הקפיצה היישומית כקלף המנצח של תומכי השוק הפרוע

יריב מוהר

הויכוחים האבודים על תקציב 2008 האנטי חברתי מזכירים לנו כי כמעט בכל ויכוח בין תומכי השוק הפרוע (המכונים בטעות תומכי שוק חופשי) לבין תומכי השוק הסוציאל-דמוקרטי עולה שאלת הישימות ומוציאה את הרוח ממפרשי המאבק. "אלו תוכניות לא מעשיות וזה כבר הוכח פעמים רבות. אצלנו העובדות מדברות, לא תיאוריות", יטענו סנגורי האוצר כנגד אלמנטים ומודלים סוציאליים בכלכלה וכנגד הכלכלה החברתית בכללותה. כך הם גוררים את הויכוח למחוזות נוחים להם – ושוב ושוב מנצחים.

ניתן לכנות טריק זה בשם "הקפיצה היישומית", שבלי לשים לב מדלגת על נימוקים ערכיים ומנתבת את בן השיח לבחון כל מבנה חברתי-כלכלי במשקפיים של כונס נכסים. התימרון המרכזי שמסייע לאנשי "העובדות" מימין, לעשות כן, גם הוא משתמש בקפיצה לוגית:  הוא מביא דוגמא של כישלון או כישלונות ספציפיים כדי להוכיח אי היתכנות עקרונית.

כך במקרה של מיסוי פרוגרסיבי גבוה לטובת מדיניות רווחה מקיפה, במערב אירופה, שנחשב כסיבה לצרות הכלכליות של משקים אלה ולפיכך "מוכיח" את אי-ישימותם העקרונית. התוצאה היא שהשיח הערכי נעלם, שהרי אין טעם לעסוק ערכית במודלים שלא ניתן לעולם ליישם מעשית.

כדאי לציין שלא פעם הקביעות מה הוא כישלון כלכלי הן פשטניות, מוטות או סתם לא נכונות. אבל הדרך לברור את המוץ מהתבן, ולחשוף את צרות האופקים של קו המחשבה הזה, היא הרבה יותר קלה.

פשוט הציבו בפני הקפיטליסט את האתגר המחשבתי הבא: נניח לרגע שאתה צודק בדוגמאות שהבאת ואכן כלכלה חברתית יותר ללא אחוז ניכר של "פרזיטים" וקיפאון כלכלי איננה אפשרית. עם זאת, בוא נניח שאי שם בעתיד ימצאו שיטות ומנגנונים להתגבר על הכשלים האלה, האם אז תתמוך בתקציב פרו-חברתי?

ברגע הזה יצטרך הקפיטליסט לצאת מהשדה התועלתני-אריתמטי הנוח לו ולתת תשובה עקרונית, ערכית, ברמה של הפשטה – מה הן ההצדקות לתקציב המבטא כלכלת שוק הפרוע מעבר להיותו, כיביכול, ישים?

אם יטען שיתמוך בתקציב חברתי במקרה של פתרון הבעיות המעשיות הרי שהוא רק קורבן של תעמולה מוטית. אם יטען שגם במקרה כזה יתנגד לתקציב חברתי המבטא כלכלה סוציאל-דמוקרטית, הוא יצטרך למנות את ההצדקות לכך. ואז יהיה קל יחסית להראות לו שכלכלת השוק הפרוע לא מקיימת אפילו את אותם ערכי הקפיטליזם שראשוני ההוגים הליברלים, כמו אדם סמית, העלו על נס.

אבל רוב הסיכויים, אני מהמר, שבן השיח הקפיטליסט יאמר משהו כמו: זו שאלה לא רלוונטית – לעולם לא יצליחו לפתור את הבעיות הללו כי הם חלק מטבעו של האדם ומטבעה של השיטה הסוציאלית. ובמילים אחרות: לא ניתן להפריד בין השאלה הישומית לשאלה האתית. ובעצם יוצא מכך שהישים מותאם לצודק ולהיפך. צורת מחשבה קלאסית לימין הכלכלי – ממש כמו שהלאומן בטוח שה"טבעי" הוא המוסרי.

וכאן ניתן לעמת את הקפיטליסט העקשן רק עם ההיסטוריה: מדע הרפואה המודרני, למשל, יכול היה לפי ההיגיון הזה להיחשב לכישלון מהותי, נפשע ומסוכן; וכך גם לגבי אווירונאוטיקה – רוב דגמי המטוס הראשונים התרסקו במהירה. אבל משהוחלט שטיסה ורפואה שלמה הן מטרות חשובות, עשה המין האנושי מאמצים נחושים להפוך אותן לישימות והצליח בכך במידה מרשימה. שכן מטרות הן לרוב ישימות אם הופכים אותן לכאלו במאמץ כן.

כעת נותר רק להציב אתגר דומה לתקציב הבא בפני שר האוצר (בין שיהיה זה רוני בר און או כל אחד אחר): אם היעדים החברתיים בתקציב חשובים בעיניך ערכית, שבור את הראש באופן יצירתי והבא למקסימום את היכולת שלהם להמריא. אם נעריך באוצר אינם מספיקים לצורך כך, השתמש במומחים בעלי מעוף ממשרדים וגופים נוספים או תתפטר. אבל, אם היעדים הללו נראים לך פחותים במעלה, אל תתחבא מאחורי תירוצי ישימות, כמו מסגרת התקציב והיציבות הפיסקאלית, אמור זאת בגלוי.

הכותב משמש איש הסברה למספר גופים חברתיים

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דוד גיל

    אתה טועה ומטעה. השוק אינו פרוע אלא מאורגן להפליא על ידי מנועי הצמיחה. מחירי דלק, מחירי הגז, מחירי המוצרים ברשתות, מחיר החשמל, מחירי הטיסות, מחירי ביטוחי הרכב והבריאות – דוגמאות מעט המעידות על ההבדל התהומי בינינו לבין המשקים הקפיטליסטיים ממש שבהם שוררת תחרות של ממש. אלי ההון חוגגים משום שהמערכת אינה מזהה את הקרטלים הפועלים כמעט בכל תחום בחיינו ונהנים מהבטחון שניתן להם על ידי השלטון. וכאשר מתגלה קרטל "לא הוגן" מערכת המשפט מענישה את האחראים שנים רבות לאחר הגילוי בעונשים מעוררי גיחוך. תשובה, דנקנר, אריסון ולבייב רואים עצמם חברתיים, כי בראש מעייניהם הדיבידנדים שהחברות שלהם מניבות. מסייעים להם עובדי מדינה שעבורם התפקיד הוא מקפצה למגזר הפרטי והם שומרים בקפידה על האינטרסים של מעסיקיהם בעתיד. כך פועלת השיטה ואיש אינו זקוק לתרגילים שאתה מציע. ואיך מגיב העם? קונה פייס, משתולל במגרשי כדורגל, צופה בתוכניות טלביזיה מטופשות והורג או נהרג בכבישים. שתהיה לך שנה טובה.

  2. דוד גיל

    אתה טועה ומטעה. השוק אינו פרוע אלא מאורגן להפליא על ידי מנועי הצמיחה. מחירי דלק, מחירי הגז, מחירי המוצרים ברשתות, מחיר החשמל, מחירי הטיסות, מחירי ביטוחי הרכב והבריאות – דוגמאות מעט המעידות על ההבדל התהומי בינינו לבין המשקים הקפיטליסטיים ממש שבהם שוררת תחרות של ממש. אלי ההון חוגגים משום שהמערכת אינה מזהה את הקרטלים הפועלים כמעט בכל תחום בחיינו ונהנים מהבטחון שניתן להם על ידי השלטון. וכאשר מתגלה קרטל "לא הוגן" מערכת המשפט מענישה את האחראים שנים רבות לאחר הגילוי בעונשים מעוררי גיחוך. תשובה, דנקנר, אריסון ולבייב רואים עצמם חברתיים, כי בראש מעייניהם הדיבידנדים שהחברות שלהם מניבות. מסייעים להם עובדי מדינה שעבורם התפקיד הוא מקפצה למגזר הפרטי והם שומרים בקפידה על האינטרסים של מעסיקיהם בעתיד. כך פועלת השיטה ואיש אינו זקוק לתרגילים שאתה מציע. ואיך מגיב העם? קונה פייס, משתולל במגרשי כדורגל, צופה בתוכניות טלביזיה מטופשות והורג או נהרג בכבישים. שתהיה לך שנה טובה.

  3. סמולן

    יש כיום אקסיומה מוחלטת, על פיה הדרך לשווק את הקפיטליזם היא לתאר אותו כהיוריסטיקה חברתית יעילה. אני לא מכיר הרבה מקומות שבהם הקפיטליזם מתוקף דרך הזכויות הטבעיות לקניין. למעשה, הקונץ ממשיך עוד צעד, וכל שיטה כלכלית שיש לה יעילות חברתית גבוהה, מוגדרת מייד כ"קפיטליזם". המקור הוא אמנם היעילות החברתית הנמוכה של ההיוריסטיקות הסוציאליסיטיות\מרכסיסטיות הותיקות, אבל לדעתי, מקור ההצלחה הוא לא היסטורי כי אם פונקציונלי: בשיטה הזו, הזאב והכבשה שמחים סימולטנית.

  4. סמולן

    יש כיום אקסיומה מוחלטת, על פיה הדרך לשווק את הקפיטליזם היא לתאר אותו כהיוריסטיקה חברתית יעילה. אני לא מכיר הרבה מקומות שבהם הקפיטליזם מתוקף דרך הזכויות הטבעיות לקניין. למעשה, הקונץ ממשיך עוד צעד, וכל שיטה כלכלית שיש לה יעילות חברתית גבוהה, מוגדרת מייד כ"קפיטליזם". המקור הוא אמנם היעילות החברתית הנמוכה של ההיוריסטיקות הסוציאליסיטיות\מרכסיסטיות הותיקות, אבל לדעתי, מקור ההצלחה הוא לא היסטורי כי אם פונקציונלי: בשיטה הזו, הזאב והכבשה שמחים סימולטנית.

  5. דור לוי - פורום רפורמה כלכלית ב BSH

    במקום לפול בפח של אנשי האוצר ולבדוק את הטיעון הערכי, הגיע הזמן להתחיל ללמוד בראיה ביקורתית את הכלכלה.
    קל מאוד להראות דוגמאות, שבהן הפתרון "הצודק חברתית/סביבתית" הוא דווקא הפתרון היעיל יותר כלכלית.
    קל להראות דוגמאות בהן המידע שמציג האוצר שגוי עד מטעה.

    בהרגשה שלי, רוב הכלכלנים שכחו שתפקידו של הכלכלן הוא למצוא איך לעשות דברים יעיל יותר, והם מתאמצים לעשות הכל זול יותר. ולפעמים כשחוסכים ומקצצים זה עולה מאוד ביוקר.

    כמו באומנויות הלחימה היפניות/סיניות להשתמש באנרגיה של האויב כנגדו.
    כדאי ללמוד את השפה הכלכלית, ולהפיל שם את אנשי האוצר.

    למען הסר ספק, לא שאני חושב שמה שכתבת הוא לא כיוון ראוי.
    אבל המלחמה של הארגונים החברתיים 'למען החברה' נופלת בפח של הדיכוטומיה חברה או כלכלה.
    ומכאן כבר משתמע בטעות שאי אפשר לשלב בין השתיים.

    דוגמא מהזמן האחרון:
    כמה שנים לא הוכנסו לארץ טכנולוגיות אנרגיה סולאריות/מתחדשות באופן משמעותי? הרבה …
    למה? כי כל הזמן מדברים על הצורך לסבסד אותן.
    הגעתי לישיבת וועדת הכלכלה ב 7/8. הכנתי נייר עמדה:
    http://www.bsh.co.il/ShowArticle2logic.asp?ArticleId=3051
    במקום לדבר על סובסידיות כתבתי על "הסרת חסמים" וראה זה פלא…
    הובטח לפרוטוקול שהוועדה תקדיש עוד כחודשיים דיון בנושא.
    האם נצליח להזיז את זה? לא בטוח. אבל יש כבר קבלות בתחומים אחרים שאפשר.

    דור לוי
    פורום רפורמה כלכלית בפורטל לשוויון זכויות וצדק חברתי

  6. דור לוי - פורום רפורמה כלכלית ב BSH

    במקום לפול בפח של אנשי האוצר ולבדוק את הטיעון הערכי, הגיע הזמן להתחיל ללמוד בראיה ביקורתית את הכלכלה.
    קל מאוד להראות דוגמאות, שבהן הפתרון "הצודק חברתית/סביבתית" הוא דווקא הפתרון היעיל יותר כלכלית.
    קל להראות דוגמאות בהן המידע שמציג האוצר שגוי עד מטעה.

    בהרגשה שלי, רוב הכלכלנים שכחו שתפקידו של הכלכלן הוא למצוא איך לעשות דברים יעיל יותר, והם מתאמצים לעשות הכל זול יותר. ולפעמים כשחוסכים ומקצצים זה עולה מאוד ביוקר.

    כמו באומנויות הלחימה היפניות/סיניות להשתמש באנרגיה של האויב כנגדו.
    כדאי ללמוד את השפה הכלכלית, ולהפיל שם את אנשי האוצר.

    למען הסר ספק, לא שאני חושב שמה שכתבת הוא לא כיוון ראוי.
    אבל המלחמה של הארגונים החברתיים 'למען החברה' נופלת בפח של הדיכוטומיה חברה או כלכלה.
    ומכאן כבר משתמע בטעות שאי אפשר לשלב בין השתיים.

    דוגמא מהזמן האחרון:
    כמה שנים לא הוכנסו לארץ טכנולוגיות אנרגיה סולאריות/מתחדשות באופן משמעותי? הרבה …
    למה? כי כל הזמן מדברים על הצורך לסבסד אותן.
    הגעתי לישיבת וועדת הכלכלה ב 7/8. הכנתי נייר עמדה:
    http://www.bsh.co.il/ShowArticle2logic.asp?ArticleId=3051
    במקום לדבר על סובסידיות כתבתי על "הסרת חסמים" וראה זה פלא…
    הובטח לפרוטוקול שהוועדה תקדיש עוד כחודשיים דיון בנושא.
    האם נצליח להזיז את זה? לא בטוח. אבל יש כבר קבלות בתחומים אחרים שאפשר.

    דור לוי
    פורום רפורמה כלכלית בפורטל לשוויון זכויות וצדק חברתי

  7. דור לוי - פורום רפורמה כלכלית ב BSH

    תוכל אם תרצה, להראות שהכשלון של המדינה בתחומים רבים כמו הטיפול בעורף בזמן המלחמה האחרונה וכל הנושא החברתי, נובע דווקא מ'הצלחת' ההטפה הזו.
    גלוש לאתר "אנוכי" של מעריצי איין ראנד, לפרק על שו"ת ותראה איך מצטטים אותה שם כאומרת שהמצב האידאלי הוא זה של פעילות התנדבותית של אנשים וארגונים, ולא מתפקידה של המדינה.

    אז במקום לבקר את המדינה שנכשלה, כדאי לבקר את מי שגרם לה להיכשל…

  8. דור לוי - פורום רפורמה כלכלית ב BSH

    תוכל אם תרצה, להראות שהכשלון של המדינה בתחומים רבים כמו הטיפול בעורף בזמן המלחמה האחרונה וכל הנושא החברתי, נובע דווקא מ'הצלחת' ההטפה הזו.
    גלוש לאתר "אנוכי" של מעריצי איין ראנד, לפרק על שו"ת ותראה איך מצטטים אותה שם כאומרת שהמצב האידאלי הוא זה של פעילות התנדבותית של אנשים וארגונים, ולא מתפקידה של המדינה.

    אז במקום לבקר את המדינה שנכשלה, כדאי לבקר את מי שגרם לה להיכשל…

  9. אלמונימי

    הכלכלנים והפוליטיקאים הקפיטליסטים אומרים. מה שבדרך כלל גם לא קורה, עם התקשורת המשת"פית שלנו.

  10. אלמונימי

    הכלכלנים והפוליטיקאים הקפיטליסטים אומרים. מה שבדרך כלל גם לא קורה, עם התקשורת המשת"פית שלנו.

  11. מיכה רחמן

    כותב הכתבה משחק לידי כלכלנים ניאוליבראלים. פשוט משום שבמישור העובדות זה לא נכון שמשק עם מיסוי גבוה ורמת שירותים חברתיים גבוהה אינו יכול להיות תחרותי. הגיע הזמן שנוציא את הראש מתוך הבור של המצב המיוחד בישראל, התעמולה של הכלכלנים בישראל, שפשוט מוליכים שולל במישור העובדתי עד כדי שכותב הכתבה ברצותו להוכיח מה שכבר קיים באירופה מדבר בשפת כאילו. מדינות הרווחה באירופה, הן במודל הסקנדינבי והן במודל של אירופה היבשתית (גרמניה כדוגמה), התאימו את מדינת הרווחה שלהם למציאות החדשה (גרעון תקציבי, אבטלה גדלה, שינויים דמוגרפים – הזדקנות, ותחרות בשל הגלובליזציה). הכלכלה של שבדיה לדוגמה היתה מראש כלכלה של יצור ותחרות בשוק החופשי, ושל כוח אדם ברמת הכשרה גבוהה. גם כאשר היא מקיימת רמת מיסוי גבוהה ורמת הוצאות ממשלה גבוהות. רמות המיסוי, ורמת ההוצאה על שירותים חברתיים לא השתנו בהרבה חרף המשבר של שנות השמונים והתשעים. מעורבות מדינה במודל הסקנדינבי נמשכת, שבדיה יצאה ממשבר האבטלה של שנות ההתשעים ללא שינוי מהותי של מדינת הרווחה שלה. הקורפורטיזם (הסכמים בין מעסיקים לארגוני עובדים) בגרמניה נמשכים. יתרה מזו, בגרמניה דווקא המעסיקים התנגדו לרפורמות המתונות של ממשלת Kohl שנועדו להחליש את כוחם של האיגודים המקצועיים (בניגוד למרגרט תאצ'ר שהצליחה במשימה זו). ללמדנו שדווקא בגרמניה שרד הדפוס המאורגן של הקאפיטאליזם . נכון שברמת השוויון היו שינוים לרעה בזכויות הפנסיה, מעט בבריאות, והורעו תנאי הקבלה של גמלאות אבטלה וגם פחת גובה הגמלאות עצמן, אבל מהות התוכניות לא השתנתה. כמו כן מעורבות המדינה עדיין מרכזית לפחות ברגולציה גם בגרמניה. כלכלנים עם ראש פתוח יותר אינם מבינים על מה מדברים הכלכלנים הניאוליברלים בישראל כשהם אומרים שמיסוי גבוה וצריכה ממשלתית גבוהה עומדים בסתירה לתחרותיות המשק, ולצמיחה, כאשר ישנם כל- כך הרבה מחקרים שמראים את ההפך. הרבה כלכלנים ואנשי הכלכלה המדינית מדברים על איזה מיסוי, באיזה טקטיקות צריכה מדינת הרווחה להסתגל לתנאים המשתנים, אבל בהחלט לא על הליכה בכיוון הניאוליברלאי של ישראל וארה"ב.

  12. מיכה רחמן

    כותב הכתבה משחק לידי כלכלנים ניאוליבראלים. פשוט משום שבמישור העובדות זה לא נכון שמשק עם מיסוי גבוה ורמת שירותים חברתיים גבוהה אינו יכול להיות תחרותי. הגיע הזמן שנוציא את הראש מתוך הבור של המצב המיוחד בישראל, התעמולה של הכלכלנים בישראל, שפשוט מוליכים שולל במישור העובדתי עד כדי שכותב הכתבה ברצותו להוכיח מה שכבר קיים באירופה מדבר בשפת כאילו. מדינות הרווחה באירופה, הן במודל הסקנדינבי והן במודל של אירופה היבשתית (גרמניה כדוגמה), התאימו את מדינת הרווחה שלהם למציאות החדשה (גרעון תקציבי, אבטלה גדלה, שינויים דמוגרפים – הזדקנות, ותחרות בשל הגלובליזציה). הכלכלה של שבדיה לדוגמה היתה מראש כלכלה של יצור ותחרות בשוק החופשי, ושל כוח אדם ברמת הכשרה גבוהה. גם כאשר היא מקיימת רמת מיסוי גבוהה ורמת הוצאות ממשלה גבוהות. רמות המיסוי, ורמת ההוצאה על שירותים חברתיים לא השתנו בהרבה חרף המשבר של שנות השמונים והתשעים. מעורבות מדינה במודל הסקנדינבי נמשכת, שבדיה יצאה ממשבר האבטלה של שנות ההתשעים ללא שינוי מהותי של מדינת הרווחה שלה. הקורפורטיזם (הסכמים בין מעסיקים לארגוני עובדים) בגרמניה נמשכים. יתרה מזו, בגרמניה דווקא המעסיקים התנגדו לרפורמות המתונות של ממשלת Kohl שנועדו להחליש את כוחם של האיגודים המקצועיים (בניגוד למרגרט תאצ'ר שהצליחה במשימה זו). ללמדנו שדווקא בגרמניה שרד הדפוס המאורגן של הקאפיטאליזם . נכון שברמת השוויון היו שינוים לרעה בזכויות הפנסיה, מעט בבריאות, והורעו תנאי הקבלה של גמלאות אבטלה וגם פחת גובה הגמלאות עצמן, אבל מהות התוכניות לא השתנתה. כמו כן מעורבות המדינה עדיין מרכזית לפחות ברגולציה גם בגרמניה. כלכלנים עם ראש פתוח יותר אינם מבינים על מה מדברים הכלכלנים הניאוליברלים בישראל כשהם אומרים שמיסוי גבוה וצריכה ממשלתית גבוהה עומדים בסתירה לתחרותיות המשק, ולצמיחה, כאשר ישנם כל- כך הרבה מחקרים שמראים את ההפך. הרבה כלכלנים ואנשי הכלכלה המדינית מדברים על איזה מיסוי, באיזה טקטיקות צריכה מדינת הרווחה להסתגל לתנאים המשתנים, אבל בהחלט לא על הליכה בכיוון הניאוליברלאי של ישראל וארה"ב.

  13. Jonathan

    Naomi Klein talks about her new book, The Shock Doctrine: The Rise of Disaster Capitalism.

    Speaking at a benefit event for the Canadian Centre for Policy Alternatives, a social justice research institute.
    The Shock Doctrine is the gripping story of how America's "free market" policies have come to dominate the world– through the exploitation of disaster-shocked people and countries.

    http://www.youtube.com/watch?v=Ka3Pb_StJn4&NR=1

    Add Video to QuickList

    Naomi Klein – The Shock Doctrine – Part 2 of 6
    http://www.youtube.com/watch?v=Du3mpRkaz8g&mode=related&search=

    Naomi Klein – The Shock Doctrine – Part 3 of 6
    http://www.youtube.com/watch?v=og2gYUVURAI&mode=related&search=

    Naomi Klein – The Shock Doctrine – Part 4 of 6
    http://www.youtube.com/watch?v=RRvuGLM_Pe4&mode=related&search=

    Naomi Klein – The Shock Doctrine – Part 6 of 6
    http://www.youtube.com/watch?v=CG_xRZW32X0&mode=related&search=

    Naomi Klein – Iraq: The Neoliberal Project (Part 1 of 8)
    http://www.youtube.com/watch?v=Qk-qBY-TiZg&mode=related&search=

  14. Jonathan

    Naomi Klein talks about her new book, The Shock Doctrine: The Rise of Disaster Capitalism.

    Speaking at a benefit event for the Canadian Centre for Policy Alternatives, a social justice research institute.
    The Shock Doctrine is the gripping story of how America's "free market" policies have come to dominate the world– through the exploitation of disaster-shocked people and countries.

    http://www.youtube.com/watch?v=Ka3Pb_StJn4&NR=1

    Add Video to QuickList

    Naomi Klein – The Shock Doctrine – Part 2 of 6
    http://www.youtube.com/watch?v=Du3mpRkaz8g&mode=related&search=

    Naomi Klein – The Shock Doctrine – Part 3 of 6
    http://www.youtube.com/watch?v=og2gYUVURAI&mode=related&search=

    Naomi Klein – The Shock Doctrine – Part 4 of 6
    http://www.youtube.com/watch?v=RRvuGLM_Pe4&mode=related&search=

    Naomi Klein – The Shock Doctrine – Part 6 of 6
    http://www.youtube.com/watch?v=CG_xRZW32X0&mode=related&search=

    Naomi Klein – Iraq: The Neoliberal Project (Part 1 of 8)
    http://www.youtube.com/watch?v=Qk-qBY-TiZg&mode=related&search=