עצומה הקוראת ל"קסטרו" להכיר בנציגות העובדים

איציק ספורטא

אנא חיתמו על העצומה המצורפת הדורשת מהנהלת "קסטרו" להכיר בנציגות העובדים שהוקמה שם לא מכבר.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נתן שקרצ'י

    לקסטרו מותר להתארגן, ביחד עם שותפיה לענף, כדי לעשות לובי לעצמם איפה שצריך. יש כאלה שהיו קוראים לזה קרטל.
    ההגדרה מויקיפדיה- קרטל הוא איגוד של ספקים (יצרנים, יבואנים, נותני שירות וכדומה), אשר מתאגדים יחדיו על מנת להגדיל את רווחי המשתתפים יחסית לתנאי השוק התחרותי.
    " אנשי מקצוע מאותו הענף נפגשים לעתים רחוקות, אפילו רק באירועי בידור, אך השיחות ביניהם מסתיימות בקנוניה נגד הציבור, או בתחבולה לשם העלאת מחירים".
    — אדם סמית, עושר האומות, 1776
    הנה קצת פירוט על ההתארגנות שחברה בה קסטרו מודל בע"מ, הערות שלי בסוגריים-

    איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה http://www.industry.org.il/SubIndex.asp?CategoryID=111

    איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה מונה כ – 140 מפעלים בתחום הטקסטיל והאופנה ומעסיקים אלפי מועסקים.

    האגוד מורכב מאיגודי משנה (סקציות) בתחומים שונים :
    מצבעות, טקסטיל ביטחוני /צבאי, טקסטיל לבית, בגדי ים, הלבשה תחתונה, הלבשה עליונה, חומרי גלם.

    פעילות האיגוד מונחית באופן שוטף על ידי הנהלת האיגוד לקביעת מדיניות ודרכי טיפול בנושאים מקרו-ענפיים ולדון בבעיות שוטפות כלל ענפיות ופרטניות של המפעל היחיד, מול רשויות התמ"ס, האוצר, המכס , משהב"ט, משטרה וכל גורם אחר שיש לו נגיעה בענף. (נשמע כמו קרטל. הלוואי ולעובדים היה את האפשרות להתארגן ככה, עם כל העובדים בענף, עובדים מדימונה עם עובדים מחורפיש ועובדים מחולון ולדאוג לעצמם ולהילחם בבעיות שוטפות של העובדים בענף ומול פיטורים המוניים. גם העובדים בסין, רומניה, אוקראינה, ויאטנם וכל שאר המקומות שהם מסתירים מאיתנו היו שמחים ליכולת התארגנות כזאת. מעניין למה את המפעלים האלה הם לא מראים בפרסומות. רק בחורים ובחורות לבושים יותר או פחות).

    נציגי ההנהלה נפגשים עם קברניטי המשק, אנשי התקשורת ושאר גורמים העשויים להשפיע ולהואיל בטיפול בבעיות הענף. (גם נציגי העובדים המאורגנים היו רוצים לעשות לובינג עם קברניטי המשק, אנשי התקשורת, ושאר גורמים העשויים להשפיע ולהועיל בטיפול בבעיות הענף. שוב פעם נשמע כמו קבוצת לובי של קרטל. יש חליפות שלושה חלקים חינם למי שישפיע ויועיל??)

    הנהלת האיגוד נבחרת על ידי האסיפה הכללית. יו"ר ההנהלה משתתף כחבר מן המניין בנשיאות ההתאחדות.
    (הלוואי ולעובדי הוועד הייתה אפשרות להיבחר לועדה ולהשתתף בדירקטוריון של החברה, שליש יהיה בסדר בשביל התחלה)
    יו"ר האיגוד הנוכחי הנו מר יוס שירן- מנכ"ל תפרון.

    התעשיינים מהאיגוד נבחרים כנציגי האיגוד בועד הפועל של ההתאחדות ובועדות הבית השונות (סחר חוץ, כלכלה, עבודה וכיו"ב) ומייצגים את האינטרסים של הענף.
    באיגוד, איגודי משנה המתכנסים מפעם לפעם לדיונים בבעיות שעל הפרק.
    מדניות האיגוד והחלטות הנהלתו מוצאות לפועל על ידי מנהל האיגוד וצוותו, העומדים בקשר מתמיד עם המפעלים והרשויות.
    עובדי האיגוד מבקרים במפעלים כדי ללמוד מקרוב את בעיות המפעל היחיד והענף בכללותו, במטרה לסייע בפתרון בעיות במסגרת שירותי האיגוד ברמה המפעלית וברמה הענפית.
    נציגי האיגוד משתתפים במכונים ובארגונים הבאים :
    • מכון התקנים
    • מכללת שנקר
    • מכללת ויצ"ו חיפה
    • האגודה הישראלית לטקסטיל
    • מערכת בטאון ילקוט
    • מכון היצוא
    • ארגונים בינלאומיים

    האיגוד מנוהל ע"י יור, ונציגי ציבור, שם חבר מר גבי רוטר, תחת הנהלת איגוד הטקסטיל-
    http://www.industry.org.il/PositionsHolders/Index.asp?CategoryID=3179&Minahala=0

    איגוד טקסטיל
    הנהלת איגוד הטקסטיל
    שם פרטי שם משפחה תפקיד חברה
    אורי גרבנאו חבר הנהלה שירה טריידינג בע"מ
    ראלף גלין חבר הנהלה בריל דייויס (ישראל) בע"מ
    פתחי שנאן חבר הנהלה אחים שנאן השקעות בע"מ
    דני זרחין חבר הנהלה אקספורט – ארז בע"מ
    אברהם לימור חבר הנהלה ערד תעשיות טקסטיל בע"מ
    הדר בלזם חבר כיתן תעשיות טקסטיל בע"מ

    גבי רוטר מנכ"ל קסטרו מודל בע"מ

    מוטי לנדאו מנכ"ל תשלובת קיסריה ורדינון בע"מ
    גידי לקס מנכ"ל פולגת ג'ינס בע"מ
    רמזי גבאי יו"ר אופיס טקסטיל בע"מ
    אברהם חצור חבר אחידטקס בע"מ
    יאיר רוטלוי חבר לודז'יה רוטקס בע"מ
    דוד בוקאי חבר עינת טקסטיל בע"מ
    יצחק הורוביץ חבר תכלת מפעלי צביעה ואשפרה (טקסטיל) בע"מ
    חנוך זלוטניק חבר תפרון בע"מ
    רז ספיר חבר דלתא גליל תעשיות בע"מ
    יוס שירן יו"ר תפרון בע"מ
    שלמה מורן חברהנהלה בגיר בע"מ

    כמעט כל השמות הגדולים ביחד.

    שתי מערכות של צדק. למעסיקים מותר להתארגן, ולעשות לעצמם לובי, אבל חס וחלילה להרשות לעובדים להתארגן.

  2. נתן שקרצ'י

    לקסטרו מותר להתארגן, ביחד עם שותפיה לענף, כדי לעשות לובי לעצמם איפה שצריך. יש כאלה שהיו קוראים לזה קרטל.
    ההגדרה מויקיפדיה- קרטל הוא איגוד של ספקים (יצרנים, יבואנים, נותני שירות וכדומה), אשר מתאגדים יחדיו על מנת להגדיל את רווחי המשתתפים יחסית לתנאי השוק התחרותי.
    " אנשי מקצוע מאותו הענף נפגשים לעתים רחוקות, אפילו רק באירועי בידור, אך השיחות ביניהם מסתיימות בקנוניה נגד הציבור, או בתחבולה לשם העלאת מחירים".
    — אדם סמית, עושר האומות, 1776
    הנה קצת פירוט על ההתארגנות שחברה בה קסטרו מודל בע"מ, הערות שלי בסוגריים-

    איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה http://www.industry.org.il/SubIndex.asp?CategoryID=111

    איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה מונה כ – 140 מפעלים בתחום הטקסטיל והאופנה ומעסיקים אלפי מועסקים.

    האגוד מורכב מאיגודי משנה (סקציות) בתחומים שונים :
    מצבעות, טקסטיל ביטחוני /צבאי, טקסטיל לבית, בגדי ים, הלבשה תחתונה, הלבשה עליונה, חומרי גלם.

    פעילות האיגוד מונחית באופן שוטף על ידי הנהלת האיגוד לקביעת מדיניות ודרכי טיפול בנושאים מקרו-ענפיים ולדון בבעיות שוטפות כלל ענפיות ופרטניות של המפעל היחיד, מול רשויות התמ"ס, האוצר, המכס , משהב"ט, משטרה וכל גורם אחר שיש לו נגיעה בענף. (נשמע כמו קרטל. הלוואי ולעובדים היה את האפשרות להתארגן ככה, עם כל העובדים בענף, עובדים מדימונה עם עובדים מחורפיש ועובדים מחולון ולדאוג לעצמם ולהילחם בבעיות שוטפות של העובדים בענף ומול פיטורים המוניים. גם העובדים בסין, רומניה, אוקראינה, ויאטנם וכל שאר המקומות שהם מסתירים מאיתנו היו שמחים ליכולת התארגנות כזאת. מעניין למה את המפעלים האלה הם לא מראים בפרסומות. רק בחורים ובחורות לבושים יותר או פחות).

    נציגי ההנהלה נפגשים עם קברניטי המשק, אנשי התקשורת ושאר גורמים העשויים להשפיע ולהואיל בטיפול בבעיות הענף. (גם נציגי העובדים המאורגנים היו רוצים לעשות לובינג עם קברניטי המשק, אנשי התקשורת, ושאר גורמים העשויים להשפיע ולהועיל בטיפול בבעיות הענף. שוב פעם נשמע כמו קבוצת לובי של קרטל. יש חליפות שלושה חלקים חינם למי שישפיע ויועיל??)

    הנהלת האיגוד נבחרת על ידי האסיפה הכללית. יו"ר ההנהלה משתתף כחבר מן המניין בנשיאות ההתאחדות.
    (הלוואי ולעובדי הוועד הייתה אפשרות להיבחר לועדה ולהשתתף בדירקטוריון של החברה, שליש יהיה בסדר בשביל התחלה)
    יו"ר האיגוד הנוכחי הנו מר יוס שירן- מנכ"ל תפרון.

    התעשיינים מהאיגוד נבחרים כנציגי האיגוד בועד הפועל של ההתאחדות ובועדות הבית השונות (סחר חוץ, כלכלה, עבודה וכיו"ב) ומייצגים את האינטרסים של הענף.
    באיגוד, איגודי משנה המתכנסים מפעם לפעם לדיונים בבעיות שעל הפרק.
    מדניות האיגוד והחלטות הנהלתו מוצאות לפועל על ידי מנהל האיגוד וצוותו, העומדים בקשר מתמיד עם המפעלים והרשויות.
    עובדי האיגוד מבקרים במפעלים כדי ללמוד מקרוב את בעיות המפעל היחיד והענף בכללותו, במטרה לסייע בפתרון בעיות במסגרת שירותי האיגוד ברמה המפעלית וברמה הענפית.
    נציגי האיגוד משתתפים במכונים ובארגונים הבאים :
    • מכון התקנים
    • מכללת שנקר
    • מכללת ויצ"ו חיפה
    • האגודה הישראלית לטקסטיל
    • מערכת בטאון ילקוט
    • מכון היצוא
    • ארגונים בינלאומיים

    האיגוד מנוהל ע"י יור, ונציגי ציבור, שם חבר מר גבי רוטר, תחת הנהלת איגוד הטקסטיל-
    http://www.industry.org.il/PositionsHolders/Index.asp?CategoryID=3179&Minahala=0

    איגוד טקסטיל
    הנהלת איגוד הטקסטיל
    שם פרטי שם משפחה תפקיד חברה
    אורי גרבנאו חבר הנהלה שירה טריידינג בע"מ
    ראלף גלין חבר הנהלה בריל דייויס (ישראל) בע"מ
    פתחי שנאן חבר הנהלה אחים שנאן השקעות בע"מ
    דני זרחין חבר הנהלה אקספורט – ארז בע"מ
    אברהם לימור חבר הנהלה ערד תעשיות טקסטיל בע"מ
    הדר בלזם חבר כיתן תעשיות טקסטיל בע"מ

    גבי רוטר מנכ"ל קסטרו מודל בע"מ

    מוטי לנדאו מנכ"ל תשלובת קיסריה ורדינון בע"מ
    גידי לקס מנכ"ל פולגת ג'ינס בע"מ
    רמזי גבאי יו"ר אופיס טקסטיל בע"מ
    אברהם חצור חבר אחידטקס בע"מ
    יאיר רוטלוי חבר לודז'יה רוטקס בע"מ
    דוד בוקאי חבר עינת טקסטיל בע"מ
    יצחק הורוביץ חבר תכלת מפעלי צביעה ואשפרה (טקסטיל) בע"מ
    חנוך זלוטניק חבר תפרון בע"מ
    רז ספיר חבר דלתא גליל תעשיות בע"מ
    יוס שירן יו"ר תפרון בע"מ
    שלמה מורן חברהנהלה בגיר בע"מ

    כמעט כל השמות הגדולים ביחד.

    שתי מערכות של צדק. למעסיקים מותר להתארגן, ולעשות לעצמם לובי, אבל חס וחלילה להרשות לעובדים להתארגן.

  3. נתן שקרצ'י

    פועלות המתפרות בסין YNET

    מה היינו עושים ללא הסינים? חלקם עוזרים לנו בבניין הארץ, ורבים אחרים שנותרו מאחור מזיעים במפעלי הטקסטיל השונים ברחבי סין כדי שלנו יהיה מה ללבוש, או יותר נכון כדי שליצרנים המלבישים אותנו תהיה דרך זולה לייצר את האופנה אותה מוכרים לנו ביוקר.
    כל יצרני הטקסטיל והאופנה הישראלים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, עברו בשנים האחרונות לייצר בסין. שמות גדולים במיוחד הם קסטרו ופוקס, אבל גם מקומם של לודז'יה-רוטקס ושילב לא נפקד, ואת עודפי הייצור של האחרונים ניתן אפילו למצוא בשוקי הבגדים של בייג'ין. המגמה העסקית של העברת הייצור לסין עולה בקנה אחד, וזה לא חדש, עם הנטייה הגלובלית בסקטור זה. כבר היום מחזיקה סין בנתח של כ-20% מכלל ייצור הטקסטיל והאופנה בעולם, ולפי תחזיות אחרונות של הבנק העולמי נתח זה צפוי לגדול לכדי 50% עד שנת 2010.
    מפעלי הטקסטיל הסיניים מעסיקים כל אחד בין 200 ל-1,500 עובדים, ומרוכזים בעיקר בדרום המדינה ומזרחה, שם הגישה לנמלי הים קלה. אלפי מתפרות נוספות פזורות כמעט בכל מחוז ברחבי המדינה העצומה.

    הפיתוי עבור היצרן המערבי ברור: כוח-אדם במדינה המאוכלסת ביותר בעולם מצוי בשפע, והעלות מינימלית. ההשלכות על הכלכלה ועל שיעור האבטלה בישראל הן כבר סיפור אחר, אבל מכיוון שמדובר במצב נתון, בואו לרגע נעשה היכרות עם מי שתופר עבורנו את הבגדים.
    ב-90% מהמקרים מדובר בנערות ונשים בנות 50-16 המגיעות מאזורי הכפר העניים כדי לסייע בפרנסת המשפחה (הגברים במפעלים משמשים בדרך-כלל כמנהלי משמרות בדרגים שונים, ובתור שכאלה, זוכים מן הסתם לתנאים טובים יותר). הן מגויסות לעבודה באמצעות שליחי המתפרות המגיעים לכפרים, או ביוזמתן שלהן מתוך תקווה לעתיד טוב יותר.
    במשך מספר חודשים הן עוברות הכשרה, שבמהלכה, מלבד מגורים בתחומי המפעל לא יזכו לראות אגורה, וגם ההמשך לא משהו: שישה ימי עבודה מפרכים בשבוע, 18-11 שעות ליד מכונת התפירה או בתפירה ידנית של כפתורים וגימורים, עם שעה הפסקה לארוחה. מותשות בסופו של היום, חוזרות הפועלות לחדר הקטנטן בתחומי המתפרה, אותו הן חולקות עם ארבע או יותר מחברותיהן לעבודה. שירותים אין שם וגם לא מקלחת. את ההתרעננות ייאלצו לעשות במתקן הציבורי הצמוד. על חופשות אין מה לדבר, מלבד הזדמנות חד-שנתית בת שבוע לנוח ולבקר את המשפחה בראש השנה הסיני.
    וכשעובדים כל-כך קשה, כיצד מתוגמלים? בשכר זעום. משכורת ממוצעת של פועלי המתפרות נעה בין 600 ל-1,000 יואן (כ-580-350 שקלים) בחודש, ללא הטבות סוציאליות, שהיו בגדר מובן מאליו בסין של ימי הקומוניזם ואינן בנמצא עוד במסגרת המרוץ הסיני להפרטת המשק הממשלתי.

    ועל המוצר הסופי שאותו מייצרים עבורנו בסין בעמל כה רב, משלם היבואן סכום אפסי, שלרוב, בחישוב גס, נמוך פי-עשרה או יותר מהסכום אותו אנחנו נרשום על הצ'ק.
    הראל ויזל, מנכ"ל פוקס, שיותר מ-70% מהמוצרים שהוא מוכר מיוצרים בסין, מעדיף לצייר תמונה קצת פחות קודרת.
    את ויזל תפסנו בטלפון בדרכו מהונג-קונג למתפרות ולקבלנים בדרום סין. "חלק גדול מהמפעלים הם ממשלתיים, אבל יש היום כבר מפעלים פרטיים רבים", הוא מספר. "אפשר לעבוד עם משרדי קניות, שלהם אתה נותן דגם עם הגדרת סוג הבד וכל האבזרים, והם מפקחים עבורך על תהליך הייצור. או לחלופין אפשר גם לעבוד ישירות מול המפעל".
    יצא לך לשוחח עם פועלים סינים שתופרים עבורך בגדים?
    "בהחלט, ונדהמתי מתנאי העבודה של הפועלים שפגשתי, שלא מזכירים את הסיפורים ששמעתי על תנאי העבדות במפעלי סין. הפועלים במתפרות הענק המתמחות בתפירה עבור רשתות בחו"ל וגם בישראל יושבים באולם ענק יחד עם 3,000-2,000 עובדים. הם עובדים בדרך-כלל תשע שעות ביום עם הפסקות. משכורתם הממוצעת היא 200 דולר, כשצלחת אורז במסעדה בעיר עולה להם חצי דולר. הם יודעים שהבגדים שהם תופרים יגיעו למדינה בשם ישראל, מתוך קריאת התוויות על הבגדים. בתוך אולם הייצור הענק הם יושבים באזור שבו כל הפועלים עובדים לרשת מסוימת, לפעמים במשך חודש, לפעמים במשך עונה שלמה, תלוי בגודל ההזמנה".

    אולי הגיע הזמן שקסטרו ופוקס יחשפו כמו חב' אחרות בחו"ל את מפעלי הייצור שלהם כדי שנראה אם העובדות חיות בגן עדן כמו שויזל מציין או בגיהינום המאוד רווחי שמתאר הכתב לפני כן. חובה לארגן את עובדי המפעלים שם, כי נראה לי שהן (הרוב נשים) מנוצלות מאוד, ואני לא קונה את מה שויזל אומר.

  4. נתן שקרצ'י

    פועלות המתפרות בסין YNET

    מה היינו עושים ללא הסינים? חלקם עוזרים לנו בבניין הארץ, ורבים אחרים שנותרו מאחור מזיעים במפעלי הטקסטיל השונים ברחבי סין כדי שלנו יהיה מה ללבוש, או יותר נכון כדי שליצרנים המלבישים אותנו תהיה דרך זולה לייצר את האופנה אותה מוכרים לנו ביוקר.
    כל יצרני הטקסטיל והאופנה הישראלים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, עברו בשנים האחרונות לייצר בסין. שמות גדולים במיוחד הם קסטרו ופוקס, אבל גם מקומם של לודז'יה-רוטקס ושילב לא נפקד, ואת עודפי הייצור של האחרונים ניתן אפילו למצוא בשוקי הבגדים של בייג'ין. המגמה העסקית של העברת הייצור לסין עולה בקנה אחד, וזה לא חדש, עם הנטייה הגלובלית בסקטור זה. כבר היום מחזיקה סין בנתח של כ-20% מכלל ייצור הטקסטיל והאופנה בעולם, ולפי תחזיות אחרונות של הבנק העולמי נתח זה צפוי לגדול לכדי 50% עד שנת 2010.
    מפעלי הטקסטיל הסיניים מעסיקים כל אחד בין 200 ל-1,500 עובדים, ומרוכזים בעיקר בדרום המדינה ומזרחה, שם הגישה לנמלי הים קלה. אלפי מתפרות נוספות פזורות כמעט בכל מחוז ברחבי המדינה העצומה.

    הפיתוי עבור היצרן המערבי ברור: כוח-אדם במדינה המאוכלסת ביותר בעולם מצוי בשפע, והעלות מינימלית. ההשלכות על הכלכלה ועל שיעור האבטלה בישראל הן כבר סיפור אחר, אבל מכיוון שמדובר במצב נתון, בואו לרגע נעשה היכרות עם מי שתופר עבורנו את הבגדים.
    ב-90% מהמקרים מדובר בנערות ונשים בנות 50-16 המגיעות מאזורי הכפר העניים כדי לסייע בפרנסת המשפחה (הגברים במפעלים משמשים בדרך-כלל כמנהלי משמרות בדרגים שונים, ובתור שכאלה, זוכים מן הסתם לתנאים טובים יותר). הן מגויסות לעבודה באמצעות שליחי המתפרות המגיעים לכפרים, או ביוזמתן שלהן מתוך תקווה לעתיד טוב יותר.
    במשך מספר חודשים הן עוברות הכשרה, שבמהלכה, מלבד מגורים בתחומי המפעל לא יזכו לראות אגורה, וגם ההמשך לא משהו: שישה ימי עבודה מפרכים בשבוע, 18-11 שעות ליד מכונת התפירה או בתפירה ידנית של כפתורים וגימורים, עם שעה הפסקה לארוחה. מותשות בסופו של היום, חוזרות הפועלות לחדר הקטנטן בתחומי המתפרה, אותו הן חולקות עם ארבע או יותר מחברותיהן לעבודה. שירותים אין שם וגם לא מקלחת. את ההתרעננות ייאלצו לעשות במתקן הציבורי הצמוד. על חופשות אין מה לדבר, מלבד הזדמנות חד-שנתית בת שבוע לנוח ולבקר את המשפחה בראש השנה הסיני.
    וכשעובדים כל-כך קשה, כיצד מתוגמלים? בשכר זעום. משכורת ממוצעת של פועלי המתפרות נעה בין 600 ל-1,000 יואן (כ-580-350 שקלים) בחודש, ללא הטבות סוציאליות, שהיו בגדר מובן מאליו בסין של ימי הקומוניזם ואינן בנמצא עוד במסגרת המרוץ הסיני להפרטת המשק הממשלתי.

    ועל המוצר הסופי שאותו מייצרים עבורנו בסין בעמל כה רב, משלם היבואן סכום אפסי, שלרוב, בחישוב גס, נמוך פי-עשרה או יותר מהסכום אותו אנחנו נרשום על הצ'ק.
    הראל ויזל, מנכ"ל פוקס, שיותר מ-70% מהמוצרים שהוא מוכר מיוצרים בסין, מעדיף לצייר תמונה קצת פחות קודרת.
    את ויזל תפסנו בטלפון בדרכו מהונג-קונג למתפרות ולקבלנים בדרום סין. "חלק גדול מהמפעלים הם ממשלתיים, אבל יש היום כבר מפעלים פרטיים רבים", הוא מספר. "אפשר לעבוד עם משרדי קניות, שלהם אתה נותן דגם עם הגדרת סוג הבד וכל האבזרים, והם מפקחים עבורך על תהליך הייצור. או לחלופין אפשר גם לעבוד ישירות מול המפעל".
    יצא לך לשוחח עם פועלים סינים שתופרים עבורך בגדים?
    "בהחלט, ונדהמתי מתנאי העבודה של הפועלים שפגשתי, שלא מזכירים את הסיפורים ששמעתי על תנאי העבדות במפעלי סין. הפועלים במתפרות הענק המתמחות בתפירה עבור רשתות בחו"ל וגם בישראל יושבים באולם ענק יחד עם 3,000-2,000 עובדים. הם עובדים בדרך-כלל תשע שעות ביום עם הפסקות. משכורתם הממוצעת היא 200 דולר, כשצלחת אורז במסעדה בעיר עולה להם חצי דולר. הם יודעים שהבגדים שהם תופרים יגיעו למדינה בשם ישראל, מתוך קריאת התוויות על הבגדים. בתוך אולם הייצור הענק הם יושבים באזור שבו כל הפועלים עובדים לרשת מסוימת, לפעמים במשך חודש, לפעמים במשך עונה שלמה, תלוי בגודל ההזמנה".

    אולי הגיע הזמן שקסטרו ופוקס יחשפו כמו חב' אחרות בחו"ל את מפעלי הייצור שלהם כדי שנראה אם העובדות חיות בגן עדן כמו שויזל מציין או בגיהינום המאוד רווחי שמתאר הכתב לפני כן. חובה לארגן את עובדי המפעלים שם, כי נראה לי שהן (הרוב נשים) מנוצלות מאוד, ואני לא קונה את מה שויזל אומר.

  5. אוהד

    העצומות האלה – זה עוזר? פירסמתם פה כמה כאלה. יש תוצאות?

    אני לא שואל כדי לקנטר, אני באמת רוצה לדעת. אם זה לא עזר, יכול להיות שצריכים לשנות שיטה.

  6. אוהד

    העצומות האלה – זה עוזר? פירסמתם פה כמה כאלה. יש תוצאות?

    אני לא שואל כדי לקנטר, אני באמת רוצה לדעת. אם זה לא עזר, יכול להיות שצריכים לשנות שיטה.

  7. שור

    זכותם של עובדים להתאגד ולחתור להסכם עבודה, ובמקרים נקודתיים מאבר זה עשוי לסייע לעובדים .

    אבל יש להבין שהגורמים העיקריים המשפיעים על שכר מיליוני עובדים הם גורמים כלכליים כמו תחרותיות, פיריון, יתרונות יחסיים וכדומה.

    ולראייה, עד שנות ה-90 רמת ההתאגדות בארץ היתה מהגבוהות בעולם,
    ולמרות זה השכר פה היה נמוך משמעותית לעומת המערב הקפיטליסטי.

    שור

  8. שור

    זכותם של עובדים להתאגד ולחתור להסכם עבודה, ובמקרים נקודתיים מאבר זה עשוי לסייע לעובדים .

    אבל יש להבין שהגורמים העיקריים המשפיעים על שכר מיליוני עובדים הם גורמים כלכליים כמו תחרותיות, פיריון, יתרונות יחסיים וכדומה.

    ולראייה, עד שנות ה-90 רמת ההתאגדות בארץ היתה מהגבוהות בעולם,
    ולמרות זה השכר פה היה נמוך משמעותית לעומת המערב הקפיטליסטי.

    שור