חזרה לתקציב החינוך

איציק ספורטא

אז על מה אכתוב היום, מאבקיו של דון זליכה בשלטון המושחת, או אולי תרומותיה של האדונית אריסון לחלכאים ונדכאים, או אולי על תשלומי השכר למנהלי עסקיה, או על עזיבת הדירקטורים מטעם הציבור את בנק הפועלים, או הדיון הבלתי נגמר על ההתנחלויות הבלתי חוקיות, בעצם בלתי מורשות, בעצם חוקיות, או על תקציב החינוך הגבוה של מדינת ישראל לפי דבריו של המומחה דן בן דוד. נושאים לרוב, אז אולי כמה מילים על תקציב החינוך.

בשנת 2000 פרסמו כמה כלכלנים ושני סוציולוגים נתונים על מצב הכלכלה בישראל, כולל ההוצאות על חינוך, והציגו אותם בפני ברק ראש הממשלה דאז. הנתונים הללו שמשו לאחר מכן ראשי ממשלה ושרי אוצר ככלי כדי לנגח את חוסר היעילות של מערכת החינוך העשירה והבלתי אפקטיבית. אחד מכותבי הדו"ח ולא הבכיר ביניהם ממשיך מאז להוכיח חזור והוכח שהגדלת תקציב החינוך היא בזבוז. ביום פתיחת הלימודים אתמול שוב הוצג הגרף המנצח המוכיח שהתקציב לתלמיד אינו קשור לידע בקריאה במבחן צבאי. מלבד עיתון "הארץ" בו מפרסם המומחה את מאמרים מעת לעת, גם רשת  ב` חשבה שיש פה משהו וראיינה את המומחה באריכות. כי כידוע לחינוך טוב צריך רק אויר כסף הוא מיותר, לעומת זאת בביטחון צריך להשקיע עוד ועוד, וכדי להמריץ את מי שיש להם לשלם להם עוד ועוד, להפחית את מיסיהם ועוד.

תגידו זו סתם ביקורת לא עניינית, אבל די נמאס להתמודד עם טיעונים המבוססים כביכול מדעית, ומנוצלים לאחר מכן על ידי תומכי השוק הכל יכול. כך כותב המומחה: "מצאנו שבשנות ה-90 ההוצאה לחינוך לתלמיד בישראל היתה גבוהה ביחס למקובל במדינות מערביות אחרות (לאחר תיקון שהתחשב בהבדלים ברמות החיים בכל מדינה), בעוד שרמת הידע של ילדי ישראל במתמטיקה ובמדע היתה נמוכה מאוד ביחס לאותן מדינות מפותחות". הדרך היחידה שהמשפט הזה נכון תלוי במה שכתוב בסוגריים, אני לא יודע מה זה. אני מכיר נתונים השוואתיים של הלמ"ס המראים שלא כך הוא ההוצאה לתלמיד בישראל נמוכה מממוצע ה-OECD: "השוואת ההוצאה הממוצעת לתלמיד, במחירים בינלאומיים קבועים (במונחי שווי כח הקנייה-  purchasing power parities או PPP בקיצור) מראה, כי בישראל ההוצאה הממוצעת לתלמיד בכל דרגי החינוך נמוכה מהממוצע במדינות החברות ב-OECD". מה יותר ברור מזה? אלא אם כן מישהו מתפלפל ויוצר מדד שלא מקובל על אף אחד מלבדו כדי להוכיח נקודה מופרכת מיסודה.

כמו כן אין המומחה מבחין בין הוצאה ציבורית לפרטית, להקצאה הנמוכה יחסית לחינוך טרום יסודי בהשוואה למדינות אחרות, ועוד. אני ממש לא יודע למה אני מבזבז זמן על הדברים הללו שכבר בעבר הופרכו על ידי סבירסקי, ואחרים. אולי בגלל שאני חש שאותו מומחה חושב שאמירה חוזרת של שטות הופכת אותה לאמת. או כיון שהתקשורת שאינה יכולה, או רוצה, לברר את הפרטים מקבלת כל אמירה כנכונה גם אם הוכח אחרת, אז הנה שוב אני עוסק בדברים חסרי חשיבות אמיתית.

בכל זאת משהו שעשה לי מצב רוח טוב על הבוקר, התארגנותן של  גננות חרדיות והכרה בהן כארגון עובדות, כן ירבו.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יהושע

    זה שהתקשורת לוקחת את דברי הדוקטור בן דוד כדברי אלוהים חיים כמעט, נובעת כמובן גם מהשטחיות המדהימה שבה עושים חלק מהעיתונים את עבודתם ועצלות הכותבים (כפי שציין איציק), אבל לדעתי יש עניין נוסף. ההתבטלות בפני שררה פורמאלית. אם הדברים נאמרו ע"י "דוקטור" או "פרופסור", אין עוררין על האמת שבדבריהם. ואם המלומד שולח להודעה לעיתונות שלו גם גרף – נגמרו התהיות, זוהי התורה ואין בלתה. כך מסמאים את עיני הציבור.

  2. יהושע

    זה שהתקשורת לוקחת את דברי הדוקטור בן דוד כדברי אלוהים חיים כמעט, נובעת כמובן גם מהשטחיות המדהימה שבה עושים חלק מהעיתונים את עבודתם ועצלות הכותבים (כפי שציין איציק), אבל לדעתי יש עניין נוסף. ההתבטלות בפני שררה פורמאלית. אם הדברים נאמרו ע"י "דוקטור" או "פרופסור", אין עוררין על האמת שבדבריהם. ואם המלומד שולח להודעה לעיתונות שלו גם גרף – נגמרו התהיות, זוהי התורה ואין בלתה. כך מסמאים את עיני הציבור.

  3. רינה יצחקי

    תגובה למאמר של איציק ספורטא
    העוקץ
    3.8.2007

    קטונתי מעיסוק במקרו – כלכלה. אבל בחינוך, דרושים כמה תנאים כדי שהוא אכן יהיה חינוך, ובוודאי חינוך איכותי. צפיתי במצגת שמשרד החינוך מגיש לממשלה, הניסוחים "מאוד מעודדים"… פתיח פילוסופי, הבטחות מטרות ויעדים והרבה טבלאות זרימה וגראפים.
    תוכנית מחודשת ללימודי אזרחות מבלי להזכיר בתוכו את נושא זכויות האדם וזכויות נשים, וילדים.
    לא ברור מתוך המצגת איך ייעשו המורים ממורים הממוקדים בהקניית ידע למורים של למידה פעילה. איך יעצימו את המורים – איך יפתחו את יוזמתם ויגבירו את התלהבותם ומסירותם.
    טיפוח המורים הוא משאב חיוני ובלעדי לשיפור מערכת החינוך. רק מורה עם דימוי עצמי גבוה והערכה עצמית אינו חושש מתלמיד אוטונמי ויכול לתת לתלמידים את אותה תחושת ערך.
    את כל זה לצערי לא ניתן לעשות רק עם תקציבים אך גם לא בלי תקציבים. נכון ליד התקציבים דרוש חזון ממשי. לא במקום תקציבים.
    לקראת שנת לימודים חדשה ברכת יוניסף:
    לכל ילד מגיע בריאות, חינוך שוויון והגנה – לקדמת האנושות!
    רינה יצחקי דוברת הוועד הישראלי מען יוניסף.

  4. רינה יצחקי

    תגובה למאמר של איציק ספורטא
    העוקץ
    3.8.2007

    קטונתי מעיסוק במקרו – כלכלה. אבל בחינוך, דרושים כמה תנאים כדי שהוא אכן יהיה חינוך, ובוודאי חינוך איכותי. צפיתי במצגת שמשרד החינוך מגיש לממשלה, הניסוחים "מאוד מעודדים"… פתיח פילוסופי, הבטחות מטרות ויעדים והרבה טבלאות זרימה וגראפים.
    תוכנית מחודשת ללימודי אזרחות מבלי להזכיר בתוכו את נושא זכויות האדם וזכויות נשים, וילדים.
    לא ברור מתוך המצגת איך ייעשו המורים ממורים הממוקדים בהקניית ידע למורים של למידה פעילה. איך יעצימו את המורים – איך יפתחו את יוזמתם ויגבירו את התלהבותם ומסירותם.
    טיפוח המורים הוא משאב חיוני ובלעדי לשיפור מערכת החינוך. רק מורה עם דימוי עצמי גבוה והערכה עצמית אינו חושש מתלמיד אוטונמי ויכול לתת לתלמידים את אותה תחושת ערך.
    את כל זה לצערי לא ניתן לעשות רק עם תקציבים אך גם לא בלי תקציבים. נכון ליד התקציבים דרוש חזון ממשי. לא במקום תקציבים.
    לקראת שנת לימודים חדשה ברכת יוניסף:
    לכל ילד מגיע בריאות, חינוך שוויון והגנה – לקדמת האנושות!
    רינה יצחקי דוברת הוועד הישראלי מען יוניסף.

  5. אביעד

    לבעלי עיתון הארץ ועורכיו הכלכליים אג'נדה כלכלית ברורה לפיה יש לצמצם למינימום את פעילות המגזר הציבורי הבזבזני וחסר התועלת. המאמרים של בן דוד משרתים אותה, הוא בכל זאת בעל מעמד ציבורי ומוניטין נחשבים (אם כי לדעת רוב קוראי האתר הזה, שלא בצדק) ועל כן הם מפרסמים אותם. ככאלו הם מקדמים את האג'נדה שלהם עצמם, ועל כן ימשיכו להיות מפורסמים בו.

  6. אביעד

    לבעלי עיתון הארץ ועורכיו הכלכליים אג'נדה כלכלית ברורה לפיה יש לצמצם למינימום את פעילות המגזר הציבורי הבזבזני וחסר התועלת. המאמרים של בן דוד משרתים אותה, הוא בכל זאת בעל מעמד ציבורי ומוניטין נחשבים (אם כי לדעת רוב קוראי האתר הזה, שלא בצדק) ועל כן הם מפרסמים אותם. ככאלו הם מקדמים את האג'נדה שלהם עצמם, ועל כן ימשיכו להיות מפורסמים בו.

  7. מחנך צעיר

    אל תפסיק לכתוב על זה.. ולו רק בגלל שהדיוט כמוני (שאינו כלכלן) המנסה לקרוא דברים באופן ענייני, מתקשה להתמודד עם הטענות של בן דוד.

  8. מחנך צעיר

    אל תפסיק לכתוב על זה.. ולו רק בגלל שהדיוט כמוני (שאינו כלכלן) המנסה לקרוא דברים באופן ענייני, מתקשה להתמודד עם הטענות של בן דוד.

  9. צחי

    זה אבסורדי לחלוטין.
    הארגונים החברתיים טוענים פעם אחר פעם, ובמידה מרובה של צדק, שהנתונים במציגים לציבור ונבחריו הם פעמים רבות שקריים ו/או מטעים. הרי ברור לחלוטין שנבחרי הציבור, כמו רוב בציבור, אינם כלכלנים או אנשי חינוך, לדוגמא. הם לא אנשי מקצוע, ולכן בוודאי שאדם משכנע, אשר מצוייד בתואר מתאים ומצגת נאה, יכול לשכנע אותם בקלות בצדקתו. בוודאי שלהם אין את הכלים לבדוק ולאמת את הנתונים והטענות.
    האם יש גוף מחקר לאומי שיכול לאמת את הנתונים האלו? מה אמורים לעשות נבחרי הציבור? ללכת ולחפש מומחה שכנגד מטעמם? הרי אז יגידו שמדובר בתפישה פוליטית, והטיית נתונים.
    על איזה גוף מוטלת האחריות לעשות זאת?

  10. צחי

    זה אבסורדי לחלוטין.
    הארגונים החברתיים טוענים פעם אחר פעם, ובמידה מרובה של צדק, שהנתונים במציגים לציבור ונבחריו הם פעמים רבות שקריים ו/או מטעים. הרי ברור לחלוטין שנבחרי הציבור, כמו רוב בציבור, אינם כלכלנים או אנשי חינוך, לדוגמא. הם לא אנשי מקצוע, ולכן בוודאי שאדם משכנע, אשר מצוייד בתואר מתאים ומצגת נאה, יכול לשכנע אותם בקלות בצדקתו. בוודאי שלהם אין את הכלים לבדוק ולאמת את הנתונים והטענות.
    האם יש גוף מחקר לאומי שיכול לאמת את הנתונים האלו? מה אמורים לעשות נבחרי הציבור? ללכת ולחפש מומחה שכנגד מטעמם? הרי אז יגידו שמדובר בתפישה פוליטית, והטיית נתונים.
    על איזה גוף מוטלת האחריות לעשות זאת?