר ומבקש תקציב (כסף בלשון העם) עבור "רכישת שירותים" מהשוק הפרטי (הפרטה בלשוננו), מיד נמצא התקציב כמעט ללא ויכוח.
    לאחר שהשירות מופרט, לא רק בחינוך, רואים את זה בכל משרדי הממשלה, אין דרך חזרה. שירות שיוצא כבר לא חוזר.
    כך הכוח של הוועדים נחלש, להסתדרות נשאר המעוז האחרון שזה נמל התעופה בן גוריון, וכאשר גם המעוז הזה ייפול, תחדל ההסתדרות להתקיים.
    כך שובר משרד האוצר את העבודההמאורגנת בישראל.
    עצוב, אבל כמו שאמרת – אם גם בבית הדין של אדלר אין ישועה לעובדים – מנין יבוא עזרנו?

  23. משה כץ

    אני נדהם כל פעם מהיצירתיות של הכנסת עבדי קבלן למערכת החינוך בצורות שונות וכותרות מוזרות
    ראה מרמנת וכל פעם אני שומע על עוד תחום בחינוך שמופרט והופך לחוג או שעות העשרה ולא מבין איך ההסתדרות יושבת ושותקת לדעתי ההסתדרות צריכה להשבית כל מוסד שיכנס אליו "מדריך" או כל כינוי אחר למורה קבלן מופרט

  24. משה כץ

    אני נדהם כל פעם מהיצירתיות של הכנסת עבדי קבלן למערכת החינוך בצורות שונות וכותרות מוזרות
    ראה מרמנת וכל פעם אני שומע על עוד תחום בחינוך שמופרט והופך לחוג או שעות העשרה ולא מבין איך ההסתדרות יושבת ושותקת לדעתי ההסתדרות צריכה להשבית כל מוסד שיכנס אליו "מדריך" או כל כינוי אחר למורה קבלן מופרט

  25. יהושע

    הזכרת מרמנת – למה לא קרן רש"י? קרן קרב? האגודה לקידום החינוך? לב לבייב? שרי אריסון? קוקה קולה (כפר הנוער בוינגייט "עובד" עם מערכת החינוך)? מעריב לנוער? ראש 1? קולגייט שמחלקת מברשות שיניים לילדים במסווה של שיעורי בריאות? "הדרך אל האושר" (כת הסיינטולוגיה)?
    לצערנו, אין דין ואין דיין. כל מערכת החינוך היום מופרטת, אם במודע ואם שלא במודע. ולמרות שזו לא בעיה רק של מערכת החינוך אלא של כל המערכות במדינה (בריאות, רווחה), בחינוך זה כואב יותר כי מדובר בילדים שלנו ובעתיד של כולנו.

  26. יהושע

    הזכרת מרמנת – למה לא קרן רש"י? קרן קרב? האגודה לקידום החינוך? לב לבייב? שרי אריסון? קוקה קולה (כפר הנוער בוינגייט "עובד" עם מערכת החינוך)? מעריב לנוער? ראש 1? קולגייט שמחלקת מברשות שיניים לילדים במסווה של שיעורי בריאות? "הדרך אל האושר" (כת הסיינטולוגיה)?
    לצערנו, אין דין ואין דיין. כל מערכת החינוך היום מופרטת, אם במודע ואם שלא במודע. ולמרות שזו לא בעיה רק של מערכת החינוך אלא של כל המערכות במדינה (בריאות, רווחה), בחינוך זה כואב יותר כי מדובר בילדים שלנו ובעתיד של כולנו.

  27. שירה אוחיון

    לרינה, אני חושבת שבשנים האחרונות השתפר מעמדו של התלמיד לאין ערוך. כל ילד מקבל את מגילת התלמיד כבר מכיתה א' והילדים בהחלט מודעים למעמדם ולכבודם. לעומת זאת מעמדם של המורים ירד פלאים. "כבוד המור"ה הוא מושג שנעלם לחלוטין מהנוף החינוכי. מאז עזבתי את מערכת החינוך קריאות התלמידים שלי: "חבל עלייך, המורה", יעני: מה את עושה פה? את דווקא נראית נורמלית, עוד מהדהדות אחרי . הם צדקו המערכת הזו לא ראויה לאנשים איכותיים, עד שלא יכבדו אותם בשכר, בסמכות אמיתית ובכבוד.
    הבעיה מתחילה בבתים. עם שבירת הסמכות של ההורים. הורים כאלו הופכים להיות הורים שמגבים את ילדיהם.
    או כאלו שמצפים שהמורים יבלמו את מה שהם נכשלו בו.
    לשור,
    כניסת העמותות למע' החינוך כתוצר של ההפרטה מביאה לירידה דראסטית ברמת הלימודים. אין פיקוח יש רק מאכעריות על גבול הפלילי. אני רואה את זה בתחום העיסוק שלי: החינוך המוסיקלי. כל מיני גופים פרטיים השתלטו על החינוך בגנים ומה שהם נותנים זה בעיקר זבל. אני מניחה שכך בתחומים האחרים.
    אני מסכימה איתך שצריך להעלות את התקן של המורים אבל לא פחות מכך את השכר.
    ליוסי,
    אני מבינה מקריאת דבריך ומקריאת הנתונים בעיתון שלמעשה רפורמת דוברת נמצאת בהליכי יישום מתקדמים רק ללא היחצ"נות שנלוותה לה בימי לבנת, ובהתאמה גם ללא ההתנגדות לרפורמה. נראה לי שהורדו פרופיל כדי להשתיק את הביקורת הציבורית.
    .

  28. שירה אוחיון

    לרינה, אני חושבת שבשנים האחרונות השתפר מעמדו של התלמיד לאין ערוך. כל ילד מקבל את מגילת התלמיד כבר מכיתה א' והילדים בהחלט מודעים למעמדם ולכבודם. לעומת זאת מעמדם של המורים ירד פלאים. "כבוד המור"ה הוא מושג שנעלם לחלוטין מהנוף החינוכי. מאז עזבתי את מערכת החינוך קריאות התלמידים שלי: "חבל עלייך, המורה", יעני: מה את עושה פה? את דווקא נראית נורמלית, עוד מהדהדות אחרי . הם צדקו המערכת הזו לא ראויה לאנשים איכותיים, עד שלא יכבדו אותם בשכר, בסמכות אמיתית ובכבוד.
    הבעיה מתחילה בבתים. עם שבירת הסמכות של ההורים. הורים כאלו הופכים להיות הורים שמגבים את ילדיהם.
    או כאלו שמצפים שהמורים יבלמו את מה שהם נכשלו בו.
    לשור,
    כניסת העמותות למע' החינוך כתוצר של ההפרטה מביאה לירידה דראסטית ברמת הלימודים. אין פיקוח יש רק מאכעריות על גבול הפלילי. אני רואה את זה בתחום העיסוק שלי: החינוך המוסיקלי. כל מיני גופים פרטיים השתלטו על החינוך בגנים ומה שהם נותנים זה בעיקר זבל. אני מניחה שכך בתחומים האחרים.
    אני מסכימה איתך שצריך להעלות את התקן של המורים אבל לא פחות מכך את השכר.
    ליוסי,
    אני מבינה מקריאת דבריך ומקריאת הנתונים בעיתון שלמעשה רפורמת דוברת נמצאת בהליכי יישום מתקדמים רק ללא היחצ"נות שנלוותה לה בימי לבנת, ובהתאמה גם ללא ההתנגדות לרפורמה. נראה לי שהורדו פרופיל כדי להשתיק את הביקורת הציבורית.
    .

  29. רענן

    לא משאבים רבים יותר: שוויון ההזדמנויות, חופש לימוד וחופש בחירה — לא מערכת חינוך אינדוקטרינטיבית. חופש, זה מה שצריך לתת לילדים. לאו דווקא משכורות יותר שמנות למורים . זה לא יעזור מאומה.

    לילה,
    דוברת הוועד הישראלי למען בתי ספר דמוקרטיים.

  30. רענן

    לא משאבים רבים יותר: שוויון ההזדמנויות, חופש לימוד וחופש בחירה — לא מערכת חינוך אינדוקטרינטיבית. חופש, זה מה שצריך לתת לילדים. לאו דווקא משכורות יותר שמנות למורים . זה לא יעזור מאומה.

    לילה,
    דוברת הוועד הישראלי למען בתי ספר דמוקרטיים.

  31. שור

    נשאלת השאלה למה ומדוע עמותות פרטיות נכנסות לבתי הספר ?
    כי רמת החינוך היא ירודה ועם פערים ענקיים בין ישראל הראשונה לשנייה.

    למה ומדוע הורים מתערבים יותר ויותר ?? למה בתי הספר הייחודיים צומחים בכל רחבי הארץ כמו פטריות אחרי גשם ראשון ?
    כי ההורים לא מרוצים מרמת החינוך בבתי הספר ובגלל אהבתם לילדיהם רוצים לשפר את חינוכם.

    למה לדוגמא השחקן משה איבגי רשם את הבת שלו לבי"ס ייחודי-פרטי ?
    כי הוא אבא טוב ואוהב שרוצה את המקסימום לבת שלו.

    שירה, אין לבוא להורים בטענות אלא לממשלה שלא משפרת את מערכת החינוך והכשלון שלה גרם גם לרמת חינוך ממוצעת גבוהה וגם לפערי חינוך ענקיים בין ילדים ממשפחות עשירות לעניות.

    רפורמה בחינוך ברוח וועדת דברת נחוצה קודם כול בשביל אותם אותם ילדים ממשפחות עניות,
    שמערכת החינוך הנוכחית תוביל לצערנו את רבים מהם להיות עובדי קבלן, קבלני שיפוצים ונהגי מוניות עם שכר נמוך במקום משכילים בכל תחומי ההשכלה.

    שור

  32. שור

    נשאלת השאלה למה ומדוע עמותות פרטיות נכנסות לבתי הספר ?
    כי רמת החינוך היא ירודה ועם פערים ענקיים בין ישראל הראשונה לשנייה.

    למה ומדוע הורים מתערבים יותר ויותר ?? למה בתי הספר הייחודיים צומחים בכל רחבי הארץ כמו פטריות אחרי גשם ראשון ?
    כי ההורים לא מרוצים מרמת החינוך בבתי הספר ובגלל אהבתם לילדיהם רוצים לשפר את חינוכם.

    למה לדוגמא השחקן משה איבגי רשם את הבת שלו לבי"ס ייחודי-פרטי ?
    כי הוא אבא טוב ואוהב שרוצה את המקסימום לבת שלו.

    שירה, אין לבוא להורים בטענות אלא לממשלה שלא משפרת את מערכת החינוך והכשלון שלה גרם גם לרמת חינוך ממוצעת גבוהה וגם לפערי חינוך ענקיים בין ילדים ממשפחות עשירות לעניות.

    רפורמה בחינוך ברוח וועדת דברת נחוצה קודם כול בשביל אותם אותם ילדים ממשפחות עניות,
    שמערכת החינוך הנוכחית תוביל לצערנו את רבים מהם להיות עובדי קבלן, קבלני שיפוצים ונהגי מוניות עם שכר נמוך במקום משכילים בכל תחומי ההשכלה.

    שור