אין לי בית ואין לי ארץ אחרת

שירה אוחיון

להלן ידיעה בה נתקלתי היום באתר החדשות המקומי Ashdod News:

"אם חד הורית ל-5 ילדים מוכרת תכולת דירה לממן שכר דירה
5.9.07  ראובן קפלן


אם חד הורית ל-5 ילדים נאלצת למכור בדחיפות את תכולת הדירה אותה היא שוכרת בכדי לממן את שכר הדירה. התכולה כוללת מייבש כביסה – 1000 ש"ח,  ארון אמבטיה צר + ארון אמבטיה מתחת לכיור – 200 ש"ח, תנור גז – 1,500 ש"ח,  2 סירים לבישול איטי (6.5 ליטר) – כל אחד 150 ש"ח,  קנווד 1.4 ליטר – 150ש"ח, פינת אוכל + 6 כסאות – 300 ש"ח, כל זאת למשפחה חד-הורית נזקקת – הכסף דרוש על-מנת לשלם את שכר הדירה – נא לפנות לטלפון – 050-7219972 אורה."

בבור שיבר בירושלים נמשכת מחאת האמהות החד הוריות מחוסרות הדיור. הרשויות מאיימות לפנותן אחרי החגים, אלוהים יודע לאן…שמעתי מאיילה סבאג שכמה מהן קיבלו הצעות מפתות לדיור ציבורי בשדרות. אין גבול לציניות. אכן פתרון יעיל ביותר לבעיית הדיור. חיסול בעיית מחוסרי הדיור תרתי משמע…על מצוקת אותן הנשים במאהל נוספת מצוקתן של עוד אלפי נשים חד הוריות מחוסרות דיור שנאבקות בשיניים כדי לעמוד בתשלומי שכר הדירה.

 

לא מזמן חתמתי ערבות לאם חד הורית שלקחה הלוואה לצורך מימון שכר דירה. עברו כחודשיים וכעת אני עצמי מחפשת ערבים להלוואה לפני שאני פוצחת במכירה פומבית של תכולת ביתי, כליותיי ואלוהים יודע מה עוד נדרש מאם חד הורית למכור כדי לשרוד במדינה המושחתת וחסרת החמלה הזו. אולצתי ע"י בעל הדירה שלי לשלם בחודש האחרון שלושה חודשי שכירות מראש במזומן. ניסיתי להבהיר לו שהוא יכול לסמוך עלי ושבכל זאת עמדתי בכל התשלומים בשנה החולפת אבל הוא עמד על שלו ואמר: תראי, את בכל זאת אם חד הורית ואין הרבה אחרים שהיו מוכנים להשכיר לך כאן דירה. תגידי תודה.

לפני כארבע שנים זכיתי במשך חצי שנה לקבל סיוע בדיור ממשרד השיכון על סך כ-500 ₪ בחודש, אולם ירח הדבש הקצר שלי עם המדינה כאם חד הורית נגדע מהר מאד, עת הודיעו לי שהיישוב בו אני גרה אינו נכלל ביישובים הזכאים לסיוע בדיור. כאילו שיוקרתו של המושב באזור השרון בו גרתי נגעה לי או לבני באיזושהי צורה, כאילו שיוקרת המושב דבקה במגורים הלא חוקיים (גג אזבסט, על קרקע שייעודה חקלאי, לול עופות לשעבר) בהם גרנו או שמישהו מהפיאודלים בכפר הפריש לי קרקע מהנחלה שהעניקה המדינה לו ולבניו ממשיכיו… במשרד השיכון אמרו לי: לכי תגורי בפריפריה או בערים הגדולות ואז תהיי זכאית, אני התרעמתי על הפגיעה בזכות לחופש המגורים…ועל התיעול חזרה לפריפריה אחרי כל המאמצים שעשו הורי להוציא אותנו מדימונה לב"ש ומשם לת"א כדי לפתוח בפנינו כמה שיותר אפשרויות, אבל למי יש כוח זמן, וכסף להרים היום בג"ץ בעניין?

כשביקשתי לברר את זכאותי לרכוש דירה -חלום רטוב שלא יוגשם ככל הנראה לעולם- נאמר לי כי מענק הדיור שניתן בזמנו לאמהות חד הוריות על סך 50,000 ₪ בוטל אף הוא. בזמן שעיני כולנו היו נשואות למפגני הראווה האמריקניים בעיראק משך לנו ביבי את השטיח מתחת לרגלים ואין לנו אפילו קרקע שתבער תחתינו.

בקיץ האחרון זרקו לי הילד מהקייטנה במתנ"ס בגלל חוב שהצטבר לי בצהרון. בקשתי להנחה בצהרון בתחילת השנה נדחתה ע"י ועדת ההנחות בטענה שאיני עומדת בקריטריונים. קרי, איני מקבלת הבטחת הכנסה, אני אישה עובדת. בסופו של דבר נאלצתי לג`נלר באוויר להעמיק את המינוס שלי ולשלם את החוב, כדי שבני לא יסתובב ברחובות בזמן שאני עובדת.     

כעת כשעברתי לגור בפריפריה ניגשתי שוב לחברת עמידר וביקשתי את אותו סיוע בדיור. התבקשתי להביא תעודת זהות , חוזה שכירות ותלושי שכר. משראתה הפקידה את תלושי השכר שלי פרצה בצחוק ואמרה לי: אין לך סיכוי, הסיוע מוענק לפי מבחן הכנסה.  חמתי בערה וצרחתי עליה בחזרה: "אני דורשת שיעבירו אותי את מבחן ההוצאה החודשית ולא רק את מבחן ההכנסה". אני אישה עובדת, משכילה, דוברת 5 שפות ובעלת רכב ישן מה שמנע ממני לקבל הבטחת הכנסה או מלגות כדי להמשיך את לימודי האקדמיים. כל שכרי מושקע בהוצאות דיור, ארנונה, צהרון, אחזקת רכב ומיסים. לאוכל, ביגוד, טיפולים רפואיים לא נשאר כלום. כל השאר הפכו אצלנו בבית כבר מזמן למותרות.

חשבתי לעצמי שאולי עדיף לי כבר להפסיק לעבוד, אקבל דמי אבטלה או שאהיה זכאית להבטחת הכנסה, סיוע בדיור, הנחה של 70% בארנונה ואחסוך את הצהרון. אבל אז התחוור לי שאני לוקחת סיכון גדול: כתבה מאתמול בבוקר תחת הכותרת "ההוצאות על רווחה בישראל מהנמוכות במערב" הבהירה לי את מידת הסיכון: ש" תשלומי דמי האבטלה פחתו בכ-50% תשלומי הבטחת הכנסה ירדו ב-30% ותשלומי קצבאות ילדים ירדו ב-45%." מן הסתם יימצאו קריטריונים אחרים כדי שאמצא עצמי מחוץ למעגל המובטלים ומקבלי הקצבאות או חלילה וחס בין מיואשי ויסקונסין.

יש לי פתרון יצירתי לא פחות מהפתרונות שמציעה המדינה למחוסרות הדיור: להפוך את כל אותם מגורים בלתי חוקיים שצצו להם כפטריות אחר הגשם עם הפרטת הקרקעות תחת כל עץ וגבעה רעננה  במושבים ובקיבוצים, לדיור ציבורי עבור מחוסרי הדיור, זאת בתמורה לאי הריסתם כנדרש בחוק. בכך יבוא עיקרון הצדק החלוקתי לידי מימוש ויוכלו הקיבוצניקים והמושבניקים לנקות את מצפונם הסוציאליסטי (למי שעוד נותר) ולרבוץ לבטח על נחלותיהם.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דני זמיר

    המרירות והטענות שלך אילה מוצדקים ונוגעים לבסיס העיוות ואי הצדק של המשטר הניאו ליברלי שהשתלט על כל חלקה טובה במדינת ישראל.
    אבל כמו תמיד, ממש כמו אנטישמית טובה, תמיד הרי מגיעים בסוף "היהודים" הפרטיים שלך שאשמים בכל.
    אילו מגורים לא חוקיים נוצרו בקיבוצים בעקבות ההפרטה אולי תספרי לנו פעם אחת ולתמיד?
    כמובן שאין אצלך מילה אחת על בסיס אי הצדק החלוקתי והשחיתות המדהימה במגזר העירוני המבוסס ביישוביי הבונבון שלו במרכז הארץ, אבל הם הרי לא האשם האולטימטיבי.

    ועוד הערה בענין בתים בשכירות סבירה: באזור בו אני גר, גליל- פריפריה, יש המון המון בתים במחירים סבירים עד זוליםמאד לשכירות. בקיבוצים, במושבים, ביישובים הקהילתיים וגם ביישובים העירוניים.
    אפילו מבחינת פרנסה אפשר להסתדר, רק מה אשכרה פריפריה.
    אין לי שום תובנה מאירת עיניים בענין הזה רק הצעה שתבואי לגור ביישוב כפרי, אם זה מה שאת רוצה, כמוני, לא באזורי הביקוש. יותר זול ויותר נחמד, ובעיקר יותר אנושי.

  2. דני זמיר

    המרירות והטענות שלך אילה מוצדקים ונוגעים לבסיס העיוות ואי הצדק של המשטר הניאו ליברלי שהשתלט על כל חלקה טובה במדינת ישראל.
    אבל כמו תמיד, ממש כמו אנטישמית טובה, תמיד הרי מגיעים בסוף "היהודים" הפרטיים שלך שאשמים בכל.
    אילו מגורים לא חוקיים נוצרו בקיבוצים בעקבות ההפרטה אולי תספרי לנו פעם אחת ולתמיד?
    כמובן שאין אצלך מילה אחת על בסיס אי הצדק החלוקתי והשחיתות המדהימה במגזר העירוני המבוסס ביישוביי הבונבון שלו במרכז הארץ, אבל הם הרי לא האשם האולטימטיבי.

    ועוד הערה בענין בתים בשכירות סבירה: באזור בו אני גר, גליל- פריפריה, יש המון המון בתים במחירים סבירים עד זוליםמאד לשכירות. בקיבוצים, במושבים, ביישובים הקהילתיים וגם ביישובים העירוניים.
    אפילו מבחינת פרנסה אפשר להסתדר, רק מה אשכרה פריפריה.
    אין לי שום תובנה מאירת עיניים בענין הזה רק הצעה שתבואי לגור ביישוב כפרי, אם זה מה שאת רוצה, כמוני, לא באזורי הביקוש. יותר זול ויותר נחמד, ובעיקר יותר אנושי.

  3. יהודית קנולר

    בכל חלקה שנוגעים מגלים כי סעיפי סיוע נמחקו (פעם הייתה עזרה לזוגות צעירים, כדי לרכוש דיור, אחר כך, הייתה עזרהצ ליחידים שעברו את גיל 31, כיום אפילו אם חד-הורית לא זכאית? השבוע זליכה מתפאר איך ביחד עם ביבי הוציא אותנו8 מהמיתון. א. לא הוא ולא ביבי עשו זאת, אלא הפריחה הכלל עולמית. ב. עכשיו אנחנו עומדים בפני דעיכה אמריקאית ובעקבות כך יגיע לכאן שוב המיתון. אבל אם חווינו שנות צמיחה איך זה שאותם סעיפים שבוטלו – בכלל זה הקטנה קצבת הזקנה ב4% והעדר העדכון – איך זה שכל הגזרות לא בוטלו במקביל?
    פעם אמרו כי אנחנו עם האוכל את מנהגיו. היום כבר ברור כי אנחנו עם שמנהיגיו אוכלים אותו.

  4. יהודית קנולר

    בכל חלקה שנוגעים מגלים כי סעיפי סיוע נמחקו (פעם הייתה עזרה לזוגות צעירים, כדי לרכוש דיור, אחר כך, הייתה עזרהצ ליחידים שעברו את גיל 31, כיום אפילו אם חד-הורית לא זכאית? השבוע זליכה מתפאר איך ביחד עם ביבי הוציא אותנו8 מהמיתון. א. לא הוא ולא ביבי עשו זאת, אלא הפריחה הכלל עולמית. ב. עכשיו אנחנו עומדים בפני דעיכה אמריקאית ובעקבות כך יגיע לכאן שוב המיתון. אבל אם חווינו שנות צמיחה איך זה שאותם סעיפים שבוטלו – בכלל זה הקטנה קצבת הזקנה ב4% והעדר העדכון – איך זה שכל הגזרות לא בוטלו במקביל?
    פעם אמרו כי אנחנו עם האוכל את מנהגיו. היום כבר ברור כי אנחנו עם שמנהיגיו אוכלים אותו.

  5. שור

    מצער מאוד לקרוא את דברייך,
    בכל העולם המערבי (כולל ארה"ב ובריטניה) יש מעורבות ממשלתית רבה בשוק הדיור באמצעים שונים, ממתן משכנתאות, דרך דיור ציבורי נדיב, ועד להטבות מס לקבלנים המקצים חלק מהדירות לזכאי דיור ציבורי.

    לצערי בתקציב 2008 המון בשורות רעות לשוק הדיור העממי:
    – קיצוץ עמוק מאוד באשראי הממשלתי לזכאים (בהיקף של כ-730 מיליון שק' מתוך סך תקציב של כ-2 מיליארד שק'),
    – ביטול מוחלט של סיוע במרכז הארץ (אסור לעניים לחיות בתל-אביב ?!),
    – החמרה בקריטריונים (ניקוד) לקבלת סיוע ציבורי,
    – קיצוץ בתקציב הסיוע בשכ"ד,

    ומה אין ? אין רפורמות שיביאו להפחתת מחירי הדירות במרכז הארץ.

    חבל שאת עודפי התקציב שנוצרו בגין מדיניות חברתית נכונה מפנה ממשלת אולמרט-ברק להגדלת הוצאות הבטחון ולסבסוד בעלי הון, במקום להגדלה ניכרת של הרווחה החברתית.

    שור

  6. שור

    מצער מאוד לקרוא את דברייך,
    בכל העולם המערבי (כולל ארה"ב ובריטניה) יש מעורבות ממשלתית רבה בשוק הדיור באמצעים שונים, ממתן משכנתאות, דרך דיור ציבורי נדיב, ועד להטבות מס לקבלנים המקצים חלק מהדירות לזכאי דיור ציבורי.

    לצערי בתקציב 2008 המון בשורות רעות לשוק הדיור העממי:
    – קיצוץ עמוק מאוד באשראי הממשלתי לזכאים (בהיקף של כ-730 מיליון שק' מתוך סך תקציב של כ-2 מיליארד שק'),
    – ביטול מוחלט של סיוע במרכז הארץ (אסור לעניים לחיות בתל-אביב ?!),
    – החמרה בקריטריונים (ניקוד) לקבלת סיוע ציבורי,
    – קיצוץ בתקציב הסיוע בשכ"ד,

    ומה אין ? אין רפורמות שיביאו להפחתת מחירי הדירות במרכז הארץ.

    חבל שאת עודפי התקציב שנוצרו בגין מדיניות חברתית נכונה מפנה ממשלת אולמרט-ברק להגדלת הוצאות הבטחון ולסבסוד בעלי הון, במקום להגדלה ניכרת של הרווחה החברתית.

    שור

  7. יהודית קנולר

    כתבתי תגובה ארוכה, אבל כנראה במקום לשלוח מחקתי אותה. הרעיון היה שבעוד זליכה מתראיין ואומר כי הציל את המדינה ממיתון בעזרת ביבי, ונישא על גלי הצמיחה הכלכלית (לדעתי, לא הוא ולא ביבי היו אחראים לכך אלא הצמיחה בארה"ב, ועתה בעקבות המיתון בארה"ב, המיתון הבא יגיע שוב אלינו), השכבות החלשות ממשיכות לשלם את המחיר. לקשישים הפחיתו ב4% את קצבת הזקנה ולא החזירו וגם לא עדכנו את הקצבאות, לנכים לא העבירו את הכספים המובטחים, ספריית העוורים נסגרה,בהעדר מימון, וגם הטבות שהיו בעבר כמו משכנתאות לזוגות צעירים, ולרווקים שעברו את הגיל 31 נשארו בגדר נוסטאלגיה. כבר מזמן שמעתי שלאם חד-הורית מוטב לא לעבוד (שטראסלר לא בגלל מה שאתה חושב), שכן אם שמשתכרת שכר מינימום, ואינה מקבלת מזונות, תקבל קצבה במקרה הטוב כזו שלא תאפשר לה לעבור את שכר המינימום ולא להרים את הראש.

  8. יהודית קנולר

    כתבתי תגובה ארוכה, אבל כנראה במקום לשלוח מחקתי אותה. הרעיון היה שבעוד זליכה מתראיין ואומר כי הציל את המדינה ממיתון בעזרת ביבי, ונישא על גלי הצמיחה הכלכלית (לדעתי, לא הוא ולא ביבי היו אחראים לכך אלא הצמיחה בארה"ב, ועתה בעקבות המיתון בארה"ב, המיתון הבא יגיע שוב אלינו), השכבות החלשות ממשיכות לשלם את המחיר. לקשישים הפחיתו ב4% את קצבת הזקנה ולא החזירו וגם לא עדכנו את הקצבאות, לנכים לא העבירו את הכספים המובטחים, ספריית העוורים נסגרה,בהעדר מימון, וגם הטבות שהיו בעבר כמו משכנתאות לזוגות צעירים, ולרווקים שעברו את הגיל 31 נשארו בגדר נוסטאלגיה. כבר מזמן שמעתי שלאם חד-הורית מוטב לא לעבוד (שטראסלר לא בגלל מה שאתה חושב), שכן אם שמשתכרת שכר מינימום, ואינה מקבלת מזונות, תקבל קצבה במקרה הטוב כזו שלא תאפשר לה לעבור את שכר המינימום ולא להרים את הראש.

  9. אורה לב-רון

    עולים בדעתי הרבה טקסטים עיוניים בתגובה. אבל האמת היא שהסיפור האישי פשוט מחניק לי את התובנות. סיפור של חניקה. הפרט, הכלל.

  10. אורה לב-רון

    עולים בדעתי הרבה טקסטים עיוניים בתגובה. אבל האמת היא שהסיפור האישי פשוט מחניק לי את התובנות. סיפור של חניקה. הפרט, הכלל.

  11. אורה לב-רון

    עולים בדעתי הרבה טקסטים עיוניים בתגובה. אבל האמת היא שהסיפור האישי פשוט מחניק לי את התובנות. סיפור של חניקה. הפרט, הכלל.

  12. אורה לב-רון

    עולים בדעתי הרבה טקסטים עיוניים בתגובה. אבל האמת היא שהסיפור האישי פשוט מחניק לי את התובנות. סיפור של חניקה. הפרט, הכלל.

  13. רואה ואינה נראית

    קוראים לה "שירה אוחיון" ולא "איילה סבאג" (עם שני יודים, אגב).
    למה היא אמורה להזיז את הילד שלה כל שנה למקום אחר? לנתק אותו מהסביבה שלו? להכניס אותו לבית ספר חדש?
    אתה תסדר לה בגליל עבודה עם קביעות? או שאחרי שנה היא תצטרך לזוז גם משם, כי איזה טוקבקיסט אחר יספר לה שחמש דקות מכפר סבא יש איכות חיים משהו משהו? או שאז יקצצו גם במענקים בגליל והיא תגיע לחור אחר?
    ונגיד ששירה תסתדר, איך זה פותר את הבעיה הכללית?

  14. רואה ואינה נראית

    קוראים לה "שירה אוחיון" ולא "איילה סבאג" (עם שני יודים, אגב).
    למה היא אמורה להזיז את הילד שלה כל שנה למקום אחר? לנתק אותו מהסביבה שלו? להכניס אותו לבית ספר חדש?
    אתה תסדר לה בגליל עבודה עם קביעות? או שאחרי שנה היא תצטרך לזוז גם משם, כי איזה טוקבקיסט אחר יספר לה שחמש דקות מכפר סבא יש איכות חיים משהו משהו? או שאז יקצצו גם במענקים בגליל והיא תגיע לחור אחר?
    ונגיד ששירה תסתדר, איך זה פותר את הבעיה הכללית?

  15. אורלי בנימין

    כמובן המעסיקים. הציבוריים בהעסיקם קבלני שירותים, קבלני משנה וחברות כוח אדם והפרטיים בהעסקה ישירה. תשאלו איך?
    ובכן, אמהות חד הוריות שעומדות על זכותן לפרנס את ילדיהן, – ואת זה כמו שמסבירה הכותבת אפשר לעשות בקושי רב מאד עם תקרת ההכנסה של הבטחת ההכנסה – צריכות להגיע עם מעסיקיהן להסדר שבו הן חסרות תלוש , כפי שעושות רבות מעובדות הניקיון או שיש להן תלוש אבל חלק מהכנסתן מועבר במזומן ושלא דרך התלוש. מה אז קורה? כל מרכיבי ההכנסה הלא רשומים אינן מזכים אותן בשום זכויות והמעסיקים יכולים לעשות בהן כרצונם בכל מובן. ההכנסה הלא רשומה פתוחה לגחמותיו של המעסיק, לחלוטין וכשאת גרה בפריפריה ומצאת אותו בקושי רב, את נעולה במלכודת שהוא בעזרתה הנדיבה של המדינה, מכינים לך. אינך יכולה לתבוע, אינך יכולה לדרוש, אינך יכולה לעזוב. טוב שמדינת ישראל מכנה את עצמה מדינה דמוקרטית. עבור חלק היא דמוקרטית. עבור נשים חד הוריות היא דיקטטורה חומסנית וחוסמנית.

  16. אורלי בנימין

    כמובן המעסיקים. הציבוריים בהעסיקם קבלני שירותים, קבלני משנה וחברות כוח אדם והפרטיים בהעסקה ישירה. תשאלו איך?
    ובכן, אמהות חד הוריות שעומדות על זכותן לפרנס את ילדיהן, – ואת זה כמו שמסבירה הכותבת אפשר לעשות בקושי רב מאד עם תקרת ההכנסה של הבטחת ההכנסה – צריכות להגיע עם מעסיקיהן להסדר שבו הן חסרות תלוש , כפי שעושות רבות מעובדות הניקיון או שיש להן תלוש אבל חלק מהכנסתן מועבר במזומן ושלא דרך התלוש. מה אז קורה? כל מרכיבי ההכנסה הלא רשומים אינן מזכים אותן בשום זכויות והמעסיקים יכולים לעשות בהן כרצונם בכל מובן. ההכנסה הלא רשומה פתוחה לגחמותיו של המעסיק, לחלוטין וכשאת גרה בפריפריה ומצאת אותו בקושי רב, את נעולה במלכודת שהוא בעזרתה הנדיבה של המדינה, מכינים לך. אינך יכולה לתבוע, אינך יכולה לדרוש, אינך יכולה לעזוב. טוב שמדינת ישראל מכנה את עצמה מדינה דמוקרטית. עבור חלק היא דמוקרטית. עבור נשים חד הוריות היא דיקטטורה חומסנית וחוסמנית.

  17. ניצן אביב

    הזעקה הנשמעת מדבריך שירה, הנאמרים ממקום של מצוקה נוראה, זעקה של אם חד-הורית, משכילה, עובדת המתקשה לקיים את עצמה ואת בנה, בתנאים הקשים והמחפירים שהממשלה האטומה וקשת-הלב הזו, וגם קודמתה, הטילו אותנו לחידלון ולמערבולת איומה זאת של מבוי סתום שאין ממנו מוצא.
    במדיניותה הניאו-ליברלית ההרסנית ובאטימותם וקשיות ליבם של קובעי מדיניות הרווחה כלפי שכבות המצוקה בכלל וכלפי האמהות החד-הוריות בפרט ,היא כתם בל יימחה!
    כמובן, ראויות לכל גינוי גם הרשויות העירוניות, ובראשם עירית ירושלים, המחרות מחזיקות אחריה, בחוסר מעש,ובאי-רצון ויכולת מופגנים לסייע לקבוצת האמהות החד-הוריות, בהנהגתה של איילה סבאג, המתגוררות, בלית-ברירה, בבור שיבר, ועוד מאיימת העיריה וחוזרת ומאיימת לגרשן ולפנותן משם, כדי לסלק את "הכ-ת-ם" הזה מחוצות העיר.לאן תגורשנה? לרחוב? הרי הן מתגוררות עכשיו עם ילדיהן ברחוב!
    הממשלה הנוכחית שביחסה המשפיל כלפי שכבות המצוקה, העניים, מחוסרי הדיור ניצולי השואה, הקשישים והאמהות החד-הוריות, הנוקטת במדיניות קפיטליסטית "חזירית",מוטב היה שלא קמה משקמה.
    עתה, משהגיעה ממשלה זו לשפל המדרגה, בחוסר היחס האנושי המינימלי למצוקותיהם של אזרחיה קשי-היום – ראויה היא לכל גינוי ובוז וצריכה להיעלם מאופק חיינו ויפה שעה אחת קודם!
    מהפיכה עכשיו!

  18. ניצן אביב

    הזעקה הנשמעת מדבריך שירה, הנאמרים ממקום של מצוקה נוראה, זעקה של אם חד-הורית, משכילה, עובדת המתקשה לקיים את עצמה ואת בנה, בתנאים הקשים והמחפירים שהממשלה האטומה וקשת-הלב הזו, וגם קודמתה, הטילו אותנו לחידלון ולמערבולת איומה זאת של מבוי סתום שאין ממנו מוצא.
    במדיניותה הניאו-ליברלית ההרסנית ובאטימותם וקשיות ליבם של קובעי מדיניות הרווחה כלפי שכבות המצוקה בכלל וכלפי האמהות החד-הוריות בפרט ,היא כתם בל יימחה!
    כמובן, ראויות לכל גינוי גם הרשויות העירוניות, ובראשם עירית ירושלים, המחרות מחזיקות אחריה, בחוסר מעש,ובאי-רצון ויכולת מופגנים לסייע לקבוצת האמהות החד-הוריות, בהנהגתה של איילה סבאג, המתגוררות, בלית-ברירה, בבור שיבר, ועוד מאיימת העיריה וחוזרת ומאיימת לגרשן ולפנותן משם, כדי לסלק את "הכ-ת-ם" הזה מחוצות העיר.לאן תגורשנה? לרחוב? הרי הן מתגוררות עכשיו עם ילדיהן ברחוב!
    הממשלה הנוכחית שביחסה המשפיל כלפי שכבות המצוקה, העניים, מחוסרי הדיור ניצולי השואה, הקשישים והאמהות החד-הוריות, הנוקטת במדיניות קפיטליסטית "חזירית",מוטב היה שלא קמה משקמה.
    עתה, משהגיעה ממשלה זו לשפל המדרגה, בחוסר היחס האנושי המינימלי למצוקותיהם של אזרחיה קשי-היום – ראויה היא לכל גינוי ובוז וצריכה להיעלם מאופק חיינו ויפה שעה אחת קודם!
    מהפיכה עכשיו!

  19. ירדנה אלון

    אורלי הייטבת לנסח ולפרוש את המציאות של האמהות החד הוריות מה שהמימסד עושנ לנשים כמוני וכמו שירה זו התעמרות, כך התנהגו אל השפחה בעולם העתיק.המעמד שלנו הוא מעמד של שפחות מודרניות

  20. ירדנה אלון

    אורלי הייטבת לנסח ולפרוש את המציאות של האמהות החד הוריות מה שהמימסד עושנ לנשים כמוני וכמו שירה זו התעמרות, כך התנהגו אל השפחה בעולם העתיק.המעמד שלנו הוא מעמד של שפחות מודרניות

  21. אירית

    כאם חד הורית במצב קצת יותר גרוע משל שירה, אני מצטרפת למסר שהיא מעבירה בפוסט האמיץ הזה. בדרכי לפריפריה, בקרוב, מקווה לחזור לתחושה עמוקה יותר של "אדמה" ומרכז פנימי וכלכלי. מצבן של נשים בארץ הוא רע ביותר, עוד סימן לתהליך המתקדם של הרס התשתיות.

    לגבי המודעה של האשה שציטטת בראשית המאמר. הריני להמליץ על אתר שנקרא "אגורה", והוא יוזמה ברוכה לתווך בין מי שיש לו ומי שצריך. יש שם אפשרויות לקבל חינם הרבה מאד מוצרים, והאתר מחולק לפי אזורים גיאוגרפיים. כדאי לעודד אנשים שיש להם קצת יותר ממה שהם צריכים, להצטרף לאתר הזה, ובמקום לזרוק דברים טובים ומשומשים להציע אותם למי שצריך, וכך לחסוך הוצאות של פינוי.

    גרתי בקנדה שנה, החד הוריות באזור שחייתי בו פשוט מקבלות הכל מהקהילה, ישנה מעין "חנות" (בחינם או מחיר סמלי) שפתוחה חצי יום בשבוע, במחסן כזה סמוך לכנסיה, ואפשר לבוא ולרהט בית שלם, כולל ביגוד לילדים, מכשירי חשמל, הכל (!) בחינם מתורמים בקהילה. הכנסיה רק מרכזת את ההובלה במקרים שהתורם לא יכול לבד להוביל את הרכוש.
    הכל באיכות מעולה, דברים טובים לא זבל, כולל תמונות קיר, ודברים שעושים את החיים יפים. ומכל הלב.

    אבל זה קנדה כמובן, ושם חד הוריות מקבלות כאלף דולר לחודש עם ילד אחד, וזה לפני עזרה בדיור שהיא פשוט קבלת בית חינם לבעלות החד הורית. אם מסתפקים בפריפריה מקבלים בתים, וזה אומר וילות יפות, חינם לאחר תקופת המתנה קצרה מאד, עד שנה בערך. בערים, ההמתנה ארוכה כמובן, ומקבלים דירות. אך לצד הדיור הזה, יש מערך שלם הקהילה. כל "קו אופ" גדול, שזה בית שיכון גדול בבעלות הדיירים, "מקצה" דיור חינם לנזקקים, כל בניין לפי נטיית ליבו (חד הוריות, נפגעות אלימות, מהגרים וכולי). המודעות מתפרסמות בעיתון או שמצלצלים לקו אופים באזור הרצוי, ומגישים בקשה להיכלל ברשימת המתנה לדיור שהם מקצים. זה נעשה בלי "דאווין" אלא כדרך שגרה על ידי רוב הבניינים המשותפים. הדיור המוצע ברמה זהה לזה שיש לבעלי הבתים, וכדי לעשות נעים לנזקק המקבל את הבית לשימוש, מרהטים יפה ומסייעים בקליטה. שכר הדירה סמלי או חינם, בדרך כלל מגבילים את הצופר לשלוש שנים או תקופה שבה המקבלים מתארגנים על עצמם.

    "כל ישראל ערבים זה לזה" במה זה מתבטא ?
    אני מוקפת פה ביפו בעשירים חזיריים, כלומר, לא סתם עשירים, אלא כאלה שהכסף נוזל להם מהכיסים, ואני חייבת לציין שאפילו טרמפ לא קיבלתי מעולם גם אם ירד גשם זלעפות, להיפך, שתיים משכנותי העשירות כקורח ביקשו לקבל ממנו את הקלטות וידאו של בני, אם אני לא צריכה. בלי בושה בכלל.

    אמא אחת, של חבר של בני, הנשואה לראש המשלחת הרכש של ישראל בניו יורק (עני מרוד), אחרי שנה של היכרות קרובה, הצעיה לי השבוע לקחת את מסך המחשב הישן שלהם כי הם החליפו לפלזמה. זה אייטם שלא שווה אגורה, ורק ההעברה שלו עולה יותר. את זה אפשר לקחת יחנם בשוק הפשפשים. כאשר אמרתי לה שגם אני זרקתי אחד, ואף אחד אפילו לא הסכים לקחת כך שהייתי צריכה לסחוב שתי קומות לזבל, היא עשתה את עצמה מופתעת, "מה באמת ? חשבתי שזה שווה משהו". מאחר שהשליח לשעבר פרש משירות המדינה למיזם הייטק בטחוני, אני בטוחה שיש להם שפע מחשבים שלמים שהם יכולים לתרום, אשמח להחליף את הפנטיום שתיים הישן, אמרתי לה את זה, והיא אמרה, שהיא לא מתערבת לו בעבודה. שוין.

    כל הסיוע הציבורי נעלם, והמדינה משדרת בעצם מסר קניבלי, שמבחינתם …שכולם ימותו, כולל ילדים. להיפך, זה ידלל אלמנטים לא רצויים מהגזע העליון של ,עם הסגולה. התארגנות של נשים בתחום הסיוע ההדדי היא חיונית מאד, הן בעניין דיור (שוב בקנדה וגם בארצות הברית יש בניינים משותפים שכולם קודש לחד הוריות, בשכירות, והמטרה היא שמעבר לדיור יהיה מערך תמיכה בשמירה על ילדים, בהחלפת בגדים וצעצועים וכולי, בעיני זה רעיון טוב, גם למאהל המחוסרות, ובכלל. זה גם מאפשר התארגנות פוליטית וחברתית אפקטיבית ובנחת ולא מן האינטרנט המנוכר. זה נעשה בצורה וולונטרית, מתארגנים כך שהשוכרים בבניין יהיו רק נשים חד הוריות. אני תוהה אם זה אפשרי בישראל, זה לא משנה את שכר הדירה שנשאר לפי ערך השוק, אבל עושה נוח.

    בדנמרק, בקופנהגן לפחות, ישנו מעין רובע שבאופן לא פורמלי מאורגן סביב חד הוריות אקטיוויסטיות, סביב רחוב סאכסוגד, יש שם מערך מעונות, חנויות של "חינם לנשים" עם בית קפה שמנוהל על ידי השכונה ולא עולה כסף לשתות קפה וכולי, וגם לקבל הרצאות, להשאיר את הפעטות לשעה שעתיים, להחליף משומשים, כל השכונה הקטנה היא "קיבוץ עירוני" מאד נוח לנשים, עם הרבה משאבים ומידע על סיוע וולנטרי ואחר.

  22. אירית

    כאם חד הורית במצב קצת יותר גרוע משל שירה, אני מצטרפת למסר שהיא מעבירה בפוסט האמיץ הזה. בדרכי לפריפריה, בקרוב, מקווה לחזור לתחושה עמוקה יותר של "אדמה" ומרכז פנימי וכלכלי. מצבן של נשים בארץ הוא רע ביותר, עוד סימן לתהליך המתקדם של הרס התשתיות.

    לגבי המודעה של האשה שציטטת בראשית המאמר. הריני להמליץ על אתר שנקרא "אגורה", והוא יוזמה ברוכה לתווך בין מי שיש לו ומי שצריך. יש שם אפשרויות לקבל חינם הרבה מאד מוצרים, והאתר מחולק לפי אזורים גיאוגרפיים. כדאי לעודד אנשים שיש להם קצת יותר ממה שהם צריכים, להצטרף לאתר הזה, ובמקום לזרוק דברים טובים ומשומשים להציע אותם למי שצריך, וכך לחסוך הוצאות של פינוי.

    גרתי בקנדה שנה, החד הוריות באזור שחייתי בו פשוט מקבלות הכל מהקהילה, ישנה מעין "חנות" (בחינם או מחיר סמלי) שפתוחה חצי יום בשבוע, במחסן כזה סמוך לכנסיה, ואפשר לבוא ולרהט בית שלם, כולל ביגוד לילדים, מכשירי חשמל, הכל (!) בחינם מתורמים בקהילה. הכנסיה רק מרכזת את ההובלה במקרים שהתורם לא יכול לבד להוביל את הרכוש.
    הכל באיכות מעולה, דברים טובים לא זבל, כולל תמונות קיר, ודברים שעושים את החיים יפים. ומכל הלב.

    אבל זה קנדה כמובן, ושם חד הוריות מקבלות כאלף דולר לחודש עם ילד אחד, וזה לפני עזרה בדיור שהיא פשוט קבלת בית חינם לבעלות החד הורית. אם מסתפקים בפריפריה מקבלים בתים, וזה אומר וילות יפות, חינם לאחר תקופת המתנה קצרה מאד, עד שנה בערך. בערים, ההמתנה ארוכה כמובן, ומקבלים דירות. אך לצד הדיור הזה, יש מערך שלם הקהילה. כל "קו אופ" גדול, שזה בית שיכון גדול בבעלות הדיירים, "מקצה" דיור חינם לנזקקים, כל בניין לפי נטיית ליבו (חד הוריות, נפגעות אלימות, מהגרים וכולי). המודעות מתפרסמות בעיתון או שמצלצלים לקו אופים באזור הרצוי, ומגישים בקשה להיכלל ברשימת המתנה לדיור שהם מקצים. זה נעשה בלי "דאווין" אלא כדרך שגרה על ידי רוב הבניינים המשותפים. הדיור המוצע ברמה זהה לזה שיש לבעלי הבתים, וכדי לעשות נעים לנזקק המקבל את הבית לשימוש, מרהטים יפה ומסייעים בקליטה. שכר הדירה סמלי או חינם, בדרך כלל מגבילים את הצופר לשלוש שנים או תקופה שבה המקבלים מתארגנים על עצמם.

    "כל ישראל ערבים זה לזה" במה זה מתבטא ?
    אני מוקפת פה ביפו בעשירים חזיריים, כלומר, לא סתם עשירים, אלא כאלה שהכסף נוזל להם מהכיסים, ואני חייבת לציין שאפילו טרמפ לא קיבלתי מעולם גם אם ירד גשם זלעפות, להיפך, שתיים משכנותי העשירות כקורח ביקשו לקבל ממנו את הקלטות וידאו של בני, אם אני לא צריכה. בלי בושה בכלל.

    אמא אחת, של חבר של בני, הנשואה לראש המשלחת הרכש של ישראל בניו יורק (עני מרוד), אחרי שנה של היכרות קרובה, הצעיה לי השבוע לקחת את מסך המחשב הישן שלהם כי הם החליפו לפלזמה. זה אייטם שלא שווה אגורה, ורק ההעברה שלו עולה יותר. את זה אפשר לקחת יחנם בשוק הפשפשים. כאשר אמרתי לה שגם אני זרקתי אחד, ואף אחד אפילו לא הסכים לקחת כך שהייתי צריכה לסחוב שתי קומות לזבל, היא עשתה את עצמה מופתעת, "מה באמת ? חשבתי שזה שווה משהו". מאחר שהשליח לשעבר פרש משירות המדינה למיזם הייטק בטחוני, אני בטוחה שיש להם שפע מחשבים שלמים שהם יכולים לתרום, אשמח להחליף את הפנטיום שתיים הישן, אמרתי לה את זה, והיא אמרה, שהיא לא מתערבת לו בעבודה. שוין.

    כל הסיוע הציבורי נעלם, והמדינה משדרת בעצם מסר קניבלי, שמבחינתם …שכולם ימותו, כולל ילדים. להיפך, זה ידלל אלמנטים לא רצויים מהגזע העליון של ,עם הסגולה. התארגנות של נשים בתחום הסיוע ההדדי היא חיונית מאד, הן בעניין דיור (שוב בקנדה וגם בארצות הברית יש בניינים משותפים שכולם קודש לחד הוריות, בשכירות, והמטרה היא שמעבר לדיור יהיה מערך תמיכה בשמירה על ילדים, בהחלפת בגדים וצעצועים וכולי, בעיני זה רעיון טוב, גם למאהל המחוסרות, ובכלל. זה גם מאפשר התארגנות פוליטית וחברתית אפקטיבית ובנחת ולא מן האינטרנט המנוכר. זה נעשה בצורה וולונטרית, מתארגנים כך שהשוכרים בבניין יהיו רק נשים חד הוריות. אני תוהה אם זה אפשרי בישראל, זה לא משנה את שכר הדירה שנשאר לפי ערך השוק, אבל עושה נוח.

    בדנמרק, בקופנהגן לפחות, ישנו מעין רובע שבאופן לא פורמלי מאורגן סביב חד הוריות אקטיוויסטיות, סביב רחוב סאכסוגד, יש שם מערך מעונות, חנויות של "חינם לנשים" עם בית קפה שמנוהל על ידי השכונה ולא עולה כסף לשתות קפה וכולי, וגם לקבל הרצאות, להשאיר את הפעטות לשעה שעתיים, להחליף משומשים, כל השכונה הקטנה היא "קיבוץ עירוני" מאד נוח לנשים, עם הרבה משאבים ומידע על סיוע וולנטרי ואחר.

  23. דינה

    מתעוררת השאלה הבלתי נעימה אך בלתי נמנעת:
    מדוע להמשיך ולהביא לעולם לא פחות מחמישה ילדים כאשר במצבה הכלכלי של הגברת, ולא משנה כעת מי אשם בו – הבעל שנטש, המדינה האכזרית, ההורים המתעללים וכו' וכו' (תמיד הרי נוח להתקרבן ולהיתלות בגורמים חיצוניים), היא הייתה חייבת לגלות אחריות מינימלית אם לא בשבילה אז לפחות עבור ילדיה.
    סליחה, אבל אני לא מוכנה לממן ממיסי עבודתי (11 שעות עבודה ביום + עבודות בית "רגילות" אח"כ) בחירות חיים כה חסרות אחריות.

  24. דינה

    מתעוררת השאלה הבלתי נעימה אך בלתי נמנעת:
    מדוע להמשיך ולהביא לעולם לא פחות מחמישה ילדים כאשר במצבה הכלכלי של הגברת, ולא משנה כעת מי אשם בו – הבעל שנטש, המדינה האכזרית, ההורים המתעללים וכו' וכו' (תמיד הרי נוח להתקרבן ולהיתלות בגורמים חיצוניים), היא הייתה חייבת לגלות אחריות מינימלית אם לא בשבילה אז לפחות עבור ילדיה.
    סליחה, אבל אני לא מוכנה לממן ממיסי עבודתי (11 שעות עבודה ביום + עבודות בית "רגילות" אח"כ) בחירות חיים כה חסרות אחריות.

  25. איש אחד

    שאין בכלל למי לפנות,שאין ממש פתרונות , כאילו לא די במצוקה הזו אפילו כאן יש איזה קיבוצניק שבא למכור מרכולתו ולהציע שיפורים בלתי רלבנטים.(מר זמיר)

    עוד משהו שאיני מבין, הפעולות שנעשו ע"י ביבי להקטנת קיצבאות נעשו לפני שנים , ביבי באופוזיציה, מדוע מה שנעשה לא שונה?

    הרי כרגע יש ממשלה ובה יושבת כשותפה ראשית מפלגת העבודה , ה"סוציאל-דמוקרטית", מדוע איפה לא מבטלים את רוע הגזירה?

    איזו הצדקה יש לשימור השינוי שנעשה ע"י ביבי במיוחד ע"י ממשלה שכמעט כל נציגיה מבקרים את ביבי ואת דרכו, אולי בפועל הם מאמצים את הפעולות שעשה ביבי, מי מונע מהם להשיב את הקיצבאות ולהחזיר ולו בקצת את החמלה למדינה העצובה הזו?

    נראה כאילו משמרים את כל מה שעשה ביבי , כאילו בשביל שתהיה האפשרות להתחשבן איתו או מסיבה כלשהיא אחרת, אין הסבר מניח את הדעת למה לא מתבצע השינוי.

  26. איש אחד

    שאין בכלל למי לפנות,שאין ממש פתרונות , כאילו לא די במצוקה הזו אפילו כאן יש איזה קיבוצניק שבא למכור מרכולתו ולהציע שיפורים בלתי רלבנטים.(מר זמיר)

    עוד משהו שאיני מבין, הפעולות שנעשו ע"י ביבי להקטנת קיצבאות נעשו לפני שנים , ביבי באופוזיציה, מדוע מה שנעשה לא שונה?

    הרי כרגע יש ממשלה ובה יושבת כשותפה ראשית מפלגת העבודה , ה"סוציאל-דמוקרטית", מדוע איפה לא מבטלים את רוע הגזירה?

    איזו הצדקה יש לשימור השינוי שנעשה ע"י ביבי במיוחד ע"י ממשלה שכמעט כל נציגיה מבקרים את ביבי ואת דרכו, אולי בפועל הם מאמצים את הפעולות שעשה ביבי, מי מונע מהם להשיב את הקיצבאות ולהחזיר ולו בקצת את החמלה למדינה העצובה הזו?

    נראה כאילו משמרים את כל מה שעשה ביבי , כאילו בשביל שתהיה האפשרות להתחשבן איתו או מסיבה כלשהיא אחרת, אין הסבר מניח את הדעת למה לא מתבצע השינוי.

  27. סביח

    כי אלוהים נתן לנו היהודים ארץ בחנם בלי כסף רוצים מאיתנו כסף הרבה בשביל מקום לשון לנוח בזמן אנחנו עובדות ועדיין אין לנו כסף בשביל דירה למה להם יש דירות בתים גדולים אנחנו משפחות עים ילדים אין אפלו מקום לישון למרות אנחנו עובות אין כסף לקנות דירה או למה לא יתנו לנו דירות כשנמות נחזיר להם הדירה בשביל יתנו למישהו אחר שאין לו דירה את הדירה אנחנו לא אוכלות נחזיר אותה כמו שלקחנו ילדים שלנו יגדלו יתגייסו לצבא יהיו חיילים יגרשו ערבים מבתיהם הבתים יתנו למפקדים שלהם

  28. סביח

    כי אלוהים נתן לנו היהודים ארץ בחנם בלי כסף רוצים מאיתנו כסף הרבה בשביל מקום לשון לנוח בזמן אנחנו עובדות ועדיין אין לנו כסף בשביל דירה למה להם יש דירות בתים גדולים אנחנו משפחות עים ילדים אין אפלו מקום לישון למרות אנחנו עובות אין כסף לקנות דירה או למה לא יתנו לנו דירות כשנמות נחזיר להם הדירה בשביל יתנו למישהו אחר שאין לו דירה את הדירה אנחנו לא אוכלות נחזיר אותה כמו שלקחנו ילדים שלנו יגדלו יתגייסו לצבא יהיו חיילים יגרשו ערבים מבתיהם הבתים יתנו למפקדים שלהם

  29. ירדנה אלון

    אני פשוט מתקשה להאמין שאישה כתבה תגובה כמו שלך, יותר מתאים לטומי לפיד,לשיטרית,לסילבן שלום ולביבי נתניהו לתת תשובות כאלה, ותתארי לך ולוא רק לרגע, שהיה קורה וחס וחלילה היית נזקקת לתרופות מצילות חיים והיו נותנים לך את התשובה שאת נתת,לחיים יש את הדינאמיקה שלהם, ודברים קורים לבני אדם, ואם תיכנסי מחר בבוקר למכונית שלך ואיזה אידיוט שנסע שיכור או לא נשמע לתמרורי הדרך ניכנס בך ואת כבר לא יכולה לעבוד אחת עשרה שעות ביום ונזקקת לתמיכה כספית סוציאלית היית רוצה שיתנו לך את התשובה שאת נתת לשירה?

  30. ירדנה אלון

    אני פשוט מתקשה להאמין שאישה כתבה תגובה כמו שלך, יותר מתאים לטומי לפיד,לשיטרית,לסילבן שלום ולביבי נתניהו לתת תשובות כאלה, ותתארי לך ולוא רק לרגע, שהיה קורה וחס וחלילה היית נזקקת לתרופות מצילות חיים והיו נותנים לך את התשובה שאת נתת,לחיים יש את הדינאמיקה שלהם, ודברים קורים לבני אדם, ואם תיכנסי מחר בבוקר למכונית שלך ואיזה אידיוט שנסע שיכור או לא נשמע לתמרורי הדרך ניכנס בך ואת כבר לא יכולה לעבוד אחת עשרה שעות ביום ונזקקת לתמיכה כספית סוציאלית היית רוצה שיתנו לך את התשובה שאת נתת לשירה?

  31. איריס חפץ

    השאלה שאת מעלה היא כנראה בלתי נמנעת בשבילך, אבל לא בשביל כל אחד. אני דווקא תוהה למה מכספי המיסים שלי מימנו מלחמות מיותרות (עולה הרבה יותר מדירות לאלף נשים חד הוריות), למה מממנים אלפי עובדים מיותרים בכל מיני שגרירויות בעולם. לפי ההגיון שלך, את לא אמורה לממן כל מה שלדעתך נראה כבחירה בלתי אחראית. האם לממן תרופות לחולה לב שעישן כל חייו? האם צריך לממן טיפול רפואי לעשיר שנפצע בסקי? האם לממן ניתוח לילד שנולד עם חך שסוע, הרי בישראל היה אפשר לא להביא אותו לעולם בכלל.
    ונגיד, גם שלצורך הדיון נשים את הגבול ב"שלושה ילדים". האם אז השאלה נמנעת בשבילך כשמדובר באמהות חד הוריות לילד אחד? לא מדובר בבעיה אישית עכשיו ולא בקיבוץ נדבות, אלא בבעיה שכל החברה נושאת (גם אם לא בא לך לשלם בשביל זה ויש לך בעצמך עבודה, בן זוג ואת הבת של שטראוס מצידי…)
    ביום שהשאלות הללו יהיו משהו להתבייש בו, נדע שעשינו צעד גדול. לפעמים בושה זה דבר מצוין.

  32. איריס חפץ

    השאלה שאת מעלה היא כנראה בלתי נמנעת בשבילך, אבל לא בשביל כל אחד. אני דווקא תוהה למה מכספי המיסים שלי מימנו מלחמות מיותרות (עולה הרבה יותר מדירות לאלף נשים חד הוריות), למה מממנים אלפי עובדים מיותרים בכל מיני שגרירויות בעולם. לפי ההגיון שלך, את לא אמורה לממן כל מה שלדעתך נראה כבחירה בלתי אחראית. האם לממן תרופות לחולה לב שעישן כל חייו? האם צריך לממן טיפול רפואי לעשיר שנפצע בסקי? האם לממן ניתוח לילד שנולד עם חך שסוע, הרי בישראל היה אפשר לא להביא אותו לעולם בכלל.
    ונגיד, גם שלצורך הדיון נשים את הגבול ב"שלושה ילדים". האם אז השאלה נמנעת בשבילך כשמדובר באמהות חד הוריות לילד אחד? לא מדובר בבעיה אישית עכשיו ולא בקיבוץ נדבות, אלא בבעיה שכל החברה נושאת (גם אם לא בא לך לשלם בשביל זה ויש לך בעצמך עבודה, בן זוג ואת הבת של שטראוס מצידי…)
    ביום שהשאלות הללו יהיו משהו להתבייש בו, נדע שעשינו צעד גדול. לפעמים בושה זה דבר מצוין.

  33. עמוס נוי

    בכל פעם שעולה דיון כזה לאוויר, אפשר לצפות לתגובות משני סוגים. הסוג הראשון, ובמסגרתו דנים ברצינות בשאלה כיצד נגזר מקרה "פרטי" ממדיניות חברתית כללית ומודעת ומהכרעות כלכליות במנהל ציבורי, מה הקשר של המקרה ה"פרטי" לעלות השירותיים החברתיים, למדיניות הדיור, לשאלות של חינוך ומחירו, פיזור אוכלוסין, תשתיות תחבורה, אבטלה וסיבותיה, אמצעים וולונטריים וקהילתיים לעזרה הדדית, סולידריות, והעצמה, וכו וכו.

    ויש, למרבה האכזבה, גם את הסוג השני, הדן, כביכול, במקרה הפרטי לגופו – הוא רואה בו את האחראי העיקרי למצבו, ולכן מרשה לעצמו להציע לו הצעות כלליות (לקחת את גורלו בידיו, להיות מודע, להבין שהחיים זה מה שאתה עושה איתם, או איזה בדיחה מרה דומה), או ספציפיות (יש פתרונות דיור בגליל, יש עבודה בצפון, רק תבואו), וכמובן – לנזוף בו בשם אתוס של חריצות ואחריות (למה לא עבדתם יותר קשה? למה אתם מבזבזים כסף על סיגריות ותספורת? איך אתם עושים כל כך הרבה ילדים?), ולקנח בהתמרמרות גם כן פרטית בהחלט (אני לא חושבת שאני צריכה לממן מכספי המסים שלי החלטות בלתי אחראיות של מישהו אחר).

    די עצוב שצריך (אם בכלל צריך, וזו שאלה אחרת) לחזור ולענות לדוברי הסוג השני, ולמחזר עובדות ותובנות שהן כמעט מובנות מאליהן לא רק במדינת רווחה אלא גם עבור הקפיטליזם הנאור (זה של "חמלה"). יש כל כך הרבה חומר קריאה שיבהיר מדוע השכבות ה"חלשות" הן בעצם מוחלשות, ה"נחשלים" הם מנוחשלים, "טעוני הטיפוח" הם קורבנות קיפוח, עד שקשה ממש להאמין שיש מי שמטיל על קורבנותיה של מדיניות חברתית את האחריות (הבלעדית!) למצבם.

    ובכל זאת, זה מעצבן מספיק כדי לחזור ולהזכיר – כאשר ממשלה מחליטה, למשל, על מדיניות כלכלית שתותיר את העניים עניים לנצח (החלטה שאצל תאצ'ר היתה מוצהרת וגלויה ואצל נתניהו מובלעת ומוסתרת), או כזו שתחסל שליש מכח הייצור של החקלאות המקומית, או לפתוח את שעריה בפני עבודה זרה בשכר נמוך, או לקיים אבטלה מבנית של כך וכך אחוזים, או לייקר את השירותים החברתיים באופן שחלקם בתקציב המשפחתי ימנע כל סיכוי לחסכון או השקעה בשיפור תנאי החיים – כמה אחריות כבר יכולים קורבנותיהן של החלטות כאלו (כן! שלהן! ולא של גורל אכזר, אלוהים מעניש, או אופי חלש ונרפה) לקחת?

    ליועץ הגלילי עם הכוונות הטובות: אין מספיק מקומות דיור ועבודה בגליל בשביל כל מחוסרי הדיור והמובטלים, אפילו לא כל אלה שבאשדוד (שגם היא פריפריה, אגב!). אין בה תשתית תחבורתית או חינוכית הולמת. ולכן החתך הסוציו-אקונומי של רוב המהגרים לגליל הוא די ברור וידוע (למשל, הם ממונעים, יש להם פנאי רב וחסכונות סבירים). שלא לדבר על העובדה הברורה ששום אם חד הורית לחמישה לא תעבור את וועדות הקבלה הנפוצות שם. אבל בוא לא נתחיל ויכוח דוקא בעניין שולי זה.

    ואילו לנרגנת החרוצה עם הכוונות הרעות: ראשית, זכותם של ילדים (וחובתה של חברת בני אנוש) לתזונה ראויה, חינוך, בריאות, ותנאי חיים מינימליים אינה תלויה בטיב האנשים שהביאו אותם לעולם, כך שאפילו אם היית צודקת (ובמקרה הכללי את ממש לא) בגינוי חוסר האחריות של הורים מסויימים, אין לזה קשר למחויבות של הקהילה לילדים.

    ושנית, וחשוב מכל, בעניין "אני לא רוצה לממן מכספי המסים שלי אם חסרת אחריות". ואת כל יתר הדברים שמממנים כספי המסים את יודעת ונתת את הסכמתך? הידעת באיזה סדרי גודל את מסבסדת (ממש כך) את העשירים?

    יתרה מזאת, אני מכיר הרבה מאוד אנשים שלא רוצים לממן אותך! הם רוצים (וגם מנסים) להפריט את החינוך, הבריאות, התחבורה, המשטרה כדי שרק עשירים ממך יכולו לרכוש שירותים כאלה. הם לא מעוניינים לסבסד אותך.

    ולא רק הם – יש אנשים שתוהים מדוע, אם, חס וחלילה, תזדקקי לטיול רפואי יקר (השם ישמור), הם צריכים לסבסד לך אותו בכספי מסי הבריאות שלהם. בוודאי אם מצבך הבריאותי נובע מחוסר האחריות שלך – עישון, או תזונה לא מאוזנת, או עבודה מאומצת מדי, או כתיבה מוגזמת מול מסך מחשב. ואפילו כשאת עושה איזו תאונה קלה עם האוטו עקב חוסר זהירות, יש הרבה מבוטחים בחברת ביטוח הרכב שלך שתוהים, ממש כמוך, למה, לעזאזל, הם צריכים לממן את חוסר האחריות שלך….

    זה פשוט: כי אנשים הגונים מעמידים, מול תפיסות הג'ונגל האכזרי המייחדות את הקפיטליזם הישראלי (ואת קורבנותיו המחשבתיים), מודל של ערבות הדדית, סולידריות, עזרה לזקוק לה (כזכות ולא כחסד, כמתחייב מאליו ולא כצדקה), ובאותו זמן הם נאבקים ללא פשרות כדי לחשוף ולשנות את ההחלטות המדיניות היוצרות ומשמרות מצב חברתי.

    ככה עושים אנשים הגונים.

  34. עמוס נוי

    בכל פעם שעולה דיון כזה לאוויר, אפשר לצפות לתגובות משני סוגים. הסוג הראשון, ובמסגרתו דנים ברצינות בשאלה כיצד נגזר מקרה "פרטי" ממדיניות חברתית כללית ומודעת ומהכרעות כלכליות במנהל ציבורי, מה הקשר של המקרה ה"פרטי" לעלות השירותיים החברתיים, למדיניות הדיור, לשאלות של חינוך ומחירו, פיזור אוכלוסין, תשתיות תחבורה, אבטלה וסיבותיה, אמצעים וולונטריים וקהילתיים לעזרה הדדית, סולידריות, והעצמה, וכו וכו.

    ויש, למרבה האכזבה, גם את הסוג השני, הדן, כביכול, במקרה הפרטי לגופו – הוא רואה בו את האחראי העיקרי למצבו, ולכן מרשה לעצמו להציע לו הצעות כלליות (לקחת את גורלו בידיו, להיות מודע, להבין שהחיים זה מה שאתה עושה איתם, או איזה בדיחה מרה דומה), או ספציפיות (יש פתרונות דיור בגליל, יש עבודה בצפון, רק תבואו), וכמובן – לנזוף בו בשם אתוס של חריצות ואחריות (למה לא עבדתם יותר קשה? למה אתם מבזבזים כסף על סיגריות ותספורת? איך אתם עושים כל כך הרבה ילדים?), ולקנח בהתמרמרות גם כן פרטית בהחלט (אני לא חושבת שאני צריכה לממן מכספי המסים שלי החלטות בלתי אחראיות של מישהו אחר).

    די עצוב שצריך (אם בכלל צריך, וזו שאלה אחרת) לחזור ולענות לדוברי הסוג השני, ולמחזר עובדות ותובנות שהן כמעט מובנות מאליהן לא רק במדינת רווחה אלא גם עבור הקפיטליזם הנאור (זה של "חמלה"). יש כל כך הרבה חומר קריאה שיבהיר מדוע השכבות ה"חלשות" הן בעצם מוחלשות, ה"נחשלים" הם מנוחשלים, "טעוני הטיפוח" הם קורבנות קיפוח, עד שקשה ממש להאמין שיש מי שמטיל על קורבנותיה של מדיניות חברתית את האחריות (הבלעדית!) למצבם.

    ובכל זאת, זה מעצבן מספיק כדי לחזור ולהזכיר – כאשר ממשלה מחליטה, למשל, על מדיניות כלכלית שתותיר את העניים עניים לנצח (החלטה שאצל תאצ'ר היתה מוצהרת וגלויה ואצל נתניהו מובלעת ומוסתרת), או כזו שתחסל שליש מכח הייצור של החקלאות המקומית, או לפתוח את שעריה בפני עבודה זרה בשכר נמוך, או לקיים אבטלה מבנית של כך וכך אחוזים, או לייקר את השירותים החברתיים באופן שחלקם בתקציב המשפחתי ימנע כל סיכוי לחסכון או השקעה בשיפור תנאי החיים – כמה אחריות כבר יכולים קורבנותיהן של החלטות כאלו (כן! שלהן! ולא של גורל אכזר, אלוהים מעניש, או אופי חלש ונרפה) לקחת?

    ליועץ הגלילי עם הכוונות הטובות: אין מספיק מקומות דיור ועבודה בגליל בשביל כל מחוסרי הדיור והמובטלים, אפילו לא כל אלה שבאשדוד (שגם היא פריפריה, אגב!). אין בה תשתית תחבורתית או חינוכית הולמת. ולכן החתך הסוציו-אקונומי של רוב המהגרים לגליל הוא די ברור וידוע (למשל, הם ממונעים, יש להם פנאי רב וחסכונות סבירים). שלא לדבר על העובדה הברורה ששום אם חד הורית לחמישה לא תעבור את וועדות הקבלה הנפוצות שם. אבל בוא לא נתחיל ויכוח דוקא בעניין שולי זה.

    ואילו לנרגנת החרוצה עם הכוונות הרעות: ראשית, זכותם של ילדים (וחובתה של חברת בני אנוש) לתזונה ראויה, חינוך, בריאות, ותנאי חיים מינימליים אינה תלויה בטיב האנשים שהביאו אותם לעולם, כך שאפילו אם היית צודקת (ובמקרה הכללי את ממש לא) בגינוי חוסר האחריות של הורים מסויימים, אין לזה קשר למחויבות של הקהילה לילדים.

    ושנית, וחשוב מכל, בעניין "אני לא רוצה לממן מכספי המסים שלי אם חסרת אחריות". ואת כל יתר הדברים שמממנים כספי המסים את יודעת ונתת את הסכמתך? הידעת באיזה סדרי גודל את מסבסדת (ממש כך) את העשירים?

    יתרה מזאת, אני מכיר הרבה מאוד אנשים שלא רוצים לממן אותך! הם רוצים (וגם מנסים) להפריט את החינוך, הבריאות, התחבורה, המשטרה כדי שרק עשירים ממך יכולו לרכוש שירותים כאלה. הם לא מעוניינים לסבסד אותך.

    ולא רק הם – יש אנשים שתוהים מדוע, אם, חס וחלילה, תזדקקי לטיול רפואי יקר (השם ישמור), הם צריכים לסבסד לך אותו בכספי מסי הבריאות שלהם. בוודאי אם מצבך הבריאותי נובע מחוסר האחריות שלך – עישון, או תזונה לא מאוזנת, או עבודה מאומצת מדי, או כתיבה מוגזמת מול מסך מחשב. ואפילו כשאת עושה איזו תאונה קלה עם האוטו עקב חוסר זהירות, יש הרבה מבוטחים בחברת ביטוח הרכב שלך שתוהים, ממש כמוך, למה, לעזאזל, הם צריכים לממן את חוסר האחריות שלך….

    זה פשוט: כי אנשים הגונים מעמידים, מול תפיסות הג'ונגל האכזרי המייחדות את הקפיטליזם הישראלי (ואת קורבנותיו המחשבתיים), מודל של ערבות הדדית, סולידריות, עזרה לזקוק לה (כזכות ולא כחסד, כמתחייב מאליו ולא כצדקה), ובאותו זמן הם נאבקים ללא פשרות כדי לחשוף ולשנות את ההחלטות המדיניות היוצרות ומשמרות מצב חברתי.

    ככה עושים אנשים הגונים.

  35. דני זמיר

    נכון שירה, סליחה.
    התייחסתי לשנאה התהומית של הכותבת, שממש כמו בתסמיני האנטישמיות הקלאסית מוצאת תמיד לנכון להטיח רפש ביהוידם הפרטיים שלה (ה"קיבוצים").
    קשה להזדהות עם סבל של אנטישמים אני מודה.
    גברת אוחיון כל כך עסוקה בסבל הפרטי שהיא חווה ומתארת באופן מאד נוגע ללב, שאין לה שום בעיה להמשיך ולשנוא את השנואים הקבועים.
    אני גם מרגיש שחלק מהטיעונים לא הגון: מי שבוחר לגור במושב באזור ביקוש לא ממש ראוי שיבוא בטרוניות על קשיי המחיה. (ותוותרי על הטפת המוסר הצדקנית שלך: כל אחד ראוי שיגור איפה שהוא רוצה, אבל מי שבוחר משהו שהוא יקר ומנוכר שיעמוד מאחרי הבחירות שלו כמו אדם מבוגר שאחראי לבחירות שלו או שמראש לא יבוא לגור במקום כזה , ויבחר לגור – כמוני – בפריפריה בגליל).

  36. דני זמיר

    נכון שירה, סליחה.
    התייחסתי לשנאה התהומית של הכותבת, שממש כמו בתסמיני האנטישמיות הקלאסית מוצאת תמיד לנכון להטיח רפש ביהוידם הפרטיים שלה (ה"קיבוצים").
    קשה להזדהות עם סבל של אנטישמים אני מודה.
    גברת אוחיון כל כך עסוקה בסבל הפרטי שהיא חווה ומתארת באופן מאד נוגע ללב, שאין לה שום בעיה להמשיך ולשנוא את השנואים הקבועים.
    אני גם מרגיש שחלק מהטיעונים לא הגון: מי שבוחר לגור במושב באזור ביקוש לא ממש ראוי שיבוא בטרוניות על קשיי המחיה. (ותוותרי על הטפת המוסר הצדקנית שלך: כל אחד ראוי שיגור איפה שהוא רוצה, אבל מי שבוחר משהו שהוא יקר ומנוכר שיעמוד מאחרי הבחירות שלו כמו אדם מבוגר שאחראי לבחירות שלו או שמראש לא יבוא לגור במקום כזה , ויבחר לגור – כמוני – בפריפריה בגליל).

  37. שרון

    כשאני קוראת את מה שאת ואירית אומרות על חייכן התחושה שעולה בי היא שאנחנו חיות כאן תחת שלטון צורר לנו, ונאלצות להמציא דרכי השרדות מקוריות על מנת שלא לכשול וליפול. תמיד עולה בי ההשוואה לדרכים שבה ניסו היהודים לשרוד בארופה תחת גזרות המדינות, ואני בטוחה שכך גם מנסים הישראלים לחנוק לאט ובאופן טבעי את כח החיות של הפלסטינים. אלא שבשתי הדוגמאות האחרות היתה כוונת מכוון לסלק ולצמצם את האוכלוסיות שעליהן הוטלו הגזירות, והאם ייתכן שזו גם הכוונה במקרה שלנו? האם יש הסבר אחר לגזרות, מלבד גירוש משטחי מחיה יקרים וזריעת ייאוש בקרב אלה שעליהם הן מוטלות? (והרי אין לצפות שנאמין לשיטת "זרוק אותם למים והם ילמדו לשחות לבד" – אני מניחה שבנימין נתניהו ואשתו לא מיישמים שיטה זו על ילדיהם האישיים).

    מהתבוננות סביבי אני רואה שקשה לאנשים עובדים ובעלי משפחות קטנות לשרוד ללא תמיכה כלכלית ופיזית של בני משפחה אחרים, בדרך כלל הורי ההורים. במובן זה מתגשמים דבריו של יובל אלבשן, לפיהם הדור של היום אינו מצליח לחסוך ומכלה את נכסי הוריו. האנשים היחידים שאני מכירה שמצליחים לקיים את עצמם ולחיות באופן משביע רצון הם בני 50-60 או רווקים בעלי מקצועות חופשיים (ולחברותי הרווקות הצעתי כבר לפני 5 שנים שנקים רשת הגנה עצמית בסגנון שהציעה אירית, אך הן הביטו בי בחלחלה. כיום אחת החליטה להיות חד הורית והיא בהריון, האחרת ממתינה לבן זוג שיפציע, ואני, לאחר חשבון בסיסי, הבנתי שלא אעז להוליד ילד לבדי שכן בשום אופן לא הצלחתי לדחוס את הוצאות האוכל לחשבון ההוצאות וההכנסות).

    אך אין על מה להלין, רחובות ישראל הומים מתינוקות שרק נולדו, זה בייבי בום אמיתי מה שקורה בחוץ. עוד ועוד שכונות נבנות ומתווספות לערים, אי אפשר להתעלם מכך. המטוסים מלאים בנופשים עליזים, והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה טוענות שמעל 80% מהישראלים מרוצים מחייהם. אין ברירה אלא להגיע למסקנה שגם אני, כנראה, מארץ אחרת.

    עוד הערות:
    1. ידוע לי שבדרום איפשרו קיבוצים מסוימים לפליטי דרפור לחיות ולעבוד במקום. הנקודה היא שמדובר באנשים פרטיים שראו בעיניהם חבורת אנשים אחרת, ומתוך המפגש הבין- אישי נוצרה השותפות. אם כן, למה לשבת מול מרכזי השלטון הכושלים והאטומים שלנו, כאשר כוח ההשפעה האמיתי נמצא בתחום הפרטי? אולי עדיף לשבת מול המרכז העסקי של שפיים, או מול רשתות המזון של דנקנר, או מרכז תעשייתי- צרכני שבו עוברים אלפי אנשים? הרי התקשורת לא מסקרת את המאבק, ומי בכלל מגיע לירושלים כדי לדעת מה קורה שם?

    2. אם למישהו יש סקירה על הזכויות שמגיעות לחד הוריות, אשמח אם זה יפורסם באתר.

  38. שרון

    כשאני קוראת את מה שאת ואירית אומרות על חייכן התחושה שעולה בי היא שאנחנו חיות כאן תחת שלטון צורר לנו, ונאלצות להמציא דרכי השרדות מקוריות על מנת שלא לכשול וליפול. תמיד עולה בי ההשוואה לדרכים שבה ניסו היהודים לשרוד בארופה תחת גזרות המדינות, ואני בטוחה שכך גם מנסים הישראלים לחנוק לאט ובאופן טבעי את כח החיות של הפלסטינים. אלא שבשתי הדוגמאות האחרות היתה כוונת מכוון לסלק ולצמצם את האוכלוסיות שעליהן הוטלו הגזירות, והאם ייתכן שזו גם הכוונה במקרה שלנו? האם יש הסבר אחר לגזרות, מלבד גירוש משטחי מחיה יקרים וזריעת ייאוש בקרב אלה שעליהם הן מוטלות? (והרי אין לצפות שנאמין לשיטת "זרוק אותם למים והם ילמדו לשחות לבד" – אני מניחה שבנימין נתניהו ואשתו לא מיישמים שיטה זו על ילדיהם האישיים).

    מהתבוננות סביבי אני רואה שקשה לאנשים עובדים ובעלי משפחות קטנות לשרוד ללא תמיכה כלכלית ופיזית של בני משפחה אחרים, בדרך כלל הורי ההורים. במובן זה מתגשמים דבריו של יובל אלבשן, לפיהם הדור של היום אינו מצליח לחסוך ומכלה את נכסי הוריו. האנשים היחידים שאני מכירה שמצליחים לקיים את עצמם ולחיות באופן משביע רצון הם בני 50-60 או רווקים בעלי מקצועות חופשיים (ולחברותי הרווקות הצעתי כבר לפני 5 שנים שנקים רשת הגנה עצמית בסגנון שהציעה אירית, אך הן הביטו בי בחלחלה. כיום אחת החליטה להיות חד הורית והיא בהריון, האחרת ממתינה לבן זוג שיפציע, ואני, לאחר חשבון בסיסי, הבנתי שלא אעז להוליד ילד לבדי שכן בשום אופן לא הצלחתי לדחוס את הוצאות האוכל לחשבון ההוצאות וההכנסות).

    אך אין על מה להלין, רחובות ישראל הומים מתינוקות שרק נולדו, זה בייבי בום אמיתי מה שקורה בחוץ. עוד ועוד שכונות נבנות ומתווספות לערים, אי אפשר להתעלם מכך. המטוסים מלאים בנופשים עליזים, והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה טוענות שמעל 80% מהישראלים מרוצים מחייהם. אין ברירה אלא להגיע למסקנה שגם אני, כנראה, מארץ אחרת.

    עוד הערות:
    1. ידוע לי שבדרום איפשרו קיבוצים מסוימים לפליטי דרפור לחיות ולעבוד במקום. הנקודה היא שמדובר באנשים פרטיים שראו בעיניהם חבורת אנשים אחרת, ומתוך המפגש הבין- אישי נוצרה השותפות. אם כן, למה לשבת מול מרכזי השלטון הכושלים והאטומים שלנו, כאשר כוח ההשפעה האמיתי נמצא בתחום הפרטי? אולי עדיף לשבת מול המרכז העסקי של שפיים, או מול רשתות המזון של דנקנר, או מרכז תעשייתי- צרכני שבו עוברים אלפי אנשים? הרי התקשורת לא מסקרת את המאבק, ומי בכלל מגיע לירושלים כדי לדעת מה קורה שם?

    2. אם למישהו יש סקירה על הזכויות שמגיעות לחד הוריות, אשמח אם זה יפורסם באתר.

  39. אירית

    אני כל הזמן נשאלת על ידי אנשים על "הזכויות" שכביכול יש לי ושאני מקבלת מהמדינה. ליידעך. אין שום זכות לחד הורית שילדיה מעל גיל שנתיים. נקודה. אפשר לקבל הבטחת הכנסה לפי אותו מבחן של משפחה דו הורית או יחיד. אין יותר הנחות במעונות, אלא רק על בסיס הכנסה (כלומר, חד הורית ולא חד הורית חד הם, אם מקבלים הבטחת הכנסה יש הנחות מסויימות). היתה תקופה קצרה של כמה שנים מסוף שנות התשעים עד 2002 שבה היתה "פריחה" זמנית, וזה נגמר מהר ומאז נותרה האשליה. יוצא אם כן שלא מקבלים כלום אבל הציבור משוסה וסבור משום מה שהחד הוריות לוקחות את התקציב מחיל האויר.

    הנתון של שמונים אחוז מרוצים אינו נכון. סקר אחרון של מינה צמח מדבר על שיעור עצום של צעירים המתכנן לרדת מן הארץ. אולי אלה אותם אנשים שכותבים שהם מרוצים. זה לא סותר, הם אולי מרוצים מהחיים האישיים שלהם, אבל מתכננים לעזוב. אכן נוצרו שתי מציאויות שביניהן קיר זכוכית עבה. מצד אחד עושר ונהנתנות ראוותניים, ומצד שני אפריקה. החד הוריות לדעתי מהוות מטרה אידיאולוגית, כפי שציינת, להכחדה. ביבי נתניהו היה בוטה בשנאתו המופגנת לתופעה הזו, אך באופן כללי התרבות הישראלית, ולדעתי היהודית, רוצה למגר את התופעה שמאיימת על הסדר הפטריארכלי והכניעה של נשים. המטרה היא להרתיע, ולפי התגובות פה באתר – זה מצליח. נשים יירתעו מלהתגרש, כל שכן להביא ילד לעולם ללא בן זוג. הפחד מן הרעב היה הנשק הבדוק של הפטריארכיה. ביבי נתניהו מתקשה להסתיר את האיבה שהוא רוחש לנשים לא נשואות, והתסביכים שיש לו עולים גם מן ההיסטוריה האישית שלו.

  40. אירית

    אני כל הזמן נשאלת על ידי אנשים על "הזכויות" שכביכול יש לי ושאני מקבלת מהמדינה. ליידעך. אין שום זכות לחד הורית שילדיה מעל גיל שנתיים. נקודה. אפשר לקבל הבטחת הכנסה לפי אותו מבחן של משפחה דו הורית או יחיד. אין יותר הנחות במעונות, אלא רק על בסיס הכנסה (כלומר, חד הורית ולא חד הורית חד הם, אם מקבלים הבטחת הכנסה יש הנחות מסויימות). היתה תקופה קצרה של כמה שנים מסוף שנות התשעים עד 2002 שבה היתה "פריחה" זמנית, וזה נגמר מהר ומאז נותרה האשליה. יוצא אם כן שלא מקבלים כלום אבל הציבור משוסה וסבור משום מה שהחד הוריות לוקחות את התקציב מחיל האויר.

    הנתון של שמונים אחוז מרוצים אינו נכון. סקר אחרון של מינה צמח מדבר על שיעור עצום של צעירים המתכנן לרדת מן הארץ. אולי אלה אותם אנשים שכותבים שהם מרוצים. זה לא סותר, הם אולי מרוצים מהחיים האישיים שלהם, אבל מתכננים לעזוב. אכן נוצרו שתי מציאויות שביניהן קיר זכוכית עבה. מצד אחד עושר ונהנתנות ראוותניים, ומצד שני אפריקה. החד הוריות לדעתי מהוות מטרה אידיאולוגית, כפי שציינת, להכחדה. ביבי נתניהו היה בוטה בשנאתו המופגנת לתופעה הזו, אך באופן כללי התרבות הישראלית, ולדעתי היהודית, רוצה למגר את התופעה שמאיימת על הסדר הפטריארכלי והכניעה של נשים. המטרה היא להרתיע, ולפי התגובות פה באתר – זה מצליח. נשים יירתעו מלהתגרש, כל שכן להביא ילד לעולם ללא בן זוג. הפחד מן הרעב היה הנשק הבדוק של הפטריארכיה. ביבי נתניהו מתקשה להסתיר את האיבה שהוא רוחש לנשים לא נשואות, והתסביכים שיש לו עולים גם מן ההיסטוריה האישית שלו.

  41. ירדנה אלון

    אירית קראתי את תאורך על החיים כאם חד הורית הקנדה ושאלתי אלייך כדלהלן
    מהי נקודת המבט של הקנדים על כל נושא אמהות חד-הורית שהתוצאה שלה כפי שתיארת עושה חשק לעבור לגור בקנדה, ומה אנחנו הישראלים חסרים, או איזו עבודה אנחנו צריכים לעשות כחברה על מנת לשנות את זוית הראייה ואת התודעה הציבורית, החברתית, כך שנוכל להגיע לתוצאות שאליהן הגיעו הקנדים, מהי הנחת היסוד שלהם יש ולנו אין.
    אודה לך על תשובתך

  42. ירדנה אלון

    אירית קראתי את תאורך על החיים כאם חד הורית הקנדה ושאלתי אלייך כדלהלן
    מהי נקודת המבט של הקנדים על כל נושא אמהות חד-הורית שהתוצאה שלה כפי שתיארת עושה חשק לעבור לגור בקנדה, ומה אנחנו הישראלים חסרים, או איזו עבודה אנחנו צריכים לעשות כחברה על מנת לשנות את זוית הראייה ואת התודעה הציבורית, החברתית, כך שנוכל להגיע לתוצאות שאליהן הגיעו הקנדים, מהי הנחת היסוד שלהם יש ולנו אין.
    אודה לך על תשובתך

  43. דני זמיר

    לאחד אני לא "הקיבוצניק" שמציע הצעות. אני גר במושב.
    לעמוס נוי, אתה מוזמן לבוא ולבדוק מי גר בפריפריה הגלילית לפני שתקבע מסמרות. ("המצפים" ו/או "היישובים הקהילתיים" הם המיעוט כאן).
    נכון הבעיה שמעלה שירה היא המדיניות כלפי אמהות חד הורית כחלק מהמדיניות הניאו ליברלית האכזרית.
    המדיניות הזו גם פוגעת ומזניחה קשות את הפריפריה.
    לעומת זאת החמלה וגילויי הסולידריות בפריפריה נראים לי- ללא מחקר מדעי- מצויים באופן נפוץ הרבה יותר מאשר בישיובי המרכז המבוססים.
    קצת צורם ולא ממש טבעי בעיניי לחבר את הקושי של אם חד הורית, שהוא קושי אמיתי ותוצר ישיר של מדיניותה הכלכלית והחברתית הלא ראויה של ישראל (כמו, למרבה הצער, גילויים נוספים של תוצאות המדיניות הזו), לטענות בגין קשיי המחיה במושב מבוקש במרכז הארץ, תוך ערבוב וערבול רפלקסיבי של כל חטאי הקיבוצים והמושבים.
    איך להגיד אמת בלי לפגוע: זה לא ממש מרגיש אמין.

  44. דני זמיר

    לאחד אני לא "הקיבוצניק" שמציע הצעות. אני גר במושב.
    לעמוס נוי, אתה מוזמן לבוא ולבדוק מי גר בפריפריה הגלילית לפני שתקבע מסמרות. ("המצפים" ו/או "היישובים הקהילתיים" הם המיעוט כאן).
    נכון הבעיה שמעלה שירה היא המדיניות כלפי אמהות חד הורית כחלק מהמדיניות הניאו ליברלית האכזרית.
    המדיניות הזו גם פוגעת ומזניחה קשות את הפריפריה.
    לעומת זאת החמלה וגילויי הסולידריות בפריפריה נראים לי- ללא מחקר מדעי- מצויים באופן נפוץ הרבה יותר מאשר בישיובי המרכז המבוססים.
    קצת צורם ולא ממש טבעי בעיניי לחבר את הקושי של אם חד הורית, שהוא קושי אמיתי ותוצר ישיר של מדיניותה הכלכלית והחברתית הלא ראויה של ישראל (כמו, למרבה הצער, גילויים נוספים של תוצאות המדיניות הזו), לטענות בגין קשיי המחיה במושב מבוקש במרכז הארץ, תוך ערבוב וערבול רפלקסיבי של כל חטאי הקיבוצים והמושבים.
    איך להגיד אמת בלי לפגוע: זה לא ממש מרגיש אמין.

  45. דינה

    כן, אני בהחלט חושבת שהגברת יכלה לבחור לחיות חיים יותר אחראיים.
    נכון, הילדים שלה לא אשמים. שתתכבד למסור אותם לאימוץ ו\או לפנימיה אם היא חושבת שאינה מסוגלת לספק את מה שמגיע להם ובהחלט מגיע להם יותר ממה שאותה אם מסוגלת לתת.
    לנשמה הטובה שדאגה מה יקרה לי "אם תהיה תאונה", כל מה שאני יכולה לכתוב הוא שאני רוכשת לצורך כך ביטוחים פרטיים ממיטב כספי כדי לא ליפול לנטל על משפחתי ולא על המדינה.
    ואתם יודעים מה: באתי ממשפחת צווארון כחול ובתקופה הסטודנטיאלית שלי עבדתי ביותר משתי עבודות בו זמנית כדי לממן הן את הלימודים ואת את מחייתי. זה לא היה כך כל נורא. ואני לא היחידה.
    נכון, אם היה תלוי בי, לא הייתי ממנת ממיסי עוד כמה תופעות במדינה הזו אבל אני אזרחית שומרת חוק.
    תזכרו רק שבעולם גלובלי, יש גבול לכמות המיסוי שאפשר להטיל על אזרחים יצרניים. הם פשוט לא יישארו יותר במקום בו מיטב עמלם נלקח למימון הוצאות מפוקפקות. אני לא מציעה בכלל לנסות את זה, יש לי הרגשה שאפילו המגיבים באתר זה לא ממש יאהבו את מה שמדינת ישראל תהפוך להיות.

  46. דינה

    כן, אני בהחלט חושבת שהגברת יכלה לבחור לחיות חיים יותר אחראיים.
    נכון, הילדים שלה לא אשמים. שתתכבד למסור אותם לאימוץ ו\או לפנימיה אם היא חושבת שאינה מסוגלת לספק את מה שמגיע להם ובהחלט מגיע להם יותר ממה שאותה אם מסוגלת לתת.
    לנשמה הטובה שדאגה מה יקרה לי "אם תהיה תאונה", כל מה שאני יכולה לכתוב הוא שאני רוכשת לצורך כך ביטוחים פרטיים ממיטב כספי כדי לא ליפול לנטל על משפחתי ולא על המדינה.
    ואתם יודעים מה: באתי ממשפחת צווארון כחול ובתקופה הסטודנטיאלית שלי עבדתי ביותר משתי עבודות בו זמנית כדי לממן הן את הלימודים ואת את מחייתי. זה לא היה כך כל נורא. ואני לא היחידה.
    נכון, אם היה תלוי בי, לא הייתי ממנת ממיסי עוד כמה תופעות במדינה הזו אבל אני אזרחית שומרת חוק.
    תזכרו רק שבעולם גלובלי, יש גבול לכמות המיסוי שאפשר להטיל על אזרחים יצרניים. הם פשוט לא יישארו יותר במקום בו מיטב עמלם נלקח למימון הוצאות מפוקפקות. אני לא מציעה בכלל לנסות את זה, יש לי הרגשה שאפילו המגיבים באתר זה לא ממש יאהבו את מה שמדינת ישראל תהפוך להיות.

  47. אירית

    ירדנה זה די פשוט. מבחינתם כיום, אין עדיפות לאומית או כלכלית לנשואים, כמו כן, ישנה שאיפה מודעת להשוואת מעמד האשה. חד הוריות (וחד הוריים, ויש בקנדה הרבה מאד חד הוריים, גברים, מכל מקום אחר שאני ראיתי בעולם) לא נחשבות ככשלון חברתי (נכשלה להשיג גבר, נכשלה בנישואיה) אלא כצורת חיים המקבלת את ברכת המדינה, בדיוק כמו זוג נשוי. רוב אלה שאני פגשתי מגדלות שניים שלושה ילדים כ"א מגבר אחר, במקרים רבים אין קשר עם האבות, (זה תלוי בהחלטה של הזוג) למעט אם האשה רוצה לתבוע מזונות, המדינה מסייעת בזה מאד, והחוקים נוקשים מאד בגבייה ואיתור חדלי מזונות. אך אשה המצהירה שאינה יודעת מי האב או שאינה רוצה לתבוע ממנו, לא נענשת (כמו כאן) והמזונות משולמים בדרך של השלמת הגמלה להבטחת הכנסה, שיגיעו בערך לסכום שהאב היה משלם. אני מדברת על מעמדות לא עשירים כמובן.
    אין בעיה לקבל הבטחת הכנסה ולהחזיק רכב סביר, לא עולה על דעתם לשלול זכות רכב מאשה עם ילדים. אבל הכי חשוב, אם לענות סופסוף לשאלתך, הקהילה עצמה, בני האדם, רואים בחד הוריות שוות לכל דבר, ומכאן נגזר הרצון הפוליטי לסייע כלכלית ככל שנדרש כדי להביא את היחידה המשפחתית הזו לתפקוד אופטימאלי. מאחר שבריאות וחינוך שם זה חינם באמת (בלי כל מיני תשלומי רבעון ועשרים אחוז על תרופות ומשלים ומושלם או תשלום לצהרון ו"וועד") נקודת הפתיחה היא מעולה בניגוד למצבנו פה. אני הכי נהניתי מהעובדה שאני חיה בלי להרגיש מנודה, משוקצת, ומותקפת על ידי נשים צדקניות (ויש פה בארץ בשפע, שיתוף פעולה ולפעמים אפילו מעבר לזה, של נשים לתקוף נשים אחרות, למעשה לדעתי הרבה מן ההתקפה על חד הוריות יזומה על ידי נשים בעמדות כוח) או על ידי שוביניסטים מתוסכלים. יש די הרבה חד הוריים, כך שאין תחושה לא נעימה במפגשים של "חד הוריים" כמו כאן, של חבורת נשים לוזריות או משהו כזה. גברים שם "נתקעים" עם ילדים כאשר האמא מתחשק לה לממש את עצמה או לברוח עם השכן הצעיר ולדפוק נפקדות. הזכויות הסוציאליות שוות למדי, בכל הקשור לחופשות, מחלות ילדים והיעדרות מהעבודה, גם לגברים. כמובן, ההטבות הכלכליות פועלות עוד להמריץ שלילית את הנישואים, כי שני חד הוריים לא כדאי להם להתחתן כמובן , מבחינה כלכלית.
    אבל בכלל קנדה, מי שהיה, היא "ארץ הנשים" זה לא אמריקה הפוריטנית שבה יש שויון לנשים בורגניות בלבד, אלא מדינה שנשים בה שולטות והגברים במקום שני. אין לי מושג למה לשייך את זה, ראיתי תופעה דומה רק בסקנדינביה. רואים בשפת הגוף את הנשים מתפקדות אחרת, נושמות. צריך להבין שהכל שונה. יש הפליה מתקנת רשמית, נרחבת, ומשמעותית מאד לטובת נשים, ובמיוחד חד הוריות, כך שאחוזי האבטלה אינם עולים, ודוקא במשרות המשובחות ניכרת האפליה עוד יותר לטובת נשים, באקדמיה למשל זה מובהק אבל לא רק. הגברים מפרגנים מאד ואומרים ש"הגיע הזמן של הנשים". אפשר למצוא בהרבה מודעות "דרושים" או אתרי "דרושים" של מוסדות גדולים הצהרה המסבירה את המדיניות של העדפת נשים. בקיצור, הגו זקוף, החיים נעימים ונוחים, העור נשמר יותר רענן. אי אפשר להשוות לארץ ולא כדאי לנסות לדעתי. יש פה מגמות מיסוגניות עמוקות, ובעיקר, כמו שאמרתי, הבעיה מתחילה מהנשים עצמן. לקח לי הרבה זמן להגיד את זה.
    דוגמא מאתמול, טרי. הלכתי לבחון דיור במסגרת חיפושי שכירות בפריפריה, זה היה צריף עלוב במושב עשיר בחבל התענ"ך. בעל הבית, איש מבוגר ועתיר נכסים המקטר כל הזמן על מצב החקלאים, הראה לי את "הנכס", והיה מאד לבבי. אשתו, שכניראה חוששת ש"חד הורית" תגנוב לה את המציאה, ניצלה פרק זמן שבעלה נסע להביא משהו, ובאה אלי ואמרה לי שהיא לא רוצה, כי אני חד הורית והיא רוצה "משהו יותר מסודר". כך. נשארתי בשוק. האמת שהשוק נבע מכך שהיא חשבה שהבעל שלה, שהוא יכול בהחלט להיות אבא שלי לפחות, עשוי לעניין אותי מעבר למטרד. מכל מקום, זו דוגמא למה שקורה בארץ בפולטיקה, הרבה פעמים מאחורי הקלעים מי שבוחש זה נשים במעמד בורגני טוב אשר כמו שרה אמנו דוחקות בבעל לגרש את האמה, בין אם זה מעבודה ובין בכלל. אי אפשר לפברק סולידריות ובקנדה באמת לא נתקלתי בתופעה הזו בצורה כך כך בוטה אולי משום שהנשים מחזיקות בכוח ישיר, ואינם צריכות ללחוש לאיזה פריץ באוזן ולחשוש שבהזדמנות הראשונה הוא ימעל באמון שלהן וילך לנאוף, מצדן אם הוא רוצה לנאוף הן יתנו לו ללכת כי אין, כאמור דימוי חברתי שלילי לגרושות. בקיצור, אומרים שיש חיים אחרים, וזה נכון. אבל לא בארצות הברית דוקא אלא בכמה מדינות קטנות ולא חשובות כמו קנדה ונורווגיה וכולי.

  48. אירית

    ירדנה זה די פשוט. מבחינתם כיום, אין עדיפות לאומית או כלכלית לנשואים, כמו כן, ישנה שאיפה מודעת להשוואת מעמד האשה. חד הוריות (וחד הוריים, ויש בקנדה הרבה מאד חד הוריים, גברים, מכל מקום אחר שאני ראיתי בעולם) לא נחשבות ככשלון חברתי (נכשלה להשיג גבר, נכשלה בנישואיה) אלא כצורת חיים המקבלת את ברכת המדינה, בדיוק כמו זוג נשוי. רוב אלה שאני פגשתי מגדלות שניים שלושה ילדים כ"א מגבר אחר, במקרים רבים אין קשר עם האבות, (זה תלוי בהחלטה של הזוג) למעט אם האשה רוצה לתבוע מזונות, המדינה מסייעת בזה מאד, והחוקים נוקשים מאד בגבייה ואיתור חדלי מזונות. אך אשה המצהירה שאינה יודעת מי האב או שאינה רוצה לתבוע ממנו, לא נענשת (כמו כאן) והמזונות משולמים בדרך של השלמת הגמלה להבטחת הכנסה, שיגיעו בערך לסכום שהאב היה משלם. אני מדברת על מעמדות לא עשירים כמובן.
    אין בעיה לקבל הבטחת הכנסה ולהחזיק רכב סביר, לא עולה על דעתם לשלול זכות רכב מאשה עם ילדים. אבל הכי חשוב, אם לענות סופסוף לשאלתך, הקהילה עצמה, בני האדם, רואים בחד הוריות שוות לכל דבר, ומכאן נגזר הרצון הפוליטי לסייע כלכלית ככל שנדרש כדי להביא את היחידה המשפחתית הזו לתפקוד אופטימאלי. מאחר שבריאות וחינוך שם זה חינם באמת (בלי כל מיני תשלומי רבעון ועשרים אחוז על תרופות ומשלים ומושלם או תשלום לצהרון ו"וועד") נקודת הפתיחה היא מעולה בניגוד למצבנו פה. אני הכי נהניתי מהעובדה שאני חיה בלי להרגיש מנודה, משוקצת, ומותקפת על ידי נשים צדקניות (ויש פה בארץ בשפע, שיתוף פעולה ולפעמים אפילו מעבר לזה, של נשים לתקוף נשים אחרות, למעשה לדעתי הרבה מן ההתקפה על חד הוריות יזומה על ידי נשים בעמדות כוח) או על ידי שוביניסטים מתוסכלים. יש די הרבה חד הוריים, כך שאין תחושה לא נעימה במפגשים של "חד הוריים" כמו כאן, של חבורת נשים לוזריות או משהו כזה. גברים שם "נתקעים" עם ילדים כאשר האמא מתחשק לה לממש את עצמה או לברוח עם השכן הצעיר ולדפוק נפקדות. הזכויות הסוציאליות שוות למדי, בכל הקשור לחופשות, מחלות ילדים והיעדרות מהעבודה, גם לגברים. כמובן, ההטבות הכלכליות פועלות עוד להמריץ שלילית את הנישואים, כי שני חד הוריים לא כדאי להם להתחתן כמובן , מבחינה כלכלית.
    אבל בכלל קנדה, מי שהיה, היא "ארץ הנשים" זה לא אמריקה הפוריטנית שבה יש שויון לנשים בורגניות בלבד, אלא מדינה שנשים בה שולטות והגברים במקום שני. אין לי מושג למה לשייך את זה, ראיתי תופעה דומה רק בסקנדינביה. רואים בשפת הגוף את הנשים מתפקדות אחרת, נושמות. צריך להבין שהכל שונה. יש הפליה מתקנת רשמית, נרחבת, ומשמעותית מאד לטובת נשים, ובמיוחד חד הוריות, כך שאחוזי האבטלה אינם עולים, ודוקא במשרות המשובחות ניכרת האפליה עוד יותר לטובת נשים, באקדמיה למשל זה מובהק אבל לא רק. הגברים מפרגנים מאד ואומרים ש"הגיע הזמן של הנשים". אפשר למצוא בהרבה מודעות "דרושים" או אתרי "דרושים" של מוסדות גדולים הצהרה המסבירה את המדיניות של העדפת נשים. בקיצור, הגו זקוף, החיים נעימים ונוחים, העור נשמר יותר רענן. אי אפשר להשוות לארץ ולא כדאי לנסות לדעתי. יש פה מגמות מיסוגניות עמוקות, ובעיקר, כמו שאמרתי, הבעיה מתחילה מהנשים עצמן. לקח לי הרבה זמן להגיד את זה.
    דוגמא מאתמול, טרי. הלכתי לבחון דיור במסגרת חיפושי שכירות בפריפריה, זה היה צריף עלוב במושב עשיר בחבל התענ"ך. בעל הבית, איש מבוגר ועתיר נכסים המקטר כל הזמן על מצב החקלאים, הראה לי את "הנכס", והיה מאד לבבי. אשתו, שכניראה חוששת ש"חד הורית" תגנוב לה את המציאה, ניצלה פרק זמן שבעלה נסע להביא משהו, ובאה אלי ואמרה לי שהיא לא רוצה, כי אני חד הורית והיא רוצה "משהו יותר מסודר". כך. נשארתי בשוק. האמת שהשוק נבע מכך שהיא חשבה שהבעל שלה, שהוא יכול בהחלט להיות אבא שלי לפחות, עשוי לעניין אותי מעבר למטרד. מכל מקום, זו דוגמא למה שקורה בארץ בפולטיקה, הרבה פעמים מאחורי הקלעים מי שבוחש זה נשים במעמד בורגני טוב אשר כמו שרה אמנו דוחקות בבעל לגרש את האמה, בין אם זה מעבודה ובין בכלל. אי אפשר לפברק סולידריות ובקנדה באמת לא נתקלתי בתופעה הזו בצורה כך כך בוטה אולי משום שהנשים מחזיקות בכוח ישיר, ואינם צריכות ללחוש לאיזה פריץ באוזן ולחשוש שבהזדמנות הראשונה הוא ימעל באמון שלהן וילך לנאוף, מצדן אם הוא רוצה לנאוף הן יתנו לו ללכת כי אין, כאמור דימוי חברתי שלילי לגרושות. בקיצור, אומרים שיש חיים אחרים, וזה נכון. אבל לא בארצות הברית דוקא אלא בכמה מדינות קטנות ולא חשובות כמו קנדה ונורווגיה וכולי.

  49. אירית

    כדי שלא אשמע כתשדיר שירות לארץ המייפל. תיאור שונה לחלוטין על התרבות המקומית תשמעי מהאינדיאנים למשל, שחלקם מרי נפש עד מאד, וזועמים, וכפי שהם מתארים את הדברים, גם בצדק רב. הגבלתי את ההתייחסות לזכויות החברתיות של נשים חד הוריות בהשוואה לגברים מאותה קבוצה אתנית וכלכלית. אוסיף עוד שבפריפריה המקלטים לנשים מוכות כל כך מפוארים (וזה לא בהגזמה) שבתקופות שאין תפוסה מלאה, נשים חד הוריות מבקשות להיכנס לשבוע שבועיים לנופש כי אין להן כסף למלון. יכולה להעיד שזה בהחלט ברמה של צימרים משובחים, כולל – טיפול בילדים כל שעות היום, סביבה מוגנת וסגורה הכוללת בדרך כלל גם פיסת אדמה נעימה, גקוזי וסאונה, חדרים נפרדים לכל משפחה (אמא וילדיה), ארוחות מלאות משובחות, מתנות מכל מיני ארגונים, למשל טלפונים סלולריים כולל תוכנית בסיסית חינם (מנוי בסיסי חינם) בלי הגבלת זמן, טיפולים אלטרנטיביים שנתרמים על ידי מטפלים שוחרי רצון טוב ועוד. אני לא מגזימה בנקודה זו, ביקרתי שני מקלטים כאלה, ורובנו פה באתר, היינו מוכנות לגור שם לתמיד, ואגב אם יש להם מקום הם נותנים למספר מוגבל של נשים להשאר גם עד שנה ויותר, עד שיעמדו על הרגליים, לאחר מקרים של אלימות במשפחה. בקיצור, החוויה אינה משפילה, להיפך היא מעצימה ונותנת הרגשה שהחברה מכבדת את האישה שנפגעה מאלימות, ורוצה לפצות אותה על כך.

  50. אירית

    כדי שלא אשמע כתשדיר שירות לארץ המייפל. תיאור שונה לחלוטין על התרבות המקומית תשמעי מהאינדיאנים למשל, שחלקם מרי נפש עד מאד, וזועמים, וכפי שהם מתארים את הדברים, גם בצדק רב. הגבלתי את ההתייחסות לזכויות החברתיות של נשים חד הוריות בהשוואה לגברים מאותה קבוצה אתנית וכלכלית. אוסיף עוד שבפריפריה המקלטים לנשים מוכות כל כך מפוארים (וזה לא בהגזמה) שבתקופות שאין תפוסה מלאה, נשים חד הוריות מבקשות להיכנס לשבוע שבועיים לנופש כי אין להן כסף למלון. יכולה להעיד שזה בהחלט ברמה של צימרים משובחים, כולל – טיפול בילדים כל שעות היום, סביבה מוגנת וסגורה הכוללת בדרך כלל גם פיסת אדמה נעימה, גקוזי וסאונה, חדרים נפרדים לכל משפחה (אמא וילדיה), ארוחות מלאות משובחות, מתנות מכל מיני ארגונים, למשל טלפונים סלולריים כולל תוכנית בסיסית חינם (מנוי בסיסי חינם) בלי הגבלת זמן, טיפולים אלטרנטיביים שנתרמים על ידי מטפלים שוחרי רצון טוב ועוד. אני לא מגזימה בנקודה זו, ביקרתי שני מקלטים כאלה, ורובנו פה באתר, היינו מוכנות לגור שם לתמיד, ואגב אם יש להם מקום הם נותנים למספר מוגבל של נשים להשאר גם עד שנה ויותר, עד שיעמדו על הרגליים, לאחר מקרים של אלימות במשפחה. בקיצור, החוויה אינה משפילה, להיפך היא מעצימה ונותנת הרגשה שהחברה מכבדת את האישה שנפגעה מאלימות, ורוצה לפצות אותה על כך.

  51. אבי

    אירית האם יש לך לינקים להתארגנות בדנמרק?

  52. אבי

    אירית האם יש לך לינקים להתארגנות בדנמרק?

  53. דודי נתן

    גם לי נמאס מהמדיניות המגעילה של הביביזם הנורא הזה.
    כל הכבוד לך שירה שאת מצליחה לעמוד בתלאות האלה.

    גם לי, כמו דני זמיר, נמאס מהאנטישמיות האוטומטית הזאת.
    אני קיבוצניק הרבה שנים.
    אני שונא כמה קיבוצניקים מסיבות אישיות מאוד.
    אוהב כמה אחרים מסיבות כאלו.
    ואדיש להרבה אחרים.
    נמאס לי מהאנטישמיות שלך שירה שאין בינה ובין הכעס המוצדק על שפיים וגעש ודומיהם כלום.
    בכל זאת – בהצלחה במלחמת ההשרדות והשינוי.

  54. דודי נתן

    גם לי נמאס מהמדיניות המגעילה של הביביזם הנורא הזה.
    כל הכבוד לך שירה שאת מצליחה לעמוד בתלאות האלה.

    גם לי, כמו דני זמיר, נמאס מהאנטישמיות האוטומטית הזאת.
    אני קיבוצניק הרבה שנים.
    אני שונא כמה קיבוצניקים מסיבות אישיות מאוד.
    אוהב כמה אחרים מסיבות כאלו.
    ואדיש להרבה אחרים.
    נמאס לי מהאנטישמיות שלך שירה שאין בינה ובין הכעס המוצדק על שפיים וגעש ודומיהם כלום.
    בכל זאת – בהצלחה במלחמת ההשרדות והשינוי.

  55. איש אחד

    אתה לא קיבוצניק אבל כל פעם שיש ביקורת כלפי הקיבוצים אתה מתנדב לסנגר, אפרופו אימהות חד-הוריות יכולות להתקבל לקיבוץ?

  56. איש אחד

    אתה לא קיבוצניק אבל כל פעם שיש ביקורת כלפי הקיבוצים אתה מתנדב לסנגר, אפרופו אימהות חד-הוריות יכולות להתקבל לקיבוץ?

  57. איריס חפץ

    דודי,
    או שאתה לא יודע מהי אנטישמיות, או שקראת מאמר אחר ולא את מה ששירה כתבה, אחרת אני לא יודעת איך להסביר את האמירה האומללה הזו שלך. אנטישמיות היא התייחסות לשמים על פי גזעם, בלי קשר למעשיהם. חזרתי וקראתי את מה ששירה כתבה ולא מצאתי שום מקום בו היא מתייחסת לקיבוצניק או למושבניק, כמי שנולד ככה ולא משנה כמה דורות עברו, הוא לא יינקה. היא מדברת גם על מראית העין הסוציאליסטית של הקיבוצניקים, שזה לא בדיוק משהו שנולדים איתו.
    אנטישמיות היא סוג של גזענות: הגזענות הופנתה ומופנית לרוב על ידי הקיבוצניקים עצמם כלפי פלסטינים ומזרחים. למשל ההתבטאות האחרונה של הולוולה, הבריחה של הקיבוצניקים ממפלגת העבודה אחרי ההיבחרות של עמיר פרץ וכמובן גזענות אישית של פרטים בקיבוץ כלפי "אחרים" (ובענין הזה זו גזענות "רגילה" שלא שונה מזו של הממסד בכלל. שום דבר מיוחד למרבה הצער).
    אפשר להבין שהשפגאט שאתה צריך לעשות הוא לא קל, אבל הפתרון באמת נראה לך להאשים את שירה במה שהאשמת אותה? שירה לבדה זה לא הענין, אלא האנטישמיות שבאמת קיימת ואם כל שטות (כולה מה קרה, שירה העבירה ביקורת על הקיבוצניקים…) היא אנטישמיות אז שום דבר הוא לא אנטישמיות. שלא לדבר על האלימות ונסיון ההשתקה. למה מותר להשתמש במילה "מזרחים" או "אשכנזים" או "מתנחלים", אבל ב"קיבוצניקים" לא?

  58. איריס חפץ

    דודי,
    או שאתה לא יודע מהי אנטישמיות, או שקראת מאמר אחר ולא את מה ששירה כתבה, אחרת אני לא יודעת איך להסביר את האמירה האומללה הזו שלך. אנטישמיות היא התייחסות לשמים על פי גזעם, בלי קשר למעשיהם. חזרתי וקראתי את מה ששירה כתבה ולא מצאתי שום מקום בו היא מתייחסת לקיבוצניק או למושבניק, כמי שנולד ככה ולא משנה כמה דורות עברו, הוא לא יינקה. היא מדברת גם על מראית העין הסוציאליסטית של הקיבוצניקים, שזה לא בדיוק משהו שנולדים איתו.
    אנטישמיות היא סוג של גזענות: הגזענות הופנתה ומופנית לרוב על ידי הקיבוצניקים עצמם כלפי פלסטינים ומזרחים. למשל ההתבטאות האחרונה של הולוולה, הבריחה של הקיבוצניקים ממפלגת העבודה אחרי ההיבחרות של עמיר פרץ וכמובן גזענות אישית של פרטים בקיבוץ כלפי "אחרים" (ובענין הזה זו גזענות "רגילה" שלא שונה מזו של הממסד בכלל. שום דבר מיוחד למרבה הצער).
    אפשר להבין שהשפגאט שאתה צריך לעשות הוא לא קל, אבל הפתרון באמת נראה לך להאשים את שירה במה שהאשמת אותה? שירה לבדה זה לא הענין, אלא האנטישמיות שבאמת קיימת ואם כל שטות (כולה מה קרה, שירה העבירה ביקורת על הקיבוצניקים…) היא אנטישמיות אז שום דבר הוא לא אנטישמיות. שלא לדבר על האלימות ונסיון ההשתקה. למה מותר להשתמש במילה "מזרחים" או "אשכנזים" או "מתנחלים", אבל ב"קיבוצניקים" לא?

  59. ירדנה אלון

    אירית תודה רבה, הסבר מצויין , ואני מתחילה להבין את התמונה ונתת לי קצה חוט של מחשבה יותר מדוייק נתת ביטוי פומבי לרחשי לב שהיו בתוכי כבר הרבה זמן רק שלא שמעתי אותם מהסביבה הקרובה שזה הפמיניזם הישראלי,אני בהחלט מסכימה איתך שהדימוי של אישה אוטונומית לעצמה (זה הדמוי הפנימי שלי על עצמי ועל נשים חד הוריות ככלל) זה אולי הדימוי שצריך להעביר לחד הוריות, הייתי מאוד רוצה להעביר מסר כזה כי זה מסר של הרבה מאוד עוצמה פנימית,בעוד שאני מסכימה איתך שהמסר שהחברה הישראלית משדרת לנשים וגברים כאחד זה שאם הם לא נשואים ואין להם שניים שלושה ילדים ומשכנתא לכל החיים על הראש אז משהו "דפוק", איתם בחברה יהודית קשה מאוד להעביר מסר כזה ואני לאו דווקא מתכוונת לדתיים או מסורתיים או חרדים גם בחברה החילונית המסר של ערכי המשפחה היהודית שתול עמוק מאוד או בתודעה או בתת ההכרה זה לא משנה, אז אילו דרכים למשל את מציעה לשנות תפיסה כזאת? אני אגיד לך גם למה אני שואלת ומתעקשת מפני שלמסקנה אחת כבר הגעתי מהמיממסד אין למה לצפות הם לא ישתנו, ביבי לא ישנה את המיסוגיניזם שלו כלפי נשים, אולמרט לא ישתנה ויהפוך לאדם פתוח למצוקותיהם של אחרים הוא אטום והאטימות הרגשית היא דבר שמאפיין את החברה הישראלית את רואה זאת גם כאן לפי תגובות מסויימות ועל כן עד שהתודעה של הציבור תישתנה תמיד יעלו לשלטון אנשים עם אטימות רגשית חברתית,אז ככה שכדי שיעלו לשלטון אנשים עם רגישות חברתית צריך ליצור אוירה כזאת קודם כל אצל הציבור הרחב,צריך לשנות את הדימוי של האם החד הורית שיפסיקו להסתכל עליה או כעל כישלון או כעל "לילית" את יודעת זאת שעומדת בפתח שערי גן עדן ומפתה נשמות של "צדיקים" התיאור שנתת על אשת המושבניק זהו תיאור שאני מכירה מהמציאות היומיומית שלי למרות שאני לא בפריפריה וגם אני חד הורית,המבט הגברי עלייך הוא מבט של "הנה רכוש נטוש""או טרף קל"במובן של הנה מישהי שאפשר לעשות עליה קומבינה עיסקית כלכלית בעלי בתים חושבים שמתי שהם רוצים הם יכולים להעיף אותך גם אם יש חוזה, ואני כבר לא מדברת על "שפחות קבלן",ועל היחס של נשים בורגניות בעיקר אני לא רוצה להרחיב את הדיבור מפני שהייטבת לתאר, בקיצור אם הבנתי נכון מה שאנחנו צריכות קודם כל לעשות זה להעצים את הדמוי של נשים חד הוריות לומר להן שהן בעצם נשים אוטונומיות וזה נכון אנחנו מחליטות על הגורל שלנו ושל ילדינו לבדנו אני לא חוטאת לאמת כשאני מתבוננת במצב בעין כזאת, אנחנו כל הזמן נמצאות במצבים של החלטות והכרעות לבדנו(גם אם יש יועצים חבריים או משפחתיים) בסופו של דבר ההכרעות תמיד הן שלנו אני מאוד נהנית מהחופש הזה,לי זה נותן תחושה של המון כוח פנימי.של עצמאות מנטלית,של עצמאות התודעה שלי, שהיא זו שבסוף מנחה אותי לקבל הכרעות ולהלך בין הטיפות וללמוד וגם ללמד את הילד שלי איך שורדים קודם כל,וזה לא דבר קטן, נכון שבעידן "האושר" וה"שפע הקוסמי" אומרים לנו שאנחנו צריכים לשאוף ליותר מזה, אולם מי שאומר את זה או שהוא מסוג" המדענים" שעושים ניסוי בפרפר תולשים לו את הכנפיים ואומרים לו עכשיו תעוף וכועסים עליו או לועגים לו אם הוא לא עף,או שהחשיבה השמרנית והאנכרוניסטית של "ערכי משפחה", כל כך טבועה בו שעבורו חד הוריות זה עבירה שיש עימה קלון.
    על כל פנים תודה לך על התשובה.ואם תרצי להרחיב בנושא אשמח לקרוא.

  60. ירדנה אלון

    אירית תודה רבה, הסבר מצויין , ואני מתחילה להבין את התמונה ונתת לי קצה חוט של מחשבה יותר מדוייק נתת ביטוי פומבי לרחשי לב שהיו בתוכי כבר הרבה זמן רק שלא שמעתי אותם מהסביבה הקרובה שזה הפמיניזם הישראלי,אני בהחלט מסכימה איתך שהדימוי של אישה אוטונומית לעצמה (זה הדמוי הפנימי שלי על עצמי ועל נשים חד הוריות ככלל) זה אולי הדימוי שצריך להעביר לחד הוריות, הייתי מאוד רוצה להעביר מסר כזה כי זה מסר של הרבה מאוד עוצמה פנימית,בעוד שאני מסכימה איתך שהמסר שהחברה הישראלית משדרת לנשים וגברים כאחד זה שאם הם לא נשואים ואין להם שניים שלושה ילדים ומשכנתא לכל החיים על הראש אז משהו "דפוק", איתם בחברה יהודית קשה מאוד להעביר מסר כזה ואני לאו דווקא מתכוונת לדתיים או מסורתיים או חרדים גם בחברה החילונית המסר של ערכי המשפחה היהודית שתול עמוק מאוד או בתודעה או בתת ההכרה זה לא משנה, אז אילו דרכים למשל את מציעה לשנות תפיסה כזאת? אני אגיד לך גם למה אני שואלת ומתעקשת מפני שלמסקנה אחת כבר הגעתי מהמיממסד אין למה לצפות הם לא ישתנו, ביבי לא ישנה את המיסוגיניזם שלו כלפי נשים, אולמרט לא ישתנה ויהפוך לאדם פתוח למצוקותיהם של אחרים הוא אטום והאטימות הרגשית היא דבר שמאפיין את החברה הישראלית את רואה זאת גם כאן לפי תגובות מסויימות ועל כן עד שהתודעה של הציבור תישתנה תמיד יעלו לשלטון אנשים עם אטימות רגשית חברתית,אז ככה שכדי שיעלו לשלטון אנשים עם רגישות חברתית צריך ליצור אוירה כזאת קודם כל אצל הציבור הרחב,צריך לשנות את הדימוי של האם החד הורית שיפסיקו להסתכל עליה או כעל כישלון או כעל "לילית" את יודעת זאת שעומדת בפתח שערי גן עדן ומפתה נשמות של "צדיקים" התיאור שנתת על אשת המושבניק זהו תיאור שאני מכירה מהמציאות היומיומית שלי למרות שאני לא בפריפריה וגם אני חד הורית,המבט הגברי עלייך הוא מבט של "הנה רכוש נטוש""או טרף קל"במובן של הנה מישהי שאפשר לעשות עליה קומבינה עיסקית כלכלית בעלי בתים חושבים שמתי שהם רוצים הם יכולים להעיף אותך גם אם יש חוזה, ואני כבר לא מדברת על "שפחות קבלן",ועל היחס של נשים בורגניות בעיקר אני לא רוצה להרחיב את הדיבור מפני שהייטבת לתאר, בקיצור אם הבנתי נכון מה שאנחנו צריכות קודם כל לעשות זה להעצים את הדמוי של נשים חד הוריות לומר להן שהן בעצם נשים אוטונומיות וזה נכון אנחנו מחליטות על הגורל שלנו ושל ילדינו לבדנו אני לא חוטאת לאמת כשאני מתבוננת במצב בעין כזאת, אנחנו כל הזמן נמצאות במצבים של החלטות והכרעות לבדנו(גם אם יש יועצים חבריים או משפחתיים) בסופו של דבר ההכרעות תמיד הן שלנו אני מאוד נהנית מהחופש הזה,לי זה נותן תחושה של המון כוח פנימי.של עצמאות מנטלית,של עצמאות התודעה שלי, שהיא זו שבסוף מנחה אותי לקבל הכרעות ולהלך בין הטיפות וללמוד וגם ללמד את הילד שלי איך שורדים קודם כל,וזה לא דבר קטן, נכון שבעידן "האושר" וה"שפע הקוסמי" אומרים לנו שאנחנו צריכים לשאוף ליותר מזה, אולם מי שאומר את זה או שהוא מסוג" המדענים" שעושים ניסוי בפרפר תולשים לו את הכנפיים ואומרים לו עכשיו תעוף וכועסים עליו או לועגים לו אם הוא לא עף,או שהחשיבה השמרנית והאנכרוניסטית של "ערכי משפחה", כל כך טבועה בו שעבורו חד הוריות זה עבירה שיש עימה קלון.
    על כל פנים תודה לך על התשובה.ואם תרצי להרחיב בנושא אשמח לקרוא.

  61. דני זמיר

    אני רגיש לאנשטימשיות וגזענות.
    מאחר ובאתר הזה יש משני החומרים האלה שפע מיוחד לקיבוצניקים, אז אני מגיב.
    והתשובה לשאלתך לגבי קבלת חד הוריות היא עקרונית ודאי שכן, יש גם לא מעט חד הוריות תושבות וחברות אגודות שיתופיות שונות.
    מעשית , לא מקבלים היום בקיבוצים חברים חדשים ובאלו שכן יערימו קשיים על חד הוריות אבל אני מעריך שיהיו כאלו שיקבלו את שירה.
    היא מעוניינת?

  62. דני זמיר

    אני רגיש לאנשטימשיות וגזענות.
    מאחר ובאתר הזה יש משני החומרים האלה שפע מיוחד לקיבוצניקים, אז אני מגיב.
    והתשובה לשאלתך לגבי קבלת חד הוריות היא עקרונית ודאי שכן, יש גם לא מעט חד הוריות תושבות וחברות אגודות שיתופיות שונות.
    מעשית , לא מקבלים היום בקיבוצים חברים חדשים ובאלו שכן יערימו קשיים על חד הוריות אבל אני מעריך שיהיו כאלו שיקבלו את שירה.
    היא מעוניינת?

  63. סטודנט מזרחי

    אין ספק וזאת לדעת הכל שמצב הנשים החד הוריות, קשה, אותן
    נשים החייבות לעבוד כדי, לשכור דירה, לדאוג למזון, לחינוך ולרמה
    מינימאלית של התערות בחברה תוך כדי אחזקת הבית וכל הכרוך
    בכך ללא עזרה של מפרנס נוסף, או של הורים בעלי יכולת.

    מדינת ישראל אינה קנדה, או אמריקה עם אוצרות הטבע האדירים
    וללא אוייבים בכל הגבולות ומעבר להם, או לשבדיה, בה פריון העבודה
    גבוה ומאפשר רזרבות לתשלומי העברה מכובדים.

    חברי הכנסת החברתיים חייבים להציע סעיפים שניתן לקצץ בהם
    כדי לאפשר תשלומי רווחה ולפיכך הם מוגבלים בחוקי הרווחה, כמו
    כל מי שירצה להציע הצעות רציניות.

    מאידך ניתן להכביד מסים על בעלי ההכנסות הגבוהות, אך גם
    אפשרות זו אינה ניתנת ליישום מחשש לבריחת בעלי ההכנסות
    הגבוהות למדינות מפותחות.

    למרות שאינני בעל תפקיד באוצר ואינני מנערי זליכה ואף נגד
    הזליכיזם, אני מודע למצב הכלכלי של מדינת ישראל השונה כל
    כך ממצבם של המדינות המפותחות, למרות שאנו פוזלים אליהן
    ומדמים לעצמנו משום מה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, תנאים
    של קנדה או שבדיה.

    אם נרצה להיות מציאותיים אנחנו במצב טוב באמצע בין שכנינו
    הערבים לבין המדינות המפותחות וכך צריך לשפוט את הנתונים.

  64. סטודנט מזרחי

    אין ספק וזאת לדעת הכל שמצב הנשים החד הוריות, קשה, אותן
    נשים החייבות לעבוד כדי, לשכור דירה, לדאוג למזון, לחינוך ולרמה
    מינימאלית של התערות בחברה תוך כדי אחזקת הבית וכל הכרוך
    בכך ללא עזרה של מפרנס נוסף, או של הורים בעלי יכולת.

    מדינת ישראל אינה קנדה, או אמריקה עם אוצרות הטבע האדירים
    וללא אוייבים בכל הגבולות ומעבר להם, או לשבדיה, בה פריון העבודה
    גבוה ומאפשר רזרבות לתשלומי העברה מכובדים.

    חברי הכנסת החברתיים חייבים להציע סעיפים שניתן לקצץ בהם
    כדי לאפשר תשלומי רווחה ולפיכך הם מוגבלים בחוקי הרווחה, כמו
    כל מי שירצה להציע הצעות רציניות.

    מאידך ניתן להכביד מסים על בעלי ההכנסות הגבוהות, אך גם
    אפשרות זו אינה ניתנת ליישום מחשש לבריחת בעלי ההכנסות
    הגבוהות למדינות מפותחות.

    למרות שאינני בעל תפקיד באוצר ואינני מנערי זליכה ואף נגד
    הזליכיזם, אני מודע למצב הכלכלי של מדינת ישראל השונה כל
    כך ממצבם של המדינות המפותחות, למרות שאנו פוזלים אליהן
    ומדמים לעצמנו משום מה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, תנאים
    של קנדה או שבדיה.

    אם נרצה להיות מציאותיים אנחנו במצב טוב באמצע בין שכנינו
    הערבים לבין המדינות המפותחות וכך צריך לשפוט את הנתונים.

  65. חבר קיבוץ

    אתה מכיר חד הורה/ית שירצו להיקלט ולחיות באמת באמת בקיבוץ?
    אתה היית מוכן?
    גם החד-הוריות בקיבוץ נפגעות מההרעה שחולל ביבי בהסדרים שונים הנוגעים לקבוצות שונות בחברה.
    מה אתה חושב שקיבוץ זה מין הוסטל כמו בקנדה שהשד יודע מי מממן אותו?
    מה אתה חושב שכל מי שיש לו בעיות וקשיים יכול לפתור אותם בקיבוץ?
    בקיבוץ חיים אנשים שרוצים לחיות כך ויסכימו לקבל לחברתם רק מי שמוכן באמת לחיות ולשתף עימם חיים שלמים ולא לבוא כדי לפתור מצוקות ואח'כ ללכת.
    קיבוץ זה רצון לייצור ביחד,לחיות חיים משותפים שלמים ולא בית תמחוי.

    אנחנו חיים וגם לנו לא קל ובניגוד לחבר נתן איני סבור ששפיים וגעש לקחו דבר מה ממישהו ו/או חייבים משהו למישהו.

    אולי שהחד הוריות תקמנה קואופרטיב או קיבוץ?

    חג שמח.

  66. חבר קיבוץ

    אתה מכיר חד הורה/ית שירצו להיקלט ולחיות באמת באמת בקיבוץ?
    אתה היית מוכן?
    גם החד-הוריות בקיבוץ נפגעות מההרעה שחולל ביבי בהסדרים שונים הנוגעים לקבוצות שונות בחברה.
    מה אתה חושב שקיבוץ זה מין הוסטל כמו בקנדה שהשד יודע מי מממן אותו?
    מה אתה חושב שכל מי שיש לו בעיות וקשיים יכול לפתור אותם בקיבוץ?
    בקיבוץ חיים אנשים שרוצים לחיות כך ויסכימו לקבל לחברתם רק מי שמוכן באמת לחיות ולשתף עימם חיים שלמים ולא לבוא כדי לפתור מצוקות ואח'כ ללכת.
    קיבוץ זה רצון לייצור ביחד,לחיות חיים משותפים שלמים ולא בית תמחוי.

    אנחנו חיים וגם לנו לא קל ובניגוד לחבר נתן איני סבור ששפיים וגעש לקחו דבר מה ממישהו ו/או חייבים משהו למישהו.

    אולי שהחד הוריות תקמנה קואופרטיב או קיבוץ?

    חג שמח.

  67. טרזן

    ראשית, לא לבלבל אותי בשום אופן עם טענותיה של המגיבה דינה! תודה.
    לכל ילד מגיע חינוך, בריאות, מזון, ביגוד, קורת גג, עבודה (כישגדל), וכו'. מי שיודע לדרוש מהמדינה לקיים זכויות אדם/ילד אלה, חייב לדרוש מהמדינה להילחם בתופעה הקשה של ריבוי ילדים. כל ילד נוסף גורם להקטנת ההשקעה בכל הילדים האחרים. כשם שאנו דורשים מהמדינה להלחם בעישון ואלכוהוליזם, המזיקים גם למתמכרים וגם לחברה (המחוייבת לבריאותם), כך עלינו להלחם בתופעה הקשה של ריבוי ילדים.

  68. טרזן

    ראשית, לא לבלבל אותי בשום אופן עם טענותיה של המגיבה דינה! תודה.
    לכל ילד מגיע חינוך, בריאות, מזון, ביגוד, קורת גג, עבודה (כישגדל), וכו'. מי שיודע לדרוש מהמדינה לקיים זכויות אדם/ילד אלה, חייב לדרוש מהמדינה להילחם בתופעה הקשה של ריבוי ילדים. כל ילד נוסף גורם להקטנת ההשקעה בכל הילדים האחרים. כשם שאנו דורשים מהמדינה להלחם בעישון ואלכוהוליזם, המזיקים גם למתמכרים וגם לחברה (המחוייבת לבריאותם), כך עלינו להלחם בתופעה הקשה של ריבוי ילדים.

  69. אירית

    למי שביקש, לא מצאתי משהו טוב באנגלית אם יגיע לידי, אפרסם פה. צריך פשוט ללכת שם ולראות.

    ירדנה, מצאתי איזה תיאור קצר וממצה של המדיניות – וזה "דה רגולציה" מוסרית של חד הוריות. כך מגדירה חוקרת אנגליה את המדיניות הדנית, ומוספיה שמשמעות הדבר עידוד האבהות אצל גברים ועידוד הזהות המקצועית של נשים.
    אני לא רוצה לשפוך מים קרים, אך התשתית של המסורת היהודית לא תשתנה לכיוון הזה בקרוב. ניכר שמיסוגניה קיימת בצורה כמעט שווה בכל הזרמים הפוליטיים בישראל והיא שורשית ועמוקה מאד. שליפה מהמותן שלי, יכול לבוא שינוי דרך הקהילה הדתית אורתודוכסית, ויצירת שינוי הלכתי משמעותי. עד אז נמשיך לא ללכת לבית כנסת חרדי, ולשרוף חזיות לצד קיומו של "בית דין רבני" שבתוכו אנחנו בבחינת "שוטה וקטן" הפסול לעדות. מעמד האשה תמיד היה טוב יותר בנצרות מאשר אצלנו ושכננו המוסלמים, מאחר שלא היה היתה פוליגמיה אף פעם, להיפך, לא ניתן היה אפילו להתגרש מהחוקית היחידה. ממש בית סוהר חינוכי לגברים. אני תמיד זוכרת שחרם דרבנו גרשום הוא תקנה שעילתה היתה השתלבות בגולה ובושה מהסביבה הנוצרית.נידמה לי שהוא עומד לפקוע בכלל, לא ? (מאה שנה או משהו כזה), וחלק מעדות דתיות לא קיבלו אותו בכלל. ההסדר החד הורי חותר תחת הזכות לפוליגמיה בעיקר שמבוססת בתרבות הישראלית בתור סבטקסט צועק מאד. (ההפליה בתחום הגירושין, העגינות, וההיתרים "החריגים" לשאת אשה שניה, דיני ממזרות ועוד). מעמד האשה רעוע פה בערך כמו כל "הצפוי הדמוקרטי" של העוגה הלא כל כך דמוקרטית. בעת משברון הכי קטן, יגיע איזה ביבי לחשוף את הליבה. וזו הסיבה שלא משנים בחזרה את קלקלתו למרות המלל.

  70. אירית

    למי שביקש, לא מצאתי משהו טוב באנגלית אם יגיע לידי, אפרסם פה. צריך פשוט ללכת שם ולראות.

    ירדנה, מצאתי איזה תיאור קצר וממצה של המדיניות – וזה "דה רגולציה" מוסרית של חד הוריות. כך מגדירה חוקרת אנגליה את המדיניות הדנית, ומוספיה שמשמעות הדבר עידוד האבהות אצל גברים ועידוד הזהות המקצועית של נשים.
    אני לא רוצה לשפוך מים קרים, אך התשתית של המסורת היהודית לא תשתנה לכיוון הזה בקרוב. ניכר שמיסוגניה קיימת בצורה כמעט שווה בכל הזרמים הפוליטיים בישראל והיא שורשית ועמוקה מאד. שליפה מהמותן שלי, יכול לבוא שינוי דרך הקהילה הדתית אורתודוכסית, ויצירת שינוי הלכתי משמעותי. עד אז נמשיך לא ללכת לבית כנסת חרדי, ולשרוף חזיות לצד קיומו של "בית דין רבני" שבתוכו אנחנו בבחינת "שוטה וקטן" הפסול לעדות. מעמד האשה תמיד היה טוב יותר בנצרות מאשר אצלנו ושכננו המוסלמים, מאחר שלא היה היתה פוליגמיה אף פעם, להיפך, לא ניתן היה אפילו להתגרש מהחוקית היחידה. ממש בית סוהר חינוכי לגברים. אני תמיד זוכרת שחרם דרבנו גרשום הוא תקנה שעילתה היתה השתלבות בגולה ובושה מהסביבה הנוצרית.נידמה לי שהוא עומד לפקוע בכלל, לא ? (מאה שנה או משהו כזה), וחלק מעדות דתיות לא קיבלו אותו בכלל. ההסדר החד הורי חותר תחת הזכות לפוליגמיה בעיקר שמבוססת בתרבות הישראלית בתור סבטקסט צועק מאד. (ההפליה בתחום הגירושין, העגינות, וההיתרים "החריגים" לשאת אשה שניה, דיני ממזרות ועוד). מעמד האשה רעוע פה בערך כמו כל "הצפוי הדמוקרטי" של העוגה הלא כל כך דמוקרטית. בעת משברון הכי קטן, יגיע איזה ביבי לחשוף את הליבה. וזו הסיבה שלא משנים בחזרה את קלקלתו למרות המלל.

  71. נתן שקרצ'י

    בניסוי שכשל לחלוטין, שלווה במסע הסתה נגדכן. חלקו ניזון מ"ערכי המשפחה האמריקאיים", מושג שתומך בו ומקדם אותו הימין האמריקאי. המציאות היא שרק 30% מהזוגות בארה"ב נשואים.

    תוצאות הניסוי היו ידועות מראש. אם תקראי את הדיונים שקדמו להחלטה(שסילבן העביר וביבי ביצע), לאה אחדות מנהלת המחקר של הביטוח הלאומי מזהירה ממה שיקרה. היא טוענת ובצדק, שאי אפשר לקצץ לפני שמכינים אותכן לכך. שמכינים מקומות עבודה ופתרונות לילדים וכו'. כמובן שזה מה שקרה אחרי שביבי התחיל לבצע, וויקי ומרסלה ואיילה יצאו להילחם. אני בדיוק התחלתי לצלם בכנסים כלכליים, ובכנס קיסריה, שקדם בשבוע להקמת המאהל, ביבי כבר הציע צ'ופרים לחד הוריות. ביום שהמאהל הוקם, במסיבת העיתונאים באוצר, הוא כבר הציע חבילה שלמה של צ'ופרים, שדי דומה למה שלאה אחדות המליצה לפני שההחלטה עברה. בסוף השנה הראשונה, הייתה לתוכנית שלהם הצלחה של 1%, ובגלל זה לא שמעת אותם מתגאים בהצלחת הרפורמה. עצוב שהחלטה שפוגעת במאות אלפי נשים וילדים, עברה כמעט ללא שינוי והתייחסות להמלצות המומחים ב-3 דיונים של שעה וחצי.

  72. נתן שקרצ'י

    בניסוי שכשל לחלוטין, שלווה במסע הסתה נגדכן. חלקו ניזון מ"ערכי המשפחה האמריקאיים", מושג שתומך בו ומקדם אותו הימין האמריקאי. המציאות היא שרק 30% מהזוגות בארה"ב נשואים.

    תוצאות הניסוי היו ידועות מראש. אם תקראי את הדיונים שקדמו להחלטה(שסילבן העביר וביבי ביצע), לאה אחדות מנהלת המחקר של הביטוח הלאומי מזהירה ממה שיקרה. היא טוענת ובצדק, שאי אפשר לקצץ לפני שמכינים אותכן לכך. שמכינים מקומות עבודה ופתרונות לילדים וכו'. כמובן שזה מה שקרה אחרי שביבי התחיל לבצע, וויקי ומרסלה ואיילה יצאו להילחם. אני בדיוק התחלתי לצלם בכנסים כלכליים, ובכנס קיסריה, שקדם בשבוע להקמת המאהל, ביבי כבר הציע צ'ופרים לחד הוריות. ביום שהמאהל הוקם, במסיבת העיתונאים באוצר, הוא כבר הציע חבילה שלמה של צ'ופרים, שדי דומה למה שלאה אחדות המליצה לפני שההחלטה עברה. בסוף השנה הראשונה, הייתה לתוכנית שלהם הצלחה של 1%, ובגלל זה לא שמעת אותם מתגאים בהצלחת הרפורמה. עצוב שהחלטה שפוגעת במאות אלפי נשים וילדים, עברה כמעט ללא שינוי והתייחסות להמלצות המומחים ב-3 דיונים של שעה וחצי.

  73. ירדנה אלון

    ושוב תודה על האינפורמציה למרות שבקשר לכך שהנצרות יותר טולראנטית משתי הדתות אני אני לא בטוחה,בהזדמנות זאת בתחילת שנות השמונים נפל לידי ספרה של מרלין סטון שנקרא when god was a woman והספר הזה עשה מהפך בכל החשיבה שלי מפני שהוא מדבר על התקופה המאטריארכאלית בעת העתיקה ועל הזכויות של נשים באותה עת זה קצת מזכיר את מה שאת מספרת על מה שקורה בקנדה ובנורווגיה ובכלל בסקנדינביה, אני מאוד ממליצה על הספר ולא הוא לא תורגם מעולם לעברית מי שיקרא יבין גם למה אולם ספר אחר שכן תורגם לעברית של רייאן אייזלר ונקרא בעברית "הגביע והלהב" ובאנגלית (יש לי את הגירסה האנגלית the chalice and the blade ) מאוד מומלץ לנשים בכלל ולחד הוריות בפרט מפני שהוא באמת זוקף את הגב, בעיקר לחד הוריות שמשייכות עצמן כמוני לזרם של האקו-פמיניזם,אולם לא חייבים להיות אקו-פמיניסטיות כדי לקבל תובנות משני הספרים הללו על כל פנים אשמח מאוד אם תוכלי להפנות אותי לעוד מקורות, אני סבורה ששינוי אמיתי יכול לבוא רק מאיתנו החד הוריות אולם הוא צריך להתחולל קודם כל בעצמנו אולי סדנאות אולי מעגלי נשים קטנים שיתרחבו,שכן אני יוצאת מתוך עמדת מוצא ששינוי הגישה שלנו כלפי עצמנו קודם כל יכול להביא שינוי גישה כלפינו לאט לאט, אבל צריך להתחיל ממשהו, הנה אני רואה שאיילה סבאג התחילה עם שינוי אז אולי דרך זה , חייבים להתחיל גישה חדשה, ואם מישהי או מישהו קורא את דברינו ורוצה לאחד כוחות ומוחות אשמח אם יצור קשר, ושוב תודה על האינפורמציה

  74. ירדנה אלון

    ושוב תודה על האינפורמציה למרות שבקשר לכך שהנצרות יותר טולראנטית משתי הדתות אני אני לא בטוחה,בהזדמנות זאת בתחילת שנות השמונים נפל לידי ספרה של מרלין סטון שנקרא when god was a woman והספר הזה עשה מהפך בכל החשיבה שלי מפני שהוא מדבר על התקופה המאטריארכאלית בעת העתיקה ועל הזכויות של נשים באותה עת זה קצת מזכיר את מה שאת מספרת על מה שקורה בקנדה ובנורווגיה ובכלל בסקנדינביה, אני מאוד ממליצה על הספר ולא הוא לא תורגם מעולם לעברית מי שיקרא יבין גם למה אולם ספר אחר שכן תורגם לעברית של רייאן אייזלר ונקרא בעברית "הגביע והלהב" ובאנגלית (יש לי את הגירסה האנגלית the chalice and the blade ) מאוד מומלץ לנשים בכלל ולחד הוריות בפרט מפני שהוא באמת זוקף את הגב, בעיקר לחד הוריות שמשייכות עצמן כמוני לזרם של האקו-פמיניזם,אולם לא חייבים להיות אקו-פמיניסטיות כדי לקבל תובנות משני הספרים הללו על כל פנים אשמח מאוד אם תוכלי להפנות אותי לעוד מקורות, אני סבורה ששינוי אמיתי יכול לבוא רק מאיתנו החד הוריות אולם הוא צריך להתחולל קודם כל בעצמנו אולי סדנאות אולי מעגלי נשים קטנים שיתרחבו,שכן אני יוצאת מתוך עמדת מוצא ששינוי הגישה שלנו כלפי עצמנו קודם כל יכול להביא שינוי גישה כלפינו לאט לאט, אבל צריך להתחיל ממשהו, הנה אני רואה שאיילה סבאג התחילה עם שינוי אז אולי דרך זה , חייבים להתחיל גישה חדשה, ואם מישהי או מישהו קורא את דברינו ורוצה לאחד כוחות ומוחות אשמח אם יצור קשר, ושוב תודה על האינפורמציה

  75. דודי נתן

    דווקא מכיון שאני מסכים עם הרבה ממה שכתבה שירה ואחרים, אפילו עם הרעיון להחרים את הבניה הלא חוקית לטובת חסרי דיור (רעיון יפה שלא ייושם כמו עוד רבים אחרים) אני מתעקש שלא לקבל את השימוש האנטישמי שנעשה ב"קביבוצניקים ומושבניקים" ללא הקשר רלוונטי.
    דןןקא בגלל שגם אני בטוח שהרבה ממתפקדי מפלגת העבודה בקיבוצים הצביעו נגד עמיר פרץ בגלל זהותו המזרחית/הסתדרותית, אני מתעקש שאסור לגלוש אל הטיעונים שאני קורא להם אנטישמיים.
    זה לא עוזר, כי זה לא מדויק.
    זה אף פעם לא עזר.
    עובדה, זה מה שעשו האשכנזים למזרחיים, זה רק הצליח לגרום נזק עצום וישיר למזרחים ונזק עקיף לכלל החברה הישראלית.
    נראה לי שגם את לא אוהבת כלכך את החברה הישראלית הזו לא?

  76. דודי נתן

    דווקא מכיון שאני מסכים עם הרבה ממה שכתבה שירה ואחרים, אפילו עם הרעיון להחרים את הבניה הלא חוקית לטובת חסרי דיור (רעיון יפה שלא ייושם כמו עוד רבים אחרים) אני מתעקש שלא לקבל את השימוש האנטישמי שנעשה ב"קביבוצניקים ומושבניקים" ללא הקשר רלוונטי.
    דןןקא בגלל שגם אני בטוח שהרבה ממתפקדי מפלגת העבודה בקיבוצים הצביעו נגד עמיר פרץ בגלל זהותו המזרחית/הסתדרותית, אני מתעקש שאסור לגלוש אל הטיעונים שאני קורא להם אנטישמיים.
    זה לא עוזר, כי זה לא מדויק.
    זה אף פעם לא עזר.
    עובדה, זה מה שעשו האשכנזים למזרחיים, זה רק הצליח לגרום נזק עצום וישיר למזרחים ונזק עקיף לכלל החברה הישראלית.
    נראה לי שגם את לא אוהבת כלכך את החברה הישראלית הזו לא?

  77. איריס חפץ

    חוץ מזה שעוד לא הסברת למה אתה קורא למה ששירה כתבה "אנטישמי" (וזו הגדרה, שנראה לי שכן דורשת הסבר, שלא לומר האשמה…) הצלחת גם להפוך את היוצרות ולעשות ממה ששירה כתבה משהו מקביל למה שהתוקף עושה לקורבן.
    כדי להזכיר: האשכנזים לא חטאו רק בחשיבה סטריאוטיפית, אלא הם תכננו את זריקת המזרחים לחורים במדבר בהר ובספר, ריססו אותם כמו פרות וגנבו את ילדיהם (רשימה חלקית), כל זה תחת רטוריקה סוציאליסטית, ובהקשר הזה שירה כותבת. בדיוק על המצפון הסוציאליסטי או "הסוציאליסטי" הזה. אלו מעשים, ולא רק מילים. מה ששירה עושה הם מעשים של התנגדות לדיכוי הזה: היציאה מהפריפריה, החזרה אליה והעבודה בתזמורת האנדלוסית. כל זה מלווה בכתיבה, כולל נסיון למצוא פתרונות.
    האם אתה מתנגד לכך שהגרמנים (הנה עוד הכללה) יחזירו את הרכוש שהם גנבו מהיהודים? שהשוויצרים (עוד אחת) יחזירו את הכסף שהם מגלגלים בחשבונות הבנקים שלהם, ושהיה שייך ליהודים?
    אני עושה את האנלוגיה הזו במכוון, כיוון שאם יש כאן מישהו שאפשר להאשים אותו באנטישמיות, זה את האשכנזים שעשו את המעשים הללו ואלו שלא יוצאים נגדם. העובדה שאתה תומך במאבק המזרחי (אם אני זוכרת נכון, אתה חבר ב"קשת") זה לא צ'ק פתוח לעשות מהקורבן את התוקף. גם אם אני בתור ישראלית תומכת במאבק הפלסטיני, אין לי ברירה אלא לזכור שאני חלק מהישראלים המדכאים, ואם הפלסטינים יכתבו ש"היהודים" הישראלים מדכאים אותם וישתמשו בהכללות, אני לא אתחיל להיות דיפרנציאלית פתאום (למרות שזה מפתה, כי מי רוצה להיות מדכא). יש להם סיבות טובות להגיד את זה, גם אם זה לא נעים לי לשמוע כי המדובר בי אחרי הכל. אני יכולה להתבייש ולהתעצבן, ואני יכולה גם להשתיק אותם בטיעון ה"אנטישמיות" שסותם את הגולל על הכל ושם אותם בצד של התוקף, אבל זה לא בדיוק משהו שתומך במאבק של הקורבן.

  78. איריס חפץ

    חוץ מזה שעוד לא הסברת למה אתה קורא למה ששירה כתבה "אנטישמי" (וזו הגדרה, שנראה לי שכן דורשת הסבר, שלא לומר האשמה…) הצלחת גם להפוך את היוצרות ולעשות ממה ששירה כתבה משהו מקביל למה שהתוקף עושה לקורבן.
    כדי להזכיר: האשכנזים לא חטאו רק בחשיבה סטריאוטיפית, אלא הם תכננו את זריקת המזרחים לחורים במדבר בהר ובספר, ריססו אותם כמו פרות וגנבו את ילדיהם (רשימה חלקית), כל זה תחת רטוריקה סוציאליסטית, ובהקשר הזה שירה כותבת. בדיוק על המצפון הסוציאליסטי או "הסוציאליסטי" הזה. אלו מעשים, ולא רק מילים. מה ששירה עושה הם מעשים של התנגדות לדיכוי הזה: היציאה מהפריפריה, החזרה אליה והעבודה בתזמורת האנדלוסית. כל זה מלווה בכתיבה, כולל נסיון למצוא פתרונות.
    האם אתה מתנגד לכך שהגרמנים (הנה עוד הכללה) יחזירו את הרכוש שהם גנבו מהיהודים? שהשוויצרים (עוד אחת) יחזירו את הכסף שהם מגלגלים בחשבונות הבנקים שלהם, ושהיה שייך ליהודים?
    אני עושה את האנלוגיה הזו במכוון, כיוון שאם יש כאן מישהו שאפשר להאשים אותו באנטישמיות, זה את האשכנזים שעשו את המעשים הללו ואלו שלא יוצאים נגדם. העובדה שאתה תומך במאבק המזרחי (אם אני זוכרת נכון, אתה חבר ב"קשת") זה לא צ'ק פתוח לעשות מהקורבן את התוקף. גם אם אני בתור ישראלית תומכת במאבק הפלסטיני, אין לי ברירה אלא לזכור שאני חלק מהישראלים המדכאים, ואם הפלסטינים יכתבו ש"היהודים" הישראלים מדכאים אותם וישתמשו בהכללות, אני לא אתחיל להיות דיפרנציאלית פתאום (למרות שזה מפתה, כי מי רוצה להיות מדכא). יש להם סיבות טובות להגיד את זה, גם אם זה לא נעים לי לשמוע כי המדובר בי אחרי הכל. אני יכולה להתבייש ולהתעצבן, ואני יכולה גם להשתיק אותם בטיעון ה"אנטישמיות" שסותם את הגולל על הכל ושם אותם בצד של התוקף, אבל זה לא בדיוק משהו שתומך במאבק של הקורבן.

  79. שוש

    מה ההבדל בין שירה לבין חד הורית יוצאת קיבוץ, שאינה יכולה לחזור לקיבוץ או לגור בו והוריה אינם יכולים לתמוך בה? וגבר גרוש שעובד בתחום החינוך, כמו שירה, וצריך לשלם מזונות לילדיו, האם מצבו טוב יותר, בין אם הוא מזרחי, ספרדי או אשכנזי? משפחה היתה מאז ומתמיד (גם) הסדר כלכלי.

    מאחר ומוסד המשפחה הולך ומתפורר מרחיב את הלב לשמוע מה קורה בדנמרק או בקנדה ואת התחליפים שנמצאים למשפחה המסורתית. המדינה אינה מעונינת לספק תמריץ לכך, וצריך להסביר לפקידים את המחיר האיום שמשלמים הרבה מאוד ילדים על מדיניותם האטומה.

  80. שוש

    מה ההבדל בין שירה לבין חד הורית יוצאת קיבוץ, שאינה יכולה לחזור לקיבוץ או לגור בו והוריה אינם יכולים לתמוך בה? וגבר גרוש שעובד בתחום החינוך, כמו שירה, וצריך לשלם מזונות לילדיו, האם מצבו טוב יותר, בין אם הוא מזרחי, ספרדי או אשכנזי? משפחה היתה מאז ומתמיד (גם) הסדר כלכלי.

    מאחר ומוסד המשפחה הולך ומתפורר מרחיב את הלב לשמוע מה קורה בדנמרק או בקנדה ואת התחליפים שנמצאים למשפחה המסורתית. המדינה אינה מעונינת לספק תמריץ לכך, וצריך להסביר לפקידים את המחיר האיום שמשלמים הרבה מאוד ילדים על מדיניותם האטומה.

  81. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    1. גישות סוציאל דמוקרטיות מתקדמות (Esping Anderson: New Welfare State) דנות בדרכים לרפורמות שיחזיקו את מדינת הרווחה על הרגליים עם העקרונות הבסיסיים. אחד הנושאים הבולטים הוא ראיית תקציבי רווחה שנועדו לחזק את גידול הילדים, ולאפשר לנשים גם לצאת לעבודה וגם לגדל ילדים, כהשקעה חברתית ולא צריכה חברתית. (בניגוד למדינת הרווחה ההגרמנית למשל שדבקה בערכי המשפחה הישנים: בעל עובד ומפרנס, אישה בבית). השקעה פירושו של דבר הוצאה שתקדם את הכלכלה, כמו למשל השקעות בכבישים ובתשתיות, או תקציבי החינוך שכבר מקובל לראות אותם כהשקעה ולא כצריכה חברתית) . כמה הנמקות לדוגמה: א) גידול ילדים בתנאים כלכליים טובים הוא גם פונקצינאלי (יוצר דור של מבוגרים שתהיה להם יותר מוטיבציה ויותר יכולת להיות משכילים), וגם שיוויונית. ב) אחד היתרונות החשובים של שבדיה למשל הוא השתתפות בכוח העבודה של הנשים. בתקופה בה קיימת ירידה במספר האנשים המחזיקים את מדינת הרווחה (הזקנות, פרישה מוקדמת וכו') חשוב להגדיל את מספר העובדים והעובדות כדי להעלות את מספר המשתתפים בכוח העבודה. זו גם המטרה של מדינית ניאו-יבראלית רק האמצעים שונים מאוד. ולכן חלק ממדיניות "שוק העבודה האקטיבי" הם תקציבים למעונות וגנים לילדים, ובתי ספר, חינם. וכמובן דיור ציבורי ברמה גבוהה. המדינה היוצרת כך כוח עבודה נשי גדול איננה עושה טובה לנשים אלא, למדינה עצמה ולמשלמי המיסים שלה. ג) חיזוק נשים והעלאת רמת השכלתן (כאשר כידוע נשים הן בדרך כלל יותר משכילות מגברים), יצור כוח עבודה משכיל יותר וימנע את "מלכודת האבטלה". כל אלה אינם אוטופיה, הם תוכנית ממשית למדיניות חברתית.
    2. חלק גדול מהבעיות עליהן מדובר בתגובות למעלה נובעות מהגישות הלא אוניברסאליות של המדיניות החברתית בישראל. בגלל זה גם ההסתבכות עם תמיכה בקשישים שעברו את השואה. התמיכה צריכה להיות לכולם. כולל קשישים וכולל נשים מהמעמד הבינוני והגבוה.

  82. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    1. גישות סוציאל דמוקרטיות מתקדמות (Esping Anderson: New Welfare State) דנות בדרכים לרפורמות שיחזיקו את מדינת הרווחה על הרגליים עם העקרונות הבסיסיים. אחד הנושאים הבולטים הוא ראיית תקציבי רווחה שנועדו לחזק את גידול הילדים, ולאפשר לנשים גם לצאת לעבודה וגם לגדל ילדים, כהשקעה חברתית ולא צריכה חברתית. (בניגוד למדינת הרווחה ההגרמנית למשל שדבקה בערכי המשפחה הישנים: בעל עובד ומפרנס, אישה בבית). השקעה פירושו של דבר הוצאה שתקדם את הכלכלה, כמו למשל השקעות בכבישים ובתשתיות, או תקציבי החינוך שכבר מקובל לראות אותם כהשקעה ולא כצריכה חברתית) . כמה הנמקות לדוגמה: א) גידול ילדים בתנאים כלכליים טובים הוא גם פונקצינאלי (יוצר דור של מבוגרים שתהיה להם יותר מוטיבציה ויותר יכולת להיות משכילים), וגם שיוויונית. ב) אחד היתרונות החשובים של שבדיה למשל הוא השתתפות בכוח העבודה של הנשים. בתקופה בה קיימת ירידה במספר האנשים המחזיקים את מדינת הרווחה (הזקנות, פרישה מוקדמת וכו') חשוב להגדיל את מספר העובדים והעובדות כדי להעלות את מספר המשתתפים בכוח העבודה. זו גם המטרה של מדינית ניאו-יבראלית רק האמצעים שונים מאוד. ולכן חלק ממדיניות "שוק העבודה האקטיבי" הם תקציבים למעונות וגנים לילדים, ובתי ספר, חינם. וכמובן דיור ציבורי ברמה גבוהה. המדינה היוצרת כך כוח עבודה נשי גדול איננה עושה טובה לנשים אלא, למדינה עצמה ולמשלמי המיסים שלה. ג) חיזוק נשים והעלאת רמת השכלתן (כאשר כידוע נשים הן בדרך כלל יותר משכילות מגברים), יצור כוח עבודה משכיל יותר וימנע את "מלכודת האבטלה". כל אלה אינם אוטופיה, הם תוכנית ממשית למדיניות חברתית.
    2. חלק גדול מהבעיות עליהן מדובר בתגובות למעלה נובעות מהגישות הלא אוניברסאליות של המדיניות החברתית בישראל. בגלל זה גם ההסתבכות עם תמיכה בקשישים שעברו את השואה. התמיכה צריכה להיות לכולם. כולל קשישים וכולל נשים מהמעמד הבינוני והגבוה.

  83. ג. אביבי

    מי שמתנגד להשתלטות של הקיבוצים והמושבים הותיקים על קרקעות המדינה הוא גזען ואנטישמי. מדוע? כי רק אנטישמי יכול לשנוא קיבוצניקים שהם תפארת היצירה של העם היהודי, זה ברור. ולמה גזעני? כי מי שלא מכיר בעליונותם של הקיבוצניקים על שאר עמך ישראל, הוא מי שתפישתו הגזעית מעוותת, לכן הוא גזען. אלמטרי.
    האם לעובדה שעד כה, 60 שנה אחרי הכרזת המדינה ו90 שנה אחרי הקמת הקיבוץ הראשון, אף ערבי לא התקבל כחבר בקיבוצינו הצדיקים ומזרחים נקלטו במשורה עד לפני 20 שנה, יש קשר כלשהו למושג גזענות? שיתבייש מי שחושב כך – הוא הגזען.
    ואם יטען מישהו שההקצבה הממשלתית לילד בקיבוץ גבוהה בהרבה מכל שאר המגזרים ובודאי יותר מאשר לילדים המתחנכים במוסדות ש"ס? טוב, זאת כבר צרות עין אנטישמית.
    ואל ייטען, אפילו ברמז, שהייצוג של הקיבוצים בפוליטיקה, כגון במרצ ובעבודה הוא כמעט בסדר גודל מעבר לחלקם היחסי באוכלוסייה? כי מי שמרמז על פריבילגיות לקיבוצים הוא בודאי גזען.

  84. ג. אביבי

    מי שמתנגד להשתלטות של הקיבוצים והמושבים הותיקים על קרקעות המדינה הוא גזען ואנטישמי. מדוע? כי רק אנטישמי יכול לשנוא קיבוצניקים שהם תפארת היצירה של העם היהודי, זה ברור. ולמה גזעני? כי מי שלא מכיר בעליונותם של הקיבוצניקים על שאר עמך ישראל, הוא מי שתפישתו הגזעית מעוותת, לכן הוא גזען. אלמטרי.
    האם לעובדה שעד כה, 60 שנה אחרי הכרזת המדינה ו90 שנה אחרי הקמת הקיבוץ הראשון, אף ערבי לא התקבל כחבר בקיבוצינו הצדיקים ומזרחים נקלטו במשורה עד לפני 20 שנה, יש קשר כלשהו למושג גזענות? שיתבייש מי שחושב כך – הוא הגזען.
    ואם יטען מישהו שההקצבה הממשלתית לילד בקיבוץ גבוהה בהרבה מכל שאר המגזרים ובודאי יותר מאשר לילדים המתחנכים במוסדות ש"ס? טוב, זאת כבר צרות עין אנטישמית.
    ואל ייטען, אפילו ברמז, שהייצוג של הקיבוצים בפוליטיקה, כגון במרצ ובעבודה הוא כמעט בסדר גודל מעבר לחלקם היחסי באוכלוסייה? כי מי שמרמז על פריבילגיות לקיבוצים הוא בודאי גזען.

  85. יצחקי ד"ר אהרון

    לדינה הנכבדה, שלום. את עושה טעות מתודית בכך שאת עושה השוואה בינך לבין חד-הורית אחרת, שאותה את לא מכירה. יש אין ספור משתנים שיכולים להשפיע על מסלול חיינו. תנאים בבית, תנאים משפחתיים, מקום מגורים מצבים פסיכולוגיים ופיסיים שונים, מסורות וכו'. יש גם פערים גדולים מאוד בשכר של עובדי הצוואון הכחול. גישתך אינה נובעת מהביוגראפיה האישית שלך, כי אם מהשקפת עולם פסולה, לפי כל קנה מידה הומאני.
    אין כפר גלובאלי. זו אילוזיה מופצת על-ידי כרישי ההון להשתלט על כלכלות ומשאבי אנוש במקומות שונים בעולם. המדינות פועלות לפי האינטרסים של עמיהן. לכן לא בטלה הכלכלה הלאומים, בכלל. אביא לך שתי דוגמאות: ארצות הברית אילצה את סין להגדיל את המכסים, בכדי לצמצם את יבוא מוצרי ביגוד אליה. כמו כן מדינות אירופה וארה"ב מוציאות מיליארדים רבים כסובסידיה לחקלאים במדינותיהם, בכדי לסגור את הגבולות בפני יבוא מוצרים חקלאיים מהעולם השלישי.
    טעות היא, שאת מדברת על עצמך ומסיקה מסקנות כלליות במקום לראות את התמונה הכוללת. הכסף פרי עמלנו מוזרם לבעלי הון גדולים. בשנת 2005 הכנסתן של 18 משפחות בישראל היגעה ל-198 מיליארד שקלים שהם 77% מתקציב המדינה.
    אם וכאשר תהיה מלחמה נקריב את החיים שלנו למענך ולמען משפחות אלו. אנחנו לא נשאל שאלות מה הוא חלקך בדם שנשפך. לא נבחן את הביוגראפיה שלכם. גם לא נדרוש ממך שיוויון בהקרבה, גם מבחינת הנורמות המוסריות.
    אני כן סבור שחשוב ביותר לעזור לחולים לממן תרופות, לזקנים, לילדים, לחד-הוריות וכיוצא בהם.
    זכות בסיסית לכל אדם להתקיים בכבוד, זאת מבלי שאת תשמשי מדד לתקינות הנורמות שאת מייצגת, מהן הייתי מתרחק מהם מאש. מדינה נמדדת ברמת החיים של ההמונים. מה רע בסדרי החיים במדינות סקנדינביה, למשל?
    אין תחליף לעזרה הדדית, לכבוד אנושי, לשיוויון בפני החוק ולתנאים שמאפשרים קיום תקין של אזרחי המדינה. בשל כך ורק בשל כך המדינה קיימת, אחרת הופכת לרועץ.
    מאחל לך כל טוב.

  86. יצחקי ד"ר אהרון

    לדינה הנכבדה, שלום. את עושה טעות מתודית בכך שאת עושה השוואה בינך לבין חד-הורית אחרת, שאותה את לא מכירה. יש אין ספור משתנים שיכולים להשפיע על מסלול חיינו. תנאים בבית, תנאים משפחתיים, מקום מגורים מצבים פסיכולוגיים ופיסיים שונים, מסורות וכו'. יש גם פערים גדולים מאוד בשכר של עובדי הצוואון הכחול. גישתך אינה נובעת מהביוגראפיה האישית שלך, כי אם מהשקפת עולם פסולה, לפי כל קנה מידה הומאני.
    אין כפר גלובאלי. זו אילוזיה מופצת על-ידי כרישי ההון להשתלט על כלכלות ומשאבי אנוש במקומות שונים בעולם. המדינות פועלות לפי האינטרסים של עמיהן. לכן לא בטלה הכלכלה הלאומים, בכלל. אביא לך שתי דוגמאות: ארצות הברית אילצה את סין להגדיל את המכסים, בכדי לצמצם את יבוא מוצרי ביגוד אליה. כמו כן מדינות אירופה וארה"ב מוציאות מיליארדים רבים כסובסידיה לחקלאים במדינותיהם, בכדי לסגור את הגבולות בפני יבוא מוצרים חקלאיים מהעולם השלישי.
    טעות היא, שאת מדברת על עצמך ומסיקה מסקנות כלליות במקום לראות את התמונה הכוללת. הכסף פרי עמלנו מוזרם לבעלי הון גדולים. בשנת 2005 הכנסתן של 18 משפחות בישראל היגעה ל-198 מיליארד שקלים שהם 77% מתקציב המדינה.
    אם וכאשר תהיה מלחמה נקריב את החיים שלנו למענך ולמען משפחות אלו. אנחנו לא נשאל שאלות מה הוא חלקך בדם שנשפך. לא נבחן את הביוגראפיה שלכם. גם לא נדרוש ממך שיוויון בהקרבה, גם מבחינת הנורמות המוסריות.
    אני כן סבור שחשוב ביותר לעזור לחולים לממן תרופות, לזקנים, לילדים, לחד-הוריות וכיוצא בהם.
    זכות בסיסית לכל אדם להתקיים בכבוד, זאת מבלי שאת תשמשי מדד לתקינות הנורמות שאת מייצגת, מהן הייתי מתרחק מהם מאש. מדינה נמדדת ברמת החיים של ההמונים. מה רע בסדרי החיים במדינות סקנדינביה, למשל?
    אין תחליף לעזרה הדדית, לכבוד אנושי, לשיוויון בפני החוק ולתנאים שמאפשרים קיום תקין של אזרחי המדינה. בשל כך ורק בשל כך המדינה קיימת, אחרת הופכת לרועץ.
    מאחל לך כל טוב.