קצת על דברים רבים וגם על השכלה

איציק ספורטא

רציתי לכתוב על סיפורה של מורה שמועסקת גם כמארחת במסעדה כדי להשלים הכנסה, או על חברת "קסטרו" המעטירה, אבל יוסי הקדים אותי, רק שהוא לא כתב ש"קסטרו" מאמצת בתי ספר בבת ים. או אולי על האדם האידיאלי שצריך להיות לממונה על התקציבים באוצר: "הוא צריך להיות רודף רפורמות, מי שמאמין בכל לבו שרפורמות והפרטה הן דלק הצמיחה הטוב ביותר. הוא צריך להאמין שנכון לייעל ולצמצם את תקציב המדינה – כדי להקטין את החוב הלאומי. תכונה חשובה נוספת היא ההכרה החברתית. שיהיה רגיש לעוולות חברתיות, שירצה לצמצם את הפערים על ידי עידוד יציאה לעבודה ומתן עזרה ישירה למי שלא יכול לעבוד: זקנים, נכים וחלשים". אין קופצים כי שכרו ממש נמוך 32000 שקל לחודש. מה יקרה אם הממשלה תרצה להגדיל את תקציב המדינה? כנראה שיהיה צריך לפטר את הממשלה.

או על מאמר שפורסם בגיליון החדש של: post-autistic economics review, בעיקר המאמר השואל: מדע, אידיאולוגיה ופיתוח: האם יש שם "כלכלה ברת קיימא"? במאמר סוקר הכותב את התפיסה הנאו-קלאסית ומאיר את עינינו בהנחות הבסיס שלה לעומת תפיסות אלטרנטיביות בנושאים כמו סכמת הפרשנות של גישת האדם הכלכלי לעומת זה הפוליטי. ארגונים על פי המודל הנאו-קלאסי והתפיסה המוסדית, וסכמת הפרשנות לתופעה הקרויה שוק.

אבל היום הוציא לאור ה-OECD את הפרסום השנתי העוסק בהשכלה,Education at A Glance 2007, ויש בו נתונים השוואתיים די מעניינים המעודכנים ל-2004. ב"הארץ" יש סיכום של ממצאים בנוגע להוצאה פרטית, גבוהה מהממוצע בישראל, ההוצאה ציבורית כאן מסך ההוצאה היא רק 76.4% לעומת 87% במדינות ה-OECD ו-91.1% ב-19 ממדינות האיחוד האירופי. ההוצאה לתלמיד, נמוכה מהממוצע, גודל כיתות, גדול מהממוצע, שכר מורים, נמוך מהממוצע, שכר לימוד באוניברסיטאות, גבוה מהממוצע ישראל במקום ה-6 מבן 23 מדינות, זה כמובן לא הפריע לועדת שוחט להעלות את שכר הלימוד, כי הוא כידוע נמוך מידי. טראובמן וקשתי הרחיבו בנושא ב-19/9/2007.

בעשור שבין 1995 ל-2004 עלה התקצוב לתלמיד בישראל ב-5% לעומת 38% במדינת ה-OECS ו-37% ב-19 מדינות האיחוד האירופי. אם מדברים על פער בהישגים, סביר שיגדל עקב ההשקעה דיפרנציאלית הזו, ועוד נתונים רבים שטרם הספקתי לעיין בהם. מי שרוצה לדעת מה יהיה כתוב במאמרו הבא של דן בן דוד צריך להציץ בטבלה שהוא אוהב שבה ההוצאה לתלמיד נמדדת ביחס לתוצר (טבלה B1.5), לא חשוב שכאן אי השוויון גדול יותר, לא חשוב שכאן אחוז הילדים העניים הוא 35.8%, העיקר שההוצאה אצלנו, על פי מדד זה, דומה להוצאה במדינות המפותחות, לא יותר, אבל דומה. בכלל יש בדו"ח קטעים חשובים שבחלקם ישראל לא נכללת, כמו נושא החינוך המקצועי והישגי תלמידיו, או מעמדם הכלכלי של הורי התלמידים והשפעתם על סיכויי ההצלחה של אותם תלמידים, לא שהעובדות הללו אינן ידועות אבל טוב היה לראות אותן בפרספקטיבה השוואתית.       

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מחנך צעיר

    המעניין הוא לאו דוקא סיפורה של המורה (המצמרר והמציאותי לכשלעצמו)
    אלא תגובתיהם (המצמררות יש לומר) של המגיבים באתר גלובס…

    לטעמי זה רק מוכיח שהבעיה היא לא רק נושא כזה או אחר: יש כאן מאבק על תודעה. על תפיסת עולם.

  2. מחנך צעיר

    המעניין הוא לאו דוקא סיפורה של המורה (המצמרר והמציאותי לכשלעצמו)
    אלא תגובתיהם (המצמררות יש לומר) של המגיבים באתר גלובס…

    לטעמי זה רק מוכיח שהבעיה היא לא רק נושא כזה או אחר: יש כאן מאבק על תודעה. על תפיסת עולם.

  3. דרור ק

    אכן, מצבם של רופאים/ות מתחילים, אחיות ועו"דים מתחילים לא הרבה יותר טוב, אם כי אני מתקשה למצוא בכך נחמה.

  4. דרור ק

    אכן, מצבם של רופאים/ות מתחילים, אחיות ועו"דים מתחילים לא הרבה יותר טוב, אם כי אני מתקשה למצוא בכך נחמה.

  5. עומר

    כדרכי, גם אני קראתי את הפרסום education at a glance. כרגיל, לא הופתעתי לראות איך ישראל משתרכת לה מאחורי מדינות אחרות. אפשר לנתח את הנתונים בצורות שונות, אבל כתיבה מעין שלכם והצגה כה מגמתית של הדברים היא עלבון לכל מי שיש לו ולו קצת חומר אפור בין האוזניים (שלא לדבר על מי שמתהדרים, כמותכם, בתארי ד"ר…).
    הנה מקצת הדברים:
    א. ההתייחסות שלכם להשקעה לתלמיד היא מגוכחת. ההשקעה לתלמיד כאן נמוכה ביחס למדינות אחרות משתי סיבות, האחת – התמ"ג בישראל נמוך מאשר הממוצע של הOECD (ובוודאי מזה האירופי) וכן שיעור הילדים בישראל גבוה מהממוצע במדינות הנ"ל וגבוה כמעט ב-50% מזה שבאירופה. אם ניקח שני גורמים אלה בחשבון נגלה שישראל משקיעה ממון רב במערכת החינוך שלה (והדבר גם בא לידי ביטוי בהוצאה כאחוז תמ"ג – 8.9%, כמעט כפול מרוב המדינות האחרות). הטענה שלכם כאילו שליטה מעין זו אינה נכונה היא פשוט דמגוגיה! הרי אף אחד לא היה מנסה לטעון שלמר לוי אכפת מילדיו יותר מאשר לאדון שמעון כי הוא משקיע בהשכלתם יותר "פר קפיטה", בעוד שידוע ששמעון מרוויח 20% פחות מלוי ויש לו 6 ילדים בעוד ללוי יש 4 ילדים. מעניין שמי שמתנגדים לטיעונים מעין אלה כשמדובר "בשכבות החלשות/מוחלשות" דווקא ששים אלי קרב כשבאה העת להשמיץ את האוצר
    .
    ב. עוד בעניין הנ"ל – ההוצאה בישראל דווקא גדלה מאוד בשנים האחרונות (טבלא B2.3). הגידול הממוצע בהוצאה לנפש כולל גם מדינות "מתפתחות" שבהן סביר שתהיה עליה חדה. בנוסף, הייתם צריכים לשלוט על הנתונים ביחס לגידול האוכלוסיה הטבעי (באירופה מדובר באחוז גידול טבעי של פחות מאחוז, ואילו בישראל כ-3.3 אחוזים לפי שנתוני משרד החינוך. שוב, חוסר הבנה בסיסי במושגים ותהליכים סטטיסטיים (למרות שדווקא כאן אתם מראים עקביות, תוך הסרת אחריות ממי שמוליד ילדים בלי מחשבה על עתידם)!

    ג. מורה ישראלי מלמד יותר שעות ביסודי ובחטיבת הביניים לעומת מקביליו בעולם. לעומת זאת בתיכון הנתונים משתווים לממוצע. הדבר תואם לתופעה המוכרת של "השקעה בבגרויות", קרי – בשכבת הגיל המאוחרת. גם התפלגות שעות ההוראה בכיתות הנמוכות מעידה על הטפשות המערכתית – בישראל ילדי כיתות ג-ה לומדים פחות קריאה והרבה יותר "מקצועות" מאשר עמיתיהם באירופה (ואחר כך מתפלאים שהם לא מצליחים בבחינות. הם פשוט לא מבינים את השאלות…), כל זאת לפי הגרפים בחלק D. לעניין זה השפעה רבה הרבה יותר מעניין תקציבי זה או אחר, אבל זו בעיה מתודית של המערכת שמאולצת מסיבות שונות ללמד מקצועות רבים מדי. שינוי כאן יכול היה לשפר את המצב מאוד, אך משום מה אתם לא מתייחסים לעניין זה (אולי משום שאין כאן דבר שניתן לנגח בעזרתו את "אנשי האוצר"?!).

    ד. אין בדבריכם דבר על דרכי ההערכה של מורים בבתי ספר, דרכי הערכה של בתי ספר והחשיפה לציבור. לכל אלה יכלה להיות השפעה על רמת ההוראה וההשכלה בישראל, אלא שהם כמעט ולא קיימים. יש פיקוח ומבחנים אלא שאין פרסום, מורה מקודם בעיקר בזכות וותק ו"השתלמות מקצועית" (D5.1) ללא שום בחינה של יכולות ומדידה אמיתית של ידע. אין משוב פנימי בתוך בית הספר (D5.1, וגם נסיוני האישי….), אין מעקב אחרי הקריירה העתידית של התלמיד (שהיא נתון חשוב בהערכת בתי הספר!) ואפילו היו היה קשה מאוד להורים להעביר ילד לבית ספר אחר שנחשב לטוב יותר בגלל שיטת הרישום.

    ה. היחס בין ההוצאה לתלמיד ובין הישגים נבדק בגרף B7.2 (מבחני פיזה). התוצאה – R^2=0.15, כלומר ההוצאה מסבירה רק 15% מהשונות. זה בהחלט חשוב אבל זה גם אומר שגם אם היינו מגדילים מאוד את ההוצאה לתלמיד לא היינו יכולים לצפות לשינוי משמעותי במיוחד. באותו עניין – אם היינו ממקמים את ישראל על הגרף עדיין היו התלמידים משיגים תוצאות נמוכות מאוד ביחס למדינות שהוצאתן לתלמיד זהה לזו שבישראל. משמע – יש כאן משהו עמוק בהרבה משאלת ההוצאה הציבורית.

    ו. לפי הנתונים בנספחים ההוצאה על התקציב בישראל במונחי תמ"ג היא 49.2%, הרבה יותר ממדינות רבות באירופה. אני לא ממש מבין למה מתייחסים המספרים 76%, 87% ו-91% שהבאתם. אשמח אם תוכלו להאיר את עיני (או, להבא, פשוט לומר מאיזה עמוד/גרף/טבלא הובאו הנתונים…).

    עד קא בכינן ועוד לא אמרנו מילה אחת על חלוקת התקציב עצמו והסיבות לכך ששכר המורים נמוך כל-כך (מישהו אמר מונופול?!). אני חושב שהנתונים והעניינים המעניינים באמת נמצאים דווקא שם, אבל כשכל הזמן רודפים אחרי "מנוולי האוצר" אין ממש זמן לדברים חשובים מעט יותר, כמו הבזבוז הנוראי של כספי החינוך שמתרחש מתחת לאפינו!

    ע.

  6. עומר

    כדרכי, גם אני קראתי את הפרסום education at a glance. כרגיל, לא הופתעתי לראות איך ישראל משתרכת לה מאחורי מדינות אחרות. אפשר לנתח את הנתונים בצורות שונות, אבל כתיבה מעין שלכם והצגה כה מגמתית של הדברים היא עלבון לכל מי שיש לו ולו קצת חומר אפור בין האוזניים (שלא לדבר על מי שמתהדרים, כמותכם, בתארי ד"ר…).
    הנה מקצת הדברים:
    א. ההתייחסות שלכם להשקעה לתלמיד היא מגוכחת. ההשקעה לתלמיד כאן נמוכה ביחס למדינות אחרות משתי סיבות, האחת – התמ"ג בישראל נמוך מאשר הממוצע של הOECD (ובוודאי מזה האירופי) וכן שיעור הילדים בישראל גבוה מהממוצע במדינות הנ"ל וגבוה כמעט ב-50% מזה שבאירופה. אם ניקח שני גורמים אלה בחשבון נגלה שישראל משקיעה ממון רב במערכת החינוך שלה (והדבר גם בא לידי ביטוי בהוצאה כאחוז תמ"ג – 8.9%, כמעט כפול מרוב המדינות האחרות). הטענה שלכם כאילו שליטה מעין זו אינה נכונה היא פשוט דמגוגיה! הרי אף אחד לא היה מנסה לטעון שלמר לוי אכפת מילדיו יותר מאשר לאדון שמעון כי הוא משקיע בהשכלתם יותר "פר קפיטה", בעוד שידוע ששמעון מרוויח 20% פחות מלוי ויש לו 6 ילדים בעוד ללוי יש 4 ילדים. מעניין שמי שמתנגדים לטיעונים מעין אלה כשמדובר "בשכבות החלשות/מוחלשות" דווקא ששים אלי קרב כשבאה העת להשמיץ את האוצר
    .
    ב. עוד בעניין הנ"ל – ההוצאה בישראל דווקא גדלה מאוד בשנים האחרונות (טבלא B2.3). הגידול הממוצע בהוצאה לנפש כולל גם מדינות "מתפתחות" שבהן סביר שתהיה עליה חדה. בנוסף, הייתם צריכים לשלוט על הנתונים ביחס לגידול האוכלוסיה הטבעי (באירופה מדובר באחוז גידול טבעי של פחות מאחוז, ואילו בישראל כ-3.3 אחוזים לפי שנתוני משרד החינוך. שוב, חוסר הבנה בסיסי במושגים ותהליכים סטטיסטיים (למרות שדווקא כאן אתם מראים עקביות, תוך הסרת אחריות ממי שמוליד ילדים בלי מחשבה על עתידם)!

    ג. מורה ישראלי מלמד יותר שעות ביסודי ובחטיבת הביניים לעומת מקביליו בעולם. לעומת זאת בתיכון הנתונים משתווים לממוצע. הדבר תואם לתופעה המוכרת של "השקעה בבגרויות", קרי – בשכבת הגיל המאוחרת. גם התפלגות שעות ההוראה בכיתות הנמוכות מעידה על הטפשות המערכתית – בישראל ילדי כיתות ג-ה לומדים פחות קריאה והרבה יותר "מקצועות" מאשר עמיתיהם באירופה (ואחר כך מתפלאים שהם לא מצליחים בבחינות. הם פשוט לא מבינים את השאלות…), כל זאת לפי הגרפים בחלק D. לעניין זה השפעה רבה הרבה יותר מעניין תקציבי זה או אחר, אבל זו בעיה מתודית של המערכת שמאולצת מסיבות שונות ללמד מקצועות רבים מדי. שינוי כאן יכול היה לשפר את המצב מאוד, אך משום מה אתם לא מתייחסים לעניין זה (אולי משום שאין כאן דבר שניתן לנגח בעזרתו את "אנשי האוצר"?!).

    ד. אין בדבריכם דבר על דרכי ההערכה של מורים בבתי ספר, דרכי הערכה של בתי ספר והחשיפה לציבור. לכל אלה יכלה להיות השפעה על רמת ההוראה וההשכלה בישראל, אלא שהם כמעט ולא קיימים. יש פיקוח ומבחנים אלא שאין פרסום, מורה מקודם בעיקר בזכות וותק ו"השתלמות מקצועית" (D5.1) ללא שום בחינה של יכולות ומדידה אמיתית של ידע. אין משוב פנימי בתוך בית הספר (D5.1, וגם נסיוני האישי….), אין מעקב אחרי הקריירה העתידית של התלמיד (שהיא נתון חשוב בהערכת בתי הספר!) ואפילו היו היה קשה מאוד להורים להעביר ילד לבית ספר אחר שנחשב לטוב יותר בגלל שיטת הרישום.

    ה. היחס בין ההוצאה לתלמיד ובין הישגים נבדק בגרף B7.2 (מבחני פיזה). התוצאה – R^2=0.15, כלומר ההוצאה מסבירה רק 15% מהשונות. זה בהחלט חשוב אבל זה גם אומר שגם אם היינו מגדילים מאוד את ההוצאה לתלמיד לא היינו יכולים לצפות לשינוי משמעותי במיוחד. באותו עניין – אם היינו ממקמים את ישראל על הגרף עדיין היו התלמידים משיגים תוצאות נמוכות מאוד ביחס למדינות שהוצאתן לתלמיד זהה לזו שבישראל. משמע – יש כאן משהו עמוק בהרבה משאלת ההוצאה הציבורית.

    ו. לפי הנתונים בנספחים ההוצאה על התקציב בישראל במונחי תמ"ג היא 49.2%, הרבה יותר ממדינות רבות באירופה. אני לא ממש מבין למה מתייחסים המספרים 76%, 87% ו-91% שהבאתם. אשמח אם תוכלו להאיר את עיני (או, להבא, פשוט לומר מאיזה עמוד/גרף/טבלא הובאו הנתונים…).

    עד קא בכינן ועוד לא אמרנו מילה אחת על חלוקת התקציב עצמו והסיבות לכך ששכר המורים נמוך כל-כך (מישהו אמר מונופול?!). אני חושב שהנתונים והעניינים המעניינים באמת נמצאים דווקא שם, אבל כשכל הזמן רודפים אחרי "מנוולי האוצר" אין ממש זמן לדברים חשובים מעט יותר, כמו הבזבוז הנוראי של כספי החינוך שמתרחש מתחת לאפינו!

    ע.

  7. עומר

    לגבי השפעת מצבם של ההורים על הישגי התלמידים: בעניין זה נערך מחקר במוסד שמואל נאמן שחקר את ההישגים האקדמיים של תלמידים לפי חלוקה לחמישוני הכנסה. הפערים (הגדולים למדי…) מנותחים שם אך הממצא המעניין ביותר הוא שליכולת לממן שכר לימוד מסבירה רק חמישית מהשונות. כל היתר נובע כפי הנראה מפערים מצטברים בהשכלה וביכולות (וכנראה שגם בביטחון העצמי). המחקר נקרא "בעיות נזילות בלימודי ההשכלה הגבוהה בישראל" מאת יואב פרידמן (ואם היתה אפשרות הייתי מצרף אותו כאן…).

  8. עומר

    לגבי השפעת מצבם של ההורים על הישגי התלמידים: בעניין זה נערך מחקר במוסד שמואל נאמן שחקר את ההישגים האקדמיים של תלמידים לפי חלוקה לחמישוני הכנסה. הפערים (הגדולים למדי…) מנותחים שם אך הממצא המעניין ביותר הוא שליכולת לממן שכר לימוד מסבירה רק חמישית מהשונות. כל היתר נובע כפי הנראה מפערים מצטברים בהשכלה וביכולות (וכנראה שגם בביטחון העצמי). המחקר נקרא "בעיות נזילות בלימודי ההשכלה הגבוהה בישראל" מאת יואב פרידמן (ואם היתה אפשרות הייתי מצרף אותו כאן…).

  9. שונרא

    הסיפור של המחנכת פורסם במקור לפני כמה חודשים בבלוג לחץ חברתי. גם עניין עודפי התקציב מסוקרים שם בעומק נדיר שטרם נראה, לא בעיתונאות ולא באקדמיה.
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943

  10. שונרא

    הסיפור של המחנכת פורסם במקור לפני כמה חודשים בבלוג לחץ חברתי. גם עניין עודפי התקציב מסוקרים שם בעומק נדיר שטרם נראה, לא בעיתונאות ולא באקדמיה.
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943

  11. איציק ניסני

    עומר -צא (מהקופסא ) ולמד .
    יש מקומות בארץ בהם מערכת החינוך (במקרה הטוב) מהווה תחליף זול לשמירת ילדים ובמקרה הרע חממה לעבריינים .
    מישהו מנסה לבלבל אותך (בינתיים מצליח רק אותך )בסיסמאות וסטטיסטיקות בטכניקת הקיזוז הנירמול וסטית תקן .
    במבחן המציאות כדי להבטיח לילדך חינוך כהלכה ובארץ הזו .
    דע לך ש עדיף
    להיות עובד בצפון העיר הלבנה באיזורים רוויי בועות הייטק כשלשכונה יש קידומת רמה (רמת אביב ב,רמת אביב ג ,רמת אביב ג החדשה ,……..)
    מאשר להיות פועל בדרום הארץ רווי בעובדים שחורים וזהב לבן כשלשכונהיש רק אות ללא שום תוספת .

  12. איציק ניסני

    עומר -צא (מהקופסא ) ולמד .
    יש מקומות בארץ בהם מערכת החינוך (במקרה הטוב) מהווה תחליף זול לשמירת ילדים ובמקרה הרע חממה לעבריינים .
    מישהו מנסה לבלבל אותך (בינתיים מצליח רק אותך )בסיסמאות וסטטיסטיקות בטכניקת הקיזוז הנירמול וסטית תקן .
    במבחן המציאות כדי להבטיח לילדך חינוך כהלכה ובארץ הזו .
    דע לך ש עדיף
    להיות עובד בצפון העיר הלבנה באיזורים רוויי בועות הייטק כשלשכונה יש קידומת רמה (רמת אביב ב,רמת אביב ג ,רמת אביב ג החדשה ,……..)
    מאשר להיות פועל בדרום הארץ רווי בעובדים שחורים וזהב לבן כשלשכונהיש רק אות ללא שום תוספת .

  13. אבי

    עפ"י הדו"ח האחרון של "קרן המטבע הבינ"ל" התמ"ג לנפש בישראל חושב במשך שנים בצורה לא נכונה והוא כיום ברמה אירופאית לכל דבר ולכן יש לחשב כלפי מטה את ההוצאה הממשלתית על חינוך כאחוז מהתמ"ג (וההוצאה הממשלתית בכלל). מכאן נובע שההוצאה פר תלמיד הוא אכן מדד טוב.

  14. אבי

    עפ"י הדו"ח האחרון של "קרן המטבע הבינ"ל" התמ"ג לנפש בישראל חושב במשך שנים בצורה לא נכונה והוא כיום ברמה אירופאית לכל דבר ולכן יש לחשב כלפי מטה את ההוצאה הממשלתית על חינוך כאחוז מהתמ"ג (וההוצאה הממשלתית בכלל). מכאן נובע שההוצאה פר תלמיד הוא אכן מדד טוב.

  15. דרור ק

    צורכי החינוך של מדינת ישראל רבים יותר מאשר אלה של רוב מדינות OECD. בישראל שיעור הילדים באוכלוסייה גבוה יחסית. כמו כן ישראל מקיימת כמה מערכות חינוך במקביל בשל הגיוון החברתי והצורך להרכיב תוכניות לימוד שונות בשפות שונות לקבוצות שונות באוכלוסייה. המשמעות היא שישראל צריכה להשקיע בחינוך יותר. אם מדינת ישראל משקיעה בחינוך שיעור דומה לזה לשזה של מדינות OECD במונחים של אחוז מהתל"ג, אזי אנחנו בצרות. בתנאים שלנו, אנחנו צריכים להשקיע הרבה יותר. ההוכחה היא פשוטה – כשאנחנו משקיעים בדומה ל-OECD במונחים של אחוז מהתוצר, ההשקעה שלנו לתלמיד נמוכה מדי. לפיכך, אנחנו חייבים להשקיע יותר. הכסף קיים. המסים בישראל ירדו בצורה משמעותית, מבלי לתת את הדעת על הנזק שזה גורם למערכות החינוך והבריאות. אם במקום להוריד מסים היו משקיעים את הכסף בחינוך ובבריאות, בסופו של דבר היו מעשירים יותר אזרחים. צריך לזכור עוד נקודה – חלק ניכר מהילדים בארץ לא זוכים לחינוך מטעם המדינה אלא לחינוך עצמאי, בעיקר חרדי. אמנם, הוריהם מעוניינים בחינוך הזה, אבל המשמעות היא שהמדינה משקיעה הרבה פחות בחינוך שלהם מאשר בחינוך של יתר הילדים (וזה למרות כל התמיכות השונות והמשונות).

  16. דרור ק

    צורכי החינוך של מדינת ישראל רבים יותר מאשר אלה של רוב מדינות OECD. בישראל שיעור הילדים באוכלוסייה גבוה יחסית. כמו כן ישראל מקיימת כמה מערכות חינוך במקביל בשל הגיוון החברתי והצורך להרכיב תוכניות לימוד שונות בשפות שונות לקבוצות שונות באוכלוסייה. המשמעות היא שישראל צריכה להשקיע בחינוך יותר. אם מדינת ישראל משקיעה בחינוך שיעור דומה לזה לשזה של מדינות OECD במונחים של אחוז מהתל"ג, אזי אנחנו בצרות. בתנאים שלנו, אנחנו צריכים להשקיע הרבה יותר. ההוכחה היא פשוטה – כשאנחנו משקיעים בדומה ל-OECD במונחים של אחוז מהתוצר, ההשקעה שלנו לתלמיד נמוכה מדי. לפיכך, אנחנו חייבים להשקיע יותר. הכסף קיים. המסים בישראל ירדו בצורה משמעותית, מבלי לתת את הדעת על הנזק שזה גורם למערכות החינוך והבריאות. אם במקום להוריד מסים היו משקיעים את הכסף בחינוך ובבריאות, בסופו של דבר היו מעשירים יותר אזרחים. צריך לזכור עוד נקודה – חלק ניכר מהילדים בארץ לא זוכים לחינוך מטעם המדינה אלא לחינוך עצמאי, בעיקר חרדי. אמנם, הוריהם מעוניינים בחינוך הזה, אבל המשמעות היא שהמדינה משקיעה הרבה פחות בחינוך שלהם מאשר בחינוך של יתר הילדים (וזה למרות כל התמיכות השונות והמשונות).

  17. צחי

    אני צעיר שבעתיד הקרוב אתחיל ללמוד באוניברסיטה. אני חושב על עתידי ומנסה לחשוב על מקצוע ועל השכלה מתאימה. בחמשת השנים האחרונות אני בעיקר מלמד ומדריך דרך ארגון חברתי כלשהו. אני מאוד אוהב את העבודה הזאת. אני חושב שאני דיי טוב בה. אני מוצא בעבודת החינוך סיפוק עצום. העבודה החינוכית היא חלק מתפשית עולם אידיאולוגית שאני מאמין בה.
    מה עלי לבחור? חיים של שכר מגוחך?! מאבק קיומי מתמשך, בו אעלם במערכת החינוך ואקבל תגמול כלכלי מגוחך שלא יאפשר לי לספק לילדי תנאי חיים ראויים? מקצוע בו מקבלי השירות שלי רואים בי דמות בזויה ומגוחכת?
    האם עלי להמשיך בתחום זה, אבל מחוץ למערכת? ללמד בבתי ספר פרטיים בקרב אוכלוסיות עשירות? להיות מתוגמל כלכלית בצורה יפה, לעבוד בסיבית עבודה נעימה ונוחה, אך לוותר למעשה על התשוקה האידיאולגית שמניעה אותי?
    אולי כדאי לי לוותר מראש ולבחור מקצוע אחר? "להתבגר" ולבחור מקצוע שיספק לי תנאי קיום הוגנים? בחירה זאת תותיר לי, לכל הפחות, את האפשרות לשבת בסלון בעוד כעשרים שנה, ולהתלונן כי החינוך בישראל הוא משהו נורא, וכי כבר אין מורים "איכותיים" שפועלים מתוך "שליחות". כך אפרוק מתחים ותסכול. אני מחכה בקוצר רוח

  18. צחי

    אני צעיר שבעתיד הקרוב אתחיל ללמוד באוניברסיטה. אני חושב על עתידי ומנסה לחשוב על מקצוע ועל השכלה מתאימה. בחמשת השנים האחרונות אני בעיקר מלמד ומדריך דרך ארגון חברתי כלשהו. אני מאוד אוהב את העבודה הזאת. אני חושב שאני דיי טוב בה. אני מוצא בעבודת החינוך סיפוק עצום. העבודה החינוכית היא חלק מתפשית עולם אידיאולוגית שאני מאמין בה.
    מה עלי לבחור? חיים של שכר מגוחך?! מאבק קיומי מתמשך, בו אעלם במערכת החינוך ואקבל תגמול כלכלי מגוחך שלא יאפשר לי לספק לילדי תנאי חיים ראויים? מקצוע בו מקבלי השירות שלי רואים בי דמות בזויה ומגוחכת?
    האם עלי להמשיך בתחום זה, אבל מחוץ למערכת? ללמד בבתי ספר פרטיים בקרב אוכלוסיות עשירות? להיות מתוגמל כלכלית בצורה יפה, לעבוד בסיבית עבודה נעימה ונוחה, אך לוותר למעשה על התשוקה האידיאולגית שמניעה אותי?
    אולי כדאי לי לוותר מראש ולבחור מקצוע אחר? "להתבגר" ולבחור מקצוע שיספק לי תנאי קיום הוגנים? בחירה זאת תותיר לי, לכל הפחות, את האפשרות לשבת בסלון בעוד כעשרים שנה, ולהתלונן כי החינוך בישראל הוא משהו נורא, וכי כבר אין מורים "איכותיים" שפועלים מתוך "שליחות". כך אפרוק מתחים ותסכול. אני מחכה בקוצר רוח

  19. שור

    בשנות ה-90 ממשלת רבין הגדילה את תקציב החינוך באופן חד בלי לבצע שיוני מיבני,
    התוצאה היתה המשך הירידה בהישגי התלמידים.
    וזה מחזק את דברי עומר על השפעת ההוצאה לתלמיד על הישגי החינוך.

    לכן , הגדלת תקציב החינוך ללא שינוי מבני במערכת כך שמנהל בית הספר יוכל יהיה לפטר מורה גרוע ולשכור מורה טוב, הגדלת הביזוריות של המערכת והעצמת סמכויות המנהל, לא תביא לשיפור מהותי במצב.

    במקום להילחם בבתי הספר הייחודיים שכה מצליחים (בי"ס בו להנהלה יש סמכויות רבות לגבש תקציב להעסיק מורים, וליצוק תכני לימוד המתאימים לקהילה),
    יש ללמוד מהם ולהפוך את כל בתי הספר בארץ לייחודיים עם מימון ציבורי .

    שור

  20. שור

    בשנות ה-90 ממשלת רבין הגדילה את תקציב החינוך באופן חד בלי לבצע שיוני מיבני,
    התוצאה היתה המשך הירידה בהישגי התלמידים.
    וזה מחזק את דברי עומר על השפעת ההוצאה לתלמיד על הישגי החינוך.

    לכן , הגדלת תקציב החינוך ללא שינוי מבני במערכת כך שמנהל בית הספר יוכל יהיה לפטר מורה גרוע ולשכור מורה טוב, הגדלת הביזוריות של המערכת והעצמת סמכויות המנהל, לא תביא לשיפור מהותי במצב.

    במקום להילחם בבתי הספר הייחודיים שכה מצליחים (בי"ס בו להנהלה יש סמכויות רבות לגבש תקציב להעסיק מורים, וליצוק תכני לימוד המתאימים לקהילה),
    יש ללמוד מהם ולהפוך את כל בתי הספר בארץ לייחודיים עם מימון ציבורי .

    שור

  21. דוד גיל

    הסבא שלי ברוסיה היה עני מרוד כמרבית שכניו אבל הקפיד שילדיו – בנות ובנים – 8 במספר – ילמדו ויקבלו החינוך המיטבי כאשר בבית קראו ספרים ושררה אוירה של כיבוד הדדי וכאשר הילדים מגיל צעיר נוטלים חלק בקיומו של הבית. מבתים כאלה יצאו רבנים, רופאים,מורים מהוללים באוניברסיטאות, נגנים מחוננים וכמה חתני פרסי נובל.
    תופעה זו חלפה מהעולם והבית הישראלי מצפה מהממסד שימלא את החסר בדמות המורה האומללה.
    מהתייש הזה חלב לא ייצא – הכנס זאת היטב לראשך. הסתכל סביבך וראה התנהגותם הבהמית של ההורים בכבישים, בשולחן המשפחתי, בשהייה במלונות ובטיולי חול, באיצטדיוני הכדורגל – ואז תבין לאיזו שממה רוחנית נפלנו.
    אם יש הישגים לימודיים כלשהם הרי הם הודות לסבתא וסבא שמסייעים לנכדיהם משום שחוו אוירה חינוכית אחרת ומנהלים מאבקים נחלשים והולכים בתרבות הריק המאפיינת את ישראל במאה ה 21 .
    גמר חתימה טובה

  22. דוד גיל

    הסבא שלי ברוסיה היה עני מרוד כמרבית שכניו אבל הקפיד שילדיו – בנות ובנים – 8 במספר – ילמדו ויקבלו החינוך המיטבי כאשר בבית קראו ספרים ושררה אוירה של כיבוד הדדי וכאשר הילדים מגיל צעיר נוטלים חלק בקיומו של הבית. מבתים כאלה יצאו רבנים, רופאים,מורים מהוללים באוניברסיטאות, נגנים מחוננים וכמה חתני פרסי נובל.
    תופעה זו חלפה מהעולם והבית הישראלי מצפה מהממסד שימלא את החסר בדמות המורה האומללה.
    מהתייש הזה חלב לא ייצא – הכנס זאת היטב לראשך. הסתכל סביבך וראה התנהגותם הבהמית של ההורים בכבישים, בשולחן המשפחתי, בשהייה במלונות ובטיולי חול, באיצטדיוני הכדורגל – ואז תבין לאיזו שממה רוחנית נפלנו.
    אם יש הישגים לימודיים כלשהם הרי הם הודות לסבתא וסבא שמסייעים לנכדיהם משום שחוו אוירה חינוכית אחרת ומנהלים מאבקים נחלשים והולכים בתרבות הריק המאפיינת את ישראל במאה ה 21 .
    גמר חתימה טובה

  23. איציק ניסני

    תשובה לדן/עומר
    :הורים כמו עץ השדה -למען פרי טוב חייבים בית גידול .
    מנהיגות כאן לא למדה ממני וממך כלום וחוזרת על שטויות עבר .
    הם ממשיכים לחנוק את צינור החיים לפריפריה בחינוך ברפואה .
    ואנחנו העניים ממעש מקדשים שמות הורינו אבל זה לא מספיק .

  24. איציק ניסני

    תשובה לדן/עומר
    :הורים כמו עץ השדה -למען פרי טוב חייבים בית גידול .
    מנהיגות כאן לא למדה ממני וממך כלום וחוזרת על שטויות עבר .
    הם ממשיכים לחנוק את צינור החיים לפריפריה בחינוך ברפואה .
    ואנחנו העניים ממעש מקדשים שמות הורינו אבל זה לא מספיק .

  25. עומר

    איציק – אני לא מבולבל. אני דווקא מכיר היטב את מערכת החינוך הישראלית ובעיקר את חלקיה הפחות נחמדים כגון "כיתות קטנות" (שם קוד שניתן להסרת האחריות מילדים "בעייתיים") נשירה וכו'. אני ממש לא מבולבל ואף מבין היטב שתגובתך היא מסוג התגובות של כל אלה שרוצים לעוור עיניים בשיטת ה"עזוב אותך מסטטיסטיקה". אז לא, איציק, אני לא מרפה מהסטטיסטיקה, כיוון שהיא אחד המדדים הבודדים שאינם משוחדים (שלא כמו דעתם של כמה אווילים!). ואגב, אם נעזוב את הסטטיסטיקה, מה יהא על הטיעון של אנשי האתר שנסמך כולו על הסטטיסטיקה הנ"ל? או שמא צריך "לעזוב את הסטטיסטיקה" דווקא כשמדובר בדעה שלא נוחה לך?!

    דרור – איפה כתבתי בדיוק שישראל משקיעה פחות מהמדינות המפותחות? היא משקיעה יותר, וליתר דיוק 8.9% תמ"ג, מה שמציב אותה בראש הרשימה. צרכי החינוך של ישראל גדולים? בלי שום ספק, אך הטענה כאילו "אין מספיק כסף" היא קשקוש, ולצערי חברי אתר העוקץ נותנים את ידם להאדרת הקשקוש הזה. אם תסור ותבדוק את הנתונים תיווכח שההשקעה בחינוך לילד מסבירה רק 15% מהשונות בהצלחה (שנמדדת ע"י מבחני פיזה)! כלומר – גם אם נעלה את ההשקעה לילד לזו שקיימת בלוקסמבורג אין לנו עדיין כל ערבות שנקבל את התוצרים של לוקסמבורג (שהם, אגב, לא הגבוהים ביותר….). דווקא מה שחסר בדו"ח (אך עבדך הנאמן כבר התחיל בהשלמת המלאכה…) זו בדיקת קורלציה קצת יותר מעמיקה בין משתנים שונים. לדוגמא – מה הקשר בין שכר המורים לבין הצלחה במבחני פיזה? ובכן, אם תבדוק את הקשר לשכר עצמו תקבל שהקורלציה מסתובבת סביב האפס. אולם אם תבדוק מה הקשר עם היחס שבין שכר המורים לבין התמ"ג לנפש תקבל מקדם קורלציה של 0.64 לערך. קרי – 40% (!!) מההצלחה מוסברת ע"י השיעור שמהווה שכר המורים מהתמ"ג. אני הייתי מצפה ממי שמתהדרים בתואר ד"ר לעשות כמה בדיקות פשוטות מעין אלה לפני שהם חורצים דין. לעומת זאת, הם בחרו לצטט כמה ציטוטים מגמתיים מהדו"חות (אבל לא, חלילה, ששיעור מסיימי התיכון והאוניברסיטה בישראל גבוה מהממוצע במדינות המפותחות, ואפילו – רחמנא לצלן – מהממוצע האירופי…).
    תאמר – והרי שכר המורים בישראל הוא נמוך. אכן כן, שכר המורים בישראל נמוך יחסית, היה ראוי שיגדל, ואף סביר לאור הנ"ל שהדבר עשוי לשפר את מצב תלמידינו בצורה ניכרת. אולם מי לידינו יתקע שאם נגדיל את תקציב החינוך יגדל גם שכר המורים בהתאם? אולי דווקא תגדל לה הבירוקרטיה במשרד החינוך (שאם תערוך חישוב קצר, עפ"י נתוני משרד החינוך ונתוני הלמ"ס תגלה שהיא יחד עם כמה סעיפי פנסיה תקציבית תמוהים למדי, אחראית לגזלתם של לפחות 10 מליארד שקלים מילדי ישראל…)? אז צר לי דרור, הכלים שיוציאו את מערכת החינוך מתוך התהום שהיא מוטלת בה הם קצת יותר מורכבים מאשר הגדלת הרכיב התקציבי…

  26. עומר

    איציק – אני לא מבולבל. אני דווקא מכיר היטב את מערכת החינוך הישראלית ובעיקר את חלקיה הפחות נחמדים כגון "כיתות קטנות" (שם קוד שניתן להסרת האחריות מילדים "בעייתיים") נשירה וכו'. אני ממש לא מבולבל ואף מבין היטב שתגובתך היא מסוג התגובות של כל אלה שרוצים לעוור עיניים בשיטת ה"עזוב אותך מסטטיסטיקה". אז לא, איציק, אני לא מרפה מהסטטיסטיקה, כיוון שהיא אחד המדדים הבודדים שאינם משוחדים (שלא כמו דעתם של כמה אווילים!). ואגב, אם נעזוב את הסטטיסטיקה, מה יהא על הטיעון של אנשי האתר שנסמך כולו על הסטטיסטיקה הנ"ל? או שמא צריך "לעזוב את הסטטיסטיקה" דווקא כשמדובר בדעה שלא נוחה לך?!

    דרור – איפה כתבתי בדיוק שישראל משקיעה פחות מהמדינות המפותחות? היא משקיעה יותר, וליתר דיוק 8.9% תמ"ג, מה שמציב אותה בראש הרשימה. צרכי החינוך של ישראל גדולים? בלי שום ספק, אך הטענה כאילו "אין מספיק כסף" היא קשקוש, ולצערי חברי אתר העוקץ נותנים את ידם להאדרת הקשקוש הזה. אם תסור ותבדוק את הנתונים תיווכח שההשקעה בחינוך לילד מסבירה רק 15% מהשונות בהצלחה (שנמדדת ע"י מבחני פיזה)! כלומר – גם אם נעלה את ההשקעה לילד לזו שקיימת בלוקסמבורג אין לנו עדיין כל ערבות שנקבל את התוצרים של לוקסמבורג (שהם, אגב, לא הגבוהים ביותר….). דווקא מה שחסר בדו"ח (אך עבדך הנאמן כבר התחיל בהשלמת המלאכה…) זו בדיקת קורלציה קצת יותר מעמיקה בין משתנים שונים. לדוגמא – מה הקשר בין שכר המורים לבין הצלחה במבחני פיזה? ובכן, אם תבדוק את הקשר לשכר עצמו תקבל שהקורלציה מסתובבת סביב האפס. אולם אם תבדוק מה הקשר עם היחס שבין שכר המורים לבין התמ"ג לנפש תקבל מקדם קורלציה של 0.64 לערך. קרי – 40% (!!) מההצלחה מוסברת ע"י השיעור שמהווה שכר המורים מהתמ"ג. אני הייתי מצפה ממי שמתהדרים בתואר ד"ר לעשות כמה בדיקות פשוטות מעין אלה לפני שהם חורצים דין. לעומת זאת, הם בחרו לצטט כמה ציטוטים מגמתיים מהדו"חות (אבל לא, חלילה, ששיעור מסיימי התיכון והאוניברסיטה בישראל גבוה מהממוצע במדינות המפותחות, ואפילו – רחמנא לצלן – מהממוצע האירופי…).
    תאמר – והרי שכר המורים בישראל הוא נמוך. אכן כן, שכר המורים בישראל נמוך יחסית, היה ראוי שיגדל, ואף סביר לאור הנ"ל שהדבר עשוי לשפר את מצב תלמידינו בצורה ניכרת. אולם מי לידינו יתקע שאם נגדיל את תקציב החינוך יגדל גם שכר המורים בהתאם? אולי דווקא תגדל לה הבירוקרטיה במשרד החינוך (שאם תערוך חישוב קצר, עפ"י נתוני משרד החינוך ונתוני הלמ"ס תגלה שהיא יחד עם כמה סעיפי פנסיה תקציבית תמוהים למדי, אחראית לגזלתם של לפחות 10 מליארד שקלים מילדי ישראל…)? אז צר לי דרור, הכלים שיוציאו את מערכת החינוך מתוך התהום שהיא מוטלת בה הם קצת יותר מורכבים מאשר הגדלת הרכיב התקציבי…

  27. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הוא התוצאה של הרס החברה בישראל.
    אולי שור ישווה את מצב החינוך עוד לפני תקופת רבין ולפני עידן כלכלת השוק החזירי?
    מה היו ההבדלים בין התקופה ההיא למצב בתקופת רבין וכיום?
    מי שמתבשם ומאושר מהמצב הכלכלי אז שיבושם לו, אנחנו הזהרנו כבר מזמן שההשלכות של תהליכי ההפרטה, חיסול העבודה המאוגדת ותנאי העבודה, הגדלת הפערים ותפיסה ערכית צרכנית מעוותת באים היום היטב לידי ביטוי במצב החינוך, הבריאות, ההשכלה הגבוהה, האלימות וכו'
    ואסכם בציטוט "התשובה הנואשת היא להסתמך על מדיום התקשורת ההמוני היחיד אשר מסוגל, בתאוריה לטפל בבעיה: בתי הספר שלנו. זהו הפיתרון האמריקני המקובל לכל בעיה חברתית מסוכנת, והוא מבוסס כמובן על אמונה נאיבית ומיסטית ביעילותו של החינוך…"(בידור עד מוות -ניל פוסטמן)
    מצחיקים הם נציגי השוק החזירי שעכשיו רוצים ודורשים ממורה של שכר מנימום בכיתה של 40 ילד "לתקן" את אותו תוצר חברתי שאותו הם יצרו במו ידיהם ועדיין יוצרים יום יום.

  28. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הוא התוצאה של הרס החברה בישראל.
    אולי שור ישווה את מצב החינוך עוד לפני תקופת רבין ולפני עידן כלכלת השוק החזירי?
    מה היו ההבדלים בין התקופה ההיא למצב בתקופת רבין וכיום?
    מי שמתבשם ומאושר מהמצב הכלכלי אז שיבושם לו, אנחנו הזהרנו כבר מזמן שההשלכות של תהליכי ההפרטה, חיסול העבודה המאוגדת ותנאי העבודה, הגדלת הפערים ותפיסה ערכית צרכנית מעוותת באים היום היטב לידי ביטוי במצב החינוך, הבריאות, ההשכלה הגבוהה, האלימות וכו'
    ואסכם בציטוט "התשובה הנואשת היא להסתמך על מדיום התקשורת ההמוני היחיד אשר מסוגל, בתאוריה לטפל בבעיה: בתי הספר שלנו. זהו הפיתרון האמריקני המקובל לכל בעיה חברתית מסוכנת, והוא מבוסס כמובן על אמונה נאיבית ומיסטית ביעילותו של החינוך…"(בידור עד מוות -ניל פוסטמן)
    מצחיקים הם נציגי השוק החזירי שעכשיו רוצים ודורשים ממורה של שכר מנימום בכיתה של 40 ילד "לתקן" את אותו תוצר חברתי שאותו הם יצרו במו ידיהם ועדיין יוצרים יום יום.

  29. דרור ק

    באחד מספרי מסעי גוליבר כתב ג'ונתן סוויפט על ארץ שבה החקלאות מתנהלת על-פי שיטות מדעיות-מתמטיות להפליא. התוצאה היא שאנשים באותה ארץ מסתובבים כשבטנם נפוחה מרעב, והם צובאים על השדות שבהם עוד מגדלים כמה "משוגעים" פירות וירקות בשיטות הישנות. ג'ונתן סוויפט זצ"ל לא היה סוציאליסט. הוא היה אדם דתי ושמרן. חלק מהביקורת שלו על המדע נשמעת היום (כ-300 שנה מאוחר יותר) כמעט ילדותית. ואף על-פי-כן כשקראתי את דבריך נזכרתי במשל הזה של סוויפט. מבחינה מתמטית הכול מסתדר, אז כנראה שהמצב פשוט מצוין ואנחנו רק הוזים. אז לא, אנחנו לא הוזים החינוך באמת במצב גרוע. אפשר לחפש קורלציות מפה ועד להודעה חדשה, אבל אם אי אפשר להתפרנס מהוראה, אז לא יהיו מורים טובים, ואם לא יהיו מורים טובים – לא יהיו תלמידים טובים. אני לא יודע אם תצליח למצוא קורלציה מתמטית בין פיצוצים בצינורות לבין מספר האינסטלטורים בעיר, אבל איכשהו נראה לי שגם בלי למצוא קורלציה כזאת, תסכים איתי שצריך אינסטלטורים כדי למנוע פיצוצים בצינורות.
    התל"ג הוא נתון גס מאוד, שמבטא באופן כללי מאוד את ההכנסות הפוטנציאליות של המדינה. התל"ג הוא בעצם הסכום הכולל של העסקאות במדינה, וכיוון שעל כל עסקה (כמעט) נגבה מס בדרך זו או אחרת, אפשר כך להעריך את הסכום שהמדינה יכולה לגבות ולהוציא. ייתכן שהוצאת על חינוך בשיעור 8.9% מהתל"ג נחשבת להוצאה נאה יחסית למדינות אחרות, אולם אם תסתכל על יתר הנתונים, תראה שבמושגים ישראליים זה פשוט מעט מדי. קודם כול, כפי שציינת בעצמך, התל"ג הישראלי נמוך יותר מזה של מדינות OECD. שנית, מסיבות אובייקטיביות, לישראל יש הוצאות רבות יותר על חינוך. יוצא אם כן, שמדינת ישראל חייבת להוציא יותר מ-8.9% מהתל"ג. את הכסף הזה צריך לקחת מאיפשהו, ויש מאיפה לקחת אותו. במדינת ישראל הורידו את מס החברות בצורה דרסטית. ייתכן שמס החברות היה בעבר מופרז, אבל כיום הוא נמוך מדי. ייתכן שמדינות במערב אירופה יכולות להרשות לעצמן לגבות מס חברות נמוך יותר (מונקו, אם ניקח דוגמה קיצונית, לא גובה מסים כלל), אבל ישראל אינה יכולה להרשות זאת לעצמה. לישראל, מה לעשות, יש יותר הוצאות על חינוך. לא מזמן הפחיתו את המע"מ ומסי קנייה אחרים בסכום כולל של מאות מיליוני שקלים. מיותר לציין שהצרכנים לא נהנו מההפחתה, וכי היא נספגה אי שם אצל המתווכים והסוחרים. לא שעיני צרה ברווחי הסוחרים, אבל לאור מצב החינוך, אפשר היה להעביר את הכסף לבניית עוד כיתות לימוד (למשל), ולא להפחית בקלות דעת את המסים. מדינת ישראל מנהלת מדיניות של גירעון נמוך במיוחד (במילים אחרות, המדינה לא לוקחת הלוואות). כדי לקדם את החינוך, מוצדק בהחלט לקחת הלוואות. לא צריך להפריז בזה, אבל גם לא צריך לנהל מדיניות שבה גירעון הוא מילה גסה.

    יש לפחות שני עקרונות של קומון-סנס שאין צורך לחפש אותם בנוסחאות מתוחכמות מהחוג לכלכלה:
    * אם שכר המורים ימשיך לנוע סביב 4000 שקל, רמת ההוראה תמשיך לרדת, מספר המורים יירד, ורמת ההשכלה הכללית תרד.
    * אם מספר התלמידים בכיתה יישאר סביב 40 תלמידים, המורים ימשיכו להיות ממורמרים, תלמידים מתקשים לא יקבלו את ההדרכה האישית שהם זקוקים לה, ובסופו של דבר רמת ההשכלה והחינוך תרד.
    נכון, הדברים האלה עולים כסף, אבל הכסף נמצא. הכול עניין של מדיניות.

  30. דרור ק

    באחד מספרי מסעי גוליבר כתב ג'ונתן סוויפט על ארץ שבה החקלאות מתנהלת על-פי שיטות מדעיות-מתמטיות להפליא. התוצאה היא שאנשים באותה ארץ מסתובבים כשבטנם נפוחה מרעב, והם צובאים על השדות שבהם עוד מגדלים כמה "משוגעים" פירות וירקות בשיטות הישנות. ג'ונתן סוויפט זצ"ל לא היה סוציאליסט. הוא היה אדם דתי ושמרן. חלק מהביקורת שלו על המדע נשמעת היום (כ-300 שנה מאוחר יותר) כמעט ילדותית. ואף על-פי-כן כשקראתי את דבריך נזכרתי במשל הזה של סוויפט. מבחינה מתמטית הכול מסתדר, אז כנראה שהמצב פשוט מצוין ואנחנו רק הוזים. אז לא, אנחנו לא הוזים החינוך באמת במצב גרוע. אפשר לחפש קורלציות מפה ועד להודעה חדשה, אבל אם אי אפשר להתפרנס מהוראה, אז לא יהיו מורים טובים, ואם לא יהיו מורים טובים – לא יהיו תלמידים טובים. אני לא יודע אם תצליח למצוא קורלציה מתמטית בין פיצוצים בצינורות לבין מספר האינסטלטורים בעיר, אבל איכשהו נראה לי שגם בלי למצוא קורלציה כזאת, תסכים איתי שצריך אינסטלטורים כדי למנוע פיצוצים בצינורות.
    התל"ג הוא נתון גס מאוד, שמבטא באופן כללי מאוד את ההכנסות הפוטנציאליות של המדינה. התל"ג הוא בעצם הסכום הכולל של העסקאות במדינה, וכיוון שעל כל עסקה (כמעט) נגבה מס בדרך זו או אחרת, אפשר כך להעריך את הסכום שהמדינה יכולה לגבות ולהוציא. ייתכן שהוצאת על חינוך בשיעור 8.9% מהתל"ג נחשבת להוצאה נאה יחסית למדינות אחרות, אולם אם תסתכל על יתר הנתונים, תראה שבמושגים ישראליים זה פשוט מעט מדי. קודם כול, כפי שציינת בעצמך, התל"ג הישראלי נמוך יותר מזה של מדינות OECD. שנית, מסיבות אובייקטיביות, לישראל יש הוצאות רבות יותר על חינוך. יוצא אם כן, שמדינת ישראל חייבת להוציא יותר מ-8.9% מהתל"ג. את הכסף הזה צריך לקחת מאיפשהו, ויש מאיפה לקחת אותו. במדינת ישראל הורידו את מס החברות בצורה דרסטית. ייתכן שמס החברות היה בעבר מופרז, אבל כיום הוא נמוך מדי. ייתכן שמדינות במערב אירופה יכולות להרשות לעצמן לגבות מס חברות נמוך יותר (מונקו, אם ניקח דוגמה קיצונית, לא גובה מסים כלל), אבל ישראל אינה יכולה להרשות זאת לעצמה. לישראל, מה לעשות, יש יותר הוצאות על חינוך. לא מזמן הפחיתו את המע"מ ומסי קנייה אחרים בסכום כולל של מאות מיליוני שקלים. מיותר לציין שהצרכנים לא נהנו מההפחתה, וכי היא נספגה אי שם אצל המתווכים והסוחרים. לא שעיני צרה ברווחי הסוחרים, אבל לאור מצב החינוך, אפשר היה להעביר את הכסף לבניית עוד כיתות לימוד (למשל), ולא להפחית בקלות דעת את המסים. מדינת ישראל מנהלת מדיניות של גירעון נמוך במיוחד (במילים אחרות, המדינה לא לוקחת הלוואות). כדי לקדם את החינוך, מוצדק בהחלט לקחת הלוואות. לא צריך להפריז בזה, אבל גם לא צריך לנהל מדיניות שבה גירעון הוא מילה גסה.

    יש לפחות שני עקרונות של קומון-סנס שאין צורך לחפש אותם בנוסחאות מתוחכמות מהחוג לכלכלה:
    * אם שכר המורים ימשיך לנוע סביב 4000 שקל, רמת ההוראה תמשיך לרדת, מספר המורים יירד, ורמת ההשכלה הכללית תרד.
    * אם מספר התלמידים בכיתה יישאר סביב 40 תלמידים, המורים ימשיכו להיות ממורמרים, תלמידים מתקשים לא יקבלו את ההדרכה האישית שהם זקוקים לה, ובסופו של דבר רמת ההשכלה והחינוך תרד.
    נכון, הדברים האלה עולים כסף, אבל הכסף נמצא. הכול עניין של מדיניות.

  31. עמית ה.

    לטענתך ישראל משקיעה באופן יחסי לתלמיד באופן דומה או גבוה ממדינות המערביות.
    אם כך איני מבין לאן נעלם הכסף?
    1) האם הכיתות שלנו פחות צפופות?
    2) האם המורים מרוויחים (באופן יחסי) יותר מאשר במדינות OECD?
    3) האם התלמידים שלנו נהנים מיותר שעות לימוד?
    4) האם בתי הספר (המבנים עצמם באופן יחסי) יקרים יותר?
    5) האם מנגנון הפיקוח וההפעלה הרבה יותר יקר?

    בקיצור איפה הכסף?

  32. עמית ה.

    לטענתך ישראל משקיעה באופן יחסי לתלמיד באופן דומה או גבוה ממדינות המערביות.
    אם כך איני מבין לאן נעלם הכסף?
    1) האם הכיתות שלנו פחות צפופות?
    2) האם המורים מרוויחים (באופן יחסי) יותר מאשר במדינות OECD?
    3) האם התלמידים שלנו נהנים מיותר שעות לימוד?
    4) האם בתי הספר (המבנים עצמם באופן יחסי) יקרים יותר?
    5) האם מנגנון הפיקוח וההפעלה הרבה יותר יקר?

    בקיצור איפה הכסף?

  33. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    עכשיו שכולנו רואים את התוצאות ההרסניות של השיטה הכלכלית הנאו ליברלית הרואה בכל דבר מצרך ובכל מסתכלת על פי מדדים כלכליים היא זאת שהביאה את החינוך, בריאות, ביטחון וערכי המוסר לשפל המדרגה.
    לא יתכן שינוי מהותי ברמתם המוסרית של רב תלמידי ישראל כל עוד שיטת רדיפת הבצע ודריסת החלש תימשך שכן שיטה זאת מטיבה עם מיעוט קטן שיש לו וזורקת את כל היתר מהצוק ובכך הצליחו עד מאד ממשלות ישראל בהפנמת ערכי השוק הנאו ליברלי במערכת החינוך ואכן התוצאות מבשרות על הצלחת השיטה.
    לאף אחד מאנשי האוצר או מנהגי המדינה אין אינטרס אמיתי להוציא כספים או להשקיע מאמצים בקידום כלל תלמידי ישראל האינטרס היחדי שיש להם בדומה למערכות ציבוריות אחרות הוא להשאיר את הילדים קצת מעל גובה פני המים ולא יותר.

  34. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    עכשיו שכולנו רואים את התוצאות ההרסניות של השיטה הכלכלית הנאו ליברלית הרואה בכל דבר מצרך ובכל מסתכלת על פי מדדים כלכליים היא זאת שהביאה את החינוך, בריאות, ביטחון וערכי המוסר לשפל המדרגה.
    לא יתכן שינוי מהותי ברמתם המוסרית של רב תלמידי ישראל כל עוד שיטת רדיפת הבצע ודריסת החלש תימשך שכן שיטה זאת מטיבה עם מיעוט קטן שיש לו וזורקת את כל היתר מהצוק ובכך הצליחו עד מאד ממשלות ישראל בהפנמת ערכי השוק הנאו ליברלי במערכת החינוך ואכן התוצאות מבשרות על הצלחת השיטה.
    לאף אחד מאנשי האוצר או מנהגי המדינה אין אינטרס אמיתי להוציא כספים או להשקיע מאמצים בקידום כלל תלמידי ישראל האינטרס היחדי שיש להם בדומה למערכות ציבוריות אחרות הוא להשאיר את הילדים קצת מעל גובה פני המים ולא יותר.

  35. עומר

    דרור – היכן טענתי בדיוק שמצבנו נפלא? כל שטענתי הוא שההתייחסות של הד"ר המכובדים לדו"ח היא הרבה למטה מרצינית, ובהתחשב בתאריהם האקדמיים היא גובלת בביזיון!
    אני שמח שאתה מביא כדוגמא את "מסעות גוליבר". ספר נפלא לכל הדעות. יש עוד ספר שאני מאוד מחבב – "מעבר למראה", אולי אם נרצה לצוד צדפות נעיין מעט בספר הזה לפני כן… וברצינות – דעתו של סוויפט היא דעתו כמו שדעתו של אריסטו היא דעתו. כל עוד הדעה הזו לא נבדקה בניסוי (!!) היא לא שווה כלום מהבחינה המעשית.
    איני טוען שההוצאה לילד משתווה להוצאה במערב, אלא שההוצאה כאחוז תמ"ג היא גבוהה, ושישראל מוציאה בסך הכל סכום דומה על כלל מערכת החינוך שלה, אלא שבישראל יש יותר ילדים מאשר במדינות המפותחות (ובוודאי יותר מאשר באירופה). מעבר לכל זאת – יש בהחלט קורלציה נמוכה מאוד בין ההשקעה בכל תלמיד להישגים, משמע – אין בטחון רב שאם נוסיף כספים למערכת נפתור משהו (ואולי יש ביטחון בכך שאם נוסיף כספים המצב ימשיך להיות כפי שהוא, ואולי אף יורע…). משל האינסטלטורים שלך הוא אחד הטיעונים המוזרים שיצא לי לשמוע מעודי. אולי, אם צריך אינסטלטורים כדי לתקן פיצוצים בצינורות כדאי שכל אדם יהיה אינסטלטור? ברור לכך בר דעת שזו אווילות מוחלטת! מה עוד ששוק האינסטלטורים הוא חופשי למדי, כך שמראש ניתן לצפות שאותו שוק יהיה בהתאמה עם מספר פיצוצי הצינורות בערים. שוק המורים, לעומת זאת, אינו חופשי. תאר לעצמך שכל עיר היתה פותחת את "שירות האינסטלציה לציבור", וכדי לפתוח עסק היה כל אינסטלטור צריך להרשם לרשות. התושבים היו משלמים מסים למפרע תמורת השירות, והשכר של כל אינסטלטור היה משולם ע"י אותה רשות. מה לדעתך היה מצב האינסטלטורים והתושבים מקבלי השירות באותה העיר?
    ואם נחזור לעניינינו – אני דווקא מצאתי מתאם גבוה למדי בין שכר המורים (כאחוז תמ"ג) ובין הצלחה לימודית (כפי שנמדדה במבחני פיזה). המסקנה המתבקשת היא שהשכר הנמוך המערכת החינוך הוא בין הגורמים להישגים הירודים (ושים לב שאין זה אומר שאם נגדיל את השכר המצב ישתפר!). אני לא יודע מאין הוצאת את ה"עובדה" ששכר המורים מסתובב סביב 4000 ₪. השכר הממוצע במקצוע ההוראה (לא להתבלבל עם "עובדי הוראה"…) הוא 7200 ₪ לפי נתוני הלמ"ס ואף לפי נתוני התאחדות המורים (!!). השכר ההתחלתי למורה הוא נמוך אמנם, אבל יש להתחשב בכך שהוא משתפר עם הוותק. כפי שאמרתי – זה שכר נמוך ביחס לממוצע העולמי, ואם היינו מתחשבים בממוצע העולמי כמדד היינו צריכים לשלם למורה כ-11,000 ₪ בממוצע (למרות, אגב שבכמה מהמדינות שמובילות את טבלאות ההישגים, שכר המורים נמוך מהממוצע).
    גם בעניין גודל הכיתות צפויה לנו הפתעה – הן מהדו"ח והן ממספר ניסויים שנערכו בתחום זה נלמד שלגודל הכיתה אין השפעה מובהקת על הישגי התלמידים. כל מי שלימד אי פעם בכיתה יודע שיש שני עניינים שמשפיעים על היכולת ללמד כיתה גדולה – איכות המורה ומידת המשמעת שיש בקרב התלמידים (ואני מניח שאם היית עוסק מעט בפרקטיקה המקצועית היית עולה על זה…). יתר על כן, בכיתה ממוצעת בישראל אין 40 תלמידים אלא כ-27-28 תלמידים (סטיית התקן היא גדולה מאוד, והכיתות הגדולות הן אלה שיש בהן 40 תלמידים). זה אמנם יותר מהממוצע, אך לא בהרבה, וכפי שציינתי לעיל ייתכן שזה לא רלוונטי (חיזוק המשמעת בבתי הספר יועיל הרבה יותר). כדאי לך דרור ללמוד קצת את הנתונים לפני שאתה מציע "הצעות", ואולי גם "לצאת לשטח" ולהכיר את המערכת (ואולי, רחמנא לצלן, תהפוך להיות מורה?). אם תמשיך לקבל את המידע שלך מהעיתונים לא תגיע רחוק…

    עמית – אענה לך על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:
    1. ראה תשובתי לדרור בנדון.
    2. כנ"ל
    3. התלמידים בישראל לומדים מספר דומה של שעות לזה של עמיתיהם בחו"ל (טבלה D1.1). הנתון המעניין כאן הוא היחס בין תחומי ההוראה השונים; לדוגמא, תלמידי כיתות ג-ה בישראל מקדישים רק 11% מזמנם לקריאה וכתיבה בעוד שהממוצע הוא 23% ולחשבון מוקדשים 19% למתמטיקה בעוד שהממוצע הוא 16% (והדבר גם מסביר הרבה מהתוצאות – כל מי שעיין בחוברת "תגובות תלמידים למבחני פיזה" יכול להיווכח שהתלמידים בישראל לא ממש מבינים מה נשאלו בתחומי המדע והמתמטיקה, ולא צריך להיות חכם גדול כדי להבין את הקש להישגים בהבנת הנקרא…). מה כן לומדים? הרבה "לימודי בחירה" (וכל מי שלימד במערכת יודע למה הכוונה כאן), וליתר דיוק שעות אלה מהוות כ-26% מהמערכת, בעוד שהממוצע הוא כ-4%.
    4. לשאלה זו יותר מפן אחד. במונחים מוחלטים יותר זול לשפץ בית ספר בישראל מאשר לעשות כן בארה"ב (עניין פשוט של עלות העבודה ועלות החומרים). בפועל, כיוון שהעלויות נקבעות שרירותית ע"י משרד החינוך, יתכן שהרבה יותר יקר וגם מאוד לא שוויוני (אם תצטרך הספר מפורש לסעיף זה, תצעק…).
    5. אני לא יודע אם יותר יקר, אבל הוא יקר מאוד, ובוודאי שאיננו יכולים להרשות זאת לעצמנו. בנתוני הלמ"ס נכתב שיש בישראל כ-350,000 "עובדי הוראה". בהתחשב בעובדה שיש כ-120,000 מורים, הרי שצריך להסביר עוד כ-230,000 משרות. חלק מאותן משרות שייכות ל"עובדי חינוך" ברשויות, אבל זהו חלק קטן יחסית. עיקר המשרות שייכות למערכות הבקרה השונות. כמו במערכות רבות בישראל גם מערכת החינוך סובלת מנושא הבירוקרטיה. הבירוקרטיה של משרד החינוך אחראית, בחישוב זהיר (מאוד…), לבזבוז (!!) שליש מהתקציב (קרי – 9 מליארד ₪). אני לא יודע כמה בירוקרטיה צריך כדי שהמערכת תתפקד, אבל העסקת רבבות רבות מאוד של עובדים היא מוגזמת ובוודאי שאין צורך ב-9 מליארד ₪. בהחלט ייתכן שלו היתה מערכת החינוך בישראל מבוזרת יותר היינו עדים לשלוש תופעות – שכר המורים היה עולה (כי המונופול ההעסקתי של משרד החינוך היה נעלם) הבירוקרטיה היתה קטנה ומערכת החינוך היתה נעשית יותר מגוונת.

    נ.ב. – אנונימי, מערכת החינוך שלנו ירדה לזנות הרבה לפני כניסתם של רעיונות ה"נאו" למיניהם לשוק. בנוסף, אחת המערכות היחידות שאל ניהולן עדיין לא חילחלו רעיונות אלה היא מערכת החינוך (שמוחזקת בלעדית ע"י המדינה. אפילו בשוודיה ובנורווגיה יש בתי ספר פרטיים….). אז אולי במקום לבלבל במוח, תתאמץ קצת ותתעמת עם העובדות?!

  36. עומר

    דרור – היכן טענתי בדיוק שמצבנו נפלא? כל שטענתי הוא שההתייחסות של הד"ר המכובדים לדו"ח היא הרבה למטה מרצינית, ובהתחשב בתאריהם האקדמיים היא גובלת בביזיון!
    אני שמח שאתה מביא כדוגמא את "מסעות גוליבר". ספר נפלא לכל הדעות. יש עוד ספר שאני מאוד מחבב – "מעבר למראה", אולי אם נרצה לצוד צדפות נעיין מעט בספר הזה לפני כן… וברצינות – דעתו של סוויפט היא דעתו כמו שדעתו של אריסטו היא דעתו. כל עוד הדעה הזו לא נבדקה בניסוי (!!) היא לא שווה כלום מהבחינה המעשית.
    איני טוען שההוצאה לילד משתווה להוצאה במערב, אלא שההוצאה כאחוז תמ"ג היא גבוהה, ושישראל מוציאה בסך הכל סכום דומה על כלל מערכת החינוך שלה, אלא שבישראל יש יותר ילדים מאשר במדינות המפותחות (ובוודאי יותר מאשר באירופה). מעבר לכל זאת – יש בהחלט קורלציה נמוכה מאוד בין ההשקעה בכל תלמיד להישגים, משמע – אין בטחון רב שאם נוסיף כספים למערכת נפתור משהו (ואולי יש ביטחון בכך שאם נוסיף כספים המצב ימשיך להיות כפי שהוא, ואולי אף יורע…). משל האינסטלטורים שלך הוא אחד הטיעונים המוזרים שיצא לי לשמוע מעודי. אולי, אם צריך אינסטלטורים כדי לתקן פיצוצים בצינורות כדאי שכל אדם יהיה אינסטלטור? ברור לכך בר דעת שזו אווילות מוחלטת! מה עוד ששוק האינסטלטורים הוא חופשי למדי, כך שמראש ניתן לצפות שאותו שוק יהיה בהתאמה עם מספר פיצוצי הצינורות בערים. שוק המורים, לעומת זאת, אינו חופשי. תאר לעצמך שכל עיר היתה פותחת את "שירות האינסטלציה לציבור", וכדי לפתוח עסק היה כל אינסטלטור צריך להרשם לרשות. התושבים היו משלמים מסים למפרע תמורת השירות, והשכר של כל אינסטלטור היה משולם ע"י אותה רשות. מה לדעתך היה מצב האינסטלטורים והתושבים מקבלי השירות באותה העיר?
    ואם נחזור לעניינינו – אני דווקא מצאתי מתאם גבוה למדי בין שכר המורים (כאחוז תמ"ג) ובין הצלחה לימודית (כפי שנמדדה במבחני פיזה). המסקנה המתבקשת היא שהשכר הנמוך המערכת החינוך הוא בין הגורמים להישגים הירודים (ושים לב שאין זה אומר שאם נגדיל את השכר המצב ישתפר!). אני לא יודע מאין הוצאת את ה"עובדה" ששכר המורים מסתובב סביב 4000 ₪. השכר הממוצע במקצוע ההוראה (לא להתבלבל עם "עובדי הוראה"…) הוא 7200 ₪ לפי נתוני הלמ"ס ואף לפי נתוני התאחדות המורים (!!). השכר ההתחלתי למורה הוא נמוך אמנם, אבל יש להתחשב בכך שהוא משתפר עם הוותק. כפי שאמרתי – זה שכר נמוך ביחס לממוצע העולמי, ואם היינו מתחשבים בממוצע העולמי כמדד היינו צריכים לשלם למורה כ-11,000 ₪ בממוצע (למרות, אגב שבכמה מהמדינות שמובילות את טבלאות ההישגים, שכר המורים נמוך מהממוצע).
    גם בעניין גודל הכיתות צפויה לנו הפתעה – הן מהדו"ח והן ממספר ניסויים שנערכו בתחום זה נלמד שלגודל הכיתה אין השפעה מובהקת על הישגי התלמידים. כל מי שלימד אי פעם בכיתה יודע שיש שני עניינים שמשפיעים על היכולת ללמד כיתה גדולה – איכות המורה ומידת המשמעת שיש בקרב התלמידים (ואני מניח שאם היית עוסק מעט בפרקטיקה המקצועית היית עולה על זה…). יתר על כן, בכיתה ממוצעת בישראל אין 40 תלמידים אלא כ-27-28 תלמידים (סטיית התקן היא גדולה מאוד, והכיתות הגדולות הן אלה שיש בהן 40 תלמידים). זה אמנם יותר מהממוצע, אך לא בהרבה, וכפי שציינתי לעיל ייתכן שזה לא רלוונטי (חיזוק המשמעת בבתי הספר יועיל הרבה יותר). כדאי לך דרור ללמוד קצת את הנתונים לפני שאתה מציע "הצעות", ואולי גם "לצאת לשטח" ולהכיר את המערכת (ואולי, רחמנא לצלן, תהפוך להיות מורה?). אם תמשיך לקבל את המידע שלך מהעיתונים לא תגיע רחוק…

    עמית – אענה לך על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:
    1. ראה תשובתי לדרור בנדון.
    2. כנ"ל
    3. התלמידים בישראל לומדים מספר דומה של שעות לזה של עמיתיהם בחו"ל (טבלה D1.1). הנתון המעניין כאן הוא היחס בין תחומי ההוראה השונים; לדוגמא, תלמידי כיתות ג-ה בישראל מקדישים רק 11% מזמנם לקריאה וכתיבה בעוד שהממוצע הוא 23% ולחשבון מוקדשים 19% למתמטיקה בעוד שהממוצע הוא 16% (והדבר גם מסביר הרבה מהתוצאות – כל מי שעיין בחוברת "תגובות תלמידים למבחני פיזה" יכול להיווכח שהתלמידים בישראל לא ממש מבינים מה נשאלו בתחומי המדע והמתמטיקה, ולא צריך להיות חכם גדול כדי להבין את הקש להישגים בהבנת הנקרא…). מה כן לומדים? הרבה "לימודי בחירה" (וכל מי שלימד במערכת יודע למה הכוונה כאן), וליתר דיוק שעות אלה מהוות כ-26% מהמערכת, בעוד שהממוצע הוא כ-4%.
    4. לשאלה זו יותר מפן אחד. במונחים מוחלטים יותר זול לשפץ בית ספר בישראל מאשר לעשות כן בארה"ב (עניין פשוט של עלות העבודה ועלות החומרים). בפועל, כיוון שהעלויות נקבעות שרירותית ע"י משרד החינוך, יתכן שהרבה יותר יקר וגם מאוד לא שוויוני (אם תצטרך הספר מפורש לסעיף זה, תצעק…).
    5. אני לא יודע אם יותר יקר, אבל הוא יקר מאוד, ובוודאי שאיננו יכולים להרשות זאת לעצמנו. בנתוני הלמ"ס נכתב שיש בישראל כ-350,000 "עובדי הוראה". בהתחשב בעובדה שיש כ-120,000 מורים, הרי שצריך להסביר עוד כ-230,000 משרות. חלק מאותן משרות שייכות ל"עובדי חינוך" ברשויות, אבל זהו חלק קטן יחסית. עיקר המשרות שייכות למערכות הבקרה השונות. כמו במערכות רבות בישראל גם מערכת החינוך סובלת מנושא הבירוקרטיה. הבירוקרטיה של משרד החינוך אחראית, בחישוב זהיר (מאוד…), לבזבוז (!!) שליש מהתקציב (קרי – 9 מליארד ₪). אני לא יודע כמה בירוקרטיה צריך כדי שהמערכת תתפקד, אבל העסקת רבבות רבות מאוד של עובדים היא מוגזמת ובוודאי שאין צורך ב-9 מליארד ₪. בהחלט ייתכן שלו היתה מערכת החינוך בישראל מבוזרת יותר היינו עדים לשלוש תופעות – שכר המורים היה עולה (כי המונופול ההעסקתי של משרד החינוך היה נעלם) הבירוקרטיה היתה קטנה ומערכת החינוך היתה נעשית יותר מגוונת.

    נ.ב. – אנונימי, מערכת החינוך שלנו ירדה לזנות הרבה לפני כניסתם של רעיונות ה"נאו" למיניהם לשוק. בנוסף, אחת המערכות היחידות שאל ניהולן עדיין לא חילחלו רעיונות אלה היא מערכת החינוך (שמוחזקת בלעדית ע"י המדינה. אפילו בשוודיה ובנורווגיה יש בתי ספר פרטיים….). אז אולי במקום לבלבל במוח, תתאמץ קצת ותתעמת עם העובדות?!

  37. עומר

    האם בסיפורי גוליבר התכוונת לסיפור על בלניברי ולופטה? הרי בסיפור זה כל העניין זוא שהחבר'ה בבלניברי באו עם כל מיני רעיונות תיאורטיים שלא נבדקו וניסו ליישמם. אין בכך שום קשר למדע כמו שאנו מבינים אותו היום, ובוודאי שלא להפעלת כלים סטטיסטיים לשם לימוד בעיות (אני מניח שלו תושבי בלניברי היו עורכים כמה טבלאות שבהן היו מוצגים נתונים אמפיריים בנושאי חקלאות והיו מחשבים ממוצעים שונויות ומתאמים שונים היתה נחסכת מהם כל עגמת הנפש…)!

  38. עומר

    האם בסיפורי גוליבר התכוונת לסיפור על בלניברי ולופטה? הרי בסיפור זה כל העניין זוא שהחבר'ה בבלניברי באו עם כל מיני רעיונות תיאורטיים שלא נבדקו וניסו ליישמם. אין בכך שום קשר למדע כמו שאנו מבינים אותו היום, ובוודאי שלא להפעלת כלים סטטיסטיים לשם לימוד בעיות (אני מניח שלו תושבי בלניברי היו עורכים כמה טבלאות שבהן היו מוצגים נתונים אמפיריים בנושאי חקלאות והיו מחשבים ממוצעים שונויות ומתאמים שונים היתה נחסכת מהם כל עגמת הנפש…)!

  39. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    לעומר שלח את הצעת היעול שלך להגדלת מספר התלמידים בכיתות ל400-500 תלמיד לפקידי האוצר אני בטוח שהם יתלהבו מרעיונותך המבריקים.
    מערכת החינוך קולטת לתוכה את פליטי השיטה הכלכלית הנאו ליברלית המחנכת לרדיפת בצע, אגואיזם, דריסת החלש, צרכנות חזירית והפיכת הכסף לערך העליון וצריכה להתמודד מול כל אלו בכוחה הדל.
    במדינות סקנדינביה החינוך הציבורי מגיל צעיר ועד האונברסיטה במערכות חיים המגנות על הפרט בכל שלבי חייו מוכיחות בדיוק את ההבדל בין תלמיד הלומד בתוך כלכלת שוק חזירי לבין תלמיד הלומד במערכת סוציאלית, תומכת וערכית.

  40. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    לעומר שלח את הצעת היעול שלך להגדלת מספר התלמידים בכיתות ל400-500 תלמיד לפקידי האוצר אני בטוח שהם יתלהבו מרעיונותך המבריקים.
    מערכת החינוך קולטת לתוכה את פליטי השיטה הכלכלית הנאו ליברלית המחנכת לרדיפת בצע, אגואיזם, דריסת החלש, צרכנות חזירית והפיכת הכסף לערך העליון וצריכה להתמודד מול כל אלו בכוחה הדל.
    במדינות סקנדינביה החינוך הציבורי מגיל צעיר ועד האונברסיטה במערכות חיים המגנות על הפרט בכל שלבי חייו מוכיחות בדיוק את ההבדל בין תלמיד הלומד בתוך כלכלת שוק חזירי לבין תלמיד הלומד במערכת סוציאלית, תומכת וערכית.

  41. מורה

    כך תלמיד אחד מול מורה אחת, כך את אותה מורה ועכשיו היא בכיתה של 20 תלמידים עם משמעת ברזל בדיוק כמו התלמיד היחיד ועכשיו כך את אותה מורה עם אותם תלמידים עם משמעת ברזל בכיתה של 40.
    באיזו כיתה היה רוצה עומר שבנו ילמד בכיתה של ה20 או בכיתה של ה40?

    לא כולם מורים מצויינים ומוצלחים כמוך עומר שמסוגלים להשליט סדר ומשמעת על כיתה של 40 ילד בשכר רעב, יש גם מורים אחרים מתוך מאה עשרים אלף המורים שלהם חשוב יותר היחס האישי, הטיפול בבעיות אישיות וחינוכיות ולאו דווקא הציון חסר כל הערך במתמטיקה שכל דיביל מסוגל בשנת מכינה אחת להשלים ולהצטיין בו!

    אז עומר המבולבל אתה רוצה לייעל את המערכת אל תעשה זאת על גב הילדים והמורים תעביר כספים לבניית כיתות רבות ותעלה במידית את שכר המורים המלמדים והנמצאים בבתי הספר אח"כ מצידי שתנסה לייעל את המנגנון.

  42. מורה

    כך תלמיד אחד מול מורה אחת, כך את אותה מורה ועכשיו היא בכיתה של 20 תלמידים עם משמעת ברזל בדיוק כמו התלמיד היחיד ועכשיו כך את אותה מורה עם אותם תלמידים עם משמעת ברזל בכיתה של 40.
    באיזו כיתה היה רוצה עומר שבנו ילמד בכיתה של ה20 או בכיתה של ה40?

    לא כולם מורים מצויינים ומוצלחים כמוך עומר שמסוגלים להשליט סדר ומשמעת על כיתה של 40 ילד בשכר רעב, יש גם מורים אחרים מתוך מאה עשרים אלף המורים שלהם חשוב יותר היחס האישי, הטיפול בבעיות אישיות וחינוכיות ולאו דווקא הציון חסר כל הערך במתמטיקה שכל דיביל מסוגל בשנת מכינה אחת להשלים ולהצטיין בו!

    אז עומר המבולבל אתה רוצה לייעל את המערכת אל תעשה זאת על גב הילדים והמורים תעביר כספים לבניית כיתות רבות ותעלה במידית את שכר המורים המלמדים והנמצאים בבתי הספר אח"כ מצידי שתנסה לייעל את המנגנון.

  43. דרור ק

    בעניין אחד אתה צודק – הייתי צריך לכתוב שכר חציוני ולא שכר ממוצע. הרוב המכריע של המורים מרוויח מתחת לשכר הממוצע למורה, כך שאין לממוצע הזה הרבה משמעות. יש פשוט מספר קטן של יחידי סגולה שמרוויחים קצת יותר (לא הרבה יותר) מאחרים, והם מושכים את הממוצע כלפי מעלה. בדרך-כלל אלה מורים ותיקים מאוד, שנמצאים במערכת עשרות שנים, וצברו כל מיני זכויות. השכר החציוני, למיטב ידיעתי (ואני מכיר היטב את הטבלאות) נע סביב 4000 ש"ח.

    לגבי "מסעי גוליבר" – מדובר בספר השלישי על "האי המעופף" ועל "בליניברבי" ו"לפוטה" (או "לפיושה"). אני לא מציע לזרוק את הסטטיסטיקה ואת המדע לפח. הטענה שלי היא שאתה מטביע את עצמך במספרים כדי להוכיח תזה מסוימת, בשעה שהנתונים הפשוטים מצביעים על מגמה אחרת לגמרי. יפה שאתה מחפש קורלציות, אבל מה הטעם בכך? נראה לך שמורה שמרוויח 4000 ש"ח בחודש ועומד מול כיתה של 40 תלמידים יכול להרביץ תורה? גם כשבאו יוצאי השייטת שלקו בסרטן ודרשו פיצוי על הצלילות בקישון הוכיחו להם במופתים סטטיסטיים שהם לא חלו מצלילה בקישון. בכל זאת לא מצאתי אף אזרח שהלך לצלול בקישון בזמן האחרון מרצונו החופשי. יש דברים שבשבילם לא צריך סטטיסטיקה. מספיק קומון סנס.

    הערה אחרונה לגבי אינסטלציה – שוק האינסטלטורים החופשי נוגע רק לתיקונים בבתים. מערכת האינסטלציה העירונית והארצית מנוהלת על-ידי המדינה, שאם לא כן כולנו היינו חוטפים מיני מרעין בישין חס וחלילה. יש דברים שלא משאירים בידי השוק החופשי.

  44. דרור ק

    בעניין אחד אתה צודק – הייתי צריך לכתוב שכר חציוני ולא שכר ממוצע. הרוב המכריע של המורים מרוויח מתחת לשכר הממוצע למורה, כך שאין לממוצע הזה הרבה משמעות. יש פשוט מספר קטן של יחידי סגולה שמרוויחים קצת יותר (לא הרבה יותר) מאחרים, והם מושכים את הממוצע כלפי מעלה. בדרך-כלל אלה מורים ותיקים מאוד, שנמצאים במערכת עשרות שנים, וצברו כל מיני זכויות. השכר החציוני, למיטב ידיעתי (ואני מכיר היטב את הטבלאות) נע סביב 4000 ש"ח.

    לגבי "מסעי גוליבר" – מדובר בספר השלישי על "האי המעופף" ועל "בליניברבי" ו"לפוטה" (או "לפיושה"). אני לא מציע לזרוק את הסטטיסטיקה ואת המדע לפח. הטענה שלי היא שאתה מטביע את עצמך במספרים כדי להוכיח תזה מסוימת, בשעה שהנתונים הפשוטים מצביעים על מגמה אחרת לגמרי. יפה שאתה מחפש קורלציות, אבל מה הטעם בכך? נראה לך שמורה שמרוויח 4000 ש"ח בחודש ועומד מול כיתה של 40 תלמידים יכול להרביץ תורה? גם כשבאו יוצאי השייטת שלקו בסרטן ודרשו פיצוי על הצלילות בקישון הוכיחו להם במופתים סטטיסטיים שהם לא חלו מצלילה בקישון. בכל זאת לא מצאתי אף אזרח שהלך לצלול בקישון בזמן האחרון מרצונו החופשי. יש דברים שבשבילם לא צריך סטטיסטיקה. מספיק קומון סנס.

    הערה אחרונה לגבי אינסטלציה – שוק האינסטלטורים החופשי נוגע רק לתיקונים בבתים. מערכת האינסטלציה העירונית והארצית מנוהלת על-ידי המדינה, שאם לא כן כולנו היינו חוטפים מיני מרעין בישין חס וחלילה. יש דברים שלא משאירים בידי השוק החופשי.

  45. נתן שקרצ'י

    אתה טוען שרעיונות הלסז פר לא שייכים לנושא החינוך. טעות ענקית בידך. כל פרוייקט בתי הספר הוא קונספירציה קפיטליסטית מלאה בתפיסות דרויניסטיות (שמקורן בספרו השני – ההתדרדרות של האדם), שמטרתה העיקרית הייתה לייצר עבור המכונות והנפט שבידי בעלי ההון והמדינות, ציבור עובדים קונפורמיסטי, חיילים ממושמעים וצרכנים פסיביים. אני ממליץ לך לחקור בעניין. ואל תנסה אפילו לטעון שזה שייך לעבר- הצדדים החדשים של המעורבות העסקית בחינוך עוד יותר מטרידים. אם היה צריך להוסיף למערכת החינוך את החינוך שזוכים בו ילדי האליטה, זה לא היה עולה שקל נוסף. לדעתי מטרת בית הספר הוא לעשות את האנשים טפשים יותר, לא חכמים יותר.

    לסיום, כדי לגרות את הסקרנות הנה חידה קטנה עבורך-

    המילה פדגוגיה משוייכת לחינוך. מי הם הפדגוגים, מה מקור המילה, ומה היה תפקידם?

  46. נתן שקרצ'י

    אתה טוען שרעיונות הלסז פר לא שייכים לנושא החינוך. טעות ענקית בידך. כל פרוייקט בתי הספר הוא קונספירציה קפיטליסטית מלאה בתפיסות דרויניסטיות (שמקורן בספרו השני – ההתדרדרות של האדם), שמטרתה העיקרית הייתה לייצר עבור המכונות והנפט שבידי בעלי ההון והמדינות, ציבור עובדים קונפורמיסטי, חיילים ממושמעים וצרכנים פסיביים. אני ממליץ לך לחקור בעניין. ואל תנסה אפילו לטעון שזה שייך לעבר- הצדדים החדשים של המעורבות העסקית בחינוך עוד יותר מטרידים. אם היה צריך להוסיף למערכת החינוך את החינוך שזוכים בו ילדי האליטה, זה לא היה עולה שקל נוסף. לדעתי מטרת בית הספר הוא לעשות את האנשים טפשים יותר, לא חכמים יותר.

    לסיום, כדי לגרות את הסקרנות הנה חידה קטנה עבורך-

    המילה פדגוגיה משוייכת לחינוך. מי הם הפדגוגים, מה מקור המילה, ומה היה תפקידם?

  47. עומר

    דרור – השכר החציוני אינו 4000 ₪. לו היה 4000 ₪ הרי ששכרם הממוצע של 50% מהמורים היה צריך להיות 10,400 ₪… אנא ממך, הבא נתונים, כדי שנוכל לדון בצורה רצינית ואל תזרוק טיעונים חסרי בסיס לחלל האוויר; ובאשר להמשך דבריך – האם אתה נהנה להמשיך ולהתפרץ לדלת פתוחה? בוודאי שהשכר הנמוך הוא אחד האשמים במצב, אולם הוא אינו האשם הבלעדי והוא תורם כפי הנראה 40% מהשונות. בעניין אנשי השייטת – מה לשמיטה אצל הר סיני? מה הקשר בין הנתונים של אנשי משרד הבטחון לבין שאלת הדיון בסטטיסטיקה כאן? ואשר ל"קומון סנס" – בשם אותו קומון סנס רדפו אנשים בגין עיסוק בכישוף, ואני גם יכול להפנות אותך למאות מאמרים שמראים שאם היינו מסתמכים על הקומון סנס האנושי לא היינו מגיעים רחוק מדי (השם כהנמן –טברסקי מצלצל מוכר?!). ולבסוף, בעניין האינסטלציה – אכן, שוק התשתיות מנוהל ע"י המדינה, כיוון שמדובר במשהו שהוא כמעט "מוצר ציבורי". ספק רב אם חינוך הוא משהו מעין זה…

    מורה – לפי "שיטות ההגיון" כדור שמסתו 2 ק"ג ייפול פי שתיים מהר יותר מכדור שמסתו 1 ק"ג. אלא שלפי הנסיון הדבר אינו נכון. כך או קח, איני מבין את הטיעון שלך איציק ( ולהבא איציק, נסה להיות מעט יותר מתוחכם…).

    ליתר התגובות – אני אתחיל להתייחס אליכם כאשר תתחילו לטעון טענות סדורות (ואולי כדאי לחלק מכם לבקש מאביכם לקחת פדגוג שידאג לכל צרכיכם….)

  48. עומר

    דרור – השכר החציוני אינו 4000 ₪. לו היה 4000 ₪ הרי ששכרם הממוצע של 50% מהמורים היה צריך להיות 10,400 ₪… אנא ממך, הבא נתונים, כדי שנוכל לדון בצורה רצינית ואל תזרוק טיעונים חסרי בסיס לחלל האוויר; ובאשר להמשך דבריך – האם אתה נהנה להמשיך ולהתפרץ לדלת פתוחה? בוודאי שהשכר הנמוך הוא אחד האשמים במצב, אולם הוא אינו האשם הבלעדי והוא תורם כפי הנראה 40% מהשונות. בעניין אנשי השייטת – מה לשמיטה אצל הר סיני? מה הקשר בין הנתונים של אנשי משרד הבטחון לבין שאלת הדיון בסטטיסטיקה כאן? ואשר ל"קומון סנס" – בשם אותו קומון סנס רדפו אנשים בגין עיסוק בכישוף, ואני גם יכול להפנות אותך למאות מאמרים שמראים שאם היינו מסתמכים על הקומון סנס האנושי לא היינו מגיעים רחוק מדי (השם כהנמן –טברסקי מצלצל מוכר?!). ולבסוף, בעניין האינסטלציה – אכן, שוק התשתיות מנוהל ע"י המדינה, כיוון שמדובר במשהו שהוא כמעט "מוצר ציבורי". ספק רב אם חינוך הוא משהו מעין זה…

    מורה – לפי "שיטות ההגיון" כדור שמסתו 2 ק"ג ייפול פי שתיים מהר יותר מכדור שמסתו 1 ק"ג. אלא שלפי הנסיון הדבר אינו נכון. כך או קח, איני מבין את הטיעון שלך איציק ( ולהבא איציק, נסה להיות מעט יותר מתוחכם…).

    ליתר התגובות – אני אתחיל להתייחס אליכם כאשר תתחילו לטעון טענות סדורות (ואולי כדאי לחלק מכם לבקש מאביכם לקחת פדגוג שידאג לכל צרכיכם….)

  49. דרור ק

    אתה מומחה לסטטיסטיקה? שכר חציוני, לפי מה שלימדו אותי, הוא השכר ש-50% מאוכלוסייה נתונה מרוויחים פחות ממנו, ו-50% יותר ממנו. נתתי הערכה גסה, אבל לא חסרת-ביסוס, שלפיה 50% מהמורים (או ליתר דיוק המורות) מרוויחים פחות מ-4000 ש"ח. אתה רוצה נתונים יותר מדויקים? למה שלא תחפש אותם באינטרנט. הנה מה שאני מצאתי: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Sherut/Sachar/
    לפי הטבלה הזאת, מורה עם תואר דוקטור מרוויח בשנה ה-5 לעבודתו כ-4000 ש"ח. קראת נכון – תואר דוקטור, אחרי 5 שנות עבודה. מורה עם תואר ראשון (תואר אקדמי מאוניברסיטה, לא תעודת הוראה) יגיע למשכורת של 4000 ש"ח אחרי 9 (במילים: תשע) שנות הוראה. מורה עם תואר דוקטור יגיע לשכר של 7000 ש"ח בערך אחרי 36 שנות הוראה (במילים: שלושים ושש).

    יש כל מיני דרכים לעקוף את את השערורייה הזאת: אפשר לעבוד במשרה וחצי, אבל פירוש הדבר לעבוד מהבוקר עד הלילה, כי כזכור רק מקצת מעבודת המורה נעשית בבית הספר. אין למורים משרדים בבתי הספר, ואת עבודת הניירת, בדיקת מבחנים וטלפונים הם עושים בבית (אגב, החזר הוצאות שיחות הטלפון הוא מגוחך).

    אפשר לתת שיעורים פרטיים באופן פיראטי. יש לא מעט מורים שנותנים שיעורים פרטיים בלי חשבוניות כדי להקל במעט על מצבם הכלכלי. לא שמעתי על מורה שייתן שיעורים פרטיים לתלמיד מבית הספר שהוא מלמד בו, זו עברה קשה מדי על כללי האתיקה, אבל בהחלט מבררים בבתי ספר אחרים על תלמידים שמעוניינים בשיעורים פרטיים.

    אפשר לאסוף כל מיני "גמולים". אלה מין "נקודות" שמורה יכול לצבור על השתתפות בהשתלמויות וכיוצ"ב. זה מוסיף קצת לשכר. לא יותר מדי, אבל עם שכר כל כך נמוך, כל גרוש הוא כמו אוויר לנשימה.

    עכשיו בוא נחפש ביחד את הקורלציה – מי שמשקיע כל כך הרבה שנים והגיע להישגים לא יילך להיות מורה. הוא יעדיף מקצוע אחר. מי שכן הולך להיות מורה, אם כן, הוא לא מהשמנא והסלתא של האקדמיה. חוץ מזה הוא עסוק רוב הזמן בטריקים ומעקפים כדי לגרד עוד כמה גרושים למשכורת. הוא גם ניצב מול כיתה דחוסה של 40 תלמידים. ההישגים של התלמידים בארץ הולכים ויורדים. האם יש קשר בין התופעות? כנראה שלא, כי עדיין לא מצאנו נוסחה מתמטית שתתאר את הקשר הזה. שיהיה.

  50. דרור ק

    אתה מומחה לסטטיסטיקה? שכר חציוני, לפי מה שלימדו אותי, הוא השכר ש-50% מאוכלוסייה נתונה מרוויחים פחות ממנו, ו-50% יותר ממנו. נתתי הערכה גסה, אבל לא חסרת-ביסוס, שלפיה 50% מהמורים (או ליתר דיוק המורות) מרוויחים פחות מ-4000 ש"ח. אתה רוצה נתונים יותר מדויקים? למה שלא תחפש אותם באינטרנט. הנה מה שאני מצאתי: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Sherut/Sachar/
    לפי הטבלה הזאת, מורה עם תואר דוקטור מרוויח בשנה ה-5 לעבודתו כ-4000 ש"ח. קראת נכון – תואר דוקטור, אחרי 5 שנות עבודה. מורה עם תואר ראשון (תואר אקדמי מאוניברסיטה, לא תעודת הוראה) יגיע למשכורת של 4000 ש"ח אחרי 9 (במילים: תשע) שנות הוראה. מורה עם תואר דוקטור יגיע לשכר של 7000 ש"ח בערך אחרי 36 שנות הוראה (במילים: שלושים ושש).

    יש כל מיני דרכים לעקוף את את השערורייה הזאת: אפשר לעבוד במשרה וחצי, אבל פירוש הדבר לעבוד מהבוקר עד הלילה, כי כזכור רק מקצת מעבודת המורה נעשית בבית הספר. אין למורים משרדים בבתי הספר, ואת עבודת הניירת, בדיקת מבחנים וטלפונים הם עושים בבית (אגב, החזר הוצאות שיחות הטלפון הוא מגוחך).

    אפשר לתת שיעורים פרטיים באופן פיראטי. יש לא מעט מורים שנותנים שיעורים פרטיים בלי חשבוניות כדי להקל במעט על מצבם הכלכלי. לא שמעתי על מורה שייתן שיעורים פרטיים לתלמיד מבית הספר שהוא מלמד בו, זו עברה קשה מדי על כללי האתיקה, אבל בהחלט מבררים בבתי ספר אחרים על תלמידים שמעוניינים בשיעורים פרטיים.

    אפשר לאסוף כל מיני "גמולים". אלה מין "נקודות" שמורה יכול לצבור על השתתפות בהשתלמויות וכיוצ"ב. זה מוסיף קצת לשכר. לא יותר מדי, אבל עם שכר כל כך נמוך, כל גרוש הוא כמו אוויר לנשימה.

    עכשיו בוא נחפש ביחד את הקורלציה – מי שמשקיע כל כך הרבה שנים והגיע להישגים לא יילך להיות מורה. הוא יעדיף מקצוע אחר. מי שכן הולך להיות מורה, אם כן, הוא לא מהשמנא והסלתא של האקדמיה. חוץ מזה הוא עסוק רוב הזמן בטריקים ומעקפים כדי לגרד עוד כמה גרושים למשכורת. הוא גם ניצב מול כיתה דחוסה של 40 תלמידים. ההישגים של התלמידים בארץ הולכים ויורדים. האם יש קשר בין התופעות? כנראה שלא, כי עדיין לא מצאנו נוסחה מתמטית שתתאר את הקשר הזה. שיהיה.

  51. עומר

    לנתונים ואתה מביא לי טבלאות שכר. כל בר דעת יודע שהחיים במשק הישראלי לא מנהלים בדיוק לפי טבלאות השכר (או "משכורת בסיס" בלשון העם). יש תוספות מתוספות שונות, ומה נעשה שצריך לבדוק את הנתונים האמפיריים כדי לדעת מה קורה שם בחוץ לכל הרוחות (ומוזר הדבר שאינך מבין זאת. האם אנו חיים באותה המדינה?!).
    ולשאלתך – אכן, תחום התמחותי הוא תורת ההסתברות, ואני יודע סטטיסטיקה ברמה גבוהה למדי. ואני לא יודע מה לימדו אותך, אבל אם יש 120,000 מורים והשכר החציוני הוא 4000 אז 60,000 מרוויחים לכל היותר 4000. ואם הממוצע הוא 7,200 אזי השכר הממוצע של כל היתר צריך להיות 10,400 לכל הפחות כדי שזה יקרה, והרי זה ממש מופרך.
    באופן כללי, יחסך לסטטיסטיקה אינו צריך לבייש אותי אלא אותך. אילו היית מפגין בורות שכזו בתחומי הספרות או ההיסטוריה היית (אולי) מתבייש. משום מה בורות באחד מכלי ההיסק הטובים ביותר שהמציא האדם נחשבת לך עטרה להתגדל בה. נו מילא; המשמעות של הסטטיסטיקה אינה "מציאת נוסחא מתמטית" אלא ניסיון לאתר קשרים בין תחומים שונים. אין זה אומר שאם קיים קשר מדובר בסיבה ומסובב, אך אם לא קיים קשר המשמעות הפשוטה היא ש"אין קשר". כדאי שתשנן זאת לעצמך!
    לסוף דבריך – שאלתי אותך "האם אתה נהנה להמשיך ולהתפרץ לדלתות פתוחות?" ומתגובתך אני מבין שהתשובה היא "כן!". אין חולק על כך ששכר המורים בישראל נמוך, ולמען האמת די נמאס לי לכתוב זאת. המחלוקת ביני ובינך (ובין הד"ר "המכובדים") נסובה סביב השערתכם שתוספת תקציב תפתור את הבעיה. אתם חושבים (מתוך תמימות או אולי היתממות) שעוד כסף למערכת משמעו עוד כסף למורים ועוד כסף למורים משמעו חינוך טוב יותר. אני דווקא חושב שעוד כסף לחינוך משמעו הגדלת הבירוקרטיה, ואפילו אם הכסף יגיע למורים הרי שללא היכולת שתנתן למנהלים להיפטר ממורים כושלים כל מה שיקרה הוא שמורים גרועים ירוויחו יותר כסף.
    להגנת טענתכם אתם מביאים סברות כרס ו"קומון סנס" ואילו אני מסתמך על נתונים (שתומכים בטענתי בעניין תוספות התקציב לעיל). לפיכך אין כל סימטריה בטענותינו; טענותי הן בגדר חתירת לבירור המצב לאשורו והצעת פתרון וטענותיכם הן (במצב הנתון, אפשר עדיין לשנות זאת…) לא יותר מתעמולה!

    נ.ב. – די כבר עם הנתון השקרי הזה של "40 תלמידים בכיתה". הנתון הזה הוא נתון קיצון ולא ממוצע (אפילו לא חציון…). מי שנצמד לנתון הזה מעיד על עצמו שאין לו מושג מה הולך במערכת החינוך….

  52. עומר

    לנתונים ואתה מביא לי טבלאות שכר. כל בר דעת יודע שהחיים במשק הישראלי לא מנהלים בדיוק לפי טבלאות השכר (או "משכורת בסיס" בלשון העם). יש תוספות מתוספות שונות, ומה נעשה שצריך לבדוק את הנתונים האמפיריים כדי לדעת מה קורה שם בחוץ לכל הרוחות (ומוזר הדבר שאינך מבין זאת. האם אנו חיים באותה המדינה?!).
    ולשאלתך – אכן, תחום התמחותי הוא תורת ההסתברות, ואני יודע סטטיסטיקה ברמה גבוהה למדי. ואני לא יודע מה לימדו אותך, אבל אם יש 120,000 מורים והשכר החציוני הוא 4000 אז 60,000 מרוויחים לכל היותר 4000. ואם הממוצע הוא 7,200 אזי השכר הממוצע של כל היתר צריך להיות 10,400 לכל הפחות כדי שזה יקרה, והרי זה ממש מופרך.
    באופן כללי, יחסך לסטטיסטיקה אינו צריך לבייש אותי אלא אותך. אילו היית מפגין בורות שכזו בתחומי הספרות או ההיסטוריה היית (אולי) מתבייש. משום מה בורות באחד מכלי ההיסק הטובים ביותר שהמציא האדם נחשבת לך עטרה להתגדל בה. נו מילא; המשמעות של הסטטיסטיקה אינה "מציאת נוסחא מתמטית" אלא ניסיון לאתר קשרים בין תחומים שונים. אין זה אומר שאם קיים קשר מדובר בסיבה ומסובב, אך אם לא קיים קשר המשמעות הפשוטה היא ש"אין קשר". כדאי שתשנן זאת לעצמך!
    לסוף דבריך – שאלתי אותך "האם אתה נהנה להמשיך ולהתפרץ לדלתות פתוחות?" ומתגובתך אני מבין שהתשובה היא "כן!". אין חולק על כך ששכר המורים בישראל נמוך, ולמען האמת די נמאס לי לכתוב זאת. המחלוקת ביני ובינך (ובין הד"ר "המכובדים") נסובה סביב השערתכם שתוספת תקציב תפתור את הבעיה. אתם חושבים (מתוך תמימות או אולי היתממות) שעוד כסף למערכת משמעו עוד כסף למורים ועוד כסף למורים משמעו חינוך טוב יותר. אני דווקא חושב שעוד כסף לחינוך משמעו הגדלת הבירוקרטיה, ואפילו אם הכסף יגיע למורים הרי שללא היכולת שתנתן למנהלים להיפטר ממורים כושלים כל מה שיקרה הוא שמורים גרועים ירוויחו יותר כסף.
    להגנת טענתכם אתם מביאים סברות כרס ו"קומון סנס" ואילו אני מסתמך על נתונים (שתומכים בטענתי בעניין תוספות התקציב לעיל). לפיכך אין כל סימטריה בטענותינו; טענותי הן בגדר חתירת לבירור המצב לאשורו והצעת פתרון וטענותיכם הן (במצב הנתון, אפשר עדיין לשנות זאת…) לא יותר מתעמולה!

    נ.ב. – די כבר עם הנתון השקרי הזה של "40 תלמידים בכיתה". הנתון הזה הוא נתון קיצון ולא ממוצע (אפילו לא חציון…). מי שנצמד לנתון הזה מעיד על עצמו שאין לו מושג מה הולך במערכת החינוך….

  53. עומר

    הנה דו"ח הממונה על השכר באוצר לשנת 2003.
    http://www.mof.gov.il/sachar/03/medina.pdf
    אנא הסתכל בעמוד 6 בדו"ח (9 ב-pdf). השכר הממוצע ברוטו של 10% התחתונים הוא 3920 ש"ח (שנת 2003) ואילו של 40% הבאים הוא 5549 ש"ח. כיוון שמדובר בממוצע של אותה הקבוצה הרי שזה חסם מלרע לשכר החציוני, קרי, השכר החציוני הוא לפחות 5549 (וסביר מאוד שהוא גבוה יותר). אנא שים לב שלפי מספר המשרות הנסקרות (ומשום שמדובר ב"שירות המדינה") מדובר במורי "הסתדרות המורים", קרי – לא מורי התיכונים. שכר עובדי "ארגון המורים" הוא כנראה גבוה יותר. מדובר בנתונים משנת 2003, שהיתה שנת שפל בשכר כך שסביר שהמצב היום מעט טוב יותר.
    זה עדיין שכר נמוך בהשוואה עולמית, אבל הוא שונה למדי מה"נתון" שאתה דיברת עליו.
    אתה רואה דרור, זה לא ממש מסובך למצוא נתונים (לקח לי פחות מ-5 דקות), זה אפשרי ולא צריך לזרוק כל מיני מספרים תמוהים לחלל האוויר ולהביך את עצמנו….

  54. עומר

    הנה דו"ח הממונה על השכר באוצר לשנת 2003.
    http://www.mof.gov.il/sachar/03/medina.pdf
    אנא הסתכל בעמוד 6 בדו"ח (9 ב-pdf). השכר הממוצע ברוטו של 10% התחתונים הוא 3920 ש"ח (שנת 2003) ואילו של 40% הבאים הוא 5549 ש"ח. כיוון שמדובר בממוצע של אותה הקבוצה הרי שזה חסם מלרע לשכר החציוני, קרי, השכר החציוני הוא לפחות 5549 (וסביר מאוד שהוא גבוה יותר). אנא שים לב שלפי מספר המשרות הנסקרות (ומשום שמדובר ב"שירות המדינה") מדובר במורי "הסתדרות המורים", קרי – לא מורי התיכונים. שכר עובדי "ארגון המורים" הוא כנראה גבוה יותר. מדובר בנתונים משנת 2003, שהיתה שנת שפל בשכר כך שסביר שהמצב היום מעט טוב יותר.
    זה עדיין שכר נמוך בהשוואה עולמית, אבל הוא שונה למדי מה"נתון" שאתה דיברת עליו.
    אתה רואה דרור, זה לא ממש מסובך למצוא נתונים (לקח לי פחות מ-5 דקות), זה אפשרי ולא צריך לזרוק כל מיני מספרים תמוהים לחלל האוויר ולהביך את עצמנו….

  55. דרור ק

    יש לי הרגשה שאתה אולי מתמצא קצת בסטטיסטיקה, אבל מעולם לא ראית תלוש שכר של מורה, שלא לדבר על כיתה בבית ספר. כמו שציינתי יש כל מיני דרכים למורה להגדיל את משכורתו, כולן כרוכות בתוספת מאמץ ניכרת. משרד האוצר מציג, מן הסתם, את המשכורות הסופיות, בלי להציג את רכיבי השכר. מהשעות האקסטרא-קוריקולריות מתעלמים לגמרי (טיולים, ישיבות וכו'). במילים אחרות – אתם רוצים כסף, תעבדו כמו עבדים. גם הרפורמה האחרונה בבתי הספר היסודיים מבוססת על העיקרון הזה -תוספת שכר תמורת תוספת שעות. אבל מלכתחילה השכר לשעה הוא נמוך, אם מביאים בחשבון את העבודה כולה ולא רק את ההוראה בכיתות. אתה אומר שאתה מסכים איתי ששכר המורה נמוך מדי, אבל תוספת תקציב לא תפתור את הבעיה. אז מה כן יפתור את הבעיה?

  56. דרור ק

    יש לי הרגשה שאתה אולי מתמצא קצת בסטטיסטיקה, אבל מעולם לא ראית תלוש שכר של מורה, שלא לדבר על כיתה בבית ספר. כמו שציינתי יש כל מיני דרכים למורה להגדיל את משכורתו, כולן כרוכות בתוספת מאמץ ניכרת. משרד האוצר מציג, מן הסתם, את המשכורות הסופיות, בלי להציג את רכיבי השכר. מהשעות האקסטרא-קוריקולריות מתעלמים לגמרי (טיולים, ישיבות וכו'). במילים אחרות – אתם רוצים כסף, תעבדו כמו עבדים. גם הרפורמה האחרונה בבתי הספר היסודיים מבוססת על העיקרון הזה -תוספת שכר תמורת תוספת שעות. אבל מלכתחילה השכר לשעה הוא נמוך, אם מביאים בחשבון את העבודה כולה ולא רק את ההוראה בכיתות. אתה אומר שאתה מסכים איתי ששכר המורה נמוך מדי, אבל תוספת תקציב לא תפתור את הבעיה. אז מה כן יפתור את הבעיה?